הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וילך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וילך. הצג את כל הרשומות

יום שבת, ספטמבר 15, 2018

פרשת השבוע: פרשת וילך - מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך  תשע"ט
גיליון מס 343  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          

מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך מציינת את סיום המנהיגות של משה רבנו ותחילת שלטון של יהושע. 
משה רבנו מכריז מול כל העם שיהושע עומד להחליף אותו ומברך אותו בברכת "חזק ואמץ". 
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם (דברים לא,ז).
לאחר מכן התורה מציינת שמשה רבנו סיים לכתוב את כל התורה והוא מוסר אותה למשמרת לכוהנים הנושאים את ארון הברית.
עד כאן הכל נראה הגיוני.
בפסוק הבא באופן מפתיע, משה רבנו מוסר לעם ישראל את מצוות הקהל.
כמו שכתוב: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.:  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל—בְּאָזְנֵיהֶם  (דברים לא,י-יא).
לפי מנין המצוות של ספר החינוך זאת המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות.
מדוע משה רבנו נזכר דווקא עכשיו למסור את מצוות הקהל לפני מותו?
האם יש קשר בין המצווה הזאת ומסירת המנהיגות ליהושע?
האם משה רבנו התכוון לשלוח מסר מוצפן לדורות? אם כן אז מהו המסר? 
ראשית נעלה 2 נקודות מתוך הפסוק הראשון של מצוות הקהל.
התורה משתמשת במילה "קץ" (מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה) כדי לציין את סוף שנת השמיטה. 
המילה "קץ" חוזרת מספר פעמים בתורה בהקשרים שונים. בימי המבול:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (בראשית ו,יג), בזמן יוסף הצדיק כאשר הוא יצא מהכלא כדי לפתור את חלום פרעה: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, (בראישת מא,א) ועוד מקומות נוספים.
ברוב המקומות מדובר במהלכים היסטוריים חשובים שהשפיעו על עם ישראל והעולם כולו.
המילה "קץ", מזכירה את קץ הימים וימות המשיח. התלמוד משתמש בביטוי "קץ הימים" כדי לתאר את ימות המשיח.

יום שבת, ספטמבר 08, 2012

פרשת שבוע: נצבים- במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?


פרשת נצבים-וילך תשס”ו גיליון מס' 31
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
גירסא מוכנה להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/nitzavimvayelech5766.pdf
במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?
שבת האחרונה של השנה מוקדשת לחשבון נפש אישי ולאומי. הפרשה עוסקת בהרחבה בקיבוץ גלויות שלעתיד לבוא ותשובה לה'. ננסה להבין בעזרת המלבי"ם את מהות התשובה האידיאלית שמטרתה לרצות לקיים את כל מצוות התורה, כולל המצוות התלויות בארץ ובבית המקדש.
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה
(דברים ל,א)
פרק ל' עוסק בנושא התשובה, והוא נכתב לעתיד לבוא כמו שהרמב"ן מפרש:
"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות:"
אנחנו מרגישים שיש כוח בליבנו המרחיק אותנו מהחיים הרוחניים ופועל נגד תכלית הבריאה. הכוח הזה מכונה עורלת הלב, כי כל דבר מיותר נקרא עורלה, כמו העורלה שחותכים בזמן ברית המילה או פירות עורלה האסורים באכילה.
נראה לומר שעורלת הלב מרחיקה מאיתנו כל מחשבה על חידוש עבודת המקדש ועלייה להר הבית, מתוך שאיפה להרחיק אותנו מכל דבר של קדושה, קל וחומר משורש הקדושה של העולם. הקב"ה מבטיח לנו שלעתיד לבוא, הוא יסיר מאיתנו את המחסום הזה שהפך עם אורך שנות הגלות לטבע שני, כמו שכתוב:
וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל,ו)
לאחר "מילת הלב",ההשתוקקות לתכלית הבריאה-הרוחניות, תהפוך לטבע האדם בדומה לטבע של בעלי החיים.


יום חמישי, ספטמבר 06, 2012

פרשת שבוע: נצבים וילך -הפרט יכול להושיע את הכלל


פרשת נצבים-וילך תשס”ז גיליון מס' 81
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הפרט יכול להושיע את הכלל
?איפה שוכנת השכינה לאחר סיום הגלות
?האם הר הבית מקום ראוי לבניית בית המקדש


אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, ופרשתנו עוסקת בענייני תשובה אל ה'. פרשת נצבים נאמרה ביום מותו של משה רבנו (עיין רש"י כט,ט). כל העם ניצב מול הקב"ה כדי לכרות אתו ברית. זהו מעין מעמד הר סיני, לפני הכניסה לארץ ישראל. הפסוק הראשון של הפרשה מתחיל בלשון רבים ומסתיים בלשון יחיד.
" אתם נצבים היום כלכם לפני ידוה אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל " (דברים כט,ט).
רבנו בחיי בפירושו על התורה, מביא את דברי חז"ל הלומדים מפסוק זה את הערבות ההדדית השוכנת בעם ישראל.
" דקדקו רבותינו ז"ל מכאן שכל ישראל נתפסין בעון איש אחד" (ר' בחיי דברים כט,ט). זאת אומרת שהפרט יכול להשפיע על הכלל ולהפיל עונש על כל העם. כך היה במעשה עכן בתחילת כיבוש הארץ, שמעל בחרם וגרם לעונש על כל העם. זה לשון הפסוק " כל איש ישראל ", המלמד אותנו שאיש אחד שחטא, יכול להכשיל את כל העם, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
אם בדברים שליליים, אדם בודד משפיע על הכלל, אז כל שכן, שאדם אחד יכול להושיע את ישראל.
מרדכי היהודי או מתיתיהו הכהן, מהווים דוגמאות מצוינות לכוח הרב הגלום בתוך כל אחד מישראל. פרנסי הציבור אמורים להנהיג את עם ישראל. אבל אם הם אינם ממלאים את תפקידם, אז כל איש מישראל רשאי ואולי חייב להחליף אותם.
בימינו המצוות הלאומיות הקשורות לעם ישראל, אינם בראש סדר העדיפויות של מנהיגינו.
יש הוכחה ברורה הממחישה את הטענה הנ"ל. למעלה משבעה ימים, המוסלמים מבצעים חפירות בהר הבית, במקום הטופוגרפי של עזרת הכוהנים.
האם מנהיג אחד, ביקש להפסיק את חילול מקום המקדש?
האם איש ציבור אחד דרש להפסיק את החפירות?


sharethis