פרשת בהר בחקותי תשסו גיליון מס' 14
מאת שמואל בן חמו
התנתקות מהאדמה מובילה
להתכנסות במקדש
פרשיות בהר בחקותי חלות לרוב בימי ספירת העומר.
בני ישראל נמצאים בתקופת מעבר בין חירות פיזית, של פסח וחירות רוחנית של חג מתן תורה. במשך 49 ימים אנחנו מתכוננים לקראת מעמד הר סיני, ומתעלים בקדושה מיום ליום.
במוצאי פסח מקריבים את קורבן העומר, העשוי משעורים, שהם מאכל בהמה, המרמז למצב הרוחני של בני ישראל במצרים, הדומה לבהמה, בשער ה-49 של טומאה. ובחג השבועות, מקריבים לחם הביכורים, העשוי מחיטים ,שהוא מאכל אדם, כי מצב הרוחני של בני ישראל בשיא הקדושה. (אבראבנל ,אמור דף קל"א
).
ספירת העומר, ממחישה את המעבר ההדרגתי שעברנו, ממעמד של עבד במצרים ,למעמד של אדם בן חורין, עבד ה'.
7 שבועות שבין פסח לשבועות, מזכירות לנו את היובל ,החל כל 7 שמיטות; וגם השבוע מרמזת לשנת השמיטה, כל 7 שנים.
קשה מאוד להבין את מהות מצוות שמיטה, ואת חומרת העונש ,על אי קיומה.
הגמרא אומרת שעם ישראל מתחייב בגלות על כל שנת שמיטה שלא קיים כהלכתה. (שבת ל"ג ע"א ורש"י פרק כ"ו ל"ה).
מבחני השמיטה והיובל, הם קשים ביותר:
איך הקב"ה מצפה מאתנו, לא לעבוד לפרנסתנו שנה שלמה, למעשה שלוש שנים ללא הכנסה מסודרת, וכל 49 שנים להחזיר את הנכסים שרכשנו, לבעליהם הקודמים !.
ה"כלי יקר" מאריך בשאלה הזאת ואומר ,שמטרת השמיטה היא לבחון את מידת הביטחון בה' שלנו, כדי לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים להיות תלויים רק בו ולא במעשה ידינו.
יחידי סגולה כמו אחינו מגוש קטיף עמדו בהצלחה במבחן זה.
אני אספר לכם סיפור שלא ידוע לרובנו; אחינו מגוש קטיף בזמן הגירוש מביתם, לקראת העלייה לאוטובוסים, חשבו בליבם, שצה"ל יהרוס את בתיהם על כל תכולתם, והיו מוכנים נפשית, לאבד את כול רכושם, מתוך אמונה איתנה שה' יבטל את הגזרה.
התנתקות מהחומר ומסדר העולם, מקרב אותנו לחירות האמיתית ומרחיק אותנו מיצר הרע השולט בנו, כדי להשתחרר מתאוות הבצע.
השמיטה באה להזכיר לנו שארץ ישראל לא שייכת לנו, אלא להקב"ה.
כמו שכתוב, "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה כג).
ספירת העומר, ממחישה את המעבר ההדרגתי שעברנו, ממעמד של עבד במצרים ,למעמד של אדם בן חורין, עבד ה'.
7 שבועות שבין פסח לשבועות, מזכירות לנו את היובל ,החל כל 7 שמיטות; וגם השבוע מרמזת לשנת השמיטה, כל 7 שנים.
קשה מאוד להבין את מהות מצוות שמיטה, ואת חומרת העונש ,על אי קיומה.
הגמרא אומרת שעם ישראל מתחייב בגלות על כל שנת שמיטה שלא קיים כהלכתה. (שבת ל"ג ע"א ורש"י פרק כ"ו ל"ה).
מבחני השמיטה והיובל, הם קשים ביותר:
איך הקב"ה מצפה מאתנו, לא לעבוד לפרנסתנו שנה שלמה, למעשה שלוש שנים ללא הכנסה מסודרת, וכל 49 שנים להחזיר את הנכסים שרכשנו, לבעליהם הקודמים !.
ה"כלי יקר" מאריך בשאלה הזאת ואומר ,שמטרת השמיטה היא לבחון את מידת הביטחון בה' שלנו, כדי לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים להיות תלויים רק בו ולא במעשה ידינו.
יחידי סגולה כמו אחינו מגוש קטיף עמדו בהצלחה במבחן זה.
אני אספר לכם סיפור שלא ידוע לרובנו; אחינו מגוש קטיף בזמן הגירוש מביתם, לקראת העלייה לאוטובוסים, חשבו בליבם, שצה"ל יהרוס את בתיהם על כל תכולתם, והיו מוכנים נפשית, לאבד את כול רכושם, מתוך אמונה איתנה שה' יבטל את הגזרה.
התנתקות מהחומר ומסדר העולם, מקרב אותנו לחירות האמיתית ומרחיק אותנו מיצר הרע השולט בנו, כדי להשתחרר מתאוות הבצע.
השמיטה באה להזכיר לנו שארץ ישראל לא שייכת לנו, אלא להקב"ה.
כמו שכתוב, "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה כג).
אנחנו לא הבעלים על ארץ ישראל, אנחנו אורחים של ה', לכן אין לנו אפשרות
