פרשת השבוע- פרשת משפטים האם מלאך יכול להנהיג?

פרשת משפטים תשע"ז     

גיליון מס' 294 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 האם מלאך יכול להנהיג?

פרשת משפטים ברוכה במצוות מכל תחומי החיים. לאחר פירוט המצוות התלויות בארץ אנחנו מוצאים פסוק זה: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי (שמות כג,כ).

הקב"ה שולח לבני ישראל מלאך כדי לשמור עליהם במדבר ולהביא אותם לארץ ישראל. מדוע בני ישראל צריכים מלאך כאשר השכינה מלווה אותם? מהו תפקיד המלאך שנשלח על ידי הקב"ה? באיזה מלאך מדובר ומה שמו? האם משה רבנו קיבל בברכה את נוכחות המלאך? האם המלאך נשאר גם בימי יהושע בזמן כיבוש הארץ?

בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.

רש"י מפרש שעצם שליחת המלאך מהווה עונש לבני ישראל כאשר הם אינם ראויים לנוכחות הקב"ה בעצמו. לכן הקב"ה שולח את המלאך במקומו כביכול, כמו שכתוב: "הנה אנכי שלח מלאך. כאן נתבשרו שעתידין לחטוא, ושכינה אומרת להם (שמות לג, ג) כי לא אעלה בקרבך:" (רש"י שמות כג,כ).

רש"י מביא את המדרש תנחומא כדי לגלות לנו את תפקידו של המלאך וכתוצאה מזה ננסה למצוא את שמו.

המלאך מלווה את בני ישראל כדי לשמור עליהם ולדאוג שהם יגיעו לבית המקדש של מטה בירושלים. כמו שכתוב במדרש: "לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי, זה אחד מן המקראות המחוורת שבית המקדש שלמטן מכוון כנגד בית המקדש שלמעלן. " (משפטים, תנחומא יח).

רש"י כתב שהמלאך בא להזכיר לנו שתכלית גאולת מצרים היא לבוא למקום המקדש בירושלים ולעשות את עבודת הקרבנות.

המדרש רבנו בחיי מגלה לנו את שם המלאך: מיכאל שר ישראל.  כמו שכתוב: " והמלאך הזה על דעת רבינו חננאל ז"ל היה מיכאל השר הגדול, כענין שאמר גבריאל לדניאל, (דניאל י"ב) "ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך"... והוא שנראה ליהושע, והוא שאמר לו (יהושע ה'), "אני שר צבא ה' עתה באתי", ופירשו רז"ל כי מי שיזכור בו כי שמי בקרבו, באורו שנקרא שר צבא ה', כענין שכתוב (מלכים א' ח'), "כי שמי נקרא על הבית הזה"- שנקרא בית ה'. " (מדרש רבנו בחיי שמות כג,כ).

למה הקב"ה שלח את המלאך מיכאל?

מיכאל עושה את עבודת הקרבנות בבית המקדש של מעלה. כמו שמובא בתלמוד:  "זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים "  (חגיגה דף יב ע/ב).

לפי המדרש הוא לא היה רק כהן אלא שימש ככהן גדול, כמו שכתוב: "מכון לשבתך פעלת ה', מלמד שבית המקדש מלמטה מכוון נגד בית המקדש שלמעלה, ובבית המקדש למעלה מיכאל כהן גדול, ונקרא כהן גדול שיניקתו מן הגדולה, הוא החסד. (שם) " (ילקוט ראובני בשלח).

פרשת שבוע: פרשת יתרו - להשתמש במידת העוז!

פרשת יתרו תשע"ז     

גיליון מס' 293 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

להשתמש במידת העוז!

בני ישראל יצאו ממצרים, עברו בתוך ים סוף ביבשה ולחמו בעמלק. לאחר הנסים האלה וההתעלות הרוחנית הכל מוכן לקראת קבלת התורה בהר סיני. אבל התורה החליטה אחרת ומביאה את פרשת גיור יתרו ועצתו למשה רבנו.

מדוע פרשת יתרו חוצצת בין מלחמת עמלק ובין מתן תורה? למה פרשה כל כך חשובה נקראת על שמו של גוי?

מדוע משה רבנו מכבד את יתרו בצורה כל כך גדולה ואפילו משתחווה לו?

ננסה לענות לשאלות האלה על בסיס דברי ה"שם משמואל" על פרשת יתרו.

ראשית נביא את אחד הפירושים מתוך המדרש רבה לגבי סיבת הצטרפות יתרו לעם ישראל. יתרו היה רחוק מאוד מהקב"ה ומהאמונה באל אחד. הוא היה מומחה בכל סוגי עבודה זרה. מה גרם לו לשנות את דעתו ואורח חייו?

המדרש כתב שמידת העוז שהתגלתה בקריעת ים סוף גרמה ליתרו להתגייר. כמו שכתוב:

" ד"א וישמע יתרו הה"ד (ירמיה טז) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) עזי וזמרת יה הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך שנאמר (יהושע ב) ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ (שם) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף הוי ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה ..... כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) ה' עוז לעמו יתן ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך הוי (ירמיה טז) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ:" (מדרש רבה פרשת יתרו כז,ד).

ה"שם משמואל" מפרש את המדרש בצורה נפלאה.

הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שהוא חושק דברים שהם בהשגתו. כאשר דבר מסוים רחוק מאיתנו אז לא נוכל להשיג את הדבר הזה. למשל יהודי שנולד בישראל לא יחלום להיות נשיא ארצות הברית כי זה לא בר השגה.

הקב"ה נתן לעם ישראל תכונה מיוחדת שהיא מידת העוז. כמו שכתוב בספר תהלים: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. (תהלים כט,יא).

מידת העוז מאפשרת לעשות דברים שנראים בלתי אפשריים.

המידה הזאת מאפשרת ליהודי לעשות גילויים מדעיים, ללכת נגד הזרם עם רעיונות מהפכניים ולשנות סדרי עולם.

יתרו ראה את הפוטנציאל הטמון במידת העוז והשתמש בה לטובתו. כך הוא הצליח להתקרב לעם ישראל ולאמונה בה' למרות שהוא היה שקוע בטומאת העבודה זרה.

פרשת השבוע: פרשת בשלח - התפילה פותרת הכל

פרשת בשלח תשע"ז     

גיליון מס' 292 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

התפילה פותרת הכל

 גאולת מצרים מגיעה לשיאה עם נס קריעת ים סוף. לאחר כל הנסים שהקב"ה עשה במצרים אפשר לשאול מדוע היה צריך בנס נוסף?

מהי התכלית של קריעת ים סוף? האם הנס הזה נעשה עבור יוצאי מצרים או למען דורות הבאים?

ראשית נביא את דברי ה"חלבן" בפירושו על התורה המביא שתי סיבות שונות על מטרת קריעת ים סוף,  ובהמשך נביא פירוש נוסף.

עשר המכות שהיו במצרים פגעו בעיקר במצרים כאשר בני ישראל ניצלו. הניסים לא היו מכוונים אליהם ישרות אלא המטרה היתה לפגוע במצרים.

לעומת זאת בקריעת ים סוף קרה נס כפול. בני ישראל ניצלו מצבא פרעה ויחד עם זאת המצרים טבעו בים.

קריעת ים סוף היתה מכוונת לטובת בני ישראל בלבד. למעשה, הקב"ה גילה את אהבתו לעם ישראל.

כמו שכתוב: "שכן למכות מצרים היתה תכלית  - לשחרר את ישראל, לעומת זאת בקריעת ים סוף התכלית היתה עצם גילי האהבה לישראל, על ידי הפורענות למצרים." (טללי חיים פרשת בשלח דף קלא).

ה"חלבן" מביא טעם שני המבטא את ביטול השעבוד בצורה מוחלטת. גם לאחר יציאת מצרים, בני ישראל נשארו תחת השפעה של מצרים. הם עדיין פחדו מהם כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד (שמות יד,י).

הקב"ה רצה לבטל לגמרי את הפחד הזה לכן הוא הטביע את כולם בים סוף. מכאן אנחנו למדים איך השכינה מתייחדת עם ישראל. כדי שהשכינה תתגלה לבני ישראל עליהם לתנתק לגמרי מכל השפעה זרה.

כמו שכתוב: "ממילא, כל עוד חשו בתוך לבבם עבדות למישהו אחר, לאדון המצרי, ואפילו קורטוב של תחושת עבדות ושעבוד למצרים, תחושה שכאילו יש איזה כוח ושלטון למישהו אחר מבלעדי ה', הרי שלא יכלו להתאחד לגמרי בהתגלות האלוקית העליונה." (טללי חיים, בשלח דף קלה).

נראה להוסיף הסבר שלישי למטרת הנס. כמו שראינו למעלה נס קריעת ים סוף היה מכוון רק לטובת בני ישראל.

נראה לומר שהקב"ה רצה להראות לנו את הכוח של התפילה הבאה מעומק הלב. תפילה כזאת יכולה להפוך עולמות.

כמו שכתוב: וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה'  (שמות יד,י).

בני ישראל התפללו מתוך פחד ומצוקה גדולה לכן תפילותיהם התקבלו וגרמו לנס הגדול של קריעת ים סוף.

פרשת שבוע: פרשת שמות- הנשים מקדמות את הגאולה

פרשת שמות תשע"ז     

גיליון מס' 291 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הנשים מקדמות את הגאולה

ספר שמות מהווה את הדגם של גלויות עם ישראל לאורך כל הדורות. כבר בתחילת השעבוד הקב"ה הכין את התשתית לגאולה.

בתחילת חומש שמות עולות מספר שאלות לגבי גזירות פרעה ותגובות בני ישראל.

מה חשב פרעה כאשר הוא גזר על המיילדות להרוג את הבנים וניסה להפוך אותן לרוצחות ילדים?

מדוע הוא לא שלח בעצמו חיילים שיקיימו את דבריו ללא היסוס?

איך המיילדות העזו לא לקיים את דברי פרעה?

מדוע פרעה לא העניש את המיילדות?

למה הקב"ה נתן פרס למיילדות של בתי כהונה, לויה ומלכות?

גלות מצרים היתה קשה במיוחד כאשר פרעה שעבד את ישראל הן ברמה גופנית והן ברמה נפשית.

נראה לומר שכאשר הוא זימן את המיילדות וציווה להם לרצוח את התינוקות, הוא התכוון לייאש את בני ישראל מהגאולה.

כאשר אדם קרוב פוגע בנו זה הרבה יותר כואב מאשר האוייב שלנו.

לכן פרעה ביקש מהמיילדות לעשות את העבודה המלוכלכת. היה צריך הרבה אומץ מצד המיילדות כדי לא לקיים את דברי פרעה.

למעשה הן הפכו את הקערה על פיה. בזכות התנגדותן לדברי פרעה הם רוממו את רוח בני ישראל והראו להם את הדרך לגאולה.

נראה לומר שהמיילדות התחילו את תהליך הגאולה כאשר הן התנגדו לפרעה ללא פחד ומתוך בטחון בה'.
הן התחילו את המעשה שיעורר את בני ישראל מתרדמת הגלות כדי להחיות מחדש את רצון הגאולה הטמון בתוך כל אחד מישראל.

כמו שכתוב:  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹקים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים  (שמות א,יז).

הן לא עשו כדברי  פרעה וזהו מעשה גבורה שפתח את תהליך הגאולה.

כתוצאה מהתנהגותן העם התעצם מבחינה מוראלית כמו שכתוב: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד  (שמות א,כ).

כאשר הקב"ה ראה את השפעת מעשה הגבורה על העם אז הוא הטיב להן ונתן להן פרס כנגד מעשיהם.
הן התחילו להניע את גלגלי הגאולה מתוך מסירות נפש אזי הן תזכינה בתכלית הגאולה שהיא: עבודת המקדש ומלכות.

פרשת שבוע: פרשת ויחי - שלבי השעבוד רומזים לגאולה

פרשת ויחי תשע"ז   

  

גיליון מס' 290 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי השעבוד רומזים לגאולה

מפרשת ויחי עד אמצע חומש שמות בני ישראל נמצאים בגלות במצרים. למעשה השעבוד התחיל עם פטירת יעקב אבינו.

כמו שכתוב במדרש רבה: " למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל." (בראשית רבה צו, א ) .

לכן הפרשה נקראת סתומה כאשר אין רווח בספר התורה בין פרשת ויגש ובין פרשת ויחי.

איך פטירת יעקב אבינו גרמה לתחילת השעבוד?

השעבוד התחיל למעשה אחרי מות השבטים, אז לאיזה שעבוד המדרש מתכוון?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה על פרשת ויחי.

כוחות הקדושה והטומאה

נביא דברי הקדמה כדי להבין איך העולם נמצא במאבק מתמיד בין כוחות הקדושה ובין כוחות הטומאה.

יש שלושה סוגים של אורות: הכתר, אבא ואמא וזכר ונקבה. אור הכתר הינו האור הגדול ביותר המרחיק את החושך למרחקים ולא מאפשר מגע כלשהו עם הקדושה.

כאשר אור הכתר מתמעט אזי כוחות החושך יכולים להתקרב יותר למקום הקדושה.

בדרגה נמוכה יותר נמצאים האורות של אבא ואמא. אור זה נקרא אור מקיף, הדומה להורים השומרים על ילדיהם מכל רע ומעניקים להם אהבה וחום.

המעגל השלישי המגן על השכינה הינו אור זכר ונקבה. אור זה נמצא צמוד לשכינה ומהווה קו ההגנה האחרון מפני כוחות הטומאה.

יום השבת קיבל מעמד מיוחד כאשר ביום זה אורות הכתר מתגברים ומדחיקים את כוחות הטומאה.

" בחול דבוקה בעקביים דקדושה ובשבת נעשה חלל בין הקדושה לקלי' על ידי שהעולמות עולים למעלה והקלי' נשארו במקומם למטה." (בית גנזי, בראשית דף תתתרנו).

ההסבר הזה מאפשר לנו להבין במקצת את העומק הנמצא במצוות תחום של שבת ועירובין. אסור לעבור מעל מרחק של אלפיים אמה כדי לשמור מרחק פיזי מפני הטומאה בנוסף למרחק הרוחני הקיים ממילא.

באי מצרים מעכבים את השעבוד

פרשת שבוע: פרשת ויגש - איך להפוך חלום למציאות?

פרשת ויגש תשע"ז     

גיליון מס' 289 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                             

איך להפוך חלום למציאות? 

מדוע התורה מפרטת כל כך הרבה חלומות בספר בראשית?

למה יוסף התעקש לממש את חלומותיו עד תומם?

בפרשיות האחרונות של ספר בראשית התורה נותנת חשיבות מיוחדת לחלומות. חלומות של אבותינו כמו יעקב אבינו שחלם על הגלויות ובית המקדש  או יוסף הצדיק שחלם על הנהגת בני ישראל. התורה מציגה גם חלומות של גויים כמו שר המשקים, שר האופים ופרעה מלך מצרים. מה משותף לכל החלומות האלה?

משמעות החלומות

מה שמאפיין את החלומות שהובאו בספר בראשית הוא שהם כולם התגשמו והפכו למציאות. הם לא נשארו בדרגה של חזון או דבר שאינו קשור למציאות כמו רוב החלומות.

ננסה להבין את משמעות החלומות ומימושם מתוך מאמר של ה"חלבן" בספרו "טללי חיים".

החלום הינו הצצה לעבר עולמות העליונים. החלום עלול לבשר על תהלכים עתידיים שיתגלו מאוחר יותר בעולם הזה.

השאלה איך אנחנו מתיחסים אליו. אם האדם פותר את החלום בצורה חיובית ודבק בו אז הוא יהפוך למציאות.

פתרון החלום הולך לפי הפירוש שהאדם נותן לו. 

כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " ...דאמר רבי אלעזר מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה שנאמר (בראשית מא) ויהי כאשר פתר לנו כן היה " (מסכת ברכות נה ע/ב).

אדם שחולם חלומות גדולים ומאמין בהם אזי הם יהפכו למציאות. לעומת זאת אדם עם חלומות מצומצמים לא יוכל להתעלות וישאר באותה מדרגה הנמוכה.

" בשעה שהאדם מתחבר ברוחו אל חלום טוב, שאיפה פנימית, רוחו אחוזה בה והוא מתמיד לזכרה, הרי שהוא באמת מפתח אותה בפנימיות רוחו, בתוככי חייו, ודבר זה בעצמו גורם לחלום ושאיפה זו להתממש בפועל." (הרב חיים כהן, טללי חיים בראשית דף תרכז).

ציפייה לישועה

כל שנה אנחנו מאחלים לעצמנו: לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לאחר שאבותינו האמינו במימוש החלום של חזרה לירושלים ובנין בית המקדש במשך אלפיים שנות גלות, בסופו של דבר החזון יתממש.

יש לנו אפילו חובה לצפות לגאולה באופן תמידי. אחת השאלות ראשונות שאנחנו נשאלים בעולם האמת היא: האם ציפית לישועה?

כמו שכתוב במסכת ברכות: " אמר ר"ל מאי דכתיב (ישעיהו לג) והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו' אמונת .....אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפריה ורביה צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר" (ברכות נה/ב).  

ה"חלבן" מביא את דברי הרב קוק שמסביר איך הציפייה לישועה ברמה הלאומית מקרבת את הגאולה.

כמו שראינו שהדבקות בחלום פרטי גורמת למימושו בפועל כך זה קורה ברמה הלאומית. כאשר עם ישראל מתפלל להתגלות המשיח ולקירוב הגאולה הדברים יוצאים מכוח אל הפועל.

" וכן שם ה' יתברך גם כן בכלל ישראל, שבנפשם שם סגולה אל כל הגדולה שהם מוכנים לה לסוף הימים, וסוך כל הדברים הסגולה מוכרחת לצאת מן הכוח אל הפועל. אבל הזכרתה והייחול אליה מחזקתה, אם כן היא נכונה יותר אל פעולתה על ידי זה. על כן הצפיה לישועה והזכרתה יש לה תועלת גדולה בקירוב הישועה...." (הרב קוק, מדבר שור, דרוש כד).

חלומות יוסף

חנוכה- מי ניצח על מה?

פרשת ויגש חנוכה תשע"ז     

גיליון מס' 288 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מי ניצח על מה?

לכבוד חנוכה נעלה מספר שאלות המקיפות את מצוות החג.

מדוע החג נמשך שמונה ימים ולא יום אחד כמו פורים או שבעה ימים כמו חנוכת בית ראשון או פסח?

האם יש סיבה מיוחדת שמדליקים את הנרות בלילה?

למה הדלקת החנוכיה מחייבת פירסום הנס?

מדוע חז"ל תקנו הדלקת חנוכיה עם שמן כזכר לניצחון ולנס פך השמן?

למה חז"ל קבעו שתי ברכות לפני הדלקת החנוכיה עבור מצווה מדרבנן?

מדוע הניצחון על היוונים הושג על ידי משפחה של כהנים?

ננסה לענות לכל השאלות מתוך המאמר הנפלא 'נר מצווה' של המהר"ל מפראג רבי יהודה ליוואי.

ארבע מלכויות

נביא דברי הקדמה בנושא ארבע מלכויות השולטות בעולם: בבל, פרס ומדי, יון ואדום. כאשר המלכויות שולטות בעולם זהו סימן שהעולם אינו שלם וצריך תיקון.

התיקון בא מעם ישראל המאחד את העולם באמונה בהקב"ה המנהל את העולם. לעתיד לבוא הכוח של המלכויות ידעך וישראל ימשול בעולם מתוך קידוש שם שמים.

" אבל ד' מלכויות מבטלים אחדות בעולם כאשר לוקחים הממשלה בישראל שהם מעידים על אחדותו יתברך ולכך בסוף ד' מלכויות כאשר תחזור המלכות לישראל כתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א,כא). " ( מהר"ל נר מצוה דף ח).

