הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות מלכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלכות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, ספטמבר 15, 2018

פרשת השבוע: פרשת וילך - מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך  תשע"ט
גיליון מס 343  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          

מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך מציינת את סיום המנהיגות של משה רבנו ותחילת שלטון של יהושע. 
משה רבנו מכריז מול כל העם שיהושע עומד להחליף אותו ומברך אותו בברכת "חזק ואמץ". 
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם (דברים לא,ז).
לאחר מכן התורה מציינת שמשה רבנו סיים לכתוב את כל התורה והוא מוסר אותה למשמרת לכוהנים הנושאים את ארון הברית.
עד כאן הכל נראה הגיוני.
בפסוק הבא באופן מפתיע, משה רבנו מוסר לעם ישראל את מצוות הקהל.
כמו שכתוב: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.:  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל—בְּאָזְנֵיהֶם  (דברים לא,י-יא).
לפי מנין המצוות של ספר החינוך זאת המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות.
מדוע משה רבנו נזכר דווקא עכשיו למסור את מצוות הקהל לפני מותו?
האם יש קשר בין המצווה הזאת ומסירת המנהיגות ליהושע?
האם משה רבנו התכוון לשלוח מסר מוצפן לדורות? אם כן אז מהו המסר? 
ראשית נעלה 2 נקודות מתוך הפסוק הראשון של מצוות הקהל.
התורה משתמשת במילה "קץ" (מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה) כדי לציין את סוף שנת השמיטה. 
המילה "קץ" חוזרת מספר פעמים בתורה בהקשרים שונים. בימי המבול:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (בראשית ו,יג), בזמן יוסף הצדיק כאשר הוא יצא מהכלא כדי לפתור את חלום פרעה: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, (בראישת מא,א) ועוד מקומות נוספים.
ברוב המקומות מדובר במהלכים היסטוריים חשובים שהשפיעו על עם ישראל והעולם כולו.
המילה "קץ", מזכירה את קץ הימים וימות המשיח. התלמוד משתמש בביטוי "קץ הימים" כדי לתאר את ימות המשיח.

יום שני, אוגוסט 24, 2015

פרשת שופטים- פרשת שבוע מהו שלטון ישראל אמיתי?

פרשת שופטים תשע"ה
גיליון מס' 232 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

מהו שלטון ישראל אמיתי?

למה הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך ככל הגויים?
איך לזרז את הגאולה?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.
קיימות ארבע בחינות של הנהגה בתוך עם ישראל וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.
מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.
ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.
המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.
הסנהדרין שמכוון את חיי עם ישראל על פי התורה בא כנגד הרוח.
הכהונה האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.
ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.
מי מנהיג את ישראל? המלך, הכהן הגדול או נשיא הסנהדרין?
עם כל כך הרבה מנהיגים זה עלול לגרום לבלבול גדול ואי-יציבות שלטונית.
למעשה כל אחד מנהיג בתחומו ולא מתנגש עם האחרים.  
לדוגמא, המלך אחראי על הנושאים הקשורים לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לתשתיות וכד'.
לעומת זאת הסנהדרין מכוון את המלך כדי שיפעל בדרכי התורה גם בהחלטות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר להלכה.
הכהן הגדול נמצא בלב עבודות הקרבנות ומהווה מקור של רוחניות לכל עם ישראל כדי לחזק את דבקות העם בהקב"ה.
כל אחד מראשי העם הינו יחיד והינו הלב של חלק מהאדם הכללי הנקרא עם ישראל.  מערכת השילטון של עם ישראל מורכבת מארבעה רבדים כאשר כל אחד הינו הלב של הרובד שלו.
עכשיו נתמקד בפסוקים העוסקים במינוי המלך.
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ  (דברים יז,יד-טו).
לפי פשט הפסוק הדרישה של המלך באה מצד העם כדי להידמות לאומות העולם. בהמשך הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך שייבחר על ידו. לכאורה יש כאן סתירה. האם שורש המצווה בא מבקשת עם ישראל או ציווי אלוקי?
ניתן ליישב את הקושי על פי הדברים שהבאנו למעלה. בחינת המלך הינה גשמית ועוסקת בניהול היום יומי של חיי העם. על פניו, גם באומות העולם הבחינה של מלכות קיימת.

