פרשת שבוע: נצבים וילך -הפרט יכול להושיע את הכלל

פרשת נצבים-וילך תשס”ז גיליון מס' 81
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

הפרט יכול להושיע את הכלל
?איפה שוכנת השכינה לאחר סיום הגלות
?האם הר הבית מקום ראוי לבניית בית המקדש

אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, ופרשתנו עוסקת בענייני תשובה אל ה'. פרשת נצבים נאמרה ביום מותו של משה רבנו (עיין רש"י כט,ט). כל העם ניצב מול הקב"ה כדי לכרות אתו ברית. זהו מעין מעמד הר סיני, לפני הכניסה לארץ ישראל. הפסוק הראשון של הפרשה מתחיל בלשון רבים ומסתיים בלשון יחיד.
" אתם נצבים היום כלכם לפני ידוה אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל " (דברים כט,ט).
רבנו בחיי בפירושו על התורה, מביא את דברי חז"ל הלומדים מפסוק זה את הערבות ההדדית השוכנת בעם ישראל.
" דקדקו רבותינו ז"ל מכאן שכל ישראל נתפסין בעון איש אחד" (ר' בחיי דברים כט,ט). זאת אומרת שהפרט יכול להשפיע על הכלל ולהפיל עונש על כל העם. כך היה במעשה עכן בתחילת כיבוש הארץ, שמעל בחרם וגרם לעונש על כל העם. זה לשון הפסוק " כל איש ישראל ", המלמד אותנו שאיש אחד שחטא, יכול להכשיל את כל העם, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
אם בדברים שליליים, אדם בודד משפיע על הכלל, אז כל שכן, שאדם אחד יכול להושיע את ישראל.
מרדכי היהודי או מתיתיהו הכהן, מהווים דוגמאות מצוינות לכוח הרב הגלום בתוך כל אחד מישראל. פרנסי הציבור אמורים להנהיג את עם ישראל. אבל אם הם אינם ממלאים את תפקידם, אז כל איש מישראל רשאי ואולי חייב להחליף אותם.
בימינו המצוות הלאומיות הקשורות לעם ישראל, אינם בראש סדר העדיפויות של מנהיגינו.
יש הוכחה ברורה הממחישה את הטענה הנ"ל. למעלה משבעה ימים, המוסלמים מבצעים חפירות בהר הבית, במקום הטופוגרפי של עזרת הכוהנים.
האם מנהיג אחד, ביקש להפסיק את חילול מקום המקדש?
האם איש ציבור אחד דרש להפסיק את החפירות?


התשובה היא: לא, לצערנו.

לכן נראה לומר שבמציאות העכשווית של העדר מנהיגות יהודית, אדם בודד יכול לפעול ולהושיע את ישראל.
עכשיו אנחנו מבינים למה הפסוק הראשון של הפרשה מסתיים בלשון יחיד.
בעל ה"משך חכמה" מתרץ את שאלת שינוי הלשון בין תחילת הפסוק ובין סופו.
החלק הראשון של הפסוק שנכתב בלשון רבים, מתייחס רק למצוות המוטלות על כלל ישראל. סוף הפסוק מתייחס למצוות המוטלות על הפרט, לכן הפסוק משתמש בלשון יחיד.
ראוי לציין שה"משך חכמה" מביא את מצוות בניין בית המקדש, כדוגמא של מצווה כללית.
" לפי העניין נראה שיש מצוות שרק על הכלל, כמו בנין בית המקדש וכדומה, ויש שעל הפרט, לכן אמר שבטיכם- המה הכללים, ו-כל איש ישראל – הוא הפרט" (משך חכמה כט,ט).
אם נחבר את דברי רבנו בחיי ביחד עם פירוש ה"משך חכמה", נקבל דבר מעניין. אם המצוות הכלליות המוטלות על כלל ישראל לא מקוימות על ידו ועל ידי מנהיגיו, אז על כל אחד מישראל לקחת אחריות ולגרור אחריו את כל העם.
מצוות בניין בית המקדש היא הדוגמא הכי טובה, למצווה המוטלת על כלל ישראל. לדאבוננו, זו המצווה שהציבור בישראל אינו מרגיש שהיא מעשית כיום. במסכת מגילה התלמוד מסביר שהשכינה יוצאת לגלות ביחד עם ישראל. כאשר עם ישראל חוזר לציון, אזי גם השכינה חוזרת.
" ..שבכל מקום שגלו שכינה עמהם, ואף כשהם עתידים להגאל שכינה עמהם, ....מלמד שאף הקב"ה שב עמהם מן הגלות" (מגילה כט ע/א).
ברוך השם, אנחנו נמצאים בארץ ישראל ולא בגלות, אם כך השכינה חזרה ביחד איתנו למקומה הטבעי.
האם המקום המיועד לה' מבריאת העולם, מוכן ומזומן לקבל את פניו? איפה תשכון השכינה, בחפירות הוואקף?
זאת התשובה האמיתית: לשוב אל ה' למקום השכינה- הר הבית, על מנת להקריב קרבנות כמו שכתוב: "ושב ידוה אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים .." (דברים ל,ג).

בשנת תשס"ח עם ישראל יתעורר וישוב אל ה' והשכינה תתגלה לעיני כל, בתוך בית המקדש הבנוי.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל