הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום חמישי, אוקטובר 11, 2012

פרשת שבוע: בראשית- מלחמת האחים, למען הר הבית

פרשת בראשית תשס”ז גיליון מס' 36
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
עלון מוכן להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/bereshit5767.pdf
מלחמת האחים, למען הר הבית
פרשת בראשית, היא פרשה קשה להבנה למרות שלכאורה הכל ברור לפי פשט הדברים. בפרשת בראשית מתחיל הקשר בין האדם ולבין הקב"ה דרך הקרבת קורבנות בהר הבית. אדם הראשון הקריב קורבן לאחר בריאתו, וקין והבל הביאו מנחה לה' מפרי עמלם. ננסה להבין את הפסוקים המתארים את לידת בני אדם הראשון והבאת המנחות לה', ולבסוף הריגת הבל על ידי קין. (בראשית ד, פסוקים א-יב)
למה הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין, ולמה שעה לזאת של הבל ?
למה התורה מדגישה את המקצועות של קין והבל ?
על מה קין והבל רבו, הרי כל העולם היה שלהם?
למה התורה לא מסבירה את מקור השם : הבל, בשונה לזה של קין שמוסבר במפורש?
המלבי"ם מפרש בצורה נפלאה את פרשת הקורבנות של קין והבל. בתקופת הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור לה' כדי לשרת אותו, זה היה נכון גם אצל הגויים. גם היום לבכור יש מעמד מיוחד במשפחה, ועל סמך זה הוא יורש פי שניים משאר אחיו בנכסי אביו. הבכורה מקנה קדושה מיוחדת לאדם, לכן הקב"ה בחר מלכתחילה בבכורות כדי לעבוד בבית המקדש, ובגלל חטא העגל הם איבדו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו מובן למה התורה מפרשת את משמעות השם של קין ומתעלמת משמו של הבל. קין הוא העיקר והבל -כשמו כן הוא, טפל לאחיו הבכור. עבודת האדמה הייתה מקצוע מכובד ושמור לבכור, לעומת זאת, רועי הצאן לא היו נחשבים לאנשים חשובים, כמו שמוזכר בשיחה שבין יוסף ובין אחיו, לפני פגישתם עם פרעה:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:" (בראשית מו,לד).
קין הביא מנחה לה' מיוזמתו, מזה אנחנו לומדים שטבע האדם הוא, להכיר תודה לבורא עולם מתוך כניעה ורצון להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.



כך היה בזמן איסוף הנדבות לבניית המשכן, כאשר כל העם תרם בשמחה וברוחב לב, עד שמשה רבנו אמר להם די!, כמו שנאמר: "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר" (שמות לו,ז).

מקורבנו של הבל אנחנו לומדים, איך להביא קורבן לה'.כוונת קין הייתה טובה לכאורה, אמנם היו פגמים מהותיים במנחתו שגרמו לדחייתה על ידי ה'.
המלבי"ם מונה הבדלים בין קורבנו של קין לבין זה של הבל.
(מלבי"ם בראשית,ד, א-ג).

1-קין חשב שהקב"ה משתף פעולה עם הטבע ורק מסיים את עבודתה, לכן הוא לא הביא מביכורי פרותיו אלא סתם פירות. כנראה ששמו הטעה אותו, כי הוא נקרא בשם "קין" בגלל שותפות הוריו עם הקב"ה בבריאתו. כמו שנאמר- וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְדֹוָד:.
ההורים שותפים זוטרים בבריאת האדם, אבל קין לא הבין את זה, בניגוד להבל, ששמו רומז להבלים שבעולם הזה וכל הקניינים שאפשר לצבור.
כך מפרש הרמב"ן: " וקראה האחד בשם קנין והשני הבל, כי קנין האדם להבל דמה, ולא רצתה לפרש זה, על כן לא נכתב טעם בשם השני והסוד המקובל בענין הבל גדול מאד" (רמב"ן, בראשית, ד,א).
לשכינה תפקיד מרכזי בבריאת האדם, כמו שמובא במדרש רבה: "לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה:" (בראשית רבה,כב,ב).
לעומת זה ,הבל הבין שהקב"ה הוא ראשית כל הסיבות והכל משתייך אליו, כולל הטבע, לכן הוא הקריב בכורות צאנו.
2- קין חשב שה' צריך את המנחה שלו, לכן כתוב "מִנְחָה לַידֹוָד", אבל אצל הבל כתוב" וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מבכורות צאנו ", כי הוא ידע שלא יחסר כלום לה'. זו הסיבה שהבל לא הביא ראשון את מנחתו לה', כי הקב"ה אינו זקוק לה.
הבל חידש לנו שמטרת הקורבן היא להשפיע עלינו כדי להתקרב לה', ולא ח"ו, למלא איזה שהוא חסר אצל הקב"ה.

3-עיקר כוונת הקורבן היא להכניע את נפש האדם כדי שירגיש כאילו הקריב את עצמו על המזבח. לכן הפסוק משתמש בכפילות: וַיִּשַׁע יְדֹוָד אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ: וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה .
אל הבל- ה' קיבל אותו כאילו הקריב את עצמו, ואל מנחתו- ה' קיבל את קורבנו המוכיח את כניעתו לה'. לעומת זה, קין בא אל ה' מתוך כוונה שאינה נכונה וגם לא מביא קורבן ראוי, לכן ה' דוחה אותו פעמיים- וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה
פרשת קין והבל באה ללמד אותנו איך להביא קורבנות להקב"ה .
על מנת לחדש את עבודת הקורבנות ולגרום לנחת רוח להקב"ה, עלינו לגלות מסירות נפש כלפי מצוות התורה ולהיות מוכנים להקריב את עצמנו במידת הצורך, במקום הבהמה.
קין והבל רבו על מיקום בית המקדש, על פי דעה אחת במדרש רבה: " ועל מה היו מדיינין אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה שנא' ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בהמ"ק".
קין והבל רבו על הבעלות על הר הבית, כי מקום המקדש נותן כבוד למי שמחזיק בו ואין דבר בעולם ששווה יותר ממנו. הבל ידע את זה היטב, לכן הוא היה מוכן לעשות הכל כדי לזכות במקום הכי קדוש בעולם. למרות שהבל לא ראה בהקב"ה ראשית ותכלית הכל, הוא דרש את הבעלות על הר הבית.

איך כיום, עם ישראל יכול לוותר על השליטה בהר הבית ? באיזה סמכות מדינת ישראל מפקירה את מקום המקדש לגויים ?

לסיכום:

פרשת בראשית רומזת לנו את חשיבות הבאת קורבנות לה' עם הכוונות הראויות והבהמות המובחרות. ובנוסף מעוררת אותנו לדרוש את השליטה המלאה על הר הבית.

אין תגובות:

sharethis