הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום ראשון, מרץ 22, 2015

פרשת שבוע: צו זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו


פרשת צו התשס"ו

זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

הפרשה מתחילה בקורבן ציבור, עולת התמיד של ערב, שהיינו מקריבים בכל ערב וערב ללא הפסקה.
עולת התמיד מסמלת את המהות של בית המקדש המהווה קשר בין העולמות העליונים והעולמת התחתונים.
הקשר חייב להיות תמידי,ערב,בוקר וצהריים, כדי להמחיש את השכינה השורה על עם ישראל.
הפסקת הקרבת קרבן התמיד ,הובילה לאסונות וגלויות עבור עם ישראל.
כדי להדגיש את חשיבות קורבן התמיד, הקב"ה משתמש בלשון צווי ולא בפועל דבר או אמור.
רש"י בפסוק ב' ,מפרש:"אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס:
לשון זירוז, הוא מאוד תמוה, אחרי כל מה שתרמו בני ישראל ללא יוצא מן הכלל ,בלב שלם ובשמחה יתרה,לבניית המשכן,הם עכשיו צריכים זירוז ושיחת מוטיבציה !
נכון, אנחנו צריכים זירוז מיוחד, מהקב"ה בגלל החיסרון כיס. לאיזה חסרון כיס רבי שמעון מתכוון ?
הזירוז לא מכוון לעבר דור המידבר בלבד, אלא בעיקר לדורות הבאים אחריו ,כולל דורנו.
בימינו יותר קל להבין מה החיסרון כיס שרש"י מתכוון, כאשר הוא מוסיף את המילה " לדורות".
אם היינו מקריבים קורבן התמיד היום, היינו מסכנים את שלום העולם, ומפילים על מדינתנו גזרות כלכליות קשות.
אם נבנה את המזבח עכשיו, (יש אפשרות להביא קורבנות גם ללא בית מקדש כמו שעשו בזמן בית שני) נסתבך עם העולם, הם לא ישקיעו בישראל, הבורסה תיפול, המדינה תפשוט את הרגל.....
איפה האמונה והביטחון בהקב"ה ? איפה המסירות נפש ?
לכן התורה משתמשת בלשון ציווי ,כדי לזרז אותנו ולחזק אותנו בהקרבת עולת התמיד.
אנחנו צריכם לקיים את צו האלוקי של קורבן התמיד ,לפני כל צו בית משפט או פקודה צבאית ,הנובעים מבשר ודם.



התורה ממשיכה באותו עניין של “תמיד”,הקשור למזבח בפסוק ו': "אש תמיד תוקד על המזבח".
רש"י מביא גמרא ממסכת יומא מד. : מדליקים את נרות המנורה ונר התמיד,עם אש התמיד של המזבח.
מגזרה שווה,לומדים מהמילה תמיד, המופיעה כאן ,ובנר התמיד.
רצף המצוות שמקוימות באופן תמידי בפסוקים הראשונים של פרשתנו ,בא ללמד אותנו יסוד חשוב:
התמידות וההתמדה בכל מחיר ובכל מצב, למען חידוש עבודת המקדש.
המילה תמיד מוזכרת בתורה רק בהקשר המשכן וכליו או עבודת הקורבנות.
מזה אנחנו צריכים ללמוד,שעלינו להשתדל לקיים מצוות אלו ללא הרף ובכל תנאי.
מובא בפרקי אבות, שהעולם עומד על שלושה רגלים,על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים. ללא עבודת הקורבנות העולם לא יציב.
המדרש רבא אומר:" שמתחלה לא היה לעולם אלא שתי רגלים חסד ותורה והיה רותת נעשה לו רגל שלישי זה משכן מיד עמד"
המדרש תנחומא מרחיק לכת ואומר, " אמר הקב"ה יבאו ישראל שנקראו נחלה (לארץ ישראל שנקראת נחלה) ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך"
אי אפשר לנחול את ארץ ישראל בלי תורה ובלי מקדש, הכול יחידה אחת, שלא יכולה להתקיים בנפרד.
לכן היום אנחנו כל כך סובלים, ההתיישבות בסכנת הכחדה, ותורתנו הקדושה נרמסת על ידי מדינת ישראל .
היום לצערנו, אין מספיק יהודים הכמהים לקיים את תרי"ג המצוות במלואם ,ולבנות בית לה',רובם מסתפקים במספר קטן של מצוות מתוך הרגל של 2000 שנות גלות.
כמו נר התמיד, המעיד על השכינה בבית המקדש, עלינו לפעול כדי לחדש את עבודת התמיד במקום המקדש ולזרז את עם ישראל מפני חסרון כיס.
מי שמכבה את אש המזבח או אפילו גחלת אחת בלבד לפי הרמב"ן עובר על שני לאוין. (מצוות לא תעשה).
אוי לנו,שכל יום שעובר ולא הצלחנו להדליק את נר התמיד ואש המזבח, כמה לאוין אנחנו עוברים ?
בע"ה , ובעזרת היהודים הדורשים את המקדש ,נצליח להאיר ולעורר את עם ישראל לחידוש עבודת המקדש לתמיד ואז
נזכה למנוחה ולנחלה בכל ארץ ישראל בב"א.

אין תגובות:

sharethis