EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
שבע מקדים את שמונה
?מדוע נקבעו שבעת ימי מילואים לפני חנוכת המשכן
?האם בבית המקדש השלישי נצטרך גם לספור את ימי מילואים
פרשת שמיני עוסקת ביום חנוכת המשכן לאחר שבעה ימי המילואים. "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל" (ויקרא ט,א).
רבנו בחיי, בפירושו על התורה מסביר את הקשר שבין המספר שמונה ובין המשכן. דווקא ביום השמיני, אהרון הכהן חנך את עבודות המשכן, כי יום השמיני נמצא מעלה אחת מעל יום השביעי. המעלה הזאת רומזת למימד שמעל הטבע, הדומה להקב"ה שהוא א-ל אחד.
רוב ענייני המשכן והמקדש קשורים למספר שמונה.
לכהן הגדול יש שמונה בגדים, שמונה בשמים נמצאים ברשימת המרכיבים לייצור הקטורת ושמן המשחה.
היו שמונה בדים בהיכל: שניים לארון הברית, שניים לשולחן לחם הפנים, שניים למזבח הזהב ושניים למזבח העולה. שמונה כלי זמר היו בבית המקדש. (ר, בחיי ויקרא ט,א).
בעל ה"שפת האמת" עומד אף הוא על עניין "היום השמיני", לחנוכת המשכן. שבעת הימים שקדמו לחנוכת המשכן נקראים "ימי המילואים", והם כנגד שבעת ימי בריאת העולם.
"ימי המילואים" מהווים את ימי הבנין, ותפקידם להכין את חנוכת המשכן. שבעת ימי המילואים המסמלים את עולם הטבע אינם יכולים להגיע לדרגה של "היום השמיני".
אם עם ישראל מתחבר להקב"ה, אז הוא יצליח להשכין את השכינה הנמצאת בשמים, על הארץ. זאת הבחינה של "היום השמיני". היום הזה נמצא מעל הטבע, לכן המשכן מסמל את החיבור בין שני העולמות: העליון והתחתון.
" כי ימי המילואים הוא תיקון השלימות הנמצא על פי טבע. אבל האדם צריך להמשיך גם ממה שלמעלה..." (שפת אמת, שמיני שנת תרל"ט).
למעשה, לא ניתן להשיג את דרגת השכנת השכינה ללא ימי העשייה במסגרת הטבע.
בעל הטורים מפרש את עניין "יום השמיני", בהקשר שונה מחנוכת המשכן, אלא בעניין הגיל המינימאלי לבהמה שבו היא כשרה להקרבה כקרבן.
התורה מצווה אותנו לחכות שמונה ימים מלידת הבהמה, כדי להקריבה כקרבן לה'. כמו שנאמר: " שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' " (ויקרא כב,כז).
אם היינו שוחטים את הבהמה ביום הראשון לאחר לידתה, הקב"ה היה חושב שמקריבים את הבהמה לכבוד הארץ, שנבראה ביום הראשון של בריאת העולם. אם השחיטה הייתה מותרת ביום השני, אזי זה נראה כאילו מקריבים לרקיע, שנברא ביום השני. כך ממשיך "בעל הטורים" עד היום השישי, וכך בשבת כאשר הקב"ה נח מעבודתו. לעומת זאת ביום השמיני אין חשש להקריב בהמה לא לשם שמים, כי לא נברא שום דבר ביום הזה.
(עיין בעל הטורים ויקרא כב,כז).
מכאן אנחנו למדים את המהות של עבודת הקרבנות, כאשר המעשה בא מן הטבע אבל הכוונה צריכה להיות לשם שמים בלבד.
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסת המאמר
שבע מקדים את שמונה
?מדוע נקבעו שבעת ימי מילואים לפני חנוכת המשכן
?האם בבית המקדש השלישי נצטרך גם לספור את ימי מילואים
פרשת שמיני עוסקת ביום חנוכת המשכן לאחר שבעה ימי המילואים. "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל" (ויקרא ט,א).
רבנו בחיי, בפירושו על התורה מסביר את הקשר שבין המספר שמונה ובין המשכן. דווקא ביום השמיני, אהרון הכהן חנך את עבודות המשכן, כי יום השמיני נמצא מעלה אחת מעל יום השביעי. המעלה הזאת רומזת למימד שמעל הטבע, הדומה להקב"ה שהוא א-ל אחד.
רוב ענייני המשכן והמקדש קשורים למספר שמונה.
לכהן הגדול יש שמונה בגדים, שמונה בשמים נמצאים ברשימת המרכיבים לייצור הקטורת ושמן המשחה.
היו שמונה בדים בהיכל: שניים לארון הברית, שניים לשולחן לחם הפנים, שניים למזבח הזהב ושניים למזבח העולה. שמונה כלי זמר היו בבית המקדש. (ר, בחיי ויקרא ט,א).
בעל ה"שפת האמת" עומד אף הוא על עניין "היום השמיני", לחנוכת המשכן. שבעת הימים שקדמו לחנוכת המשכן נקראים "ימי המילואים", והם כנגד שבעת ימי בריאת העולם.
"ימי המילואים" מהווים את ימי הבנין, ותפקידם להכין את חנוכת המשכן. שבעת ימי המילואים המסמלים את עולם הטבע אינם יכולים להגיע לדרגה של "היום השמיני".
אם עם ישראל מתחבר להקב"ה, אז הוא יצליח להשכין את השכינה הנמצאת בשמים, על הארץ. זאת הבחינה של "היום השמיני". היום הזה נמצא מעל הטבע, לכן המשכן מסמל את החיבור בין שני העולמות: העליון והתחתון.
" כי ימי המילואים הוא תיקון השלימות הנמצא על פי טבע. אבל האדם צריך להמשיך גם ממה שלמעלה..." (שפת אמת, שמיני שנת תרל"ט).
למעשה, לא ניתן להשיג את דרגת השכנת השכינה ללא ימי העשייה במסגרת הטבע.
בעל הטורים מפרש את עניין "יום השמיני", בהקשר שונה מחנוכת המשכן, אלא בעניין הגיל המינימאלי לבהמה שבו היא כשרה להקרבה כקרבן.
התורה מצווה אותנו לחכות שמונה ימים מלידת הבהמה, כדי להקריבה כקרבן לה'. כמו שנאמר: " שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' " (ויקרא כב,כז).
אם היינו שוחטים את הבהמה ביום הראשון לאחר לידתה, הקב"ה היה חושב שמקריבים את הבהמה לכבוד הארץ, שנבראה ביום הראשון של בריאת העולם. אם השחיטה הייתה מותרת ביום השני, אזי זה נראה כאילו מקריבים לרקיע, שנברא ביום השני. כך ממשיך "בעל הטורים" עד היום השישי, וכך בשבת כאשר הקב"ה נח מעבודתו. לעומת זאת ביום השמיני אין חשש להקריב בהמה לא לשם שמים, כי לא נברא שום דבר ביום הזה.
(עיין בעל הטורים ויקרא כב,כז).
מכאן אנחנו למדים את המהות של עבודת הקרבנות, כאשר המעשה בא מן הטבע אבל הכוונה צריכה להיות לשם שמים בלבד.
השילוב הזה של עולם הטבע ביחד עם השכינה, יכול להתקיים רק בסייעתא דשמיא.
אומנם החלק המקדים הקשור לטבע, הינו בלתי נפרד מתהליך הקרבת הקרבנות בבית המקדש.
נראה לומר שבנין בית המקדש חייב להתחיל מהאדם ולא מן השמים. ימי המילואים השייכים לטבע הקדימו את יום חנוכת עבודת המשכן, כך בנין בית המקדש השלישי יתחיל ממעשה האדם.
לא ניתן לדלג על שלב של "ימי המילואים" כדי להשכין את השכינה בעולם, ולהגיע לדרגת של "היום השמיני".
המסר המרכזי היוצא מפרשת חנוכת המשכן, הוא שהמעשה קודם לשכינה.
אם אנחנו חפצים בבניית בית המקדש עכשיו, עלינו להתחיל מייד במעשים.
למשל ניתן לעלות להר הבית בטהרה או להקריב קרבן פסח כהלכתו.
אני מתפלל שעם ישראל יתעורר וביחד נבנה את בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
אומנם החלק המקדים הקשור לטבע, הינו בלתי נפרד מתהליך הקרבת הקרבנות בבית המקדש.
נראה לומר שבנין בית המקדש חייב להתחיל מהאדם ולא מן השמים. ימי המילואים השייכים לטבע הקדימו את יום חנוכת עבודת המשכן, כך בנין בית המקדש השלישי יתחיל ממעשה האדם.
לא ניתן לדלג על שלב של "ימי המילואים" כדי להשכין את השכינה בעולם, ולהגיע לדרגת של "היום השמיני".
המסר המרכזי היוצא מפרשת חנוכת המשכן, הוא שהמעשה קודם לשכינה.
אם אנחנו חפצים בבניית בית המקדש עכשיו, עלינו להתחיל מייד במעשים.
למשל ניתן לעלות להר הבית בטהרה או להקריב קרבן פסח כהלכתו.
אני מתפלל שעם ישראל יתעורר וביחד נבנה את בית המקדש השלישי בב"א.
סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה