חג סוכות: הסוכה היא פתח לעולם הבא

סוכות תשע"ז

גיליון מס' 280 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הסוכה היא פתח לעולם הבא

 אנחנו חוגגים את חג הסוכות לאחר יום כיפור. ביום כיפור אנחנו מתענים ומתייסרים ולאחר מכן שמחים שמחה גדולה בחג הסוכות.

בעל ה"שפת אמת" לומד מסמיכות יום כיפור לחג הסוכות שהסוכה רומזת לעולם הבא שבא אחרי יסורים של העולם הזה. (ראה שפת אמת לסוכות שנת תר"מ).

כמו שכתוב בתלמוד: "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא .... העולם הבא דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר." (מסכת ברכות דף ה ע/א).

נראה לומר, שלאחר שביום כיפור כל נשמות ישראל התאחדו לתוך הכהן הגדול (ראה מאמר על יום כיפור תשע"ז), האחדות הנפלאה הזאת נמשכת גם בחג הסוכות. כאשר כל עם ישראל נכנס לתוך קודש הקדשים הוא ראוי לשלב הבא שהוא כניסה לעולם הבא.

בית המקדש ועבודת הקרבנות אינם התכלית אלא אמצעי להתחבר עם העולמות העליונים של שכינה ולדבוק בהקב"ה.

הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לרגעים ספורים בלבד. לעומת זאת אנחנו שוהים בסוכה כל היום וכל הלילה במשך 7 ימים. אנחנו מצווים לאכול בתוכה, לישון בה, ללמוד בה וכך לקיים את מצוות ישיבת בסוכה.

זאת אולי הפעם היחידה שאנחנו מקיימים מצווה מתוך שינה לא מעשה כלשהו.

הסוכה נותנת לנו טעימה מעולם הבא.

הסוכה נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", זאת אומרת שעלינו להאמין שהיא כלי לקבלת השכינה. מצוות סוכה היא מיוחדת לעם ישראל כמו שבית המקדש מיוחד לישראל. כדי לקבל את השכינה עלינו להיות נבדלים מאומות העולם.

"לכן צריכין להיות נבדל מתערובות האומות על ידי הסוכה כמו שהיה בארץ ישראל ובמקדש. ואז השם יתברך פורס סוכת שלומו עלינו." (שפת אמת לסוכות שנת תרמ"ח ד"ה חביבה).

נראה לומר שתפקיד הדפנות של הסוכה הוא להבדיל אותנו מן הגויים, והסכך בא לחבר אותנו עם הקב"ה והשכינה.

ניתן לראות את זה עם ההלכות העיקריות של המשנה הראשונה של מסכת סוכה. חכמים פוסלים סוכה כאשר אור השמש מרובה על הצל של הסכך.

אור השמש רומז לאור השכינה לכן  חייב להיות רוב של צל כדי לא להסתנוור מפני עוצמת השכינה הפורצת דרך הסכך. הסכך מגין על יושבי הסוכה ומשמש כמו הקטורת בכניסה לקודש הקדשים ומייצר ענן או מסך כדי לצמצם את עוצמת השכינה.

נראה להוסיף שאין בונים סוכה נמוכה מעשרה טפחים כדי לנתק את הסוכה מהאדמה והעולם החומרי, מצד שני אין לבנות סוכה גבוהה מידי מעל עשרים אמה ולהתקרב לשמים יתר על המידה.

חג סוכות- אין שמחה ללא מקדש

חג סוכות תשע"ו

גיליון מס' 237  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אין שמחה ללא מקדש!

למה יש לשמוח באופן מיוחד בחג הסוכות ?

מדוע בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור?

חג הסוכות מתאפיין בשמחה גדולה כאשר שלוש פעמים המילה שמחה מוזכרת בתורה בעניין חג הסוכות. זהו חג שמח שחל אחרי ימים הנוראים שהם ימי דין וחשבון נפש. השמחה היא הפסגה רוחנית וקיום התכלית של בריאת העולם.

המאמר מבוסס על דברי החלבן בספרו: טללי חיים על חג הסוכות, דפים שסט-שעג.

השמחה תמיד מלווה בבשר כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: "תניא רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך " (פסחים קט ע/א).

לא מדובר באכילת בשר סתם אלא באכילת קרבן שלמים.

כי קרבן שלמים מביא שמחה לאדם שאוכל בשר שהתקדש בבית המקדש. קרבן שלמים נקרא כך (מלשון שלום) בגלל שהוא מחבר את האדם להקב"ה דרך אכילה של בשר הקרבן. בחג הסוכות אנחנו מחוייבים לעלות לרגל ולהביא שלמי חגיגה. בעזרת הקרבן- שהאדם והקב"ה כביכול נהנים ממנו, שני עולמות מתחברים. העולם העליון והעולם הזה מתחברים וזה גורם לשמחה גדולה.

החיבור הזה מתקיים בחג הסוכות לכן החג מאופיין בשמחה יתרה.

יש מקום אחד בלבד שבו מתקיים החיבור בין שני העולמות והוא בבית המקדש, ובמיוחד בזמן הקמתו. כמו שכתוב במשנה: " וכן הוא אומר, (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן." (תענית ל ע/ב).

חג הסוכות הוא מנוגד ליום כיפור. כאשר ביום כיפור אנחנו מתנתקים מהעולם החומרי ומנסים לעלות לעולם הרוחני. למעשה אנחנו מבטלים את החומר מול הרוח, כאשר ביום התשיעי אנחנו מרבים באכילה וביום העשירי דומים למלאכים. בחג הסוכות אנחנו חוגגים ביום אחד את החיבור בין עולם העליון לבין עולם התחתון. כמו שהנשמה יורדת לגוף האדם ואינה מתבטלת אליו.

על פי הדברים שהבאנו ניתן להבין למה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון אכלו ביום כיפור ולא המשיכו את השמחה בחג הסוכות.

בנין בית המקדש הינו יום שיא בהיסטוריה של עם ישראל. בימי שלמה המלך סיימו את בנין בית המקדש שבוע ימים לפני חג הסוכות. שלמה המלך לא דחה ביום אחד את השמחה המלווה את חנוכת בית המקדש הראשון. בנוסף לכך, יום כיפור חל שלושה ימים לאחר סיום המקדש. בלי להסס, שלמה המלך החליט להמשיך את ימי השמחה ולא צמו באותה שנה.

יום כיפור: הכל התחיל מקודש הקדשים

יום כיפור תשע"ז

גיליון מס' 279 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

                                                    

הכל התחיל מקודש הקדשים

הקב"ה נתן לנו מתנה גדולה כדי לכפר על חטאינו. ביום המיוחד הזה אנחנו רשאים להיכנס לקודש הקדשים לאחר הכנות מדוקדקות.

קודש הקדשים הינו המקום הכי קרוב להקב"ה שאינו עונה לחוקי הטבע שאנחנו מכירים. התלמוד בבלי מציין שהמידות של ארון הברית ביחד עם שני הכרובים,  שעמדו בקודש הקדשים אינן מתאימות למטמתיקה הפשוטה. התלמוד הגיע למסקנה שהארון אינו כפוף לחוקי הטבע ועומד בנס.

כמו שכתוב: " ואמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה. תניא נמי הכי: ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח, וכתיב כאולפני הדביר עשרים אמה ארך, וכתיב כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, ארון גופיה היכא הוה קאי? אלא לאו שמע מינה: בנס היה עומד." (מסכת מגילה דף י ע/ב).

הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "אלול תשרי" מביא פירושים נפלאים על מהות בית המקדש על כל חלקיו. אנחנו נתמקד במקום בעל מדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: קודש הקדשים.

קודש הקדשים אינו שייך לעולם הזה כלל זהו מקום מיוחד להקב"ה בלבד. פעם בשנה ביום כיפור הקב"ה נותן רשות לכהן הגדול להיכנס לשם, מרוב אהבתו לישראל.

כל מקום ומקום בבית המקדש מקביל לדרגת קדושה בעולמות העליונים.  כמו שמובא במדרש תנחומא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מטה: "רבי נתן אומר, חביב הוא מעשה הארון ככסא הכבוד של מעלה, שנאמר, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש וגו' (שמ' טו יז). שמקדש של מעלה, מכוון כנגד בית המקדש של מטה. והארון מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה, שנאמר, כסא כבוד מרום מראשון (ירמ' יז יב)"  (מדרש תנחומא ויקהל סימן ז).

בנוסף לכך, כל מקום בבית המקדש משפיע על נקודה שונה בקדושה של ישראל. 

כאשר קודש הקדשים הינו המקום בעל השפעה הגבוהה ביותר. בלב קודש הקדשים נמצאת אבן השתייה שמהווה את שורש העולם שלנו כאשר כל הבריאה התפשטה ממנה, כמו שכתוב בתלמוד: " ושתיה היתה נקראת: תנא שממנה הושתת העולם תנן כמאן דאמר מציון נברא העולם דתניא רבי אליעזר אומר עולם מאמצעיתו ...." (מסכת יומא דף נד/ב).

הרמח"ל בספרו "משכני עליון" מסביר את הדברים בצורה ברורה, כמו שכתוב: " וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים לכל הדברים. ובתחלה נעשו מסילות גדולות סביבותיה, הם הדרכים לכל הנבראים למיניהם, כי כולם מבינים את דרכם, ומשם יקחו חלקם ארוחת תמיד הנתנה להם מאת המלך." (רמח"ל משכני עליון דף קג).

אבן השתייה מהווה מעין מרכז בקרה השולט על כל העולם. דרך אבן השתייה הקב"ה משפיע על העולם.

כל סודות הבריאה נמצאים במקום הקדוש הזה. זאת מתנה נפלאה שפעם בשנה הכהן הגדול נכנס לשם באמצעות מסך עשן הנוצר מהקטורת.

האדם אינו מסוגל להבין או לסבול את עוצמת הקדושה שנמצאת בקודש הקדשים. לכן הכהן הגדול מגן על עצמו כביכול בעזרת עשן הקטורת.

למעשה הכהן הגדול אינו נכנס כאדם פרטי אלא כשליח של עם ישראל. כאשר ישראל הגיע לדרגה של קודש הקדשים אז הכהן הגדול מסוגל להיחשף לעוצמת השכינה בלי להיפגע.

ראש השנה: איך להשיב את השכינה בציון?

ראש השנה תשע"ז

גיליון מס' 278 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

                                                        

איך להשיב את השכינה בציון?

אנחנו חוגגים את ראשית השנה בתפילות ובחשבון נפש אישי ולאומי. מדוע חוגגים את ראש השנה כל שנים עשר חודשים? מה משמעות מניית השנים?

המאמר מבוסס על דברי הרב חיים כהן "החלבן" בספרו "חגי תשרי".

הצורך למנות שנים הוא ביחס לשנת השמיטה ושנת היובל.

חישוב השנים הינו כלי עזר לחשיוב השמיטות והיובלות.

הדבר נכתב בצורה מפורשת במסכת ראש השנה, כמו שכתוב: " ארבעה ראשי שנים הם:  באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.  באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה; רבי אלעזר ורבי שמעון אומרין, באחד בתשרי. באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות." (מסכת ראש השנה פרק א משנה א).

הביטוי "ראשית השנה" מופיע פעם אחת בתורה. כאשר הוא מופיע בהקשר לארץ ישראל. כמו שכתוב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. (דברים יא,יב).

בשנת היובל הכל חוזר לקדמותו, הקרקעות לבעליהן, העבדים משתחררים והשעבודים מתבטלים. החזרה למציאות קודמת זהה לשאיפה שלנו לשוב אל ה'. ראש השנה מהווה שלב ביניים לקראת שנת היובל.

סופרים את השנים כדי להתכונן לחזרה לנקודת הראשית בשנת היובל.

כמו שכתב ה"חלבן": "כי כדי להתחדש ולשוב אל נקודת הראשית יש לנקות את כל רשמי העבר, ולמחוק את כל המעכבים והשעבודים שמונעים את האדם מלשוב אל ראשיתו ולהתחדש." ("החלבן" חגי תשרי דף מה).

כמו שראינו בפרשת כי תבוא בנושא הביכורים, עלינו לבטל את מעשינו ופרי עמלנו להקב"ה ולהביא מנחת ביכורים בבית המקדש.

כל דבר שהוא ראשית כולל בתוכו קדושה מיוחדת ועלינו לתת אותו להקב"ה. ביום ראש השנה אנחנו שואפים לשוב למקור שלנו.

האדם נברא מעפר מן האדמה, כמו שכתוב:  וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה  (בראשית ב,ז).

הקב"ה לקח עפר מיוחד שבא מהמזבח שבהר הבית.

כמו שמובא בתלמוד הירושלמי:  "אמר ר' יודה בן פזי: מלא תרווד אחד נטל הקב"ה ממקום המזבח וברא בו אדם הראשון. אמר: הלואי ייברא ממקום המזבח ותהא לו עמידה. הדא הוא דכתיב 'וייצר ה' א‑להים את האדם עפר מן האדמה' וכתיב 'מזבח אדמה תעשה לי': מה 'אדמה' שנאמר להלן מזבח, אף כאן מזבח" (ירושלמי נזיר פ"ז ה"ב).

הקב"ה ברא אותנו מאפר המזבח שבא משריפת הקרבנות.

פרשת השבוע: פרשת כי תבוא הביכורים הם הפיתרון

   

פרשת כי תבוא תשע"ו

גיליון מס' 277 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

     

 הביכורים הם הפיתרון!

פרשת כי תבוא מפרטת את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא נותן חשיבות מיוחדת לקרבן הביכורים. המדרש אומר שמשה רבנו התקין את שלוש התפילות במקום הביכורים כאשר לא נוכל להביאם בזמן חורבן בית המקדש.

כמו שכתוב: " ומה תלמוד לומר: נשתחוה נכרעה נברכה?  אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהילים קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א').

מה מייחד את קרבן הביכורים ביחס לשאר הקרבנות או למצוות אחרות?

ננסה להבין את המאפיינים המיוחדים של הביכורים לפי הלכות הנוגעות להבאתם למקדש ובהמשך נביא את דברים העמוקים של ה"שם משמואל".

במהלך השנה אנחנו מחוייבים במספר קרבנות  יחיד: קרבן פסח, עולת ראייה ושלמי חגיגה בשלוש רגלים ומנחת הביכורים .

יש כמובן קרבנות נוספים, אבל קרבנות חטאת או עולה אינם קרבים בכל שנה אלא לפי המצב האישי של כל אדם ואדם. האם האישה ילדה, האם האדם נהיה מצורע, האם הוא עשה נדר ועוד...

לקרבן הביכורים יש מאפיינים מיוחדים שאינם נמצאים בקרבנות האחרים.

זהו קרבן שבא מתוצרת חקלאית שהמקריב עמל וטרח בעצמו לאורך כל השנה.

את מנחת הביכורים מביאים מתוך שבעת המינים שגדלו בשדה של בעל הקרבן. לעומת זאת, קרבן פסח או עולת ראייה ניתן לקנות בשווקי ירושלים.

הקשר עם הביכורים מתחיל מספר חודשים לפני הנפתו בעזרה. מתחילת יצירת הפרי בעל השדה מסמן את הפירות הראשונים לכבוד הקרבן העתידי.

כמו שכתוב: "כיצד מפרישין את הביכורים:  יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר; וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים. " (מסכת ביכורים פרק ג משנה א).

בנוסף לכך, הביכורים נחשבים כקרבן מנחה ולא עולה או שלמים.  

המצווה של הבאת הביכורית ותנופתם בעזרת כוהנים מוטלת על בעל השדה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח. כמו שפסק הרמב"ם בהלכות ביכורים פרק ב הלכה כא: "המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח".

כדי לקיים את המצווה במלואה עם קריאת הפרשיות, בעל הקרבן צריך להביא את הסל על כתפו בחצר בית המקדש.

המשנה אומרת שאפילו אדם חשוב כמו אגריפס המלך צריך להרים את הסל בעצמו.

כמו שכתוב: "החליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין להר הבית.  הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה." (ביכורים פרק ג, משנה ד).

פרשת שבוע: פרשת כי תצא - מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא תשע"ו

גיליון מס' 276 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                  

מה עשה עמלק לבית המקדש?

פרשת כי תצא כוללת מצוות רבות בתחומים מגוונים. לפי ספר החינוך  יש בה עשרים ושבע מצוות עשה וארבעים ושבע מצוות לא תעשה.

הפרשה מסתיימת בשלוש מצוות העוסקות בעמלק.

האם קיים קשר בין מגוון המצוות ובין מחיית עמלק?

נעיין במדרש תנחומא כדי לנסות לענות לשאלה הזאת.

המדרש מסביר את האימרה המפורסמת: עשו נופל בידי בניה של רחל אמנו.

המדרש מתמקד ביוסף הצדיק ומביא פסוקים המשווים בין התכונות של עשו הרשע לבין אלה של יוסף הצדיק. נראה לומר שניתן להחליף בדברי המדרש את עשו בנכדו עמלק.

המדרש מעלה בצורה ברורה את הרשעות והשחיתות של עשו/עמלק מול הנקיות והקדושה של יוסף הצדיק.

המדרש מתאר את השפעת החינוך על האדם, זכות הבכורה, עזרה הדדית והתנהגות חברתית תקינה, אמונה בה', גילוי עריות ושפיכות דמים ולבסוף כיבוד הורים.

כמו שכתוב: "רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן אומר, מסורת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל..... זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם, וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם. [זה קבל בכורה ממעשיו הטובים, וזה אבד בכורתו ממעשיו הרעים. זה כלכל את אחיו, וזה בקש להרוג את אחיו. זה גדר עצמו מן הערוה ומשפיכות דמים, וזה טנף עצמו בערוה ובשפיכות דמים. זה הודה בתחיית המתים, שנאמר, ואלהים פקוד יפקוד אתכם (בראש' נכד). וזה כפר בתחית המתים, שנאמר, הנה אנכי הולך למות (שם כה לב). זה נתן נפשו על כבוד אמו, שנאמר, ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו (שם לג ז). וזה בקש להרוג את אמו, שנאמר, ושחת רחמיו (עמוס א יא). לכך יפול זה ביד זה." (מדרש תנחומא כי תצא סימן י).

כל הנקודות האלה מופיעות בין המצוות הרבות של הפרשה: בן סורר ומורה שאינו שומע בקול הוריו, בן בכור של אישה שנואה, מצוות השבת אבידה, איסור הלוואה בריבית, נישואין בכתובה בלבד, איסור בעילה ללא קדושין ואיסור הלנה של גופת המת שנתלה.

נראה לומר שהמצוות המוזכרות לפני מצוות מחית עמלק מבליטות את ההבדל התהומי הקיים בין ישראל ובין עמלק.

הרשעות של עמלק מתגלה במקום נוסף: בבית המקדש. המדרש תנחומא מביא את דעת רבנן מתוך מספר דעות על מה יש לזכור את עמלק?

"...ורבנן אמרי, יזכר להם מה שעשו בבית המקדש, שהוא נתון בחיקו של עולם, דכתיב, ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות (יחקיאל מג יד). בא שמואל הנביא ופרע להם, שנאמר, וישסף שמואל את אגג (שמואל א טו לג)." (מדרש תנחומא כי תצא סימן ט).

המדרש אינו מובן: באיזה מעשה פגע עמלק בבית המקדש?

הבבלים והרומאים החריבו את בית המקדש הראשון והשני. הפלישתים חטפו את ארון הברית.

פרשת שבוע: שופטים - איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים תשע"ו

גיליון מס' 275 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איפה הנשמה של עם ישראל?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.

בתוך עם ישראל קיימות ארבע בחינות של הנהגה וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.

מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.

ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.

המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.

הסנהדרין מכוונת את חיי עם ישראל על פי התורה באה כנגד הרוח.

הכהנים האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.

ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.

עכשיו נתמקד בכהונה. ראשית ננסה להבין את מהות הנשמה הנמצאת בתוך האדם.

בניגוד לנפש ולרוח  שנבראו על ידי הקב"ה, הנשמה הינה חלק אלוקי ממש. הנשמה באה מהקב"ה ושייכת לעולמות העליונים.

ה"חלבן" מתבסס על דברי הרמח"ל מתוך הספר "מסילת ישרים" כדי לפרש את ההבדל בין השכל והרצון. השכל הינו הופעת הרוח והרצון הוא התגלות הנשמה.

נביא דוגמא של אדם הלומד תורה כדי להמחיש את הדברים. לכאורה אין דבר גדול מזה! 

בפועל ניתן לחלק לשתיים את השפעת הלימוד על האדם. ניתן ללמוד תורה ברמה השכלית בלבד, לחדש פילפולים יפים או ליישב סתירות. זהו גילוי של הרוח בתוך השכל.

קיימת מדרגה גבוהה יותר של לימוד תורה שהיא  לימוד לשמה. לימוד לשמה בא מתוך הרצון הפנימי של האדם. זהו גילוי הנשמה בתוך שכל האדם.

" וסוד העניין הוא שהרצון הוא התנוצצות מאור הנשמה, ואילו השכל הוא הופעת הרוח......ונמצא שעיקר התקדשות האדם בתורה תלוי דווקא בהתגלות הנשמה ברוח, והיינו סוד הופעת הרצון בשכל, שיהיה הלימוד לשמה ובטהרה, ולא רק בחריפות שכל בלי טהרת הרצון." (טללי חיים, דבר דף תסט).

לאחר הקדמה זאת ניתן להבין את התפקיד של המקדש והכהנים המהווים את הנשמה של עם ישראל.

הכהנים חיים מנותקים מעולם החומרי ומחוברים באופן תמידי לשכינה.

לכן הם לא קיבלו נחלה בארץ ישראל. כמו שכתוב: לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן.:  וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו:  ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ. (דברים יח,א-ב).

 

פרשת שבוע: פרשת ראה- להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה תשע"ו

גיליון מס' 274 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

לקריאת מאמרים נוספים: www.OTZMA1.BLOGSPOT.com                                      

להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

פרשת ראה עוסקת בברכות וקללות לקראת כניסת בני ישראל לארץ. משה רבנו מזהיר את ישראל שעליהם לשמור חוקי התורה כדי לזכות בארץ ישראל. אם יקיימו את החוקים ואת המשפטים השייכם לארץ אז הם יהיו מסוגלים לרשת אותה וליישב אותה.

כמו שכתוב: כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם  (דברים יא, לא-לב).

הפסוק מציין שיש מצוות מיוחדות, שיפורטו בהמשך הפרשה שניתן לקיים אותן רק בארץ ישראל. כך מפרש ה"אור החיים" הקדוש את הפסוק: " פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו.......אלה החוקים וגו' פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות:" (אור החיים, דברים יא,לב).

האם מדובר בשמירה על מצוות מסויימות או על כל התורה כולה?

נראה לומר שיש שתי מצוות מרכזיות המשפיעות על כיבוש הארץ ויישובה. מצוות אלה מופיעות בפסוקים הסמוכים לפרשת הברכות וקללות.

התורה משתמשת פעמיים באותן מילים - הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת -כדי להבהיר מה הן המצוות המרכזיות המהוות תנאי הכרחי לכיבוש הארץ.

יב,א אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  יב,ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  .........  יב,ד לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹקיכֶם.  יב,ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  יב,ו וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם.(דברים יב, פסוקים א-ו).  

כדי לשמור על הארץ יש מתכון פשוט: למחוק כל זכר של עבודה זרה ולהקים מזבח ובית מקדש בירושלים.

ה"ספורנו" כתב את הדברים בצורה מפורשת: " ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל עבודת גלולים ושלא תעשו כמותם לאל יתברך להקריב לפניו בכל מקום ושיהיה לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:" (ספורנו דברים יב,א). 

ארץ ישראל איננה כשאר הארצות, הקב"ה משגיח עליה באופן תמידי. כמו שכתוב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה (דברים יא,יב).