הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות korbanot. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות korbanot. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, מרץ 29, 2015

חירות לדורות!


פרשת תזריע-החודש תשס”ח גיליון מס' 111
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חירות לדורות!בזכות איזה מצוות יצאנו ממצרים?
מה מייחד את מצוות קרבן פסח משאר המצוות?

אנחנו נכנסים לחודש ניסן שהוא חודש הגאולה. בשבת שלפני ראש חודש ניסן אנו קוראים פרשה נוספת, בספר תורה נפרד.
אנחנו קוראים בפרק העוסק במצוות הראשונות שבני ישראל קיבלו כ-עם ולא כיחידי סגולה. הם קיבלו את מצוות קידוש החודש, קרבן פסח ודיני חמץ ומצה.
על פי דברי חז"ל, בזכות שתי מצוות בני ישראל יצאו ממצרים: קרבן פסח וברית מילה.
בעל ה"שם משמואל" בפרושו על התורה אומר, שברית המילה באה להסיר את הרע שבגופנו דרך הערלה. לעומת זאת קרבן פסח מקרב אותנו להקב"ה, בזכות מעשה טוב.
כך מתקיימים דברי הפסוק מתהילים: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו).
ה"שם משמואל" מעלה שאלה קשה לכאורה. האם מילה ופסח המצוות היחידות המקרבות את האדם להקב"ה או המרחיקות אותו מן הרע?

יום חמישי, ינואר 29, 2015

פרשת שבוע: פרשת בשלח - מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

פרשת בשלח תשס”ח גיליון מס' 100
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעמד ראש הגבעה רומז למקדש

?מדוע משה רבנו בונה מזבח לאחר הניצחון על עמלק
?מה ניתן ללמוד מהתנהגות משה רבנו לגבי היום

פרשת בשלח מוגדרת כפרשת הגאולות, כאשר גלות מצרים מסתיימת ובני ישראל עושים את דרכם לכוון ארץ ישראל. יחד עם זאת, בפרשת בשלח מופיעים רמזים רבים לגאולה העתידית, שאנו נמצאים בה, בימים אלה.
נתמקד בסוף הפרשה כאשר עמלק תוקף את ישראל ומשה רבנו מציל אותם. לאחר הניצחון על עמלק, משה רבנו לבדו, בונה מזבח לה'.
המלחמה נגד עמלק מתנהלת בצורה משונה, כאשר יהושע נלחם פיזית, נגד עמלק ומשה רבנו עולה לראש הגבעה ביחד עם אהרון וחור.
חז"ל אומרים שכאשר משה רבנו הרים את ידיו אז ישראל גבר על עמלק, וההיפך כאשר הוא הוריד את ידיו. מעמד זה מזכיר את נשיאת כפיים של הכוהנים, המברכים את העם.
הכוהנים מרימים את ידיהם כדי לקבל את השפע האלוקי מן השמים ולהביא אותה על ישראל. (עיין רבנו בחיי יז,יב)

יום שלישי, נובמבר 18, 2014

יעקב הקים בית תפילה בהר הבית

פרשת ויצא תשס”ז גיליון מס' 42
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
להדפסה לחץ כאן
יעקב הקים בית תפילה בהר הבית


?למה התפילות נקבעו על ידי האבות
?האם זה מקרי שכל התפילות שתקנו האבות התקיימו בהר הבית
יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית כמו שנאמר " וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם " -לשון פגיעה הוא לשון תפילה. (ברכות כו ע/ב). הוא התפלל בהר הבית לאחר שהקב"ה עשה לו "קפיצת דרך", בעקבות הצער שנגרם לו כשהוא עבר ליד מקום שהתפללו אבותיו ולא עצר שם.
אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית כמו שכתוב" וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְדֹוה"(בראשית יט,כז). הר הבית נקרא "מקום"- כך התורה מכנה את הר המוריה כאשר אברהם רואה מרחוק את מקום העקידה כמו שכתוב: "וירא את המקום מרחוק". (רש"י בראשית כח,יא).
יצחק תיקן את תפילת מנחה, כאשר הוא התפלל בשדה- הרי זה הר הבית, לקראת פגישתו הראשונה עם רבקה, כמו שכתוב:" ויֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאים" (בראשית כד,סג).
למעשה כל שלושת התפילות, שחרית, מנחה וערבית נקבעו על ידי אבותינו בהר הבית- מקום בית המקדש.מכאן אנחנו למדים על החשיבות להתפלל בהר הבית.
למה דווקא התפילות שאמרו אבותינו בהר הבית נקבעו לדורות?
רש"י מפרש שכל התפילות עולות לשמים ממקום המקדש כמו שכתוב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָים" (בראשית כח,יז). הר הבית הוא מעין שער המחבר את העולם שלנו לעולמות העליונים.
הרמב"ן אומר שכל המתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, כי בהר הבית שער השמים פתוח לתפילתם של ישראל, והמחסומים הפיזיים או הרוחניים אינם קיימים.
בעל הטורים מציין (בראשית כח,יב) שהגימטרייא של המילה "סולָּם"- 136, שווה לזו של המילה "קול", כי קול תפילת הצדיקים הוא סולם למלאכים לעלות בו, כמו הסולם שבחלום של יעקב אבינו. עכשיו מובן יותר, למה התחשק ליעקב להתפלל בהר הבית, כמו אבותיו.
מה בנוגע להיום ?
בוודאי שלתפילה בהר הבית יש מעלה גדולה יותר מכל התפילות שבעולם. לכן למרבה הצער, מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם ההקדש המוסלמי (בערבית: הוואקף) אוסרים על היהודים להתפלל במקום המקדש, משנת תשכ"ז. כנראה שהם אינם מעוניינים שתפילותינו יעלו ישירות לשמים, וכך נקרב את הגאולה ההולכת ומתקרבת.
הם מפחדים מתפילותינו !
לכן עלינו לדרוש מהרשויות להתיר תפילות יהודים בהר הבית, כדי להמשיך את מסורת אבותינו הקדושים
.
מהו מקשר את התפילות לעבודת הקורבנות ?
יש מחלוקת במסכת ברכות (דף כו ע/ב) על מקור התפילות: האם האבות תקנו אותן כמו שראינו למעלה או חז"ל תקנו אותן כנגד קורבנות התמיד שהיו מקריבים בבית המקדש. תפילת שחרית כנגד קורבן התמיד של הבוקר, תפילת מנחה כנגד קורבן התמיד של בין הערביים ותפילת ערבית כנגד האברים שלא נתעכלו במהלך היום, ויישרפו במשך הלילה.
מסקנת הגמרא היא שהאבות תקנו את התפילות וחז"ל קישרו אותן לקורבנות."לעולם אימא לך תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות".
למעשה, התפילות מזכירות לנו את הקורבנות כדי שלא נשכח את עבודת המקדש. אם נשים לב קצת לתוכן התפילה נגלה שהיא מורכת בעיקר מאזכורים בנושא קדושת הר הבית ועבודת הקורבנות.
הרד"ק בספר שמואל מביא פירוש נפלא: " כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש ......... לפיכך התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם". (שמואל ב' כד,כה)
לכן אם אנחנו רוצים להשיג את מטרת התפילה עלינו לתבוע בכל ליבנו את חידוש העבודה ובניית בית המקדש השלישי בב"א.

יום ראשון, נובמבר 02, 2014

פרשת שבוע: תולדות יעקב ייסד את הבית השלישי


פרשת תולדות תשס”ז גיליון 41
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
להדפסה לחץ כאן
יעקב ייסד את הבית השלישילמה בית המקדש נקרא על שם יעקב ? האם יש קשר בין האוהל של שרה ובין התיאור "יושב אוהלים" לגבי יעקב?
יעקב אבינו מתואר בתחילת הפרשה כ-"איש תם יושב אוהלים". ננסה להבין את משמעות התואר "תם" ולהעמיק במשמעות הישיבה באוהלים, ובאלו אהלים מדובר?
האם התורה התכוונה לדמות את יעקב אבינו -לילד התם המובא בהגדה של פסח או לתאר אותו כאדם מושלם ?
התרגום אונקלוס מתרגם את המילה "תם" ב"שלים"-פירוש המילה: שלם. רש"י מוסיף ואומר שה"תם" בניגוד לרמאי- המאפיין את עשו, אומר בפה את מה שבליבו, בלי לשקר. "כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם:" (רש"י כה,כז).
זו מידת האמת המאפיינת את יעקב אבינו כמו שכתוב " תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַברהם" (מיכה ז,כ).
נראה לומר שניתן לקשר את דברי רש"י לפסולים הקיימים בעבודת הקורבנות שבבית המקדש.
קורבנות מסוימים יכולים להיפסל במידה והכהן או בעל הקורבן חשבו מחשבה פסולה, למשל בעל הקורבן התכוון לאכול את קורבנו לאחר הזמן הקבוע לו בתורה.
מכאן אנחנו למדים את חשיבות המחשבה שצריכה להיות תואמת למעשה האדם. זו מידת האמת המאפיינת את יעקב אבינו, ומראה על תמימות ושלימות גם יחד.יעקב נקרא בתואר נוסף: "יושב אוהלים", גם כאן יש רמז לבית המקדש.
בעל הטורים מביא שתי גימטרייאות:
הראשונה: ת"ם – שווה 440 –כנגד 440 שנה שהשכינה שכנה במשכן במקום ארעי, מכניסת בני ישראל לארץ עד בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך.
השנייה: "יושב אוהלים" שווה 410- כנגד 410 שנים של שכינה בבית המקדש הראשון.
בעל הטורים אומר בצורה מפורשת שיעקב יושב באוהלים כדי להכין אותנו לקראת התקופה, שבה השכינה תשרה במקדש. בבית המקדש השני השכינה לא שרתה והרבה כלים היו חסרים.
רבנו בחיי מפרש את השימוש בלשון רבים בפסוק- "יושב אוהלים", כי יעקב ישב באוהל של מעלה ובאוהל של מטה. (ר' בחיי כה,כז).למעשה יעקב מחבר בין העולם העליון שבשמים לבין עולם התחתון שעל הארץ.
זהו בדיוק תפקידו של בית המקדש המהווה מקום מפגש עם השכינה ושער לשמים. כמו שכתוב "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמים" (בראשית כח,יז).
בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. לאחר שראינו שאוהל יעקב רומז לשכינה שבבית המקדש, נראה לומר שזה האוהל של שרה ולאחר מכן של רבקה שבה שכנה השכינה.
ראינו בפרשת חיי שרה (עיין מאמר) שהאוהל של שרה אמנו שימשה לגילוי השכינה בעולם והניסים שהיו בהם- הנר שדלק משבוע לשבוע, הענן שמעל האוהל והברכה שבעיסה- מזכירים את עבודת בית המקדש.
הנר שדלק כנגד נר התמיד, העיסה כנגד לחם הפנים והענן כנגד השכינה ששכנה מעל קודש הקודשים.יצחק התחתן עם רבקה כי ראה שהניסים חזרו לאוהל של אימו.
יעקב אבינו ממשיך את דרכם של שרה ורבקה, לכן "יושב אוהלים" כתוב בלשון רבים; כנגד אוהל של שרה ואוהל של רבקה. בית המקדש נקרא על שם יעקב כי הוא היחיד שקרא להר המוריה- בית, כאשר אברהם קרא לו- הר, ויצחק- שדה.
"מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא את שם המקום ההוא בית אל" (פסחים פח ע/א) לראשונה יעקב הפך את הר המוריה לבית לה' ומקום שכינה בעולם.
יעקב גילה כיסופים לבית המקדש יותר משאר האבות. הוא כל כך שאף להתקרב להקב"ה, שהוא קנה מעשו את הבכורה.
רש"י מפרש שיעקב קנה את הבכורה כדי לזכות בעבודת הקורבנות השייכות לבכורות. אנחנו נקראים עם ישראל על שם יעקב אבינו, משום שהוא השרה את השכינה בעולם בזמן המשכן ובית המקדש הראשון.
בית המקדש השלישי המסמל את השלמות כנגד יעקב אבינו "איש תם"-שלם.
אם אנחנו באמת רוצים לזכות בבית המקדש השלישי עלינו ללמוד מיעקב אבינו, ולעשות ממקום המקדש את הבית שלנו ולעלות להר הבית בטהרה על מנת לראות את השכינה.

יום שני, נובמבר 05, 2012

פרשת שבוע: חיי שרה - שרה אמנו הקימה בית לה'



פרשת חיי שרה תשס”ז גיליון 40
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
דף מוכן להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/chayeisarah5767.pdf
שרה אמנו הקימה בית לה'

במה גדולה שרה אמנו משאר האבות והאמהות, שזכתה בפרשה על שמה? ולמה דווקא לאחר פטירתה ?

רש"י מפרש בפרשת וירא- על הפסוק שמתאר את הוויכוח בנושא גירוש ישמעאל, ששרה הייתה נביאה הרבה יותר גדולה מאברהם עד כדי כך שהוא היה טפל לה. הקב"ה בכבודו ובעצמו מתערב בוויכוח שבין אברהם ובין שרה בנוגע לגירוש ישמעאל, וה' אומר לאברהם לשמוע בקולה. לשרה יש שם נוסף-יסכה, שם זה לפי חז"ל מבטא את השכינה שבתוכה ופירושו שסוכה ברוח הקודש, ומוקפת תמיד על ידי השכינה. רוח הקודש ששוכן בתוך שרה אמנו מתגלה בצורה גלויה באוהל שלה. חז"ל אומרים שכאשר שרה הייתה בחיים, ארבעה ניסים התרחשו באוהלה: ענן היה קשור בפתח האוהל, הדלתות היו פתוחות לרווחה, הייתה ברכה בעיסה והיה נר דולק מליל שבת עד ליל שבת.
נראה לומר שכל נס ונס, רומז לעבודה שנעשתה במשכן ובבית המקדש לאחר מכן.

הענן מזכיר את הענן שכיסה את האוהל מועד במשכן, ששכן מזמן הקמת המשכן, לתמיד. אותו ענן סימן לבני ישראל כשהם היו במדבר, לצאת ממקום שהם חונים בו למחנה חדש. "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ" (במדבר ט, טו-טז).
הדלתות הפתוחות מזכירות לנו את מה שקרה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך. חז"ל אומרים ששלמה ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, והשערים דבקו זה בזה. שלמה התפלל עשרים וארבעה רננות ולא נענה. כשהוא אמר " ה' אלקים אל תשב פני משיחך" והתפלל בשם דוד המלך, הדלתות נפתחו בזכות אביו.(מסכת שבת דף ל /א).
הברכה שבעיסה
באה כנגד הנס הגדול של לחם הפנים שבבית המקדש, כאשר הוא נשאר טרי וחם למשך שבעה ימים. הנס היה גלוי לעיני כולם, ובתקופת שלוש הרגלים היו מגביהים את לחם הפנים כדי להראות לעולי הרגל את הנס הגדול. (יומא כא ע/ב).

הנר שדלק
באוהל של שרה מיום שיש עד יום שישי, מזכיר לנו את הנר המערבי שדלק במנורת שבמקדש. חז"ל אומרים שהנר המערבי מעיד כלפי העולם שהשכינה שורה על ישראל (מנחות דף פו/ב), לכן לקראת החורבן הנר המערבי לא דלק.

הנר המערבי נקרא בתורה: נר תמיד, כמו שכתוב: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (שמות כז,כ).
נראה לומר שהמשותף בין כל הניסים שהתגלו באוהל שרה אמנו הוא, שהם ניסים גלויים המעידים על השכינה השורה בעם ישראל. בנוסף לכך התואר "תמיד", מוצמד אליהם בתורה: נר תמיד, לחם התמיד והענן שתמיד נמצא מעל המשכן.
מכאן אנחנו למדים ששרה בנתה מעין משכן ובית לה', הרבה לפני משה רבנו.
הניסים שהיו באוהלה הוכיחו לעולם שהשכינה שוכנת בישראל בדיוק כמו בזמן בית המקדש, כאשר הוא היה בנוי.
שרה אמנו הייתה מעין משכן חי, שמתוכו מתגלה רוח הקודש לעולם.
נראה לומר שזו הסיבה שנסמכו, פרשת העקידה, לפטירת שרה ולנשואי יצחק עם רבקה. יצחק רצה להתקרב להקב"ה עד כדי מסירות נפשו כעולה תמימה. שרה לאחר מותה משאירה חלל גדול, כי השכינה נעלמה ביחד איתה לעולם האמת. רבקה מתגלה כממשיכת דרכה של שרה כאשר השכינה חוזרת לאוהל שרה בעת כניסתה. בין העקידה והמפגש עם רבקה עברו שלוש שנים; רבנו בחיי מביא מדרש האומר שיצחק נשאר כל הזמן הזה בהר המוריה כדי להישאר עם השכינה. לכן כאשר רבקה באה לקראתו, הוא מתפלל בשדה-שהוא הר הבית. יצחק נשאר במקום המקדש עד שיימצא מישהו ראוי להחליף את אימו, ששימשה מעין בית מקדש ומקום של גילוי השכינה בעולם.
שרה אמנו נקראת "עגלה תמימה" בבראשית רבה (נח,ה) כי במהלך כל חייה היא התמסרה להעביר לדורות את חשיבות בניית בית לה'. כתוצאה מזה פרשה אחת נקראת על שמה-ולא על שם שאר האבות והאמהות, כי היא הראשונה שעשתה בית לה'. המסר עבר כי רבקה ראויה להמשיך את דרכה
.
גם אנחנו צריכים ללמוד משרה אמנו את חשיבות בניית בית לה' כדי להשכין שכינה בישראל, ולגרש את אויבינו המבקשים את רעתנו, כפי שהיא עשתה עם ישמעאל בלי היסוס והרהורי חרטה.

יום שלישי, אוקטובר 23, 2012

פרשת שבוע: לך לך -אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח


פרשת לך לך תשס”ז גיליון מס' 38
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס: 02-6246461

אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח
אברהם אבינו בונה שלוש מזבחות בשלושה מקומות שונים. מה המסר המסתתר מאחורי אלון מורה, בין בית אל והעי וחברון ?האם המזבח הוא המפתח לכל צרותינו?
פרשת לך לך מגלה לעולם, את אברהם: האבא של עם ישראל. לאורך הפרשה אברהם בונה שלוש מזבחות במקומות שונים: באלון מורה, בין בית אל ובין העי ובאלוני ממרא שהיא חברון. זה כנראה הפרשה שנבנו הכי הרבה מזבחות על ידי אדם אחד. מה המזבח מסמל ?
האם זהו מסר לאומות העולם, להקב"ה או לבניו ?
האם יש חשיבות בסדר בניית המזבחות ומיקומם הגיאוגרפי?
המדרש רבה אומר שאברהם אבינו בנה שלוש מזבחות כנגד שלושה דברים. (עיין בראשית רבה לט,טז)
הראשון- לבשורת ארץ ישראל כמו שכתוב: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד הַנִּרְאֶה אֵלָיו (בראשית יב,ז).
השני – שלא יפלו בניו בחטא של עכן בתקופת יהושע, כאשר לקח מן החרם של יריחו וגרם לתבוסה הצבא בכיבוש העיר העי כמו שכתוב: וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְדֹוָד (בראשית יב,ח).
השלישי – לקניין הארץ בפועל בהליכה בה, כמו שכתוב: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד (בראשית יג,יז-יח).
עכשיו ננסה להבין את המסר לדורות של כל מזבח ומזבח ובייחוד את חשיבות של מיקומם הגיאוגרפי
.
המזבח הראשון
נבנה באלון מורה, מול הר גריזים והר עיבל- שם בני ישראל קיבלו את התורה מרצונם החופשי ללא כפייה ונשבעו לקיים אותה באמירת "אמן" לאחר כל ברכה או קללה. רבנו בחיי מפרש שאברהם פחד מהכנענים לכן לא בנה מזבח, עד שהקב"ה התגלה אליו באלון מורה, והבטיח לו לרשת את ארץ כנען."ולפי שהיה אברהם מתפחד מהם הרבה בהיותו עובר בארצם, ע"כ לא היה בונה מזבח עד שבא אל מקום שכם ונראה לו ה' ית' ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואז נסתלק פחדו, והוברר לו הענין כי זאת הארץ אשר הבטיחו עליה ובנה מזבח לה' על בשורת הארץ" (ר' בחיי בראשית יב,ו).
לומדים מכאן שמעשה בניית מזבח מוכיח בעלות על הארץ ומשדר לאומות העולם, אמונה איתנה בה' ובהבטחותיו

יום חמישי, ספטמבר 06, 2012

פרשת שבוע: נצבים וילך -הפרט יכול להושיע את הכלל


פרשת נצבים-וילך תשס”ז גיליון מס' 81
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הפרט יכול להושיע את הכלל
?איפה שוכנת השכינה לאחר סיום הגלות
?האם הר הבית מקום ראוי לבניית בית המקדש


אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, ופרשתנו עוסקת בענייני תשובה אל ה'. פרשת נצבים נאמרה ביום מותו של משה רבנו (עיין רש"י כט,ט). כל העם ניצב מול הקב"ה כדי לכרות אתו ברית. זהו מעין מעמד הר סיני, לפני הכניסה לארץ ישראל. הפסוק הראשון של הפרשה מתחיל בלשון רבים ומסתיים בלשון יחיד.
" אתם נצבים היום כלכם לפני ידוה אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל " (דברים כט,ט).
רבנו בחיי בפירושו על התורה, מביא את דברי חז"ל הלומדים מפסוק זה את הערבות ההדדית השוכנת בעם ישראל.
" דקדקו רבותינו ז"ל מכאן שכל ישראל נתפסין בעון איש אחד" (ר' בחיי דברים כט,ט). זאת אומרת שהפרט יכול להשפיע על הכלל ולהפיל עונש על כל העם. כך היה במעשה עכן בתחילת כיבוש הארץ, שמעל בחרם וגרם לעונש על כל העם. זה לשון הפסוק " כל איש ישראל ", המלמד אותנו שאיש אחד שחטא, יכול להכשיל את כל העם, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
אם בדברים שליליים, אדם בודד משפיע על הכלל, אז כל שכן, שאדם אחד יכול להושיע את ישראל.
מרדכי היהודי או מתיתיהו הכהן, מהווים דוגמאות מצוינות לכוח הרב הגלום בתוך כל אחד מישראל. פרנסי הציבור אמורים להנהיג את עם ישראל. אבל אם הם אינם ממלאים את תפקידם, אז כל איש מישראל רשאי ואולי חייב להחליף אותם.
בימינו המצוות הלאומיות הקשורות לעם ישראל, אינם בראש סדר העדיפויות של מנהיגינו.
יש הוכחה ברורה הממחישה את הטענה הנ"ל. למעלה משבעה ימים, המוסלמים מבצעים חפירות בהר הבית, במקום הטופוגרפי של עזרת הכוהנים.
האם מנהיג אחד, ביקש להפסיק את חילול מקום המקדש?
האם איש ציבור אחד דרש להפסיק את החפירות?


יום שבת, אוקטובר 22, 2011

פרשת שבוע: נח - אחרי המבול, המזבח

פרשת נח תשס”ז גיליון מס' 37
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
אחרי המבול, המזבח !
נח בונה מזבח ומקריב עולות לה', לאחר יציאתו מהתיבה. איך המזבח מסמל תחילת תקופה חדשה לאנושות, תקופה של התחדשות ואור לעולם

יום שלישי, אוקטובר 04, 2011

חג סוכות: הסוכה היא מקום שכינה


סוכות תשס”ח גיליון מס' 84
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסוכה היא מקום שכינה
? למה הקב"ה מצווה אותנו לצאת מבתינו, כאשר המזג אוויר לא מתאים לכך האם הסוכה משמשת כעין בית מקדש
מטרת חג הסוכות, היא להכניס את ישראל תחת כנפי השכינה, תחת ההשגחה האלוקית. אחרי ראש השנה ויום כיפור, אנחנו מוכנים לשמוח עם הקב"ה. ה"משך חכמה" בפירושו על התורה מסביר את מהות חג הסוכות והניגוד שבו. בתקופת האסיף האדם נמצא בשדהו, ומצפה לחזור לביתו לאחר סיום כל עבודות השדה. נגד רצון האדם, הקב"ה מצווה אותו לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת ארעי- בסוכה.
מצוות בניית הסוכה באה נגד טבע האדם. הניגוד גורם לכך, שמצוות סוכה מאופיינת בקדושה מיוחדת. אם היינו בונים סוכה בחודש ניסן, היה מקום לומר, שאנחנו מנצלים את מזג אוויר הנעים שבאביב כדי לצאת מבתינו. לכן התורה מכנה את חג סוכות, חג לה'; המילים "חג לה'", חוזרות שלוש פעמים בפרשת אמור, כמו שכתוב: " ... חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַידוָד ... " ... " בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג ידוָד, שִׁבְעַת יָמִים.." " וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַידוָד, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה: " (ויקרא כג, פסוקים לד,לט,מא).
שם שמים חל על הסוכה והיא מתקדשת, כמו קרבן חגיגה

יום שבת, יולי 09, 2011

פרשת שבוע: פרשת פינחס - קרבן התמיד כמבחן מנהיגות

פרשת פינחס תשס”ח גיליון מס' 123
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

קרבן התמיד כמבחן מנהיגות
למה נסמכה פרשת הקרבת קרבן התמיד למינוי יהושע בן נון, במקום משה רבנו?
איך לאחד את העם בימינו ולזכות במנהיג ראוי?

בפרשת פינחס, משה רבנו מבין שהגזרה לא בטלה. הוא לא יורשה להיכנס לארץ ישראל. לכן הדאגה הראשונה שלו היא למנות מחליף ראוי שינהיג במקומו, את בני ישראל לקראת הכניסה לארץ. משה פונה להקב"ה בצורה שונה מהרגיל ודורש בתוקף מהקב"ה למלא את בקשתו, כמו שכתוב: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה', אֱלֹקי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. (במדבר כז, טו-טז)
לאחר שהקב"ה נענה לבקשת משה רבנו במינוי יורשו, הקב"ה מצווה את עם ישראל להקריב את קרבן התמיד: כבש אחד בבוקר וכבש אחד בצהריים.
כידוע, סמיכות פרשיות בתורה, באה להעביר מסר. רש"י מביא את דברי ה"ספרי" הנותן טעם על הקשר הקיים בין מינוי יהושע ובין קרבן התמיד.
" .. אמר לו הקב"ה עד שאתה מצווה על בני, צוה את בני ישראל עלי "(רש"י כח,ב)
משה רבנו פוקד על הקב"ה, כביכול למנות יורש. הקב"ה עונה למשה רבנו, בציווי אחר- קרבנות התמיד. במילים אחרות, הקב"ה עונה למשה כך: אם אתה דואג לעם ישראל, פעל כדי שיקריבו את קרבן התמיד. מינוי מחליף הוא דבר שולי ביחס לעניין הקרבנות.
נראה לומר שמינוי יהושע במקום משה רבנו, פחות חשוב מהקרבת קרבן התמיד. הקב"ה רומז למשה רבנו ולעם ישראל עבור הדורות הבאים, שהקרבת הקרבנות התמיד הוא דבר חיוני לעם ישראל, לפני מינוי המנהיג.
תפקיד המנהיג לאחד את עם ישראל כדי למלא את רצון ה'. המנהיג צריך להתחשב בדעות השונות ולפעמים המנוגדות, של כל אחד מישראל.

יום ראשון, מרץ 22, 2009

ללא מקדש אין תכלית למצוות

גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
פרשת ויקרא- זכור תשס”ח גיליון מס' 108
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
ללא מקדש אין תכלית למצוות

מהו תכלית המצוות?
למה מצוות המשכן שקולה כנגד כל התורה כולה?
סיימנו את הפרשיות העוסקות בבניית המשכן. עכשיו אנחנו מתחילים חומש חדש, העוסק ברובו בעבודות המשכן עצמן ותורת הקרבנות.
התורה מאריכה בעניין המשכן, בחצי ספר שמות וכל ספר ויקרא. הקב"ה מחבב את ישראל לכן הוא חוזר על בנין המשכן חמש פעמים.
בספר שמות עסקנו בעניין עשיית המשכן ובנייתו. בספר ויקרא נעסוק בעבודת המשכן. יש הבדל מהותי בין העבודה ובין העשייה.
העשייה היא הכנה לעבודת הקרבנות. כאשר העבודה באה מלשון עבדות, המבטא את הביטול של ישראל להקב"ה. עיקר עבודת המקדש מתבצעת בפועל בעזרת קרבנות. המילה קרבן באה מלשון קירבה. תהליך הקרבת הקרבן מקרב את עם ישראל לה'.
בעל ה"בית גנזי" בפרשת פקודי מפרש את דברי האר"י ז"ל, האומר שמצוות עשיית המשכן שקולה ככל התורה כולה.
למה דווקא מצווה זו, שקולה כנגד כל שאר המצוות?
והאם ניתן לתת משקל למצוות?
תכלית המצוות היא לקרב אותנו להקב"ה, כדי להידבק בו. כמו שאמרו חז"ל: הקב"ה רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ריבוי המצוות בא כדי לתת לנו יותר אפשרויות לקיים אותן, וכך להידבק בהקב"ה.
עיקר המצוות הוא שהאדם יקיים אותן ויתעלה מעל החומריות שבו ויהיה דבוק בה'.
מצוות המשכן ובית המקדש מגלה את רצון הקב"ה לשכון בתוך עם ישראל ולהתקרב אליו כמו שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
מי שמקיים מצווה זאת, כאילו קיים את כל התורה, כי הוא מקיים את תכלית כל המצוות.
לעומת זה, אם עם ישראל אינו מקיים את מצוות בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות, כאילו כופר בתכלית המצוות.
" מי שאינו מקיים מצווה זו (בניית המשכן) יש פגם בכל המצוות שהוא מקיים וכאילו לא קיים המצוות לפי תכליתם" (בית גנזי פקודי, דפים תתתלח-לט).
עכשיו אנחנו מבינים למה מצוות בנית בית המקדש ועבודת הקרבנות שקולות כנגד כל התורה כולה.
לכן התורה מאריכה במצווה זאת. למעשה לא מדובר במצווה אחת, אלא בשליש מתרי"ג המצוות. כשליש מבין תרי"ג המצוות, קשור לעבודת המקדש: בניית בית
המקדש וכליו, עבודת הקרבנות, הקטורת, הבאת הביכורים וכו'.
כאשר אנחנו נכנסים לתוך ספר ויקרא, עניין חידוש עבודת הקרבנות עולה על הפרק מידי שבוע.
איך נוכל להמשיך לקיים את המצוות, ללא בית מקדש בנוי בהר הבית?
איך אפשר להתפלל מידי יום על החזרת השכינה לציון, ולא לעשות מעשה!
פרשת זכור מזכירה לנו מידי שנה להרוג את עמלק.
מצוות מחיית עמלק, מקרבת אותנו להקב"ה, כאשר הייעוד של עמלק הוא לשבש את הקרבה המיוחדת הקיימת בין ישראל ובין הקב"ה.
היום יש סוג חדש של עמלקי: עמלקי ישראלי. אנחנו, יצרנו את הייצור המסוכן הזה, במו ידינו.
הרצח המתועב שקרה בשבוע שעבר בישיבת מרכז הרב, בא להזכיר לנו איפה נמצא העמלקי של היום.
אסור לנו לעצום עיניים ולהסתיר את האמת.
מצוות מחיית עמלק, ובניית בית המקדש הן מצוות הקשורות זו בזו.
בע"ה לקראת חג הפורים וחודש ניסן, שהוא חודש הגאולה, נזכה לקיים את מצוות קרבן הפסח ומחיית עמלק המתגורר בתוכנו.

סרט וידאו על המאמר


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שישי, ספטמבר 26, 2008

העקידה היא דרך חיים לעם ישראל


ראש השנה תשס”ח גיליון מס' 82
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העקידה היא דרך חיים לעם ישראל
?למה תוקעים בשופר בראש השנה
?מהו המסר האמיתי של עקידת יצחק


אנחנו חוגגים את ראש השנה, מתוך אמונה שנעבור בשלום את יום הדין. מה מקור הביטחון הזה, בכך שהקב"ה ימחול על עוונותינו?
התשובה נמצאת באירוע מרכזי שהתרחש ביום זה ממש, לפני 3700 שנה. הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בפעם העשירית, וביקש ממנו להקריב את בנו, יצחק בהר המוריה. אנחנו תוקעים בשופר, בראש השנה כזכר לעקידת יצחק. בזכות מעשה העקידה, הקב"ה מכפר על עוונותינו ופותח דף חדש כביכול.
הרב שמשון רפאל הירש מפרש בצורה נפלאה, את פרשת העקידה ועניין הקרבת האיל. יצחק אבינו מוכן למסור את נפשו כדי לקיים את דבר ה'. מעשה העקידה מלמד אותנו איך למסור את נפשנו לה', באופן תמידי.
למעשה, אנחנו מקריבים קרבנות בבית המקדש, כדי להנציח את מעשה העקידה.
הרש"ר הירש מביא את מדרש "תנא דבי אליהו" האומר שביום העקידה הקב"ה תיקן את קרבן התמיד של הבוקר ושל בין הערביים. קרבן התמיד בא להמשיך ולהנציח את עקידת יצחק אבינו. " קרבן התמיד כמצווה שנצטוותה האומה הישראלית על מנת להמשיך בה את מעשה העקידה של אביה הראשון " (רש"ר הירש בראשית כב, יג-ד).
הקב"ה אינו מסתפק ברצון של אברהם אבינו להקריב את בנו, אלא הוא מצפה ממנו שיעשה מעשה ויקריב קרבן. הקב"ה שולח לאברהם אבינו את האיל- שנברא בששת ימי בראשית, כדי שישמש כדוגמא לדורות הבאים.
אנחנו למדים מהקרבת האיל, במקום המקדש את עדיפות המעשה על פני המחשבה, כאשר העבודה שבלב אינה מספיקה.
לכן עלינו ללכת בעקבות אברהם אבינו ולעשות מעשה. העבודה שבלב אינה מתקבלת במקרה הזה, לכן עלינו לחדש את עבודת התמיד ושאר הקרבנות, ללא דיחוי.
בעל "הכלי יקר" מדייק מלשון הפסוק: ".. כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את-בנך את-יחידך" (בראשית כב,טז).
המילים "הדבר הזה" מכוונות כנגד הקרבת האיל. בזכות קרבן זה, אברהם אבינו וצאצאיו יזכו בכל ההבטחות והברכות המוזכרות בהמשך הפרק.
נראה לומר שלראשונה בתורה, מישהו מקריב קרבן, כתחליף לנפש האדם.
כמו שכתוב " ..וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו " (בראשית כב,יג).
המילים "תחת בנו", מלמדות על הכוונה האמיתית של הקרבן. הקרבן אינו בא כמתנה לה', אלא הוא משמש כתחליף לחיי האדם עצמו. האיל שהתגלה בהר המוריה, בזמן העקידה, לא נמצא שם במקרה; ההיפך הוא הנכון, הוא מחכה 2000 שנה מבריאת העולם ועד זמן העקידה.
בראש השנה אנחנו תוקעים בשופר כדי להזכיר בפני ה' את מעשה העקידה, ובמיוחד את הקרבת האיל.
השופר בא לשים דגש מיוחד על עניין הקרבת האיל בהר המוריה.
האיל בעל תפקיד מרכזי בגאולת עם ישראל. חז"ל אומרים שבקרן ימין של האיל, הקב"ה תקע במעמד הר סיני ובקרן שמאל ה' יתקע בביאת המשיח. "..קרניו של איל, שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר. קרנושל ימין שהוא גדול משמאלו שהוא עתיד לתקוע בו לעתיד לבא שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ילקוט שמעוני בראשית קא).
האיל הזה ושתי קרנותיו מלווים את עם ישראל מאברהם אבינו ועד היום. הוא מסמל את מהות עבודת הקרבנות: מסירות נפש כדי להתקרב להקב"ה.
כשנתקע בשופר בראש השנה עלינו לזכור את המסר של העקידה. לעשות מעשים, ולא דברים שבלב.
יפה להתפלל למען בניין בית המקדש, אבל עדיף לעשות מעשה, כמו חידוש קורבן התמיד.
ביחד נתפלל, שנזכה להמשיך את דרכו של אבותינו, ונאמץ את לקחי העקידה כדרך חיים
.


סרט וידאו על המאמר


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל


יום חמישי, ספטמבר 11, 2008

? איך לקיים את תרי"ג המצוות


פרשת כי תצא תשס”ז גיליון מס' 79
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לקיים את תרי"ג המצוות
?למה משה רבנו התחנן להיכנס לארץ ישראל
?האם עיכוב בחידוש עבודת הקרבנות משפיע על שכר שאר המצוות

בפרשת כי-תצא, אנחנו ניצבים מול בעיית שכר המצוות. התורה פירטה את שכר המצוות בשני מקרים בלבד: מצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד אב ואם.
מצווה אחת קלה –קן ציפור, ומצווה שנייה חמורה -כיבוד הורים. עבור קיום שתי המצוות יש שכר זהה, כמו שכתוב: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב,ד).
חז"ל אמרו שתרי"ג המצוות הן כנגד חלקי גוף האדם: רמ"ח איברים מול רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידים מול שס"ה מצוות לא תעשה. כל מצווה באה לתקן חלק אחד בגוף האדם. ללא קיום כל המצוות האדם אינו יכול להשיג את השלמות ונחשב לבעל מום. כידוע בעל מום אינו יכול להתקרב לקודש ולשכינה. כל דבר שהוא חסר אינו יכול לשמש בבית המקדש, סמל השלמות בעולם. מסיבה זאת משה רבנו ביקש להיכנס לארץ ישראל על מנת לקיים את המצוות התלויות בארץ, וכך להשיג את השלמות.
" דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם" (סוטה יד/א).
ה"שם משמואל" מקשה על הדרישה של משה רבנו לקיים את המצוות התלויות בארץ. אי אפשר לאדם אחד לקיים את כל תרי"ג המצוות, כי חלקן מיועדות למלך, חלקן מיוחדות לכוהנים ואחרות מתקיימות בצורה אקראית. אם כך, למה משה רבנו השייך לשבט לוי ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ, כאשר לשבט לוי אין נחלה בארץ?
ה"שם משמואל" משיב ואומר שבכל איבר שבאדם, יש בו כוח כללי הכולל בתוכו את שאר האיברים. לדוגמא, עיוור לא יוליד בהכרח ילד עיוור וכך לכל סוגי המומים. יוצא מכאן שבכל חלק של גוף האדם טמון בתוכו, כוחות של כל שאר האיברים. אותו עיקרון נכון לגבי קיום המצוות. אם אנחנו מקיימים את המצוות שבידינו לעשות אותן, אזי כוח הכללי של מצווה אחת משלימה את המצוות שאין באפשרותנו לעשות.
" דמאחר שמקיימים המצוות שיש לאל ידים לקיימן, כוח הכללי שבהן משלים את אברי הנפש שהם לעומת שאר המצוות שאי אפשר לקיימן" (שם משמואל כי-תצא דף קמב).
לכן משה רבנו זכה בשכר המצוות התלויות בארץ, למרות שלא קיים אותן. כי הן כלולות בשאר המצוות, ובתנאי ששאר המצוות נעשו לשם שמים ולא על מנת לקבל שכר.
זו הסיבה שהקב"ה לא גילה לנו את השכר של כל מצווה ומצווה, כדי שנקיים אותם לשמה ובזכות זה נקבל שכר כולל, כנגד כל תרי"ג המצוות.
אם היום אנחנו בוחרים לקיים מצוות מסוימות וחס וחלילה מחליטים להתעלם ממצוות אחרות, זה הופך אותנו לבעלי מומים.
אם בידינו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את המזבח, אזי כל המצוות שאנחנו מקיימים מאבדים מערכם. כי יש איברים שבגופנו שלא ישיגו את השלמות ויהיו חסרים.
קיום המצוות אינו יכול להיות תלוי ברצונות שלנו ובשיקולים זרים.
זהו חוסר אמונה וחילול השם לחשוב שאם לדוגמא, נקריב את קרבן פסח זה יסכן את שלום העולם. זה בדיוק ההיפך, אם לא נביא את קרבן הפסח אז נפגע בערך כל המצוות שאנחנו מקיימים, ואז העולם בסכנה אמיתית.
אם נרצה בכל ליבנו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות בית לה', אז הקב"ה יחשיב לנו את שכר המצווה הזאת,
למרות שלא קיימנו אותה בפועל. כך היה עם משה רבנו, שהתחנן להקב"ה להיכנס לארץ כמו שכתוב בתלמוד: "אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם"(סוטה יד/א).
הלוואי שנזכה לקיים את כל תרי"ג המצוות ללא כוונות זרות או אינטרסים אישיים, וכך נוכל לבנות באחדות ובשלמות את בית המקדש השלישי בב"א.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל


יום שישי, פברואר 29, 2008

מעשים של אהבה


פרשת כי ויקהל תשס”ח גיליון מס' 106
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מעשים של אהבה
מדוע עבודות המשכן מוזכרות חמש פעמים בספר שמות?
אלו מעשים דרושים כדי לבלום את הידרדרות מדינת ישראל?

בספר שמות התורה חוזרת חמש פעמים על סדר בניית המשכן וכליו. לראשונה, בפרשיות תרומה ותצוה. לאחר מכן בפרשת כי-תשא, הקב"ה חוזר על כל עבודות המשכן בלי לפרט אותן, כאשר הוא בחר בבצלאל בן אורי לביצוע העבודה.
בפעם השלישית בפרשת ויקהל משה מוסר לבני ישראל את סדר בנין המשכן. לאחר מכן התורה מפרטת את תוצאת העבודות לאחר סיומן על ידי חכמי הלב. ולבסוף בפעם החמישית לאחר השלמת כל המלאכה, בפרשת פקודי. הרמב"ן ורבנו בחיי מפרשים את העניין בדרך זהה.
הקב"ה מגלה את חיבתו לעם ישראל דרך עבודות המשכן. " ועל הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ ה' במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות, להרבות שכר לעוסקים בה" (רמב"ן שמות לז,ח).
קצת קשה להבין, למה הקב"ה צריך בית, בעולם הזה, הנבנה על ידי ישראל?
נראה לומר שזו הסיבה, שהתורה חוזרת חמש פעמים על אותם הדברים. כך נבין את חשיבות בניית המשכן והעבודות המתקיימות בו יום-יום.
כשחוזרים מספר פעמים על אותו הדבר, זה סימן שהדבר חשוב במיוחד. לעומת זאת, על כל מילה או אות מיותרת , חז"ל לומדים הלכות רבות.
בנושא המשכן הקב"ה לא מצמצם את מספר המילים או את מספר האותיות, כי הקב"ה אוהב את עם ישראל ורוצה לשכון בתוכו.
חז"ל אמרו שהקב"ה מייעד שכר מרובה לעוסקים בבנין המקדש.
בית המקדש גורם לנחת רוח להקב"ה, ומראה לעולם את מנהיגותו. כאשר השכינה שורה על ישראל, אין קידוש השם יותר גדול מזה.
ניתן להתעסק בבית המקדש במספר אופנים. ניתן לבנות אותו, ניתן ללמוד את הלכות העבודה או לתרום תרומה לבדק הבית.
אמרו חז"ל, שכל העוסק בדיני הקרבנות כאילו הקריב קרבן. לכן אנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית את סדר הקרבנות.
כך מפרש בעל ה"בית גנזי" את דברי חז"ל: אי אפשר להגיד שאמירת פרשת הקרבנות שווה למעשה ההקרבה עצמו. אלא, עצם האמירה מעידה על קשר הדוק ורצון אמיתי להביא קרבן להקב"ה.
האדם שמשתוקק להביא קרבן, גורם לנחת רוח להקב"ה.
אז, ניתן לראות את אותו האדם, כאילו הקריב קרבן ממשי, בבית המקדש. ( עיין בית גנזי פרשת ויקהל דף תתשפא).
מעשה הקרבנות מעיד על אהבה בין הקב"ה ועם ישראל.
כל מצווה שיש בה עשייה, מוכיחה את אהבת האדם כלפי הקב"ה. כל מצווה הכרוכה בשמירה והתרחקות מדבר רע, מעידה על מידת היראה ופחד מהקב"ה. זה למעשה ההבדל בין מצוות עשה- כנגה מידת האהבה, ומצוות לא תעשה- כנגד מידת היראה. (עיין בהרחבה פירוש הרמב"ן יתרו כ,ז).
נראה לומר, שפירוש הרמב"ן שופך אור חדש על ריבוי המלאכות והשימוש בפועל "עשה" בפרשיות העוסקות במשכן: "ועשו ארון עצי שטים, ועשית בדי עצי שטים, ועשית כפרת זהב, ועשית שנים כרבים זהב" וכו' .
(עיין פרשת תרומה תשס"ח גיליון 103)
העשייה קשורה למידת אהבת ה', ובניית בית המקדש מהווה השיא של העשייה למען ה'.
לכן מלאכות המשכן כתובות חמש פעמים.
הקב"ה מזרז את ישראל חמש פעמים, כי "כשאוהבים, אין סופרים".
גם היום אנו זקוקים לעזרה מהקב"ה, כדי להבין את המסרים האמיתיים שהערבים שולחים לנו.
עלינו לעשות מעשים: בניין בית המקדש והשלמת כיבוש ארץ ישראל. אין להתפתות ולחתום על "הסכמים" דמיוניים. אין להיכנס להרפתקה צבאית, שבסופה תהיה בריחה מעזה לאחר מספר הרוגים.
עלינו לכבוש את רצועת עזה, עלינו לכבוש את ירושלים ולבנות את בית המקדש.
אם ההנהגה הנוכחית אינה מסוגלת לעשות את זה, אז לא נוכל לשתף פעולה איתם ונחכה להנהגה ראויה יותר.
בע"ה הקאסמים יעירו את עינינו ונעשה את המעשים הדרושים כדי להרבות אהבה בין הקב"ה ובין ישראל.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, ינואר 24, 2008

יתרו מתקן את החטא



פרשת יתרו תשס”ח גיליון מס' 101
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יתרו מתקן את החטא

?מדוע יתרו מקדים את בני ישראל ומביא קרבן לפני ה', אודות יציאת מצרים
?מה הקשר בין מתן תורה ובין הקרבת קרבנות על המזבח

פרשת יתרו הינה פרשת מרכזית המתארת את קבלת התורה על הר סיני. לפני ואחרי עשר הדיברות, התורה מזכירה את עניין הקרבנות.
בתחילת הפרשה יתרו מקריב עולה וזבחים, כמו שכתוב: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים.." (שמות יח,יב).
ובסוף הפרשה הקב"ה מצווה אותנו לבנות מזבח אדמה, כמו שנאמר: " מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו ..." (שמות כ,כ).
לכאורה אין קשר בין נושאים אלה.
בזמן גאולת מצרים, בני ישראל נהפכו לעם ישראל וקיימו את ברית האבות. הברית עם הקב"ה, על פי הרמב"ם, מתקיימת בשלושה דברים: מילה, טבילה וקרבן. בני ישראל מלו את עצמם במצרים ולפני קבלת התורה בני ישראל טבלו והקריבו עולות וזבחים.
" בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית--במילה, וטבילה, וקרבן. [ב] מילה--הייתה במצריים, כשנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצריים, חוץ משבט לוי; ועל זה נאמר "ובריתך ינצורו" (דברים לג,ט). [ג] וטבילה--הייתה במדבר, קודם מתן תורה: כשנאמר "וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם" (שמות יט,י). וקרבן--כשנאמר "וישלח, את נערי בני ישראל, ויעלו, עולות" (שמות כד,ה), על ידי כל ישראל הקריבום."
( רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,א).
אותו תהליך נדרש מגוי הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה. הגוי צריך למול את עצמו, לטבול במקווה ולהביא קרבן עולה.
לדאבוננו אין לנו בית המקדש בנוי, לכן הגר יחכה לבניין בית המקדש כדי להביא את קרבנו. למעשה יתרו הוא הראשון-לפי סדר הפרשיות, להביא קרבן לה' סמוך ליציאת מצרים.
נראה לומר שיתרו בהקרבת הקרבנות עולה וזבחים, מאיר לנו את הדרך לקראת קבלת התורה בהר סיני.
בעל ה"משך חכמה" בפירושו על התורה, מביא שני הסברים בנוגע לקרבן של יתרו.
ההסבר הראשון אומר שיתרו הביא זבחי תודה להקב"ה, לכן זקני ישראל ואהרון הכהן הצטרפו אליו ואכלו את הלחמים של קרבן תודה, כמו שכתוב: "... וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹקים. " (שמות יח,יב).
יתרו מודה ל-ה' על כל הניסים שהוא עשה במצרים עבור בני ישראל.
חז"ל במסכת סנהדרין מגנים את ישראל שלא הודו לה' עד עכשיו. כאשר בא יתרו ומביא עולות וזבחים, אז הם הצטרפו אליו. (עיין סנהדרין צד/א).
ההסבר השני בא לאשר את תהליך הגיור של יתרו. כאשר ראינו לעיל,בדברי הרמב"ם שהגר צריך להביא קרבן כדי להשלים את הגיור שלו.
נראה לומר שזו הסיבה שהתורה מביאה את ענייני המזבח בסוף פרשת יתרו, ולא ביחד עם שאר כלי המשכן.
הקב"ה השתמש ביתרו כדי לרמוז לעם ישראל על חשיבות הבאת קרבנות, להשלמת הברית עם הקב"ה.
המסר ברור וחד-משמעי. אם אנחנו חפצים לחדש את הברית עם הקב"ה, עלינו לבנות את המזבח ולהקריב קרבנות לה'.
לכן בסוף הפרשה, מוזכר עניין בניית המזבח.
לאחר אלפיים שנות גלות, יש מקום לחדש את הברית עם הקב"ה בעת חזרתנו לארץ ישראל.
בע"ה עם ישראל יתאושש ובמקום לסגת ולהתגונן, הוא יתעורר מתרדמת הגלות.
ביחד נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר





הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל



יום שלישי, ינואר 22, 2008

יתרו מעורר את עם ישראל

פרשת יתרו תשס”ז גיליון מס' 52
מאת שמואל בן חמו
לחץ כאן להדפסה
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

יתרו מעורר את עם ישראל
למה פרשת עשרת הדברות נקראת על שם יתרו- כהן לעבודה זרה לשעבר?
מה עלינו ללמוד מיתרו כדי לזרז את תהליך הגאולה ?

פרשה זו נכללת בין הפרשיות החשובות ביותר בתורה. בנוסף לעשרת הדיברות, מופיעים עניינים חשובים שכדאי ליישם בימינו. לאור מה שאמרנו לעיל מתעוררת השאלה למה פרשה זו נקראת על שם כהן לעבודה זרה, לשעבר? מה יתרו עשה כדי לזכות בכבוד הזה ?
מובא במסכת סנהדרין שיתרו הינו הראשון שהודה לה' על הניסים שקרו בזמן גאולת מצרים: " ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'" (סנהדרין צד ע/א).
הוא מקדים את משה רבנו ובני ישראל כאשר הוא מברך את ה' לפניהם, לכן חז"ל מגנים אותם.
יתרו לא הסתפק בדיבורים בלבד אלא גם במעשים. הוא הביא עולות וזבחים להקב"ה כמו שנאמר: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים " (שמות יח,יב).
גם הפעם, יתרו מקדים את בני ישראל. בסוף פרשת בשלח (שמות יז,טו) משה רבנו בונה מזבח ומודה לה' על הניצחון על עמלק, אבל הוא אינו מקריב קורבן עבור גאולת מצרים. ראוי לציין שמטרת היציאה ממצרים הייתה לעבוד את ה' במדבר שלושה ימים ולזבוח לה'. על פי סדר הפרשיות, בני ישראל עדיין לא הקריבו קורבנות לה'. נראה לומר שיתרו הבין את חשיבות הקרבת הקורבנות במדבר סמוך לגאולת מצרים.
אהרון והזקנים מכירים בטעותם ומיד לאחר מכן מצטרפים ליתרו ואוכלים ביחד איתו את בשר השלמים, כמו שנאמר בהמשך הפסוק : "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקים" (שמות יח,יב).
בזכות מעשיו יתרו זכה לבנים שישבו בסנהדרין, בלשכת הגזית. כמו שמובא במסכת סנהדרין: " ויתרו שברח, זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים" (סנהדרין קו ע/א).
עכשיו ברור יותר למה פרשת מתן תורה נקראת על שם יתרו.
רמז נוסף המדגיש את חשיבותו של קורבן יתרו נמצא בסוף הפרשה, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לבנות את מזבח האדמה.
למה הקב"ה מצווה אותנו לבנות את המזבח במעמד הר סיני? למה התורה מקדימה את המזבח לשאר כלי המשכן?
נראה לומר שבגלל העולות והזבחים שהקריב יתרו, ה' מוכיח את ישראל בדרך של רמז. ה' מצביע על הטעות שעשו בני ישראל כאשר הם לא הקריבו קורבנות למרות הניסים שעשה ה' לעיניהם.
יתרו מתבטל להקב"ה בהבאת קורבנות לה'. לאחר שהוא התבטל כלפי הקב"ה ועם ישראל, משה רבנו יכול לקבל את עצתו. יוצא מכאן, שעם ישראל יכול לקבל עצות מאומות העולם בתנאי שהם מתבטלים להקב"ה ולתורתו.

עלינו לשנות את המדיניות של ממשלות ישראל הדוגלות בכניעה לתרבות המערבית מתוך ניסיון להידמות אליהם בכל מחיר. אנחנו לא מדינת כל אזרחיה ולא עם ככל העמים. עצמאות עם ישראל בארצו מתבטאת בבניית מזבח בהר הבית. אוי לנו אם ניתן לגויים- כדוגמת יתרו, להראות לנו את הדרך הנכונה ולהקריב קורבנות לה'.
אנחנו למדים מפרשת יתרו שעלינו לחדש את עבודת הקורבנות כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עושה לנו מידי יום למעלה ממאה שנה: הוא גירש את הנאצים משערי ארץ ישראל, החזיר אותנו לארץ ישראל, נתן לנו את הר הבית, ניצח את אויבינו....

יום שישי, דצמבר 14, 2007

הקרבנות מכינים לשכינה

מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית

פרשת ויגש תשס”ח גיליון מס' 95
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הקרבנות מכינים לשכינה

?על מה התפללו האבות בבאר-שבע
?למה יעקב אבינו מקריב קרבנות שלמים בבאר-שבע, לפני הירידה לגלות מצרים

יעקב אבינו ומשפחתו המונה שבעים נפש, יורדים לגלות מצרים. לקראת היציאה מן הארץ יעקב אבינו רוצה לשאול את הקב"ה, האם הוא רשאי לעזוב את ארץ ישראל. רוח הקודש אינו שורה עליו, מיום מכירת יוסף על ידי אחיו.
יעקב אבינו מגיע לבאר-שבע ומקריב זבחים לה', כמו שכתוב: " וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק " (בראשית מו,א).
יעקב אבינו בוחר דווקא בבאר-שבע, כי אבותיו התפללו שם והקריבו קרבנות במקום הזה.
הרד"ק מפרש שיעקב אבינו הקריב קרבנות כדי שתשרה עליו רוח הנבואה. לכן מיד אחרי כן ה' מתגלה אליו במהלך הלילה כמו שכתוב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה" (בראשית מו,ב)
הרמב"ן שואל למה יעקב אבינו הקריב זבחים- שהם קורבן שלמים, ולא עולות כמו אבותיו?
הוא ממשיך ומקשה: למה התורה במעמד הקרבת הזבחים מזכירה את יצחק אבינו- " לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק ", ואינה מזכירה את אלוהי אברהם?
יעקב ראה דרך נבואה שעם ישראל בדרך לגלות מצרים.
יעקב אבינו מתמלא בפחד מפני הגלות הארוכה; בייחוד אם הקב"ה ינהג במידת הדין המסמלת את יצחק אבינו.
לכן הוא מביא זבחים רבים כדי להמתיק את מידת הדין ולהשליט את מידת הרחמים לאורך גלות מצרים.
יעקב אבינו מקריב קרבן שלמים דווקא, ולא קרבן עולה, כדי לרמוז על שלום העולם, כמו שכתב הרמב"ן: "שלמים שמטילין שלום בעולם" (רמב"ן מו,א).
קרבן שלמים מטיל שלום בעולם כי כל השותפים בהקרבתו מקבלים חלק של הקרבן: הכוהנים, ישראל והקב"ה.

השותפות בזבחים (קרבן שלמים) מביאה שלום לעולם.
יצחק אבינו אף הוא בנה מזבח בבאר-שבע. יצחק אבינו בנה מזבח לאחר המאבק נגד הפלשתים בנוגע לשלוש הבארות. שלוש פעמים הוא חפר בארות ופעמיים הפלשתים מילאו אותן בעפר. הבאר השלישית לא נסתמה על ידיהם ונכרת ברית עם אבימלך מלך פלשתים. הרמב"ן מפרש שם (בראשית כו,כו) ששלוש הבארות הן כנגד שלושת בתי המקדש, לכן באר השלשית התקיימה ולא נסתמה על ידי הפלשתים, כמו בית המקדש השליש שלא ייחרב לעולם.
יצחק אבינו מפחד מהפלשתים, לכן הקב"ה מתגלה אליו כדי לחזק אותו לקראת המפגש עם אבימלך מלך פלשתים. למעשה יצחק אבינו הכין את התשתית לבניית שלושת בתי המקדש.
אברהם אבינו אף הוא היה בבאר-שבע ולפי דברי חז"ל לא התנהג כנדרש כלפי אבימלך מלך פלשתים.
הוא פחד ממנו והביא לו שבעה כבשות.
חז"ל אומרים שכנגד שבעת הכבשות האלה קרו אסונות כבדים על עם ישראל. בין היתר, הכבשות האלה גרמו לשבעה חורבנות של בתי המקדש והמשכנים. " אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו מחריבין ז' משכנות מבניך. אלו הן אוהל מועד, וגלגל, ונוב, וגבעון, ושילה, ובית העולמים תרין." (מדרש שמואל פרשה יב).
השם באר-שבע מוצא את מקורו בשבעה הכבשות שאברהם נתן לאבימלך, מלך פלשתים והשבועה שהייתה ביניהם.

לסיכום: בבאר-שבע התפללו שלושת האבות. עלינו ללמוד מהתנהגות יצחק אבינו שעמד על שלו מול אבימלך ולא פחד ממנו.
מיעקב אבינו אנחנו לומדים איך לשמור על השכינה אפילו בעומק הגלות. כאשר בעזרת הקרבת קרבנות לה' ניתן להזמין את השכינה.
היום אם אנחנו רוצים שהשכינה תשרה בציון עלינו לקרוא לה דרך חידוש עבודת הקרבנות. זו ההתמודדות הנכונה מול אומות העולם והפלשתים בפרט.

סרט וידאו על המאמר





http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, אוקטובר 25, 2007

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה
הקרבן שהציל חיים !
אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.
למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?


עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.
המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"
כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א
.

sharethis