פרשת שבוע: שופטים - איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים תשע"ו

גיליון מס' 275 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.

בתוך עם ישראל קיימות ארבע בחינות של הנהגה וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.

מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.

ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.

המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.

הסנהדרין מכוונת את חיי עם ישראל על פי התורה באה כנגד הרוח.

הכהנים האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.

ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.

עכשיו נתמקד בכהונה. ראשית ננסה להבין את מהות הנשמה הנמצאת בתוך האדם.

בניגוד לנפש ולרוח  שנבראו על ידי הקב"ה, הנשמה הינה חלק אלוקי ממש. הנשמה באה מהקב"ה ושייכת לעולמות העליונים.

ה"חלבן" מתבסס על דברי הרמח"ל מתוך הספר "מסילת ישרים" כדי לפרש את ההבדל בין השכל והרצון. השכל הינו הופעת הרוח והרצון הוא התגלות הנשמה.

נביא דוגמא של אדם הלומד תורה כדי להמחיש את הדברים. לכאורה אין דבר גדול מזה! 

בפועל ניתן לחלק לשתיים את השפעת הלימוד על האדם. ניתן ללמוד תורה ברמה השכלית בלבד, לחדש פילפולים יפים או ליישב סתירות. זהו גילוי של הרוח בתוך השכל.

קיימת מדרגה גבוהה יותר של לימוד תורה שהיא  לימוד לשמה. לימוד לשמה בא מתוך הרצון הפנימי של האדם. זהו גילוי הנשמה בתוך שכל האדם.

" וסוד העניין הוא שהרצון הוא התנוצצות מאור הנשמה, ואילו השכל הוא הופעת הרוח......ונמצא שעיקר התקדשות האדם בתורה תלוי דווקא בהתגלות הנשמה ברוח, והיינו סוד הופעת הרצון בשכל, שיהיה הלימוד לשמה ובטהרה, ולא רק בחריפות שכל בלי טהרת הרצון." (טללי חיים, דבר דף תסט).

לאחר הקדמה זאת ניתן להבין את התפקיד של המקדש והכהנים המהווים את הנשמה של עם ישראל.

הכהנים חיים מנותקים מעולם החומרי ומחוברים באופן תמידי לשכינה.

לכן הם לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. כמו שכתוב: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן.:  וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו:  ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ. (דברים יח,א-ב).

 

פרשת השבוע: פרשת כי תצא האם יש דבר כזה עמלק?

פרשת כי תצא תשע"ה

גיליון מס' 233 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                              האם יש דבר כזה עמלק?

מדוע המלך צריך להילחם בעמלק?

איך ניתן לזהות את עמלק היום?

בסוף פרשת כי תצא נמצאת פרשת מחיית עמלק. ננסה להבין את המשמעות של מחיית עמלק לאורך כל הדורות על בסיס פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה של הרב משה לוריא זצ"ל.

ראשית נדון בזמן הנכון להשמדת עמלק. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים על בסיס התלמוד בבלי (סנהדרין כ ע/ב), שמלך ישראל צריך לקיים את מצוות מחיית עמלק ולאחר מכן לבנות את בית המקדש.

"שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" (דברים יב,ה ) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" (ראה שמואל א טו,א-ג).  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." (שמואל ב ז,א-ב)." (רמב"ם הלכות מלכים פרק א, הלכות א ו-ב).

המלך הוא בחינת הכתר מצד הקדושה, לכן הוא מסוגל להכניע את עמלק שגם הוא בחינת הכתר אבל מצד הטומאה.

שלוש פעמים בהיסטוריה של עם ישראל התקיימו הדברים לפי הסדר הבא: מינוי מלך, מלחמה בעמלק ובנין בית לה'.

במדבר, משה רבנו הנהיג את העם במעמד של מלך ולאחר מלחמה בעמלק בנה את המשכן. בהמשך, שאול לאחר שנמנה למלך נכשל במלחמתו נגד עמלק לכן לא בנה את בית המקדש. יותר מאוחר, לאחר שדוד המלך נלחם בעמלק התאפשר לבנו-שלמה לבנות את בית המקדש הראשון. גם בית שני לא נבנה רק לאחר הכנעת המן שהיה מזרע עמלק.

למעשה עמלק לא הוכנע לגמרי לכן נחרבו שני בתי המקדש. בזמן הגאולה השלמה אנחנו מצפים שמלך המשיח יכרות לגמרי את גזע עמלק מן העולם וזה יגרום לבית המקדש השלישי להתקיים לעולם.

יש קשר בין עמלק ובין חורבן בית המקדש או מניעת בנייתו.

