הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות רחל אמנו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רחל אמנו. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, אוקטובר 31, 2018

למי שייך היופי?

יופי האמהות  תשע"ט
גיליון מס 345  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                         

למי שייך היופי?

בספר בראשית, התורה מתארת את היופי של האמהות. ראשית, שרה אמנו מכונה "יפת מראה" כמו שכתוב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ (בראשית יב,יא).
רבקה אמנו מתוארת כ-"טובת מראה", כמו שכתוב:
 וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא (בראשית כו,ז).
ולבסוף, רחל אמנו נקראת "יפת תואר ויפת מראה", כמו שכתוב:  וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה (בראשית כט,יז).
למה התורה מתכוונת בתיאור יופי האמהות? 
האם מדובר ביופי חיצוני כפשוטו?
מה המשמעות של היופי לפי התורה?
בע"ה ננסה להשיב לשאלות האלה בעזרת מקורות חז"ל.
התלמוד בבלי משווה את היופי של שרה אמנו ויעקב אבינו.
היופי של שרה אמנו היה כל כך מיוחד שכל העולם היה נראה כמו קוף כאשר עמדו לידה.
בנוסף לכך, התלמוד ממשיך ומשבח את היופי של חווה מול שרה אמנו ואדם הראשון שהיו יפים עוד יותר. 
כמו שכתוב: "הכל בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם........שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון." (בבא בתרא נח ע/א)
בסופו של דבר, התלמוד משווה את היופי של אדם הראשון מול השכינה.
כאשר עושים השוואה בין שני דברים, ניתן ללמוד מכך שיש קשר ביניהם.
מכאן נראה לומר שיש קשר בין היופי ובין השכינה.
מצד אחד מדובר ביופי חיצוני כאשר משווים את האדם מול הקוף. מצד שני היופי של אדם הראשון ובצורה עקיפה של יעקב אבינו, רומזים על יופי פנימי ורוחני.
נראה לומר שהיופי של שרה אמנו-בת ישראל הראשונה מבדיל את ישראל מאומות העולם. 
היופי החיצוני מבטא את היופי הפנימי והשכינה הנמצאת בכל אדם מישראל ובמיוחד באבותינו הקדושים.

יום שישי, דצמבר 16, 2016

פרשת שבוע: פרשת וישלח- המצבה היא התכלית

פרשת וישלח תשע"ז     
גיליון מס' 287 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המצבה היא התכלית

יעקב אבינו עבר יסורים רבים לאחר הבריחה מבית לבן. מדרשי חז"ל מיחסים את רצף האירועים הקשים לאי קיום נדר.
לאחר שיצא מחרן, יעקב אבינו נדר נדר בהר המוריה שאם הקב"ה ישמור עליו ויפרנס אותו הוא יחזור למקום ויבנה בית לה' כמו שכתוב: וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵאלֹקים.  כב וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כ-כב).
לאחר שהוא לא קיים את נדרו למרות שהקב"ה נענה לבקשותיו הוא נענש על ידי מפגש קשה עם עשו, מאבק עם המלאך, חטיפת דינה על ידי שכם ומות רחל אמנו.
כמוו שכתוב: " ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך ...... הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר," (מדרש תנחומא וישלח סימן ח).
למרות הצרות, יעקב אבינו לא הבין שהן באו בגלל הנדר. לכן הקב"ה אומר לו בצורה מפורשת ללכת לבית-אל ולבנות שם מזבח, כמו שכתוב:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ  (בראשית לה,א).
הפרשה הזאת מעלה 5 שאלות שבע"ה ננסה ליישב בדרך חדשה.
איך יתכן שאיש צדיק כמו יעקב אבינו יאחר בקיום הנדר שלו ויצטרך לקבל תזכורות כואבות מהקב"ה?
מדוע הוא קיים את נדרו בשני חלקים? ראשית הוא בנה מזבח ומאוחר יותר הקים מצבה?
מהו ההבדל בין בנית מזבח לבין הקמת מצבה?
מדוע פרשת פטירת רחל אמנו סמוכה להקמת המצבה בהר הבית?
למה התורה אינה מתארת את האבלות של יעקב אבינו על אובדן אשתו האוהבה, בדומה לאברהם אבינו שבכה על שרה או יעקב אבינו שהתאבל על יוסף?
ראשית עלינו להבין את מהות נדרו. יעקב אבינו נדר לבנות את בית המקדש ממש, כך יוצא לפי פשט הפסוק: וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כב).
כדי לבנות בית אלוקים יעקב אבינו חשב שיש לחכות את השלמת השבטים. נראה לומר שיעקב אבינו חיכה להשלמת שתים עשרה השבטים כדי לקיים את נדרו.
בנין בית המקדש אינו דבר השייך לפרט אלא לכלל ישראל.
ראוי לציין שהר המוריה נמצא ברובו בנחלה של בנימין, לכן היה מקום לחשוב שמן הראוי לחכות ללידת בנימין בארץ ישראל כדי לבנות את בית ה'.
לאחר שהקב"ה מצווה אותו לקיים את נדרו אין יותר מקום לספקות.
ראוי לציין שהקב"ה מבקש מיעקב אבינו לקיים את נדרו בשני שלבים, ראשית לבנות מזבח ומאוחר יותר להקים מצבה.
כמו שכתוב: ב: קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ......ט: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ.  י: וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.......יד: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; (בראשית לה, ב-יד).
לאחר בנין המזבח הקב"ה מברך את יעקב אבינו ומשנה את שמו לישראל.

sharethis