יום שישי, יוני 19, 2020

פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ
גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.
הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?
משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.
קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.
כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).
בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?
מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.
המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.
תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.
כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).
מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!
מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.
לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.
איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

יום ראשון, אפריל 12, 2020

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?


פסח תשפ
גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.
מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.
בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.
כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).
לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!
הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.
ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.
אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.
נראה לומר, שטמון כאן רמז.
התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.
כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).
נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.
עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.
העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.
מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.
ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.
דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.
הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.
נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.
ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.
רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.
הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

יום שישי, ינואר 17, 2020

פרשת השבוע: פרשת שמות שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה


פרשת שמות תשפ
גיליון מס 367  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

שעבוד מצרים מתחיל בסוף פרשת שמות. למעשה הוא מתחיל הרבה לפני כן עם לידת יצחק.
המצרים העבידו את בני ישראל בפרך לאחר פטירת יוסף הצדיק והשבטים.הגלות התחילה בשלבים ולא בבת אחת.
יעקב אבינו ידע והרגיש את שלבי הגלות והתגברות כוחות הטומאה על בני ישראל.
כתוצאה מזה, יעקב אבינו השביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ כנען, בחברון.
מה ראה יעקב אבינו כדי לבקש להיקבר בחברון ולא במצרים?
מדוע הוא לא רצה להיקבר בגלות עם בניו כדי לצאת יחד איתם בזמן הגאולה?
למה יוסף חלק על אביו וביקש להיקבר במצרים עד הגאולה?
נביא מספר תשובות, ראשית נביא את הפירוש הנפלא של הרב חרל"פ. יעקב אבינו ידע שאם הוא יקבר במצרים, כוחות הקדושה המלווים אותו ישפיעו על טומאת מצרים ויתגברו עליהם.
כתוצאה מזה הגלות תהיה קשה פחות, הן רוחנית, הן פיזית. יוסף הצדיק חלק על אביו ורצה שיעקב אבינו יישאר במצרים כדי לעזור לבני ישראל לקראת הגלות ולהמתיק אותה.
יעקב אבינו רצה שבני ישראל ישכחו מארץ ישראל בגלל קושי הגלות והתגברות הטומאה. כך, הירידה הרוחנית תגרום לכפרה מלאה ותביא לעלייה למדרגות גבוהות מאוד לאחר מכן.
כמו שכתוב: "...שעל ידי התגברות הטומאה ישכחו שהם בארץ לא להם וידמו להאחז במצרים, וכדכתיב "ויאחזו בה" ויצטרכו לעבדום ועינו אותם, כדביארנו בפרשה הקודמת לכך רצה יעקב שיעלוהו לארץ ישראל שעל ידי התמעטות האור במצרים לא יהיו חייבים כל כך על עוונותיהם והשפלתם ותכפר עליהם הגלות." (רב חרל"פ, פרשת ויחי דף שלא).
נראה להוסיף, שיעקב אבינו ידע שהוא מוסיף קדושה מעצם נוכחותו. למשל, בזכותו שנות הרעב התקצרו לאחר הגעתו למצרים.
אם הוא היה נקבר במצרים, המצרים היו מתברכים בברכת השפע של הצדיק. כתוצאה מזה הם היו משעבדים בצורה קשה יותר את בני ישראל. כאשר האדם חי בשפע ובעושר, הוא פחות מחובר לדברים הרוחניים. האדם מנותק מהסובבים אותו ונהיה אכזרי יותר וגשמי יותר.
נראה להוסיף תשובה אחרת, כאשר יעקב אבינו ויוסף מהווים 2 שלבים בגאולת ישראל.
הבחינה של יוסף-המכונה משיח בן יוסף והבחינה של יעקב אבינו-המוכנה משיח בן דוד, כאשר יוסף  מקדים את יעקב אבינו.
משיח בן יוסף מכין את התשתית הגשמית עבור משיח בן דוד, לכן הם לא יכולים להיקבר באותו מקום.
יוסף מכין את השלבים העתידיים של הגאולה.

