פרשת השבוע: פרשת תולדות: איך לקבל את החסד?

פרשת תולדות תשע"ו

גיליון מס' 243 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לקבל את החסד?

מדוע יצחק אבינו שונה כל כך מאברהם אבינו?

במה הדין נחוץ לקבלת השפע והחסד?

פרשת תולדות מתארת את המעבר מתקופת אברהם אבינו לזו של יצחק אבינו. המבנה של פסוק הראשון של הפרשה אינו ברור ומעלה מספר שאלות.

כמו שכתוב:  וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק. (בראשית כה,יט).

הפסוק היה צריך להביא את שמות הילדים של יצחק אבינו: יעקב ועשו. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  יעקב ועשו. בנוסף לכך, למה התורה חוזרת פעמיים על אותו הדבר. אם יצחק הוא הבן של אברהם אז אינו דין שאברהם הוא אבא של יצחק!

נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על הפרשה כדי להעמיק את השאלה.

אברהם אבינו מסמל את החסד ואת הנתינה לכל העולם. כמו שכתוב: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם. (מיכה ז,כ).

לעומת זאת יצחק הוא בחינת הגבורה והדין. כמו שכתוב: לוּלֵי אֱלֹקי אָבִי אֱלֹקי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; (בראשית לא,מב).

השאלה היא: איך יתכן שהחסד של אברהם הוליד את הגבורה והדין של יצחק? הרי אלה שתי מידות מנוגדות!

ה"חלבן" מפרש שמידת הגבורה עוזרת למידת החסד להשפיע על האדם. יותר מכך, ללא מידת הגבורה החסד יכול להזיק במקום להטיב.

הגבורה גורמת לצמצום ומשפיעה בצורה חיובית על מקבל החסד. כאשר אדם מקבל חסד ללא גבול הוא עלול להתקלקל ולאבד את תחושת ההנאה שנובעת מהחסד.

למשל, ילד מפונק של משפחה עשירה שרגיל לקבל את כל בקשותיו. עם הזמן הוא כבר לא יעריך את המתנות שהוא מקבל. הוא התרגל לקבל חסד גדול מהוריו לכן הוא יצטרך דברים גדולים ומשמעותיים יותר כדי להתרגש. זאת טבע האדם!

פרשת שבוע: פרשת לך לך למה “הר הבית עכשיו”?

פרשת לך לך תשע"ו

גיליון מס' 241  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

למה “הר הבית עכשיו”?

מה תכליתה של מצוות יישוב הארץ?

מה ניתן ללמוד מאברהם אבינו לפיתרון בעיותינו?

פרשת לך לך מגלה לעולם את אברהם אבינו, העברי הראשון. ללא הקדמות או תארים כמו לנח, התורה מביאה את המעשים של אברהם אבינו.

מתוך הפשט של הפסוקים הראשונים ננסה ללמוד את המסר העיקרי המופיע בתחילת הפרשה.

שלוש בחינות מופיעות בסדר הבא: ארץ ישראל, עם ישראל ועבודת הקרבנות.

ראשית הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ללכת לארץ כנען כמו שכתוב: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ  (בראשית יב,א).

בהמשך הקב"ה מבטיח לו שיצא ממנו עם גדול:  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, (בראשית יב,ב).

ובפסוק הבא אברהם אבינו מתברך חמש פעמים ויהפוך  למקור של ברכה עבורו ועבור כל האנושות כמו שכתוב:  וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  : וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב,ב-ג).

כמו שהבאנו בפרשיות הקודמות המקור של כל השפע והברכה בא לידי ביטוי בעבודת המקדש ובברכת הכהנים בעזרה.

כמה פסוקים לאחר מכן אברהם אבינו מבצע בפועל את רצון ה'.

ראשית הוא עולה לארץ כנען עם משפחתו וכל רכושו: וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן (בראשית יב,ה).

לאחר שהוא הגיע לארץ הקב"ה מברך אותו בזרע גדול ומבטיח לו את ארץ ישראל, כמו שכתוב:  וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת (בראשית יב,ז).

לאחר התגלות ה' אליו, אברהם אבינו בונה מזבח כדי להודות לה' וגם לחתום את הבטחת נתינת הארץ לצאצאיו. כמו שכתוב: וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָי (בראשית יב,ז).

