נכתב בתחילת מלחמת לבנון השנייה בקיץ תשס"ו
"עזה תתיישב שנית"
וירושלים תגיע עד דמשק
שלוש פעמים בלבד מופיעה בתורה המילה "לבנון", בפרשת דברים, ואתחנן ועקב. (דברים: א, ז; ג,כ"ה ;י"א, כ"ד)
ראוי לציין שדווקא בימים של מלחמה בצפון ארץ ישראל, המילה לבנון מוזכרת בשלוש הפרשיות האחרונות.
נראה שזה אינו מקרי, כאשר יד ה' מכוונת הכול כדי לקרב את הגאולה השלמה, הרמוזה לאורך כל חומש דברים.
"כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם" (דברים י"א ,כ"ד)
הרמב"ן אומר שניתן להכיל קדושת הארץ בשתי דרכים, הראשונה- בהליכה רגלית בכל מקום שנרצה בכך, והשנייה- בכיבוש גבולות הארץ על פי התורה.
"הנה הם שתי הבטחות, שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם, והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל, ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם, שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים......בין בארץ הנזכרת בין בכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו"
לבנון כלולה בגבולות הארץ לכן על פי הרמב"ן, אנחנו מצווים לאבד את כל תושביה הנלחמים נגדנו.
"והיה עקב תשמעון", בעל הטורים אומר שהמילה עקב באה לרמוז לנו שזמן קבלת השכר עבור קיום המצוות יהיה בימות המשיח בסוף כל הדורות: בעקבתא דמשיחא.
הקב"ה שולח את חיילינו הגיבורים והקדושים לדרוך בארץ הלבנון ולכבוש אותה.
ואני הקטן אומר: זה לא מיקרי שכל כמה שנים צה"ל נכנס ללבנון; על פי נבואות זכריה ויחזקאל, לעתיד לבוא נכבוש בצפון- את לבנון וחלק מסוריה , ובדרום- את ארץ פלשתים.
כֹּה אָמַר אֲדֹ-נָי ה' גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים (יחזקאל מ"ז, י"ג)
מַשָּׂא דְבַר ה’ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַה’ עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה מְאֹד (זכריה ט,א-ב)
שני חבלי ארץ ישראל אלה -לבנון, סוריה וחבל עזה- לא נכבשו בשלמותם בעבר, בתקופת יהושע או בזמן דוד המלך.
המלבים אומר שתמיד ערי פלשתים היו בעלי בריתה של צור ושכנותיה ויקבלו את עונשם באותו עת, כמו שכתוב ביואל(ד,ד) וְגַם מָה אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם.
גם היום זה נכון כאשר החמאס והפלשתינאים עושים יד אחת עם החיזבאללה וסוריה כדי להרוג כמה שיותר יהודים.
הנביא זכריה פותח את נבואתו לאחרית הימים בפסוק סתום: מַשָּׂא דְבַר ה’ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַה’ עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (זכריה ט,א).
על כך דרשו חז"ל (ילקוט שמעוני תקע"ה): "דרש ר' יהודה: 'חדרך' – זה משיח שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית: יהודה עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעיד אני על עצמי שמים וארץ שאני מדמשק, ובו מקום ששמו חדרך. ומה אני מקיים "ודמשק מנוחתו" – אין 'מנוחה' אלא ירושלים שנאמר "זאת מנוחתי עדי עד" (תהילים קל"ב) ועתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק".
זאת אומרת שבית המקדש יגיע עד דמשק. נראה לומר ששכינת בית המקדש תשפיע עד דמשק, וכל עוד דמשק לא תהיה תחת שלטון עם ישראל, השכינה במקדש לא תהיה שלמה.
היום אנחנו רואים שאויבינו הקשים ביותר נמצאים דווקא בחלקי ארץ ישראל שעדיין לא נכבשו.
והרד"ק שם מוסיף וכותב בעקבות המדרש, על המשך הפסוק:" 'כי לה' עין אדם': כי באותם ימים יהיה עין כל אדם לה' ולא לאלילים. ולפיכך תהיה ארץ חדרך ודמשק ושאר המקומות הקרובים לארץ ישראל כמו צור וצידון וחמת מצפון וערי פלשתים מדרום, נכללות בערי יהודה ויהיו באמונת ישראל", כמו שנאמר בהמשך נבואת זכריה על ערי פלשתים (ט', ו) "והכרתי גאון פלשתים. והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לא-לוהינו".(רד"ק זכריה ט,א)
הנביא זכריה ממשיך ומתאר לנו את השתלשלות האירועים, על פי פשט הפסוקים שבפרק ט'.
הִנֵּה אֲדֹ-נָי יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל:
תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב: (זכריה ט,ד-ה).
רש"י מפרש ש-"ים יעלה עליה ויטבענה", בלשון של היום, צונאמי ענק ישטוף את חופי לבנון באזור צור וצידון. (עיין פרק כז ביחזקאל).
אפילו מצוין שם שחיילי פרס יעזרו לאויבינו שבלבנון להילחם בנו. פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ: (יחזקאל כז, י)
רק עכשיו מפרסמים, שחיילים אירנים נלחמים לצד חזבוללה ונהרגו על ידי חיילינו.
תושבי ארץ פלשתים יראו את הנס הגלוי שקרה בלבנון, וירעדו מפחד וייכנעו לישראל.
"וכשתראה אשקלון כי צור נחרבה ביד הא-ל תירא ותכנע לפני ישראל וכן עזה וכן עקרון" (רד"ק על פסוק ה').
הנביא מוסיף ואומר שחבל עזה יתרוקן מתושביה ואנחנו ניישב אותו שוב. "ואשקלון לא תשב".
המלב"ים מאיר באור נפלא את יישוב ארץ פלשתים לעתיד לבוא, ונותן תקווה ממשית לכל תושבי גוש קטיף שגורשו מביתם בשנה שעברה.
"ואבד מלך מעזה- שעזה תתישב שנית רק לא יהיה להם עוד מלך ואשקלון לא תשב כלל." (מלבי"ם ,זכריה,ט,א)
קשה לא להתפעל ולהתרגש לאור נבואות זכריה ויחזקאל, המתממשות מול עינינו בימים אלה.
מלחמת רומי בפרס
באותו הקשר כתוב בגמרא שבימות המשיח, תהיה מלחמה בין פרס ורומי. יש מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לבין רב, בנוגע לזהות המנצח במלחמה בין שתי האומות.
הראשון אומר ש"עתידה רומי שתיפול בידי פרס", והשני אומר ש"עתידה פרס שתיפול בידי רומי".
די ברור שהיום, פרס- הוא אירן, ורומי– מייצג את העולם המערבי בראשות ארה"ב.
מסקנת הגמרא, כנראה, נוטה לכוון של רב, ורואה ניצחון לטובת רומי, למרות זכויות של פרס שבנו את בית המקדש השני, ומנגד רומי, שהחריבו אותו.
הגמרא מביאה שתי סיבות לניצחון רומי: הראשונה- "גזרת מלך היא" והשנייה שפרס אף הוא, החריב בתי כנסת.
אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי עתידה רומי שתפול ביד פרס שנאמר לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ (על) [אל] אדום ומחשבותיו אשר חשב (על) [אל] יושבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם...... עתידה פרס שתפול ביד רומי חדא דסתרי בי כנישתא ועוד גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין דאמר רב יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל: (יומא דף י ע"א)
אמנם, איך יהיו הדברים ומתי יהיו לא נדע. אך אני מאמין כי נגיע אל המנוחה והנחלה בירושלים 'מקדש מלך עיר מלוכה', רק כאשר תגיע מלכותה עד לבנון, דמשק וחבל עזה ולאחר שיוסרו הדמים והשיקוצים מפיהם של הרשעים הארורים כמו החמאס והחיזאללה.
לכן עלינו לעמוד על דעתנו ולהילחם נגד האויב האמיתי המחלל שם שמים בפרהסיא, ולא רק נגד שליחו בלבנון.
בסופו של דבר בע"ה, לאחר כיבוש ה"ארץ הנשארת" לא נסוג ממנה , אלא ניישב אותה; רק כך נקדש שם שמים מול אומות העולם ונגרום לנחת רוח להקב"ה.
ולבסוף נעמוד בדרישות הקב"ה, כמו שכתוב בפרשת עקב:
"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא,יב)
