קרבן התמיד כמבחן מנהיגות

פרשת פינחס תשס”ח גיליון מס' 123
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

קרבן התמיד כמבחן מנהיגות
למה נסמכה פרשת הקרבת קרבן התמיד למינוי יהושע בן נון, במקום משה רבנו?
איך לאחד את העם בימינו ולזכות במנהיג ראוי?

בפרשת פינחס, משה רבנו מבין שהגזרה לא בטלה. הוא לא יורשה להיכנס לארץ ישראל. לכן הדאגה הראשונה שלו היא למנות מחליף ראוי שינהיג במקומו, את בני ישראל לקראת הכניסה לארץ. משה פונה להקב"ה בצורה שונה מהרגיל ודורש בתוקף מהקב"ה למלא את בקשתו, כמו שכתוב: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה', אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. (במדבר כז, טו-טז)
לאחר שהקב"ה נענה לבקשת משה רבנו במינוי יורשו, הקב"ה מצווה את עם ישראל להקריב את קרבן התמיד: כבש אחד בבוקר וכבש אחד בצהריים.
כידוע, סמיכות פרשיות בתורה, באה להעביר מסר. רש"י מביא את דברי ה"ספרי" הנותן טעם על הקשר הקיים בין מינוי יהושע ובין קרבן התמיד.
" .. אמר לו הקב"ה עד שאתה מצווה על בני, צוה את בני ישראל עלי "(רש"י כח,ב)
משה רבנו פוקד על הקב"ה, כביכול למנות יורש. הקב"ה עונה למשה רבנו, בציווי אחר- קרבנות התמיד. במילים אחרות, הקב"ה עונה למשה כך: אם אתה דואג לעם ישראל, פעל כדי שיקריבו את קרבן התמיד. מינוי מחליף הוא דבר שולי ביחס לעניין הקרבנות.
נראה לומר שמינוי יהושע במקום משה רבנו, פחות חשוב מהקרבת קרבן התמיד. הקב"ה רומז למשה רבנו ולעם ישראל עבור הדורות הבאים, שהקרבת הקרבנות התמיד הוא דבר חיוני לעם ישראל, לפני מינוי המנהיג.
תפקיד המנהיג לאחד את עם ישראל כדי למלא את רצון ה'. המנהיג צריך להתחשב בדעות השונות ולפעמים המנוגדות, של כל אחד מישראל.
יִפְקֹד ה', אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר- רש"י לומד מפסוק זה, שהמנהיג צריך לפעול כמו הקב"ה.
הקב"ה יודע את המחשבות של כולנו. המנהיג אינו יודע זאת, אבל הוא צריך לסבול את הדעה של כל אחד ואחד.
המנהיג מצליח כאשר הוא מכוון את כולם לתכלית אחת ומחלק תפקידים שונים המותאמים לכוחות ולדעות של כל אחד ואחד.
גם קרבן התמיד מסמל את האחדות ולא את האחידות, של עם ישראל.
בעל ה"שם משמואל" מסביר למה דווקא הכבש נבחר כקרבן התמיד, ולא השור שהינו מכובד יותר.
על פי חז"ל, הכבשים מיוחדים בדבר אחד: הם משמיעים את אותו הקול.
כך לישראל יש לב אחד עבור בורא העולם. זהו עניין קרבן התמיד המאחד את עם ישראל לעבודת ה'. (שם משמואל פינחס שנת תר"ע דף שנט).
ראינו שיש קשר ברור בין קרבן התמיד ובין תפקיד המנהיג של עם ישראל, שניהם מאחדים את העם.
פרטי ההלכות של קרבן התמיד מבטאים את אחדות העם. התורה מצווה אותנו להביא את קרבן התמיד, כמו שהקריבו אותו בהר סיני. כמו שכתוב: תָּמִיד--הָעֲשֻׂיָה, בְּהַר סִינַי, לְרֵיחַ נִיחֹחַ ( במדבר כח,ו). רש"י מפרש, שבהר סיני, לראשונה אספו את דם הקרבן בכלי מיוחד. ה"שם משמואל" מפרש את דברי רש"י הסתומים ואומר שהדם הנאסף בקערה מסמל את האחדות. לפני שחיטת הבהמה, הדם זורם בגופה ללא הפסקה, זה סימן של פיזור. לעומת זאת, לאחר השחיטה, הכהן אוסף את דם הקרבן בקערה אחת. איסוף הדם במקום אחד ללא תנועה, מראה על אחדות.
מטרת הקרבנות היא, לאחד את עם ישראל כדי להתקרב להקב"ה. לכן בזמן הרגלים, גזרו חכמים שעם הארץ אינו מטמא. בנוסף, אם רוב עם ישראל טמאי מת, אז ניתן להקריב קרבנות ציבור בטומאה:"טומאה דחויה בציבור" (עיין משנה תורה הל' ביאת המקדש פרק ד, הל יג). האחדות חשובה מעל הכל, לכן מנהיג עם ישראל נבחן על זה.
היום בארץ ישראל, העם מורכב מהרבה קבוצות: דתיים, חילוניים, חרדיים, אשכנזים, ספרדים, עולים חדשים וכו'. תפקיד המנהיג להשתמש בייחודיות של כל קבוצה וקבוצה למען הכלל ולכוון למטרה אחת.
הדבר העיקרי, המאחד את עם ישראל הינו הקרבת קרבנות התמיד. זו הסיבה שהמוסלמים והנוצרים מתנגדים לשליטתנו על הר הבית. כאשר עם ישראל במצוות ה', שום דבר יכול לעמוד בדרכו. כך היה במהלך מלחמת ששת הימים. במלחמת הלבנון השנייה, עם ישראל היה מאוחד ורצה לחסל לתמיד את איום החיזבוללה. אבל המנהיגים הלא ראויים של היום, לא עמדו בלחץ ולא עשו את המוטל עליהם.
למרות התבוסה בלבנון, הם מתגאים בעסקת חילופי השבויים. מן הראוי היה לבצע את העסקה הזאת רחוק מעיני המצלמות. הרי אין מתגאים בתבוסה.
לצערנו המנהיגים הפוליטיים של היום, דואגים לעצמם ולקרוביהם במקום לדאוג לעם ישראל.
עלינו ללמוד מאברהם אבינו וממשה רבנו שיצאו למלחמת חורמה על חטיפת לוט או שפחה. כל עוד ידברו על ויתורים על ירושלים או על הר הבית ח"ו, המנהיגות הישראלית תתפורר.

קרבן התמיד הינו מבחן מנהיגות לכל מי שמתיימר להנהיג את ישראל. כאשר סדר היום הלאומי יעסוק במציאת פתרונות לחידוש הקרבת קרבן התמיד בהר הבית, אז עם ישראל יהיה מאוחד ויזכה להיות מונהג על ידי מנהיג ראוי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

מה משה רומז ליהושע ?

פרשת פנחס תשס”ז גיליון מס' 72
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מה משה רומז ליהושע ?

מה רומז משה רבנו ליהושע בשעת העברת השלטון?
למה סמוך לחילופי מנהיגים מוזכרת פרשת הקרבנות?

פרשת פנחס עוסקת בעיקר במעשה גבורה של פנחס. לאחר מכן, התורה מתארת לנו את טקס העברת השלטון ממשה רבנו ליהושע בן נון. בהמשך, התורה מתארת את מצוות קרבנות התמיד והמוספים. חז"ל שואלים, למה פרשת הקרבנות נסמכה לפרשת מינוי יהושע? ולמה היא נאמרה דווקא, לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל?
חלק מהמפרשים אומרים שלקראת הכניסה לארץ, על עם ישראל להתחזק בעבודת הקרבנות מסיבות שונות.
האור החיים הקדוש (שיום פטירתו היה השבוע) כותב שבני ישראל היו יכולים להבין, שלאחר כניסה לארץ אין להקריב קרבנות. לכן משה רבנו חזר על פרשת הקרבנות מיד לאחר מינוי יהושע כדי למנוע כל אי הבנה: " לשעבר היו המסעות נוהגים והתמידין נוהגים, פסקו המסעות פסקו התמידין, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם שיהיו נוהגין תמידים" (במדבר כח,ב).
הרמב"ן מפרש שבמדבר לא הקריבו מוספים ולא נסכים. אבל בכניסתם לארץ הם מתחייבים בהקרבתם.
"כי במדבר לא הקריבו המוספים ... וכן לא נתחייבו בנסכים במדבר... ועכשיו חייב באי הארץ לעשות שם הכל, התמידין והמוספין ומנחתם ונסכיהם" (רמב"ן כח,ב).
החזקוני ובעל הטורים מפרשים, שגם בשעת מלחמה או בטומאה, אין לבטל את עבודת התמיד. כך אנחנו למדים מיהושע, כאשר מלאך בא להוכיח אותו על שביטל את קרבן התמיד בזמן המצור על יריחו. (עיין חזקוני (כח,ב) ובעל הטורים (כז,כג) ומגילה ג/א).
נראה לומר שבני ישראל לאחר כניסתם לארץ ישראל, מוציאים לפועל את הטבע שלהם. כלומר בגלות מצרים ובמהלך ארבעים שנות נדודים במדבר, בני ישראל היו רחוקים ממימוש הטבע הפנימי שלהם.

לקראת הכניסה לארץ ישראל משה רבנו מזכיר ליהושע ולעם ישראל שהקרבנות מהווים חלק בלתי נפרד של טבע עם ישראל.

רק בארץ ישראל, ניתן יהיה להשיג את דרגת השלמות כאשר עבודת הקרבנות ומינוי מנהיג ראוי מהווים תנאים הכרחיים.
לכן בכניסתם לארץ, בני ישראל נצטוו לקיים שלוש מצוות: מינוי מלך, מחיית עמלק ובניית בית הבחירה (עיין סנהדרין דף כ/ב).
יהושע נמנה במקום משה רבנו, כאשר המלחמות לכיבוש הארץ והשמדת שבעת העמים החלו. המשכן משמש במקום בית המקדש באופן ארעי, לכן משה רבנו מחזק את יהושע ועם ישראל בעניין הקרבנות, בסמוך למינוי מנהיג חדש.
נראה להוסיף בנוגע לסמיכות פרשת מינוי יהושע לפרשת הקרבנות.
משה רבנו מזכיר ליהושע את עבודת הקרבנות בסמוך למינויו כדי להדגיש את אחריותו האישית, כמנהיג עם ישראל. מנהיג ראוי, אחראי להמשך עבודת הקרבנות וחייב לדאוג לבניין בית המקדש לפני כל דבר אחר.

בראש סדר העדיפויות של המלך/המנהיג, חייבת להופיע את עבודת הקרבנות. כך נהג משה רבנו כשבנה את המשכן ודאג לתפקודו היום יומי. זה המסר שמשנ רבנו רומז ליהושע.
בעל "אור החיים" מדגיש זאת בצורה נפלאה בפירושו על ספר ויקרא. " ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:" ( ויקרא כה,כה).
אחרי מאה ועשרים שנה ,הקב"ה ידרוש הסברים מגדולי ישראל על דחיית בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו, הוא מחויב במצוות רבות הקשורות לקדושת הארץ ועבודת המקדש. זה מה שאמרו הרמב"ן ואור החיים על סמיכות הפרשיות.
רק בארץ ישראל, עם ישראל יכול לחיות חיים נורמאליים. הקב"ה ברא אותנו עם טבע שונה מאומות העולם. הטבע של עם ישראל הוא ליישב את ארצו ולהקריב קרבנות לה'. לכן התורה מביאה את פרשת הקרבנות בסמוך למינוי יהושע כמנהיג חדש. ובנוסף לכך התורה רומזת לנו, שבאחריות המנהיג לדאוג לעבודת הקרבנות מעל הכול, ואפילו בזמן מלחמה.
עלינו ללמוד מכך, שאם נרצה לחיות חיים נורמאליים בארץ ישראל, עלינו לחדש את עבודת הקרבנות ולכבוש את כל חלקי הארץ החסרים. כל עוד המנהיגים הפוליטיים והתורניים לא יבינו זאת לא נגיע למנוחה ולנחלה. בסופו של דבר הטבע הטמון בנו, ינצח ונבנה בע"ה במהרה, את בית המקדש השלישי בב"א.

מקורות-

http://mekorot.blogspot.com/2007/07/blog-post.html

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

בלק דוחה את הקץ

פרשת בלק תשס"ט גיליון מס' 169
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
בלק דוחה את הקץ

למה מואב חשש כל כך מישראל ומהניצחון על האמורים?
האם אומות העולם השתנו ביחסיהם לישראל, מתקופת בלק ובלעם?

פרשת בלק סמוכה לפרשת חקת, לאחר הניצחון של ישראל על מלך האמורי ומלך הבשן.
בלק מלך מואב חושש מישראל. הוא רואה שעם ישראל בהנהגת משה רבנו, מתחיל לכבוש את ארץ ישראל. ההנהגה של משה רבנו הינה נצחית ואינה יכולה להתבטל. זאת אומרת, שאם משה רבנו יכבוש את ארץ ישראל, ימות המשיח והגאולה מתרחשים עכשיו.
למה מואב חושש מפני ימות המשיח?
לעתיד לבוא, עם ישראל יכבוש את ארץ עשרת העמים-ולא רק שבעת העמים.
על פי דעת רבנן, שלושת העמים הנותרים הם: עשו, מואב ועמון. מואב ידע שבני ישראל לא ינסו לכבוש את ארצו, כי כך ה' ציווה את משה רבנו: אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ, יְרֻשָּׁה (דברים ב, ט-י).
בימות המשיח, ישראל כן, יצליח לכבוש את ארץ שלושת העמים. כך הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו במעמד ברית בין הבתרים.
"רבנן אמרי: אדום, ומואב, וראשית בני עמון, הם הג' שלא נתן להם בעוה"ז...... אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל, כדי לקיים מאמרו של הקב"ה. אבל עכשיו שבעה נתן להם..." (בראשית רבה מ"ד, כ"ג).
הניצחון של ישראל על סיחון מלך האמורי בהנהגת משה רבנו, העלה פחד גדול בליבו של בלק.
כמו שכתוב: וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי (במדבר כב,ב).
לפי חז"ל, ארץ סיחון מלך האמורי היתה שייכת למואב. כמו שכתוב בתלמוד: "כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא) כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב וגו' מאי נפקא מינה דאמר להו הקב"ה לישראל (דברים ב) אל תצר את מואב, אמר הקב"ה ליתי סיחון ליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקו מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון (דברים ג)" (מסכת חולין דף ס ע/ב).
לכן, כיבוש חבל ארץ הקשור למואב מהווה סימן ברור, המבשר על ימות המשיח וכיבוש שלושת העמים הנותרים.
כתוצאה מזה, בלק פונה לבלעם, כדי לבלום את תהליך הגאולה השלמה, הנמצא בראשית דרכו.
בלק, שגם היה קוסם בעצמו, רואה שמשה רבנו מכניס את בני ישראל לארץ, כובש את עשרת העמים ועתיד לבנות את בית המקדש שיתקיים לנצח.
נראה לומר, שהמילה "קץ" המופיעה בפסוק: וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כב,ג), רומזת לפחד של בלק מ-קץ הימים.
בלעם הרשע, מרגיע את בלק ואומר לו שהגאולה לא מתרחשת עכשיו, אלא בעתיד רחוק יותר.
לכן רבים מהנבואות שלו רומזות על ימות המשיח.
למשל, הוא מזכיר את משיח בן יוסף שינצח את אומות העולם. כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה (במדבר כב,ד).
השור רומז ליוסף, כאשר תפקיד משיח בן יוסף, הוא להכין את התשתיות החומריות לקראת בואו של משיח בן דוד. (ראה ספר אהבת חיים השלם פרשת בלק דף קו).
ההתנהגות של בלק ובלעם הרשע, האירה לאומות העולם את הדרך, ולימדה אותן איך לעכב את הגאולה.
למעשה, אם אנחנו מתבוננים בהיסטוריה העולמית, אנחנו יכולים להבחין שהמנהיגים הגדולים, ניסו בכל כוחם להחליש את ישראל כדי לדחות את הגאולה.
