פרשת שבוע: פרשת יתרו - להשתמש במידת העוז!

פרשת יתרו תשע"ז     

גיליון מס' 293 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להשתמש במידת העוז!

בני ישראל יצאו ממצרים, עברו בתוך ים סוף ביבשה ולחמו בעמלק. לאחר הנסים האלה וההתעלות הרוחנית הכל מוכן לקראת קבלת התורה בהר סיני. אבל התורה החליטה אחרת ומביאה את פרשת גיור יתרו ועצתו למשה רבנו.

מדוע פרשת יתרו חוצצת בין מלחמת עמלק ובין מתן תורה? למה פרשה כל כך חשובה נקראת על שמו של גוי?

מדוע משה רבנו מכבד את יתרו בצורה כל כך גדולה ואפילו משתחווה לו?

ננסה לענות לשאלות האלה על בסיס דברי ה"שם משמואל" על פרשת יתרו.

ראשית נביא את אחד הפירושים מתוך המדרש רבה לגבי סיבת הצטרפות יתרו לעם ישראל. יתרו היה רחוק מאוד מהקב"ה ומהאמונה באל אחד. הוא היה מומחה בכל סוגי עבודה זרה. מה גרם לו לשנות את דעתו ואורח חייו?

המדרש כתב שמידת העוז שהתגלתה בקריעת ים סוף גרמה ליתרו להתגייר. כמו שכתוב:

" ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ (שם) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה ..... כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמיה טז) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ:" (מדרש רבה פרשת יתרו כז,ד).

ה"שם משמואל" מפרש את המדרש בצורה נפלאה.

הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהוא חושק דברים שהם בהשגתו. כאשר דבר מסוים רחוק מאיתנו אז לא נוכל להשיג את הדבר הזה. למשל יהודי שנולד בישראל לא יחלום להיות נשיא ארצות הברית כי זה לא בר השגה.

הקב"ה נתן לעם ישראל תכונה מיוחדת שהיא מידת העוז. כמו שכתוב בספר תהלים: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט,יא).

מידת העוז מאפשרת לעשות דברים שנראים בלתי אפשריים.

המידה הזאת מאפשרת ליהודי לעשות גילויים מדעיים, ללכת נגד הזרם עם רעיונות מהפכניים ולשנות סדרי עולם.

יתרו ראה את הפוטנציאל הטמון במידת העוז והשתמש בה לטובתו. כך הוא הצליח להתקרב לעם ישראל ולאמונה בה' למרות שהוא היה שקוע בטומאת העבודה זרה.

יתרו מתקן את החטא

פרשת יתרו תשס”ח גיליון מס' 101
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יתרו מתקן את החטא

?מדוע יתרו מקדים את בני ישראל ומביא קרבן לפני ה', אודות יציאת מצרים
?מה הקשר בין מתן תורה ובין הקרבת קרבנות על המזבח

פרשת יתרו הינה פרשת מרכזית המתארת את קבלת התורה על הר סיני. לפני ואחרי עשר הדיברות, התורה מזכירה את עניין הקרבנות.
בתחילת הפרשה יתרו מקריב עולה וזבחים, כמו שכתוב: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים.." (שמות יח,יב).
ובסוף הפרשה הקב"ה מצווה אותנו לבנות מזבח אדמה, כמו שנאמר: " מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו ..." (שמות כ,כ).
לכאורה אין קשר בין נושאים אלה.
בזמן גאולת מצרים, בני ישראל נהפכו לעם ישראל וקיימו את ברית האבות. הברית עם הקב"ה, על פי הרמב"ם, מתקיימת בשלושה דברים: מילה, טבילה וקרבן. בני ישראל מלו את עצמם במצרים ולפני קבלת התורה בני ישראל טבלו והקריבו עולות וזבחים.
" בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית--במילה, וטבילה, וקרבן. [ב] מילה--הייתה במצריים, כשנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצריים, חוץ משבט לוי; ועל זה נאמר "ובריתך ינצורו" (דברים לג,ט). [ג] וטבילה--הייתה במדבר, קודם מתן תורה: כשנאמר "וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם" (שמות יט,י). וקרבן--כשנאמר "וישלח, את נערי בני ישראל, ויעלו, עולות" (שמות כד,ה), על ידי כל ישראל הקריבום."
( רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,א).
אותו תהליך נדרש מגוי הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה. הגוי צריך למול את עצמו, לטבול במקווה ולהביא קרבן עולה.
לדאבוננו אין לנו בית המקדש בנוי, לכן הגר יחכה לבניין בית המקדש כדי להביא את קרבנו. למעשה יתרו הוא הראשון-לפי סדר הפרשיות, להביא קרבן לה' סמוך ליציאת מצרים.
נראה לומר שיתרו בהקרבת הקרבנות עולה וזבחים, מאיר לנו את הדרך לקראת קבלת התורה בהר סיני.
בעל ה"משך חכמה" בפירושו על התורה, מביא שני הסברים בנוגע לקרבן של יתרו.
ההסבר הראשון אומר שיתרו הביא זבחי תודה להקב"ה, לכן זקני ישראל ואהרון הכהן הצטרפו אליו ואכלו את הלחמים של קרבן תודה, כמו שכתוב: "... וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹקים. " (שמות יח,יב).
יתרו מודה ל-ה' על כל הניסים שהוא עשה במצרים עבור בני ישראל.
חז"ל במסכת סנהדרין מגנים את ישראל שלא הודו לה' עד עכשיו. כאשר בא יתרו ומביא עולות וזבחים, אז הם הצטרפו אליו. (עיין סנהדרין צד/א).
ההסבר השני בא לאשר את תהליך הגיור של יתרו. כאשר ראינו לעיל,בדברי הרמב"ם שהגר צריך להביא קרבן כדי להשלים את הגיור שלו.
נראה לומר שזו הסיבה שהתורה מביאה את ענייני המזבח בסוף פרשת יתרו, ולא ביחד עם שאר כלי המשכן.
הקב"ה השתמש ביתרו כדי לרמוז לעם ישראל על חשיבות הבאת קרבנות, להשלמת הברית עם הקב"ה.
המסר ברור וחד-משמעי. אם אנחנו חפצים לחדש את הברית עם הקב"ה, עלינו לבנות את המזבח ולהקריב קרבנות לה'.
לכן בסוף הפרשה, מוזכר עניין בניית המזבח.
לאחר אלפיים שנות גלות, יש מקום לחדש את הברית עם הקב"ה בעת חזרתנו לארץ ישראל.
בע"ה עם ישראל יתאושש ובמקום לסגת ולהתגונן, הוא יתעורר מתרדמת הגלות.
ביחד נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יתרו מעורר את עם ישראל

