יום שישי, יוני 16, 2017

פרשת שבוע: פרשת שלך לך - יצא טוב מחטא המרגלים

פרשת שלח לך תשע"ז     
גיליון מס' 305 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

יצא טוב מחטא המרגלים

חטא המרגלים גרם לשינויים דרמטיים בהיסטוריה של עם ישראל. הקב"ה שינה את כל תכניותיו לגבי תיקון העולם ודחה אותן באלפי שנים עד עצם היום הזה.
ננסה להבין על בסיס פירוש המלב"ם על התורה איך הקב"ה מנהיג את העולם.
בפרשת המרגלים הקב"ה גילה לנו סוד גדול השופך אור חדש על חומרת העונש. בסופו של דבר נגלה שעונש הגלות והחורבן יביא דברים טובים לעם ישראל ולעולם כולו.
המלבי"ם מבהיר לנו יסוד חשוב לגבי כניסת משה רבנו לארץ ישראל.
המלבי"ם כתב שאם משה רבנו היה נכנס לארץ ובונה את בית המקדש זה היה מביא לתיקון העולם והגאולה השלמה.
ננסה להבין את דבריו מתוך דברי חז"ל המובאים באור החיים הקדוש בפירושו על התורה. (ראה אור החיים, דברים, א,לז).
התלמוד בבלי כתב שבגלל הבכיה של בני ישראל שלא לצורך הקב"ה קבע שבית המקדש יחרב באותו תאריך.
כמו שכתוב: " אמר רבה אמר ר' יוחנן אותו היום ערב תשעה באב היה אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה" (תענית דף כט ע/א).
לפי דברי התלמוד ניתן להבין שלפני חטא המרגלים לא היה מתוכנן שבית המקדש הראשון ישרף אלא לאחר שמאסו בארץ ישראל התכניות השתנו ובית המקדש לא יוכל לעמוד לנצח כמתוכנן.
הדברים מפורשים יותר במדרש רבה: "...ואמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם לפני אני אקבע לכם בכיה לדורות ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתתחרב כדי שיגלו ישראל לבין האומות..." (במדבר רבה טז,כ).
המדרש רבה מוסיף את המימד של גזירת הגלות שתבוא כתוצאה מחורבן בית המקדש.
ראינו שהגזירה נקבעה כעונש על חטא המרגלים.
איפה רואים שמשה רבנו היה מונע את חורבן המקדש?
האור החיים מביא את דברי התלמוד ממסכת סוטה המפרש את פרק לג מספר תהילים: רַנְּנוּ צַדִּיקִים, בַּה'; לַיְשָׁרִים, נָאוָה תְהִלָּה. (תהילים לג,א

יום שישי, יוני 09, 2017

פרשת השבוע: בהעלותך סמל המדינה הוא סמל השכינה

פרשת בהעלותך תשע"ז     
גיליון מס' 304 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

סמל המדינה הוא סמל השכינה

פרשת בהעלותך באה לאחר חנוכת המשכן וקרבנות שנים עשר הנשיאים. נשיא שבט לוי לא הקריב קרבן יחד עם כל השבטים. לפי המדרש רבה, אהרון הכהן מאוד הצטער על כך והקב"ה ניחם אותו כביכול עם עבודת הדלקת מנורת הזהב שבמקדש.
כמו שכתוב: "ואהרן לא הקריב עם הנשיאים, והיה אומר: אוי לי שמא בשבילי -  אין הקב"ה מקבל שבטו של לוי. אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לו לאהרן - אל תתירא, לגדולה מזו אתה מתוקן. לכך נאמר: "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות", הקרבנות - כל זמן שבהמ"ק קיים, הם נוהגים; אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין  לעולם." (מדרש רבה במדבר טו).
המדרש מסביר לנו את סמיכות פרשת קרבנות הנשיאים לפרשת הדלקת המנורה.
למעשה המדרש מעלה שאלות נוספות. איפה ראינו שמדליקים את המנורה "לעולם אל מול פני המנורה יאירו" כאשר בית המקדש חרב?
מתוך מילים הפסוק ניתן לשאול מדוע התורה משתמשת בלשון של עלייה ולא בלשון של הדלקה עבור הנרות?
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.  ג וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: (במדבר ח,ב-ג).
הפשט של הפסוק: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, אינו מובן. האם מדליקים את הנרות מול מנורה נוספת שהיתה בהיכל?
נענה לשאלות האלה בעזרת מדרש רבנו בחיי ובעל ה"שפת אמת".
רבנו בחיי כתב בפירושו על התורה בדרך הקבלה שקיימת למעלה בשמים מנורה מקבילה לזאת של בית המקדש. התורה מתכוונת במילים אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, מול המנורה של מעלה. כאשר אנחנו מדליקים בבית המקדש את המנורה אנחנו שואבים כוחות רוחניים מתוך שבע הספירות. לכן התורה משתמשת בלשון של עלייה ולא בהדלקה.
כמו שכתוב: " ועל דרך הקבלה הכתוב נכון וברור כפשוטו, והוא מדבר במנורה של מעלה, ופירוש אל מול יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן שבע ספירות בחכמה יאירו שבעת הנרות של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה בלשון עליה, בהעלותך את הנרות, ואמר העלה נרותיה ואמר ובהעלות אהרן את הנרות (שמות ל, ח), ויעל הנרות לפני ה' (שם מ, כה)" (רבנו בחיי, במדבר ח,ב).
נראה לומר שגם המדרש תנחומא מציין את הקיום של ירושלים של מעלה כנגד ירושלים של מטה. כאשר חז"ל מזכירים את ירושלים הכוונה היא בעיקר לגבי בית המקדש.
כמו שכתוב: "וכן אתה מוצא, שירושלים מכוונת למעלה כמו ירושלים של מטה. מרוב אהבתה של מטה, עשה אחרת למעלה..." (מדרש תנחומא, פקודי סימן א).
רבנו בחיי ממשיך עם חידוש נפלא מתוך הכתיב המלא או החסר של המילה "מנורה". כאשר התורה מתכוונת למנורה של מעלה, המנורה כתובה בכתיב מלא עם "ו": הַמְּנוֹרָה. כאשר התורה מתכוונת למנורת הזהב של משה רבנו המנורה כתובה ללא "ו": הַמְּנֹרָה.
כמו שכתוב: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. ג וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן--אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה [המנורה של מעלה], הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', אֶת-מֹשֶׁה.  ד וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] מִקְשָׁה זָהָב, עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא:  כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת-מֹשֶׁה--כֵּן עָשָׂה, אֶת-הַמְּנֹרָה [המנורה של מטה] (במדבר ח,ב-ד).
נראה להוסיף ולהכיל את פירושו של רבנו בחיי בנושא כתיב מלא וחסר על המילה "נרות" מתוך פסוק ב': בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח,ב

יום שני, מאי 29, 2017

חג שבועות: ירושלים של מטה פתוחה לכולם

שבועות תשע"ז     
גיליון מס' 303 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                       

