יום חמישי, נובמבר 14, 2019

חומש בראשית: איך לנצח את הגויים?

חומש בראשית תש"פ

גיליון מס 364  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנצח את הגויים?

התחלנו מחדש את קריאת התורה עם ספר בראשית. 
גדול הפרשנים על התורה, רש"י פתח את פירושו על התורה עם דברים נפלאים וקצת סתומים.
הוא שואל מדוע הקב"ה בחר להתחיל את התורה עם בריאת העולם ולא עם המצווה הראשונה שנצטווו בני ישראל במצרים?
רש"י הביא את דברי רבי יצחק שאומר שהקב"ה רצה להבהיר לאומות העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד. המדרש מביא פסוק מתהילים: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קיא,ו).
בעל ה"בית גנזי" מעלה  2 שאלות על דברי רש"י.
מדוע כתוב בתהילים הִגִּיד לְעַמּוֹ-עם ישראל, היה צריך להיות כתוב, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד להם כנגד אומות העולם?
למה לחשוש שאומות העולם יערערו על כיבוש הארץ על ידי יהושע ודוד המלך, הרי מקובל על כולם שהכובש אדמה דרך מלחמה הופך לבעלים שלה!
ה"בית גנזי" עונה, שלמעשה הגויים אינם טוענים שארץ ישראל שייכת להם כי הם מסכימים שכיבוש דרך מלחמה תקף.
הם מתנגדים לעובדה, שהקב"ה בזמן בריאת העולם בחר בארץ ישראל כמקום קדוש להשראת שכינתו. הגויים אינם מקבלים שעם ישראל ישב בארמונו של המלך והם ישבו על ארץ כבושה שקיבלו דרך מלחמה.
כמו שכתוב: "...אבל כלל ישראל יושבים בדרך של תשבו כעין תדורו שהיא ישיבה של מטרונה בבית המלך וארץ ישראל שייכת לכלל ישראל לא מצד הקנין ממוני שיש להם אלא מצד עצם הארץ ומהותה שהיא שייכת להם. ועל בחינה זאת חולקים אומות העולם ואומרים ליסטים אתם אין לכם חלק בארץ ישראל רק כמו כל האומות על ידי כבוש מלחמה ואין שום שייכות לכם עם עצם ארץ ישראל." (בית גנזי, בראשית דף קלז). 
עכשיו ניתן להבין מדוע כתוב בתהילים:  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ כי רק עם ישראל יכול להאמין שארץ ישראל שייכת לו בעצם, בגלל רצון בורא העולם.
הגויים אינם יכולים להבין זאת, לכן הקב"ה גילה את הסוד הזה לעם ישראל בלבד.
נמשיך להתעמק ונביא מאמר נוסף של ה"בית גנזי" שמבוסס על זוהר חדש (ראה בית גנזי, בראשית דף נא-נב).  
בתחילת הבריאה, הקדושה הייתה מפוזרת בכל העולם כמו המים שכיסו את כל הארץ. ביום השלישי הקב"ה הפריד בין המים והארץ ושם אותם במקום אחד, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד (בראשית א,ט).
זהו סוד הצמצום, כאשר הקדושה התרכזה בארץ ישראל, בירושלים ובריכוז גבוה יותר בבית המקדש.
כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף טז ע/ב).
השכינה אינה נמצאת באופן קבוע בארץ ישראל. עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם למצב הרוחני של עם ישראל.
כאשר עם ישראל בגלות, השכינה אף היא נפגעת ומתפזרת בכל העולם. כאשר הוא חוזר לארצו, השכינה שוב מצטמצמת בארץ ישראל.
שיא גילוי השכינה נמצא כאשר בית המקדש בנוי בירושלים.

יום ראשון, ספטמבר 29, 2019

ראש השנה: לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה תש"פ
גיליון מס 361  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לשמוח ביום הדין, ללא פחד!

ראש השנה הינו חג מיוחד, כאשר הוא מכיל גם שמחה של חג וגם יראה מפני יום הדין.
איך הדברים המנוגדים האלה באים לידי ביטוי במצוות החג?
מדוע יש מצוות מעטות בראש השנה ביחס לשאר החגים?
מדוע אין מצוות עלייה לרגל בראש השנה?
המאמר מבוסס על דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן זצ"ל מספרו "אלול ותשרי".
ראשית נביא שני מקורות מתלמוד הבבלי והירושלמי.
התלמוד בבלי מציין את אימת הדין כאשר הקב"ה דן את העולם, חלק לחיים וחלק אחר למוות ל"ע.
כמו שכתוב: " מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביוה"כ אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:" (מסכת ראש השנה דף לב ע/ב).
מכאן אנחנו רואים שאין מקום לשמוח ולומר הלל בראש השנה.
ה"חלבן" מפרש שכוונת התלמוד אינה גילוי יראה מפני אימת הדין, אלא הדגש הוא על הריחוק הקיים בין המלך ובין עבדיו מפאת כבודו ומעמדו.
מצד אחד אנחנו שמחים על המלכת ה' בעולם ומצד שני עלינו לשמור על איפוק ומרחק מבורא העולם בגלל המעמד של שופט כל הנבראים.
ראוי לציין שראש השנה אינו מוזכר במפורש בתורה ואין עבודה מיוחדת במקדש ביום זה.
בית המקדש הינו מקום של קרבה ואהבה בין עם ישראל ובין הקב"ה.
ראינו שבראש השנה נוצר מרחק בין ישראל ובין הקב"ה.
מכאן נראה לומר, שההתרחקות מה' ומעמד הדין מסבירים מדוע אין מקום למצוות עלייה לרגל בראש השנה ואין מצוות ייחודיות המתקיימות בבית המקדש כמו בשאר החגים.
כאשר אין מקום לגילוי של קרבה ואהבת ה' ביום זה. נראה בהמשך איך בכל זאת הקרבה נוצרת בעזרת תקיעת השופר.
התלמוד הירושלמי מציג את הצד השמח של יום הדין כאשר אנחנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה יזכה אותנו מהדין, אפילו בדרך נס אם צריך.
כמו שכתוב:" ר' חמא בי ר' חנינה ור' הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפן לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים." (ירושלמי דף ז ע/ב, פרק א הלכה ג).
לכאורה יש סתירה בין התלמוד הירושלמי והבבלי. באופן כללי התלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל מייצג את עם ישראל בשיאו ובמציאות של חירות בארצו בזמן של גאולה.

יום שישי, אוגוסט 09, 2019

תשעה באב- הבכי יכול להרוס או לבנות

פרשת דברים תשעה באב תשע"ט
גיליון מס 358  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבכי יכול להרוס או לבנות

תקופת תשעה באב הינה קשה מאוד לעם ישראל שהתחילה עם חטא המרגלים. התאריך הזה, ט' באב לא הפסיק להכיל פורענויות לישראל במהלך כל הדורות, עד עצם היום הזה.
ננסה לחזור אחורה בזמן, לחטא המרגלים כדי להבין את שורש החורבן ומהותו.
הכל התחיל בבכי של בני ישראל כאשר הם ראו שהם לא יצליחו להיכנס לארץ.
כמו שכתוב: וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃
המדרש תנחומא מדייק שלא רק בני ישראל בכו אלא ראשי הסנהדרין הובילו את הסירוב לכיבוש הארץ.
כמו שכתוב: "וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה, אֵלּוּ סַנְהֶדְרָאוֹת" )מדרש תנחומא שלח לך יב).
כאשר אדם בוכה, הבכי מגלה את עומק נשמתו והאמת הפנימית שבתוכו. לכן בני ישראל נענשו על הבכי הזה כי הם גילו את מצבם האמתי באותו רגע של החטא.
לכן הקב"ה העניש אותנו בחומרה רבה, כמו שמובא בתלמוד. הקב"ה קבע שביום הזה יחרבו שני בתי המקדש.
כמו שכתוב:"וכתיב {במדבר יד-א} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא אמר רבה אמר ר' יוחנן (אותו היום ערב) תשעה באב היה אמר להם הקב''ה אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות חרב הבית בראשונה דכתיב {מלכים ב כה-ח} ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו'" (תענית כט ע/א).
מה מקשר את חטא המרגלים ובכייה כל העדה לחורבן שני בתי המקדש?
קרו צרות רבות במשך הדורות ביום הזה, מה משותף לכל האסונות האלה?
בני ישראל לא רצו לקיים מצווה לאומית ברמה הגבוהה ביותר: כיבוש הארץ ויישובה.
הם נענשו באותה מידה, כאשר מצוות עם מימד לאומי מובהק התבטלו יחד עם חורבן בית המקדש.
חורבן בית המקדש גרם לגלות, אובדן שלטון עצמאי בארץ ישראל, שעבוד לגויים וביטול המצוות הלאומיות.
עכשיו נראה איזה אירועים קשים נוספים קרו ביום תשעה באב.
המשנה בתענית אומרת שהעיר ביתר נכבשה ביום הזה עם מאות אלפי הרוגים, זה שבר את התקווה האחרונה של חידוש שלטון עצמאי בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני.
ירושלים נחרישה כמו שדה שמם וללא חיים. (ראה מסכת תענית פרק ד, משנה ו).
נביא צרות נוספות שקרו בדורות מאוחרים יותר.
גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290, גירוש צרפת הגדול ב 1306, גירוש ספרד בשנת 1492.(מקור: WIKIPEDIA)
נראה לומר שהמשותף לכל האסונות האלה הוא שהם השפיעו על ההיסטוריה של כל עם ישראל ברמה הלאומית.
לפי העונש שהקב"ה קבע עבור חטא המרגלים ניתן ללמוד על התיקון הדרוש.

יום שישי, יוני 14, 2019

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך - איך תתרחש הגאולה השלמה?

פרשת בהעלותך תשע"ט
גיליון מס 357  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך תתרחש הגאולה השלמה?

פרשת בהעלותך עוסקת בהדלקת המנורה וקידוש שבט לוי לעבודת המשכן.
תהליך קדושת הלויים מפורט בפסוקים הראשונים של הפרשה ומסתיים בהנפת הלויים על ידי אהרון הכהן, כמו שכתוב: וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת-הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ח,יא).
מדוע משה רבנו לא הניף את הלויים בעצמו כמו שהוא משח את הכוהנים לפני כן?
רש"י מפרש את סמיכות פרשת המנורה לפרשת קרבנות הנשיאים: כדי לנחם את אהרון הכהן ושבט לוי שלא הקריבו קרבן עם שאר הנשיאים.
כמו שכתוב: " למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות" (רש"י במדבר ח,ב).
במה הדלקת המנורה יכולה לנחם את אהרון הכהן ושבט לוי?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה של הרב משה לוריא זצ"ל.
ראשית נביא את דברי רבנו בחיי המחדש לנו שמשה רבנו התקשה בארבעה דברים.
כאשר 4 פעמים המילה "זה" מופיע בפסוקים כדי לציין שהקב"ה הראה למשה רבנו את הדברים בצורה ויזואלית.
כמו שכתוב: "... וכן דרשו רז"ל בארבעה דברים נתקשה משה עד שהוצרך הקב"ה להראות לו באצבע ואלו הן, המנורה שנאמר וזה מעשה המנורה, הקרבנות שנאמר (ויקרא ו) זה קרבן אהרן, השקלים שנאמר (שמות ל) זה יתנו, הירח שנאמר (שם יב) החדש הזה לכם, וזהו לשון מקש"ה, מ'נורה ק'רבן ש'קלים ה'חדש." (רבנו בחיי במדבר ח,ב).
בעל ה"בית גנזי" מסביר לנו מה משותף ל-4 דברים האלה.
המצוות האלה מתחדשות באופן קבוע. זאת אומרת שיש זמן מסוים שהן מתמעטות לגמרי ולאחר מכן מתעלות מחדש למדרגה רוחנית גבוהה יותר.
למשל, הדלקת מנורת הזהב מתבצעת מידי יום לאחר כיבוי הנרות והחלפת השמן והפתילים.

יום שישי, יוני 07, 2019

חג שבועות: אין תורה ללא לאומיות!


חג שבועות תשע"ט
גיליון מס 356  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

אין תורה ללא לאומיות!

אנחנו נמצאים בסיום של תקופה מיוחדת, כאשר מסיימים את ימי ספירת העומר.
ימי הספירה מחברים את חג הפסח לחג השבועות.
התורה מצווה אותנו להתחיל לספור את ימי העומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח.
החלבן בספרו על פסח מעלה שאלה חזקה.
קשה להבין מדוע ספירת העומר מתחילה בתוך שבעת ימי חג הפסח? זה נראה כמו חוסר כבוד כלפי חג הפסח, כאשר לא מחכים לסיום שבעת ימי החג כדי להתכונן לקראת החג הבא, חג השבועות.
זה נראה כאילו רוצים להתפטר מחג הפסח.
מדוע מערבבים את שני החגים אחד בתוך השני?
נשאל שאלה נוספת על חג השבועות.
מדוע חג שבועות שונה משאר הרגלים-פסח וסוכות כאשר חוגגים אותו יום אחד בלבד?
מדוע החג נקרא "שבועות" כנגד 7 השבועות של ימי ספירת העומר שכבר עברו?
4 פעמים בתורה מופיע החג בשם חג השבועות לעומת פעם אחת בשם חג הביכורים וחג הקציר.
הרב חיים כהן מפרש שפסח הינו חג לאומי שיצר את עם ישראל כעם עצמאי וחופשי להחליט על עתידו.
היציאה מעבדות לחירות מסמלת את תחילת ההיסטוריה של עם ישראל כעם ולא כאל יחידי סגולה.
ימי ספירת העומר מחברים בין גאולת מצרים לבין קבלת התורה. ספירת הימים והשבועות מגלה את הקשר בין שני החגים.
פסח מסמל את החירות הגשמית ללא תוכן ומטרה אלא הקריאה בקול רם: אני לא עבד.
חג השבועות הוא תכלית החיים. כאשר בני ישראל מצהירים: אנחנו עבדים של הקב"ה ורוצים לתקן את העולם.
לכן, מיד לאחר יציאת מצרים, בני ישראל מתכוננים לקבל את הרוחניות ועול המצוות. הם אינם רוצים להישאר ללא תוכן בתקופה שבין יציאת מצרים לבין מתן תורה.
לכן, חשוב להתחיל לספור את ימי העומר, דווקא למחרת חג הפסח כדי לשאוף לתכלית בעל משמעות.
כמו שכתוב: "זוהי המשמעות של ספירת העומר, להורות לנו מהי המגמה הלאומית שלנו. פסח הוא החג הלאומי שבו עם ישראל נוצר, יצא גוי מקרב גוי ונהיינו לעם. .....נבראנו כדי לתקן עולם, כדי להעלות את כל העולמות כולם אל מדרגות פלאיות מאוד, מדרגות אדירות ונעלות בקודש, ברוממות זיו האלוקות, בנועם צחצחות קודש." (טללי חיים, פסח דף רסח).
למעשה, יום הראשון של פסח הוא יחיד ומיוחד ונפרד משאר ימי החג. לכן, ימי ספירת העומר אינם מהווים פגיעה בחג הפסח אלא ההיפך הוא הנכון.

יום שישי, אפריל 19, 2019

חג הפסח- לאן כולם רצים?

פסח תשע"ט
גיליון מס 355  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לאן כולם רצים?

