פרשת שבוע: פרשת בלק עדיין כולם רצים להר הבית!

פרשת בלק תשע"ו

גיליון מס' 271 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                     

עדיין כולם רצים להר הבית!

התורה מתמקדת בבלעם שאינו שייך לעם ישראל אבל מסוגל לקבל את רוח הקודש ולתקשר עם הקב"ה. זהו דבר חריג כאשר פרשה שלמה מוקדשת לנושא הזה.

נתמקד באירוע עם האתון וננסה להביא פירוש חדש בהתאם לפשט הפסוקים ופירוש רש"י.

ראשית נשאל מספר שאלות:

1- מדוע רש"י משווה בין הליכתו של בלעם הרשע בדרך לברך את ישראל לבין הליכתו של אברהם אבינו להר המוריה?

כמו שכתוב: "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו, אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו" (רש"י במדבר כא, יא).

2- למה הקב"ה כועס על בלעם מיד לאחר שהוא אישר לו ללכת עם שרי מואב? כמו שכתוב: וַיִּחַר-אַף אֱלֹקים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא (במדבר כב,כב).

3-מדוע הביטוי "שלוש רגלים" מופיע שלוש פעמים בפרשת האתון של בלעם?

(ראה במדבר פרק כב פסוקים: כח,לב,לג). רש"י מפרש שזהו רמז למצוות עליה לרגל של עם ישראל שלוש פעמים בשנה. "רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה" ( רש"י כב,כח).

4- למה דווקא מצוות עלייה לרגל מגינה על ישראל מפני קללת בלעם?

5-בתחילת הפרשה כתוב שבלעם יוצא עם שרי מואב. בהמשך הוא נותר לבד עם שני נערים בלבד. ולבסוף הוא חוזר לשרי מואב לפי ציווי המלאך.

כמו שכתוב: פסוק כא: וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב.....פסוק כב:  וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ.....פסוק מא: וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק.

למה הוא נפרד משרי מואב ולאן הוא התכוון ללכת בלעדיהם?

נראה לומר שיש תשובה אחת לכל השאלות האלה. בלעם הרשע התכוון ללכת להר המוריה כדי להקריב שבעה קרבנות כנגד מספר הקרבנות שהביאו אברהם, יצחק ויעקב לפני כן.

רש"י משווה את יציאת בלעם מוקדם בבוקר עם הליכתו של אברהם אבינו בדרך לעקידת יצחק. יש דברים רבים משותפים לשתי הפרשיות.

שניהם רכבו על בהמה בליויי שני נערים. כמו שכתוב: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ  (בראשית כב,ג)

וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ  (במדבר כב,כב)

מלאך ה' קרא לאברהם אבינו פעמיים וכן לבלעם.

כמו שכתוב: יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה', מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי...  טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה', אֶל-אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן-הַשָּׁמָיִם.   (בראשית כב,פסוקים יא,טו).

לב וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַלְאַךְ ה', עַל-מָה הִכִּיתָ אֶת-אֲתֹנְךָ, זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים...לה וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל-בִּלְעָם, לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים  (במדבר כב, פסוקים לב,לה).

 אברהם אבינו הקדים את בלעם כדי להגן על ישראל מפני קללותיו. נראה לומר שהפועל "ברך" מופיע שלוש פעמים כנגד שלושת הנסיונות של בלעם לקלל את ישראל.

כמו שכתוב: יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, (בראשית כב,יז-יח).

הקב"ה כועס על בלעם כי הוא אינו מתכוון ללכת עם שרי מואב אל בלק אלא הולך לכיוון הר המוריה נגד רצון ה'.

הביטוי "שלוש רגלים" מופיע שלוש פעמים בפרשת האתון כדי לציין את חשיבות מצוות עלייה לרגל. מצווה זאת מבטאה את הקשר הייחודי הקיים ביו הקב"ה ובין עם ישראל. אין מקום לאומות העולם במקום הקדוש הזה, בהר הבית. הגויים אינם יכולים להגיע להר הבית בכל מקום. הם מתחייבים במיתה אם הם עוברים את הגדר הנקרא: החיל.

כמו שכתוב: " ...החיל, מקודש ממנו--שאין גויים וטמא מת נכנסין לשם." (מסכת כלים פרק א משנה ח).

בלעם ניסה לחבר את אומות העולם למקום המקדש ולהקריב שם שבע קרבנות על שבע מזבחות.

לאחר שהוא לא הצליח לממש את מזימתו בהר הבית הוא מקריב את הקרבנות ביחד עם בלק.

התורה משתמשת פעמיים במילה "בזה" כדי להזכיר לנו שאלה אותם הקרבנות ומזבחות שהתכוון להשתמש בהר הבית, כמו שכתוב:

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים (במדבר כג,א).

אין חדש תחת השמש, גם היום הגויים מנסים לשלוט בהר הבית כדי להרחיק את ישראל מהקב"ה ח"ו.

הם מקנאים בסגולת ישראל ובקשר המיוחד הקיים עם בורא עולם.

מי שמקבל את המציאות הקשה של שליטת המוסלמים בהר הבית באישור ממשלת ישראל ממשיך את דרכו של בלעם הרשע.

אברהם אבינו הראה לנו את הדרך עם עקידת יצחק בהר המוריה. אנחנו מתברכים בכל הברכות כאשר אנחנו מגלים מסירות נפש לקיום דבר ה'.

בע"ה אנחנו נתאושש ונרחיק את קללת בלעם ויורשיו ונחדש את ברכת ה' בירושלים ובעולם כולו כאשר נחדש ללא מורא ופחד את עבודת הקרבנות בהר הבית בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת הלל יפה בת רינה,  משה בן סולטנה ולרפואתם השלמה של יוסף בן שבה ונעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה