יום כיפור – יום שכולו מקדש

יום כיפור תשס”ז גיליון מס' 33

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

גירסא מוכנה להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/kipur5767.pdf

יום כיפור – יום שכולו מקדש

ברוך ה' עם ישראל מקפיד לשמור את מצוות יום הכיפורים. רוב המוחלט של העם צם ביום כיפור ולא עושה מלאכה –בערך 70% מהיהודים בישראל. ננסה לענות לשאלה, למה יהודי שלא מקיים את תרי"ג המצוות במהלך השנה, דווקא שומר על קדושת יום הכיפורים, פעם אחת בשנה ?
ראשית נבחין בהבדלים הקיימים בין ראש השנה לבין יום כיפור. בעל ה"שפת אמת" אומר שראש השנה הוא בחינה של ראייה מרחוק של הקב"ה, לכן אין מצווה לעלות לרגל בראש השנה כדי לראות את פני ה' או מצווה אחרת שמתקיימת בבית המקדש בלבד. עניין הראייה מרחוק, רמוז בעקידת יצחק -שאף היא אירעה בא' תשרי, שאברהם ראה את ה' מרחוק כמו שכתוב: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: (בראשית כב,ד). עיין שפת אמת על ראש השנה שנה תרנ"א ד"ה "בפסוק תקעו".
נראה לומר שראש השנה משמש כהכנה ליום כיפור.
להיפך מראש השנה, סדר עבודת יום הכיפורים של הכהן הגדול מתרחש כולו בבית המקדש, כאשר רגע השיא, הוא הכניסה לקודש הקודשים. ביום כיפור הקב"ה מתגלה אלינו מקרוב, לכן ביום הקדוש הזה ניתן להיכנס ולראות את שורש הקדושה בעולם לאחר הכנות מדוקדקות.
זהו הבחינה של הראייה מקרוב שביום כיפור, עשרה ימים לאחר הראייה מרחוק שבראש השנה.
בפרשת אמור העוסקת במצוות יום הכיפורים, להלן הפסוקים האוסרים על אכילה, שתייה ועשיית מלאכה.
(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: (ויקרא כג כט-ל).
ראוי לציין שבנוסף לאיסור כרת, נאמר " וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" . חלק מהמפרשים מתקשים להבין את משמעות המילה "והאבדתי". רש"י והאבן עזרא, אומרים שיש הבדל בין כרת לבין אבדון, והם לא יכולים לפרט מהו.
" והאבדתי - יש הפרש בינו ובין ונכרתה ולא אוכל לפרש:" (אבן עזרא- ויקרא כג ,ל).
"הבית גנזי" בפרשת אמור, מסביר שהקב"ה ביקש מאיתנו להתנהג כמלאכים במשך יום אחד בשנה –ללא אכילה וללא עשיית מלאכה, ובזכות זה, הוא מחשיב את היום הזה לשנה שלמה וכך מקבלים חיים לשנה הקרובה; בדומה למרגלים שכנגד כל יום שתרו את הארץ, נשארנו שנה במדבר. (בית גנזי, אמור דף תתפ"ט)
יש רמז לכך בגימטרייא של המילה- הַכִּפֻּרִים השווה ל-355, כאשר הגימטרייא של "שנה" אף היא שווה ל-355. יוצא אפוא, שכל המקיים את יום הכיפורים כהלכתו, נחשב כאילו התנהג כך שנה שלמה, ומקיים את תפקידו בעולם הזה. לעומת זה, המחלל את יום הכיפורים מבטל את תכלית העולם, וכתוצאה מזה מסתכן באבדון.
זו הסיבה שהתורה מוסיפה על עונש כרת, את עונש האבדון, כי האדם לא מקיים את ייעודו. נראה לומר שזו הסיבה שרוב עם ישראל מקיים את יום כיפור כהלכתו, כדי להישאר חלק מעם ישראל ושלא יאבד ח"ו.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שלכל אדם ולכל עם, תפקיד ייחודי בעולם הזה.
על מנת לגלות מהו התפקיד הזה, ניתן לאבחן את הדבר שהכי קשה לו לקיים אותו, והוא התכלית שלזה היגיע לעולם.
אלו דברים נראים הכי רחוקים והכי קשים לביצוע, בימינו ?

יום כיפור לישראל

יום כיפור תשס"ט גיליון מס' 133
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com 
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461יום כיפור לישראלמדוע אנחנו נכנסים לקודש הקודשים, דווקא ביום כיפור?
איך ארון הברית משפיע על ישראל ואינו מושפע?
יום כיפור הינו יום מיוחד במינו, כאשר קדושת היום מכפרת על חטאינו. בנוסף לכך, זה היום היחיד שאדם מורשה להיכנס למקום הקדוש ביותר על כדור הארץ: קודש הקדשים.
המצוות של יום כיפור אינם רבות. בסך הכל מדובר בחמישה איסורים, הקשורים להנאת הגוף: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה ונעילת נעלי עור.
כאשר אנחנו מקיימים את מצוות אלה, אנחנו מתנתקים מעולם החומרי כדי להידמות למלאכים המשרתים את הקב"ה.
בעל ה"כלי יקר" מפרש שיום כיפור נמצא מעל הזמן.
לכן, ביום המיוחד הזה ניתן להיכנס לקודש הקדשים.
(עיין כלי יקר ויקרא טז,ב).
יום כיפור מייחד את עם ישראל ביחס לאומות העולם. בראש השנה בןרא העולם דן את כל העולם, כולל הגויים כמו שמובא במשנה במסכת ראש השנה: " בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ראש השנה פרק א משנה ב).
ביום כיפור, עם ישראל לבדו, מתייחד עם בורא העולם.
התשובה והמחילה מצד הקב"ה, מהווים מתנה נפלאה. קשה להבין עם השכל המוגבל שלנו, שבעל תשובה מסוגל להגיע לדרגות גבוהות מאוד של קדושה.
למעשה, סדר העבודה שהיה בבית המקדש ביום כיפור, בא לקשר אותנו עם השפע היוצא מהקב"ה.
ה"משך חכמה", בפירושו על התורה מבאר את עניין הקרבת הקטורת בקודש הקדשים ותהליך הכפרה.
ראשית, נקדים הקדמה קצרה בעניין ארון הברית השוכן בקודש הקדשים.
ארון הברית מסמל את אהבת הקב"ה לישראל. הכרובים מעורים זה בזה, מעידים על שלום בין ישראל לבין הקב"ה.
הגויים פחדו מארון הברית. כאשר הארון היה מגיע לשדה הקרב, אויבינו נחלשו.
כך היה עם הפלשתים בספר שמואל, כאשר ארון הברית נלכד על ידי הגויים.
למה הגויים מכבדים את ארון הברית?
ארון הברית הוא ההיפך מהעבודה זרה. הגויים המקריבים מתנות לאליליהם, עושים כך כדי להיות מושפעים מהעבודה זרה. כאשר תחילה הם מרצים את הפסלים שלהם, לאחר מכם הפסלים יכולים להשפיע בחזרה, ולהצליח את דרכם.

(ראה מאמר זה בנושא עבודה זרה מול עבודת המקדש http://otzma1.blogspot.com/2008/09/blog-post.html )
ארון הברית שונה בתכלית מהעבודה זרה. ארון הברית אינו מושפע מעבודת בית המקדש.
הקב"ה משפיע על ישראל דרך קודש הקדשים, כאשר הקטרת הקטורת של יום כיפור אינה משפיעה על הקב"ה, אלא עוזרת לנו לקבל את השפע האלוקי.
עבודת הקטורת של הכהן הגדול, אינה משנה דבר בשמים, אלא תפקיד הקטורת לקשר אותנו להקב"ה.
עכשיו, ניתן להבין למה יום כיפור מכפר על חטאינו ולמה הכהן הגדול רשאי להיכנס לקודש הקדשים.
יום כיפור אינו מושפע ממעשה האדם. לכן אין צורך באכילה, שתייה או שאר תענוגי הגוף.ארון הברית שייך לעולם השכלי, המנותק מהחומר.
" לא כן יום הכפורים, הוא אינו נשפע מאומה, כי אינו צריך לא רחיצה ולא סיכה, ולא אכילה ושתיה, ואין עליו שום הכנה מערב יוהכ"פ, רק הוא משפיע כפרה וטהרה לישראל לכל השנה, והוא נגד עולם שכליים הנבדלים,.."
(משך חכמה ויקרא טז,א).
זכינו לקבל במתנה מהקב"ה, את היום הקדוש הזה. ברוך השם, רוב עם ישראל שומר על מצוות יום כיפור.
הנשמה של ישראל יודעת שמדובר ביום שנמצא מעל הזמן והטבע. לכן הוא ראוי למחילה ולכפרה.
אנחנו חיים ימים היסטוריים, שיהיו חקוקים בזיכרון האנושות. המשבר הכלכלי העולמי, אינו קרוב להסתיים. עלינו להבין שמדובר באותות אזהרה ליהודי העולם כדי שיעלו לארץ לאלתר.
לעומת זאת, לתושבי ארץ ישראל הקב"ה מרמז לנו שהיגיע הזמן לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית.
על פי הרב צבי קאלישר, הקיבוץ גלויות יתרחש רק לאחר בניית מזבח והקרבת קרבנות.
אני בטוח, שהשנה תהיינה כוונות גדולות יותר מהרגיל, בעקבות המשבר העולמי. עלינו לנצל את העת רצון של יום כיפור כדי לבקש את החזרת השכינה בקודש הקדשים בב"א.
אתר חדש עם סרטים על בית המקדש, עלייה להר הבית ודברי תורה על פרשת השבוע:WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

עבודת יום כיפור בבית המקדש: מה מסתתר מאחורי השעיר לעזאזל?

יום כיפור תש"ע גיליון מס' 179
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מה מסתתר מאחורי השעיר לעזאזל?מדוע אנחנו שולחים שעיר למות במדבר, בלי להקריב אותו על המזבח?
האם עלינו להתערבב עם הגויים לקראת הגאולה?ביום כיפור, עיקר מצוות היום מתרחשות בבית המקדש. יש קרבן אחד המכפר על הכהן הגדול עצמו ואחיו הכהנים: קרבן הפר, כמו שכתוב: בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, אֶל-הַקֹּדֶשׁ: בְּפַר בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת, (ויקרא טז,ג).
יש קרבן נפרד, המכפר על עוונות עם ישראל. הוא מורכב משני שעירים: אחד מובא כקרבן בבית המקדש והשני נשלח לעזאזל. כמו שכתוב: וּמֵאֵת, עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִקַּח שְׁנֵי-שְׂעִירֵי עִזִּים, לְחַטָּאת; (ויקרא טז,ה).
ננסה להבין את המשמעות העמוקה של שני השעירים.
השעיר שנשלח לעזאזל נושא איתו את כל עוונות עם ישראל, כמו שכתוב: וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת-הַשָּׂעִיר, בַּמִּדְבָּר. (ויקרא טז,כב).
על פניו, נראה שהשעיר לעזאזל ממלא תפקיד הפוך, מזה שקרב על המזבח. השעיר לה' מתקדש ודמו נשפך, על המזבח ומול ארון הברית בתוך קדש הקדשים.
למרות ששני השעירים צריכים להיות זהים בכל דבר ועניין, בסופו של דבר כל שעיר ממלא תפקיד הפוך מהשני.