הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות בניית מזבח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בניית מזבח. הצג את כל הרשומות

יום שישי, דצמבר 27, 2019

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.
הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.
זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).
במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.
כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).
למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.
כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).
החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

יום שישי, נובמבר 18, 2016

פרשת שבוע: פרשת וירא - האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

פרשת וירא תשע"ז
גיליון מס' 284 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

 האם המילה מקרבת אותנו למקדש?

 בתחילת פרשת וירא הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו לאחר שהוא מל את עצמו. המדרש רבה מציין שהעורלה היא כמו מום שנמצא בגוף האדם.
כידוע מי שבעל מום אינו יכול לשרת בבית המקדש, כמו שכתוב: כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב (ויקרא כא,יח). גם קרבן בעל מום לא ניתן להקריב אותו על גבי המזבח, כמו שכתוב: כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ:  כִּי-לֹא לְרָצוֹן, יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא כב,ב).
זאת אומרת שהשכינה אינה יכולה לשרות על אדם או בהמה בעלי מום.
כמו שמובא במדרש: " אמר ר' יודן: מה התאנה הזו אין לה פסולת, אלא עוקצה בלבד, העבר אותו ובטל המום. כך, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אין בך פסולת, אלא הערלה, העבר אותה ובטל המום, התהלך לפני והיה תמים: " (בראשית רבה, מו,א).
לפני הברית מילה הקב"ה התגלה לאברהם אבינו בצורה חלקית בגלל העורלה. לאחר הסרת העורלה הקב"ה יכול להתגלות בצורה מלאה.
ה"שם משמואל" מפרש בצורה נפלאה את המדרש הבא:
"רבי לוי פתח (ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'  אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!  וירא אליו ה' באלוני ממרא." (בראשית רבה מח,ה).
המדרש משווה את המילה להקרבת קרבנות שלמים.
בזכות הברית מילה אברהם אבינו זכה לגילוי השכינה כמו במשכן.
אברהם אבינו נעשה בעצמו מקום של שכינה, מעין בית מקדש.
ה"שם משמואל" מוסיף ואומר שלפני בנית המשכן גדולי עולם בלבד כמו האבות זכו להיות כלי קיבול לשכינה. לאחר הקמת המשכן ובית המקדש כל אחד מישראל יכול להגיע למדרגה הזאת ולקבל את השכינה כמו שכתוב בפסוק: וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם (שמות כה,ח), הקב"ה שוכן בתוך כל אחד מעם ישראל.
" .....דתפילה היא רק מצד חיבור בית המקדש, וזה נעשה רק אחר שנימול כנ"ל שנעשה בעצמו בית המקדש." ( שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף קמו).
איך המילה גורמת לקבלת השכינה?

יום חמישי, נובמבר 03, 2016

פרשת שבוע: פרשת נח - נח מציל את עתיד העולם

פרשת נח תשע"ז
גיליון מס' 282 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

נח מציל את עתיד העולם


פרשת נח מסמלת התחלה חדשה עבור העולם. לאחר שהאנושות לא התנהגה כראוי, הקב"ה הביא את המבול כדי לתקן את העולם.
המים שירדו במשך ארבעים ימים ניקו את הארץ מכל החטאים ומכל הגשמיות שהתגברה על הרוחניות ושלטה בעולם. למים יש כח מיוחד המסוגל לטהר ולזכך דבר טמא. לכן אנחנו טובלים במקווה כדי לטהר את עצמנו או מזים על אדם טמא מת מים חיים מהולים עם אפר פרה אדומה כדי לבטל את טומאתו.
בעל ה"שם משמואל" מעלה שאלה: אם מי המבול באו לזכך את הארץ, איך הקב"ה יטהר את העולם בעתיד אם האדם יחזור ויקלקל אותה במעשיו?
מדוע הקב"ה הבטיח שלא יעשה מבול לעולם? כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. (בראשית ח,כא). 
התשובה נמצאת במעשה של נח כאשר הקריב קרבן לה' מיד לאחר צאתו מן התיבה.
בהתאם לסמיכות הפסוקים הוא לא חיכה לשום סימן מן השמים או ציווי אלוקי, הוא הבין שאם הקב"ה ביקש ממנו לקחת יותר מזוג בהמות טהורות עליו להקריב אותן לה'.  כמו שכתוב: יח וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.......  כ וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ (בראשית ח,יח-כ). 
בנית המזבח והקרבת הקרבנות גרמו להקב"ה נחת רוח. ה"שם משמואל" מביא את דברי הזוהר הקדוש המסביר מדוע נח נקרא צדיק, בזכות זה שהוא איחד את השמים ואת הארץ. הקרבן של נח פעל לקירוב בין השמים המסמלים את הרוחניות לבין הארץ המסמלת את הגשמיות.
בתוך המילה "קרבן" ניתן למצא את השורש "קירוב". בזכות נח שהגביר את הרוחניות בעולם, הקב"ה הבטיח שלא יחריב שוב את העולם.
כתוצאה מהקרבת הקרבנות, הקב"ה לא יתן לעולם להתקלקל עד כדי כך שלא ניתן יהיה לתקן אותו אלא על ידי מבול.
המדרש רבה מסביר את המשמעות של השם נח.
השם "נח" רומז לכך שהוא גרם נחת רוח להקב"ה בזמן בנית המזבח והקרבת הקרבנות לאחר המבול.
כמו שכתוב: "רבי אליעזר אמר: (נח) לשם קרבנו נקרא, שנאמר וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (בראשית ח) " (מדרש רבה בראשית כה, ב).
אם מסתכלים על מבנה הפסוק, אנחנו מוצאים את התשובה הזאת בצורה ברורה. הפסוק שבו הקב"ה מבטיח שלא יוסיף להחריב את העולם מתחיל בשביעות רצון שלו מפני התנהגות נח כאשר הוא הביא את הקרבנות. כמו שכתוב: וַיָּרַח ה', אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם ... (בראשית ח,כא). 
הקב"ה הריח כביכול את עשן העולות שהוא דבר רוחני, כתוצאה מזה הוא יכול להבטיח שהעולם לא יחרב בעתיד. אם האדם הבין את משמעות הקרבת הקרבנות ומקריב אותם בפועל אז העולם לא יוכל להתקלקל כמו בתקופת דור המבול.
"וזה הפירוש לשם קרבנו נקרא (בראשית רבה כה), דזה נח איש צדיק שאחיד בשמיא וארעא שלא יתקלקלו עד שלא יהיה מרפא חס ושלום." (שם משמואל בראשית שנת תרע"א דף מב).
ראינו במאמר הקודם על פרשת בראשית (מאמר 281 שנת תשע"ז) את המאבק הקיים בין כוחות הגשמיים כנגד בחינת האשה לבין כוחות הרוחניים כנגד בחינת האיש. איזון העולם ושלמותו מתקיים כאשר האיש והאישה מחוברים, מאוחדים וחיים בשלום בית.

יום שני, פברואר 08, 2016

פרשת שבוע: פרשת משפטים המזבח הוא המפתח לכל התורה

פרשת משפטים תשע"ו
גיליון מס' 254 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                            

המזבח הוא המפתח לכל התורה

לאחר עשרת הדיברות הקב"ה מצווה אותנו מספר מצוות. הראשונה היא לא לעבוד עבודה זרה, השנייה לבנות מזבח אדמה, השלישית למנות דיינים הגונים והרביעית דין עבד עברי.
לאחר הלכות עבד עברי קיבלנו מצוות רבות נוספות המסדירות יחסים תקינים בין אדם לחברו.
ננסה למצוא קשר בין מצוות האלה וגם להבין האם יש חשיבות לסדר הופעתם בתורה: עבודה זרה, מזבח אדמה, דיינים ועבד עברי.
למה הקב"ה ציווה על הקמת מזבח דווקא כמצווה מעשית ראשונה לאחר מעמד הר סיני?
למה המפרשים מציינים שדיני פרשת משפטים ניתנו בהר סיני? ( ראה רש"י שמות כא,א).
מדוע התורה פותחת את סדרת המצוות בדיני עבד עברי העלולים להרתיע את בני ישראל שיצאו זה עתה מעבדות מצרים?
מזבח האדמה הוא בין הכלים הכי פשוטים והכי זולים לבניה. אין בו זהב או כסף ואין להשתמש בכלים מברזל כדי לייצר אותו. למרות הפשטות של חומרי המזבח יש לכבד אותו ואת אבניו ולא להראות לו חלק מערוות הכהנים כאשר הם עולים ויורדים על הכבש.
כמו שכתוב:   ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (שמות כ,כב).
כך רש"י מפרש את הפסוק: "שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך ואע"פ שאינו גלוי ערוה ממש שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד מ"מ הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא ואתה נוהג בהם מנהג בזיון..." (רש"י שמות כ,כב).
לאחר המופע האור קולי של מתן תורה, נס קריעת ים סוף ועשר המכות יש לחזור למציאות ולפשטות.
נראה לומר שמסיבה זאת הקב"ה מסר לנו כמצווה מעשית ראשונה לאחר מתן תורה את בנין מזבח האדמה.
בעל ה"כלי יקר" בפירושו על התורה מפרש שהמשותף בין דינים אלה הוא הענווה והפשטות.
לגבי איסור הנפת ברזל לבנין המזבח הוא מפרש שהחרב מסמל את הגאווה ואין להשתמש בו לבנין המזבח המורה על ענווה ופשטות. ממאפייני המזבח לומדים על תכונות הדרושות  לחברי הסנהדרין. על הדיינים לנהוג בענווה ולהתרחק מרדיפת הכבוד ותאוות הבצע.
"הורה בזה שרצה ה' להראות במזבח זה עניני ענוה והחרב ענינו הגאוה כמו שכתוב: ואשר חרב גאותך (דברים לג,כט)...." (כלי יקר שמות כ,כב).
לפי ה"כלי יקר" סמיכות פרשת המזבח לפרשת הדיינים באה ללמד אותנו את מידת הענווה. הוא מוסיף ומחדש חידוש נפלא שהתורה הקדימה את ציווי בניית המזבח לפני מצוות בנין המשכן כולו כדי ללמד אותנו על חשיבות תכונת הענווה אצל הדיינים.
"מה היה הצורך הגדול לצוות להם על עשיית המזבח....לומר לך שתשים הסנהדרין אצל המזבח כדי שילמדו מן המזבח שכל מה שפוסל במזבח פוסל גם בסנהדרין."  (כלי יקר שמות כא,א).
יוצא מכאן שהקב"ה לא מבקש מעם ישראל דברים גדולים אלא שלא יעבדו אלוהים אחרים, שיבנו מזבח אדמה ויתתנהגו בענווה ובתמימות כמו עבד כלפי רבו.

יום שלישי, נובמבר 03, 2015

פרשת שבוע: פרשת לך לך למה “הר הבית עכשיו”?

פרשת לך לך תשע"ו
גיליון מס' 241  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
למה “הר הבית עכשיו”?
מה תכליתה של מצוות יישוב הארץ?
מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו לפיתרון בעיותינו?

פרשת לך לך מגלה לעולם את אברהם אבינו, העברי הראשון. ללא הקדמות או תארים כמו לנח, התורה מביאה את המעשים של אברהם אבינו.
מתוך הפשט של הפסוקים הראשונים ננסה ללמוד את המסר העיקרי המופיע בתחילת הפרשה.
שלוש בחינות מופיעות בסדר הבא: ארץ ישראל, עם ישראל ועבודת הקרבנות.
ראשית הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ללכת לארץ כנען כמו שכתוב: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ  (בראשית יב,א).
בהמשך הקב"ה מבטיח לו שיצא ממנו עם גדול:  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, (בראשית יב,ב).
ובפסוק הבא אברהם אבינו מתברך חמש פעמים ויהפוך  למקור של ברכה עבורו ועבור כל האנושות כמו שכתוב:  וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  : וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ב-ג).
כמו שהבאנו בפרשיות הקודמות המקור של כל השפע והברכה בא לידי ביטוי בעבודת המקדש ובברכת הכהנים בעזרה.
כמה פסוקים לאחר מכן אברהם אבינו מבצע בפועל את רצון ה'.
ראשית הוא עולה לארץ כנען עם משפחתו וכל רכושו: וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן (בראשית יב,ה).
לאחר שהוא הגיע לארץ הקב"ה מברך אותו בזרע גדול ומבטיח לו את ארץ ישראל, כמו שכתוב:  וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת (בראשית יב,ז).
לאחר התגלות ה' אליו, אברהם אבינו בונה מזבח כדי להודות לה' וגם לחתום את הבטחת נתינת הארץ לצאצאיו. כמו שכתוב: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָי (בראשית יב,ז).
נראה לומר שפעולות בנית המזבח והקרבת קרבנות באות לממש את הבטחת הארץ לעם ישראל. זה המסר שאברהם אבינו מעביר לנו בתחילת דרכו.

יום שישי, ספטמבר 30, 2011

חג סוכות: כך נביא מיליוני יהודים לארץ


חג סוכות תשס"ט גיליון מס' 134
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים :
www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

כך נביא מיליוני יהודים לארץ
איך מצוות ארבעת המינים מקרבת את הגאולה?
האם בנין בית המקדש, הינו תנאי לקיבוץ הגלויות?

חג סוכות מבטא את השמחה של עם ישראל, לאחר הימים הנוראים. הקב"ה מחל על עוונותינו, לכן תקופה חדשה מתחילה.
אחת המצוות של החג, היא קניית ארבעת המינים. המדרש רבה מקשר בין הלולב לבין שלבי הגאולה.
בזכות קיום מצוות ארבעת המינים: הקב"ה מתגלה אלינו, משמיד את עמלק, מזרז את בנין בית המקדש ושולח את מלך המשיח.
" ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון, זה עשו הרשע, דכתיב ביה (בראשית כה): ויצא הראשון. ובונה לכם ראשון זה בית המקדש, דכתיב ביה (ירמיה יז): כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ומביא לכם ראשון זה מלך המשיח, דכתיב ביה (ישעיה מא): ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. (מדרש רבה ויקרא ל,א).
מדרש זה מתאר את שלבי הגאולה שיתממשו בזכות ארבעת המינים.
בעל ה"שם משמואל" מדייק מתוך סדר ההבטחות המופיעות במדרש, שבנין בית המקדש יקדים את ביאת המשיח.

sharethis