הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות ברית מילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברית מילה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, נובמבר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וירא - האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

 האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

 בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו. המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת, אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה, מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה. לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'  אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!  וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?

יום ראשון, מרץ 29, 2015

חירות לדורות!


פרשת תזריע-החודש תשס”ח גיליון מס' 111
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חירות לדורות!בזכות איזה מצוות יצאנו ממצרים?
מה מייחד את מצוות קרבן פסח משאר המצוות?

אנחנו נכנסים לחודש ניסן שהוא חודש הגאולה. בשבת שלפני ראש חודש ניסן אנו קוראים פרשה נוספת, בספר תורה נפרד.
אנחנו קוראים בפרק העוסק במצוות הראשונות שבני ישראל קיבלו כ-עם ולא כיחידי סגולה. הם קיבלו את מצוות קידוש החודש, קרבן פסח ודיני חמץ ומצה.
על פי דברי חז"ל, בזכות שתי מצוות בני ישראל יצאו ממצרים: קרבן פסח וברית מילה.
בעל ה"שם משמואל" בפרושו על התורה אומר, שברית המילה באה להסיר את הרע שבגופנו דרך הערלה. לעומת זאת קרבן פסח מקרב אותנו להקב"ה, בזכות מעשה טוב.
כך מתקיימים דברי הפסוק מתהילים: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו).
ה"שם משמואל" מעלה שאלה קשה לכאורה. האם מילה ופסח המצוות היחידות המקרבות את האדם להקב"ה או המרחיקות אותו מן הרע?

יום שלישי, מרץ 24, 2015

פרשת צו: פסח קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל


פרשת צו - פסח תשס”ז גיליון מס' 59
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

למה התורה גוזרת עונש כרת על מילה וקרבן פסח?
מה תפקיד הקרבן פסח בחיים הלאומיים של עם ישראל?


מתוך שלושים ושש חיובי כרת שבתורה, אנחנו מונים שלושים וארבע מצוות "לא תעשה" ושתיים "עשה". "שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר..... הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה" (משנה מסכת כריתות א,א).
שתי המצוות עשה הן ברית מילה וקרבן פסח.
מה מאפיין מצוות אלה ומה משותף לשתיהן?
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ובני ביתו בסוף פרשת לך-לך. זאת הפעם הראשונה שיהודי מצווה לקיים מצווה כלשהי. לעומת זאת מצוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתור כלל ולא כיחידים. לכן מצוות מילה נכתבה בספר בראשית העוסק ביחידי סגולה- האבות, וקרבן פסח בספר שמות העוסק בלידת עם ישראל.
ראוי לציין שהמצווה הראשונה שכל יהודי מקיים בסמוך ללידתו היא ברית המילה, בגיל שמונה ימים. קרבן פסח ביחד עם מצוות קידוש החודש היו המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל במצרים. בשונה מהמילה הנעשת על אדם בודד, קרבן פסח חייב לכלול לפחות שלוש כתות של חמישים מנויים. כלומר, קרבן פסח ניתן להקרבה בחבורה של עשרות יהודים ולא עבור אדם אחד.

יום שלישי, ספטמבר 23, 2014

יום כיפור – יום שכולו מקדש


יום כיפור תשס”ז גיליון מס' 33

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com


גירסא מוכנה להדפסה

יום כיפור – יום שכולו מקדש
ברוך ה' עם ישראל מקפיד לשמור את מצוות יום הכיפורים. רוב המוחלט של העם צם ביום כיפור ולא עושה מלאכה –בערך 70% מהיהודים בישראל. ננסה לענות לשאלה, למה יהודי שלא מקיים את תרי"ג המצוות במהלך השנה, דווקא שומר על קדושת יום הכיפורים, פעם אחת בשנה ?
ראשית נבחין בהבדלים הקיימים בין ראש השנה לבין יום כיפור. בעל ה"שפת אמת" אומר שראש השנה הוא בחינה של ראייה מרחוק של הקב"ה, לכן אין מצווה לעלות לרגל בראש השנה כדי לראות את פני ה' או מצווה אחרת שמתקיימת בבית המקדש בלבד. עניין הראייה מרחוק, רמוז בעקידת יצחק -שאף היא אירעה בא' תשרי, שאברהם ראה את ה' מרחוק כמו שכתוב: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: (בראשית כב,ד). עיין שפת אמת על ראש השנה שנה תרנ"א ד"ה "בפסוק תקעו".
נראה לומר שראש השנה משמש כהכנה ליום כיפור.
להיפך מראש השנה, סדר עבודת יום הכיפורים של הכהן הגדול מתרחש כולו בבית המקדש, כאשר רגע השיא, הוא הכניסה לקודש הקודשים. ביום כיפור הקב"ה מתגלה אלינו מקרוב, לכן ביום הקדוש הזה ניתן להיכנס ולראות את שורש הקדושה בעולם לאחר הכנות מדוקדקות.
זהו הבחינה של הראייה מקרוב שביום כיפור, עשרה ימים לאחר הראייה מרחוק שבראש השנה.
בפרשת אמור העוסקת במצוות יום הכיפורים, להלן הפסוקים האוסרים על אכילה, שתייה ועשיית מלאכה.
(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ: (ויקרא כג כט-ל).
ראוי לציין שבנוסף לאיסור כרת, נאמר " וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" . חלק מהמפרשים מתקשים להבין את משמעות המילה "והאבדתי". רש"י והאבן עזרא, אומרים שיש הבדל בין כרת לבין אבדון, והם לא יכולים לפרט מהו.
" והאבדתי - יש הפרש בינו ובין ונכרתה ולא אוכל לפרש:" (אבן עזרא- ויקרא כג ,ל).
"הבית גנזי" בפרשת אמור, מסביר שהקב"ה ביקש מאיתנו להתנהג כמלאכים במשך יום אחד בשנה –ללא אכילה וללא עשיית מלאכה, ובזכות זה, הוא מחשיב את היום הזה לשנה שלמה וכך מקבלים חיים לשנה הקרובה; בדומה למרגלים שכנגד כל יום שתרו את הארץ, נשארנו שנה במדבר. (בית גנזי, אמור דף תתפ"ט)
יש רמז לכך בגימטרייא של המילה- הַכִּפֻּרִים השווה ל-355, כאשר הגימטרייא של "שנה" אף היא שווה ל-355. יוצא אפוא, שכל המקיים את יום הכיפורים כהלכתו, נחשב כאילו התנהג כך שנה שלמה, ומקיים את תפקידו בעולם הזה. לעומת זה, המחלל את יום הכיפורים מבטל את תכלית העולם, וכתוצאה מזה מסתכן באבדון.
זו הסיבה שהתורה מוסיפה על עונש כרת, את עונש האבדון, כי האדם לא מקיים את ייעודו. נראה לומר שזו הסיבה שרוב עם ישראל מקיים את יום כיפור כהלכתו, כדי להישאר חלק מעם ישראל ושלא יאבד ח"ו.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שלכל אדם ולכל עם, תפקיד ייחודי בעולם הזה.
על מנת לגלות מהו התפקיד הזה, ניתן לאבחן את הדבר שהכי קשה לו לקיים אותו, והוא התכלית שלזה היגיע לעולם.
אלו דברים נראים הכי רחוקים והכי קשים לביצוע, בימינו ?


sharethis