כמו שמובא במדרש תנחומא: " רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר: תמחה את זכר עמלק. וכתוב אחד אומר: כי מחה אמחה (שם יז יד).
כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא, תמחה כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה
אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמ' ג יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר,כי יד על כס יה מלחמה לה' (שמ' יז טז). "

(מדרש תנחומא כי תצא, יא).

הסנה הבוער רומז לגאולה

פרשת שמות תשס”ח גיליון מס' 97
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסנה הבוער רומז לגאולה

?מה הקשר בין עם ישראל בגלות ובין הסנה הבוער
?למה הקב"ה זירז את תהליך הגאולה במצרים

ספר שמות מתאר את תחילת השעבוד על ידי המצריים. באותה פרשה אנחנו רואים את קושי הגלות ויחד עם זה מתחיל תהליך הגאולה. הקב"ה תמיד מכין את גאולת עם ישראל לפני צרות הגלות. כך היה למשל, עם מינוי אסתר המלכה לפני גזרות המן הרשע יש"ו. גם אנחנו זכינו לראות את פריצת הציונות והעלייה לארץ ישראל, לפני השואה הנוראה.
הטבע של עם ישראל הוא הגאולה ויציאה מתחת עול הגויים. הטבע של ישראל לחיות בארצו תחת מלך ירא שמים ובית מקדש בנוי.
למעשה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער הוא מבטיח לו את שלושת הדברים: עלייה לארץ ישראל, יציאה משעבוד מצרים ועבודת ה' בהר סיני והר הבית.
-עלייה לארץ: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מהארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה.." (שמות ג,ח).
-ביטול שעבוד הגויים ומינוי מלך: " ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג,י).
-רמז עבודת המקדש בהר הבית: "...בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג,יב).
המילים "ההר הזה" מכוונים להר סיני לפי פירוש רש"י, נראה לומר שזהו גם רמז להר הבית ועבודת הקרבנות בבית המקדש.
האם קיים קשר בין הסנה הנמצא על הר סיני והר הבית?בעל ה"בית גנזי" עורך השוואה בין קדושת מקום הסנה הבוער לבין מקום המקדש (עיין דף ע"א-ג ספר שמות).
למה קדושת מקום הסנה לא נשמרה לדורות?
האם הסנה הבוער שאינו אוכל רומז לגאולת מצרים ובכלל את כל גלויות ישראל?
"הבית גנזי" כותב שיש שני סוגים של קדושה: האחת הקיימת מבריאת העולם שאינה בטלה לעולם, והשנייה הנובעת מהתאספות של כוחות הקדושה שהינה זמנית ויכולה להתבטל.
בהר הבית, במקום המקדש קיימות שני סוגי השכינה. כאשר בית המקדש בנוי אז מתווספת לשכינה העצמית שבהר המוריה את התאספות כוחות הקדושה הבאים מכל העולם.
לעומת זאת, בהר סיני שכנה קדושה הנובעת מהתאספות נקודתית של קדושה, לקראת מתן תורה לבני ישראל.
קדושה מסוג זה הייתה זמנית ונעלמה לאחר מתן תורה. אומנם לקדושה הזמנית הזאת יש מעלה מיוחדת: שהיא פורצת בכוח גדול ובצורה גלויה לכל. לכן קבלת התורה בהר סיני הייתה מלווה בקולות וברקים וניסים גלויים רבים.
אותו תהליך קרה עם הסנה כאשר הוא בער כתוצאה מהתאספות כוחות הקדושה, ואינו נשרף כי לאחר הסתלקות השכינה הוא חזור למעמדו הקודם, ללא קדושה עצמית. הלהבה שבערה רומזת להתפרצות של גאולת מצרים, שהתרחשה טרם זמנה (210 שנים במקום 400 שנה שהובטחו לאברהם אבינו).
יוצא מכאן, שגם בזמן גלותם של ישראל, השכינה יורדת על ישראל אלא שהיא אינה גלויה.כאשר השכינה מגיעה לרמה מספקת אז היא מתפרצת בצורה גלויה ומזרזת את תהליך הגאולה.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של "אתחלתא דגאולה", וראינו בעבר הלא רחוק התפרצויות של אש הגאולה. בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל ובשנת תשכ"ז כבשנו את ירושלים והר הבית.
לדאבוננו, אנחנו לא הבנו את גודל השעה והרמזים הגלויים שהקב"ה שלח לנו. עלינו לפעול באופן מיידי להגברת השכינה בארץ ישראל.
הקדושה העצמית של ארץ ישראל, ירושלים והר הבית לא השתנתה מימי בריאת העולם.

אבל עלינו להוסיף את הקדושה השנייה הנובעת מהתאספות כוחות הקדושה מכל העולם. פעולות אלה יזרזו את הגאולה: עליית יהודי העולם לארץ, כיבוש כל חלקי ארץ ישראל , העמדת מלכות הפועלת לפי התורה וכמובן בניין בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל