חג שבועות תשס"ו
חג השבועות: חג ללא מצוות
חג השבועות הוא מיוחד משתי בחינות: אין לו מצוות ספציפיות כמו שאר הרגלים ,והוא נמשך יום אחד בלבד ולא שבעה ימים.
בפסח אנחנו אוכלים מצות, מרור, וקוראים את ההגדה; בסוכות אנחנו יושבים בסוכה ומברכים על ארבעת המינים, ובחג מתן תורה, מסתפקים בקרבן הביכורים ובמצוות לימוד תורה.
כדי לענות לשאלות אלה, אנחנו צריכים להסתכל על פרספקטיבה רחבה יותר של זמן: מחודש ניסן עד חודש סיון.
הרב רפאל משה לוריא בספרו "בית גנזי", מסביר שחודש ניסן הוא בבחינת ראייה, לכן בני ישראל ראו בעיניהם ניסים עצומים בחודש זה, ובעיקר בזמן קריעת ים סוף. מה שראתה שפחה על הים, גדולי הנביאים לא זכו לראות. הראייה היא למעלה מהשכל ואי אפשר לתרגם אותה למילים או אותיות; מי שינסה לעשות את זה יכול רק לקלקל ולעוות את המסר ח"ו.
חודש אייר, הוא בבחינת שמיעה, דרגה יותר נמוכה מהראייה. השמיעה הופכת את הראייה לברורה יותר, כאשר מהות הראייה מתגלה בשלמותה לעיני כולם.
זו הסיבה שרבי שמעון בר יוחאי גילה את סודות התורה לעולם בחודש אייר, והצליח לתרגם למילים מה שקודמיו ראו, ולא יכלו להעלות על כתב.
רבי שמעון קיבל את רזי התורה בבחינת שמיעה, דבר שאפשר לו לגלות אותם לעולם בספר הזוהר. הבחינה העיקרית של המקדש היא הראייה, לכן אנחנו עולים לרגל להר הבית כדי להיראות בעזרה ולראות בעיניים את קדושת המקדש.
חודש ניסן שייך לבחינה של מקדש, לכן הוקם המשכן בחודש ניסן.
חודש השלישי הוא חודש סיון, ומזלו תאומים. חודש סיון מחבר את הבחינה של ראייה לבחינה של שמיעה. לכן, דווקא בחודש סיון קיבלנו את התורה והגיענו לשער ה-49 של קדושה, ואמרנו- " נעשה ונשמע".
חג השבועות: חג ללא מצוות
חג השבועות הוא מיוחד משתי בחינות: אין לו מצוות ספציפיות כמו שאר הרגלים ,והוא נמשך יום אחד בלבד ולא שבעה ימים.
בפסח אנחנו אוכלים מצות, מרור, וקוראים את ההגדה; בסוכות אנחנו יושבים בסוכה ומברכים על ארבעת המינים, ובחג מתן תורה, מסתפקים בקרבן הביכורים ובמצוות לימוד תורה.
כדי לענות לשאלות אלה, אנחנו צריכים להסתכל על פרספקטיבה רחבה יותר של זמן: מחודש ניסן עד חודש סיון.
הרב רפאל משה לוריא בספרו "בית גנזי", מסביר שחודש ניסן הוא בבחינת ראייה, לכן בני ישראל ראו בעיניהם ניסים עצומים בחודש זה, ובעיקר בזמן קריעת ים סוף. מה שראתה שפחה על הים, גדולי הנביאים לא זכו לראות. הראייה היא למעלה מהשכל ואי אפשר לתרגם אותה למילים או אותיות; מי שינסה לעשות את זה יכול רק לקלקל ולעוות את המסר ח"ו.
חודש אייר, הוא בבחינת שמיעה, דרגה יותר נמוכה מהראייה. השמיעה הופכת את הראייה לברורה יותר, כאשר מהות הראייה מתגלה בשלמותה לעיני כולם.
זו הסיבה שרבי שמעון בר יוחאי גילה את סודות התורה לעולם בחודש אייר, והצליח לתרגם למילים מה שקודמיו ראו, ולא יכלו להעלות על כתב.
רבי שמעון קיבל את רזי התורה בבחינת שמיעה, דבר שאפשר לו לגלות אותם לעולם בספר הזוהר. הבחינה העיקרית של המקדש היא הראייה, לכן אנחנו עולים לרגל להר הבית כדי להיראות בעזרה ולראות בעיניים את קדושת המקדש.
חודש ניסן שייך לבחינה של מקדש, לכן הוקם המשכן בחודש ניסן.
חודש השלישי הוא חודש סיון, ומזלו תאומים. חודש סיון מחבר את הבחינה של ראייה לבחינה של שמיעה. לכן, דווקא בחודש סיון קיבלנו את התורה והגיענו לשער ה-49 של קדושה, ואמרנו- " נעשה ונשמע".
עכשיו ניתן להבין למה מעמד הר סיני מתואר כמו מחזה אור-קולי ענק עם קולות, ברקים, אש, ערפל, שופרות, ועשן וכו':"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר .." (שמות כ' ט"ו)
הערבוב לכאורה של קולות וברקים, בא להמחיש לנו את דרגת בני ישראל במעמד הר סיני. בני ישראל תרגמו לדרגת שמיעה, את כל מה שהם ראו כדי להעביר לדורות את יסודי האמונה בה'.
חג השבועות, כשמו כן הוא, מהווה שיא של תהליך, שהתחיל 7 שבועות לפני כן. לכן אין צורך לחגוג שבעה ימים, אלא יום אחד בלבד. הרמב"ן אומר ש-49 ימי העומר מהווים מעין ימי חול המועד, שבין פסח לשבועות.
בעל ה"בית גנזי" משווה את מעמד הר סיני לזה של הסנה הבוער ואינו מתכלה.
התורה דומה לאור והנר לגוף האדם; האור אינו יכול להתקיים ללא נר.
כאשר הנר מתכלה ,התורה מבטלת את החומר שבגוף, ומתקיימת באדם.
ככל שהתהליך של זיכוך החומר על ידי התורה מתמשך, מגיעים לשלב שבו החומר הופך לכולו רוחני. זה מה שקרה למשה רבנו, מול הסנה הבוער ואינו מתכלה. הקב"ה מזהיר את משה שהוא נמצא במקום קדוש:" כי המקום אשר את עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג' ה').
יש רמז ברור בפסוק א' המקשר בין מעמד הר סיני, ובין הר בית: "ויבא אל הר האלוקים חורבה"
חורב- כנגד הר סיני
והר האלוקים- כנגד הר הבית הנקרא הר ה' במספר מקומות. יש מדרש שאומר, שגילוי ה' בסנה היה במקום בית המקדש, ממש.
התהליך של זיכוך החומר שהתרחש בסנה, עבר על בני ישראל במדבר במשך 49 ימים. במטרה להיות מוכנים לקבל את השכינה בלי פגיעה, ולהגיע לבחינה של "אדמת קודש".
כאשר עם ישראל מגיע לדרגה רוחנית כל כך גבוהה, מעשה חומרי אינו נחוץ, אפילו אם הוא מעשה של מצווה. זאת אולי הסיבה שאין מצווה מיוחדת לחג השבועות, בניגוד לשאר החגים.
הערבוב לכאורה של קולות וברקים, בא להמחיש לנו את דרגת בני ישראל במעמד הר סיני. בני ישראל תרגמו לדרגת שמיעה, את כל מה שהם ראו כדי להעביר לדורות את יסודי האמונה בה'.
חג השבועות, כשמו כן הוא, מהווה שיא של תהליך, שהתחיל 7 שבועות לפני כן. לכן אין צורך לחגוג שבעה ימים, אלא יום אחד בלבד. הרמב"ן אומר ש-49 ימי העומר מהווים מעין ימי חול המועד, שבין פסח לשבועות.
בעל ה"בית גנזי" משווה את מעמד הר סיני לזה של הסנה הבוער ואינו מתכלה.
התורה דומה לאור והנר לגוף האדם; האור אינו יכול להתקיים ללא נר.
כאשר הנר מתכלה ,התורה מבטלת את החומר שבגוף, ומתקיימת באדם.
ככל שהתהליך של זיכוך החומר על ידי התורה מתמשך, מגיעים לשלב שבו החומר הופך לכולו רוחני. זה מה שקרה למשה רבנו, מול הסנה הבוער ואינו מתכלה. הקב"ה מזהיר את משה שהוא נמצא במקום קדוש:" כי המקום אשר את עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג' ה').
יש רמז ברור בפסוק א' המקשר בין מעמד הר סיני, ובין הר בית: "ויבא אל הר האלוקים חורבה"
חורב- כנגד הר סיני
והר האלוקים- כנגד הר הבית הנקרא הר ה' במספר מקומות. יש מדרש שאומר, שגילוי ה' בסנה היה במקום בית המקדש, ממש.
התהליך של זיכוך החומר שהתרחש בסנה, עבר על בני ישראל במדבר במשך 49 ימים. במטרה להיות מוכנים לקבל את השכינה בלי פגיעה, ולהגיע לבחינה של "אדמת קודש".
כאשר עם ישראל מגיע לדרגה רוחנית כל כך גבוהה, מעשה חומרי אינו נחוץ, אפילו אם הוא מעשה של מצווה. זאת אולי הסיבה שאין מצווה מיוחדת לחג השבועות, בניגוד לשאר החגים.
מטרת המצווה כבר הושגה ולא נשאר חומר לזיכוך. הלוואי שגם אנחנו בזכות חידוש עבודת המקדש, נזכך את החומר השולט בנו, ונראה בעינינו את השכינה בציון בב"א.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה