חג פסח: שואגים לבית השלישי!

פסח תשפ"ו                 
   

גיליון מס' 421  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שואגים לבית השלישי!

חודש ניסן נקרא חודש הגאולה, כי בחודש זה, הקב"ה הוציא אותנו מגלות מצרים.

חודש ניסן הוא זמן המסוגל לנסים ולגאולה.

יש מחלוקת בתלמוד בין רבי אליעזר ורבי יהושע על זמן בריאת העולם והגאולה.

לפי כללי הפסיקה, במקרים בודדים פוסקים כרבי אליעזר, כי הוא היה מתלמידי שמאי.

(ראה שבת דף קל ע/ב).

כמו שכתוב בתלמוד: " תניא רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין (דף יא ע/א)

בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".

(ראש השנה דף י ע/ב ו- יא ע/א).

אנחנו נתמקד בדעת רבי יהושע וננסה להבין את מהות חודש ניסן ואיך זה נוגע לימינו ולבית המקדש.

מה מייחד את חודש ניסן משאר החודשים?

מדוע התורה בחרה בו כחודש ראשון מבין החודשים?

המהר"ל בספרו גבורות ה'-העוסק בענייני גאולת מצרים, מתייחס לשאלה הזאת.

ראשת, הוא מביא את המדרש רבה המפרט את האירועים השונים שהתרחשו בחודש ניסן.

חודש ניסן נבחר מימי בראשית לחודש הגאולה, כמו שכתוב: "דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹקָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

(שמות רבה טו, יא).

המהר"ל מפרש שהכינוי 'ראשון' לחודש ניסן, מגדיר אותו כחודש נפרד ביחס לשאר החודשים.

דבר שהוא ראשון, אינו תלוי ומחובר לכל מה שבא אחריו, הוא קיים כישות עצמאית.

סימן הגאולה הוא החירות וסוף השעבוד לאומות העולם. זה בדיוק המשמעות של הראשוניות, ההיבדלות מכל דבר אחר.

כאשר בני ישראל היו עבדים במצרים, הם היו תלויים במצריים ולא יכלו להחליט כלום עבור עצמם.

כאשר הסתיים השעבוד בט"ו בניסן, בני ישראל הבדילו את עצמם מהמצריים והפכו לבני חורין.

סימן הגאולה הוא היבדלות מהגויים.

זה בדיוק מתאים לחודש הראשון, חודש ניסן הנבדל מכל שאר הזמנים של השנה.

כמו שכתוב: " ועוד יש לך לדעת כי חודש ראשון יותר מיוחד לגאולה, כי כל נמצא הוא ברשות עצמו בעצם, כי מצד עצם הנמצא אין ראוי להיות תחת יד אחר..." (גבורות ה' פרק לה).

 

המהר"ל מוסיף ואומר, שהמצה רומזת לחירות, כי היא לחם עוני ללא תוספות של מרכיבים נוספים. המצה עומדת בפני עצמה ללא תלות או ערבוב עם דברים נוספים.

עניין החיפזון, מסמל את הזמן שאינו מתמשך. זאת אומרת, שגאולת מצרים התרחשה במשך זמן מועט ללא חיבור לימים נוספים.

אלה דברים נפלאים, שכדאי לראות בספר המהר"ל עצמו.

חג פסח: שואפים למדרגה ה-15

פסח תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 
                    

גיליון מס 340  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שואפים למדרגה ה-15

בהגדה של פסח אנחנו מודים להקב"ה שנתן לנו 15 מעלות של נסים ושל חסד.

המעלה הראשונה היא עבור נס יציאת מצרים, והמעלה האחרונה היא כנגד בנין בית המקדש.

כמו שכתוב: " עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, .... וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל־כָּל־עֲוֹנוֹתֵינוּ." (הגדה של פסח).

המהר"ל מפרש בדרך פלא את משמעות המעלה האחרונה, של בית המקדש.

כל המאמר מבוסס על דבריו מתוך ספר גבורות ה', פרקים עא, עב.

בית המקדש מנוגד לגשמיות והוא כולו רוחניות, למרות שהוא בנוי מעצים, אבנים, כסף וזהב.

בית המקדש נבדל מהטבע לכן הוא פועל על

פי נס ולא לפי חוקי הטבע.

כמו שמובא במסכת אבות, המפרטת את 10 נסים שהתרחשו יום יום בבית המקדש.

כמו שכתוב: " עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:" (אבות, פרק ה, משנה ה).

נסביר בהמשך, מדוע עם ישראל נועד לחיות בעזרת נסים, בניגוד לאומות העולם.

בית המקדש מופיע כמעלה האחרונה, כי הוא התכלית לכל.

בית המקדש מסמל את השלמות של כל הבריאה.

כמו שהלב של האדם נותן חיים בכל רגע לשאר איברי הגוף, כך בית המקדש הוא הלב של העולם, הנותן חיים ושפע לכל הבריאה.

כמו שכתוב: " מכל מקום נתבאר לך כי על ידי בית המקדש הגיעו למעלה עליונה. ובשביל כך היה בית המקדש תכלית המעלה, שעל ידי בית המקדש יושלם הכל. והיה עוד דומה בית המקדש אל הלב שהוא בכל בעלי חיים, שעל ידו מקבלים כל האברים חיותן. וכן בית המקדש הוא נותן חיים לכל העולם." ( מהר"ל, גבורות ה', פרק עא דף שכה).

כל דבר רוחני השייך לקדושה מתפשט ומתרבה ללא גבול.

כתוצאה מזה, התרחש נס ייחודי בבית המקדש הראשון. מובא בתלמוד הבבלי ששלמה המלך נטע עצים מזהב בעזרה. עצים אלה נתנו פירות מזהב כמו כל אילן אחר. מפירות זהב אלה התפרנסו הכהנים.

כמו שכתוב: "אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב (מלכים א י) בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר (תהילים עב) ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה" (יומא לט ע/ב).

נס פירות הזהב קרה רק בזכות עם ישראל, כאשר בית המקדש הוציא לפועל את מלוא קדושתו.

כאשר הגויים שלטו על הר הבית, האילנות הפסיקו ללבלב.

חג פסח: בואו נעלה למעלה ה-15!

פסח תשפ"ג           
גיליון מס 393  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

בואו נעלה למעלה ה-15!

חג הפסח הינו חג הגאולה, עבור בני ישראל במצרים וגם עבור הדורות העתידיים.

שלבי הגלות, השעבוד והגאולה יחזרו על עצמם בזמן הגאולה האחרונה, שעכשיו אנו זוכים לחיות בו.

כמו שכתוב בתלמוד: " רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל." (ראש השנה, דף יא ע/א).

חז"ל קבעו 15 סימנים לליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס......הלל, נרצה.

רבי יעקב אביחצירא כתב בפירושו על ההגדה, ש-15 הסימנים באים כנגד 15 המעלות שאנחנו אומרים באמצע ההגדה.

כמו שכתוב: " כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ:...." (הגדה של פסח).

כאשר כל מעלה מורכבת ממספר רב של טובות לעם ישראל, המכילים רמזים וסודות עצומים.

כמו שכתוב: "...שהגם שכל מעלה ומעלה אחת מהנה דיקא בה כלולה כמה וכמה מאלפי רבבות טובות וכו' וככה סדר סימן המצוות וכו'....שהרי הן המה חמש עשרה מעלות שמספר ומסדר והולך לא פחות ולא יותר..." (בגדי השרד, פירוש שכל טוב דף צ).

15 המעלות עולות בחשיבותן, עד המעלה האחרונה הכי גדולה המסמלת את השלמות: בנין בית המקדש בארץ ישראל.

כמו שכתוב: " ולפי האמת די לנו בזה, אכן הקב"ה רצה להשלים לנו בשלמות גמור כמרכבה העליונה, להכי הכניסנו לארץ ישראל. והשלמות גם כן לא תהיה עד שיהיה בית המקדש בארץ ישראל, ובזה נשלם תיקון ישראל בשלמות."(בגדי השרד, דף פט). 

רבי יעקב משווה בצורה נפלאה כל מעלה ומעלה מול הסימן הקשור אליה.

נעמוד על המעלה האחרונה של בנין בית המקדש מול 'נרצה'.

בית המקדש הינו המקום שניתן למחול על העוונות, דרך הקרבת קרבנות, הגורמים לריח ניחוח לפני ה'.

החוטא שהתרחק מהשכינה ואינו רצוי בפני ה', לאחר הקרבת הקרבן הוא הופך לאדם רצוי, כמו שכתוב בתורה: וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו  (ויקרא א,ד). 

מכאן רבי יעקב מצא רמז בין בנין המקדש ובין 'נרצה'.