פרשת שבוע: פרשת לך לך לוט: איש צדיק או רשע?

פרשת לך לך תשע"ז

גיליון מס' 283 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לוט: איש צדיק או רשע?

פרשת לך לך מגלה לעולם את גדלותו של אברהם אבינו, שורש עם ישראל. אנחנו רואים במהלך פרשת לך לך    ו-וירא דמות מעניינת ובעייתית: לוט בן אחיו של אברהם אבינו.

בתחילת הפרשה הוא מתלווה לאברהם אבינו כאשר הוא יוצא יחד איתו מחרן וזוכה להיכנס לארץ אבל בהמשך הוא במרכז מספר פרשיות.

לוט רב עם אברהם אבינו על ירושת הארץ כאשר הוא גוזל מאחרים דרך רועי הצאן שלו. כמו שמובא ברש"י: "לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (ב"ר) ". (בראשית רש"י יג,ז).

כתוצאה מזה אברהם אבינו נפרד מלוט.

שוב, לוט מסתבך ונחטף על ידי ארבעת המלכים שניצחו את מלכי סדום ועמורה.

אברהם אבינו בא לעזרתו ובדרך נסית מנצח את ארבעת המלכים ומשחרר את לוט מהשבי.

בפרשת וירא לוט ממשיך להתבלט במפגש עם המלאכים הבאים להחריב את סדום ולאחר מכן הוא מגלה עריות עם שתי בנותיו.

מדוע התורה מביאה את קורותיו של לוט? מה כוונת התורה בכל הפרטים האלה? מצד אחד אברהם אבינו מתרחק מלוט ומצד שני הוא מסכן את נפשו כדי לשחרר אותו?

ננסה ליישב את כל השאלות האלה בעזרת מאמר של הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה בספרו טללי חיים.

השם "לוט" בא מלשון קללה בארמית. כמו שכתוב בתרגום אונקלוס על הפסוק:  וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ג).  תרגום: וַאֲבָרֵךְ מְבָרְכָךְ וּמְלָטְטָךְ אֲלוּט וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כֹּל זַרְעֲיָת אַרְעָא׃

כדי להבין את חשיבותו של לוט יש לחפש בצאצאיו.

לוט הוליד את מואב שממנו באה רות המואביה שהולידה את המשיח, דוד המלך. כמו שכתוב: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב:  הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם  (בראשית יט,לז).

לוט הינו האור, השורש של המשיח שבא מזרע דוד המלך.

אברהם אבינו ראה ברוח הקודש שלוט מכיל בתוכו את המשיח לכן הוא התלווה אליו ועשה הכל כדי להשגיח עליו.

החיד"א מסכם במשפט אחד את המהות של לוט:

" אפשר לרמוז דלוט לשון קללה....מכל מקום משם יצא דוד המלך עליו השלום ומלך המשיח דהם תיקון  אדם הראשון, וכן לוט בגימטריא אד"ם בסוד אדם דוד משיח." (פירוש החיד"א על תיקוני הזוהר).

אברהם אבינו ניסה לתקן את לוט שהכיל בתוכו את קללת אדם הראשון וזוהמת החטא.

לכן הוא מתלווה אליו מחרן עד הכניסה לארץ, יורד איתו למצרים ומתגורר עם אברהם אבינו. למרות קרבתו לאברהם אבינו, לוט אינו לומד ממעשיו הטובים. הוא גוזל משדות שאינם שלו. אברהם אבינו איש החסד אינו יכול לסבול את הגזל, לכן הוא נפרד ממנו בצורה קשה.

כמו שכתוב: הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה (בראשית יג,ט).

לוט אוהב את רכושו יותר מכל דבר אחר, לכן הוא בוחר לעבור לאזור סדום. סדום הינו מרכז של טומאה ולכלוך בעקבות תנהגות תושביו.

מדוע "אורו של משיח" עובר למקום שפל כמו סדום? מדוע אברהם אבינו נפרד מלוט כאשר הוא "שולח" אותו לסדום שהוא המקום הנמוך בעולם?

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/vayera5767.pdf

הקרבן שהציל חיים !

אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.

למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?

עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.

המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א.