חג הפסח מנציח את הגאולה משעבוד מצרים. התלמוד בבלי מנבא שגם הגאולה העתידית תתרחש בחודש ניסן.
כמו שכתוב: "....ר' יהושע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו אבות בניסן מתו אבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורין בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" .(מסכת ראש השנה, דף יא ע/א).
ניתן לשאול מה אנחנו חוגגים בפסח? האם אנחנו זוכרים את האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים או מתכוננים לקראת הגאולה השלמה?
תשובה חלקית ניתן למצוא במסכת פסחים, כאשר עלינו להרגיש שאנחנו יוצאים ממצרים בכל שנה ושנה.
כמו שכתוב: "  רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו; ואלו הן--פסח, מצה, ומרורים.  פסח, על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצריים; מרורים, על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצריים; מצה, על שם שנגאלו.  בכל דור ודור, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (מסכת פסחים פרק י משנה ה).
מכאן ניתן להבין שעלינו לצאת מהגלות ומהשעבוד הגשמי בליל הסדר.
כדי להעמיק את מהות חג הפסח נביא את דברי ה"חלבן"- הרב חיים כהן בספרו על פסח.
הוא מסביר שתכלית העולם היא להשכין את השכינה בעולם הגשמי ולזכך אותו. כאשר הנשמה נמצאת בגוף האדם היא סובלת מהשפעת החומר אבל אינה משתנה.
הקדושה שלה נשארת באותה מדרגה.
מכאן ניתן להבין את תהליך גאולת מצרים. גלות מצרים החלה עם שעבוד פיזי בלתי רגיל ולא אנושי.
מטרת השעבוד הייתה להוריד את עם ישראל לשפל המדרגה מבחינה רוחנית. כאשר הגשמיות השתלטה על כל חלק של רוחניות שבתוך בני ישראל, אז תהליך הגאולה יכול להתחיל.
כמו שכתוב: "לפיכך כדי לצאת לחירות, צריכים אנו להכניס עצמנו לעול השעבוד ורישומו, כדי שיכנסו נשמותינו לבחינת אותם הכוחות המשעבדים אותן, ובסגולת הלילה, יתגברו להכניעם ולאבדם, עד שנצא לחירות גמורה." (טללי חיים, פסח דף יז).
למעשה הגאולה פורצת כמו הר געש, כי כוחות הקדושה התאפקו עד עכשיו ואינם יכולים לסבול את השתלטות החומר.
לכן הגאולה באה לפני זמנה לאחר שבני ישראל הגיעו למ"ט שערי טומאה. הקב"ה לא רצה שיגיעו לשער החמישים של טומאה כי זה היה מסכן את קיומם ממש. (ראה זוהר חדש פרשת יתרו על עניין מ"ט שערי טומאה).

יום שישי, מרץ 22, 2019

חג פורים ומגילת אסתר: איך לגבור על השקלים של עמלק?

פורים - פרשת צו תשע"ט
גיליון מס 353  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך לגבור על השקלים של עמלק?

בזמן בית המקדש, בחודש אדר היו מתחילים לאסוף את מחצית השקל מכל אחד מישראל. עם כספי מחצית השקל היו קונים קרבנות הציבור וכל עבודות המקדש המחייבות את השתתפות עם ישראל כולו.
בתלמוד בבלי, מקשרים את השקלים שבני ישראל הפרישו בזמן המקדש ל-10,000 ככרי כסף שהבטיח המן לאחשוורוש תמורת השמדת היהודים.
כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (מסכת מגילה, יג ע/ב).
לפי פשט הדברים, בזכות השקלים שהפרישו בני ישראל במשך מאות שנים, גזירת המן התבטלה למרות כספי השוחד.
הרב יעקב משה חרל"פ שואל מספר שאלות: מדוע השקלים של המן חשובים וממה יש לחשוש? מה היה קורה אם השקלים של ישראל לא היו מופרשים לפני השקלים של המן?  איך השקלים של המן היו יכולים להשפיע על ישראל?
נביא מספר תשובות אפשריות ולאחר מכן את תשובת הרב חרל"פ.
תשובה 1: קירוב להקב"ה
נראה לומר שנתינת מחצית השקל לבית המקדש משפיעה על הקשר עם הקב"ה והקירוב אליו. משתמשים בשקלים כדי להקריב את קרבנות הציבור בבית המקדש.
כמו שכתוב: "התרומה, מה היו עושין בה:  לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, והעומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, וכל קרבנות הציבור. " (מסכת שקלים, פרק ד משנה א).
קרבנות הציבור מאחדים את ישראל, כאשר כולם ללא יוצא מהכלל חייבים לתת את מחצית השקל. זה כל כך חשוב, שהיו מחייבים את אלה שלא רצו לשלם ומוציאים בכוח את התרומה.
כמו שכתוב ביד החזקה: "בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם, הלכות שקלים פרק א,ט).
המהות של עמלק היא לנסות להרחיק את ישראל מהקב"ה. לאחר שבני ישראל בנו את המשכן ובית המקדש הראשון, הקשר עם הקב"ה נהיה חזק ולא ניתן לביטול, למרות כל הניסיונות של העמלקים לדורותיהם והמן הרשע.
נראה לומר, שקיימת הוכחה נוספת על השפעת עבודת הקרבנות לביטול השקלים של המן במסכת מגילה, כאשר המן בא לבשר למרדכי שהוא נבחר לעלות על סוס המלך ברחבי העיר. מרדכי היה לומד עם ילדי ישראל רבן את הלכות קמיצה.
כמו שכתוב: "...אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" (מסכת מגילה דף טז ע/א).
ראוי לציין, שלמרות הגלות המרה ילדי  ישראל ממשיכים לחיות לפי זמני בית המקדש. לפי רש"י, המפגש עם המן היה ב-ט"ז בניסן שהוא יום תנופת העומר ועבודת הקמיצה.
גם כאן, אנחנו רואים בצורה מפורשת (עם הודאת המן בעצמו) שהגעגועים לעבודת המקדש דוחים את כספי השוחד וגזירת  ההשמדה.
תשובה 2: אחדות העם
נביא תשובה נוספת, כאשר מחצית השקל מסמל את האחדות. כל אחד מישראל שווה חצי. כדי להגיע לשלם עלינו להתאחד עם יהודי אחר.

יום שישי, מרץ 01, 2019

פרשת שבוע: פרשת ויקהל הכיור הוא מפתח הטהרה


פרשת ויקהל - שקלים תשע"ט
גיליון מס 352  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הכיור הוא מפתח הטהרה

אנחנו נמצאים באמצע פרשיות העוסקות בבנין המשכן וכליו. ננסה להעמיק את המהות של כלי אחד: כיור נחושת.
הכיור שונה משאר כלי המשכן כאשר הקב"ה לא ציווה את משה רבנו לעשות אותו בפרשת תרומה עם שאר הכלים, אלא בתחילת פרשת כי תשא לפני חטא העגל.
כמו שכתוב: וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת--לְרָחְצָה; וְנָתַתָּ אֹתוֹ, בֵּין-אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ (שמות ל,יח).
לעומת זאת, עשיית הכיור נמסרה לבני ישראל יחד עם כל הכלים בפרשת ויקהל.
מדוע עשיית הכיור לא נאמרה יחד עם כל כלי המשכן?
הכוהנים מחוייבים לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם לפני תחילת עבודת המקדש כדי להימנע מחיוב מיתה.
כמו שכתוב: וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וְלֹא יָמֻתוּ (שמות ל,כ).
למה הכוהנים חייבים לרחוץ את רגליהם בנוסף לידיהם? הרי היום אנחנו מסתפקים בטהרת הידיים דרך נטילת ידיים לפני אכילה או ברכת כוהנים.
המיקום של הכיור הינו בפתח ההיכל בעזרת הכוהנים. המיקום של הכיור אינו מובן, הרי מן ההיגיון שהכוהנים יטהרו את עצמם לפני כניסתם לעזרה, ולא בפתח ההיכל.
מה המשמעות של מיקום הכיור בבית המקדש?
מאיזה כוח המים מסוגלים לטהר את האדם או הכוהנים לפני עבודתם?
בע"ה נענה לשאלות האלה מתוך מאמר של הרב חיים כהן "החלבן", טללי חיים על ספר שמות.
ראשית נגדיר את מהות הקדושה ביחס לטהרה. עבודות המקדש מהוות עיסוק עם הקדושה עצמה. כדי לגעת בקדושה, על האדם לטהר את עצמו ולבטל כל דבר של טומאה.
הטומאה היא הפך הטהרה, כאשר הקדושה נשארת תמיד במדרגתה ללא אפשרות של פגיעה בה. לכן הנשמה הקדושה הנמצאת בכל אחד מישראל אינה יכולה להיפגע אפילו אם האדם עובר על כל איסורי התורה.
כתוצאה מזה, הנשמה של היהודי מוכנה בכל עת להאיר ולפרוץ החוצה.
הטהרה הינה הכנה לקדושה, לכן הכוהנים חייבים להיטהר ולרחוץ את ידיהם ורגליהם לפני עבודתם במקדש.
עכשיו נראה את משמעות רחיצת הידיים והרגליים.

יום שלישי, פברואר 19, 2019

פרשת שבוע: פרשת תצוה - הכל התחיל ויסתיים עם משה רבנו

פרשת תצוה תשע"ט
גיליון מס 351  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הכל התחיל ויסתיים עם משה רבנו

פרשת תצוה, ממשיכה לתאר את תהליך בנין המשכן. בפרשת תרומה הקב"ה מצווה את משה לבנות את כלי המשכן והמשכן עצמו ובפרשת תצוה אנחנו מצווים על בגדי הכהונה.
בין שתי פרשות האלה, מופיע נושא הדלקת המנורה ונר התמיד עם שמן זית זך' שלכאורה אינו קשור לבנין המשכן. כמו שכתוב: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.  (שמות כז,כ).
מדוע עבודת המנורה נמצאת במקום הזה בתורה? 
בנוסף לכך, מדוע הקב"ה פונה ישירות למשה רבנו ולא לבני ישראל כמו בעבודות המשכן האחרות?
הפסוק מדגיש: וְאַתָּה תְּצַוֶּה וגם השמן צריך להיות מופרש עבור משה רבנו, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, ולא כמו בזמן בנין המשכן שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:(שמות כה,ב).
למה פעם אחת כתוב וְיִקְחוּ-לִי - לקחת עבור הקב"ה, ופעם אחרת כתוב וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ- עבור משה רבנו?
בע"ה נביא מספר תשובות מפרשנים שונים.
ה"שם משמואל" מפרש שלמשה רבנו היה תפקיד מיוחד בהדלקת המנורה.
מטרה המשכן היא לקבל את השכינה מן השמים. המשכן משמש מעין כלי קיבול עבור השכינה. כדי לקבל דבר מהקב"ה עלינו להתחיל את התהליך בעזרת התעוררות מלמטה, מצד האדם.
משה רבנו היה אדם מיוחד ויחיד מכל הדורות. הוא עלה לשמים כדי להוריד את התורה לעולם הזה.
הוא זכה לגדולה הזאת, בזכות ביטול החומריות הנמצאת בו. משה רבנו הצליח לזכך את גופו והפך אותו לשכלי.
השמן של המנורה מסמל את החכמה. כאשר מדליקים את המנורה, מזמינים את החכמה האלוקית לרדת על ישראל.
לכן, משה רבנו הינו האדם המתאים ביותר להדליק את המנורה ולעורר את השכינה.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שהמנורה שהדליק משה רבנו במשכן לא כבתה לעולם, כאשר היא נשארת דלוקה בשמים עד עצם היום הזה.
כמו שכתוב במדרש רבה: "... אֲבָל הַנֵּרוֹת לְעוֹלָם (במדבר ח, ב): אֶל מוּל פְּנֵי הַמְנוֹרָה יָאִירוּ, וְכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי, אֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם." (במדבר רבה, פרשה טו, ו).
עכשיו אנחנו יכולים להבין מדוע הציווי של הדלקת המנורה מופנה דווקא למשה רבנו. הוא השליח של כל עם ישראל ובזכותו ממשיכים לקבל את החכמה האלוקית.

sharethis