יום ראשון, דצמבר 28, 2014

הסנה הבוער רומז לגאולה

פרשת שמות תשס”ח גיליון מס' 97
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסנה הבוער רומז לגאולה

?מה הקשר בין עם ישראל בגלות ובין הסנה הבוער
?למה הקב"ה זירז את תהליך הגאולה במצרים


ספר שמות מתאר את תחילת השעבוד על ידי המצריים. באותה פרשה אנחנו רואים את קושי הגלות ויחד עם זה מתחיל תהליך הגאולה. הקב"ה תמיד מכין את גאולת עם ישראל לפני צרות הגלות. כך היה למשל, עם מינוי אסתר המלכה לפני גזרות המן הרשע יש"ו. גם אנחנו זכינו לראות את פריצת הציונות והעלייה לארץ ישראל, לפני השואה הנוראה.
הטבע של עם ישראל הוא הגאולה ויציאה מתחת עול הגויים. הטבע של ישראל לחיות בארצו תחת מלך ירא שמים ובית מקדש בנוי.
למעשה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער הוא מבטיח לו את שלושת הדברים: עלייה לארץ ישראל, יציאה משעבוד מצרים ועבודת ה' בהר סיני והר הבית.
-עלייה לארץ: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מהארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה.." (שמות ג,ח).
-ביטול שעבוד הגויים ומינוי מלך: " ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג,י).
-רמז עבודת המקדש בהר הבית: "...בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג,יב).
המילים "ההר הזה" מכוונים להר סיני לפי פירוש רש"י, נראה לומר שזהו גם רמז להר הבית ועבודת הקרבנות בבית המקדש.
האם קיים קשר בין הסנה הנמצא על הר סיני והר הבית?בעל ה"בית גנזי" עורך השוואה בין קדושת מקום הסנה הבוער לבין מקום המקדש (עיין דף ע"א-ג ספר שמות).
למה קדושת מקום הסנה לא נשמרה לדורות?
האם הסנה הבוער שאינו אוכל רומז לגאולת מצרים ובכלל את כל גלויות ישראל?
"הבית גנזי" כותב שיש שני סוגים של קדושה: האחת הקיימת מבריאת העולם שאינה בטלה לעולם, והשנייה הנובעת מהתאספות של כוחות הקדושה שהינה זמנית ויכולה להתבטל.
בהר הבית, במקום המקדש קיימות שני סוגי השכינה. כאשר בית המקדש בנוי אז מתווספת לשכינה העצמית שבהר המוריה את התאספות כוחות הקדושה הבאים מכל העולם.
לעומת זאת, בהר סיני שכנה קדושה הנובעת מהתאספות נקודתית של קדושה, לקראת מתן תורה לבני ישראל.
קדושה מסוג זה הייתה זמנית ונעלמה לאחר מתן תורה. אומנם לקדושה הזמנית הזאת יש מעלה מיוחדת: שהיא פורצת בכוח גדול ובצורה גלויה לכל. לכן קבלת התורה בהר סיני הייתה מלווה בקולות וברקים וניסים גלויים רבים.
אותו תהליך קרה עם הסנה כאשר הוא בער כתוצאה מהתאספות כוחות הקדושה, ואינו נשרף כי לאחר הסתלקות השכינה הוא חזור למעמדו הקודם, ללא קדושה עצמית. הלהבה שבערה רומזת להתפרצות של גאולת מצרים, שהתרחשה טרם זמנה (210 שנים במקום 400 שנה שהובטחו לאברהם אבינו).
יוצא מכאן, שגם בזמן גלותם של ישראל, השכינה יורדת על ישראל אלא שהיא אינה גלויה.כאשר השכינה מגיעה לרמה מספקת אז היא מתפרצת בצורה גלויה ומזרזת את תהליך הגאולה.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של "אתחלתא דגאולה", וראינו בעבר הלא רחוק התפרצויות של אש הגאולה. בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל ובשנת תשכ"ז כבשנו את ירושלים והר הבית.
לדאבוננו, אנחנו לא הבנו את גודל השעה והרמזים הגלויים שהקב"ה שלח לנו. עלינו לפעול באופן מיידי להגברת השכינה בארץ ישראל.
הקדושה העצמית של ארץ ישראל, ירושלים והר הבית לא השתנתה מימי בריאת העולם.
אבל עלינו להוסיף את הקדושה השנייה הנובעת מהתאספות כוחות הקדושה מכל העולם. פעולות אלה יזרזו את הגאולה: עליית יהודי העולם לארץ, כיבוש כל חלקי ארץ ישראל , העמדת מלכות הפועלת לפי התורה וכמובן בניין בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis