פרשת שלח לך תשס”ח גיליון מס' 119
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מעפילים או מרגלים?
למה פרשת המנחות והנסכים נסמכה לפרשת המרגלים?
האם עלינו להתנהג כמו המרגלים או המעפילים?
פרשת שלח לך עוסקת בחטא המרגלים, כאשר בני ישראל לא רצו להיכנס לארץ ישראל. הקב"ה העניש את בני ישראל וגזר עליהם, לנדוד ארבעים שנה במדבר. כתוצאה מהעונש קבוצה קטנה מתוך בני ישראל –המכונים המעפילים, החליטו לעלות לארץ ישראל כדי לקיים את רצון ה'.
משה הזהיר אותם שהעלייה לא תצליח כי הם מפירים את דבר ה', בזמן שהם מנסים בכוח לבטל את העונש.
מיד אחר כך התורה מצווה אותנו להקריב נסכים ומנחה יחד עם כל קרבן יחיד. עד עכשיו המנחה והנסכים הוקרבו רק עם קרבנות ציבור.
הנסכים: הם היין ששופכים על המזבח. המנחה עשויה מסולת ושמן, הנשרפת כליל.
הקב"ה מוסיף תנאי עבור קיום המצווה הזאת. היא יכולה להתקיים רק לאחר כניסת בני ישראל לארץ ישראל, כמו שכתוב: "כי תבאו אל ארץ מושבתכם אשר אני נותן לכם:. ועשיתם אשה ל-ה' עולה או זבח לפלא נדר.” (במדבר טו,ב-ג).
חז"ל מפרשים את הקשר שבין פרשת המרגלים ובין פרשת המנחה והנסכים.
ראשית, ננסה להבין את מהות חטא המרגלים. בעל ה"שפת אמת" מתאר את חטא המרגלים כהתנגדות מצד בני ישראל לרדת בדרגה הרוחנית שלהם. כאשר הם נמצאים במדבר, כל היום הם עוסקים בלימוד תורה וכך משיגים מדרגות גבוהות מאוד ברוחניות. עבור דור המדבר, כניסה לארץ ישראל והתחברות לעולם החומרי הוצגה כירידה ברמה הרוחנית שלהם.
מלחמה בשבעת העמים, עבודת האדמה והתעסקות בסדרי השלטון, הינם דברים פחותים ביחס ללימוד התורה באמצע המדבר.
למעשה הקב"ה רוצה שעם ישראל יתקן את גופו עם כניסתו לארץ.
הרוחניות או הגשמיות לבדם אינם מובילים לתוצאות חיוביות.
התיקון האמיתי מתקיים מתוך שילוב שני הדברים: החלק הגשמי ביחד עם החלק הרוחני.
הקרבת המנחה והנסכים רומזת לנו על הגישה הנכונה.
המנחה העשויה מסולת ושמן או הנסכים המורכבים מיין, מסמלים את כוח העשייה של האדם.
האדם צריך לחרוש, לזרוע, לנטוע וכו' כדי ליצור את המנחה והנסכים.
הבהמה מסמלת את החיים שנבראו על ידי הקב"ה.
סמיכות פרשת המרגלים, המעפילים ומנחת הנסכים באה להורות איך להעלות את החומר מגשמיות לרוחניות.
התיקון האמיתי קיים כאשר האדם מקריב את מעשה ידיו להקב"ה (מנחת הנסכים) ביחד עם בעל החי. (עיין שפת אמת שלח לך שנת תרמ"ט).
נראה לומר ששלוש הפרשיות הן כנגד שלוש קבוצות הקיימות היום, בעם ישראל.
קבוצה ראשונה- כנגד התנהגות המרגלים, מתרכזת בלימוד התורה ללא מעשים ממשיים. למשל הם אינם שותפים בכיבוש ויישוב ארץ ישראל. הם אינם מעבדים את אדמת ארץ ישראל.
קבוצה שנייה- כנגד התנהגות המעפילים, עושה מעשים בלבד. היא נלחמת באויבים, ובונה את הכלכלה מתוך אמונה שהכול נעשה בזכות עצמם ללא התערבות ישירה מצד הקב"ה: "כוחי ועוצם ידי עשו את החיל הזה".
קבוצה שלישית- כנגד פרשת הנסכים, משלבת את העבודה המעשית עם הקרבה הרוחנית. כל מעשיהם נעשים כדי לרצות את הקב"ה ולגרום לו נחת רוח. הם מיישבים את כל חלקי ארץ ישראל. הם שותפים במלחמות הכיבוש ובונים את התשתיות החיוניים לניהול חיים לאומיים.
כמובן שהקבוצה השלישית הינה העדיפה כמו שביל הזהב של הרמב"ם.
דווקא מתוך עניין הקרבת הקרבנות התורה מציגה את ההתנהגות האידיאלית.
הקרבנות מקשרים בין הרוחניות ובין הגשמיות.
"בעל הטורים" תולה את הניצחון במלחמות ישראל בזכות הקרבנות המובאים בבית המקדש.
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מעפילים או מרגלים?
למה פרשת המנחות והנסכים נסמכה לפרשת המרגלים?
האם עלינו להתנהג כמו המרגלים או המעפילים?
פרשת שלח לך עוסקת בחטא המרגלים, כאשר בני ישראל לא רצו להיכנס לארץ ישראל. הקב"ה העניש את בני ישראל וגזר עליהם, לנדוד ארבעים שנה במדבר. כתוצאה מהעונש קבוצה קטנה מתוך בני ישראל –המכונים המעפילים, החליטו לעלות לארץ ישראל כדי לקיים את רצון ה'.
משה הזהיר אותם שהעלייה לא תצליח כי הם מפירים את דבר ה', בזמן שהם מנסים בכוח לבטל את העונש.
מיד אחר כך התורה מצווה אותנו להקריב נסכים ומנחה יחד עם כל קרבן יחיד. עד עכשיו המנחה והנסכים הוקרבו רק עם קרבנות ציבור.
הנסכים: הם היין ששופכים על המזבח. המנחה עשויה מסולת ושמן, הנשרפת כליל.
הקב"ה מוסיף תנאי עבור קיום המצווה הזאת. היא יכולה להתקיים רק לאחר כניסת בני ישראל לארץ ישראל, כמו שכתוב: "כי תבאו אל ארץ מושבתכם אשר אני נותן לכם:. ועשיתם אשה ל-ה' עולה או זבח לפלא נדר.” (במדבר טו,ב-ג).
חז"ל מפרשים את הקשר שבין פרשת המרגלים ובין פרשת המנחה והנסכים.
ראשית, ננסה להבין את מהות חטא המרגלים. בעל ה"שפת אמת" מתאר את חטא המרגלים כהתנגדות מצד בני ישראל לרדת בדרגה הרוחנית שלהם. כאשר הם נמצאים במדבר, כל היום הם עוסקים בלימוד תורה וכך משיגים מדרגות גבוהות מאוד ברוחניות. עבור דור המדבר, כניסה לארץ ישראל והתחברות לעולם החומרי הוצגה כירידה ברמה הרוחנית שלהם.
מלחמה בשבעת העמים, עבודת האדמה והתעסקות בסדרי השלטון, הינם דברים פחותים ביחס ללימוד התורה באמצע המדבר.
למעשה הקב"ה רוצה שעם ישראל יתקן את גופו עם כניסתו לארץ.
הרוחניות או הגשמיות לבדם אינם מובילים לתוצאות חיוביות.
התיקון האמיתי מתקיים מתוך שילוב שני הדברים: החלק הגשמי ביחד עם החלק הרוחני.
הקרבת המנחה והנסכים רומזת לנו על הגישה הנכונה.
המנחה העשויה מסולת ושמן או הנסכים המורכבים מיין, מסמלים את כוח העשייה של האדם.
האדם צריך לחרוש, לזרוע, לנטוע וכו' כדי ליצור את המנחה והנסכים.
הבהמה מסמלת את החיים שנבראו על ידי הקב"ה.
סמיכות פרשת המרגלים, המעפילים ומנחת הנסכים באה להורות איך להעלות את החומר מגשמיות לרוחניות.
התיקון האמיתי קיים כאשר האדם מקריב את מעשה ידיו להקב"ה (מנחת הנסכים) ביחד עם בעל החי. (עיין שפת אמת שלח לך שנת תרמ"ט).
נראה לומר ששלוש הפרשיות הן כנגד שלוש קבוצות הקיימות היום, בעם ישראל.
קבוצה ראשונה- כנגד התנהגות המרגלים, מתרכזת בלימוד התורה ללא מעשים ממשיים. למשל הם אינם שותפים בכיבוש ויישוב ארץ ישראל. הם אינם מעבדים את אדמת ארץ ישראל.
קבוצה שנייה- כנגד התנהגות המעפילים, עושה מעשים בלבד. היא נלחמת באויבים, ובונה את הכלכלה מתוך אמונה שהכול נעשה בזכות עצמם ללא התערבות ישירה מצד הקב"ה: "כוחי ועוצם ידי עשו את החיל הזה".
קבוצה שלישית- כנגד פרשת הנסכים, משלבת את העבודה המעשית עם הקרבה הרוחנית. כל מעשיהם נעשים כדי לרצות את הקב"ה ולגרום לו נחת רוח. הם מיישבים את כל חלקי ארץ ישראל. הם שותפים במלחמות הכיבוש ובונים את התשתיות החיוניים לניהול חיים לאומיים.
כמובן שהקבוצה השלישית הינה העדיפה כמו שביל הזהב של הרמב"ם.
דווקא מתוך עניין הקרבת הקרבנות התורה מציגה את ההתנהגות האידיאלית.
הקרבנות מקשרים בין הרוחניות ובין הגשמיות.
"בעל הטורים" תולה את הניצחון במלחמות ישראל בזכות הקרבנות המובאים בבית המקדש.
סמיכות פרשת המעפילים לפרשת הנסכים מוכיחה זאת: "סמך פרשת נסכים למלחמה וכן בפנחס אשר יצא לפניהם סמך מיד פרשת קרבנות שבזכות הקרבנות היו נוצחים במלחמה" (במדבר טו,ג).
אם אנחנו רוצים לנצח את האויבים שלנו, עלינו להקריב קרבנות להקב"ה בהר הבית. כל עוד לא נחדש את עבודת הקרבנות נתנהג כמו המעפילים או המרגלים.
המסר מהפרשה ברור מאוד: עלינו לעשות מעשים כדי לקרב את הגאולה ולגרום לנחת רוח להקב"ה.
אם אנחנו רוצים לנצח את האויבים שלנו, עלינו להקריב קרבנות להקב"ה בהר הבית. כל עוד לא נחדש את עבודת הקרבנות נתנהג כמו המעפילים או המרגלים.
המסר מהפרשה ברור מאוד: עלינו לעשות מעשים כדי לקרב את הגאולה ולגרום לנחת רוח להקב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה