פרשת שבוע: פרשת בשלח- המעשים מקרבים את הגאולה

פרשת בשלח תשס"ט גיליון מס' 150
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

המעשים מקרבים את הגאולה
למה התורה תולה בפרעה את יציאת בני ישראל ממצרים?
מדוע שבט יהודה רב עם שבט בנימין, כדי להיכנס לים ראשון? מה הם קיבלו תמורת מעשה זה?

המילה הראשונה של הפרשה, "בשלח" מציגה את יציאת מצרים כמעשה של פרעה מלך מצרים.
וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: (שמות יג,יז).
לכאורה פרעה שלח את בני ישראל ללא התערבות מצד הקב"ה, כביכול. הקב"ה הביא עשר מכות על מצרים ולא מכה אחת, כדי שגאולת מצרים תיראה כמו דבר טבעי, המבוססת על החלטה של מלך מצרים. כל עוד בני ישראל היו במצרים, הם היו תחת שלטון פרעה. לאחר שחרורם הם נכנסים תחת השפעה של הקב"ה, בכבודו ובעצמו.
לכן הפסוק מתחיל עם גירוש בני ישראל ממצרים- וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם ומייד אחר כך הקב"ה מחליט על הדרך- וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא.
פירוש ה"בית גנזי" על התורה מציין, שיש חשיבות בכך שהמצרים גירשו את ישראל מרצונם. כאשר אדון משחרר עבד השייך לו, הוא מתנתק ממנו בצורה מוחלטת. לא נותרו לאדון שום זכויות עליו. אותו הדבר קרה עם בני ישראל. הקב"ה רצה שהמצרים יגרשו את בני ישראל מרצונם, כדי שלא יישאר שום קשר ביניהם.
גאולת מצרים מתבצעת על ידי האדם, כאשר הקב"ה מכוון את הכול מלמעלה.

מה דינם של סרבני הגאולה?

פרשת בא תשס”ז גיליון מס' 50
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסה

?מה דינם של סרבני הגאולה

מיהו "סרבן גאולה" ומה קרה לו במצרים ?
קורבן פסח: פרובוקציה או מעשה חינוכי ?בפרשת בא הקב"ה משלים את עשר המכות וממוטט את מצרים באופן סופי.
למה עשר המכות לא נאמרו ברצף בפרשה אחת ?
שבע מכות מופיעות בפרשת וארא ושלוש בפרשת בא. נראה לומר ששלוש המכות האחרונות מכוונות אל בני ישראל במטרה לחנך אותם. במכת ארבה הקב"ה מחסל את כל התוצרת החקלאית של מצרים. למעשה הקב"ה מביא רעב על מצרים במטרה לזרז את בני ישראל לצאת משם. במכה זו הקב"ה מזהיר את "סרבני הגאולה"-שאינם רוצים לצאת ממצרים שאין להם אינטרס להישאר שם, הרי כלכלת מצרים קרסה. אני מניח ש"סרבני הגאולה" הביאו פסוקים ואסמכתאות נגד היציאה ממצרים ונגד משה רבנו. אולי הם טענו שלא היגיע זמן הקץ, כמו שהובטח לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנה" (בראשית טו,יג).
נשמע מוכר, לא ?
אלה שאינם רוצים להיגאל אחר מכת ארבה, ניתן לכנות אותם "מקרים אבודים" ולא יהיה מנוס מאשר להיפטר מהם. זה מה שעושה הקב"ה במכת חושך כאשר הוא הורג אותם בסתר. כך נאמר במדרש רבה: "עליהם מה עשה הקב"ה הביא חושך על המצריים ג' ימים והרג בהן כל רשעי ישראל .......הנשארים שעשו תשובה נתקבלו (שם) קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך שהרי הגיע קץ הגאולה" (שמות רבה טו,יב).
לפי רש"י נהרגו 80% מבני ישראל במכת חושך: " ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה" (שמות יג,יח).
מכת בכורות ממלאת תפקיד חיובי כאשר בזכותה הקב"ה מקדש את הבכורות לעבודת המקדש, כמו שנאמר: " וַיַּהֲרֹג יְדֹוָד כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַידֹוָד כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה " (שמות יג,טו).
ראינו ששלוש המכות האחרונות נועדו להחזיר בתשובה את "סרבני הגאולה" או לחילופין להמית אותם; ולבסוף במכת בכורות' ה' מקדש את הבכורות שקיימו את דבריו.
המצווה המעשית הראשונה שהקב"ה מצווה את בני ישראל במצרים,היא קורבן פסח. השה הינו העבודה זרה של מצרים והאליל שלהם. הקב"ה מבקש מבני ישראל אומץ בלתי רגיל כדי לקיים את מצוות קורבן פסח. מדובר בפרובוקציה ממדרגה ראשונה כביכול, כאשר כל פרטי המצווה צריכים להתקיים בצורה פומבית וגלויה. בני ישראל קנו את השה ב-י' בניסן ושמרו אותו במשך ארבעה ימים לעיני מצרים, ללא פחד. הם שחטו אותו בין הערביים לאור יום ואכלו אותו צלוי. ישנו איסור מוחלט לאכול את הקורבן פסח מבושל. אפשר לדמיין, ריח של מאות אלפי מנגלים עם כבשים צלויים שהתפזר באוויר מצרים. נראה לומר שה' ציווה אותנו לצלות את הקורבן כדי שהמצווה תהיה גלויה לעיני המצרים. למה ה' דרש מבני ישראל לשרוף את אלילי מצרים בפומבי?
נראה לומר שכדי לזכות בגאולה, על בני ישראל להשתחרר משעבוד לגויים ושריפת העבודה זרה שלהם.
לכן הקב"ה דרש מבני ישראל לרמוס את ערכי מצרים. ניתן להמשיל את מעשה בני ישראל במצרים לשריפת ערימות דולרים מול הבית הלבן, לעיני כל העולם.
יש קשר בין גאולת מצרים לגאולה העתידית, כמו שכתוב בתלמוד: "רבי יהושע אומר בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה יא ע/ב).
מגאולת מצרים ניתן ללמוד, מהם התנאים המכשירים את הגאולה:
1- לגלות רצון להיגאל ולא להתנגד לתהליך הגאולה.
2- להתנתק מהגויים ולרמוס את אליליהם בגלוי.

היום "סרבני הגאולה" מחזיקים בשלטון, עלינו להרחיק אותם מהנהגת עם ישראל. מתוך כך נוכל להמשיך את תהליך הגאולה שנקטע משנת תשכ"ז- זמן שחרור הר הבית.
מספיק לשאול את עצמנו, מה יגידו הגויים ?
אלא עלינו לשאול, איך נעיז לקבל את פניו של אליהו הנביא כאשר אנחנו מעכבים את בואו?

האמונה היא החירות

פרשת בא תש"ע גיליון מס' 190
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האמונה היא החירות
על מה בני ישראל נענשו כדי להשתעבד במצרים?
באיזו זכות בני ישראל נגאלו ממצרים?הפרשות הראשונות של ספר שמות עוסקות בגלות מצרים ושעבוד בני ישראל. לאחר מאתיים ועשר שנים של גלות ועבודות פרך, הקב"ה גאל אותנו כדי להביא את בני ישראל לארץ ישראל.
שאלות רבות עולות בעניין גלות מצרים. האם בני ישראל חטאו? מה היה חטאם המצדיק עונש כה קשה? אם האבות או השבטים חטאו למה הבנים שלהם נענשים? למה השעבוד ארך ארבע דורות?
מדוע נוסף לגלות והריחוק מארץ ישראל, העבדות והשעבוד האכזרי על ידי המצרים?
איך ניתן לצפות שעם ישראל ישרוד שואה של מאתיים ועשר שנים?
חשוב להדגיש שהמטרה שלי היא לנסות להבין את מטרת הגלות למען הפקת הלקחים ולימוד. אין בכוונתי לנסות להבין את השכל האלוקי של בורא עולם, עם השכל המוגבל שלנו.
ישנן תשובות רבות, נביא דברים נפלאים של המהר"ל מפראג מתוך ספרו גבורות ה', פרק ט'.
מטרת הגלות היתה לחזק את האמונה של עם ישראל, כדי לחדד את ההבדל שבין השעבוד ובין החירות.
המהר"ל מתבסס על דברי התלמוד המייחסים את גלות מצרים לחטא של אברהם אבינו.
אברהם אבינו גילה חוסר אמונה מסוים באירועים שונים במהלך חייו: ברית בין הבתרים ובמלחמה נגד חמשת המלכים לשחרור לוט.
כמו שכתוב: " אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת"ח שנאמר (בראשית יד) וירק את חניכיו ילידי ביתו ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שנא' (בראשית טו) במה אדע כי אירשנה ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר (בראשית יד) תן לי הנפש והרכוש קח לך" (מסכת נדרים לב ע/א).
לכן הקב"ה הוריד את צאצאיו למצרים כדי לחזק את אמונתם בהקב"ה. ביציאת מצרים, בני ישראל יכלו לראות את כוחו של הקב"ה. כאשר הוא הפך את סדרי בראשית כדי לשחרר את בני ישראל האהובים עליו. לעומת זאת הוא מעניש את אויביו המצרים, בחומרה רבה עם עשר מכות.
למה דווקא הקב"ה רצה לחזק את מידת האמונה יותר משאר המידות?
כאשר אדם תלוי באדם אחר הוא אינו חופשי. הוא משועבד לאדם השני. מצד שני, אדם המאמין בבורא העולם מנותק מהשפעת בני האדם ועומד בכוחות של עצמו.
אדם חופשי מתאפיין בכך שהוא אינו תלוי באנשים אחרים או אינו דוגל בתפיסות מוטעות הנובעות משכל האנושי המוגבל.
מי שמתחבר לשכל האלוקי הינו האדם החופשי. גם ההיפך הוא נכון, כאשר אדם מתרחק מהשכל האלוקי ונהיה תלוי בבני אדם הוא נמצא במציאות של שעבוד.כך קרה לבני ישראל במצרים. השעבוד החל כאשר בני ישראל עבדו בשכר עבור המצרים.
בני ישראל קיבלו שכר כפועלי בנין, כך נהיו תלויים בפרעה כדי להתקיים. שבט לוי העתיד לשרת במשכן ובבית המקדש לא השתעבד כלל, כי הוא לא רצה לפתח תלות במצרים.
(ראה מסכת פסחים לט ע/א, רמב"ן על התורה שמות א, יד ורש"י שמות ה,ד "לכו לסבילותיכם").
ראה מאמר על בחירת השבט לוי: http://otzma1.blogspot.com/2009/06/blog-post_11.html
המהר"ל כתב דברים נפלאים: " האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד. " (מהר"ל גבורות ה' פרק ט דף נו).
למעשה בני ישראל השתעבדו למצרים מרצון. הם העדיפו להתקרב לתרבות המצרית מאשר לאמונה הצרופה בה'.
הגלות והשעבוד באו ללמד את עם ישראל לקח חשוב: איך להשתחרר מהשעבוד בעזרת האמונה בה'.
בזכות האמונה בני ישראל זכו לגאולה.

בימינו זכינו להשתחרר מהגלות ולהקים מדינה עצמאית בארץ ישראל. אבל אנחנו עדיין משועבדים לגויים.
ממשלת ישראל כופה על עצמה את המרות האמריקאית. רוב העם רוצה לחיות כמו מדינות המערב ה"מתקדמות".
מדינת ישראל צריכה להיות דמוקרטית, היא צריכה להיות חילונית- ללא השפעה דתית, ומעל הכל לא להרגיז את הגויים למיניהם.
כך יצרנו במו ידינו שעבוד לאומות העולם. גלות מצרים נשכחה ממנהיגי ישראל. איפה נעלמה האמונה בה'?
עלינו לבטל את השעבוד בעזרת האמונה בה', ללא שום פגם. אם אנחנו שואפים להיות "עם חופשי בארצנו", עלינו לגלות את האמונה שלנו בהקב"ה. כמו שבני ישראל נכנסו לים סוף מתוך מסירות נפש, עלינו לבנות את בית המקדש מתוך אמונה שלימה וביטחון בה'.
מה שמפריד בין המציאות של היום ובין ימות המשיח הוא השעבוד לגויים. כמו שכתוב בתלמוד: דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר (דברים טו) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (ברכות לד ע/ב).
במשך מאתיים ועשר שנות גלות מצרים, הקב"ה החדיר בנשמותינו את האמונה וכך התבטל השעבוד.עלינו לפעול באותו דרך כדי לבטל את אחיזת הגויים בארץ ישראל.
בהר הבית ניתן להרגיש את השעבוד בצורה ברורה, המזכיר את שעבוד מצרים. במו ידינו- כמו בתחילת שעבוד מצרים, העברנו את השליטה על הר הבית לגויים, מיד לאחר כיבושו במלחמת ששת הימים.
הגאולה השלמה תבוא כאשר נחזק את האמונה שלנו בהקב"ה. וכאשר נתחיל לבנות את בית המקדש השלישי זה סימן שהבנו את המשמעות של גלות מצרים. המקדש מסמל את העצמאות של עם ישראל וביטול השעבוד לאומות העולם.המתנגדים לבניה מיידית של בית המקדש השלישי טוענים שזה עלול לגרום לשפיכות דמים. בע"ה נחזור לשורש האמונה שהיתה לבני ישראל בזמן יציאת מצרים ונחדש את עבודת הקרבנות בקרוב מאוד, אמן.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אבי מורי יוסף בן שמואל

ואפרים בן גיטל

התפילין מכינים את בניין הבית השלישי

פרשת בא תשס”ח גיליון מס' 99
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

התפילין מכינים את בניין הבית השלישי
?למה מצוות תפילין מוזכרת באמצע סיפור גאולת מצרים
?מה מקשר את מצוות תפילין לבנין בית המקדש
בסוף פרשת בא, אנחנו מצווים בפעם הראשונה על מצוות תפילין. מצוות הנחת תפילין של יד ושל ראש על גופנו, באה להזכיר ולהנציח את יציאת מצרים.
למה בעיצומו של היציאה משעבוד מצרים, הקב"ה מוסר לבני ישראל את מצוות התפילין?
מצוות תפילין מובאת בפרק י"ג, ביחד עם מצוות נוספות: פדיון הבכורים, קרבן פסח, איסור חמץ וכניסה לארץ ישראל.
האם קיים קשר בין מצוות אלה?
התפילה של יד נקראת –אות, כמו שנאמר: " וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ..." (שמות יג,ט).
התפילין מוכיחים את כוח הקב"ה בעולם הזה, המנהיג את העולם על פי רצונו.
זהו העברת מסר לגויים לסיום הגלות והשעבוד.
בזכות התפילין, בני ישראל יוצאים משעבוד מצרים ונכנסים לארץ ישראל. לכן בסמוך לפסוק העוסק במצוות תפילין, הקב"ה מזכיר את הבטחתו לאבות – לתת להם את ארץ ישראל. כמו שכתוב: "וְהָיָה כִּי-יְבִאֲךָ יְדודָ, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ, וְלַאֲבֹתֶיךָ; וּנְתָנָהּ, לָךְ" (שמות יג,א).
כתוב במסכת קדושין, שבזכות קיום מצוות תפילין בני ישראל זכו להיכנס לארץ. " ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ" (קדושין לז ע/ב).
התפקיד של התפילין הוא להראות לגויים שהקב"ה שוכן בתוך עם ישראל, בגלוי. כתוצאה מזה הגויים יפחדו מישראל, כמו שמובא במסכת ברכות: " ומנין שהתפילין עוז הם לישראל דכתי' (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך." (ברכות ו ע/א).
נראה לומר מתוך דברי רש"י שהתפילין הם זכר ליציאת מצרים ואות לביטול הגלות : "יציאת מצרים תהיה לך לאות" (שמות יג,ט).
מידי יום, התפילין באים להזכיר לנו את היציאה מהגלות וביטול להקב"ה.נתייחס עכשיו לשאלה השנייה וננסה להבין את הקשר בין המצוות הקשורות ליציאת מצרים והתפילין.
בעל ה"שם משמואל" מפרש שהמשותף בכל המצוות המוזכרות לעיל, הוא שהן מוגדרות כ-ראשית.
פסח הוא ראשית מועדי ישראל וחודש ניסן הוא ראש לכל החודשים.
פדיון הבכור שהוא ראשית המשפחה, הוקדש לשרת את ה' בבית המקדש.
ארץ ישראל ובית המקדש, הם ראשית העולם.
ארץ ישראל מוזכרת בפסוק: " וְהָיָה כִּי-יְבִאֲךָ יְדודָ, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי ", כאשר קרבן פסח מובא בבית המקדש.
המוח והלב, הם ראשית הנפש, כאשר עיקר כוחות האדם נמצאים בם. התפילין של ראש יושבים כנגד שכל האדם והתפילין של יד ניצבים מול הלב.
התפקיד של ישראל בעולם הזה הוא, לקדש את הזמן, המרחב ונפש האדם.חג הפסח הוא ראשית הזמן, ארץ ישראל ובית המקדש הם מרחב העולם והתפילין מקדשים את האדם.
(עיין שם משמואל דף קכ"א שנת תרע"ב).
אם נתבונן בצורה החיצונית של התפילין (עיין תמונה שלמעלה), ניתן לראות את המבנה של בית המקדש. נראה לומר שבגלל זה אנו קוראים לקופסא השחורה המכילה את הקלף עם הפרשיות: בית- הרומז לבית המקדש.
התפילין מהווים שילוב של טהרת המחשבה ועשייה למען קירוב הגאולה.

התפילין מזכירים לעם ישראל ולגויים את גאולת מצרים וביטול השעבוד לאומות העולם.לכן התורה מזכירה מצוות אלה (פסח, תפילין ,ארץ ישראל ופדיון הבכור) בפרשה אחת.
עלינו ליישם את המסר הזה ולפעול לקירוב הגאולה השלמה ללא פחד מהגויים.
התפילין שאנו מניחים מידי יום באים להזכיר לנו לבנות את בית המקדש כדי לקדש את העולם.
בע"ה, כמו שבני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות מצוות תפילין, גם אנחנו בזכות קיום שורש מצוות תפילין, נזכה לבנות את בית המקדש השלישי, בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

בית המקדש נותן עוז לישראל

פרשת בא תשס"ט גיליון מס' 149
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

בית המקדש נותן עוז לישראללמה משה רבנו ביקש ממלך מצרים הפסקת השעבוד כדי להקריב קרבנות?
איפה מקור הכוח של ישראל, שבזכותו יכריע את אויביו?
בפרשת בא, אנחנו מסיימים את תקופת גלות מצרים. עם ישראל הופך לעם חופשי בדרך להקריב קרבנות ולרשת את ארץ ישראל.
ישנה שאלה מרכזית שנשאלת על ידי חז"ל בעניין תהליך גאולת מצרים. למה משה רבנו לא ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל? במקום זאת הוא מבקש מספר ימים של חופשה כדי להקריב קרבנות במדבר.
עד מכת בכורות- המכה העשירית, פרעה אינו משחרר את בני ישראל מעבדות, אלא הוא מסכים לשחרר אותם למספר ימים בלבד.
כמו שכתוב: ..וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה', כְּדַבֶּרְכֶם.: גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם-אֹתִי (שמות יב,לא-לב).
נראה לומר שחירות עם ישראל תלויה באפשרות הפיזית להקריב קרבנות להקב"ה. כאשר בני ישראל יקריבו קרבנות במדבר במשך שלושה ימים, הם יתנתקו ממצרים וישתעבדו להקב"ה.
הכניסה תחת כנפי השכינה יכולה להתרחש בדרך אחת בלבד: הקרבת קרבנות לה'. נראה להוסיף, שהקב"ה רצה שתהליך יציאת מצרים יראה בצורה טבעית ללא ניסים גדולים מדי ושידוד מערכות.
הקב"ה התכוון שעם ישראל יצא מרצונו ממצרים ולא בגלל מעשה הגירוש של פרעה.
פרעה הסכים לשחרור את בני ישראל למספר ימים, ובני ישראל החליטו לברוח ולא לחזור למצרים.
גאולת מצרים הינה דוגמא לגאולה העתידית, לכן גם בגאולה האחרונה נצטרך לפעול בעצמנו כדי להשתחרר משעבוד הגויים.
הסימן המובהק ביותר המוכיח את ביטול השפעת הגויים על ישראל הינו עבודת בית המקדש. ברור לכל אחד מאיתנו, שעצם בניית מזבח בהר הבית כדי להקריב קרבנות להקב"ה, יחולל מהפכה בעולם כולו.
לדאבוננו, ממשלת ישראל אינה מאמינה מספיק בהקב"ה כדי לעשות את המעשה הזה. השלטון הישראלי חושש ממלחמת עולם נגדנו. נכון שבניין מזבח ישפיע על כל העולם, אבל זה ישפיע לטובה. אומות העולם ישמחו לראות שעם ישראל התעורר ולקח על עצמו את אחריות העולם.
הכוח של עם ישראל נמצא בבית המקדש. הגויים מגלים יראה כלפי עם ישראל והקב"ה, בזכות בית המקדש.אנחנו אומרים מידי יום, בתפילת שחרית את הפסוק מתהילים: נורא אלקים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים: (תהילים סח,לו).
חז"ל מפרשים שהעוז והכוח של עם ישראל באים מעצם קיום בית המקדש.
"ממקדשיך- מן הכבוד השוכן במקדש תבוא היראה לבני אדם כי משם יצאו כל הנפלאות.
אל ישראל - חוזקן של ישראל הוא ומעולם נותן עוז וחוזק לעם הידוע הנבחר לו ובעבור זה יהיה אלהים ברוך:" (מצודות דוד תהילים סח,לו).
" אתה ישראל, דע כי ממקדשיך - מן הבהמ"ק שלך וממה שאתה מתקדש לפניו, אלהים הוא נורא - ר"ל שעל ידו ינהיג הנהגה נוראה שהיא הנהגה נורא נסיית למעלה מן הטבע שעל ידי הנהגה זו ייראו כולם מפניו,.." (מלבים תהילים סח,לו). ראה גם אבן עזרא והרד"ק).
כדי לנצח את אויבינו אנחנו צריכים להחזיר לעצמנו את העוז האבוד.
כוח ההרתעה של ישראל אינו יכול לבוא מסיבוב קטן בעזה ונסיגה מהירה לפני ההכרעה וניצחון.
כדי להשיג את השלום המיוחל, עלינו להתנהג בעוז וגבורה. כמו שאנחנו אומרים בברכת השלום, בתפילת השמונה עשרה: " ברכה ושלום וטוב בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל ברוב עוז ושלום:" (נוסח ספרדי) .
השלום בא לאחר התנהגה נועזת של ישראל, המבוססת על קיום ובנין בית המקדש.
עם ישראל שואף את כוחו מבית המקדש והקרבת הקרבנות. כדי לנצח את אויבינו, עלינו לחזור למקור הכוח שלנו: הקרבנות.
בזכות הזבחים להקב"ה, יצאנו ממצרים ובזכות חידוש עבודת הקרבנות נבטל את הגלות בב"א.


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבי שנפטר ב-ו' שבט תשנ"ז : ישועה בן יוסף קרסנטי זצ"ל

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

פרשת שבוע: וארא מי יבנה את הבית השלישי ? י

פרשת וארא תשס”ז גיליון מס' 49
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסה

?מי יבנה את הבית השלישי ?האם עשר המכות הן מעשה ידי ה' או סידרה של אסונות טבע
?האם שחרור ירושלים בתשכ"ז הינו מעשה ידי ה' או מעשה ידי אדם

בפרשת וארא הקב"ה מתגלה לעולם ומביא שבע מכות על ארץ מצרים. מטרת המכות היא לחנך את עם ישראל ולהשריש בתוכם את האמונה בה'. בנוסף לכך הקב"ה רוצה להוכיח את כוחו למצריים כמו שנאמר: "וידעו מצרים כי אני ה' בנטתי את ידי על מצרים" (שמות ז,ה).
למרות הניסים הגלויים שנעשו במצרים במהלך עשר המכות, ניתן עדיין לפרש את המכות כאסונות טבע. מכת דם דומה לזיהום מקורות המים של מצרים, מכת צפרדע יכולה להתרחש עקב פגיעה במאזן האקולוגי, מכת כינים מזכירה מגפה שמתפשטת ומדביקה את כל מצרים, וכך אפשר להמשיך עם שאר המכות. רואים מכאן שהמכות לא יצרו תופעות טבע חדשות או שידוד מערכות, מצד הקב"ה. הנס היה בזה שהמכות נפלו על מצרים אחת אחרי השנייה ובסופן בני ישראל הצליחו להשתחרר מהאימפריה העולמית של העבדות דאז- מצרים. במהלך עשר המכות הקב"ה שינה את הפרמטרים של הטבע בצורה קיצונית, ובכל זאת התורה מתארת את המכות כמעשה יד ה', ולא על ידי שליח.
נראה לומר שנס היכול להתפרש בדרך הטבע נקרא מעשה ידי ה'.
ננסה להרחיב את המושג "ידי ה' ", בקשר לבניין בית המקדש השלישי.
ישנה שאלה קשה בנוגע לבניין בית המקדש השלישי: האם הוא יבנה בידי אדם או בידי שמיים ?
רש"י אומר בצורה מפורשת שבית המקדש השלישי ירד מוכן ומשוכלל מן השמים, לכן אין עניין לבנות אותו עכשיו.

פרשת שבוע: וארא -לא נחזור למצרים!

פרשת וארא תשס"ט גיליון מס' 148
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

לא נחזור למצרים!למה כיבוש לבנון ועזה הם קריטיים לקראת הגאולה השלמה? למה אויבינו אינם נותנים לנו מנוחה, בדרום, בצפון ובמרכז?
השבוע כצפוי, ממשלת ישראל נכנעה לאומות העולם ולא הצליחה לנצח את המלחמה נגד הפלשתים.
ראינו תמונות קשות, כאשר ראש ממשלת ישראל מופיע מול המצלמות ביחד עם מנהיגי אירופה. כאשר מצרים רקמה את הסכם הפסקת האש המשפיל את כבוד עם ישראל.
אירועים אלה מחזירים אותנו לאירועי פרשת השבוע. פרשת וארא מתארת את קושי השעבוד והתחלת הגאולה.
בפסוקים הראשונים של הפרשה, הקב"ה מבטיח לגאול את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. התורה משתמשת בחמש לשונות של גאולה כנגד חמשה שלבים המאפיינים את גאולת עם ישראל: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי...והבאתי" (שמות ו, ו-ח).
בליל הסדר אנחנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה המוזכרים לעיל.

פרשת שבוע: וארא עשר המכות רומזות לבית המקדש

פרשת וארא תשס”ח גיליון מס' 98
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר
עשר המכות רומזות לבית המקדש


?למה משה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לחופשה של שלושה ימים במדבר
?האם יש קשר בין עשר המכות ועבודות בית המקדש

פרשת וארא מתארת את תחילת עשר המכות שנפלו על המצריים, לפני גאולת בני ישראל.
ראוי לציין שמשה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את עם ישראל לשלושה ימים כדי להקריב קרבנות להקב"ה. משה רבנו אינו מבקש לשחרר את העם כדי לעלות לארץ ישראל או כדי לצאת מהעבדות הקשה, אלא הוא מבקש שלושה ימי חג. נראה לומר שמטרת הגאולה היא להביא קרבנות לה'. כך כתוב בצורה מפורשת במקומות רבים בפרקים הראשונים של ספר שמות. "...וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ. " (שמות ג,יח).
מדוע משה רבנו ביקש לשחרר את העם לשלושה ימים בלבד, כדי לזבוח לה'?

הקרבנות הם הגאולהנראה לומר שעם ישראל יוצא בפועל מגלות מצרים ומהשעבוד הפיזי והרוחני, רק לאחר הקרבת קרבנות להקב"ה. פרק זמן של שלושה ימים מהווה התחלה חדשה והתנתקות ממה שהיה לפני כן. למשל, בהר סיני בני ישראל התכוננו במהלך שלושה ימים לקראת קבלת התורה.
פרעה ידע שברגע שעם ישראל יקריב קרבנות להקב"ה ויתבודד במדבר, הוא לא יחזור למצרים.הקרבת הקרבנות מהווה מעין הכרזת עצמאות של עם ישראל וסימן לשחרור מעול הגויים.
אומות העולם עושות הכול כדי למנוע מאיתנו להקריב קרבנות לה'. לכן עיקר הוויכוח בין משה רבנו ופרעה היה סביב הנושא הזה:
לאן הם יקריבו זבחים, במדבר או בארץ מצרים?
"... וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם—בָּאָרֶץ " (שמות ח,כא)
מי יצא למדבר להקריב קרבנות?
"...מִי וָמִי, הַהֹלְכִים: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ" (שמות י,ט-י)
מה הם ייקחו איתם? ומה הרכוש שיישאר במצרים כערובה לחזרתם?
"וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג: גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם" (שמות י,כד).
עד כאן הבאנו דברים ברורים המזכירים את עבודת הקרבנות בלב גאולת מצרים. נראה לומר שגם בעשר המכות ניתן למצוא רמזים, לעבודות שהיו בבית המקדש או למהות בית המקדש.

המכות והמקדש
מכת דם הפכה את המים לדם, רומזת לניסוך דם קרבנות על המזבח או ניסוכי המים שהיו בבית המקדש.
הצפרדעים מסרו את נפשם על קידוש השם כאשר הם נכנסו לתוך התנורים החמים ונשרפו למוות, כדי למלא את פקודת ה'. דרושה מסירות נפש עצומה כדי לבנות את בית המקדש, מבלי להתחשב באלה המעכבים את בנייתו.
הערוב- חיות הטורפות, רומזות לבהמות הטמאות שאינם קרבות על גבי המזבח. בנוסף לכך, מכה זו הבליטה את ההבדל הקיים בין עם ישראל והמצריים, כאשר הקב"ה הקים גדר וירטואלית בין בתי ישראל ובין בתי המצריים.
עבור מכת שחין, משה רבנו לקח חופן של פיח הכבשן וזרק אותו על מצרים. החופן מזכיר את חופן הקטורת הדקה שכהן הגדול היה לוקח לעבודת יום הכיפורים.
מכת חושך גרמה לאפילה גמורה בארץ מצרים, כנגד הטומאה החזקה שבמצרים. לעומת זאת, תפקיד בית המקדש להאיר את העולם ולגלות את אור השכינה.
ולבסוף מכת בכורות הממיתה את כל בכורות מצרים, רומזת לעבודות המקדש שהיו אמורות להתבצע על ידי הבכורות. בכורי ישראל איבדו את הזכות לשרת בבית המקדש בעקבות חטא העגל.

למעשה כל תהליך גאולת מצרים רומז בצורה גלויה או נסתרת, לבית המקדש ועבודת הקרבנות.על פי חז"ל גלות מצרים כוללת בתוכה את כל הגלויות העתידיות וגם את הגאולות. גאולת מצרים מהווה מודל לחיקוי עבור כל הדורות.

? מה עושים היוםאם אנו חפצים בגאולה השלמה עלינו ללמוד מגאולת מצרים ולקבוע כמטרה, לחדש את עבודת המקדש בהר הבית. אין דרך אחרת להכריז לעולם על עצמאותנו.
כל עוד לא נשלוט על הר הבית ולא נבנה מזבח לחידוש העבודה, לא נוכל לחיות בשלווה ובשלום.

תפקיד אומות העולם בדומה לפרעה, הוא למנוע מעם ישראל להקריב זבחים להקב"ה. תפקיד מנהיג ישראל בדומה למשה לרבנו, הוא להביא לביטול השעבוד לגויים וחידוש עבודת הקרבנות.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

להכות את הגויים

פרשת שמות תשס"ט גיליון מס' 147
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להכות את הגויים
למה האבות נכשלו בחינוך ישמעאל ועשו?
איך לנהל מלחמה נגד בני ישמעאל על פי חז"ל?
השבוע אנחנו מתחילים לקרוא חומש שמות. הספר הזה מתאר את הלידה של עם ישראל, במצרים.
ספר בראשית עסק ביחידים- האבות הקדושים, ספר שמות מתייחס לבני ישראל כ-כלל. עם ישראל נולד בגלות מצרים ומתוך שעבוד כבד מאוד.
הקב"ה מהרגע הראשון מגלה לנו את אהבתו. הוא בוחן אותנו באמצעות השעבוד.
אם בני ישראל יעמדו במבחן שעבוד מצרים ויחזקו את אמונתם בה', הם יזכו לקבל את התורה, לבנות את המשכן ולכבוש את ארץ ישראל.
אומנם, מדובר במבחן קשה אבל בסופו, בני ישראל יצאו נשכרים.
המדרש תנחומא והמדרש רבה, פותחים את ספר שמות באופן מפתיע, בענייני חינוך ילדים. חז"ל מביאים את הפסוק המפורסם מספר משלי: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר. (משלי יג,כד).
בהמשך הם מביאים דוגמאות מהתנ"ך המוכיחות את האמת והחכמה הנמצאים בדברי שלמה המלך.
נתייחס לשתי דוגמאות הראשונות של המדרש, וננסה לקשר אותן למלחמה המתרחשת בדרום הארץ בימים אלה.
ראשית, המדרש מביא את סיפור הכישלון של ישמעאל. אברהם אבינו אהב מאוד את ישמעאל, בגלל זה הוא חס עליו ולא הכה אותו. בסופו של דבר, אברהם אבינו שנא את ישמעאל שנאה גדולה, וגירש אותו למדבר ללא כלום. "...ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם,.."(מדרש תנחומא שמות סימן א').
אחרי ישמעאל, המדרש מביא את הדוגמא של עשו, כאשר יצחק אבינו מרוב אהבתו אליו לא חינך אותו כראוי: " כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו" (מדרש תנחומא שם).
קשה להבין איך אבותינו הקדושים כשלו בחינוך ילדיהם בצורה כל כך בוטה.
נראה לומר, שהמקור לכישלון החינוכי נבע מהבנת המהות של ישמעאל ושל עשו.
אם רוצים להעביר מסרים חינוכיים לעשו או לישמעאל כדאי להשתמש בכוח הזרוע.

כל ניסיון אחר לא יצלח כי זה נוגד את הטבע שלהם. ישמעאל הוא פרא אדם המבסס את שלטונו על פחד ועל שימוש בכוח.
כמו שכתוב: וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. (בראשית טז,יב). השלטון של עשו אף הוא מבוסס על כוח צבאי, כמו שכתוב: וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז,מ).
על פי דברי הנביאים, באחרית הימים העמים יתקרבו לה' ויקבלו את הסגולה של עם ישראל.
איך אומות העולם יחזרו בתשובה?
האם נשתמש במילים יפות או בדרכי נועם?
התשובה היא לא! הדרך היחידה היא דרך שימוש בכוח פיזי וגילוי עוצמה.
אבותינו הקדושים אברהם ויצחק, כשלו בענין הזה. עלינו ללמוד מניסיונם ולהכות את הגויים הנלחמים בנו בארץ ישראל ומחוצה לה.מסיבה זאת המדרש פותח את ספר שמות, עם עצות חינוכיות. ספר שמות הינו הספר של הגאולה. כאשר גאולת מצרים רומזת לגאולה האחרונה. העצות החינוכיות אינן מופנות בלעדית אל האבות ביחס לילדיהם. אלא העצות תקפות גם לגבי העמים והיחס שלהם לישראל.
לכן המדרש מביא את הדוגמאות של ישמעאל ועשו, בתחילת ספר שמות.
גם בימים של מלחמה בדרום, העצות האלה נכונות. מצד אחד אנחנו מפעילים כוח צבאי נחוש נגד תושבי עזה, ומצד שני מעבירים להם סיוע.
זה לא יכול להצליח, הרי ישמעאל ועשו מבינים את שפת הכוחניות בלבד. הערבים עושים הכל כדי שנפתח במלחמת חורמה נגדם, וכך נקדש את שם ה'. הם פוגעים בנו בכל מקום בארץ, משליחים טילים בתוך בתינו ועוד. הם מתחננים לעם ישראל: " בואו לכבוש את הארץ שלכם, את לבנון ואת חבל פלשתים."
ואנחנו עוצמים את עינינו ואוטמים את אוזנינו לקריאות הברורות האלה.
עלינו להרוס שכונות שלמות המסתירות חיילי חמס, עלינו להפגיז בתי חולים המשמים מקלט למחבלים.
מול עשו ועולם המערבי, עלינו לגלות נחישות ולא להיות מושפעים מהלחץ שהם מפעילים עלינו.
בדרך כלל, מטרת המלחמה היא לכבוש את שטח האויב ולהכניע אותו באופן מוחלט. כך אנחנו צריכים לפעול, למען שלום העולם וקידום תהליך הגאולה.
כך העמים יראו את האמונה של עם ישראל וזה יגרום לקידוש ה' עצום.
הגילוי הכי גדול של עצמאות ושל ביטול הגלות הוא בחידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש.
לדאבוננו, בניית בית המקדש נראה דבר רחוק לחלק מעם ישראל. לכן, עלינו לעמוד על כך ולהציג את בניית בית המקדש כעובדה מוגמרת.
כך נוכל לקדש את שם שמים ברבים ונוכיח להקב"ה את גודל האמונה שלנו.

זה בוודאי, לא יקרה עם הפוליטיקאים של היום, לכן עם ישראל הבריא, צריך לקחת את השלטון לידיו. ברוך ה', עם ישראל ברובו הגדול, מראה את גודל מסירות הנפש הטמון בתוכו. החיילים, תושבי הדרום מגלים התנהגות למופת. לצערנו הפוליטיקאים יקלקלו את כל ההישגים של הצבא.
בע"ה העם יתאושש ויכה את אויביו ללא פחד ומתוך ביטחון מוחלט בהקב"ה.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל וכל חיילינו הפצועים

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

די לסבל !

פרשת שמות תשס”ז גיליון מס' 48
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסה

די לסבל !

למה בני ישראל חיכו למות פרעה כדי לבכות?
למה הבכי והסבל של עם ישראל, תמיד קדמו את הגאולה?
מה קרה ב-1942 וב-1967 המזכיר את מציאות בני ישראל במצרים ?בספר שמות, המצריים מתחילים לשעבד את עם ישראל.
בני ישראל סובלים, עד כדי כך שאין להם זמן או רצון, לזעוק אל ה' על מנת שיגאל אותם. הם סמכו על השלטון המצרי, והטילו את האשמה לסבלם, על פרעה בלבד.

כאשר מת פרעה והוחלף על ידי שליט חדש, בני ישראל חשבו שהוא יבטל את הגזרות של קודמו, כמקובל בזמן החלפת שלטון.

למרבה הצער המלך החדש המשיך במדיניות הדיכוי נגד בני ישראל. בני ישראל הגיבו בבכי כדי להביע את כאבם לאור העתיד הקשה הצפוי להם. כך דורשים "בעלי התוספות" בפירושם על התורה את הפסוק: " וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב,כג).
כשפרעה רצח תינוקות וטבל בדמם, בני ישראל הבינו שהמצב נואש. ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק שבני ישראל לא זעקו לה' ולא התפללו לגאולה, אלא נאנחו בגלל העבודה הקשה והסבל הפיזי; אף על פי כן הקב"ה קיבל את תפילתם וגאל אותם. זאת לא פעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שבנקודת שיא השפל הקב"ה מתערב וגואל אותם.

בהיסטוריה הלא רחוקה שלנו ראינו פעמיים ניסים גלויים מתרחשים כאשר עם ישראל היה בסכנה קיומית אמיתית.
ב-,1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הנאצים ימ"ש עמדו לכבוש את מצרים וארץ ישראל. זוהי לדעתי השנה הכי קשה לעם ישראל, כאשר כמה חודשים לפני כן, הנאצים ימ"ש בחרו במדיניות של השמדה שיטתית של "שונאי ישראל" הנקראת בשם: "הפתרון הסופי".
בזכות רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל הנאצים ברחו מפני האנגלים. (עיין מאמר של יוסף הכהן לכבוד יום פטירתו ב-כ' טבת תר"מ: "הצדיק שניצח את הנאצים")
כדאי לעיין בספרי ההיסטוריה המתארים את הקרב באל-עלמיין כדי לראות את יד ה' ולהיווכח בניסים הגלויים שהתרחשו במהלך הקרב הזה.
ערב מלחמת ששת הימים הייתה תקופה קשה מאוד לעם ישראל. מתוך ייאוש, נפוצה הבדיחה הקוראת לאחרון שעוזב את הארץ לכבות את האור. התחילו לפנות את הנשים והילדים לחו"ל וחששו מהגרוע מכל.
ברוך ה' בניסי ניסים הקב"ה ניצח את אויבינו וקיבלנו על מגש של כסף את חלקי ארץ ישראל ההיסטוריים, בצפון ובדרום וכמובן את הר הבית.
גם היום אנחנו נמצאים בתקופה קשה. השלטון אומנם בידי מדינת ישראל אבל 20 יהודים מורחקים מביתם לתקופה ארוכה ללא משפט, 10.000 יהודים גורשו מביתם ובוכים, 100.000מתנחלים במתח בנוגע לעתיד ביתם ופרנסתם, 1.000.000 תושבי הצפון מודאגים לקראת המלחמה הבאה נגד החיזבולה, ואחרון חביב, תושבי הדרום החיים בחרדה תמידית ושנשכחו על ידי ממשלת ישראל.
אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בשיטת הממשל, כמו בני ישראל במצרים לאחר מות פרעה.
נעבור בע"ה ממשטר "כאילו דמוקרטי" למשטר מלכותי. אבל יש תנאי למעבר הזה:
עלינו לזעוק אל ה' ולדרוש את בניית בית המקדש בכל ליבנו ולא מתוך הרגל של 2000 שנות גלות, ללא כוונה אמיתית.

הגאולה בפתח, חבל לחכות למצב בלתי נסבל כדי לבכות ולקוות ש-ה' ישמע את הבכי שלנו. נפעל עכשיו לקדם את הגאולה וביאת המשיח.

סבלנו מספיק בשואה ובשנים הראשונות של הקמת מדינת ישראל, עד כאן !!
די לסבל אסור לנו לדחות את הגאולה שבפתח.