נבוכדנאצר שלט על כל העולם והחריב את בית המקדש הראשון. טיטוס, קיסר רומי, אף הוא החריב את בית המקדש השני כדי להראות את כוחו. בלעם הרשע, קיבל כוחות של נבואה והשתמש בהם לקלל את ישראל, כדי לגרש אותם מהארץ. קרוב יותר אלינו, היטלר יימח שמו וזכרו, עשה הכל כדי להשמיד את עם ישראל והישוב המתחדש, בארץ ישראל.
לעומת זאת, גדולי מנהיגי ישראל פעלו להשכנת השכינה בישראל ובעולם כולו. משה רבנו, גדול הנביאים בנה את המשכן. דוד המלך כבש חלקים גדולים של ארץ ישראל ועל שמו נקרא בית המקדש הראשון. שלמה המלך, שלט על אומות העולם ובנה את בית המקדש הראשון.
כמו שכתוב במדרש: "וירא בלק....כי לא הניח הקדוש ברוך הוא לאומות העולם פתחון פה לעתיד לבא לומר, שאתה רחקתנו ולא נתת לנו כמו שנתת לישראל בעולם. מה עשה הקדוש ברוך הוא. כשם שהעמיד מלכים חכמים ונביאים לישראל, כך העמיד לאומות העולם, ונבדקו מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של ישראל עם מלכיהם ונביאיהם וחכמיהם של אומות העולם. העמיד שלמה מלך על כל הארץ. וכן עשה לנבוכדנצר, שנאמר, וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו (ירמיה כז ו). זה בנה בית המקדש ואמר כמה רננות ותחנונים, וזה החריבו וחרף וגדף, ואמר, אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישע' יד יד). נתן לדוד עושר, לקח הבית לשמו. נתן להמן עושר, לקח אומה שלמה לטבחה. וכל גדולה שנטלו ישראל, את מוצא שנטלו האומות כיוצא בה. העמיד, משה לישראל שהיה מדבר עמו כל זמן שירצה. העמיד להם בלעם, מדבר עמו כל זמן שירצה. ראה מה בין נביאי ישראל לנביאי האומות. נביאי ישראל מזהירין את האומות על העבירות. וכן הוא אומר, נביא לגוים נתתיך. ונביאים שהעמיד מן האומות, נותנים פרצה לאבד את הבריות מן העולם הבא....... לכך נכתבה פרשת בלעם, להודיע למה סלק הקדוש ברוך הוא רוח הקדש מאומות העולם, שזה עמד מהם, וראה מה עשה:" (מדרש תנחומא פרשת בלק סימן א).
גם היום העולם המוסלמי והמערבי, מקשים עלינו ומנסים להרחיק אותנו מארץ ישראל ומירושלים.
לצערנו, ראש ממשלת ישראל של היום, נכנע ללחצים. הגויים של היום פועלים באותה שיטה של בלעם הרשע. הם רוצים להוציא אותנו מחלקים גדולים של ארץ ישראל, כדי לפגוע בקיום מצוות יישוב הארץ.
בנוסף לכך, אנחנו מגלים היום, שראש הממשלה הקודם היה מוכן למסור את כל עיר העתיקה-כולל הר הבית, לידי אומות העולם. אין ניתן לסמוך על ראש הממשלה של היום, כדי שיגן על זכות עם ישראל על כל חלקי הארץ, שנכבשו לפי כל כללי המלחמה. הערבים תקפו אותנו; ניצחנו אותם וכבשנו את "אדמתם". כך יפתח הגלעדי, השיב למלך עמון שביקש לקבל בחזרה את השטחים שנכבשו על ידי משה רבנו. " כִּי-לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת-אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם, מֵאַרְנוֹן וְעַד-הַיַּבֹּק, וְעַד-הַיַּרְדֵּן; וְעַתָּה, הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם (שופטים יא,יג).
מלך עמון ביקש את החזרת חלקים מארצו, "בשלום". הפסוקים האלה, אקטואליים מאוד. אומות העולם בראשות האמריקאים והאירופאים לוחצים עלינו, להחזיר את שטחי יהודה ושומרון, בהסכם שלום.
עלינו להשיב להם: מה שמשיח בן יוסף כבש, אין מקום להחזיר. גלגלי הגאולה, מתקדמים בעוצמה רבה, ואי אפשר לעצור אותם.
עכשיו, עלינו לבסס את ההישגים של משיח בן יוסף ולהתכונן לקראת בואו של משיח בן דוד. לכן עלינו לקדם עכשיו, את בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות.

