יום ראשון, אוקטובר 08, 2017

חג סוכות: חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות תשעח
גיליון מס 317 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

חג ההיבדלות לקבלת השכינה

חג סוכות משופע במצוות וקרבנות. הסוכה מכונה בזוהר הקדוש: צלא דמהימנותא (צל האמונה).
זאת אומרת שהשכינה נמצאת בסוכות של עם ישראל.
מדוע השכינה מתגלה דרך הסוכה?
במה זה מתבטא? האם יש קשר בין ארץ ישראל ובית המקדש ובין הסוכה?
ננסה לענות לשאלות האלה בעזרת פירוש ה"שפת אמת" על סוכות.
הקדושה שייכת לעם ישראל בלבד.  לכן כדי שהיא תתגלה, עם ישראל צריך להיבדל מהגויים ומהשפעתם.
כל המצוות של חג סוכות באות להבדיל אותנו מאומות העולם.
ראשית ננסה להתעמק במושג של הבדלה בין שני דברים ונקשר אותם למצוות החג.
יש מספר דרכים הגורמים להיבדלות.
1-הקמת מחיצה פיזית, גבול או מכשול מפריד בין אנשים או עמים.
דפנות הסוכה מהוות מחיצה בין יושבי הסוכה ובין העולם החיצוני.
הסוכה מבדילה אותנו מאומות העולם כדי שהשכינה תתגלה בתוכה.
נראה לומר, שמסיבה זאת דרושות 3 דפנות כדי לייצר חלל סגור ונפרד מהסביבה.
באופן דומה, בית המקדש מבדיל בין ישראל ובין הגויים כאשר הגויים אינם מורשים להיכנס לעזרה מעבר לחיל כמו שכתוב: "הר הבית מקודש ממנו, שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבין עליה חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה הטאת." (מסכת כלים פרק א משנה ח).
2-התנהגות שונה ויוצאת מן הכלל מבדילה בין אנשים. כאשר אנחנו אוגדים ארבעת המינים ומנענעין אותם לפי סדר מסוים ומסובבים איתם את המזבח זהו דבר משונה

יום רביעי, אוקטובר 04, 2017

יום כיפור: התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

יום כיפור תשעח 
גיליון מס 316 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

התשובה האמיתית מביאה את הגאולה

 תכלית הימים הנוראים היא לשוב אל ה'. התשובה מעומק הלב מסוגלת לבטל את כל המחיצות וכל הגזרות. זאת מתנה מיוחדת שהקב"ה העניק לנו ברוב חסדיו בימים אלה.
יום השיא הינו יום כיפור כאשר אדם בשר ודם-הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים.
ננסה להבין את הקשר בין התשובה ובין הגאולה השלמה. המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן, ה"חלבן" בספריו על חגי תשרי.
בפרשת נצבים נמצאים הפסוקים העוסקים בתשובה בצורה מרוכזת.
כמו שכתוב: ג וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה.  ד אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  ה וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.  ו וּמָל ה' אֱלֹקיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת- ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ--לְמַעַן חַיֶּיךָ.  ז וְנָתַן ה' אֱלֹקיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.  ח וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם  (דברים ל,ג-ח).
הרמב"ן מפרש שפסוקים אלה מדברים לעתיד לבוא (רמב"ן על התורה, דברים ל,א). ה"חלבן" מוסיף שמדובר באחרית הימים.
למעשה ניתן להבחין בשני שלבים בפסוקים האלה. השלב הראשון הינו קיבוץ גלויות על ידי הקב"ה וירושת הארץ (פסוקים ג',ד',ה').
לאחר מכן עם ישראל שב אל ה' כאשר הקב"ה מבצע ברית מילה וירטואלית בלב כל אחד מישראל. (ראה פסוקים ו',ז',ח').
מדובר בחזרה בתשובה רוחנית בזמן הגאולה. (טללי חיים, אלול תשרי דף שג).
ה"חלבן" מתעמק ומסביר איך עושים תשובה רוחנית.
התשובה הרוחנית היא חשיבה על כלל עם ישראל ולא רק על עצמו כאדם פרטי, כמו בזמן הגלות.
כאשר עם ישראל חוזר לארצו עליו לדאוג לדברים הכלליים והלאומיים הקשורים לכלל ישראל. זאת משמעות האמיתית של התשובה הרוחנית הבאה לאחר קיבוץ הגלויות.
כמו שכתוב: "וצריך כל אחד מישראל להיות מעורר עצמו יותר ויותר לחשוב מחשבות על כלל עם ישראל, ולא רק על עצמו....והיינו שבדורנו כל אחד ואחד יכול וראוי וצריך ומחוייב למסור עצמו ממש למען הגאולה ולמען התשובה." (טללי חיים, אלול תשרי דף שח).
איך חושבים על כלל ישראל בימינו? באלו מעשים זה בא לידי ביטוי?

יום שישי, ספטמבר 29, 2017

ראש השנה: ראש השנה, חג האחדות

ראש השנה תשעח
גיליון מס 315 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

ראש השנה, חג האחדות

 בכל שנה אנחנו קוראים בסמוך לראש השנה את הפרשיות נצבים ו-וילך. הנושא המרכזי בשתי הפרשיות הוא התכנסות העם.
בפרשת נצבים בני ישראל מתאספים כדי לכרות ברית עם הקב"ה ופרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בחצרות בית המקדש לאחר שנת השמיטה.
מדוע משה רבנו כורת ברית ה' עם בני ישראל לקראת מותו ולא עשה זאת לפני כן?
מדוע מצוות הקהל מופיעה לאחר מעמד ברית ה' ובאמצע העברת השלטון ליהושע?
למה מצוות הקהל נאמרה בסוף ספר דברים ולא בתחילתו עם שאר מצוות המלך?
האם יש קשר בין התכנסות העם וראש השנה?
המהר"ל מפראג מפרש שכל עוד משה רבנו הנהיג את בני ישראל הוא היה שומר עליהם ,לימד אותם את התורה ואיך לעבוד את ה'. לכן לקראת פטירתו הוא חידש את הברית בין ישראל ובין הקב"ה. משה רבנו ידע שבני ישראל חלשים יותר כאשר הוא לא ינהיג אותם ועלולים לחטוא.
כמו שכתוב: "...כל ימי משה לא היה צריך להכניסם בברית שהרי הוא מלמדם ומנהיגם להיות עובדים להקדוש ברוך הוא וידע כי אחר מותו צריכים יותר לברית.." ( מהר"ל, גור אריה, נצבים דף קלב).
ננסה קצת להעמיק ולהבין איך משה רבנו או המלך משפיעים על ישראל. ה"שם משמואל" מביא את הרמב"ם מהלכות מלכים שמציין שהלב של מלך ישראל הוא ליבו של ישראל, לכן יש לשמור עליו מכל משמר. זאת אומרת שכל מה שקורה למלך משפיע על כל ישראל. כמו שכתוב: "על הסרת ליבו הקפידה תורה, שנאמר "ולא יסור לבבו" (דברים יז,יז)  שליבו, הוא לב כל קהל ישראל; ולפיכך דיבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם". (הרמב"ם, הלכות מלכים, פרק ג הלכה ו').
לכן המלך קורא את התורה במעמד הקהל בבית המקדש כדי שהתורה תחדור לליבו ויחד איתו ללב של כל ישראל. (ראה שם משמואל שנת תרע"ב פרשת וילך דף רכז).
נראה להוסיף שמשה רבנו הכיל בתוכו את כל עם ישראל כמו מלך או כהן גדול.
מצוות הקהל הינה המצווה הכללית האחרונה שכתובה בתורה. יש למצווה הזאת משמעות מיוחדת לקראת הכניסה לארץ וגם לקראת ראש השנה.
בעל ה"בית גנזי" מביא את "ספר הבתים" כדי להסביר את המשמעות העמוקה של מצוות הקהל.
לאחר שנת השמיטה, הקב"ה צריך לבחון את זכותנו על ארץ ישראל. אם אנחנו ראויים הקב"ה יחדש את בעלותנו על הארץ.
כאשר המלך קורא בתורה לפני כל ישראל זה מהווה מעין מעמד הר סיני חוזר לקבלת התורה.
השמיטה מחדשת את קבלת הארץ ומעמד הקהל משחזר את מתן תורה מהר סיני.
נראה להוסיף, שבמעמד הקהל שלושה דברים מתאחדים בו זמנית: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בבית המקדש.
זאת המציאות האידיאלית!

יום שלישי, ספטמבר 12, 2017

פרשת שבוע: פרשת כי תבוא האם הר הבית הוא מקום של תפילה?

פרשת כי תבוא תשע"ז     
גיליון מס 314 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם הר הבית הוא מקום של תפילה?


פרשת כי תבוא מתחילה עם הבאת הביכורים בבית המקדש.
כתוב במדרש תנחומא שמשה רבנו התקין שלוש תפילות בכל יום כנגד הבאת ביכורים שיבוטלו בזמן חורבן בית המקדש.
כמו שכתוב: "אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. " (מדרש תנחומא, כי תבא סימן א).
הבאת הביכורים הינה מצווה חשובה ביותר כאשר היא מקיימת את תכלית העולם.
ה"שם משמואל" כתב על סמך הזוהר הקדוש שהעולם נבנה בסימן של הנתינה והחסד.
האדם נברא כדי להודות להקב"ה על כל החסד שהוא מקבל.
כאשר האדם מביא את ראשית פירותיו שהוא טרח ועמל כדי לגדל אותם במשך שנה שלימה הוא מקיים את כוונת הבריאה.
הביכורים מורכבים משלוש פעולות  המזכירות את תכונות האדם: מעשה, דיבור ומחשבה.
המעשה הוא כנגד ההבאה, התנופה וההנחה של הפירות ליד המזבח.
הידיבור בא כנגד הקריאה של הפסוקים בזמן ההבאה.
והמחשבה כנגד ההשתחוויה מול ההיכל, כאשר האדם מבטל את שכלו כלפי ה'.
האבות קבעו את שלוש התפילות ומשה רבנו תיקן שנתפלל שלוש פעמים ביום.
ה"שם משמואל" מחבר את המהות של האבות לאופי של התפילות.
האדם מורכב מנפש, רוח ונשמה.
אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית כאשר הוא ביטל את שכלו לה'. הוא לחם נגד העובדה זרה הנובעת מטעות שכלית ותפיסת עולם משובשת.
יצחק אבינו מסר את נפשו בהר הבית בזמן העקידה, לכן תפילת מנחה מסמלת את התבטלות הנפש.
יעקב אבינו קידש את גופו כאשר התמודד עם לבן הארמי והקים את גוף עם ישראל דרך שנים עשר השבטים. בלילה אנחנו חלשים יותר לכן עלינו לסמוך על בורא העולם בלבד. במשך כל הלילה חלקי הגוף של קרבנות היום היו ממשיכים להישרף על המזבח.
כמו שכתוב: "תיקן תפילת ערבית שהיא בחשכות ואינו מאיר לו השכל גם כן יבטל כחותיו ונמשך להשי"ת והוא כנגד אברים ופדרים שהם חלקי הגוף שבקרבן." (שם משמואל כי תבוא, שנת תר"ע דף קנו). 
ראינו את החשיבות של קרבן הביכורים המבטא את ביטול האדם כלפי הקב"ה. התפילות באות להחליף באופן זמני את השפעת קרבן הביכורים.

יום ראשון, ספטמבר 03, 2017

פרשת שבוע: פרשת שופטים : מנהיג אמיתי אינו ממיס את לבב אחיו

פרשת שופטים תשע"ז     
גיליון מס 313 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

מנהיג אמיתי אינו ממיס את לבב אחיו

בפרשה העוסקת ביציאה למלחמת רשות, התורה מביאה שלושה סוגים של אנשים שאינם יוצאים למלחמה: אדם שהתארס וטרם התחתן, מי שבאמצע בנית ביתו  ומי שנטע כרם.
ראשית נשאל מספר שאלות:
מה מייחד את שלושת סוגי האנשים האלה המונע מהם להשתתף במלחמה?
למה התורה משתמשת בלשון של חנוכת בית המזכיר את חנוכת המזבח: בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ (דברים כ,ה).
מדוע התורה חוששת שמישהו אחר יקח את מקומו במקום לחשוש על חייו?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה.
ה"בית גנזי" מביא את דברי הרקנטי על התורה ומפרש את דבריו.
כאשר אנחנו נמצאים לקראת השלמת דבר גדול, המקטרגים מתחזקים ומנסים למנוע את הוצאתו לפועל.
לדוגמא במעמד הר סיני עם ישראל השיג מעלה רוחנית גבוהה מאוד. כוחות הרע חששו מזה וניסו להוריד את ישראל ממעלתו. לדאבונינו הם הצליחו וגרמו לחטא העגל.
מי שעומד להתחתן, עומד לבנות משפחה ולקיים את העולם בקיום מצוות פרו ורבו.
כאשר אדם בונה בית בארץ ישראל הוא מקיים את רצון הבורא ומיישב את הארץ.
מי שנטע כרם אף הוא מחזק את ארץ ישראל ומפרנס את משפחתו וכל הסובבים אותו.
כתוצאה מגודל המעמד כוחות הרע ינסו להפריע להשלמת הדברים הגדולים האלה. לכן בזמן המלחמה זה עלול לגרום למותו.
נמשיך להתעמק כדי להבין את גודל המעלה של שלושת האנשים האלה.
ה"בית גנזי" מפרש ששלושת הדברים מהווים מעין בנין בית מקדש פרטי.

יום שישי, אוגוסט 18, 2017

פרשת שבוע: פרשת ראה- הקרבנות שווים לצדקה

פרשת ראה תשע"ז     
גיליון מס 312 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                         

הקרבנות שווים לצדקה

 נושא נתינת הצדקה מופיע בהרחבה בפרשת ראה.
ננסה לגלות קשר בין מצוות צדקה ועבודת הקרבנות בירושלים.
ראשית נביא את דברי רבנו בחיי על מצוות צדקה. הקב"ה מצווה אותנו לעזור לעני ולספק את מחסורו, כמו שכתוב:  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ  (דברים טו,י).
נביא את דברי הספרי המפרש את כפילות הלשון של הפסוק: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ.  כאשר אדם נותן צדקה לעני הקב"ה יגדיל את ההכנסות של הנותן כדי שיוכל לתת שוב צדקה, אפילו מאה פעמים לאותו האדם.
הנתינה גוררת את הנתינה וברכת השפע מאת ה'.
יוצא מכאן שהשפע והברכה חלים על כל מי שנותן צדקה.
הצדקה מביאה צדק בעולם, כך שהעושר מתחלק בין כולם והעולם מתקיים.
יש מימד נוסף למצוות צדקה כאשר עיקר קיומה הינו בארץ ישראל. לכן שלוש פעמים המילה "ארץ" מופיעה בתוך חמישת הפסוקים העוסקים במצוות צדקה.
כמו שכתוב: ז כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, ......  יא כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ. (דברים טו, פסוקים ז-יא).
רבנו בחיי מפרש שמצוות צדקה מתקיימת בשלימותה בארץ ישראל, למעשה כמו כל שאר המצוות.
הצדקה מביאה צדק ושפע לעולם.
ישעיהו הנביא מכנה את ירושלים: עיר הצדק.
כמו שכתוב: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיהו א,כו). 
כאשר בית המקדש בנוי על מקומו הוא מביא שפע גדול לישראל ולאומות העולם.
כמו שמובא בתלמוד בבלי: "ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב" .  (בבא בתרא כה ע/ב).
יש מדרש רבה מפורסם הרומז לקשר בין הקרבנות ובין הצדקה.
המדרש לומד מישעיה שקרבנות התמיד מביאים צדק וכפרה מיידית לכל תושבי ירושלים.
כמו שכתוב: "אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שביום שנאמר: צדק ילין בה (ישעיה א,כא) " (במדבר רבה כח, כא ורש"י בישעיה א,כא).
נראה לומר שהקרבנות הם כמו מעשה צדקה כלפי הקב"ה, מעין הכרת הטוב עבור כל מה שהוא נותן לנו.
כאשר מקריבים קרבנות אנחנו מקיימים את רצון הבורא. כתוצאה מזה הוא מתפרסם בעולם לעיני כולם ומשרה את שכינתו בעולם הזה.
הקרבנות באותה מדרגה של הצדקה. המילה צדקה מרכובת משני חלקים: צדק ה'.

sharethis