הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, יוני 26, 2015

פרשת השבוע - פרשת חוקת למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

פרשת חקת תשע"ה
גיליון מס' 225   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                 

למה הקב"ה הופך אותנו לעיוורים?

מה משותף לפרה אדומה, מי מריבה ומלחמות בני ישראל?
מדוע משה רבנו עשה כל כך הרבה מלחמות?

פרשת חקת עוסקת בנושאים רבים ומגוונים שלכאורה אינם קשורים ביניהם. נעבור על מספר נושאים ובע"ה נמצא את החוט המקשר.
פרה אדומה הינה מצווה מיוחדת שהקב"ה נתן לנו כדי להיטהר מטומאת מת. המהות של עם ישראל היא לדבוק בחיים ולהתרחק מהמוות ומהטומאה המתלווה אליה. כמו שכתוב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר:  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל (במדבר, יט,ב). אם מתבוננים במילים של הפסוק פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה, מגלים שיש בתוכם את הביטוי: פר- ה'  אדמ- ה'  תמימ-ה'. נראה לומר שהפרה היא מתנה מהקב"ה (פר ה') כדי שהאדם יתקרב אליו (אדמ ה') לאחר שהוא התרחק בגלל טומאת מת. לכן היא "פר ה'" העוזרת לאדם לדבוק ב-ה' ולנהוג בתמימות כלפי ה'.
נראה לומר, שהיות והפרה האדומה שייכת לה' אסור לאדם להשתמש בה לעבודות השדה ולשים עליה עול.
המפתח הוא התמימות כאשר אין מקום להבין את חוקי התורה ולנסות להתחכם. עלינו לקבל את המצוות כמו שהם ללא ערעור כמו החוק של פרה אדומה תמימה. הטהרה הנובעת מפרה אדומה אינה גשמית אלא רוחנית. כמעט ואין מגע פיזי בין מי הפרה ובין גוף האדם. בניגוד למקווה טהרה המחייב מגע ללא חציצה של כל חלקי הגוף עם מים חיים.
התמימות כלפי הקב"ה צריכה להתבטא גם בהתיחסות שלנו לתהליך הגאולה שאנו זוכים לראות היום. למשל, כל יהודי צריך לעלות לארץ בלי לעשות חשבון האם זה הזמן, האם זה נוח לו, עולים לארץ ישראל ובוטחים בה'. אותו עיקרון קיים לגבי בנין מזבח בהר הבית וחידוש עבודת הקרבנות. אין מקום להיסוס בגלל פחד מהגויים או לחכות לשלום עולמי: בונים את המזבח מתוך תמימות ואמונה שלמה בה'.
עניין מי מריבה גם הוא קשור להתקרבות לה' כאשר משה רבנו הכה את הסלע במקום לדבר איתו.
מדוע יש הבדל גדול בין דיבור לסלע ובין הכאה בו?

יום שישי, יוני 19, 2015

פרשת השבוע: פרשת קרח - המצוות מאחדות את העם

פרשת קרח תשע"ה
גיליון מס' 224   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          
המצוות מאחדות את העם
מאיפה נובעת הקדושה של הכהנים?
מדוע אי אפשר להוסיף על המצוות? 

פרשת קרח הינה פרשה קשה מאוד לעם ישראל בגלל המחלוקת. בעזרת פירוש ה"שפת אמת" ננסה להבין את המהות של הכהן הגדול ומה מקור קדושתו?
קרח אוסף סביבו מאתיים וחמישים איש כדי להטיל ספק בבחירתו של אהרון לכהן גדול ומשה רבנו למלך. הטענה העיקרית שלו היא שכולם קדושים וראויים להנהיג את עם ישראל. כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה'; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל ה'. (במדבר טז,ג).
לכאורה המחלוקת היא לשם שמים כאשר משה רבנו ממנה את קרוב משפחה לתפקיד חשוב ואינו בוחר אנשים לפי רמתם הרוחנית.  קרח דורש לחלק תפקידים לפי המדרגה הרוחנית של כל אדם.
הרי הוא היה אדם צדיק, כי הוא היה בין נושאי ארון הברית. ראה מדרש רבה: " אמרו חכמים: חכם גדול היה קרח ומטועני הארון, שנאמר (במדבר ז): ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם" (מדרשה רבה יח,ג).
זאת הטעות הגדולה של קרח!
הכהן הינו קדוש מלידה ללא קשר למעשיו. משפחת הכהנים נבחרה על ידי הקב"ה בגלל קדושתה הטבעית לשרת בבית המקדש ולא בגלל מעשיהם הטובים.
ה"שפת אמת" מביא את דברי הזהר ומפרש אותם: " כהן קדוש לוי טהור. (זוהר דף קעו ב)  כי קדוש הוא מתחלתו. וטהור בא מעבודתו לדחות הטומאה." (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
הכהן זוכה לשרת בבית המקדש כי הוא מבטל את עצמו מול כלל ישראל. בזכות ההתבטלות הזאת הוא מסוגל לעבוד בבית ה'. אם זה לא היה כך, מי יעיז להכריז על עצמו שהוא הגיע למדרגה רוחנית גבוה מספיק כדי לעבוד בבית המקדש? 
אף אדם מסוגל לשרת בבית המקדש בזכות מעשיו אלא בזכות סייעתא דשמיא בלבד.
" כי אם יהיה כל אדם זוכה כפי מעשיו לא יהיה כח לשום בריאה לגשת אל עבודת הקודש כנ"ל " (שפת אמת, קרח שנת תרל"א).
קרח העיז והציע את מועמדותו לתפקיד כהן גדול, במקום אהרון וזה גרם לקיטרוג גדול ופגיעה באחדות עם ישראל.
נראה לומר שהתיקון של מחלוקת קרח הינו להתאחד מאחורי הכהנים ולקבל דרכם את השכינה.
בנוסף לכך, עבודת הכהנים בבית המקדש תורמת לחידוש העולם מידי יום. זה רמוז בדברי משה רבנו כאשר הוא קובע את מבחן עבודת הקטורת למחרת בבוקר.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו  (במדבר טז,ה).
ה"שפת אמת" לומד מהמילים וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ  הכתובים בלשון עתיד, שהקב"ה מחדש כל בוקר את העולם בזכות עבודת הכהנים בבית המקדש.

יום חמישי, יוני 11, 2015

פרשת שבוע: פרשת שלח לך - תיקון חטא המרגלים

פרשת שלח לך תשע"ה
גיליון מס' 223   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                   

תיקון חטא המרגלים

האם התרחקות מהר הבית דומה לחטא המרגלים?
האם ניתן לתקן היום את חטא המרגלים? 

פרשת שלח לך הינה פרשה מרכזית שהשפיעה רבות על מהלך ההיסטוריה של עם ישראל. בעל ה"בית גנזי" על הפרשה מפרש את מהות חטא המרגלים על פי האר"י ז"ל.
ראשית הוא מסביר את המשמעות של אור וחושך ביחס לראייה המוגבלת של האדם. בניגוד למה שניתן לחשוב החושך הינו דבר גבוה יותר מהאור. כאשר מתגלה אור עליון, האדם מסתנוור ורואה רק חושך. לעומת זאת, כאשר האדם רואה את האור, זה בגלל שהאור במדרגה נמוכה יותר מהחושך.
ארץ ישראל היא המקור של האור העליון. לכן מי שאינו ראוי למדרגה הגבוהה הזאת רואה רק חושך. למעשה, זה מה שקרה למרגלים שלא הבחינו באור הגדול של ארץ ישראל וראו רק חושך.
" עיקר טעות המרגלים היתה במה שלא הבינו כי מה שרואים בארץ ישראל בחינת חושך הוא מחמת גודל האור שהם אינם ראויים עוד לראותו..." (בית גנזי, שלח לך דף שנד).
איך ניתן לתקן את חטא המרגלים?
פרשת הנסכים סמוכה לפרשת המרגלים, לכן היא באה לתקן את החטא החמור. כאשר מקריבים קרבן כלשהו יש להביא יחד איתו נסכים: יין, סולת ושמן.
הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות מתאר את סדר העבודה המדוייק. שופכים את נסכי היין על יסוד המזבח ומשם הם יורדים לשיתין. השיתין הם מחילה ארוכה מאוד המגיע עמוק לתוך האדמה. יש מחלוקת האם השיתין היו מגיעים לתהום או לבור שנבנה על ידי אדם.
" היין והסולת שמביאין עם הקרבן--הן הנקראין נסכים, והסולת לבדה נקראת מנחת נסכים.  ומנחת נסכים אינה טעונה לא תנופה, ולא הגשה, ולא לבונה--אבל טעונה מלח; וכולה נשרפת על מזבח החיצון.  והיין יתנסך על המזבח, ואין נותנין אותו על האש; אלא מגביה ידו, ויוצק על היסוד, והוא יורד לשיתין " (יד החזקה, הלכות מעשה הקרבנות פרק ב הלכה א).
כאשר שופכים לתהום את הנסכים, זה מזכיר את החושך ששלט לפני בריאת העולם, כמו שכתוב:  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם  (בראשית א,ב).
המשמעות של תהום היא חושך. הקשר הקיים בין התהום ובין החושך רומז לחטא המרגלים. המרגלים ראו רק את החושך שבארץ ישראל, לכן הנסכים באים לתקן את זה בשפיכת היין לתהום. אם הקב"ה ציווה לנו לשפוך את הנסכים לתהום, זה סימן שהתהום אינו מקור של טומאה אלא ההיפך, התהום הינו אור עליון שנראה כמו חושך. עד כאן הדברים הנפלאים של הבית גנזי, רב רפאל משה לוריא זצ"ל.
מדרש רבינו בחיי מפרש בצורה שונה את סמיכות פרשת המרגלים לפרשת הנסכים. לאחר העונש הכבד שהקב"ה נתן לבני ישראל, הוא מעודד את ילדיהם ומבשר להם שהם כן, יכנסו לארץ ויקריבו קרבנות.
"... כדי לחזק לב הבנים המתאבלים ולנחם אותם ןלהודיעם שיבאו אל הארץ ויקריבו שם קרבנות." (ר' בחיי, במדבר, טו,ב-ג).
נראה לומר שיש קשר הדוק בין כניסה לארץ ישראל ובין הקרבת קרבנות, כאשר שני הדברים תלויים אחד בשני.
אם מסתכלים בפסוקים עצמם, ניתן לראות את "ו" החיבור במילים וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' המופיעות מיד לאחר הפסוק המבשר על הכניסה לארץ.

יום שישי, יוני 05, 2015

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך איך לבנות את בית המקדש?

פרשת בהעלותך תשע"ה
גיליון מס' 222   מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             
איך לבנות את בית המקדש?
מה משמעות העמוקה של הדלקת המנורה?
איך מעשה האדם יכול להביא את השכינה? 

פרשת בהעלותך מתחילת בעבודת המנורה במשכן. נתמקד בפסוק השני של הפרשה ובעזרת פירוש ה"שפת אמת" ננסה להבין את משמעות מצוות הדלקת המנורה. נראה גם איך המצוות משפיעות למעלה בשמים ואיך הכל מתחבר למצוות בנין בית המקדש בימינו.
בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. (במדבר ח,ב).
רש"י שואל למה התורה משתמשת בלשון של העלאת הנרות ולא של הדלקת הנרות? הוא עונה כך: " על שם שהלהב עולה כתוב בהדלקתן לשון עליה שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה." (רש"י במדבר ח,ב).
דברי רש"י נראים פשוטים ומובנים, אבל בעל השפת אמת מגלה לנו את עומק דבריו. ה"שפת אמת" כתב שבכל דבר יש חלק אלוקי בתוכו. בידי האדם לעורר את הנקודה האלוקית הזאת כדי לגלות לעולם את האור.
מתי האור מתגלה במעשה האדם?
כאשר האדם עושה מעשה לשם שמים, ללא שום מחשבה זרה אז האור המוסתר יכול לצאת לפועל ולהתגלות. זאת בעצם המשמעות של עבודת המנורה בבית המקדש.  הפסוק כותב בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת כדי להבהיר לנו שכל מעשה האדם יכול להשפיע על עולמות עליונים כאשר מתכוונים לכך.  הפעולה היא מעשה ההדלקה אבל התוצאה היא העלאת הנרות המפיצות אור בכל העולמות.
" וכשהאדם עושה מעשה לשם שמים שכוונתו שיהיה נעשה כבוד שמים עי"ז מתעורר האמת כי מצא מין את מינו וניעור. וזהו בהעלותך כי כל דבר נקרא נר שהוא כלי לאור הדולק בו שיש נקודה אש ואור בכל דבר והאדם יכול להעלותו במה שמכוון להיות עולה...." (שפת אמת, בהעלותך שנת תרל"ג ).
עכשיו ניתן להבין את עומקם של דברי רש"י: "שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה". עלינו לעשות מעשים כדי שיאירו וישפיעו לטובה סביבנו.
הקב"ה נתן לנו את המצוות כדי שהמעשים שלנו ישפכו אור בעולם הגשמי. נראה לומר שהדלקת המנורה היא דוגמא מוחשית עבור שאר המצוות. עבודות המקדש מהוות  מקור של הפצת אור וקדושה בעולם.
העולם נמצא בחושך כאשר עבודות המקדש אינן מתקיימות.
המדרש רבה מביא משל נפלא המראה לנו עד כמה הקב"ה מחבב את מעשה האדם בכל מה שנוגע לבנין בית המקדש.
" למה הדבר דומה למלך שהיה לו אוהב אמר לו המלך תדע שאצלך אני סועד אלא לך ותקן לי הלך אוהבו והתקין מטה של הדיוט מנורה של הדיוט ושלחן של הדיוט כיון שבא המלך באו עמו שמשין סיבבו מיכן ומיכן מנורה של זהב לפניו כיון שראה אוהבו את כל הכבוד התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל הדיוטות א"ל המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד למה לא התקנת לי כלום אמר לו אוהבו ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתביישתי והטמנתי כל מה שהתקנתי לך שהיו כלי הדיוטות אמר לו המלך חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך וכן הקדוש ברוך הוא כולו אורה שנא' (דניאל ב) ונהורא עמיה שרא והוא אמר לישראל התקינו לי מנורה ונרות מה כתיב שם (שמות כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שם) ועשית מנורת זהב טהור כיון שעשו באת שכינה..."  (מדרש רבה במדבר טו,ח).
אנחנו רואים מהמשל הזה, שהשכינה שורה רק לאחר עשייה מצד האדם. לאחר שבני ישראל בנו את המנורה, המזבח, כלי המקדש והמשכן, אז באה השכינה.
הקב"ה מחשיב יותר את המקדש של מטה מאשר המקדש של מעלה. האם הקב"ה צריך את האור של המנורה שלנו?

sharethis