נראה לומר שפעולות בנית המזבח והקרבת קרבנות באות לממש את הבטחת הארץ לעם ישראל. זה המסר שאברהם אבינו מעביר לנו בתחילת דרכו.

פרשת השבוע: פרשת וירא - איך זוכים בהר הבית?

פרשת וירא תשע"ו

גיליון מס' 242 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך זוכים בהר הבית?

איך מתנהגים בהר הבית על פי אברהם אבינו?

איך אברהם אבינו זכה במקום המקדש?

בפרשת וירא אברהם אבינו עולה להר הבית כדי לקיים את מצוות ה': להעלות את יצחק בנו לעולה.

ננסה ללמוד מתוך פשט הפסוקים של פרק כ"ב איך מתנהגים בהר המוריה ואיך זוכים בו.

בזכות אברהם אבינו שעמד בניסיון של עקדת יצחק הקב"ה נתן לנו את האפשרות של התשובה ושל קיבוץ גלויות בירושלים.

כך כתב בעל הטורים: " בזכות אברהם שאמר נשתחוה ונשובה זכו ישראל לעשות תשובה והיינו לכו ונשובה נחפשה דרכינו ונשובה השיבנו ה' אליך ונשובה ובזכותם הגליות מתקבצות לכו ונשובה אל עיר ה' ואם לא זכו אומר נתנה ראש ונשובה הכל בזכות אברהם:" (בראשית, בעל הטורים יב,ו).

נראה לומר שיש קשר בין התנהגות אברהם אבינו בזמן העקידה ובין התייחסות עם ישראל לירושלים והר הבית.

בע"ה נעבור פסוק פסוק ונראה את הדברים בפנים.

פסוק ד': ַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם—מֵרָחֹק. אברהם אבינו ראה את מקום המקדש כדי ללמד אותנו שיש חשיבות לראות את העזרה ולעלות לרגל כדי להראות שם. כמו שכתוב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם ( דברים טז,טז).

פסוק ה': וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה.  ישמעאל ואליעזר ליוו את אברהם אבינו עד כה. לקראת העלייה להר המוריה אברהם אבינו נפרד מהם ומשאיר אותם יחד עם החמור. מכאן מוכח שאין מקום לישמעאל ולאומות העולם בהר הבית אלא לזרע ישראל.

וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם  מכאן רואים שיש חשיבות להשתחוות במקום המקדש.

פרשת שבוע- פרשת נח הקרבן שהציל את העולם

פרשת נח תשע"ו

גיליון מס' 240 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                      

הקרבן שהציל את העולם

מדוע נח בנה מזבח מיד עם צאתו מן התיבה?

איך קרבן התמיד משפיע על שלום העולם?

פרשת נח עוסקת בחורבן עולם מושחת ובנין עולם חדש, טוב יותר. כאשר המבול הסתיים וניתן היה לבן אנוש לחיות על כדור הארץ, הקב"ה מצווה את נח לצאת מן התיבה.

הדבר הראשון שנח עושה בצאתו מן התיבה, הוא לבנות מזבח ולהקריב קרבנות לה'. כמו שכתוב:  וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ  (בראשית, ח,כ).

נח מקריב את קרבנותיו בהר הבית באותו מזבח שבנו אדם הראשון וקיון והבל. כמו שרבי יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק: וּבְנָא נחַ מַדְבְּחָא קֳדָם ה' הוּא מַדְבְּחָא דְבָנָא אָדָם בְּעִידָן דְאִיטְרַד מִן גִנְתָא דְעֵדֶן וְאַקְרִיב עֲלוֹי קָרְבָּנָא וְעִלוֹי אַקְרִיבוּ קַיִן וְהֶבֶל יַת קָרְבָּנֵיהוֹן וְכַד נַחְתוּ מוֹי דְטוֹבְעָנָא אִיתְצַד וּבַנְיֵיהּ נחַ (בראשית ח,כ).

מיד לאחר הקרבת הקרבנות הקב"ה עושה ברית עם כל האנושות ומבטיח לא להחריב שוב את העולם. בזכות הקרבנות של נח העולם ניצל ולא יחרב עוד.

במה שונה הקרבן של נח מהקרבנות שהביאו לפניו אדם הראשון וקין והבל? למה קרבנותיהם לא מנעו את המבול?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה על חומש בראשית דפים יז-כ.

נקדים ונביא את המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי על סדר בריאת העולם. האם השמים נבראו תחילה או הארץ נבראה תחילה?

בית הלל טוען שהארץ נבראה ראשונה ובית הלל אומר שהשמים נבראו תחילה. בהמשך רבי שמעון בן יוחאי מחבר את שתי הדעות ואומר ששניהם נבראו יחד.

כמו שכתוב: "בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם ....... א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח) קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (מדרש רבה בראשית א,טו).

בעל ה"בית גנזי" מגלה לנו את המשמעות העמוקה של המחלוקת. התנאים הקדושים חולקים על תכלית העולם.

האם הקב"ה ברא את העולם כדי להטיב עם הבריאות ולהעניק שפע כלכלי ורוחני? או לחילופין העולם נברא כדי שהבריאות יביאו להתגלות הבורא וימליכו אותו על פני הארץ?

בית הלל דוגלים בגישה הראשונה שתכלית העולם הינו להטיב עם הבריאות. בית שמאי סוברים שתכלית העולם להמליך את הקב"ה ולהגביר בקדושה.

סרטון על הפרשה מהר הבית

פרשת השבוע - פרשת בראשית מהו מקור הברכה?

פרשת בראשית תשע"ו

גיליון מס' 239 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

                                                      

מהו מקור הברכה?

מדוע הקב"ה מברך את האדם בפריה וריביה?

למה בית המקדש נמשל לחדר המיטות?

בסימנא טבא נתחיל את ספר בראשית כמו שסיימנו את חומש דברים בסימן של ברכה. ראינו בפרשת זאת הברכה את הקשר ההדוק בין הברכה ובין הקרבת קרבנות במספר מקומות בתורה. בפרשת בראשית הקב"ה מברך בפעם הראשונה את האדם. הוא מברך אותו בברכה של פריה וריביה כדי ליישב את העולם. כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹקים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. (בראשית א,כח).

לכאורה אין קשר או רמז בין ברכה זאת ובין בית המקדש. בע"ה ננסה למצוא את הקשר.

נקדים ונבהיר כמה נקודות בתהליך בריאת העולם.

רש"י מפרש שהקב"ה תכנן את העולם במידת הדין וכאשר הוא ראה שהוא לא יוכל להתקיים הוסיף את מידת הרחמים. "ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין. ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים, ושתפה למדת הדין. היינו דכתיב: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (רש"י בראשית ב, ד).

בעל "השם משמואל" מפרש את דברי רש"י בצורה נפלאה. הרי לא יתכן שהקב"ה טעה ושינה את דעתו לגבי בריאת העולם. מלכתחילה העולם נברא בשילוב מידת הדין ומידת הרחמים. מידת הדין מסמלת את כוחות הצמצום וההסתר.

במידת הדין בלבד העולם היה מתבטל מעצמו בתהליך טבעי. לעומת זאת, מידת הרחמים מסמלת את כוחות ההתגלות וההתפשטות. "...היינו דכל ששת ימי המעשה שהיתה הבריאה נמתחת והולכת על כרחך לומר שהיתה מסתתרת ומצטמצמת והולכת, אך בהגיע יום השבת באה חיות חדשה לעולם להבריאה היפוך ההסתר וההעלם רק התגלות אלקית שהופיעה בתוך הבריאה.." (שם משמואל, בראשית תרע"ב דף יב).

למעשה ה"שם משמואל" מחלק את בריאת העולם לשני חלקים. חלק הראשון הוא ששת ימי הבריאה וחלק השני יום השבת. ימי הבריאה מסמלים את מידת הדין, הצמצום, הגבולות וההסתר. יום השבת מסמל את מידת הרחמים, ההתגלות, העדר גבולות ושפע.

בעל "השם משמואל" מביא את דברי המהר"ל כדי להמחיש את הדברים. כל מי שעוסק בבנין מעמיד גבול בין החלל הפנימי של הבנין ובין השטח החיצוני. למעשה הוא מגביל את שטח המחיה שלו לשטח מצומצם יותר. פעולה זאת מזמינה את מידת הדין ומנוגדת למהות של הברכה. הברכה מתפרצת ומתפשטת ללא גבולות כמו שכתוב בברכת יעקב אבינו בבית אל: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. (בראשית כח,יד). ראוי לציין שברכה זאת ניתנה ליעקב אבינו בהר המוריה.

יום כיפור: האם האכילה חשובה מהתענית?

יום כיפור תשע"ו

גיליון מס' 236 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם האכילה חשובה מהתענית?

למה יש מצווה לאכול ביום התשיעי ?

למה הכהן הגדול נכנס בקודש הקדשים?

יום כיפור הינו יום שכולו מקדש. סדר העבודה של כהן הגדול מהווה האירוע המרכזי של יום כיפור.

השיא מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לאחר שבעה ימים של הכנות מדוקדקות.

ביום כיפור אנחנו חייבים להימנע מחמישה דברים: מלאכה, אכילה ושתייה, נעילת הסנדל, סיכה ורחיצה ותשמיש המיטה. (ראה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תריא).

כתוצאה מזה אנחנו דומים למלאכים שאינם אוכלים או נהנים מתענוגות עולם הזה.

בניגוד לאיסורים של יום כיפור עצמו בתשיעי לחודש יש מצווה לאכול, כמו שכתוב בתלמוד: " לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:" (יומא פא ע/ב).

רש"י מפרש שיום התשיעי הינו הכנה ליום העשירי.

 "והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות".(רש"י שם).

למה מתכוון רש"י כאשר הוא אומר שהאכילה מכינה את האדם לקראת יום כיפור? איך דבר חומרי יכול לעזור ליום שכולו רוחני?

ניעזר בפירוש החלבן בספרו "טללי חיים" כדי לענות לשאלות האלה.

מהתלמוד יוצא שיש חשיבות רבה לאכילה של יום התשיעי. למעשה שני הימים משלימים אחד את השני.

ניתן לדמות את היום התשיעי לגוף האדם ואת יום העשירי לנשמה. כאשר הקב"ה ברא את האדם הוא הכניס את הנשמה לתוך הגוף. זאת מהות האדם ותכלית הבריאה לחבר בצורה מוצלחת את החומר עם הרוח.

תכלית העולם היא להפוך את החומר לדבר גבוה וקדוש.

ביום כיפור אנחנו מפרידים בין שתי הבחינות של האדם. יום התשיעי מוקדש לגוף ולאחר מכן יום כיפור מוקדש לנשמה.

זה עדיין לא המציאות המושלמת של חיבור ממש בין שתי הבחינות המנוגדות.

בחג הסוכות אנחנו מצליחים לחבר ביום אחד את העיניין הרוחני והגשמי. כך מובא בחלבן: " והנה רצון ה' יתברך הוא דווקא בחיבור גוף ונשמה, ולא במחייה של הגוף. וכדי להורותנו שאין זו תכלית מעלתה נצטווינו לאכול בתשיעי, להראות שיש ענין גבוה באכילה, ולא רק בתענית, וכך התשיעי והעשירי משלימים לפרצוף אחד ממש" (טללי חיים, תשרי דף שעב-ג).

חידוש על ראש השנה: ראש השנה: החג המוסתר

ראש השנה  תשע"ו

גיליון מס' 235 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 ראש השנה: החג המוסתר

למה יש מצוות מעשיות מועטות ואין מצוות עלייה לרגל ?

למה החג חל בראש חודש ללא תאריך משלו?

למה עושים סימנים בליל ראש השנה ולא תפילות מפורשות ?

למה הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר דווקא ולא מצווה אחרת?

ננסה ליישב את כל השאלות בבת אחת, בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על התורה משנת עטרת דפים ס-סא.

הסימנים שאנחנו נוהגים לאכול בערב ראש השנה באים להתקין גזרות טובות עבורנו.הסימנים מגלים לנו יסוד חשוב איך הקב"ה מנהיג את העולם. כאשר עושים מעשה או סימנים בעולם הזה בסופו של דבר הם מתקיימים בשמים. לכן עושים סימנים בערב ראש השנה כדי להזמין גזרות טובות לשנה החדשה.

ראוי לציין שעושים סימנים בלבד ולא מבקשים את הדבר בצורה מפורשת.

הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר המסוגל לגבור על כוחות הטומאה, זה סוד ומתנה שה' נתן לנו.

כמו שמובא בזפר הזוהר: " וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא." (זהר חלק ב · קפד א).

יש בכוח קול השופר לשבור את כוחות הטומאה בעולם ולהגיע ישירות להקב"ה.

כוחות הטומאה יכולים לשלוט רק בדבר שהוא גלוי. למשל מקום מוסתר כמו בית הסתרים אינו מקבל טומאה. רש"י אומר את זה במפורש בפרשת בחוקותי: " ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג. ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו' " (רש"י ויקרא כו,יז).

אומות העולם והמכשפים שלהם יודעים להשפיע על הירח כדי להזיק לישראל. לכן בקידוש הלבנה אנחנו מתפללים לה' שלא יקבל את הכישופים שלהם. כמו שכתוב בנוסח התפילה: " בָּרוּךְ יוצְרֵךְ בָּרוּךְ עושךְ בָּרוּךְ קונֵךְ בָּרוּךְ בּורְאֵךְ: כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַקְּדִים ירקד ג' פעמים כְּנֶגְדֵּךְ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִגַּע בַּךְ כַּךְ אִם יְרַקְּדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדֵּנוּ לְהַזִּיקֵנוּ, לֹא יוּכְלוּ לִגַע בָּנוּ וְלֹא יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רוֹשֶׁם תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרועֲךָ בִּגְדל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפּל: ".

פרשת שבוע: פרשת כי תבוא סוד הביכורים

פרשת כי תבוא תשע"ה

גיליון מס' 234 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

סוד הביכורים

מדוע מצוות הבאת הביכורים כה חשובה?

האם יש תחליף לביכורים כאשר אין בית מקדש?

בתחילת פרשת כי תבוא הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא מביא דבר נפלא על חשיבות התפילה והביכורים. משה רבנו היה מוטרד מחורבן בית המקדש העתידי והפסקת הקרבת הביכורים. לכן הוא התקין שלוש תפילות ביום כתחליף להקרבת הביכורים. כמו שכתוב: " אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. " (מדרש תנחומא כי תבוא סימן א).

מדוע משה רבנו התייחס דווקא להפסקת הביכורים לאחר החורבן ולא שאר הקרבנות?

למה דווקא התקנת התפילות באה כתחליף לביכורים?

כדי לענות על השאלות האלה ניעזר בספרי ובפירוש המלבי"ם כדי להבין את מהות הביכורים.

מצוות הבאת הביכורים חלה לאחר כיבוש הארץ וניתנה בסמוך לפסוק המתאר את ירושת הארץ ויישובה.

כמו שכתוב:   וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה  (דברים כו,א-ב).

ה"ספרי" מפרש שבזכות קיום מצוות הביכורים אנחנו מצליחים ליישב את הארץ ולשמור עליה.

" והיה כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ......וירשתה וישבתה בה  ,בשכר שתירש, תשב." (ספרי כו,א).

מכאן אנחנו רואים שיש קשר הדוק בין ארץ ישראל ובין מצוות הביכורים. המלבי"ם מוסיף ואומר שהביכורים באים לדחות את הטענות של אומות העולם בנוגע לזכותנו על הארץ. לכן בזמן הבאת הביכורים אנחנו מחוייבים לקרוא פסוקים המזכירים את הבטחת הארץ לאבותינו.

וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.(דברים כו,ג) .

"  לכן בא מצות ביכורים, לפרסם כי הארץ נשבע ה' לאברהם לתת לנו. ובא מצות הקריאה בעת הבאת הביכורים, להסיר טענת האומות שאומרים שלסטים אנחנו." (תורה אור -מלבי"ם דברים כו, ד).

בנוסף לארץ ישראל  מצוות הביכורים מכילה גם בחינה של בנין בית המקדש.

יש מצווה להביא את הביכורים לעזרה ולהניף אותם מול ההיכל. מצווה זאת אינה מתקיימת על ידי שליח אלא על ידי בעל השדה עצמו.

ה"ספרי" לומד מפשט הפסוק, שבזכות הבאת הביכורים לבית המקדש אנחנו זוכים לארץ ישראל ובנין בית המקדש. התכלית של ישיבתנו בארץ ישראל מתקיים כאשר אנחנו בונים את בית המקדש ומביאים את הביכורים.