הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות חוקת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חוקת. הצג את כל הרשומות

יום שישי, יוני 23, 2023

פרשת השבוע: פרשת חוקת: מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת תשפ"ג     
                  
גיליון מס 395  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת עוסקת בטהרת בני ישראל והתרחקות מהטומאה. נראה בע"ה מדוע עלינו להיות טהורים ולהתרחק מהטומאה.
בעידן המודרני, רדיפה לאחר ריגושים, הנאות מיידיות וחוויות היא נחלת הכלל.
למעשה הטכנולוגיה, היא כלי המנסה להשתלט על האדם. ראיתי בעלון 'מסילות אל הנפש' התבוננות נפלאה של הרב מאיר ויסברגר, סופר ופובליציסט חרידי.
הוא כתב, שאמצעי התקשורת משתכללים ומנסים לשעבד את האדם כמה שיותר.
בהתחלה הייתה עיתונות כתובה ורדיו. העיתונות הכתובה פונה לעין והרדיו לאוזן.
חוש הראייה לבדו, אינו יכול לקחת את כל צומת הלב של האדם. אותו הדבר לגבי השמיעה.
בהמשך המציאו את הטלוויזיה, אז הכל השתנה. הטלוויזיה פונה בו זמנית, לחוש הראייה והשמיעה של האדם.
כתוצאה מזה האדם יכול להשתעבד ולהתמכר בקלות. הוא יכול לשבת שעות על גבי שעות ללא מעשה או מחשבה, מול המסך המהפנט.
מה הוא היה אומר על הטלפונים הניידים שזמינים בכל רגע וגם מפעילים בנוסף לראייה ושמיעה את חוש המישוש!
נראה לומר, אם נתבונן בכלים ובעבודה שהייתה בבית המקדש נראה שהכל מכוון כנגד כל חמישה חושי האדם.
בתוך ההיכל שלפני קודש הקודשים היו מונחים: מנורת הזהב, שולחן הזהב עם לחם הפנים ומזבח הזהב לקטורת.
שבעת הנרות של מנורת הזהב, פועלות על חוש הראייה האדם. בנוסף לכך, קרה נס כאשר 6 הנרות היו פונות לנר המערבי- האמצעי.
לחם הפנים פונה לחוש הטעם, כאשר הכוהנים היו מתחלקים ואוכלים מידי שבת את 12 הלחמים, שפינו משולחן הזהב.
חוש נוסף התממש בהיכל: חוש הריח. כאשר הכוהנים היו מקטירים בבוקר ובצהריים את הקטורת על מזבח הזהב, הנמצא בפתח ההיכל.
אם נתרחק קצת מההיכל, בעזרת הכוהנים, הלווים היו עומדים על הדוכן ושרים ומנגנים בזמן הקרבת קרבנות התמיד ובזמנים נוספים.

יום שישי, יוני 26, 2015

פרשת השבוע - פרשת חוקת למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

פרשת חקת תשע"ה
גיליון מס' 225   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                 

למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

מה משותף לפרה אדומה, מי מריבה ומלחמות בני ישראל?
מדוע משה רבנו עשה כל כך הרבה מלחמות?

פרשת חקת עוסקת בנושאים רבים ומגוונים שלכאורה אינם קשורים ביניהם. נעבור על מספר נושאים ובע"ה נמצא את החוט המקשר.
פרה אדומה הינה מצווה מיוחדת שהקב"ה נתן לנו כדי להיטהר מטומאת מת. המהות של עם ישראל היא לדבוק בחיים ולהתרחק מהמוות ומהטומאה המתלווה אליה. כמו שכתוב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר:  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל (במדבר, יט,ב). אם מתבוננים במילים של הפסוק פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, מגלים שיש בתוכם את הביטוי: פר- ה'  אדמ- ה'  תמימ-ה'. נראה לומר שהפרה היא מתנה מהקב"ה (פר ה') כדי שהאדם יתקרב אליו (אדמ ה') לאחר שהוא התרחק בגלל טומאת מת. לכן היא "פר ה'" העוזרת לאדם לדבוק ב-ה' ולנהוג בתמימות כלפי ה'.
נראה לומר, שהיות והפרה האדומה שייכת לה' אסור לאדם להשתמש בה לעבודות השדה ולשים עליה עול.
המפתח הוא התמימות כאשר אין מקום להבין את חוקי התורה ולנסות להתחכם. עלינו לקבל את המצוות כמו שהם ללא ערעור כמו החוק של פרה אדומה תמימה. הטהרה הנובעת מפרה אדומה אינה גשמית אלא רוחנית. כמעט ואין מגע פיזי בין מי הפרה ובין גוף האדם. בניגוד למקווה טהרה המחייב מגע ללא חציצה של כל חלקי הגוף עם מים חיים.
התמימות כלפי הקב"ה צריכה להתבטא גם בהתיחסות שלנו לתהליך הגאולה שאנו זוכים לראות היום. למשל, כל יהודי צריך לעלות לארץ בלי לעשות חשבון האם זה הזמן, האם זה נוח לו, עולים לארץ ישראל ובוטחים בה'. אותו עיקרון קיים לגבי בנין מזבח בהר הבית וחידוש עבודת הקרבנות. אין מקום להיסוס בגלל פחד מהגויים או לחכות לשלום עולמי: בונים את המזבח מתוך תמימות ואמונה שלמה בה'.
עניין מי מריבה גם הוא קשור להתקרבות לה' כאשר משה רבנו הכה את הסלע במקום לדבר איתו.
מדוע יש הבדל גדול בין דיבור לסלע ובין הכאה בו?

sharethis