הגויים מנצלים את חולשתנו

פרשת חקת תשס"ט גיליון מס' 168
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
הפרעה החדש?
הגויים מנצלים את חולשתנו

מה מחבר את פרשת פרה אדומה למלחמות בגויים, לכיבוש הארץ?
למה הגויים מנצלים את הרגעים של חולשת עם ישראל כדי לתקוף אותו?

פרשת חקת פותחת בעניין פרה האדומה וממשיכה במלחמות בגויים, היושבים בארץ כנען.
בני ישראל סיימו את תקופת הנדודים של ארבעים שנה במדבר. הם עומדים להיכנס לארץ ישראל כדי לכבוש אותה.
לכן זה הזמן הנכון, לקיים הלכה למעשה את דיני טומאה וטהרה. כאשר בני ישראל היו במדבר, הם חיו במעין בועה הרחוקה מכל דבר חומרי.
הם לא נטמאו ולא התחככו עם אומות העולם. עכשיו, המציאות שונה כי בני ישראל יצטרכו להילחם בגויים ולטהר את הארץ.
לקראת הכניסה לארץ, דיני טומאה וטהרה יהיו חלק מהשגרה של עם ישראל. לכן לפני המלחמות נגד הכנענים, האמורים ותושבי הבשן יש צורך בהזכרת דיני פרה אדומה.
למעשה יש הבדל מהותי בין ישראל ובין אומות העולם.
לאחר הפטירה ויציאת הנשמה, הגוף של ישראל מטמא טומאת אוהל. לעומת זאת הגוי מטמא בטומאת מגע בלבד.
הנשמה משאירה בגוף החומרי, שיריים של קדושה. על השיריים האלה כוחות הטומאה נדבקים ומתרכזים בגופת האדם. לכן, הגופה נקראת אב הטומאה ומטמאה דברים הסובבים אותה, בחלל החדר. (ראה בית גנזי חקת דף תרי).
כך כתוב בתורה: זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים (במדבר יט,יד).
רבי שמעון בר יוחאי מפרש את הפסוק כך: "קברי עובדי כוכבים אין מטמאין באהל, דכתיב אדם כי ימות באהל וכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם" (יבמות סא ע/א)
בהמשך הפרשה אנחנו רואים את ההבדלים המהותיים שבין ישראל ובין הגויים.
משה מבקש מאדום לעבור דרך ארצו והוא לא הסכים.
מיד לאחר מכן, אהרן הכהן נפטר ובעקבות פטירתו ענני כבוד שסובבו את ישראל והגינו עליהם במדבר, נעלמו.
על פי חז"ל, מלך ערד שמע על העלמות ענני הכבוד וניצל את הרגע של חולשה, כדי לתקוף את ישראל.
"וישמע הכנעני- מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור נתנה לו רשות להלחם בישראל" (תענית דף ט ע/א).
המדרש אומר שמלך ערד הוא למעשה: עמלק. (ילקוט שמעוני חקת כא).
אהרן הכהן וענני כבוד מסמלים את החיבור בין השמים ובין הארץ.
אהרן הכהן מקריב את הקרבנות במשכן. כאשר מטרת המשכן ובית המקדש לחבר את העולם התחתון לעולם העליון.
ענני כבוד מחברים את בני ישראל להקב"ה, כאשר הם מהווים סימן מובהק לעיני כל, של השכנת השכינה בעולם. כך בעל ה"שפת אמת" מפרש את דברי חז"ל ממסכת תענית:
"הוא בחינת אהרן הכהן וענני הכבוד והוא ליסוד ארץ, היינו לקרב ולחבר בחינת ארץ לשמים, זה היה עבודת הכהן בקרבנות." (שפת אמת חקת שנת תרמ"ז דף 142).
הכנענים, העמלקים והאמורים הבחינו היחלשות בקשר שלנו עם הקב"ה, דרך הקרבנות וגילוי השכינה. לכן ניצלו את ההזדמנות כדי להלחם בישראל.
למעשה בימינו קורה אותו הדבר. הגויים רואים שהקשר של עם ישראל עם הארץ נחלש ובעיקר בירושלים.
כאשר שיא התועבה (השבוע צעדו בגאווה, אנשי סדום ועמורה בירושלים) צועד בפהרסייא ברחובות ירושלים, זה דבר הפוגע בכל העם.
כאשר הר הבית שומם ממבקרים יהודים, ומשטרת ישראל הורסת בתים ביהודה ושומרון, אין פלא שאומות העולם מנצלים זאת כדי לנתק אותנו מארץ ישראל ולהרחיק אותנו מהקב"ה חס וחלילה.
כדי לעצור את המזימות האלה, של "חברינו" האמריקאים ושותפיהם, עלינו לחזק את הקשר שלנו עם הקב"ה. הכנענים של אז, והגויים של היום יודעים זאת היטב. לכן הם עושים הכל כדי להחליש את אחיזתנו בירושלים ובעיקר בהר הבית.
הפתרון הוא פשוט, ומופיע בפרשת חקת. ברגע של חולשה וניתוק זמני מהשכינה, עלינו לחזור למקור השכינה ולהשכין אותה מחדש בהר הבית. כך ענני הכבוד יחזרו למקומם והכהנים ישובו לעבודתם, בבית המקדש השלשי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

לעצור את חטא המרגלים המתמשך

פרשת שלח לך תשס"ט גיליון מס' 166
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לעצור את חטא המרגלים המתמשך

למה הקב"ה העניש את עם ישראל בצורה כל כך חמורה, בגלל שליחת המרגלים?
האם אנחנו פועלים היום על פי עצת המרגלים או על פי התמימות של האבות?

פרשת שלח לך עוסקת בעיקר בחטא המכונה: "חטא המרגלים". למעשה העם כולו חטא ולאו דווקא המרגלים שהלכו לתור את הארץ ישראל.
ננסה להבין מזווית שונה את מהות החטא, על פי הדברים של ה"שם משמואל". ולבסוף נראה שחטא המרגלים ממשיך בעוצמה רבה בשנים האחרונות ובעיקר, בשבועות האחרונים.
אברהם אבינו מוזכר לראשונה בתורה, כאשר הוא עוזב את ארץ מולדתו ונוסע על פי ציווי ה', לארץ לא נודעת.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית יב,א).
אברהם אבינו בוטח בהקב"ה ללא סיג, כאשר הוא מתנתק מחייו הקודמים ומתחיל חיים חדשים בארץ ישראל.
זאת התכונה העיקרית של אברהם אבינו: התמימות. הוא אינו שואל שאלות כלפי הקב"ה. גם כשהקב"ה מבקש להקריב את יצחק- בנו היחיד על המזבח, הוא מבצע את דבר ה', ללא עוררין.
בזכות התמימות של אברהם אבינו, הקב"ה נותן לו ולזרעו אחריו, את ארץ ישראל. כמו שכתוב: וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת; (בראשית יב,ז).
יש קשר הדוק בין התמימות של ישראל ובין ירושת הארץ.
לקראת הכניסה לארץ ישראל, העם גילה חוסר אמונה בה'. בני ישראל ביקשו לשלוח מרגלים כדי לבחון אותה ולתכנן את כיבוש הארץ. הם לא סמכו על הקב"ה, כמו שעשה אברהם אבינו. לכן הזכות של אברהם אבינו לא יכלה לפעול ולבטל את הגזרה. בני ישראל לא התנהגו בתמימות, כמו אברהם אבינו.
נראה לומר שמסיבה זאת, כלב בן יפונה-המרגל משבט יהודה, הלך לחברון להתפלל על קברי האבות.
כמו שכתוב: וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, (במדבר יג,כב). הוא התפלל כדי לבקש מהאבות להתערב ולבטל את הגזרה. התפילה לא התקבלה, כי בני ישראל לא פעלו לפי דרכי האבות.
"כי כל הזמן שייתה נמצאת אצל ישראל מדת התמימות מדתו של אברהם אבינו ע"ה .........נקרא שעוד אברהם קיים, ועתה שאמרו נשלחה אנשים לפנינו ואבדו מדת התמימות נחשב שמת אברהם" (שם משואל שלח לך שנת תר"ע דף קצט).
איך התמימות גורמת לירושת הארץ?
הקב"ה מנהיג את העולם במידת הדין ובמידת הרחמים. באותה מידה שהאדם מתנהג, כך הקב"ה פועל נגדו: מידה כנגד מידה.
כאשר בני ישראל שולחים מרגלים ונוהגים על פי הטבע והשכל, הקב"ה פועל על פי מידת הדין. הוא בודק האם אנחנו זכאים לרשת את ארץ ישראל.
לעומת זאת, אם עם ישראל הולך בדרכי האבות ומוסר את נפשו כדי לקיים את רצון ה', הקב"ה נוהג על פי מידת הרחמים. למרות שעם ישראל אינו זכאי להיכנס לארץ, המסירות נפש והתמימות מכריעים את הכף לטובה.
"אם אנו עולים , אף שהעלייה איננה לפי השכל והטעם, רק מחמת שמירת מצות הש"י בתמימות, בזה עצמו נעורר גם למעלה מדת הרצון למעלה מהטעם, ואף גם אם אנו בלתי ראויים ח"ו, הלוא אין טעם לרצון" (שם משואל שלח לך שנת תרע"ב דף רג).
בזכות המסירות נפש של החלוצים הראשונים, קמה מדינת ישראל ומתקיימת עד עצם היום הזה. אם לפני מאה וחמישים שנה, העולים הראשוניים היו חושבים בצורה הגיונית, לא היינו נמצאים בארץ, היום.
כדי ליישב את ארץ ישראל, אין לחשב חשבונות ולפעול על פי ההיגיון. הכל תלוי ברצון ה', ובמסירות הנפש שלנו.
במלחמות ישראל האחרונות- עצמאות, ההתשה, ששת הימים, יום כיפור, ניצחנו לא על פי דרך הטבע, וכנגד כל הסיכויים. עם ישראל מסר את נפשו כדי לשמור על ארץ ישראל.
בשנים האחרונות, המציאות הזאת השתנתה.

מנהיגי מדינת ישראל, התחילו לחשוב עם השכל המוגבל שלהם, ולא עם האמונה בה'. הם מנסים לפתור את הסכסוך עם הערבים והנוצרים בעזרת הסכמים של נייר.
כך נהגו המרגלים במדבר, הם ניסו לתכנן את הכניסה לארץ ולהילחם על פי ההיגיון.
עלינו לעצור את חטא המרגלים ולפעול מתוך אמונה ותמימות. כך נקיים את רצון ה': נכבוש את כל הארץ שהובטחה לאברהם אבינו, ונקיים כ-שליש מתרי"ג המצוות בבניית בית המקדש השלישי בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV