גיליון מס 395 מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מה החוויה האולטימטיבית?
פרשת חוקת עוסקת בטהרת בני ישראל והתרחקות מהטומאה. נראה בע"ה מדוע עלינו להיות טהורים ולהתרחק מהטומאה.
בעידן המודרני, רדיפה לאחר ריגושים, הנאות מיידיות וחוויות היא נחלת הכלל.
למעשה הטכנולוגיה, היא כלי המנסה להשתלט על האדם. ראיתי בעלון 'מסילות אל הנפש' התבוננות נפלאה של הרב מאיר ויסברגר, סופר ופובליציסט חרידי.
הוא כתב, שאמצעי התקשורת משתכללים ומנסים לשעבד את האדם כמה שיותר.
בהתחלה הייתה עיתונות כתובה ורדיו. העיתונות הכתובה פונה לעין והרדיו לאוזן.
חוש הראייה לבדו, אינו יכול לקחת את כל צומת הלב של האדם. אותו הדבר לגבי השמיעה.
בהמשך המציאו את הטלוויזיה, אז הכל השתנה. הטלוויזיה פונה בו זמנית, לחוש הראייה והשמיעה של האדם.
כתוצאה מזה האדם יכול להשתעבד ולהתמכר בקלות. הוא יכול לשבת שעות על גבי שעות ללא מעשה או מחשבה, מול המסך המהפנט.
מה הוא היה אומר על הטלפונים הניידים שזמינים בכל רגע וגם מפעילים בנוסף לראייה ושמיעה את חוש המישוש!
נראה לומר, אם נתבונן בכלים ובעבודה שהייתה בבית המקדש נראה שהכל מכוון כנגד כל חמישה חושי האדם.
בתוך ההיכל שלפני קודש הקודשים היו מונחים: מנורת הזהב, שולחן הזהב עם לחם הפנים ומזבח הזהב לקטורת.
שבעת הנרות של מנורת הזהב, פועלות על חוש הראייה האדם. בנוסף לכך, קרה נס כאשר 6 הנרות היו פונות לנר המערבי- האמצעי.
לחם הפנים פונה לחוש הטעם, כאשר הכוהנים היו מתחלקים ואוכלים מידי שבת את 12 הלחמים, שפינו משולחן הזהב.
חוש נוסף התממש בהיכל: חוש הריח. כאשר הכוהנים היו מקטירים בבוקר ובצהריים את הקטורת על מזבח הזהב, הנמצא בפתח ההיכל.
אם נתרחק קצת מההיכל, בעזרת הכוהנים, הלווים היו עומדים על הדוכן ושרים ומנגנים בזמן הקרבת קרבנות התמיד ובזמנים נוספים.
