חפירות המחללות את הר הבית בימים אלה
פרשת כי תבא תשס”ז גיליון מס' 80
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
המחשבה מביאה לידי מעשה
?למה בית המקדש נקרא על שם דוד המלך ולא על שם שלמה המלך
?האם בניית בית המקדש מעכבת את ירושת הארץ
הפרשה פותחת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש, ומפרטת את נוסח התפילה הנאמרת בזמן הנפתם לפני המזבח. התפילה מתחילה בפסוק הזה: " ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" (דברים כו,ה).
תרגום אנקלוס מייחס את המילים - "ארמי אבד אבי" ללבן הארמי, שביקש לאבד את עם ישראל בשלמותו, ללא יוצא מן הכלל. בפועל לבן לא הצליח להזיק ליעקב אבינו ומשפחתו, ובכל זאת התורה מתייחסת אליו כאילו ביצע את העבירה.
זה ההבדל בין הגוי ובין ישראל. חז"ל למדו מהפסוק הזה, שאם גוי מתכוון לבצע עבירה, אז הקב"ה מחשב לו כאילו עשה אותה. לעומת זאת, ישראל שמתכוון לעשות עבירה, הקב"ה אינו מחשיב אותה כל עוד הוא לא ביצע אותה. זהו חסד גדול שהקב"ה עושה לעם ישראל.
רבנו בחיי מביא את הצד הנגדי, כאשר ישראל מתכוון לקיים מצווה ואינו מצליח לבצע אותה. הקב"ה ברוב טובו, מחשיב לישראל את המצווה כאילו ביצע אותה. רבנו בחיי מביא את מדרש תהילים על פרק ל' "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד " (תהילים ל,א).
דוד המלך חשב לאורך כל חייו לבנות את בית המקדש. בסופו של דבר, בנו שלמה המלך זכה לבנות את בית המקדש. למרות זאת התורה מכנה את בית המקדש על שם דוד המלך. יוצא מכאן שהרצון העז לקיים את דבר ה', לפעמים חזק יותר מהמעשה.
חז"ל הביאו דווקא את הפסוק המתאר את חנוכת בית המקדש, כדי ללמד אותנו על המעלה, של מחשבה של מצווה הנחשבת כאילו קיים אותה.
נראה לומר שעלינו ללמוד מכאן, איך להתנהג בנוגע לבניין בית המקדש.
?למה בית המקדש נקרא על שם דוד המלך ולא על שם שלמה המלך
?האם בניית בית המקדש מעכבת את ירושת הארץ
הפרשה פותחת במצוות הבאת הביכורים לבית המקדש, ומפרטת את נוסח התפילה הנאמרת בזמן הנפתם לפני המזבח. התפילה מתחילה בפסוק הזה: " ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב" (דברים כו,ה).
תרגום אנקלוס מייחס את המילים - "ארמי אבד אבי" ללבן הארמי, שביקש לאבד את עם ישראל בשלמותו, ללא יוצא מן הכלל. בפועל לבן לא הצליח להזיק ליעקב אבינו ומשפחתו, ובכל זאת התורה מתייחסת אליו כאילו ביצע את העבירה.
זה ההבדל בין הגוי ובין ישראל. חז"ל למדו מהפסוק הזה, שאם גוי מתכוון לבצע עבירה, אז הקב"ה מחשב לו כאילו עשה אותה. לעומת זאת, ישראל שמתכוון לעשות עבירה, הקב"ה אינו מחשיב אותה כל עוד הוא לא ביצע אותה. זהו חסד גדול שהקב"ה עושה לעם ישראל.
רבנו בחיי מביא את הצד הנגדי, כאשר ישראל מתכוון לקיים מצווה ואינו מצליח לבצע אותה. הקב"ה ברוב טובו, מחשיב לישראל את המצווה כאילו ביצע אותה. רבנו בחיי מביא את מדרש תהילים על פרק ל' "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד " (תהילים ל,א).
דוד המלך חשב לאורך כל חייו לבנות את בית המקדש. בסופו של דבר, בנו שלמה המלך זכה לבנות את בית המקדש. למרות זאת התורה מכנה את בית המקדש על שם דוד המלך. יוצא מכאן שהרצון העז לקיים את דבר ה', לפעמים חזק יותר מהמעשה.
חז"ל הביאו דווקא את הפסוק המתאר את חנוכת בית המקדש, כדי ללמד אותנו על המעלה, של מחשבה של מצווה הנחשבת כאילו קיים אותה.
נראה לומר שעלינו ללמוד מכאן, איך להתנהג בנוגע לבניין בית המקדש.
זאת אומרת שאם נתכוון בכל ליבנו לכל התפילות שאנחנו אומרים מידי יום, אזי הקב"ה יעזור לנו לבנות את בית המקדש בפועל.
יש קשר הדוק בין בניין בית המקדש ויישוב ארץ ישראל,
כאשר אחד תלוי בשני.
כך ה"ספרי" מפרש את הפסוק: " וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים כו,ט).
למה התורה התכוונה במלים "המקום הזה" ?
אם הכוונה היא לגבי ארץ ישראל, הרי בהמשך הפסוק כתוב במפורש על ארץ זבת חלב ודבש. לכן לפי ה"ספרי" פירוש המילים "המקום הזה", מתייחס לבית המקדש.
"ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה [זה בנין בית המקדש. בשכר ביאתנו אל המקום הזה ניתן לנו את הארץ הזאת] " (ספרי כ"ו ,ט).
הפסוק לא כל כך מובן, ואינו כתוב לפי סדר הגיוני. הפסוק היה צריך להתחיל בנתינת ארץ ישראל ולאחר מכן בניין בית המקדש!
הסדור ההפוך שבפסוק, בא ללמד אותנו שהכניסה והישיבה בארץ ישראל תלויים בבניין בית המקדש.
כדי לרשת את ארץ ישראל ולשמור עליה, עלינו לבנות את בית המקדש.
בית המקדש מהווה מעין תעודת ביטוח לשמירת ארץ ישראל.
אם אין בית להקב"ה אז למה שלנו, יהיה בית?
בימים אלה המוסלמים ממשיכים בחילול הר הבית ומבצעים חפירות בעומק של עד חמשה מטרים בשטח של עזרת כוהנים. פעולות אלה באות כדי לעורר אותנו ולגרום לנו לדרוש את ציון.
אל לנו להיות אדישים למה שמתרחש במקום המקדש וחובה על כל אחד מאיתנו לפקוד את הר הבית ולהתקרב לשכינה.
סרט וידאו על המאמר
יש קשר הדוק בין בניין בית המקדש ויישוב ארץ ישראל,
כאשר אחד תלוי בשני.
כך ה"ספרי" מפרש את הפסוק: " וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים כו,ט).
למה התורה התכוונה במלים "המקום הזה" ?
אם הכוונה היא לגבי ארץ ישראל, הרי בהמשך הפסוק כתוב במפורש על ארץ זבת חלב ודבש. לכן לפי ה"ספרי" פירוש המילים "המקום הזה", מתייחס לבית המקדש.
"ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה [זה בנין בית המקדש. בשכר ביאתנו אל המקום הזה ניתן לנו את הארץ הזאת] " (ספרי כ"ו ,ט).
הפסוק לא כל כך מובן, ואינו כתוב לפי סדר הגיוני. הפסוק היה צריך להתחיל בנתינת ארץ ישראל ולאחר מכן בניין בית המקדש!
הסדור ההפוך שבפסוק, בא ללמד אותנו שהכניסה והישיבה בארץ ישראל תלויים בבניין בית המקדש.
כדי לרשת את ארץ ישראל ולשמור עליה, עלינו לבנות את בית המקדש.
בית המקדש מהווה מעין תעודת ביטוח לשמירת ארץ ישראל.
אם אין בית להקב"ה אז למה שלנו, יהיה בית?
בימים אלה המוסלמים ממשיכים בחילול הר הבית ומבצעים חפירות בעומק של עד חמשה מטרים בשטח של עזרת כוהנים. פעולות אלה באות כדי לעורר אותנו ולגרום לנו לדרוש את ציון.
אל לנו להיות אדישים למה שמתרחש במקום המקדש וחובה על כל אחד מאיתנו לפקוד את הר הבית ולהתקרב לשכינה.
סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל
הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה