הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת זכור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת זכור. הצג את כל הרשומות

יום שישי, אפריל 08, 2016

פרשת החודש- פרשת תזריע: בין גאולה לגאולה: 4 פרשיות

פרשת תזריע - החודש תשע"ו
גיליון מס' 263 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

בין גאולה לגאולה: 4 פרשיות

לקראת ראש חודש אדר ועד ראש חודש ניסן אנחנו קוראים ארבע פרשיות הקשורות לתקופה של פורים ופסח.  המקור בא ממסכת מגילה כמו שכתוב: "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים; חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.  בשנייה, "זכור" (דברים כה,יז); בשלישית, "פרה אדומה" (במדבר יט,ב); ברביעית, "החודש הזה" (שמות יב,ב).  בחמישית, חוזרין לכסדרן. " (משנה, מסכת מגילה פרק ג משנה ד).
מדוע חז"ל קבעו קריאת ארבע פרשיות לחיזוק ארבע מצוות? למה דווקא בהקשר של פורים ופסח ולא לקראת שאר החגים? האם יש חשיבות לסדר הפרשיות?
נראה לומר שארבע פרשיות מציינות ארבעה שלבים בהתקרבות להקב"ה.
כאשר אנחנו נותנים את מחצית השקל לקופת המקדש אנחנו לא עושים מאמץ פיזי גדול. הכסף הוא דבר חיצוני לאדם ואינו דורש השקעה רבה בזמן קיום המצווה. מחצית השקל משמש לקניית קרבנות הציבור לכן האדם אינו מרגיש קשר ישיר למצווה.
השמדת עמלק היא מצווה שמתקיימת בפועל על ידי הצבא לכן לא כל אחד משתתף במלחמה. החיילים מקיימים את המצווה בפועל כשליחים של עם ישראל.
ציבור גדול יותר עלול להיטהר בעזרת אפר פרה אדומה. האדם הטמא מטהר את עצמו בזכות הפרה האדומה. לכן זאת מצווה שנוגעת לכל אחד מישראל.
פרשת החודש עוסקת בהקרבת קרבן פסח. קרבן פסח מחייב את כל ישראל, כולל הנשים לעלות לרגל לירושלים כדי לאכול כזית מבשר הקרבן.
אנחנו רואים שמספר המשתתפים עולה ומעורבותם גדלה בהדרגה מפרשת שקלים ועד פרשת החודש.
המהר"ל מפרש את המשמעות העמוקה של ארבע פרשיות, הבאות כנגד ארבעה שלבים של התקרבות והתדבקות  בהקב"ה.
השקלים שאנחנו נותנים לבית המקדש הם כופר לעם ישראל. כמו שכתוב: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' (שמות ל,יב).
בזכות השקלים ישראל נכנס תחת חסות ושמירה של הקב"ה.
כתוצאה מזה עמלק אינו יכול לפגוע בעם ישראל. מצד שני בזכות השקלים, עם ישראל מסוגל להשמיד אותו ולהינצל מפגיעה פיזית וגופנית. המהות של עמלק היא להרחיק את עם ישראל מהקב"ה מתוך פגיעה פיזית. לאחר שעמלק "נוטרל" יש להתקרב להקב"ה ברמה הרוחנית ולהיטהר. הפרה אדומה מטהרת אותנו מהטומאה במישור הרוחני.
השלב האחרון הוא להקריב קרבנות מהשקלים החדשים הנותים ביטוי לרוח חדשה של חידוש הקשר עם הקב"ה. השימוש בפועל של השקלים שנתרמו על ידי כל ישראל מבטא את הקשר המיוחד עם הקב"ה.
 " ומפני כך אח"כ הוא פרשת החודש להביא קרבנות מן תרומה חדשה וזהו הקרוב והחבור אל הש"י מחדש ואף כי כבר נתנו השקלים אל הש"י ומצד אשר הם אל הש"י בזה מסלקים את כח עמלק מכל מקום כאשר מתחילין להקריב משקלים חדשים דבר זה מורה על כי ישראל הם אל הש"י מחדש כאשר מסולק כח עמלק וכח הטומאה ויתן להם לב חדש ורוח חדש וזה פרשת החודש כך הוא העניין אלו ד' פרשיות והם דברים עמוקים מאוד." (מהר"ל, אור חדש עמוד קמא).

יום חמישי, פברואר 26, 2015

חג פורים: מגילת אסתר -הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה

פרשת צו פורים זכור תשע"א גיליון מס' 211
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
הצצה אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה
מה הסוד המוסתר במגילת אסתר שגורם לכך שהיא לא תתבטל לעולם?
האם יש קשר בין האירועים הדרמטיים שקורים בעולם לבין מגילת אסתר?
האירועים המובאים במגילת אסתר מהווים מסר חינוכי לדורות. עם ישראל צריך ללמוד מסדר האירועים המופיעים במגילה, איך לסיים את הגלות בכלל, ואת גלות פרס בפרט.
בתוך המילה "מגילה" נמצאת המילה "גילוי". המגילה באה לגלות לנו דבר שהוא נסתר ואינו נראה לעין.
נראה לומר שהקב"ה מגלה לעיני כל איך הוא מנהיג את העולם ואיך ההיסטוריה העולמית מכוונת לטובת עם ישראל.
לכאורה, אין שום דבר יוצא דופן באירועי המגילה, כאשר לאורך כל הגלויות היו גזרות קשות על עם ישראל ולרוב ניצלנו בניסים גלויים או נסתרים.
למה חז"ל נתנו תוקף מיוחד למגילת אסתר?


יום שני, פברואר 09, 2015

פרשת שבוע: פרשת משפטים ופרשת שקלים השקלים מנצחים את העמלקים


פרשת משפטים-שקלים תשס"ט גיליון מס' 152
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מטבע מחצית השקל שהתגלה לאחרונה בהר הבית
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

השקלים מנצחים את העמלקים
למה אנחנו קוראים מידי שנה את פרשת מחצית השקל?
איך תרומת מחצית השקל יכולה לאחד את העם ולנצח את הפלשתים?

השבת אנחנו קוראים פרשת שקלים, זכר למחצית השקל שהיינו תורמים לבית המקדש. מראש חודש אדר, היו פותחים דוכנים בכל ארץ ישראל כדי לגבות את מחצית השקל.
למחצית השקל יש דין מיוחד כאשר כל אחד מישראל ללא יוצא מן הכלל, חייב לשלם את חלקו. מי שאינו רצה להיות שותף בצרכי בית המקדש, בית הדין היה מכריח אותו לשלם. " בחמישה ועשרים בו, יישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך, כופין את מי שלא נתן עד שייתן; וכל מי שלא ייתן--ממשכנין אותו, ולוקחין עבוטו בעל כורחו, ואפילו כסותו." (רמב"ם הלכות שקלים א,ט).
הכספים שנאספו היו משמשים לקניית קרבנות ציבור ושאר צרכי בית המקדש.
מצוות מחצית השקל נתנה לבני ישראל במדבר, לאחר שני אירועים קשים: מלחמת עמלק וחטא העגל.
בעל ה"שפת אמת" מבאר את סמיכות האירועים בצורה נפלאה.
יש קשר ישיר בין חטא העגל ועמלק לבין איסוף מחצית השקל.
גביית מחצית השקל באה לתקן את מה שקלקל עמלק.עם ישראל מורכב מאנשים פשוטים, בינוניים וצדיקים.
כולם ביחד מהווים את כלל ישראל, עם אחד שכולו קדוש.
הפרט מתבטל לכלל, לכן אי אפשר לפגוע בכלל ישראל כאשר העם מאוחד.
עמלק גרם לפירוד בעם ישראל. לקראת המלחמה בעמלק, משה רבנו מבקש מיהושע לגייס לוחמים מובחרים. כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקים, בְּיָדִי. (שמות יז,ט).
מדובר בגיוס מיוחד במינו, כאשר החיילים צריכים להיות יראי חטא וגיבורים.
ראה רש"י על הפסוק: " גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן.
כדי להילחם בעמלק, משה רבנו נאלץ להוציא את הצדיקים מכלל ישראל. זה גרם לפירוד ופגע באחדות העם.
תהליך דומה התרחש לאחר חטא העגל. כאשר משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות הברית, ואסף את שבט לוי שלא חטא כדי להרוג את עובדי עבודה זרה.
גם במקרה זה, הוצאת שבט לוי מכלל השבטים, קלקלה את אחדות העם.
מצוות מחצית השקל והתרומות לבניית המשכן באו לתקן את הפירוד שנוצר בעם ישראל.עכשיו ניתן להבין, למה כל אחד מישראל צריך לתרום מחצית השקל ולמה העשיר לא מרבה והעני לא פוחת.
"ונראה שכל החטא בא על ידי הקדמת עמלק הרשע וכל הקלקולים שנעשו בישראל היו ממנו...ומצות שקלים וגם אז הנדבה למשכן. זה היה כל תיקון החטא..."
(שפת אמת פרשת שקלים תרל"ה דף 126).
יוצא מכאן, שעמלק גורם לפירוד בעם ישראל. כדי לבטל את הפירוד, עם ישראל צריך לתרום לבניית בית המקדש.
במערכת הפוליטית של היום, אין חילוקי דעות מהותיים בנושאים כלכליים, חברתיים או ביטחוניים.
נקודת המחלוקת העיקרית הינה בטיפול בבעיה הפלסטינאית. לכל מפלגה יש תשובה שונה לשאלה, איך להיפרד מהפלשתים החיים בתוכנו?
בכל מערכת בחירות הנושא המרכזי הינו "תהליך השלום" וטיפול בפלשתים.
הפלשתים נוהגים כמו עמלק, ומצליחים לגרום לפירוד בעם ישראל. המציאות מוכיחה שהפלשתים ממלאים את כל התנאים שחז"ל הגדירו עבור עמלק.
התיקון לפירוד הקיים בעם ישראל, הוא מאמץ לאומי ומשותף למען בניית בית המקדש ועבודת הקרבנות. זה המסר של פרשת שקלים שאנחנו קוראים מידי שנה, בלי להבין את משמעותה המעשית לימינו.
כאשר עם ישראל יתאחד ויבנה את בית המקדש השפעת עמלק תתבטל. לכן המוסלמים אינם מוכנים לוותר על השליטה בהר הבית.
בע"ה, השנה אנחנו נתארגן ונתרום את מחצית השקל האמיתי ונתחיל בבניית בית המקדש השלישי.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום ראשון, מרץ 22, 2009

