יום ראשון, יוני 10, 2018

פרשת שבוע: פרשת שלח לך - איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך תשע"ח
גיליון מס 335  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                    

איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך עוסקת בסירוב בני ישראל להיכנס לארץ ישראל. ננסה להבין את הייחודיות של ארץ ישראל ביחס לשאר הארצות מתוך ספר "ממעיני הישועה" של הרב יעקב משה חרל"פ. 
בנוסף לכך נפרש את ההבדל בין נחלה, ירושה וישיבה בארץ ישראל ומה היא המשמעות המעשית לימינו?
ארץ ישראל היא המקום המיועד מבריאת העולם לקיום מצוות התורה. לאחר קבלת התורה, ארץ ישראל היא המקום הטבעי ביותר לחיות בו.
לעם ישראל יש קשר מיוחד עם ארצו המבטא את הרגש הלאומי בצורה אמתית. (ראה ספר "ממעיני הישועה", סגולת ישראל פרק ב' הרגש הלאומי בישראל דף שכא).
נראה לומר שהלאומיות של אומות העולם לגבי ארצם מתחילה להתמוסס עם הגלובליזציה של העולם וביטול הגבולות בין המדינות.
לעומת זאת הלאומיות של עם ישראל הולכת ומתחזקת כאשר הרצון לחזור לארץ האבות מתגבר בכל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא נמצא בו.
הגלות היא דבר קשה מאוד לעם ישראל. הניתוק מהארץ משפיע בצורה רוחנית ומשכיחה את ה' ואת תורתו.
יעקב אבינו חזה את סכנת הגלות ודאג לבניו לפני היציאה לגלות הפרטית שלו לחרן. 
לפי סדר העולם התורה שייכת לארץ ישראל בלבד. לאור סכנת השכחה השולטת בחו"ל יעקב ביקש מהקב"ה שישרה קצת שכינה גם מחוץ לגבולות הארץ.
הקב"ה ענה בחיוב לתפילתו וקיפל את כל הארץ תחתיו, בהר הבית.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' מאי רבותיה אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו" (חולין דף צא/ב).
הרב חרל"פ מפרש שכאשר הארץ הצטמצמה תחת גופו של יעקב אבינו, כל קדושת הארץ אף היא התרכזה בד' אמותיו.

יום חמישי, יוני 07, 2018

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך : הפיצוי של בני ישראל


פרשת בהעלתך תשע"ח
גיליון מס 334  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הפיצוי של בני ישראל

פרשת בהעלתך ממשיכה לעסוק בחנוכת המשכן לאחר הקרבת קרבנות של 12 הנשיאים. ראשית, עם הדלקת המנורה; שנית' עם טהרת הלוויים לקראת עבודת המשכן.
בהמשך, הקב"ה מצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח במועדו ולאחר מכן דין פסח שני.
מדוע הקב"ה ציווה את בני ישראל להקריב את קרבן פסח, הרי הם התחייבו כבר במצרים לדורות?
האם יש קשר בין קרבן פסח ובין חנוכת המשכן?
מדוע אלה שהיו טמאים בזמן פסח ראשון התלוננו בקשו הזדמנות שנייה?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה.
ראשית נביא את דברי ה"שפתי כהן" (מקובל גדול מצפת ותלמיד של רבי יוסף קארו) שמפרש על בסיס דברי הזוהר את ענין קרבן פסח.
בני ישראל חשבו שאין מקום להביא קרבן פסח במדבר אלא במצרים ובעתיד בארץ ישראל.
בני ישראל היו מאוכזבים כמו שבט לוי שלא היו שותפים בהבאת קרבנות ומתנות לכבוד חנוכת המשכן כמו הנשיאים.
כאשר הקב"ה ציווה אותם להקריב קרבן פסח הם שמחו שמחה גדולה.
כמו שכתוב: " עם כן עם מה שאמר בזוהר ובא סיוע לדברנו שהיו חושבים ישראל שאין חייבין ישראל אלא פסח מצרים לבד והיו עגומי נפש ודואגים על שלא הקריבו לחנוכת המזבח והיו בהם שלא היו יכולין להקריב, להביא קערת כסף מזרק כסף כף זהב כשצווה להם לעשות הפסח ביום י"ד אחר קרבן הנשיאים שמחו שמחה גדולה שקרבן פסח הוא נקרא עולה...." (שפתי כהן, בהעלתך דף קכג).
עלינו להבין במה הקרבן פסח מתחבר לחנוכת המשכן, כאשר עלינו להביא קרבן פסח בכל שנה.
ה"בית גנזי" מפרש שקרבן פסח אינו בא לכפר על חטא כלשהו כמו שאר הקרבנות. קרבן פסח בא לקרב אותנו להקב"ה ללא שום תכלית.
לכן קרבן פסח מסוגל לפייס את בני ישראל כדי שירגישו שותפות בחנוכת המשכן.
ניתן לראות אסמכתא לדברים האלה כאשר האנשים שהיו טמאים ב-י"ד ניסן מבקשים לעשות את הפסח, הם מכנים את הקרבן: קָרְבַּן ה'.
כצו שכתוב: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ז).
מכאן ניתן לראות רמז שהקרבן הוא מיוחד ומיועד להקב"ה.
אנשים הטמאים הרגישו שהם אינם שותפים לחנוכת המשכן, לכן פנו למשה רבנו שייתן להם פתרון.
ה"בית גנזי" ממשיך ומעמיק במהות קרבן הפסח שמשתווה לקרבן הנשיאים.  
כאשר הקריבו קרבן פסח במצרים, בני ישראל שמו את הדם על המשקוף  של ביתם במקום המזבח, והיה איסור לאכול אותו מחוץ לביתם.

בנוסף לכך זהו קרבן ללא מתנות כהונה שכולו נאכל על ידי ישראל. זה נראה שבני ישראל נחשבים לכהנים עבור הקרבן פסח.

יום שישי, מאי 25, 2018

פרשת שבוע: פרשת נשא המקדש נמצא בתוכנו

פרשת נשא תשע"ח
גיליון מס 333  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                          

המקדש נמצא בתוכנו

בפרשת נשא מובא הדין של שילוח טמאים ממחנה ישראל במדבר. התורה מגדירה שלוש מחנות שונים: מחנה שכינה, מחנה לוויה ומחנה ישראל.
כנגד 3 מחנות קיימים שלושה סוגי טומאה: צרעת, זיבה וטומאת מת.
כמו שכתוב: ב  צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ.  ג מִזָּכָר עַד-נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם; וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם (במדבר ה, ב-ג).
רש"י מפרט את המיקום הפיזי של כל מחנה. מחנה שכינה הוא מקום המשכן עצמו, מחנה לוויה הוא השטח מסביב למשכן ומחנה ישראל הוא המחנה של כל השבטים.
כמו שכתוב: "שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן תוך הקלעים היא מחנה שכינה חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפ' במדבר סיני היא מחנה לויה ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל (פסחים סז) הצרוע נשתלח חוץ לכולן הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים.  וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים " (רש"י, במדבר ה,ב).
התלמוד בבלי לומד מתוך הפסוקים של הפרשה את הדין של כל סוגי הטומאה.
ננסה להבין לעומק את משמעות המחנות וסוגי הטומאה.
מדוע טומאת צרעת היא הגרועה מכולם והאדם נשלח מכל המחנות?
במה טומאת מת פחות חמורה מטומאת זב ומצורע?
נביא את דברי ה"שם משמואל" המיישב בצורה נפלאה את השאלות האלה מתוך תיקוני הזוהר.
ראשית, הוא כותב שגם בתוך האדם יש 3 מחנות כנגד 3 מחנות ישראל: הכבד, הלב והמוח.
הכבד הוא כנגד מחנה ישראל בהתאם לתפקוד הפיזיולוגי שלו.

יום שני, מאי 21, 2018

חג השבועות: איזה תורה קיבלנו בהר סיני?

שבועות יום ירושלים תשע"ח

גיליון מס 332  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איזה תורה קיבלנו בהר סיני?
אנחנו רגילים לסיים את חומש ויקרא לקראת חג השבועות.
בעל ה"שם משמואל" מסביר את המשמעות העמוקה של סיום מסכת או חומש.
 כאשר אנחנו מסיימים מסכת או חומש מתגלה אור מיוחד מלמעלה בזכות ההישג והשלמת הלימוד.
כמו שכתוב: "כי בגמר שורה האור הבא מלמעלה ועושין לו סעודה שיהיה לו חיזוק להשאר לעולם....על כן מסיימים תורת כהנים כדי שתבוא הטהרה מלמעלה וזה מפתח גדול לשבועות. " (שם שמשמאל בחקותי שנת תרע"ב דף שסב).
אנחנו שמחים ועושים סעודת מצווה כדי לנסות לשמור על האור שהתגלה בזמן הסיום.
באופן דומה, כאשר השלמנו את קריאת חומש ויקרא העוסק בסדר הקרבנות ועבודת בית המקדש אנחנו מקבלים מהקדושה והטהרה כאילו הקרבנו את הקרבנות בפועל. כי הקב"ה נתן לנו אפשרות לקיים מעין עבודת הקרבנות בזכות הלימוד.
כמו שכתוב בתלמוד: " אמר רבי יצחק מאי דכתיב) ויקרא ו, יח(  זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם:" (מנחות קי ע/א).
חשוב לקבל את הקדושה הזאת דווקא לקראת חג מתן תורה.
בחג השבועות אנחנו חוגגים את קבלת תורה שבכתב. מהו המעמד של תורה שבעל פה?
האם בני ישראל קיבלו בהר סיני גם את התורה שבעל פה?
נביא את הדברים הנפלאים של ה"בית גנזי" על התורה מפרשת בחקותי.
במסכת שבת כתוב שהקב"ה כפה עלינו לקבל את התורה. כמו שכתוב: " ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (מסכת שבת דף פח ע/א).
כל המפרשים שואלים, הרי בני ישראל כבר אמרו "נעשה ונשמע" אז מדוע הקב"ה הכריח אותם?
המדרש תנחומא מיישב את הקושיא  כאשר הוא מבדיל בין התורה שבכתב שהתקבלה ברצון ובין התורה שבעל פה שהתקבלה דרך כפייה.
תורה שבעל פה דורשת מאמץ רב והקרבה מצד הלומד כדי להבין אותה ולפסוק הלכה על פיה.
כמו שכתוב: "ואמרו חז"ל: לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה למען הדברים האלה, ולא בעבור הדברים האלה, ולא בגלל הדברים, אלא ע"פ הדברים, וזו היא תורה שבעל פה, שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחושך, שנאמר: העם ההולכים בחושך ראו אור גדול  (ישעיה ט), אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והתר, בטמא ובטהור, ולעתיד לבא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה). ולא קבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך הוא את ההר כגיגית, שנאמר: ויתייצבו בתחתית ההר." (מדרש תנחומא, נח סימן ג).
מתי קיבלנו את התורה שבעל פה מרצון וללא כפייה?
לאחר נס פורים בזמן בנין בית המקדש השני.
כמו שכתוב בהמשך הדף במסכת שבת:".... אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט,כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר " (מסכת שבת דף פח ע/א).
יוצא מכאן שבזמן בית ראשון עם ישראל לא קיבל מרצון את התורה שבעל פה ובזמן בית שני עם ישראל קיבל אותה מרצון.
במה זה השפיע על בתי המקדש?

יום שלישי, מאי 08, 2018

פרשת שבוע: פרשת בהר : החומר מכין לרוחניות


פרשת בהר תשע"ח
גיליון מס 331  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                         

החומר מכין לרוחניות

מצוות שמיטת הארץ נמצאת במרכז הפרשה. קשה להבין את מהות המצווה הזאת הדורשת מאמץ גדול מצד האדם.
עלינו להפסיק כל עבודה חקלאית למשך שנה מתוך אמונה שהקב"ה ידאג לפרנס אותנו.
ה"חלבן" בפירושו על התורה מסביר שהשמיטה באה להעמיד במקום הנכון את החומר ביחס לרוחניות.
אנחנו נמצאים בעולם גשמי ומלא תאוות חומרניות. מצוות השמיטה באה ללמד אותנו שהחומר הוא חשוב אבל לא התכלית.
החומר והרווחה הכלכלית מאפשרים לאדם לחיות בהרגשה של נוחיות וישוב הדעת.  כאשר האדם משוחרר מדאגה של קיום וסיפוק הצרכים הבסיסיים שלו הוא יכול לפנות את מחשבותיו לדברים גבוהים יותר.
כך הוא יוכל להבחין בין העיקר והטפל. בעזרת שנת השמיטה אנחנו מסוגלים להפנים שהחומר הוא אמצעי להרחבת הדעת של האדם כדי להתקרב לה'.
כמו שכתוב: "נמצא ששנת השמיטה בונה סדר עדיפויות נכון והבחנה חשובה בין העיקר לטפל בחיים. כמו שאמרנו קודם לכן, כל הצרכים החומריים הם אמצעים ולא מטרות. הם נועדו להרחיב את דעתו של האדם ולאפשר לו להתמקד בעיקר שבחיים- נדיבות לב, חסד, קדושה, אחדות, מצוות ה' ויראת אלוקים." (טללי חיים, דף תקמח).
הרב משה לוריא מביא זווית נוספת ומעמיקה יותר להבנת מצוות השמיטה.
בעל ה"בית גנזי" על התורה מפרש שבשנת השמיטה כל אחד מישראל הופך להיות כמו כהן.
ישנן שלוש מצוות עיקריות בנושא השמיטה: שביתת הארץ, הפקרת הפירות וקדושת שביעת שחלה על הפירות.
למצוות האלה יש מכנה משותף ביחס לכהנים.
לאחר חטא העגל שבט לוי נבחר לעבוד את ה' במקדש. לכן הוא לא קיבל נחלה בארץ ישראל עם שאר השבטים. הוא אינו יכול לעבוד את האדמה ומקבל תרומות ומעשרות מעם ישראל. הכהנים מחוייבים לאכול בטהרה את הקדשים והתרומות ומעשרות.
המאפיינים האלה דומים לשלוש המצוות של שנת שמיטה.

יום חמישי, אפריל 05, 2018

חג פסח: לטעום עכשיו מאורו של בית ה'


פסח תשע"ח
גיליון מס 329  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

לטעום עכשיו מאורו של בית ה'

תקופת הרגלים הינה תקופה מיוחדת עבור הקשר בין ישראל ובין הקב"ה.
במשך השנה השכינה מוסתרת כאשר בזמן עלייה לרגל היא מתגלה לעיני כולם. ננסה להבין את ההבדל בין ימי החול ובין המועדים מתוך דברי ה"שפת אמת" על חג פסח.
ראשית נבין את מהות הקשר עם הקב"ה. כאשר הקב"ה הציע לבני ישראל את התורה הם מיד שמחו לקבל אותה ללא תנאים. לעומת זאת, הגויים סרבו לקבל את התורה וברחו מפני ה'.
כמו שכתוב במדרש רבה על שירי השירים: " כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי : ר' הונא ורבי אחא בשם רבי יוסי בן זמרא: מה התפוח הזה, הכל בורחין ממנו בשעת השרב. ולמה כן? לפי שאין לו צל לישב בצלו, כך ברחו אומות העולם, משבת בצל הקדוש ברוך הוא ביום מתן תורה. יכול אף ישראל כן? תלמוד לומר: בצלו חמדתי וישבתי. חמדתי אותו, וישבתי. אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות." (מדרש רבה, שיר השירים ב,ג).
כתוצאה מזה, הקב"ה מתגלה בעולם הזה רק לעם ישראל ולא לאומות העולם.
כמו שכתוב: " כי אין ניכר בעולם הזה השגחת הבורא יתברך רק אל בני ישראל המאמינים בו מתגלה להם." (שפת אמת, פסח שנת תרמ"ז דף 82).

יום שישי, מרץ 30, 2018

סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו.


מצ"ב סרטון על עלייה להר הבית השבוע ביום שלישי עם דברי תורה בנושא גאולה של העבר ובשל ימינו. 
תהנו מצילומים מהר הבית באיכות 4K.

יום ראשון, מרץ 25, 2018

פרשת שבוע: פרשת צו שבת הגדול- מי צריך קרבנות?


פרשת צו שבת הגדול תשע"ח
גיליון מס 328  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מי צריך קרבנות?

לאחר סיום ספר שמות המתאר באריכות את בנין המשכן בא אחריו, ספר ויקרא העוסק בדיני הקרבנות.
ננסה להבין את המשמעות של הקרבת הקרבנות בעזרת דברי המהר"ל בספרו גבורות ה'.
כאשר הקב"ה ציווה אותנו לבנות את המשכן, הוא עשה את הצעד הראשון. בנין המשכן הינו הסימן לכל העולם שהשכינה שורה בישראל.
אחרי הקמת המשכן הקב"ה מצפה מאיתנו להחזיר לו באותה מידה בעזרת עבודת הקרבנות.
מובא במדרש תנחומא שהקב"ה מצפה מבריאת העולם שנבנה לו בית.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, נִתְאַוָּה שֶׁיְּהֵא לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעֶלְיוֹנִים. בָּרָא אֶת הָאָדָם וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ(בראשית ב, טז-יז). וְעָבַר עַל צִוּוּיוֹ........ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שִׁבְעָה רְקִיעִים בָּרָאתִי, וְעַד עַכְשָׁו יֵשׁ רְשָׁעִים לַעֲמֹד בָּהּ. מֶה עָשָׂה. קִפֵּל אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָרְשָׁעִים וְהֶעֱמִיד אַבְרָהָם. כֵּיוָן שֶׁהֶעֱמִיד אַבְרָהָם, סִגֵּל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן רָקִיעַ שְׁבִיעִי לַשִּׁשִּׁי. עָמַד יִצְחָק וּפָשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יָרַד מִשִּׁשִׁי לַחֲמִישִׁי כוּ' (שם). עָמַד מֹשֶׁה וְהוֹרִידָהּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֵד ה' עַל הַר סִינַי (שמות יט, כ). וּכְתִיב: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַּלָּה (שה״ש ה, א). אֵימָתַי, כְּשֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן. " (מדרש תנחומא נשא, סימן טז).
המהר"ל מפרש את משמעות הקרבנות הבאים לאחר בנין המשכן כחזרת הנברא-העלול אל הבורא-העילה.
כמו שראינו במדרש, העילה-הקב"ה מתאווה להיות עם העלול-ישראל.
הקרבן מבטא את השבת העלול אל העילה. כאשר אין מציאות כלל לעם ישראל ללא דבקות בהקב"ה.

יום חמישי, מרץ 01, 2018

חג פורים: פורים, פסח ועצמאות


פרשת כי תשא פורים תשע"ח
גיליון מס 327  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פורים, פסח ועצמאות

מחודש אדר אנחנו נכנסים לתקופה של גאולות עם ישראל. הגאולה הראשונה התרחשה בניסן עם יציאת מצרים והשנייה בימי פורים. נראה להוסיף שחודש אייר אף הוא מכיל אירועים של ראשית גאולתנו כמו חג העצמאות ויום ירושלים.
ננסה להבין את עומק ההבדלים בין שתי הגאולות המהווים סימן לגאולה השלישית והאחרונה.
המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" מתוך ספרו על פורים.
חז"ל מדגישים את חשיבות סמיכות גאולת פורים לגאולת פסח. כאשר השנה מעוברת, חוגגים את פורים באדר ב' כדי שחודשי הגאולה יהיו סמוכים ללא הפסק של חודש ביניהם, כמו שכתוב: "אמר רבי טבי טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף". (תלמוד בבלי מגילה דף ו ע/ב).
ה"חלבן" מפרש את ההבדל בין שתי הגאולות. גאולת מצרים היא בחינת הזכר (דכורא). הזכר מסמל גאולה עליונה הבאה מהשמים ללא קשר לזכויות של עם ישראל.
כמו שכתוב: רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. (יחזקיאל טז,ז).
כמו שמוסבר בהגדה של פסח, בני ישראל היו ערומים ממצוות ובדרך נסית הקב"ה גאל אותם ממצרים ללא קשר למעשים שלהם. לכן גאולת מצרים התרחשה מתוך נסים גדולים ושינוי סדרי הטבע.
לעומת זאת הגאולה של תקופת פורים התרחשה בדרך הטבע ובדרך נסתרת. לולי מגילת אסתר לא היינו יודעים כלל את עלילת הסיפור והנסים הנסתרים שקרו למען הצלת ישראל מפני המן העמלקי ימ"ש. 
לכן פורים הוא בחינת נקבה (נוקבא) כי לא היו נסים גלויים כמו במצרים וגם שם ה' אינו מופיע במגילת אסתר.
יש קשר בין שתי הגאולות ובין בנין בית המקדש הראשון והשני. התכלית של כל גאולה היא בנין בית המקדש. בני ישראל יצאו ממצרים כדי לבנות בית לה'.

יום שישי, פברואר 16, 2018

פרשת השבוע: פרשת תרומה - הבנין מביא רוחניות לעולם

פרשת תרומה תשע"ח
גיליון מס 326  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבנין מביא רוחניות לעולם

פרשת תרומה הינה הפרשה הראשונה העוסקת בבנין בית ה' בעולם הזה. קשה להבין את הציווי של הקב"ה לבנות לכבודו בית העשוי מכסף, זהב ואבנים.
למה אנחנו מצווים לבנות בית גשמי בעולם הזה?
מדוע ל"ט מלאכות האסורות בשבת נלמדות מעבודות המשכן?
המאמר מבוסס על דברי הרב יעקב משה חרל"פ בספרו מי מרום על חנוכה ופורים.
בהמשך נתייחס גם למקור שנאת אומות העולם כלפי ישראל. נבין גם מדוע עמלק שונה מאומות העולם וקיבל יחס מיוחד של מחיקה והשמדה.
נקדים ונאמר שכל דבר שקורה בעולם הזה שורשו בעולמות העליונים.
יש לציין שבזמן המעבר בין שני העולמות וההגשמה בעולם שלנו, הדברים מתלכלכים בטומאה.
כוחות הטומאה משפיעים ומנסים לפגוע בכל דבר ודבר.
יש מקרה יוצא דופן שמוגן מכוחות הטומאה והוא ציווי מפי הקב"ה. כאשר הקב"ה מצווה דבר הוא מלווה אותו משורשו הקדוש והטהור עד ירידתו לעולם הגשמי וכך הוא מוגן מפני כוחות הטומאה.
כמו שכתוב: "...רק שבירידתו למטה הוא מוכרח להתגשם, וגם בעברו על פי שחת מדורות החלאה והטומאה מתלכלך ונטמא, ודבר זה נוהג בכל הדברים היורדים מלמעלה למטה, ורק כאשר יש ציווי ה' על הדבר הוא מלוה אותו בירידתו ומגן עליו שישאר בקדושתו ורוממותו כמות שהוא למעלה,...." (הרב חרל"פ מי מרום פורים מאמר כו דף צו).
מכאן ניתן להבין מדוע המלאכים התנגדו לנתינת התורה לבשר ודם. כאשר בזמן ירידת התורה לעולם הזה היא עלולה להיטמא במקצת על ידי כוחות הטומאה.
המלאכים המושפעים מישראל והתורה לא רצו לרדת ממדרגתם הרוחנית.
אומות העולם טוענות את אותה טענה של המלאכים בכיוון הפוך לחלוטין.
הגויים אינם מקבלים את העובדה שעם ישראל שכולו קדושה נמצא בעולם הזה, מקומו בעולם הבא.

sharethis