פרשת השבוע: פרשת כי תבוא הביכורים הם הפיתרון

   

פרשת כי תבוא תשע"ו

גיליון מס' 277 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

     

 הביכורים הם הפיתרון!

פרשת כי תבוא מפרטת את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא נותן חשיבות מיוחדת לקרבן הביכורים. המדרש אומר שמשה רבנו התקין את שלוש התפילות במקום הביכורים כאשר לא נוכל להביאם בזמן חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: " ומה תלמוד לומר: נשתחוה נכרעה נברכה?  אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהילים קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א').

מה מייחד את קרבן הביכורים ביחס לשאר הקרבנות או למצוות אחרות?

ננסה להבין את המאפיינים המיוחדים של הביכורים לפי הלכות הנוגעות להבאתם למקדש ובהמשך נביא את דברים העמוקים של ה"שם משמואל".

במהלך השנה אנחנו מחוייבים במספר קרבנות  יחיד: קרבן פסח, עולת ראייה ושלמי חגיגה בשלוש רגלים ומנחת הביכורים .

יש כמובן קרבנות נוספים, אבל קרבנות חטאת או עולה אינם קרבים בכל שנה אלא לפי המצב האישי של כל אדם ואדם. האם האישה ילדה, האם האדם נהיה מצורע, האם הוא עשה נדר ועוד...

לקרבן הביכורים יש מאפיינים מיוחדים שאינם נמצאים בקרבנות האחרים.

זהו קרבן שבא מתוצרת חקלאית שהמקריב עמל וטרח בעצמו לאורך כל השנה.

את מנחת הביכורים מביאים מתוך שבעת המינים שגדלו בשדה של בעל הקרבן. לעומת זאת, קרבן פסח או עולת ראייה ניתן לקנות בשווקי ירושלים.

הקשר עם הביכורים מתחיל מספר חודשים לפני הנפתו בעזרה. מתחילת יצירת הפרי בעל השדה מסמן את הפירות הראשונים לכבוד הקרבן העתידי.

כמו שכתוב: "כיצד מפרישין את הביכורים:  יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר; וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים. " (מסכת ביכורים פרק ג משנה א).

בנוסף לכך, הביכורים נחשבים כקרבן מנחה ולא עולה או שלמים.  

המצווה של הבאת הביכורית ותנופתם בעזרת כוהנים מוטלת על בעל השדה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח. כמו שפסק הרמב"ם בהלכות ביכורים פרק ב הלכה כא: "המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח".

כדי לקיים את המצווה במלואה עם קריאת הפרשיות, בעל הקרבן צריך להביא את הסל על כתפו בחצר בית המקדש.

המשנה אומרת שאפילו אדם חשוב כמו אגריפס המלך צריך להרים את הסל בעצמו.

כמו שכתוב: "החליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין להר הבית.  הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה." (ביכורים פרק ג, משנה ד).

פרשת שבוע: פרשת נשא הכהנים מפיצים את אור המקדש

פרשת נשא תשע"ה

גיליון מס' 221   מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הכהנים מפיצים את אור המקדש

מה הבדל בין ברכת כהנים במקדש ובין שאר המקומות?

מה תפקידה האמיתית של ברכת כהנים?  

פרשת נשא הינה פרשה עשירה מאוד עם פירושים רבים. נתמקד בברכת כהנים שאנחנו אומרים מידי יום וננסה להבין את המשמעות של הברכה.

ראשית נתאר איך ברכת כהנים התקיימה באופן מעשי בבית המקדש. בלי להיכנס לפרטי פרטים, סדר העבודה היום יומי במקדש מתחיל עם הקרבת קרבן התמיד, בהמשך הכהנים נכנסים להיכל להטבת הנרות והקרבת הקטורת על מזבח הזהב. כאשר הכהנים יוצאים מההיכל הם נשארים על שתים עשרה המעלות המפרידות בין ההיכל ובין עזרת הכהנים.

למעשה מדובר בחמשת הכהנים עם כליהם בידיהם שעסקו בהקטרת הקטורת והטבת הנרות. שאר כהני המשמרת מצטרפים אליהם על המדרגות כדי לברך את העם. במקדש היו מברכים ברכה אחת. הכהנים היו אומרים את כל הפסוקים של הברכה ללא הפסקה. מחוץ למקדש-במדינה, היו מחלקים את הברכה לשלושה חלקים. כמו שכתוב במשנה: " באו ועמדו על מעלות האולם:  עמדו הראשונים לדרום, ואחיהם הכוהנים; וחמישה כלים בידם--הטני ביד אחד, והכוז ביד אחד, והמחתה ביד אחד, והבזך ביד אחד, וכף וכסוייו ביד אחד.  ובירכו את העם ברכה אחת:  אלא שבמדינה, אומרין אותה שלוש ברכות; ובמקדש, ברכה אחת.  במקדש, אומרין את השם ככתבו; ובמדינה, בכינוייו.  במדינה, הכוהנים נושאין את ידיהם כנגד כתפותיהן; ובמקדש, על גבי ראשיהם--חוץ מכוהן גדול, שאינו מגביה את ידו למעלה מן הציץ.  רבי יהודה אומר, אף כוהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר "ויישא אהרון את ידיו אל העם, ויברכם" (ויקרא ט,כב). (מסכת תמיד פרק ז משנה ב).

בעל הבית גנזי בפירושו על התורה מביא את דברי הרמב"ם, הפוסק שאומרים את ברכת כהנים מחוץ למקדש לאחר כל תפילה חוץ ממנחה. כל תפילה הכוונה הן תפילת שמונה עשרה והן מוסף. אבל בבית המקדש היו מברכים פעם אחת ביום בלבד, בסיום עבודת התמיד של הבוקר. " במקדש--מברכין ברכת כוהנים פעם אחת ביום, אחר תמיד של שחר:  באים ועומדים על מעלות האולם, ומברכין כדרך שאמרנו.  אבל במדינה--מברכין אותה אחר כל תפילה חוץ ממנחה, כמו שאמרנו " (רמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים פרק יד הלכה יד).

הבית גנזי שואל, מדוע בבית המקדש הכהנים היו מברכים את ישראל פעם אחת בלבד ובשאר חלקי הארץ היו מברכים יותר מפעם אחת?

למה הכהנים אינם מברכים את ישראל לאחר קרבן התמיד של בין הערביים?

הבית גננזי מתרץ כך: קרבן התמיד של הבוקר מחבר את ישראל להקב"ה בבחינה של בן זוג וייחוד. עיקר המצווה של ברכת כהנים הינה במקדש, כי זה המקום היחיד המקשר את ישראל להקב"ה בצורה ייחודית. קרבן התמיד של הבוקר מבטל את העבירות של ישראל מתוך אהבה.  כאשר יש גילוי אהבה בין ישראל ובין הקב"ה אז כל החטאים מתבטלים באופן אוטומטי. כמו שמובא במדרש תנחומא: " אמר רבי יהודה בר סימון:  מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון.  כיצד?  תמיד של שחר מכפר על עונות שנעשו בלילה.  תמיד של בין הערבים מכפר על עונות שנעשו ביום." (מדרש תנחומא פנחס סימן יג).

 ההשפעה של קרבן התמיד של הבוקר נמשכת במשך כל היום, לכן אין מקום לברכת כהנים נוספת אחרי קרבן התמיד של בין הערביים. ( ראה בית גנזי, פרשת נשא דפים: קצח-ר).

התפילות תוקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה כנגד הקרבנות. כאשר אין לנו מקדש, יש צורך בחיזוק ההשפעה של ברכת כהנים לזמן רב יותר. לכן יש להגיד את הברכה מספר פעמים ביום, כדי להגביר את הייחוד עם הקב"ה.

פרשת שבוע: כי תבא התפילות מכוונות לבנין המקדש

פרשת כי תבא תשס”ח גיליון מס' 131
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

התפילות מכוונות לבנין המקדש
על מה עלינו לכוון בזמן התפילה?
האם אנחנו משתדלים בעזרת התפילה, לקרב את חידוש עבודת הקרבנות?

פרשת כי-תבא, פותחת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. הביכורים מורכבים משבעת המינים, הגדלים בארץ ישראל.
קרבן הביכורים מסמל את הכרת הטוב של ישראל כלפי הקב"ה. אנחנו מקריבים את ראשית פרי האדמה, שגדלו בארץ ישראל.
עם ישראל נקרא "ראשית", ביחס לאומות העולם. ארץ ישראל אף היא "ראשית" מבין כל הארצות. לכן זהו דבר טבעי, שכל ה"ראשית"-ים נפגשים במקום אחד-בהר הבית, שממנו הבריאה החלה.
הרמב"ם מתאר את תהליך הבאת הביכורים לבית המקדש, כחגיגה שלמה, שהתחילה ממקום המגורים של בעל הקרבן. (עיין רמב"ם הלכות ביכורים פרק ד)
קרבן הביכורים מורכב ממספר פעולות הכרחיות. אחת הפעולות היא אמירת פסוקים מהתורה, כאשר האדם עומד בעזרת ישראל, ליד המזבח.
כמו שכתוב: וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט...... (דברים כו,ה).