יום שישי, אוגוסט 18, 2017

פרשת שבוע: פרשת ראה- הקרבנות שווים לצדקה

פרשת ראה תשע"ז     
גיליון מס 312 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                         

הקרבנות שווים לצדקה

 נושא נתינת הצדקה מופיע בהרחבה בפרשת ראה.
ננסה לגלות קשר בין מצוות צדקה ועבודת הקרבנות בירושלים.
ראשית נביא את דברי רבנו בחיי על מצוות צדקה. הקב"ה מצווה אותנו לעזור לעני ולספק את מחסורו, כמו שכתוב:  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ  (דברים טו,י).
נביא את דברי הספרי המפרש את כפילות הלשון של הפסוק: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ.  כאשר אדם נותן צדקה לעני הקב"ה יגדיל את ההכנסות של הנותן כדי שיוכל לתת שוב צדקה, אפילו מאה פעמים לאותו האדם.
הנתינה גוררת את הנתינה וברכת השפע מאת ה'.
יוצא מכאן שהשפע והברכה חלים על כל מי שנותן צדקה.
הצדקה מביאה צדק בעולם, כך שהעושר מתחלק בין כולם והעולם מתקיים.
יש מימד נוסף למצוות צדקה כאשר עיקר קיומה הינו בארץ ישראל. לכן שלוש פעמים המילה "ארץ" מופיעה בתוך חמישת הפסוקים העוסקים במצוות צדקה.
כמו שכתוב: ז כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, ......  יא כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ. (דברים טו, פסוקים ז-יא).
רבנו בחיי מפרש שמצוות צדקה מתקיימת בשלימותה בארץ ישראל, למעשה כמו כל שאר המצוות.
הצדקה מביאה צדק ושפע לעולם.
ישעיהו הנביא מכנה את ירושלים: עיר הצדק.
כמו שכתוב: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיהו א,כו). 
כאשר בית המקדש בנוי על מקומו הוא מביא שפע גדול לישראל ולאומות העולם.
כמו שמובא בתלמוד בבלי: "ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב" .  (בבא בתרא כה ע/ב).
יש מדרש רבה מפורסם הרומז לקשר בין הקרבנות ובין הצדקה.
המדרש לומד מישעיה שקרבנות התמיד מביאים צדק וכפרה מיידית לכל תושבי ירושלים.
כמו שכתוב: "אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שביום שנאמר: צדק ילין בה (ישעיה א,כא) " (במדבר רבה כח, כא ורש"י בישעיה א,כא).
נראה לומר שהקרבנות הם כמו מעשה צדקה כלפי הקב"ה, מעין הכרת הטוב עבור כל מה שהוא נותן לנו.
כאשר מקריבים קרבנות אנחנו מקיימים את רצון הבורא. כתוצאה מזה הוא מתפרסם בעולם לעיני כולם ומשרה את שכינתו בעולם הזה.
הקרבנות באותה מדרגה של הצדקה. המילה צדקה מרכובת משני חלקים: צדק ה'.

יום שישי, אוגוסט 11, 2017

פרשת שבוע: פרשת ואתחנו מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

פרשת ואתחנן עקב תשע"ז     
גיליון מס 311 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

רבנו בחיי מקשה על התפילה של משה רבנו במטרה להיכנס לארץ.
מדוע הוא מתחיל בשבחים על הקב"ה ועל התורה ומיד לאחר מכן מבקש להיכנס לארץ?
כמו שכתוב: כד אֲדֹקי ה', אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-קל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  כה אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (דברים ג,כד-כה).
האם יש קשר בין שני הפסוקים הסמוכים?
רבנו בחיי הביא שתי תשובות.
התשובה הראשונה מיוחסת לרבו. הוא מפרש שמשה רבנו זכה לעלות לשמים כדי לקבל את התורה.
מצוות התורה קשורות בעיקר לארץ ישראל. לכן זה דבר הגיוני שמי שהוריד את התורה מן השמים לארץ צריך להמשיך במלאכתו ולקיים אותה בשלימות, בארץ ישראל.
כמן שכתוב: " אַתָּה הַחִלּוֹתָ לתת תורה על ידי ואין עיקר התורה אלא בארץ. והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, אם כן אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה ". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).
רבנו בחיי מביא תשובה שנייה על דעת עצמו.
משה רבנו זכה לראות דברים שאף בן אנוש ראה לפניו.
הוא ראה את הנקודה האמצעית שנמצאת למעלה, ממנה הקב"ה שולט על העולמות העליונים.
כמו שכתוב: אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה (דברים ג,כד).
הקב"ה הראה למשה רבנו איך הגלגלים מסתובבים סביב נקודה מרכזית המהווה את התחלת העיגול.
כל העולמות העליונים סובבים סביב הנקודה האמצעית
הזאת. כאשר הכל מסתובב לפי הסדר הקב"ה מפרסם את גבורתו בעליונים.
כמו שכתוב: "כיון שחננתי דעה שהשגתי הנקודה האמצעית למעלה יגדל נא חסדך עמי שאראה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שהיא הנקדה האמצעית של מטה, הָהָר הַטּוֹב    הוא ירושלים, שהיא הקו האמצעי של הארץ הטובה, וְהַלְּבָנֹן הוא בית המקדש שהוא הקו האמצעי של ההר הטוב....". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).
מה שמתרחש בשמים  קורה גם על הארץ.
ישנה נקודה אמצעית שממנה הקב"ה מתגלה לעולם.
המקום הזה הוא ארץ ישראל המהווה את השורש לשאר הארצות.
משה רבה ביקש להשיג ולראות בעיניים גשמיות את הנקודה האמצעית שבעולם הזה.
משה רבנו עשה לעצמו קל וחומר: אם אני זכיתי לראות את הנקודה האמצעית של מעלה, אין סיבה שלא אראה את הנקודה האמצעית של מטה ואכנס פיזית לארץ ישראל.

יום ראשון, יולי 30, 2017

בין המצרים ותשעה באב: שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בין המצרים פרשת דברים תשע"ז     
גיליון מס 310 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בתקופה של אבל וצער בעקבות חורבן בית המקדש אנחנו מתעודדים בעזרת דברי הנביאים הסתומים העוסקים בימי הגאולה.
יש מדרש נפלא המתאר את תהליך הגאולה ואת שלביה מתוך נבואות ישעיהו. המדרש תנחומא כתב שהקב"ה לא יגלה את שכינתו בבת אחת אלא בשלבים.
כך, העין האנושית לא תוכל להסתנוור ותתרגל לעוצמת אור השכינה.
כמו שכתוב: " דבר אחר, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. מפני מה כתיב כך? ללמדך שבשעה שהקדוש ברוך הוא מגלה שכינתו על ישראל, אינו נגלה עליהם כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת; שאם יגלה להם טובתו כאחת, ימותו כלם." (מדרש תנחומא דברים סימן א').
המדרש מתאר את שלבי הגאולה שלב אחרי שלב מתוך דברי הנביא ישעיהו.
כמו שכתוב: א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת.  ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ  (ישעיהו, לה,א-ב).
השלב הראשון של הגאולה יהיה כאשר ירושלים והר ציון ישמחו על מפלתם של הגויים: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה
השלב השני וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת ירושלים תפרח ותתבטל השממה של ימי הגלות.
השלב השלישי פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל,  המלבי"ם מפרש שהגיל והשמחה ישארו לתמיד ולא כתופעה חד פעמית בגלל הנסים שיתחדשו בארץ ישראל באופן תמידי.
כמו שכתוב:" ר"ל הגם שהגיל לא יצוייר רק בפעם הראשונה שהתבשר בשורה חדשה, היא תפרח תמיד מחדש בתמידות, ועי"כ יהיה לה גילה תמיד ע"י הנסים שיתחדשו בה תמיד" (מלבי"ם, ישעיהו לה,ב).
השלב הרביעי נוגע לבית המקדש כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ. עם ישראל יתן כבוד לבית המקדש הקרוי "לבנון" (ראה פירוש רש"י).
השלב החמישי הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ הקב"ה יחזיר את השכינה לציון וכל העולם יראה את כבודו.
כמו שכתוב: "אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא. בתחילה משיש את המדבר, שנאמר, "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה". ואחרי כן, "[וְ]תָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת". ואחרי כן, "פָּרֹחַ תִּפְרַח". ואחרי כן, "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ". ואחרי כן, "הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹקֵינוּ" (מדרש תנחומא דברים סימן א').
  אולי ניתן לחבר את חמשת שלבי הגאולה המובאים במדרש תנחומא לשלבי תקומת ישראל הנוכחית.
השלב הראשון של שמחה רגעית של ניצחון על הנאצים ושותפיהם שהביא להקמת מדינת ישראל.
השלב השני המתואר כפריחה מחדש של ירושלים בא כנגד מלחמת ששת הימים והנסים הרבים שהתרחשו בה שהביאו לשחרור ירושלים והר הבית

יום חמישי, יולי 27, 2017

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי: איך יבנה המקדש?

בין המצרים פרשיות מטות-מסעי תשע"ז     
גיליון מס 309 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
         

איך יבנה המקדש?

 אנחנו מסיימים את חומש במדבר המסמן את הכניסה לארץ. משה רבנו מוסר לבני ישראל פרשת הנדרים.
האם יש סיבה מיוחדת שהלכות נדרים נתנו סמוך לכניסה לארץ ישראל?
האם עצם אמירת נדר הוא דבר חיובי?
מדוע התורה נתנה לנו אפשרות להוסיף על המצוות הקיימות?
ראשית ננסה להבין את המהות של הנדר בעזרת דברי ה"חלבן" הרב חיים כהן מתוך ספרו: טללי חיים.
כל אדם שונה מחברו. גם היחס שלנו כלפי המצוות משתנה מאדם לאדם.
למשל נמצא אנשים המקפידים מאוד על הלכות שבת וישמרו על כל החומרות האפשריות. לעומת זאת יהודי אחר יהדר בכל כוחו במצוות ארבעת המינים או תפילין מהודרים. אחרים נמשכים לנושא המקדש והר הבית, למצוות בין אדם לחבירו  ועוד...
ה"חלבן" מפרש שזה נובע משורש נשמתו של היהודי וזה דבר חיובי בהחלט. כל אחד צריך להתעלות בהתאם לנטיות ליבו וכשרונותיו ולהפנות אותם לעבודת הבורא.
הרמח"ל במסילת ישרים מביא משל נפלא. אדם שאוהב את חברו באהבת אמת ישתדל לרצות אותו מעבר לצפייות שלו כדי להראות לו את אהבתו ולגרום לו הרגשה טובה.
כך פועל הנדר כלפי הקב"ה. המצוות הן חובה והם המינימום הנדרש מכל יהודי. כאשר אדם רוצה להתעלות ונודר נדר, הוא מוסיף על עצמו מצווה שתגרום לנחת רוח להקב"ה.
כמו שכתוב: " כללו של דבר בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת. שלא יאמר לא נצטויתי יותר, די לי במה שנצטויתי בפירוש, אלא ממה שנצטוה ידון על דעת המצוה וישתדל לעשות לו מה שיוכל לדון שיהיה לו לנחת.....יאמר כיון שכבר מצאתי ראיתי שחפצו יתברך שמו נוטה לזה, יהיה לי לעינים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו, וזה הנקרא עושה נחת רוח ליוצרו." (רמח"ל מסילת ישרים פרק יח).
נראה להוסיף שמי שפועל היום לקידום חידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש עושה נחת רוח לה'. כאשר יש סיבות טובות לא לעשות מעשה הן מפני הרבנות המנציחה את הגלות בארץ הן מפני דברי רש"י שאמר שבית המקדש ירד בנוי מן השמים

יום שני, יולי 17, 2017

פרשת שבוע: פרשת פינחס איך לבטל את הפירוד

 פרשת פינחס תשע"ז     
גיליון מס 308 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                

איך לבטל את הפירוד?

פינחס הציל את בני ישראל ממגיפה קשה כאשר הוא הרג את נשיא שמעון.  כתוצאה ממעשה הקנאות והגבורה הוא זכה בחיי נצח  ובכהונה.
כמו שכתוב: לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם.  יג וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם (במדבר כה,יב-יג).
המדרש תנחומא מפרש שהמשמעות של "ברית שלום" היא שהוא קיים עד עצם היום הזה.
כמו שכתוב: " שעדין הוא קיים. וכן הוא אומר: בריתי הייתה אתו החיים והשלום (מלאכי ב ז)." (מדרש תנחומא פינחס, סימן א).
ננסה להבין בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על הפרשה את שתי הבריתות שקיבל פינחס.
מדוע פינחס זכה בחיי נצח, כאשר צדיקים נוספים מסרו את נפשם למען עם ישראל ולא קיבלו חיי נצח?
איך הריגת נשיא בישראל עצרה את המגיפה?
הכהונה היא סמל של חסד ושלום לא של קנאות ומוות! מדוע פינחס זכה בכהונה?
המאמר מבוסס על פירוש "שם משמואל" על פרשת פינחס.
ראשית נסביר מדוע בלק פחד מבני ישראל. הוא ראה איך בני ישראל מאוחדים ובזכות האחדות הזאת הם ניצחו מלכים חזקים כמו סיחון ועוג.
שני המלכים האלה היו מסמלים את הפירוד והריחוק מכוחות הקדושה. בלק חשב בצדק, שכאשר בני ישראל יכנסו לארץ אחדות העם תתחזק עוד יותר וכך יכבשו עכשיו את מואב ואת אדום למרות שכיבושם מתוכנן לעתיד לבוא.
כדי לפגוע באחדות בני ישראל בלק ניסה לקלל את ישראל ולאחר מכן הכניס נשים נכריות בתוך העם. נשות מואב הצליחו לחדור בכל שכבות העם עד נשיא שמעון, זמרי בן סלוא.
כתוצאה מהפירוד שהתפשט בעם ישראל החלה המגיפה. פינחס הבחין בתהליך הפירוד המסכן את עתיד עם ישראל.
לכן הוא פעל באופן אינסטינקטיבי ותיקן את הדבר בשני שלבים.
ראשית הוא דחה את הגופים הזרים- הנשים המואביות הגורמות לפירוד בעם. שנית פינחס החזיר את האחדות בקרב העם בזכות התפילה

sharethis