ירושלים של מטה פתוחה לכולם

ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את האמירה של בני ישראל בזמן מתן תורה במדבר: "נעשה ונשמע".כמו שכתוב: וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז).
הפועל "עשה" מסמל את מעשה המצווה שהוא שווה לכולם. כאשר אנחנו נוטלים את ארבעת המינים או מניחים תפילין כולנו עושים את אותו המעשה.
בזמן מעשה המצווה כל אחד יכול לכוון ולחשוב על דבר אחר. בנקודה הזאת כל אחד שונה מהשני ואין אחידות.
המעשה גורם לריצוי מצד הכלל והכוונה או השמיעה פועלת לטובת הפרט.
כמו שכתוב: " ..נעשה הוא בכללות ברעותא חדא, כי העשייה היא שוה בכולם, וגורמת ריצוי מצד הכלל, ושמיעה היא בפרטות כל חד וחד כמה דמשער בלביה.." (שם משמואל שבועות תרפ"ב דף קכח).
מכאן אנחנו לומדים על חשיבות האחדות של עם ישראל בעשייה המשותפת. ראשית יש להתאחד כעם אחד במעשים זהים ורק לאחר מכן כל אחד יוכל להתעלות באופן אישי. עכשיו ניתן להבין את עומק הביטוי "נעשה ונשמע" ומדוע בני ישראל הקדימו את העשייה לשמיעה.
האחדות הפיזית באה לידי ביטוי בחג הפסח וההתעלות הרוחנית הפרטית בחג השבועות.
בחג הפסח אנחנו מצווים במצוות מעשיות רבות שכולנו מקיימים בלב אחד. דיני קרבן פסח רומזים לענין האחדות. הקרבן פסח צריך להישאר שלם מזמן השחיטה עד זמן אכילתו. אוכלים את הקרבן בחבורה בלבד. בליל הסדר כולנו אוכלים את אותו הדבר: מצה, מרור ושותים ארבע כוסות.
לעומת זאת בחג השבועות אין מצוות מעשיות מיוחדות שכולנו מקיימים יחד. מצוות החג היחידה נעשית בבית המקדש כאשר מקריבים קרבן ציבור של שתי הלחם ומניפים אותם יחד עם שני הכבשים.
כמו שכתוב: וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'.  יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה:  בִּכּוּרִים, לה' (ויקרא כג, טז-יז).
זהו הקרבן ציבור היחיד שהיו מביאים במקדש המכיל חמץ. נראה לומר שבחג השבועות מביאים שני לחמים שהם חמץ כי הדגש הוא על הפרט ולא על הכלל.
בחג השבועות מדגישים את העובדה שכל יהודי ויהודי נמצא במדרגה שונה של קדושה ביחס לחברו. המצה מסמלת את האחידות והחמץ מסמל את השוני. כל מי שעושה לחם ביתי יודע שהוא לא יצא זהה ללחם של חברו

יום ראשון, מאי 28, 2017

פרשת שבוע: במדבר - חג שבועות : ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

פרשת במדבר – חג שבועות תשע"ה


גיליון מס' 220   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             

ללא אחדות אין תורה ואין מקדש

למה אחדות עם ישראל היא תנאי לקבלת התורה?
מדוע לעמלק תפקיד מרכזי באחדות העם ובנין בית המקדש? 

לקראת חג השבועות, לעיתים קרובות מתחילים את חומש במדבר. ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים, עקב מספר הרב של מפקדים של בני ישראל.
לא נוהגים למנות את בני ישראל כי זה עלול לגרום לפגיעה בהם ח"ו. התלמוד בבלי מסביר לנו שכאשר בני ישראל עושים את רצון ה' אין מניעה לספור אותם.
" דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב (שמואל א יא) ויפקדם בבזק...... אמר רבי שמואל בר נחמני ר' יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום" (תלמוד בבלי, יומא כב ע/ב).
מדוע אסור למנות את עם ישראל? רב חיים כהן-החלבן מסביר בפירושו על הפרשה את מהות העניין.
עם ישראל הינו ישות אחת, נשמה אחת. כאשר סופרים אותם אחד אחד, אז פוגעים באחדות הזאת כאשר מתייחסים לכל יהודי כאדם עצמאי.
במעמד הר סיני, לפני קבלת התורה בני ישראל היו מאוחדים ממש, כאיש אחד בלב אחד.
בהמשך, נתעמק בחשיבות האחדות כתנאי לקבלת התורה.
בפרשתנו יש גילוי נוסף של אחדות בסדר החנייה של שבטי ישראל במדבר. במעמד הר סיני, בני ישראל ראו שהמלאכים מאורגנים תחת דגלים.
בני ישראל ביקשו לקבל מהקב"ה דגלים כמו המלאכים. הקב"ה קיבל את בקשתם והביא לכל שבט דגל משלו. כמו שמובא במדרש: " כיון שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות מלאכים, שנאמר, רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (תה' סח יח), והיו עשויין דגלים דגלים. [לכך נאמר, דגול מרבבה (שה"ש הי). כיון שראו אותן ישראל, שהיו עשויין דגלים], התחילו מתאוים לדגלים"(מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).
המדרש ממשיך ומדגיש שבזכות הדגלים הקב"ה יגאל אותנו. " אמר להם הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה, נתאויתם לדגלים, ומלאתי משאלותיכם. ולעתיד לבא, בזכות הדגלים אני גואל אתכם...." (מדרש תנחומא, במדבר סימן יד).
למה הדגלים יביאו את הגאולה?
הדגל מאחד אנשים סביב ערכים משותפים. הדגל הוא גורם חיובי המוביל לאחדות ואחווה.
בני ישראל חנו במדבר לפי שבט. כל שבט חנה במקום המיועד לו ולפי סדר מופתי. בני ישראל חנו מסביב למשכן. גם בזמן המסעות הם הלכו באותו מבנה כאשר המשכן היה במרכז השיירה.
מכאן נראה לומר שכאשר עם ישראל מתאחד סביב בית המקדש או המשכן, ה' גואל אותנו. זהו יסוד חשוב לימינו, כאשר העלייה להר הבית וחידוש עבודת הקרבנות הינם נושאים שנויים במחלוקת בעם ישראל.
המדרש תנחומא כותב בצורה מפורשת את המתכון לגאולה: אחדות סביב המקדש.

יום שישי, מאי 19, 2017

פרשת השבוע: פרשיות בהר בחקותי: צריכים רק לבקש

פרשיות בהר בחקותי תשע"ז     
גיליון מס' 301 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAILל- parashathamikdash@gmail.com 

צריכים רק לבקש!

פרשת בהר עוסקת בעיקר במצוות התלויות בארץ בנושא קרקעות ושמיטת הארץ. התורה משתמשת בפועל "שבת" שלוש פעמים כדי לציין את שנת השמיטה.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה' (ויקרא כה,ב).
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַה' (ויקרא כה,ד).
האם יש קשר בין שמיטת הארץ ובין השבת?
ה"שם משמואל" מתייחס לשאלה הזאת בפירושו על הפרשה. (ראה שם משמואל, בהר שנת תרע"ד דפים שמז-ח).
נחזור לפרשת בראשית כאשר העולם נברא בשישה ימים. ה"אור החיים" הקדוש מגלה לנו שהקב"ה ברא את העולם לשישה ימים בלבד. כאשר יום השבת נותן חיים וקיום לעוד שישה ימים נוספים. זהו תהליך שחוזר על עצמו כל שישה ימים באופן תמידי. מכאן ניתן ללמוד שמהות השבת היא לתת חיים חדשים לעולם הזה שלא יחרב ח"ו.
כמו שכתוב: "אכן מצינו כי הקדוש ברוך הוא גילה הדבר במה שאמר (שמות כ,י) בעשרת הדברות  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ וגו' הרי גילה כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם זולת לעמוד ששת ימים לטעם הנודע לו גם ידוע ליודעי אמת. ונתחכם ה' וברא יום אחד הוא ידוע לה' ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששת ימים וכן על זה הדרך וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך ה' להכינו פעם ב' ובאמצעות שבת העולם עומד" (אור החיים בראשית ב,ג).
ה"שם משמואל" מתבסס על דברי אור החיים הקדוש כדי לפרש שארץ ישראל ניתנת לעם ישראל כל שש שנים מחדש כמו השבת.
כל שש שנים הכל מתחדש והקב"ה נותן לנו את הארץ לתקופה חדשה.
כתוצאה מזה הגלות והחורבן באים כנגד השמיטות שישראל לא שמר.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: "בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות גלות בא לעולם ומגלין אותן ובאין אחרים ויושבין במקומן שנאמר (ויקרא יח) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ .......  וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם בשמיטין וביובלות כתיב (ויקרא כו,לד) אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ ואתם בארץ אויביכם וגו' וכתיב (ויקרא כו,לה)  כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת " (שבת לג ע/א).
לכן בית המקדש הראשון נחרב במוצאי שביעת כדי להראות לנו שהקב"ה לא חידש את בעלותנו על הארץ לתקופה נוספת

יום ראשון, מאי 14, 2017

פרשת השבוע: פרשת אמור - כהן לוי וישראל כולנו עם אחד

פרשת אמור תשע"ז     
גיליון מס' 300 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAILל- parashathamikdash@gmail.com 

  כהן לוי וישראל כולנו עם אחד!

בפרשת אמור התורה מבדילה את הכהנים מכלל ישראל עם מצוות מיוחדות. הכהנים מובדלים משאר ישראל כי הם עובדים בבית המקדש ובעיקר מקריבים את הקרבנות. כמו שכתוב: קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹקיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹקֵיהֶם כִּי אֶת־אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹקֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹֽדֶשׁ׃ (ויקרא כא,ו).
בתחילת פרשת קדושים אנחנו רואים שגם בני ישראל מצווים להיות קדושים בדיוק כמו הכהנים.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב).
רבי חיים כהן, ה"חלבן" מקשה על הסתירה הקיימת בין שני הפסוקים האלה (ראה טללי חיים, אמור דף תעד).
בפרשת אמור אנחנו רואים שהקדושה שייכת לכהנים בלבד בגלל עבודת הקרבנות. לעומת זאת בפרשת קדושים התורה מדגישה שדרגת הקדושה שייכת גם לישראל.
ניתן לשאול שאלה נוספת לגבי מעמד הלווים. בספר במדבר משה רבנו מבדיל את הלוויים מבני ישראל כדי לקבל את דרגת הטהרה שהיא פחותה מדרגת הקדושה.
כמו שכתוב: קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.  ז וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ  (במדבר ח, פסוקים ו-ז).
הפועל "טהר" מופיע שלוש פעמים כאשר אין התיחסות לענין של קדושה כמו לבני ישראל או לכהנים.
איך יתכן שהלוויים בדרגה גבוהה יותר מבני ישראל ופחותה מהכהנים אינם קרויים קדושים?
ה"חלבן" עונה לשאלות האלה מתוך הבהרת היסוד של קדושת ישראל. הקדושה טמונה בכל אחד מישראל כי הקב"ה ברא אותנו עם נשמה קדושה שהיא חלק אלוקה ממעל.
כמו שכתוב: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכם. (ויקרא יט,ב). הקדושה שלנו נובעת מהקדושה של הקב"ה.
קדושת הכהן או טהרת הלוי אינן שונות מקדושת ישראל. הקדושה היא כללית ושייכת לכל עם ישראל.
מה שמבדיל את איש ישראל מן הלוי ובעיקר מן הכהן הוא ההוצאה מכח אל הפועל של הקדושה הטמונה בכולם בצורה שווה.
כמו שכתוב: "בשעה שעם ישראל מביט על כהני ה', כהני עליון, הוא צריך לדעת שאין מדובר ב'קדושה אחרת' שאיננה שייכת אליו. הכהן מגלם בחייו את הדרגה הפנימית שגנוזה בתוך כל עם ישראל. הכהנים בעצם חייהם, מהווים מעין 'חלון' אל מה שגנוז במעמקי עם ישראל כולם- קדושה עליונה של בית המקדש והדבקה האלוקית השלמה והתדירית." (טללי חיים, אמור דף תפא).
כל איש מישראל מכיל בתוכו קדושה עצומה. הכהנים מצליחים לממש את הפוטנציאל של הקדושה הטמונה בתוכם בזכות עבודת הקרבנות.
הכהנים צריכים לעבוד כדי להשיג את המדרגה של קדושה. על הכהנים לקיים את המצוות המגלות את קדושת כלל ישראל דרך המצוות שבין אדם לחברו

יום שני, מאי 01, 2017

יום העצמאות - במקום אחד ובלב אחד

יום העצמאות  תשע"ז     
גיליון מס' 299 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
                                                        
במקום אחד ובלב אחד

הקמת מדינת ישראל מאחדת את עם ישראל מבחינות שונות: גיאגרפית, פיזית, פוליטית וכלכלית.

התעוררת הרגש הלאומי והאחדות
יום העצמאות הוציא מתרדמת הגלות את הזהות הלאומית של עם ישראל.
היהדות הינה הדת היחידה המכילה מימד גיאוגרפי. המציאות הטבעית של עם ישראל מתקיימת כאשר הוא שוכן בארץ ישראל כעם עצמאי.
המרכזיות של ארץ ישראל ביהדות מדגישה את חשיבות האחדות של עם ישראל. כאשר העם מאוחד במקום אחד, שם שמים מתקדש בעולם.
האחדות של עם ישראל מגיעה לשיאה עם בנין המשכן ובית המקדש.

המקדש גורם לאחדות
בנין המשכן במדבר פעל לאחדות העם בדיוק כמו ארץ ישראל. לאחר חטא מכירת יוסף שהביא את גלות מצרים וחטא העגל יש לאחד את בני ישראל מחדש.
בזמן חנוכת המשכן הכהנים ובני ישראל הקריבו קרבנות מיוחדים: עגל כדי לכפר על חטא העגל ושעיר עזים כדי לכפר על מכירת יוסף.
כמו שכתוב:  ב וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי ה'.  ג וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה.  ד וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' (ויקרא ט,ב-ד).
אחי יוסף שחטו שעיר עזים ושפכו את דמו על כתונת הפסים של יוסף כדי להטעות את יעקב אבינו, כמו שכתוב: וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם (בראשית לז,לא).
מכירת יוסף גרמה לפירוד גדול בעם ישראל המחייב תיקון. עבודה זרה אף היא פוגעת באחדות העם כאשר כל אחד מכוון את תפילותיו לישות אחרת ולא ל-אל אחד.
המשכן והקרבנות באים לתקן את הפירוד ולגרום להתאחדות העם מחדש.

האחדות שומרת על ישראל
ה"שם משמואל" בפרשת שמיני מסביר איך החטא גורם לפירוד בעם ישראל והאחדות שומרת עליו מכל המזיקים.
כאשר בני ישראל מאוחדים אין מקום לכוחות החיצוניים להיכנס בתוכם כי הם דבוקים אחד לשני. אפשר לדמיין מעגל של אנשים צמודים אחד לשני. אם מישהו מבחוץ ינסה להיכנס למעגל הוא לא יצליח בגלל הצפיפות. אם תהיה פריצה אז הוא יוכל לחדור פנימה. כך פועלים כוחות החיצוניים כדי להזיק לישראל. אם יש להם פתח הכי קטן הם מתפרצים בתוכו ויכולים ח"ו לפגוע בישראל. האחדות מגינה על עם ישראל מפני כוחות הטומאה.
כמו שכתוב: "ויש לומר דהנה מחמת חטא אדם הראשון נתערב טוב ורע וניתנה שליטה לכחות חיצונים שבכל מעשה ויבוא גם השטן בתוכם, והעצה לזה היא התאחדות ישראל, כי כשישראל מתאחדים זה בזה הם כמחיצה של בני אדם שאינם מניחים לזר להיכנס לבין השורות, ואך כאשר יש פירוד ביניהם נכנסין דרך הביקוע." (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דפים קעז-ח).
כאשר בני ישראל מאוחדים במקום אחד ובלב אחד אף אחד יכול לפגוע בהם. לכן הקב"ה ציווה לבנות את המשכן במדבר כדי לאחד את כולם באוהל אחד ובלב אחד של עבודת הקרבנות.
כמו שכתוב: "כשישראל מתאספין ומתאחדין אז הקב"ה נקרא מלך ישראל, ואז האוהל מועד הוא היכל מלך". (שם משמואל שמיני שנת תרע"ה דף קעח).
עכשיו ניתן להבין את חשיבות העלייה לרגל של כל העם לירושלים הממחיש את כוח האחדות בלב אחד ובמקום אחד.

הפירוד מקור לכל הצרות

sharethis