פרשת יתרו תשס”ז גיליון מס' 52
מאת שמואל בן חמו
לחץ כאן להדפסה
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

יתרו מעורר את עם ישראל

למה פרשת עשרת הדברות נקראת על שם יתרו- כהן לעבודה זרה לשעבר?
מה עלינו ללמוד מיתרו כדי לזרז את תהליך הגאולה ?
פרשה זו נכללת בין הפרשיות החשובות ביותר בתורה. בנוסף לעשרת הדיברות, מופיעים עניינים חשובים שכדאי ליישם בימינו. לאור מה שאמרנו לעיל מתעוררת השאלה למה פרשה זו נקראת על שם כהן לעבודה זרה, לשעבר? מה יתרו עשה כדי לזכות בכבוד הזה ?
מובא במסכת סנהדרין שיתרו הינו הראשון שהודה לה' על הניסים שקרו בזמן גאולת מצרים: " ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'" (סנהדרין צד ע/א).
הוא מקדים את משה רבנו ובני ישראל כאשר הוא מברך את ה' לפניהם, לכן חז"ל מגנים אותם.
יתרו לא הסתפק בדיבורים בלבד אלא גם במעשים. הוא הביא עולות וזבחים להקב"ה כמו שנאמר: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים " (שמות יח,יב).
גם הפעם, יתרו מקדים את בני ישראל. בסוף פרשת בשלח (שמות יז,טו) משה רבנו בונה מזבח ומודה לה' על הניצחון על עמלק, אבל הוא אינו מקריב קורבן עבור גאולת מצרים. ראוי לציין שמטרת היציאה ממצרים הייתה לעבוד את ה' במדבר שלושה ימים ולזבוח לה'. על פי סדר הפרשיות, בני ישראל עדיין לא הקריבו קורבנות לה'. נראה לומר שיתרו הבין את חשיבות הקרבת הקורבנות במדבר סמוך לגאולת מצרים.
אהרון והזקנים מכירים בטעותם ומיד לאחר מכן מצטרפים ליתרו ואוכלים ביחד איתו את בשר השלמים, כמו שנאמר בהמשך הפסוק : "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקים" (שמות יח,יב).
בזכות מעשיו יתרו זכה לבנים שישבו בסנהדרין, בלשכת הגזית. כמו שמובא במסכת סנהדרין: " ויתרו שברח, זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים" (סנהדרין קו ע/א).
עכשיו ברור יותר למה פרשת מתן תורה נקראת על שם יתרו.
רמז נוסף המדגיש את חשיבותו של קורבן יתרו נמצא בסוף הפרשה, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לבנות את מזבח האדמה.
למה הקב"ה מצווה אותנו לבנות את המזבח במעמד הר סיני? למה התורה מקדימה את המזבח לשאר כלי המשכן?
נראה לומר שבגלל העולות והזבחים שהקריב יתרו, ה' מוכיח את ישראל בדרך של רמז. ה' מצביע על הטעות שעשו בני ישראל כאשר הם לא הקריבו קורבנות למרות הניסים שעשה ה' לעיניהם.
יתרו מתבטל להקב"ה בהבאת קורבנות לה'. לאחר שהוא התבטל כלפי הקב"ה ועם ישראל, משה רבנו יכול לקבל את עצתו. יוצא מכאן, שעם ישראל יכול לקבל עצות מאומות העולם בתנאי שהם מתבטלים להקב"ה ולתורתו.

עלינו לשנות את המדיניות של ממשלות ישראל הדוגלות בכניעה לתרבות המערבית מתוך ניסיון להידמות אליהם בכל מחיר. אנחנו לא מדינת כל אזרחיה ולא עם ככל העמים. עצמאות עם ישראל בארצו מתבטאת בבניית מזבח בהר הבית. אוי לנו אם ניתן לגויים- כדוגמת יתרו, להראות לנו את הדרך הנכונה ולהקריב קורבנות לה'.
אנחנו למדים מפרשת יתרו שעלינו לחדש את עבודת הקורבנות כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עושה לנו מידי יום למעלה ממאה שנה: הוא גירש את הנאצים משערי ארץ ישראל, החזיר אותנו לארץ ישראל, נתן לנו את הר הבית, ניצח את אויבינו....