יום שישי, דצמבר 27, 2019

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.
הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.
זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).
במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.
כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).
למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.
כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).
החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

יום חמישי, דצמבר 12, 2019


פרשת הבארות תש"פ
גיליון מס 365  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 סוד הבארות של האבות

בספר בראשית נושא הבאר מוזכר מספרים פעמים. התורה מביאה בהרחבה סיפור משונה בנושא חפירת 3 הבארות של אברהם אבינו.
בפרק כ"ו, התורה מתארת מאבק בין יצחק אבינו והרועים שלו מול הפלישתים.
נעלה מספר שאלות לגבי פשט הפסוקים. מדוע התורה מאריכה בחפירות הבארות על יד יצחק אבינו?
למה הפרשה מתחילה בלשון יחיד, ממשיכה בלשון רבים עבור שתי הבארות הראשונות ומסיימת בשלון יחיד עם הבאר השלישית?
נביא כאן את הפסוקים:  יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, ......  יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.......  כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.  כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; (בראשית כו,יח-כב).
הבארות מוזכרות בתורה פעמים רבות, מה המשמעות של הבאר?
ראשית ננסה להבין את המהות של יצחק אבינו ביחס לאביו-אברהם אבינו, ואחר כך נראה איך זה קשור לבארות.
יצחק אבינו מייצג את מידת הדין והגבורה. לעומת זאת אברהם אבינו מייצג את מידת החסד.
קשה להבין, איך מידת החסד-אברהם אבינו הולידה את מידת הגבורה-יצחק אבינו?
הרב חיים כהן זצ"ל בספרו טללי חיים מפרש, שמידת החסד היא נתינה אינסופית שקשה להכיל אותה וליהנות ממנה ללא הכנה מתאימה.
כדי ליהנות משפע גדול, יש צורך בצמצום והעמדת גבולות. ה"חלבן" מביא דוגמא של ילד השייך למשפחה עשירה מאוד, שלא יתרשם וישמח לקבל מתנות יקרות במיוחד.
לעומת זאת, ילד ממשפחה ענייה, יתרגש וישמח ממתנה קטנה כמו בגד חדש או אפילו חטיף.
מכאן, ניתן להבין איך מידת הגבורה של יצחק אבינו עוזרת לקבל וליהנות ממידת החסד של אברהם אבינו. 
כמו שכתוב: "והיינו, שבלי כוח הצמצום והגבול, אי אפשר להשפיע כלל וכלל, שכן אין המקבלים יכולים לעמוד ברוב טובה וברכה. ונמצא שיציאת מידת הגבורה מתוך החסד היא פעולה שכולה חסד ואהבה." (טללי חיים, תולדות דף שנח).
לאחר שהבנו את האופי של יצחק אבינו, נביא את דברי הרמב"ן על התורה המגלה לנו מדוע התורה האריכה בספור הבארות שאינו מחמיא כל כך ליצחק אבינו.
זהו פירוש מפורסם, כאשר כל אחת מהבארות רומזת לבית מקדש. שמות הבארות רומזים לסיבת החורבן של 2 בתי המקדש הראשוניים. כאשר הבאר השלישית מסמנת את בית המקדש השלישי שלא יחרב. (ראה רמב"ן על התורה, בראשית כו,כ).
השאלה שנשאלת היא, מדוע הרמב"ן משווה את הבאר לבית המקדש?
הבאר מסמלת את הצמצום, העוזרת לקבל את השפע הנמצא במאגרי מים התת קרקעיים, האין סופיים. התפקיד של יצחק אבינו, הוא להוציא החוצה את השפע הגנוז במקומות של מטה כדי להכין אותנו לקבל את השפע שבא מלמעלה.
נראה לומר, שהבארות שחפר יצחק נמשלות לבתי המקדש בגלל תפקיד הצמצום של בית המקדש ועבודת הקרבנות, כדי שנוכל לקבל את אור השכינה העלול לסנוור אותנו.
בית המקדש העשוי מאבנים, זהב, כסף וחומרים יקרים נוספים מאפשר לנו לקלוט את אור ה' ולהתחבר אליו.

יום חמישי, נובמבר 14, 2019

חומש בראשית: איך לנצח את הגויים?

חומש בראשית תש"פ

גיליון מס 364  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנצח את הגויים?

התחלנו מחדש את קריאת התורה עם ספר בראשית. 
גדול הפרשנים על התורה, רש"י פתח את פירושו על התורה עם דברים נפלאים וקצת סתומים.
הוא שואל מדוע הקב"ה בחר להתחיל את התורה עם בריאת העולם ולא עם המצווה הראשונה שנצטווו בני ישראל במצרים?
רש"י הביא את דברי רבי יצחק שאומר שהקב"ה רצה להבהיר לאומות העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד. המדרש מביא פסוק מתהילים: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קיא,ו).
בעל ה"בית גנזי" מעלה  2 שאלות על דברי רש"י.
מדוע כתוב בתהילים הִגִּיד לְעַמּוֹ-עם ישראל, היה צריך להיות כתוב, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד להם כנגד אומות העולם?
למה לחשוש שאומות העולם יערערו על כיבוש הארץ על ידי יהושע ודוד המלך, הרי מקובל על כולם שהכובש אדמה דרך מלחמה הופך לבעלים שלה!
ה"בית גנזי" עונה, שלמעשה הגויים אינם טוענים שארץ ישראל שייכת להם כי הם מסכימים שכיבוש דרך מלחמה תקף.
הם מתנגדים לעובדה, שהקב"ה בזמן בריאת העולם בחר בארץ ישראל כמקום קדוש להשראת שכינתו. הגויים אינם מקבלים שעם ישראל ישב בארמונו של המלך והם ישבו על ארץ כבושה שקיבלו דרך מלחמה.
כמו שכתוב: "...אבל כלל ישראל יושבים בדרך של תשבו כעין תדורו שהיא ישיבה של מטרונה בבית המלך וארץ ישראל שייכת לכלל ישראל לא מצד הקנין ממוני שיש להם אלא מצד עצם הארץ ומהותה שהיא שייכת להם. ועל בחינה זאת חולקים אומות העולם ואומרים ליסטים אתם אין לכם חלק בארץ ישראל רק כמו כל האומות על ידי כבוש מלחמה ואין שום שייכות לכם עם עצם ארץ ישראל." (בית גנזי, בראשית דף קלז). 
עכשיו ניתן להבין מדוע כתוב בתהילים:  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ כי רק עם ישראל יכול להאמין שארץ ישראל שייכת לו בעצם, בגלל רצון בורא העולם.
הגויים אינם יכולים להבין זאת, לכן הקב"ה גילה את הסוד הזה לעם ישראל בלבד.
נמשיך להתעמק ונביא מאמר נוסף של ה"בית גנזי" שמבוסס על זוהר חדש (ראה בית גנזי, בראשית דף נא-נב).  
בתחילת הבריאה, הקדושה הייתה מפוזרת בכל העולם כמו המים שכיסו את כל הארץ. ביום השלישי הקב"ה הפריד בין המים והארץ ושם אותם במקום אחד, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד (בראשית א,ט).
זהו סוד הצמצום, כאשר הקדושה התרכזה בארץ ישראל, בירושלים ובריכוז גבוה יותר בבית המקדש.
כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף טז ע/ב).
השכינה אינה נמצאת באופן קבוע בארץ ישראל. עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם למצב הרוחני של עם ישראל.
כאשר עם ישראל בגלות, השכינה אף היא נפגעת ומתפזרת בכל העולם. כאשר הוא חוזר לארצו, השכינה שוב מצטמצמת בארץ ישראל.
שיא גילוי השכינה נמצא כאשר בית המקדש בנוי בירושלים.

יום שבת, אוקטובר 05, 2019

חג סוכות: מדוע שמחים בחג הסוכות?


סוכות תש"פ
גיליון מס 363  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מדוע שמחים בחג הסוכות?

חג הסוכות מתאפיין ברגש השמחה כאשר התורה מזכירה 3 פעמים את עניין השמחה בקשר לחג.
כמו שכתוב: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ..... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז,יד ו-טו)  וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג,מ).
בנוסף לשמחה, החג מבורך במצוות רבות: אכילה בסוכה, ארבעת המינים, ניסוך המים, ניסוך היין, 70 פרים ושמחת בית השואבה.
המצוות הגשמיות האלה מעידות על מהות החג.
נביא את דברי ה"חלבן" הנפלאים בספרו טללי חיים.
הרב חיים כהן זצ"ל מציין את הניגודיות בין פסח ובין סוכות. המצוות של פסח הן בעיקר מצוות לא תעשה, הבאות להרחיק אותנו מעולם החומר.
לעומת זאת, המצוות עשה של סוכות באות לקרב אותנו לחומר כדי לשלוט בו ולקדש אותו. אחרי שטהרנו את עצמנו בחג הפסח וקיבלנו את התורה בחג השבועות, אנחנו מוכנים להתמודד עם עולם החומרי ולהאיר אותו בקדושה.
כמו שכתוב: " ובמובן זה חג הסוכות הוא סיומת של הרגלים, בו ישראל מוכנים בשלמות להשפיע על העולם, ולכן חג זה מרובה במצוות עשה, שעניין המצווה הוא גילוי אלוקות בעולם הזה, ומצוות עשה היא גילוי אלוקות במובן של השפעה וזיכוך העולם הזה ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).
קצת קשה להבין איך מעשה גשמי יכול לגרום להוספת קדושה בעולם.
למשל, אכילת הקרבנות על ידי הכוהנים מהווה הנאה רוחנית וגשמית גם יחד, כאשר הרוחניות גוברת.
למעשה, בנין המקדש ועבודת הקרבנות נראים מבחינה חיצונית כדבר חומרי, אבל למעשה זה מחבר אותנו ישירות עם העולמות העליונים והקב"ה בכבודו ובעצמו.
כאשר העולם התחתון מתחבר עם העולם העליון זה גורם לשמחה גדולה לפני ה'.
זה כתוב בצורה מפורשת במשנה, שיום חנוכת המקדש הביא שמחה גדולה להקב"ה.
כמו שכתוב: "וכן הוא אומר, (שיר השירים ג,יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן" (מסכת תענית פרק ד משנה ח).
תכלית העולם הוא להתחבר להקב"ה בעולם הזה בעזרת החומר ולקדש אותו.
זה בדיוק מה שקורה בחג הסוכות עם מצוות ארבעת המינים או בנית הסוכה, כאשר משתמשים בצמחים ובפסולת כדי להעלות אותם ולקדש אותם.
מכאן ניתן להבין את הקשר המיוחד הקיים בין חג הסוכות ובית המקדש.
כמו שכתוב: "ואין שמחה לפני הקב"ה כמו שמחת חג הסוכות, שהיא שמחת בית המקדש ממש, ושמחת אכילת קרבן שלמים, והיא הארת הבינה במלכות ממש." (טללי חיים, אלול תשרי דף שעז).
נביא מספר דוגמאות בהיסטוריה של עם ישראל מיציאת מצרים ועד בית שני, הממחישות את הקשר המיוחד בין החג ובין בית המקדש.
לפי ה"שם משמואל" אם בני ישראל לא היו נופלים בחטא העגל, חנוכת בית המקדש הייתה צריכה להתקיים ביום הראשון של חג הסוכות.
נפרט את החשבון בקיצור נמרץ: לקח 72 ימים לבני ישראל לבנות את המשכן ממחרת יום כיפור לכ"ה כסלו.

יום ראשון, ספטמבר 29, 2019

ראש השנה: לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה תש"פ
גיליון מס 361  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה הינו חג מיוחד, כאשר הוא מכיל גם שמחה של חג וגם יראה מפני יום הדין.
איך הדברים המנוגדים האלה באים לידי ביטוי במצוות החג?
מדוע יש מצוות מעטות בראש השנה ביחס לשאר החגים?
מדוע אין מצוות עלייה לרגל בראש השנה?
המאמר מבוסס על דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן זצ"ל מספרו "אלול ותשרי".
ראשית נביא שני מקורות מתלמוד הבבלי והירושלמי.
התלמוד בבלי מציין את אימת הדין כאשר הקב"ה דן את העולם, חלק לחיים וחלק אחר למוות ל"ע.
כמו שכתוב: " מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביוה"כ אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:" (מסכת ראש השנה דף לב ע/ב).
מכאן אנחנו רואים שאין מקום לשמוח ולומר הלל בראש השנה.
ה"חלבן" מפרש שכוונת התלמוד אינה גילוי יראה מפני אימת הדין, אלא הדגש הוא על הריחוק הקיים בין המלך ובין עבדיו מפאת כבודו ומעמדו.
מצד אחד אנחנו שמחים על המלכת ה' בעולם ומצד שני עלינו לשמור על איפוק ומרחק מבורא העולם בגלל המעמד של שופט כל הנבראים.
ראוי לציין שראש השנה אינו מוזכר במפורש בתורה ואין עבודה מיוחדת במקדש ביום זה.
בית המקדש הינו מקום של קרבה ואהבה בין עם ישראל ובין הקב"ה.
ראינו שבראש השנה נוצר מרחק בין ישראל ובין הקב"ה.
מכאן נראה לומר, שההתרחקות מה' ומעמד הדין מסבירים מדוע אין מקום למצוות עלייה לרגל בראש השנה ואין מצוות ייחודיות המתקיימות בבית המקדש כמו בשאר החגים.
כאשר אין מקום לגילוי של קרבה ואהבת ה' ביום זה. נראה בהמשך איך בכל זאת הקרבה נוצרת בעזרת תקיעת השופר.
התלמוד הירושלמי מציג את הצד השמח של יום הדין כאשר אנחנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה יזכה אותנו מהדין, אפילו בדרך נס אם צריך.
כמו שכתוב:" ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים." (ירושלמי דף ז ע/ב, פרק א הלכה ג).
לכאורה יש סתירה בין התלמוד הירושלמי והבבלי. באופן כללי התלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל מייצג את עם ישראל בשיאו ובמציאות של חירות בארצו בזמן של גאולה.

sharethis