חג פורים: עמלק מעכב את בנין בית המקדש

מי רוצה להיות עמלק ?

פרשת צו- פורים תשס”ח גיליון מס' 109

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
עמלק מעכב את בנין בית המקדש

למה עמלק מעכב את בניית בית המקדש השלישי?
מה הסימן המובהק כדי לגלות מיהו עמלק היום ?

העניין המרכזי בחג פורים הינו מצוות מחיית עמלק. השבת שלפני פורים נקראת שבת זכור. אנחנו מוציאים מההיכל ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת עמלק, מתוך פרשת כי תצא.
לקראת פורים אנחנו מתכוננים ומתעוררים לכבוד מצוות מחיית עמלק, הנמצא בכל דור ודור.
ביום פורים עצמו אנחנו קוראים בספר תורה את סוף פרשת בשלח, המזכירה את המלחמה הראשונה בעמלק.
ואחרון חביב, קריאת מגילת אסתר מספרת על עלייתו ונפילתו של המן הרשע העמלקי, וכן הנקמה בכל שונאי ישראל.
מה כל כך חשוב במצוות מחיית עמלק, שחג פורים לא יתבטל לעתיד לבוא? (עיין תלמוד ירושלמי מגילה פ"א ה"ה).
ננסה להבין את המהות של עמלק ונגלה קשר מעניין בין מלחמה בעמלק ובין בניית מזבח והקרבת קרבנות להקב"ה.

ארבעה מפגשים עם עמלק

המפגש הראשון בין עמלק ובין ישראל התקיים בין יעקב אבינו ובין אליפז, אביו של עמלק.
יעקב אבינו בורח מביתו לכיוון חרן, לאחר שהוא לקח את הברכות של אחיו. לפי דברי חז"ל, עשו שלח את אליפז, כדי להרוג את יעקב אבינו. יעקב אבינו מצליח לשכנע את אליפז לקחת את כל רכושו וכתוצאה מזה ייחשב כאדם מת.

חג פורים: מגילת אסתר הסיפור האמיתי

פרשת תצוה זכור ערב פורים תשס”ז גיליון מס'55
מאת שמואל בן חמו
מיהו היום מרדכי היהודי? פורים תשס"ז
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
                                
                                                                                                   תליית נאצים לאחר משפט ניורמברג

מגילת אסתר: הסיפור האמיתי

על איזה חטא נענש המן הרשע? ולמה הוא ביטל את עבודות בית המקדש השני?
מה מקשר את מגילת אסתר ובניין בית המקדש השני והשלישי?
למה נמשיך לקרוא את המגילה גם לאחר ביאת המשיח?
לקראת פורים ננסה לשפוך אור חדש על האירועים המרכזיים שבמגילת אסתר, בעזרת מקורות חז"ל ממדרש רבה וממסכת מגילה. בע"ה נבין למה נמשיך לחגוג את פורים גם לעתיד לבוא.
למעשה כל העלילה של מגילת אסתר התרחשה סביב בניית בית המקדש השני. המדרש אסתר רבה מפרש את הפסוק הראשון של המגילה- "ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש ". אחשורוש הוא המלך המפורסם שעצר את עבודות בניית בית שני.
"... אלא זה ביטל מלאכת בית המקדש וזה החריבו לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד ......זה אחשורוש שביטל מלאכת בהמ"ק... " (אסתר רבה א,א).
המשתה שאחשורוש מארגן נקבע לאחר שלוש שנות שלטון. הוא המתין שבעים שנה לאחר חורבן בית ראשון, כי הוא האמין בדברי הנביאים שאמרו שהגלות תימשך עד שבעים שנה. בסיום התקופה הוא חשב שבית המקדש לא יבנה שוב ח"ו. אחשורוש חילל את כלי המקדש במהלך המשתה והזמין את היהודים להשתתף בטקס המשפיל הזה.
הויכוח בין ושתי ובין המלך אף הוא קשור לבית המקדש כאשר ושתי התעקשה שלא לאפשר לעם ישראל לבנות את בית המקדש שנחרב על ידי אבותיה. "ולמה עלתה לה כך לפי שלא היתה מנחת לאחשורוש ליתן רשות לבנות בית המקדש ואומרת לו מה שהחריבו אבותי אתה מבקש לבנות ויאמרו נערי המלך משרתיו וגו " (מדרש רבה ה,ב).
אחשורוש התייעץ עם שבע שריו על מנת לפסוק את דינה של ושתי. הגמרא מפרשת את כל שמות השרים כנגד שמות הקורבנות.

"כרשנא שתר אדמתא תרשיש אמר רבי לוי כל פסוק זה על שום קרבנות " (מגילה יב ע/ב ורש"י).
בהמשך המגילה אחשורוש מעלה את המן מעל כל השרים.
למה הקב"ה העלה את המן הרשע לתפקיד כל כך בכיר? 

חג פורים: מיהו היום מרדכי היהודי

מיהו , היום "מרדכי היהודי "? י

מרדכי היהודי מהווה דוגמא של מרד ללא פשרות ,נגד שלטון מושחת מהיסוד, ומסכן את חייו ועם ישראל כדי למנוע חילול השם.
בזכות "הנוער הנפלא" הגזרה בוטלה , הוא זוכה בשלטון,וגורם לסיום גלות בבל במטרה לבנות את בית שני.

מאת שמואל בן חמו

האם ישראלי אחד היה נשאר בארץ ,אם הנשיא בוש היה מזמין כל הישראלים,להתארח באמריקה למשך שבוע ,בחינם

לקראת פורים אנחנו שואלים את עצמנו, מה ניתן ללמוד מהתנהגות מרדכי היהודי לגבי היום.
מרדכי היה מראשי קהילת שושן, בירת העולם דאז, מקור התרבות ומודל לחיקוי לכל שאר האימפריה של אחשורוש. היהודים התחילו להתבולל ושכחו את חורבן בית ראשון,והגלות התחילה להיות מתוקה מתמיד.
המלך ,הזמין את היהודים לשמוח אתו,לא לפגישה חטופה של כמה דקות, אלא 7 ימים תמימים ,כולל שבת כמובן. אי אפשר לדחות הזמנה של המלך, מה יגידו הגויים ?, וזה עלול לפגוע בפרנסה ובעסקים ח"ו.
היהודים טענו : "נשפיע מבפנים, נתנחל בלבבות ומתוך אהבה ,נכיר להם את היהדות" ,בין 2 כוסות יין נסך. היהודים השפילו את עצמם עד כדי כך שהם נכחו בעת הצגת כלי המקדש, ושתקו.
האם ישראלי אחד היה נשאר בארץ ,אם הנשיא בוש היה מזמין כל הישראלים,להתארח באמריקה למשך שבוע ,בחינם !!.
מול סחף כזה של חילול ה', ותאוות "כרצון איש ואיש", קשה להילחם. מה האלטרנטיבה ?
לשבת בבית מדרש של מרדכי וללמוד הלכות קמיצה ודיני קורבנות! נו באמת ! עדיף "לקבל ג'ובים" ,לטפח קשרים עסקיים ולקבל אישורי בנייה,( לא לבית המקדש חס וחלילה), אלא לארמון בשושן הבירה.
איש אחד בלבד, מתקומם ומוכיח את העם ,לכן נוסף על שמו תואר לא מכובד לכאורה: "יהודי".

מרדכי היהודי "לא יכרע ולא ישתחווה", הוא גם יודע שכל המהפכות והגאולות התחילו מיחידי סגולה.

חג פורים: מגילת אסתר -הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

פרשת צו פורים זכור תשע"א גיליון מס' 211

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

מה הסוד המוסתר במגילת אסתר שגורם לכך שהיא לא תתבטל לעולם?

האם יש קשר בין האירועים הדרמטיים שקורים בעולם לבין מגילת אסתר?

האירועים המובאים במגילת אסתר מהווים מסר חינוכי לדורות. עם ישראל צריך ללמוד מסדר האירועים המופיעים במגילה, איך לסיים את הגלות בכלל, ואת גלות פרס בפרט.

בתוך המילה "מגילה" נמצאת המילה "גילוי". המגילה באה לגלות לנו דבר שהוא נסתר ואינו נראה לעין.

נראה לומר שהקב"ה מגלה לעיני כל איך הוא מנהיג את העולם ואיך ההיסטוריה העולמית מכוונת לטובת עם ישראל.

לכאורה, אין שום דבר יוצא דופן באירועי המגילה, כאשר לאורך כל הגלויות היו גזרות קשות על עם ישראל ולרוב ניצלנו בניסים גלויים או נסתרים.

למה חז"ל נתנו תוקף מיוחד למגילת אסתר?

פרשת שבוע: פרשת בשלח - מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

פרשת בשלח תשס”ח גיליון מס' 100
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

?מדוע משה רבנו בונה מזבח לאחר הניצחון על עמלק
?מה ניתן ללמוד מהתנהגות משה רבנו לגבי היום

פרשת בשלח מוגדרת כפרשת הגאולות, כאשר גלות מצרים מסתיימת ובני ישראל עושים את דרכם לכוון ארץ ישראל. יחד עם זאת, בפרשת בשלח מופיעים רמזים רבים לגאולה העתידית, שאנו נמצאים בה, בימים אלה.
נתמקד בסוף הפרשה כאשר עמלק תוקף את ישראל ומשה רבנו מציל אותם. לאחר הניצחון על עמלק, משה רבנו לבדו, בונה מזבח לה'.
המלחמה נגד עמלק מתנהלת בצורה משונה, כאשר יהושע נלחם פיזית, נגד עמלק ומשה רבנו עולה לראש הגבעה ביחד עם אהרון וחור.
חז"ל אומרים שכאשר משה רבנו הרים את ידיו אז ישראל גבר על עמלק, וההיפך כאשר הוא הוריד את ידיו. מעמד זה מזכיר את נשיאת כפיים של הכוהנים, המברכים את העם.

הכוהנים מרימים את ידיהם כדי לקבל את השפע האלוקי מן השמים ולהביא אותה על ישראל. (עיין רבנו בחיי יז,יב)

פרשת שבוע: פרשת בשלח- למה יצאנו ממצרים

פרשת בשלח תשס”ז גיליון מס' 51
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מאמר מוכן להדפסה לחץ כאן

למה יצאנו ממצרים ?
למה משה רבנו התכוון כשביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים בלבד?
האם מותר לפעול ולעשות מעשה כדי לקדם את הגאולה?
בפרשת בשלח בני ישראל משתחררים משעבוד מצרים. לאחר שלושה ימים, פרעה מבין שבני ישראל אינם מתכוונים לחזור למצרים. למה משה רבנו ביקש מפרעה לשלוח את עם ישראל לשלושה ימים בלבד כדי לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות ?
הוא היה צריך לדרוש את שחרורו המלא של העם ללא שום תנאים. פעמים רבות, התורה חוזרת על אותה הבקשה הכול כך קשה להבנה: "שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך " (שמות ד,כג)
"ויאמרו אל פרעה כה אמר ה' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:" (שמות ה,א). ננסה ליישב את הקושי בשלושה דרכים שונים.
* ראינו בהרחבה בפרשת לך-לך (עיין גיליון 38 פרשת לך לך), שבניית מזבח והקרבת קורבנות לה' מהווים סימן מובהק של עצמאות עם ישראל. כאשר עם ישראל מאמין בהקב"ה ובהבטחותיו אז הוא מקדש את שם שמים כלפי הגויים. נראה לומר שכך התכוון משה רבנו כאשר הוא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לשלושה ימים.
אחרי הקרבת הזבחים לה'- מעין הכרזת עצמאות, הם לא יהיו מסוגלים לחזור למצרים.

פרשת שבוע: פרשת בשלח- המעשים מקרבים את הגאולה

פרשת בשלח תשס"ט גיליון מס' 150
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

המעשים מקרבים את הגאולה
למה התורה תולה בפרעה את יציאת בני ישראל ממצרים?
מדוע שבט יהודה רב עם שבט בנימין, כדי להיכנס לים ראשון? מה הם קיבלו תמורת מעשה זה?

המילה הראשונה של הפרשה, "בשלח" מציגה את יציאת מצרים כמעשה של פרעה מלך מצרים.
וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: (שמות יג,יז).
לכאורה פרעה שלח את בני ישראל ללא התערבות מצד הקב"ה, כביכול. הקב"ה הביא עשר מכות על מצרים ולא מכה אחת, כדי שגאולת מצרים תיראה כמו דבר טבעי, המבוססת על החלטה של מלך מצרים. כל עוד בני ישראל היו במצרים, הם היו תחת שלטון פרעה. לאחר שחרורם הם נכנסים תחת השפעה של הקב"ה, בכבודו ובעצמו.
לכן הפסוק מתחיל עם גירוש בני ישראל ממצרים- וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם ומייד אחר כך הקב"ה מחליט על הדרך- וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא.
פירוש ה"בית גנזי" על התורה מציין, שיש חשיבות בכך שהמצרים גירשו את ישראל מרצונם. כאשר אדון משחרר עבד השייך לו, הוא מתנתק ממנו בצורה מוחלטת. לא נותרו לאדון שום זכויות עליו. אותו הדבר קרה עם בני ישראל. הקב"ה רצה שהמצרים יגרשו את בני ישראל מרצונם, כדי שלא יישאר שום קשר ביניהם.
גאולת מצרים מתבצעת על ידי האדם, כאשר הקב"ה מכוון את הכול מלמעלה.

חג חנוכה: להדליק את סמל המדינה

פרשת וישב חנוכה תשס"ט גיליון מס' 143
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להדליק את סמל המדינה
למה היהודים לא זכו בחיים שלווים בתקופת היוונים?
איך להביא שלום אמיתי בארץ ישראל, כדוגמת החשמונאים?

יעקב אבינו מבקש לשבת ולנוח מכל האירועים הקשים שעברו עליו עד כה, עם לבן, עשו, שכם וכו'. הוא חוזר לארץ כנען כדי להתקרב להקב"ה ולגדל את ילדיו בשלווה.
כמו שכתוב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן (בראשית לז,א).
חז"ל אומרים שאין מנוחה לצדיקים בעולם הזה, אלא בעולם הבא. לכן לאחר פסוק זה, מתחיל הסיפור של יוסף ואחיו. "אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג " ( בראשית רבה פד,ג).
נראה לומר, שכל מה שקורה ליחידים כמו האבות, קורה גם לעם ישראל כ-עם.

עם ישראל אינו יכול לשבת בארצו, בשלווה.

חג חנוכה : חנוכה חג לאומי או חג דתי

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 45
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461 ותרומות
גירסא להדפסה לחץ כאן

חנוכה חג לאומי או חג דתי ?

למה זוכרים וחוגגים את נס חנוכה לדורות ?
למעשה קיבלנו מהקב"ה אתנחתא של 206 שנה עד חורבן בית המקדש השני.
מהו המסר לדורות שיש ללמוד מהחשמונאים ונס פך השמן?

שורש המילה "חנוכה" הוא חינוך, הרומז לחנוכת בית המקדש ובעיקר לענ"ד חינוך עם ישראל לקראת הגאולה העתידית.
לכן שנה לאחר נס פך השמן, הסנהדרין קבע את חג החנוכה לדורות מבלי לדעת האם מלכות בית חשמונאי תתקיים לאורך זמן.
המהר"ל אומר שהטבע של עם ישראל מתממש בארץ ישראל בלבד כאשר בראשו עומד מלך ירא שמים ובית לה' בנוי בציון (מהר"ל נצח ישראל פרק א').
החשמונאים רצו לחנך את הדורות הבאים, לקראת גלות אדום ולהדגיש שמימד הלאומי של עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד של תורת ישראל.
בתחילת המרד מתיתיהו הכהן וחמש בניו התנגדו לבדם ליוונים. כדי לזכות בתמיכת העם הם עברו מעיר לעיר כדי לעורר את היהודים ושייענו לקריאה המפורסמת: "מי לה' אלי".
במסע "פנים אל פנים" עקוב בדם, של מתייוונים ויוונים גם יחד, גייסו את תמיכת העם.
קומץ של קנאים ותימהוניים כביכול, העיזו להתנגד לתרבות יוון השולטת בכל העולם הנאור דאז, והשתמשו בכוח צבאי ונשק.
מי היה מאמין להצלחת המרד באותה תקופה!

חג חנוכה: החנוכייה מבטלת את הגלות

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ח גיליון מס' 94

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר

החנוכייה מבטלת את הגלות

למה מדליקים נרות בחג החנוכה , זכר למנורת הזהב?

למה נרות חנוכה מבטלות את הגלות ?

אנחנו מדליקים מידי שנה חנוכייה, זכר למנורת המקדש שדלקה דרך נס שמונה ימים. במאמר של תשס"ז ראינו שבמשך שמונה ימים החשמונאים טיהרו את בית המקדש ובנו את כליו, כנגד זה אנחנו מדליקים נרות שמונה ימים.

במידה והם היו מסיימים את המזבח וכליו בארבעה עשרה ימים למשל, אז היינו חוגגים ארבעה עשרה ימים את חג החנוכה; כך כתוב ממגילת תענית.

(עיין מאמר: חנוכה חג לאומי או חג דתי ? http://otzma1.blogspot.com/2006/12/blog-post_21.html ).

הנרות והמקדש

בעל ה"שם משמואל" מציין שמצוות הדלקת נרות היא העבודה היחידה שהייתה במקדש וממשיכים לקיים אותה עד היום למרות חורבן בית המקדש.

מצוות הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש שונה משאר עבודות המקדש. מצווה זו ניתנה לאהרון כפיצוי ונחמה על זה ששבט לוי לא הביא קרבן ביחד עם שאר השבטים, בזמן חנוכת המשכן.

הקרבנות תלויים בקיום בית המקדש אבל המנורה דולקת לעולם. (עיין מדרש רבה בהעלותך טו,ג).

הרמב"ן בפרשת בהעלותך מקשה על המדרש רבה ואינו מבין למה הדלקת המנורה היא "לעולם"; כאשר בית המקדש חרב גם הדלקת המנורה פסקה. הרמב"ן מחדש חידוש נפלא ואומר שחז"ל מתכוונים להדלקת נרות חנוכה שלא פסקו לעולם אפילו לאחר החורבן (רמב"ן במדבר ח,ב).

איך האור דוחה את החושך