פרשת שבוע: פרשת כי תבוא האם הר הבית הוא מקום של תפילה?

פרשת כי תבוא תשע"ז     

גיליון מס 314 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

האם הר הבית הוא מקום של תפילה?

פרשת כי תבוא מתחילה עם הבאת הביכורים בבית המקדש.

כתוב במדרש תנחומא שמשה רבנו התקין שלוש תפילות בכל יום כנגד הבאת ביכורים שיבוטלו בזמן חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: "אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. " (מדרש תנחומא, כי תבא סימן א).

הבאת הביכורים הינה מצווה חשובה ביותר כאשר היא מקיימת את תכלית העולם.

ה"שם משמואל" כתב על סמך הזוהר הקדוש שהעולם נבנה בסימן של הנתינה והחסד.

האדם נברא כדי להודות להקב"ה על כל החסד שהוא מקבל.

כאשר האדם מביא את ראשית פירותיו שהוא טרח ועמל כדי לגדל אותם במשך שנה שלימה הוא מקיים את כוונת הבריאה.

הביכורים מורכבים משלוש פעולות  המזכירות את תכונות האדם: מעשה, דיבור ומחשבה.

המעשה הוא כנגד ההבאה, התנופה וההנחה של הפירות ליד המזבח.

הידיבור בא כנגד הקריאה של הפסוקים בזמן ההבאה.

והמחשבה כנגד ההשתחוויה מול ההיכל, כאשר האדם מבטל את שכלו כלפי ה'.

האבות קבעו את שלוש התפילות ומשה רבנו תיקן שנתפלל שלוש פעמים ביום.

ה"שם משמואל" מחבר את המהות של האבות לאופי של התפילות.

האדם מורכב מנפש, רוח ונשמה.

אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית כאשר הוא ביטל את שכלו לה'. הוא לחם נגד העובדה זרה הנובעת מטעות שכלית ותפיסת עולם משובשת.

יצחק אבינו מסר את נפשו בהר הבית בזמן העקידה, לכן תפילת מנחה מסמלת את התבטלות הנפש.

יעקב אבינו קידש את גופו כאשר התמודד עם לבן הארמי והקים את גוף עם ישראל דרך שנים עשר השבטים. בלילה אנחנו חלשים יותר לכן עלינו לסמוך על בורא העולם בלבד. במשך כל הלילה חלקי הגוף של קרבנות היום היו ממשיכים להישרף על המזבח.

כמו שכתוב: "תיקן תפילת ערבית שהיא בחשכות ואינו מאיר לו השכל גם כן יבטל כחותיו ונמשך להשי"ת והוא כנגד אברים ופדרים שהם חלקי הגוף שבקרבן." (שם משמואל כי תבוא, שנת תר"ע דף קנו). 

ראינו את החשיבות של קרבן הביכורים המבטא את ביטול האדם כלפי הקב"ה. התפילות באות להחליף באופן זמני את השפעת קרבן הביכורים.

פרשת שבוע: פרשת שופטים : מנהיג אמיתי אינו ממיס את לבב אחיו

פרשת שופטים תשע"ז     

גיליון מס 313 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                        

מנהיג אמיתי אינו ממיס את לבב אחיו

בפרשה העוסקת ביציאה למלחמת רשות, התורה מביאה שלושה סוגים של אנשים שאינם יוצאים למלחמה: אדם שהתארס וטרם התחתן, מי שבאמצע בנית ביתו  ומי שנטע כרם.

ראשית נשאל מספר שאלות:

מה מייחד את שלושת סוגי האנשים האלה המונע מהם להשתתף במלחמה?

למה התורה משתמשת בלשון של חנוכת בית המזכיר את חנוכת המזבח: בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ (דברים כ,ה).

מדוע התורה חוששת שמישהו אחר יקח את מקומו במקום לחשוש על חייו?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה.

ה"בית גנזי" מביא את דברי הרקנטי על התורה ומפרש את דבריו.

כאשר אנחנו נמצאים לקראת השלמת דבר גדול, המקטרגים מתחזקים ומנסים למנוע את הוצאתו לפועל.

לדוגמא במעמד הר סיני עם ישראל השיג מעלה רוחנית גבוהה מאוד. כוחות הרע חששו מזה וניסו להוריד את ישראל ממעלתו. לדאבונינו הם הצליחו וגרמו לחטא העגל.

מי שעומד להתחתן, עומד לבנות משפחה ולקיים את העולם בקיום מצוות פרו ורבו.

כאשר אדם בונה בית בארץ ישראל הוא מקיים את רצון הבורא ומיישב את הארץ.

מי שנטע כרם אף הוא מחזק את ארץ ישראל ומפרנס את משפחתו וכל הסובבים אותו.

כתוצאה מגודל המעמד כוחות הרע ינסו להפריע להשלמת הדברים הגדולים האלה. לכן בזמן המלחמה זה עלול לגרום למותו.

נמשיך להתעמק כדי להבין את גודל המעלה של שלושת האנשים האלה.

ה"בית גנזי" מפרש ששלושת הדברים מהווים מעין בנין בית מקדש פרטי.

פרשת שבוע: פרשת ראה- הקרבנות שווים לצדקה

פרשת ראה תשע"ז     

גיליון מס 312 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                         

הקרבנות שווים לצדקה

 נושא נתינת הצדקה מופיע בהרחבה בפרשת ראה.

ננסה לגלות קשר בין מצוות צדקה ועבודת הקרבנות בירושלים.

ראשית נביא את דברי רבנו בחיי על מצוות צדקה. הקב"ה מצווה אותנו לעזור לעני ולספק את מחסורו, כמו שכתוב:  נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ  (דברים טו,י).

נביא את דברי הספרי המפרש את כפילות הלשון של הפסוק: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ.  כאשר אדם נותן צדקה לעני הקב"ה יגדיל את ההכנסות של הנותן כדי שיוכל לתת שוב צדקה, אפילו מאה פעמים לאותו האדם.

הנתינה גוררת את הנתינה וברכת השפע מאת ה'.

יוצא מכאן שהשפע והברכה חלים על כל מי שנותן צדקה.

הצדקה מביאה צדק בעולם, כך שהעושר מתחלק בין כולם והעולם מתקיים.

יש מימד נוסף למצוות צדקה כאשר עיקר קיומה הינו בארץ ישראל. לכן שלוש פעמים המילה "ארץ" מופיעה בתוך חמישת הפסוקים העוסקים במצוות צדקה.

כמו שכתוב: ז כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, ......  יא כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן, מִקֶּרֶב הָאָרֶץ; עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר, פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ. (דברים טו, פסוקים ז-יא).

רבנו בחיי מפרש שמצוות צדקה מתקיימת בשלימותה בארץ ישראל, למעשה כמו כל שאר המצוות.

הצדקה מביאה צדק ושפע לעולם.

ישעיהו הנביא מכנה את ירושלים: עיר הצדק.

כמו שכתוב: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיהו א,כו). 

כאשר בית המקדש בנוי על מקומו הוא מביא שפע גדול לישראל ולאומות העולם.

כמו שמובא בתלמוד בבלי: "ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב" .  (בבא בתרא כה ע/ב).

יש מדרש רבה מפורסם הרומז לקשר בין הקרבנות ובין הצדקה.

המדרש לומד מישעיה שקרבנות התמיד מביאים צדק וכפרה מיידית לכל תושבי ירושלים.

כמו שכתוב: "אמר ר"י בר סימון מעולם לא היה לן אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שביום שנאמר: צדק ילין בה (ישעיה א,כא) " (במדבר רבה כח, כא ורש"י בישעיה א,כא).

נראה לומר שהקרבנות הם כמו מעשה צדקה כלפי הקב"ה, מעין הכרת הטוב עבור כל מה שהוא נותן לנו.

כאשר מקריבים קרבנות אנחנו מקיימים את רצון הבורא. כתוצאה מזה הוא מתפרסם בעולם לעיני כולם ומשרה את שכינתו בעולם הזה.

הקרבנות באותה מדרגה של הצדקה. המילה צדקה מרכובת משני חלקים: צדק ה'.

פרשת שבוע: פרשת ואתחנו מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

פרשת ואתחנן עקב תשע"ז     

גיליון מס 311 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                     

מדוע עיני העולם נשואות להר הבית?

רבנו בחיי מקשה על התפילה של משה רבנו במטרה להיכנס לארץ.

מדוע הוא מתחיל בשבחים על הקב"ה ועל התורה ומיד לאחר מכן מבקש להיכנס לארץ?

כמו שכתוב: כד אֲדֹקי ה', אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-קל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  כה אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה (דברים ג,כד-כה).

האם יש קשר בין שני הפסוקים הסמוכים?

רבנו בחיי הביא שתי תשובות.

התשובה הראשונה מיוחסת לרבו. הוא מפרש שמשה רבנו זכה לעלות לשמים כדי לקבל את התורה.

מצוות התורה קשורות בעיקר לארץ ישראל. לכן זה דבר הגיוני שמי שהוריד את התורה מן השמים לארץ צריך להמשיך במלאכתו ולקיים אותה בשלימות, בארץ ישראל.

כמן שכתוב: " אַתָּה הַחִלּוֹתָ לתת תורה על ידי ואין עיקר התורה אלא בארץ. והמתחיל במצוה אומרים לו גמור, אם כן אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה ". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).

רבנו בחיי מביא תשובה שנייה על דעת עצמו.

משה רבנו זכה לראות דברים שאף בן אנוש ראה לפניו.

הוא ראה את הנקודה האמצעית שנמצאת למעלה, ממנה הקב"ה שולט על העולמות העליונים.

כמו שכתוב: אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה (דברים ג,כד).

הקב"ה הראה למשה רבנו איך הגלגלים מסתובבים סביב נקודה מרכזית המהווה את התחלת העיגול.

כל העולמות העליונים סובבים סביב הנקודה האמצעית

הזאת. כאשר הכל מסתובב לפי הסדר הקב"ה מפרסם את גבורתו בעליונים.

כמו שכתוב: "כיון שחננתי דעה שהשגתי הנקודה האמצעית למעלה יגדל נא חסדך עמי שאראה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה שהיא הנקדה האמצעית של מטה, הָהָר הַטּוֹב    הוא ירושלים, שהיא הקו האמצעי של הארץ הטובה, וְהַלְּבָנֹן הוא בית המקדש שהוא הקו האמצעי של ההר הטוב....". (רבנו בחיי ואתחנן ג, כד-כה).

מה שמתרחש בשמים  קורה גם על הארץ.

ישנה נקודה אמצעית שממנה הקב"ה מתגלה לעולם.

המקום הזה הוא ארץ ישראל המהווה את השורש לשאר הארצות.

משה רבה ביקש להשיג ולראות בעיניים גשמיות את הנקודה האמצעית שבעולם הזה.

משה רבנו עשה לעצמו קל וחומר: אם אני זכיתי לראות את הנקודה האמצעית של מעלה, אין סיבה שלא אראה את הנקודה האמצעית של מטה ואכנס פיזית לארץ ישראל.

בין המצרים ותשעה באב: שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בין המצרים פרשת דברים תשע"ז     

גיליון מס 310 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלב אחרי שלב השכינה מתגלה

בתקופה של אבל וצער בעקבות חורבן בית המקדש אנחנו מתעודדים בעזרת דברי הנביאים הסתומים העוסקים בימי הגאולה.

יש מדרש נפלא המתאר את תהליך הגאולה ואת שלביה מתוך נבואות ישעיהו. המדרש תנחומא כתב שהקב"ה לא יגלה את שכינתו בבת אחת אלא בשלבים.

כך, העין האנושית לא תוכל להסתנוור ותתרגל לעוצמת אור השכינה.

כמו שכתוב: " דבר אחר, יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה. מפני מה כתיב כך? ללמדך שבשעה שהקדוש ברוך הוא מגלה שכינתו על ישראל, אינו נגלה עליהם כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת; שאם יגלה להם טובתו כאחת, ימותו כלם." (מדרש תנחומא דברים סימן א').

המדרש מתאר את שלבי הגאולה שלב אחרי שלב מתוך דברי הנביא ישעיהו.

כמו שכתוב: א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת.  ב פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן--כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ  (ישעיהו, לה,א-ב).

השלב הראשון של הגאולה יהיה כאשר ירושלים והר ציון ישמחו על מפלתם של הגויים: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה

השלב השני וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת ירושלים תפרח ותתבטל השממה של ימי הגלות.

השלב השלישי פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל,  המלבי"ם מפרש שהגיל והשמחה ישארו לתמיד ולא כתופעה חד פעמית בגלל הנסים שיתחדשו בארץ ישראל באופן תמידי.

כמו שכתוב:" ר"ל הגם שהגיל לא יצוייר רק בפעם הראשונה שהתבשר בשורה חדשה, היא תפרח תמיד מחדש בתמידות, ועי"כ יהיה לה גילה תמיד ע"י הנסים שיתחדשו בה תמיד" (מלבי"ם, ישעיהו לה,ב).

השלב הרביעי נוגע לבית המקדש כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ. עם ישראל יתן כבוד לבית המקדש הקרוי "לבנון" (ראה פירוש רש"י).

השלב החמישי הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-ה', הֲדַר אֱלֹקינוּ הקב"ה יחזיר את השכינה לציון וכל העולם יראה את כבודו.

כמו שכתוב: "אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא. בתחילה משיש את המדבר, שנאמר, "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה". ואחרי כן, "[וְ]תָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת". ואחרי כן, "פָּרֹחַ תִּפְרַח". ואחרי כן, "כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ". ואחרי כן, "הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹקֵינוּ" (מדרש תנחומא דברים סימן א').

  אולי ניתן לחבר את חמשת שלבי הגאולה המובאים במדרש תנחומא לשלבי תקומת ישראל הנוכחית.

השלב הראשון של שמחה רגעית של ניצחון על הנאצים ושותפיהם שהביא להקמת מדינת ישראל.

השלב השני המתואר כפריחה מחדש של ירושלים בא כנגד מלחמת ששת הימים והנסים הרבים שהתרחשו בה שהביאו לשחרור ירושלים והר הבית