ללא מקדש אין תכלית למצוות

גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
פרשת ויקרא- זכור תשס”ח גיליון מס' 108
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
ללא מקדש אין תכלית למצוות

מהו תכלית המצוות?
למה מצוות המשכן שקולה כנגד כל התורה כולה?
סיימנו את הפרשיות העוסקות בבניית המשכן. עכשיו אנחנו מתחילים חומש חדש, העוסק ברובו בעבודות המשכן עצמן ותורת הקרבנות.
התורה מאריכה בעניין המשכן, בחצי ספר שמות וכל ספר ויקרא. הקב"ה מחבב את ישראל לכן הוא חוזר על בנין המשכן חמש פעמים.
בספר שמות עסקנו בעניין עשיית המשכן ובנייתו. בספר ויקרא נעסוק בעבודת המשכן. יש הבדל מהותי בין העבודה ובין העשייה.
העשייה היא הכנה לעבודת הקרבנות. כאשר העבודה באה מלשון עבדות, המבטא את הביטול של ישראל להקב"ה. עיקר עבודת המקדש מתבצעת בפועל בעזרת קרבנות. המילה קרבן באה מלשון קירבה. תהליך הקרבת הקרבן מקרב את עם ישראל לה'.
בעל ה"בית גנזי" בפרשת פקודי מפרש את דברי האר"י ז"ל, האומר שמצוות עשיית המשכן שקולה ככל התורה כולה.
למה דווקא מצווה זו, שקולה כנגד כל שאר המצוות?
והאם ניתן לתת משקל למצוות?
תכלית המצוות היא לקרב אותנו להקב"ה, כדי להידבק בו. כמו שאמרו חז"ל: הקב"ה רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ריבוי המצוות בא כדי לתת לנו יותר אפשרויות לקיים אותן, וכך להידבק בהקב"ה.
עיקר המצוות הוא שהאדם יקיים אותן ויתעלה מעל החומריות שבו ויהיה דבוק בה'.
מצוות המשכן ובית המקדש מגלה את רצון הקב"ה לשכון בתוך עם ישראל ולהתקרב אליו כמו שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
מי שמקיים מצווה זאת, כאילו קיים את כל התורה, כי הוא מקיים את תכלית כל המצוות.
לעומת זה, אם עם ישראל אינו מקיים את מצוות בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות, כאילו כופר בתכלית המצוות.
" מי שאינו מקיים מצווה זו (בניית המשכן) יש פגם בכל המצוות שהוא מקיים וכאילו לא קיים המצוות לפי תכליתם" (בית גנזי פקודי, דפים תתתלח-לט).
עכשיו אנחנו מבינים למה מצוות בנית בית המקדש ועבודת הקרבנות שקולות כנגד כל התורה כולה.
לכן התורה מאריכה במצווה זאת. למעשה לא מדובר במצווה אחת, אלא בשליש מתרי"ג המצוות. כשליש מבין תרי"ג המצוות, קשור לעבודת המקדש: בניית בית
המקדש וכליו, עבודת הקרבנות, הקטורת, הבאת הביכורים וכו'.
כאשר אנחנו נכנסים לתוך ספר ויקרא, עניין חידוש עבודת הקרבנות עולה על הפרק מידי שבוע.
איך נוכל להמשיך לקיים את המצוות, ללא בית מקדש בנוי בהר הבית?
איך אפשר להתפלל מידי יום על החזרת השכינה לציון, ולא לעשות מעשה!
פרשת זכור מזכירה לנו מידי שנה להרוג את עמלק.
מצוות מחיית עמלק, מקרבת אותנו להקב"ה, כאשר הייעוד של עמלק הוא לשבש את הקרבה המיוחדת הקיימת בין ישראל ובין הקב"ה.
היום יש סוג חדש של עמלקי: עמלקי ישראלי. אנחנו, יצרנו את הייצור המסוכן הזה, במו ידינו.
הרצח המתועב שקרה בשבוע שעבר בישיבת מרכז הרב, בא להזכיר לנו איפה נמצא העמלקי של היום.
אסור לנו לעצום עיניים ולהסתיר את האמת.
מצוות מחיית עמלק, ובניית בית המקדש הן מצוות הקשורות זו בזו.
בע"ה לקראת חג הפורים וחודש ניסן, שהוא חודש הגאולה, נזכה לקיים את מצוות קרבן הפסח ומחיית עמלק המתגורר בתוכנו.

סרט וידאו על המאמר


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis