פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
האם המילה מקרבת אותנו למקדש?
בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו.
המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ
אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב
אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ: כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא
כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא
עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת,
אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה,
מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה.
לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני
נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה! וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה
מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו
האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול
להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ;
וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול
כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף
קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?
