סרט וידאו בלעדי: על עלייה היסטורית להר הבית ביום ירושלים

סרט של 6 דקות המתעד את התפילות בהר הבית ביום ירושלים לראות הכל ולהתרגש

Video Site powered by LiveGiving See more videos here:http://mikdash.tv Get a free Video Site

וידאו: ביקור היסטורי בהר הבית, תפילות יום ירושלים

סרט מלא של 20 דקות עם חלקים גדולים של העלייה להר הבית

מומלץ לראות הכל ללא דילוגים

Video Site powered by LiveGiving

See more videos here:http://mikdash.tv Get a free Video Site

חג השבועות: חג ללא מצוות

חג שבועות תשס"ו
חג השבועות: חג ללא מצוות
חג השבועות הוא מיוחד משתי בחינות: אין לו מצוות ספציפיות כמו שאר הרגלים ,והוא נמשך יום אחד בלבד ולא שבעה ימים.
בפסח אנחנו אוכלים מצות, מרור, וקוראים את ההגדה; בסוכות אנחנו יושבים בסוכה ומברכים על ארבעת המינים, ובחג מתן תורה, מסתפקים בקרבן הביכורים ובמצוות לימוד תורה.
כדי לענות לשאלות אלה, אנחנו צריכים להסתכל על פרספקטיבה רחבה יותר של זמן: מחודש ניסן עד חודש סיון.
הרב רפאל משה לוריא בספרו "בית גנזי", מסביר שחודש ניסן הוא בבחינת ראייה, לכן בני ישראל ראו בעיניהם ניסים עצומים בחודש זה, ובעיקר בזמן קריעת ים סוף. מה שראתה שפחה על הים, גדולי הנביאים לא זכו לראות. הראייה היא למעלה מהשכל ואי אפשר לתרגם אותה למילים או אותיות; מי שינסה לעשות את זה יכול רק לקלקל ולעוות את המסר ח"ו.
חודש אייר, הוא בבחינת שמיעה, דרגה יותר נמוכה מהראייה. השמיעה הופכת את הראייה לברורה יותר, כאשר מהות הראייה מתגלה בשלמותה לעיני כולם.
זו הסיבה שרבי שמעון בר יוחאי גילה את סודות התורה לעולם בחודש אייר, והצליח לתרגם למילים מה שקודמיו ראו, ולא יכלו להעלות על כתב.רבי שמעון קיבל את רזי התורה בבחינת שמיעה, דבר שאפשר לו לגלות אותם לעולם בספר הזוהר. הבחינה העיקרית של המקדש היא הראייה, לכן אנחנו עולים לרגל להר הבית כדי להיראות בעזרה ולראות בעיניים את קדושת המקדש.
חודש ניסן שייך לבחינה של מקדש, לכן הוקם המשכן בחודש ניסן.
חודש השלישי הוא חודש סיון, ומזלו תאומים. חודש סיון מחבר את הבחינה של ראייה לבחינה של שמיעה. לכן, דווקא בחודש סיון קיבלנו את התורה והגיענו לשער ה-49 של קדושה, ואמרנו- " נעשה ונשמע".

עכשיו ניתן להבין למה מעמד הר סיני מתואר כמו מחזה אור-קולי ענק עם קולות, ברקים, אש, ערפל, שופרות, ועשן וכו':"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר .." (שמות כ' ט"ו)
הערבוב לכאורה של קולות וברקים, בא להמחיש לנו את דרגת בני ישראל במעמד הר סיני. בני ישראל תרגמו לדרגת שמיעה, את כל מה שהם ראו כדי להעביר לדורות את יסודי האמונה בה'.
חג השבועות, כשמו כן הוא, מהווה שיא של תהליך, שהתחיל 7 שבועות לפני כן. לכן אין צורך לחגוג שבעה ימים, אלא יום אחד בלבד. הרמב"ן אומר ש-49 ימי העומר מהווים מעין ימי חול המועד, שבין פסח לשבועות.
בעל ה"בית גנזי" משווה את מעמד הר סיני לזה של הסנה הבוער ואינו מתכלה.
התורה דומה לאור והנר לגוף האדם; האור אינו יכול להתקיים ללא נר.
כאשר הנר מתכלה ,התורה מבטלת את החומר שבגוף, ומתקיימת באדם.
ככל שהתהליך של זיכוך החומר על ידי התורה מתמשך, מגיעים לשלב שבו החומר הופך לכולו רוחני. זה מה שקרה למשה רבנו, מול הסנה הבוער ואינו מתכלה. הקב"ה מזהיר את משה שהוא נמצא במקום קדוש:" כי המקום אשר את עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג' ה').
יש רמז ברור בפסוק א' המקשר בין מעמד הר סיני, ובין הר בית: "ויבא אל הר האלוקים חורבה"
חורב- כנגד הר סיני
והר האלוקים- כנגד הר הבית הנקרא הר ה' במספר מקומות. יש מדרש שאומר, שגילוי ה' בסנה היה במקום בית המקדש, ממש.
התהליך של זיכוך החומר שהתרחש בסנה, עבר על בני ישראל במדבר במשך 49 ימים. במטרה להיות מוכנים לקבל את השכינה בלי פגיעה, ולהגיע לבחינה של "אדמת קודש".
כאשר עם ישראל מגיע לדרגה רוחנית כל כך גבוהה, מעשה חומרי אינו נחוץ, אפילו אם הוא מעשה של מצווה. זאת אולי הסיבה שאין מצווה מיוחדת לחג השבועות, בניגוד לשאר החגים.

מטרת המצווה כבר הושגה ולא נשאר חומר לזיכוך. הלוואי שגם אנחנו בזכות חידוש עבודת המקדש, נזכך את החומר השולט בנו, ונראה בעינינו את השכינה בציון בב"א.

חג השבועות- קורבן לחמים: לחם העצמאות של ישראל

חג שבועות תשס"ט גיליון מס' 164
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לחם העצמאות של ישראל

מדוע אנחנו מקריבים שני לחמים-שהם חמץ, בחג שבועות?
איך לזכות בשלטון עצמאי בארץ ישראל?
חג שבועות הינו חג ללא מצוות רבות בהשוואה לשאר המועדים. עיקר המצוות הן: תחילת זמן הקרבת הביכורים ומנחת שתי הלחם. (ראה מאמר שבועות תשס"ו: http://otzma1.blogspot.com/2008/06/blog-post_7743.html .
נתמקד בקרבן שתי הלחם, שהיו מקריבים בבית המקדש ביום החג. כל הקרבנות הבאים מסולת, חיטים או שעורים, נקראים מנחות. קרבן שתי הלחם מורכב משני לחמים זהים, העשויים על פי סדר מאוד מדוקדק ופרטני. הקרבן מלווה בשני כבשים תמימים, כמו שכתוב: וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכֻּרִים תְּנוּפָה, לִפְנֵי ה', עַל-שְׁנֵי, כְּבָשִׂים; קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה', לַכֹּהֵן. (ויקרא כג,כ).
קרבן שתי הלחם וקרבן תודה, הם המנחות היחידות הבאות מחמץ. שאר המנחות באות מן המצה.
"כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה, ושתי הלחם, שהן באות חמץ. " (מסכת מנחות פרק ה משנה א).
מהי משמעות החמץ לגבי שתי הלחם וחג שבועות?
הרב שמשון רפאל הירש מבאר את ענין החמץ בצורה נפלאה. הוא עורך השוואה בין חג הפסח ובין חג שבועות. בפסח אנחנו זוכרים את קושי השעבוד והעבדות בגלות מצרים.
לעומת זאת, בשבועות אנחנו חוגגים את יום קבלת התורה, המסמל את סיום השעבוד לגויים, וכניסה תחת עול המצוות.
המצה- לחם עוני, מבטאה את השעבוד לאומות העולם ללא שלטון עצמאי. המצרים שלטו על בני ישראל עד כדי כך, שהם לא נתנו להם זמן כדי שהעיסה תתפח ותהפוך ללחם. המצרים ניהלו את סדר היום של בני ישראל, ולא השאירו להם רגע אחד פנוי לעצמם. (ראה רש"ר שמות יב, ז-ח).
החמץ מסמל את החירות, והריבונות של עם ישראל על ארץ ישראל. החירות היא לנהל את החיים של עצמנו כפי רצוננו ולקבוע את סדר יומנו. לכן החמץ מסמל את העצמאות של עם ישראל שיכול לתת לעיסתו לתפוח, ללא חשש מהמצרים. בנוסף לכך, הלחם- שהוא מרכיב עיקרי בתזונת האדם, מסמל את העצמאות הכלכלית.
קרבן שתי הלחם, נקרא "מנחה חדשה", כי הוא בא להתיר את השימוש בבית המקדש של התבואה מהשנה החדשה. וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה' (ויקרא כג,טז).
קרבן שתי הלחם, מבשר על תקופה חדשה לעם ישראל.
ביום קבלת התורה, אנחנו מתנתקים משעבוד הגויים ובעזרת קיום מצוות התורה, אנחנו מתחברים להקב"ה.
קרבן שתי הלחם מהווה, מעין הכרזת העצמאות של עם ישראל."עצמאות מדינית בקרב העמים הובטחה לנו בשכר קבלת עול מלכות ה'. .... אז ייראה ישראל לפני ה'- בשתי לחם חמץ של חירות ועצמאות. .... ביום זה ( חג מתן תורה) יביא ישראל לפני ה' את לחם העצמאות המדינית" (פירוש הרש"ר הירש על התורה, ויקרא ב,יא-יב).
חג שבועות הינו חג לאומי המנציח את חבלי הלידה של מלכות בית דוד הקיימת לנצח. לכן אנחנו קוראים את מגילת רות בחג שבועות.
קרבן הביכורים הבא משבעת המינים הגדלים בארץ ישראל, בא להדגיש את הקשר בין אדמת ארץ ישראל ובין שלטון עצמאי.
חג שבועות רומז לשלושה דברים לאומיים:
מלכות בית דוד- עם קריאת מגילת רות, יישוב הארץ- הקרבת הביכורים בבית המקדש, וביטול השעבוד לגויים- הקרבת מנחת שתי הלחם.
חג שבועות בא להזכיר לנו את הקשר הקים בין שלטון עצמאי בארץ ישראל ובין קיום המצוות.
אי אפשר להקים מדינה עצמאית בארץ ישראל ללא קיום מצוות התורה. עכשיו אנחנו יכולים להבין למה ממשלות ישראל נכנעות לתכתיבים אמריקאים. (פינוי מאחזים, הקפאת בניה ביהודה ושומרון, חלוקת ירושלים ועוד).
לאחר שמצוות התורה אינן מקוימות כהלכתן, אין סיכוי לשלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל.
לכן עלינו לנהוג על פי תורת ה', וכך נוכל לזכות בעצמאות מדינית, בארץ ישראל.עלינו לבנות את בית ה' ולחדש את עבודת הקרבנות. זהו המסר של חג שבועות: שלטון עצמאי תמורת קיום המצוות.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

חג השבועות - קורבן שני הלחמים: מעשה קטן מביא לקרבה גדולה

פרשת נשא- חג שבועות תשס”ח גיליון מס' 117
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

מעשה קטן מביא לקרבה גדולה
למה מצוות חג השבועות הינה תנופת שני לחמים בבית המקדש?
למה הקב"ה אוהב את מעשה האדם כדי להתקרב אליו?
המצווה העיקרית בחג השבועות הינה קרבן שני הלחם. קרבן זה עשוי משני לחמים שנעשו מחיטה שגדל בארץ ישראל. כמו שכתוב: " מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה: בִּכּוּרִים, לַה' " (ויקרא כג,יז).
בעל "השפת אמת" מפרש את עניין שני הלחם בצורה נפלאה. אנחנו מקריבים לה' שני לחמים, אחד שבא מן הארץ והשני שבא מן השמים.
לחם אחד נוצר כתוצאת מעבודת האדם. כאשר האדם זורע, קוצר, טוחן וכו' , ולבסוף אופה את הלחם. לחם כזה שייך לאדם.
לחם שני שבא מהשמים הוא כנגד המן, שאכלו בני ישראל במדבר במהלך ארבעים שנות הנדודים.
בחג השבועות אנחנו מחברים את הלחם מהשמים עם הלחם שנוצר על ידי האדם.
לפי חז"ל מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן שירד מהשמים. לחם העשוי מחיטה שגדל בארץ ישראל נמצא במדרגה יותר גבוהה מלחם מהשמים. הרי ארץ ישראל שייכת להקב"ה לכן כל מה שצומח עליה שייך אף הוא להקב"ה.
כמו שכתוב בסוף חומש ויקרא: "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי" (ויקרא כה,כג-ד).
בחג השבועות אנחנו זוכים לחבר את שני הלחמים ביחד. כך אנחנו מקדשים את מעשה ידי אדם לדרגה של מעשה ידי ה', כביכול.
"אך מצינו כי מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן. והוא שבארץ ישראל זכו לחבר שני הלחם שאף שהיו על ידי פעולתם (פעולת האדם) נתדבקו הם והארץ להקב"ה " (שפת אמת על שבועות שנת תרל"א).
למעשה, הלחם שנעשה על ידי ישראל, קדוש יותר מהלחם השני שבא מהשמים. כי הוא בא מחיבור בין האדם ובין הקב"ה.


נראה לומר שלמעשה האדם בארץ ישראל יש קדושה מיוחדת במינה.
היות וארץ ישראל שייכת להקב"ה כל מעשה שלנו משתף גם את הקב"ה.
למשל חקלאי שעובד את אדמת ארץ ישראל אינו יכול להחליט כרצונו על פרי עבודתו. הוא צריך לקיים את המצוות התלויות בארץ וכן כל דיני תרומות ומעשרות.
מכאן אנחנו מגיעים למצוות בניית בית המקדש בהר המוריה. במבט ראשון, בניית בית לה' העשוי מעצים ואבנים אינו ראוי לשמש כלי לקבלת השכינה.
בעקבות קרבן שני הלחמים, אנחנו מבינים יותר את משמעות מעשה האדם בארץ ישראל.
הקב"ה אוהב את המעשים שבני האדם עושים לכבודו. זה מה שענו בני ישראל להקב"ה כאשר הוא הציע להם לקבל את התורה: "נעשה ונשמע". ראשית נעשה ואחר כך נבין ונלמד את משמעות מעשי המצוות.
כאשר האדם עושה צעד ראשון ומתקרב להקב"ה אז הקב"ה מקרב את האדם הרבה יותר. כך מצאנו במדרש תנחומא לגבי שבט לוי שנבחר לשרת את ה' בבית המקדש ובמשכן.
" שכל מי שמקריב עצמו מעט, מקריבין אותו הרבה. והן קרבו עצמן, כשאמר משה, מי לה' אלי. (תנחומא במדבר סימן כ"ו).
עלינו לפעול כדוגמת הלחם שנעשה על ידי האדם שהתקדש יותר מהלחם שבא מהשמים.
לכל מעשה שאנחנו מבצעים בארץ ישראל יש קדושה מיוחדת. כי הקב"ה שותף בכל דבר ועניין.
לכן עלינו להתקרב במקצת להקב"ה ולאחר מכן הוא יקרב אותנו הרבה יותר.
המקום הראוי ביותר כדי להתקרב אליו הינו הר הבית. לכן עלינו לפקוד את מקום המקדש לפי דיני הטהרה הדרושים ובמקומות המותרים. כאשר רבבות יהודים יכבשו ברגליהם את הר הבית אז ה' יקרב אותנו ונזכה לבנות את בית המקדש השלשי.
מעשה קטן מצד האדם, מקבל תנופה גדולה מצד הקב"ה. זה המסר של חג השבועות על ידי אמירת "נעשה ונשמע" וגם על ידי שני הלחמים המהווים חיבור של שמים וארץ.

מקורות למאמרhttp://mekorot.blogspot.com/2008/06/blog-post.htmll

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

חג פסח וקרבן פסח: לאכול משולחנו של הקב"ה

פרשת צו שבת הגדול תשס"ט גיליון מס' 157
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
לאכול משולחנו של הקב"ה
מה מקשר את חודש הגאולה לחנוכת המשכן?
מה תפקידו של קרבן פסח? ובמה הוא שונה משאר הקרבנות?

חודש ניסן נקרא בדברי חז"ל: חודש הגאולה. גאולת מצרים מהווה דוגמא לכל הגאולות העתידיות של ישראל. כמו שכתוב במסכת ראש השנה:
" ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/א).
בנוסף לעניין הגאולה, חודש ניסן נמצא תחת סימן של בנין בית המקדש והקרבת קרבנות. בני ישראל הקריבו לראשונה קרבן להקב"ה, בראש חודש ניסן.

פרשת צו: פסח קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

פרשת צו - פסח תשס”ז גיליון מס' 59
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
קרבן פסח הוא ברית המילה של עם ישראל

למה התורה גוזרת עונש כרת על מילה וקרבן פסח?
מה תפקיד הקרבן פסח בחיים הלאומיים של עם ישראל?

מתוך שלושים ושש חיובי כרת שבתורה, אנחנו מונים שלושים וארבע מצוות "לא תעשה" ושתיים "עשה". "שְׁלשִׁים וָשֵׁשׁ כְּרֵתוֹת בַּתּוֹרָה, הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת הָאָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזְּכוּר..... הַפֶּסַח וְהַמִּילָה בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה" (משנה מסכת כריתות א,א).
שתי המצוות עשה הן ברית מילה וקרבן פסח.
מה מאפיין מצוות אלה ומה משותף לשתיהן?
הקב"ה מצווה את אברהם אבינו למול את עצמו ובני ביתו בסוף פרשת לך-לך. זאת הפעם הראשונה שיהודי מצווה לקיים מצווה כלשהי. לעומת זאת מצוות קרבן פסח היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל בתור כלל ולא כיחידים. לכן מצוות מילה נכתבה בספר בראשית העוסק ביחידי סגולה- האבות, וקרבן פסח בספר שמות העוסק בלידת עם ישראל.
ראוי לציין שהמצווה הראשונה שכל יהודי מקיים בסמוך ללידתו היא ברית המילה, בגיל שמונה ימים. קרבן פסח ביחד עם מצוות קידוש החודש היו המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל במצרים. בשונה מהמילה הנעשת על אדם בודד, קרבן פסח חייב לכלול לפחות שלוש כתות של חמישים מנויים. כלומר, קרבן פסח ניתן להקרבה בחבורה של עשרות יהודים ולא עבור אדם אחד.

פרשת שבוע: צו זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

פרשת צו התשס"ו

זירוז לדורות לחידוש קורבן התמיד , גם בימינו

הפרשה מתחילה בקורבן ציבור, עולת התמיד של ערב, שהיינו מקריבים בכל ערב וערב ללא הפסקה.
עולת התמיד מסמלת את המהות של בית המקדש המהווה קשר בין העולמות העליונים והעולמת התחתונים.
הקשר חייב להיות תמידי,ערב,בוקר וצהריים, כדי להמחיש את השכינה השורה על עם ישראל.
הפסקת הקרבת קרבן התמיד ,הובילה לאסונות וגלויות עבור עם ישראל.
כדי להדגיש את חשיבות קורבן התמיד, הקב"ה משתמש בלשון צווי ולא בפועל דבר או אמור.
רש"י בפסוק ב' ,מפרש:"אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס:
לשון זירוז, הוא מאוד תמוה, אחרי כל מה שתרמו בני ישראל ללא יוצא מן הכלל ,בלב שלם ובשמחה יתרה,לבניית המשכן,הם עכשיו צריכים זירוז ושיחת מוטיבציה !
נכון, אנחנו צריכים זירוז מיוחד, מהקב"ה בגלל החיסרון כיס. לאיזה חסרון כיס רבי שמעון מתכוון ?
הזירוז לא מכוון לעבר דור המידבר בלבד, אלא בעיקר לדורות הבאים אחריו ,כולל דורנו.
בימינו יותר קל להבין מה החיסרון כיס שרש"י מתכוון, כאשר הוא מוסיף את המילה " לדורות".
אם היינו מקריבים קורבן התמיד היום, היינו מסכנים את שלום העולם, ומפילים על מדינתנו גזרות כלכליות קשות.
אם נבנה את המזבח עכשיו, (יש אפשרות להביא קורבנות גם ללא בית מקדש כמו שעשו בזמן בית שני) נסתבך עם העולם, הם לא ישקיעו בישראל, הבורסה תיפול, המדינה תפשוט את הרגל.....
איפה האמונה והביטחון בהקב"ה ? איפה המסירות נפש ?
לכן התורה משתמשת בלשון ציווי ,כדי לזרז אותנו ולחזק אותנו בהקרבת עולת התמיד.
אנחנו צריכם לקיים את צו האלוקי של קורבן התמיד ,לפני כל צו בית משפט או פקודה צבאית ,הנובעים מבשר ודם.

חג פורים: עמלק מעכב את בנין בית המקדש

מי רוצה להיות עמלק ?

פרשת צו- פורים תשס”ח גיליון מס' 109

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
עמלק מעכב את בנין בית המקדש

למה עמלק מעכב את בניית בית המקדש השלישי?
מה הסימן המובהק כדי לגלות מיהו עמלק היום ?

העניין המרכזי בחג פורים הינו מצוות מחיית עמלק. השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור. אנחנו מוציאים מההיכל ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת עמלק, מתוך פרשת כי תצא.
לקראת פורים אנחנו מתכוננים ומתעוררים לכבוד מצוות מחיית עמלק, הנמצא בכל דור ודור.
ביום פורים עצמו אנחנו קוראים בספר תורה את סוף פרשת בשלח, המזכירה את המלחמה הראשונה בעמלק.
ואחרון חביב, קריאת מגילת אסתר מספרת על עלייתו ונפילתו של המן הרשע העמלקי, וכן הנקמה בכל שונאי ישראל.
מה כל כך חשוב במצוות מחיית עמלק, שחג פורים לא יתבטל לעתיד לבוא? (עיין תלמוד ירושלמי מגילה פ"א ה"ה).
ננסה להבין את המהות של עמלק ונגלה קשר מעניין בין מלחמה בעמלק ובין בניית מזבח והקרבת קרבנות להקב"ה.

ארבעה מפגשים עם עמלק

המפגש הראשון בין עמלק ובין ישראל התקיים בין יעקב אבינו ובין אליפז, אביו של עמלק.
יעקב אבינו בורח מביתו לכיוון חרן, לאחר שהוא לקח את הברכות של אחיו. לפי דברי חז"ל, עשו שלח את אליפז, כדי להרוג את יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשכנע את אליפז לקחת את כל רכושו וכתוצאה מזה ייחשב כאדם מת.

חג פורים: מגילת אסתר הסיפור האמיתי

פרשת תצוה זכור ערב פורים תשס”ז גיליון מס'55
מאת שמואל בן חמו
מיהו היום מרדכי היהודי? פורים תשס"ז
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
                                
                                                                                                   תליית נאצים לאחר משפט ניורמברג

מגילת אסתר: הסיפור האמיתי

על איזה חטא נענש המן הרשע? ולמה הוא ביטל את עבודות בית המקדש השני?
מה מקשר את מגילת אסתר ובניין בית המקדש השני והשלישי?
למה נמשיך לקרוא את המגילה גם לאחר ביאת המשיח?
לקראת פורים ננסה לשפוך אור חדש על האירועים המרכזיים שבמגילת אסתר, בעזרת מקורות חז"ל ממדרש רבה וממסכת מגילה. בע"ה נבין למה נמשיך לחגוג את פורים גם לעתיד לבוא.
למעשה כל העלילה של מגילת אסתר התרחשה סביב בניית בית המקדש השני. המדרש אסתר רבה מפרש את הפסוק הראשון של המגילה- "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש ". אחשורוש הוא המלך המפורסם שעצר את עבודות בניית בית שני.
"... אלא זה ביטל מלאכת בית המקדש וזה החריבו לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד ......זה אחשורוש שביטל מלאכת בהמ"ק... " (אסתר רבה א,א).
המשתה שאחשורוש מארגן נקבע לאחר שלוש שנות שלטון. הוא המתין שבעים שנה לאחר חורבן בית ראשון, כי הוא האמין בדברי הנביאים שאמרו שהגלות תימשך עד שבעים שנה. בסיום התקופה הוא חשב שבית המקדש לא יבנה שוב ח"ו. אחשורוש חילל את כלי המקדש במהלך המשתה והזמין את היהודים להשתתף בטקס המשפיל הזה.
הויכוח בין ושתי ובין המלך אף הוא קשור לבית המקדש כאשר ושתי התעקשה שלא לאפשר לעם ישראל לבנות את בית המקדש שנחרב על ידי אבותיה. "ולמה עלתה לה כך לפי שלא היתה מנחת לאחשורוש ליתן רשות לבנות בית המקדש ואומרת לו מה שהחריבו אבותי אתה מבקש לבנות ויאמרו נערי המלך משרתיו וגו " (מדרש רבה ה,ב).
אחשורוש התייעץ עם שבע שריו על מנת לפסוק את דינה של ושתי. הגמרא מפרשת את כל שמות השרים כנגד שמות הקורבנות.

"כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות " (מגילה יב ע/ב ורש"י).
בהמשך המגילה אחשורוש מעלה את המן מעל כל השרים.
למה הקב"ה העלה את המן הרשע לתפקיד כל כך בכיר?