הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות מחצית השקל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחצית השקל. הצג את כל הרשומות

יום שישי, מרץ 22, 2019

חג פורים ומגילת אסתר: איך לגבור על השקלים של עמלק?

פורים - פרשת צו תשע"ט
גיליון מס 353  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לגבור על השקלים של עמלק?

בזמן בית המקדש, בחודש אדר היו מתחילים לאסוף את מחצית השקל מכל אחד מישראל. עם כספי מחצית השקל היו קונים קרבנות הציבור וכל עבודות המקדש המחייבות את השתתפות עם ישראל כולו.
בתלמוד בבלי, מקשרים את השקלים שבני ישראל הפרישו בזמן המקדש ל-10,000 ככרי כסף שהבטיח המן לאחשוורוש תמורת השמדת היהודים.
כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (מסכת מגילה, יג ע/ב).
לפי פשט הדברים, בזכות השקלים שהפרישו בני ישראל במשך מאות שנים, גזירת המן התבטלה למרות כספי השוחד.
הרב יעקב משה חרל"פ שואל מספר שאלות: מדוע השקלים של המן חשובים וממה יש לחשוש? מה היה קורה אם השקלים של ישראל לא היו מופרשים לפני השקלים של המן?  איך השקלים של המן היו יכולים להשפיע על ישראל?
נביא מספר תשובות אפשריות ולאחר מכן את תשובת הרב חרל"פ.
תשובה 1: קירוב להקב"ה
נראה לומר שנתינת מחצית השקל לבית המקדש משפיעה על הקשר עם הקב"ה והקירוב אליו. משתמשים בשקלים כדי להקריב את קרבנות הציבור בבית המקדש.
כמו שכתוב: "התרומה, מה היו עושין בה:  לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, והעומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, וכל קרבנות הציבור. " (מסכת שקלים, פרק ד משנה א).
קרבנות הציבור מאחדים את ישראל, כאשר כולם ללא יוצא מהכלל חייבים לתת את מחצית השקל. זה כל כך חשוב, שהיו מחייבים את אלה שלא רצו לשלם ומוציאים בכוח את התרומה.
כמו שכתוב ביד החזקה: "בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א,ט).
המהות של עמלק היא לנסות להרחיק את ישראל מהקב"ה. לאחר שבני ישראל בנו את המשכן ובית המקדש הראשון, הקשר עם הקב"ה נהיה חזק ולא ניתן לביטול, למרות כל הניסיונות של העמלקים לדורותיהם והמן הרשע.
נראה לומר, שקיימת הוכחה נוספת על השפעת עבודת הקרבנות לביטול השקלים של המן במסכת מגילה, כאשר המן בא לבשר למרדכי שהוא נבחר לעלות על סוס המלך ברחבי העיר. מרדכי היה לומד עם ילדי ישראל רבן את הלכות קמיצה.
כמו שכתוב: "...אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" (מסכת מגילה דף טז ע/א).
ראוי לציין, שלמרות הגלות המרה ילדי  ישראל ממשיכים לחיות לפי זמני בית המקדש. לפי רש"י, המפגש עם המן היה ב-ט"ז בניסן שהוא יום תנופת העומר ועבודת הקמיצה.
גם כאן, אנחנו רואים בצורה מפורשת (עם הודאת המן בעצמו) שהגעגועים לעבודת המקדש דוחים את כספי השוחד וגזירת  ההשמדה.
תשובה 2: אחדות העם
נביא תשובה נוספת, כאשר מחצית השקל מסמל את האחדות. כל אחד מישראל שווה חצי. כדי להגיע לשלם עלינו להתאחד עם יהודי אחר.

יום חמישי, מרץ 05, 2015

פרשת שבוע : פרשת פקודי שקלים למה לעצור את ההתלהבות


פרשת פקודי שקלים תשע"א גיליון מס' 210

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

למה לעצור את ההתלהבות?



מדוע הקב"ה עצר את ההתלהבות של ישראל כאשר הפסיק את קבלת התרומות לבנית המשכן?
למה התורה מתארת בפרטי פרטים את מידות המשכן וכליו?

בספר שמות ישנם ארבע פרשיות העוסקות בבנין המשכן. התורה חוזרת מספר פעמים על אותם הדברים, כך שקשה לחדש ולפרש את כל פסוק ופסוק. אפילו רש"י, הפרשן הגדול של התורה מותיר פסוקים רבים ללא פירוש.
למעשה, הפסוקים המתארים את בנין המשכן מפרטים בפרטי פרטים את מידות המשכן והחומרים הדרושים, צורת הכלים ועשיית בגדי הכהונה.
אין מקום לכל סוג של שינוי בפעולות הקשורות לבנית המשכן.
יש כאן איחוד כוחות ייחודי בין האדם ובין הקב"ה. הצעד הראשון נעשה על ידי האדם: הוא מצווה לתרום כספים וחומרים לבנית המשכן וגם לבצע את עבודות הבניה עצמה.
כאשר הקב"ה מגדיר בצורה פרטנית את תכנית הבניה ובאיזה חומרים על האדם להשתמש. האדם צריך למלא את רצון ה' בכל דבר ועניין. כל שינוי במידה, במשקל, בצבע או אפילו במחשבה פוסל את מלאכת עשיית המשכן.
בנית המשכן באה להורות לנו איך האדם צריך לבטל את רצונו באופן מוחלט כלפי רצון ה'. לאחר התבטלות האדם, השכינה יכולה לשכון במעשה ידיו החומריים.
מכאן אנחנו למדים שבמצוות בנית המקדש, מעשה האדם הוא העיקר בתנאי שהוא מקיים את רצון ה' בכל פרט ופרט.
בעל ה"שפת אמת" מוסיף על מה שנאמר מתוך הפסוק: וְהַמְּלָאכָה, הָיְתָה דַיָּם לְכָל-הַמְּלָאכָה--לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ; וְהוֹתֵר. (שמות לו,ז).
מרוב התלהבות, בני ישראל תרמו יותר מדי חומרים לבנין המשכן. כתוצאה מזה משה רבנו מבקש מכולם להפסיק את זרם התרומות.
תהליך דומה התרחש בזמן בריאת העולם, כאשר על פי התלמוד, השמים והארץ התפשטו ללא הפסקה עד שהקב"ה אמר להם: די! בגלל זה אחד השמות של הקב"ה הינו: ש"ד"י.
כמו שכתוב: "ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו והיינו דאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית לה) אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולם די " (חגיגה יב ע/א)

בעל ה"שפת אמת" משווה את הפסקת איסוף התרומות למשכן, לעצירת התפשטות השמים והארץ בזמן בריאת העולם.
בשני המקרים, הקב"ה עצר את ההתפשטות של כוחות הטבע או את רצון עם ישראל לתרום למשכן.
בעקבות העצירה הזאת, הקב"ה בא ללמד אותנו יסוד חשוב. אין האדם יכול להשלים לבדו את רצון הבורא. כדי שהמעשים שלו יתקיימו לאורך זמן, עליו לציית לציווי של הקב"ה.
כאשר הקב"ה עוצר את התלהבות בני ישראל באיסוף התרומות או מרסן את כוחות הטבע, הוא מאפשר את השלמת (מלשון שלמות) מעשה האדם לקראת השכנת השכינה במשכן או קיום הבריאה.
" ושוב שצריך האדם בכל מעשה לידע כי אין בכחו באמת להשלים רצון הבורא כראוי. ועל ידי ההכנעה בסוף המעשה לבקש עזר מהקב"ה ע ידי זה נשלם המעשה ונעשה דבר של קיימא" (שפת אמת פרשת ויקהל שנת תרל"ז דף 222).
אנחנו מוצאים עיקרון דומה בענין מחצית השקל, כאשר התורה מונעת מהעשיר לתרום יותר מהאחרים. לעומת זאת, העני חייב להתאמץ ולתרום כמו כולם. כמו שכתוב: הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל--לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם. (שמות ל,טו).
עלינו לנהוג בימים אלה לפי העקרונות שלמדנו מדברי ה"שפת אמת".
חובתנו לעשות ולתרום למען בנין בית המקדש השלישי עד שהקב"ה יגיד לנו די.וכך הוא ישלים את המעשים שלנו בהשכנת השכינה בבית המקדש.
ההתנהגות של "שב ואל תעשה" בנושא בית המקדש מנוגדת למה שעשו אבותינו במדבר. עלינו לגלות התלהבות והכרת הטוב כלפי הקב"ה, מאחר שהוא זיכה אותנו בכיבוש ארץ ישראל ונתן לנו ריבונות מלאה על ירושלים.
נראה לומר שיש רמז נוסף המעיד על חשיבות מעשה האדם למען בנין בית המקדש השלישי.
בתחילת פרשת ויקהל, התורה מזהירה אותנו מפני קדושת השבת שאינה נידחת מול מלאכת עשיית המשכן.
נראה לומר, שעלינו לפעול במרץ למען חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש בכל יום ויום, וביום השבת להפסיק את העשייה.
לדאבוננו, יש אנשים ש"מחמירים" ואינם עושים דבר למען בית המקדש הן בשבת, הן בשאר ימי השבוע.
בע"ה נלמד מאבותינו שעמלו ועשו מעל ומעבר למען עשיית המשכן וכליו. לאחר מכן, הקב"ה התערב ועצר את איסוף התרומות, כדי לקיים את מעשיהם.
עלינו לזכור שהכול התחיל מהתלהבות עצומה שגילו בני ישראל לקראת בנית בית לה'.
גם אנחנו נשתדל לחדש את ההתלהבות הזאת ולשתף את כל ישראל ללא יוצא מן הכלל במשימה הלאומית של בנין בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה אפרים בן גיטל

נושאים:
 1- בניית המשכן ובית המקדש
2- ביטול רצון האדם כלפי ה' מאפשר את השכנת השכינה במעשיו
3- שיתוף כל ישראל לבנין המקדש מתוך התלהבות

תגים: תרומות למשכן, מחצית השקל, בנין בית המקדש, בריאת העולם, רצון האדם, התבטלות האדם, מידות המשכן, מידות בית המקדש

sharethis