המלכויות נמשלות לשלוש כוחות שבאדם: הנפש, הגוף והשכל. המהר"ל מיחס את הכח הנפשי למלכות בבל שרצו למשול ולכבוש את כל העולם. פרס הינו הכח הגופני שרודף אחר תאוות הבצע והכסף. מלכות יון מיוצגת על ידי השכל והחכמה כאשר היוונים העלו על נס את השכל האנושי.

מלכות אדום מכילה קצת משלוש המלכויות (ראה נר מצווה דף טו).

מלכות יוון

עכשיו נתמקד במלכות יוון. תורת ישראל מאירה את העולם עם השכל האלוקי. הקב"ה הסתכל בתורה כדי לברוא את העולם. כמו שכתוב בזוהר הקדוש: " תָּא חֲזֵי, בְּאוֹרַיְיתָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִיב, (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם וְאִיהוּ אִסְתַּכַּל בָּהּ זִמְנָא וּתְרֵין וּתְלָתָא וְאַרְבַּע זִמְנִין, וּלְבָתַר אָמַר לוֹן, וּלְבָתַר עָבִיד בָּהּ עֲבִידְתָּא." (הקדמת ספר הזוהר דף ה ע/א).

מלכות יוון הנמשלת לשכל האנושי מתנגדת לשכל האלוקי. הקב"ה מתגלה בעולם הזה דרך עם ישראל. לכן היוונים נלחמו בישראל דרך גזרות נגד התורה וטמאו את בית המקדש.

חג חנוכה : חנוכה חג לאומי או חג דתי

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 45
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461 ותרומות
גירסא להדפסה לחץ כאן

חנוכה חג לאומי או חג דתי ?

למה זוכרים וחוגגים את נס חנוכה לדורות ?
למעשה קיבלנו מהקב"ה אתנחתא של 206 שנה עד חורבן בית המקדש השני.
מהו המסר לדורות שיש ללמוד מהחשמונאים ונס פך השמן?

שורש המילה "חנוכה" הוא חינוך, הרומז לחנוכת בית המקדש ובעיקר לענ"ד חינוך עם ישראל לקראת הגאולה העתידית.
לכן שנה לאחר נס פך השמן, הסנהדרין קבע את חג החנוכה לדורות מבלי לדעת האם מלכות בית חשמונאי תתקיים לאורך זמן.
המהר"ל אומר שהטבע של עם ישראל מתממש בארץ ישראל בלבד כאשר בראשו עומד מלך ירא שמים ובית לה' בנוי בציון (מהר"ל נצח ישראל פרק א').
החשמונאים רצו לחנך את הדורות הבאים, לקראת גלות אדום ולהדגיש שמימד הלאומי של עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד של תורת ישראל.
בתחילת המרד מתיתיהו הכהן וחמש בניו התנגדו לבדם ליוונים. כדי לזכות בתמיכת העם הם עברו מעיר לעיר כדי לעורר את היהודים ושייענו לקריאה המפורסמת: "מי לה' אלי".
במסע "פנים אל פנים" עקוב בדם, של מתייוונים ויוונים גם יחד, גייסו את תמיכת העם.
קומץ של קנאים ותימהוניים כביכול, העיזו להתנגד לתרבות יוון השולטת בכל העולם הנאור דאז, והשתמשו בכוח צבאי ונשק.
מי היה מאמין להצלחת המרד באותה תקופה!

פרשת שבוע: פרשת וישלח- המצבה היא התכלית

פרשת וישלח תשע"ז     

גיליון מס' 287 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

המצבה היא התכלית

יעקב אבינו עבר יסורים רבים לאחר הבריחה מבית לבן. מדרשי חז"ל מיחסים את רצף האירועים הקשים לאי קיום נדר.

לאחר שיצא מחרן, יעקב אבינו נדר נדר בהר המוריה שאם הקב"ה ישמור עליו ויפרנס אותו הוא יחזור למקום ויבנה בית לה' כמו שכתוב: וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר:  אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.  כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵאלֹקים.  כב וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כ-כב).

לאחר שהוא לא קיים את נדרו למרות שהקב"ה נענה לבקשותיו הוא נענש על ידי מפגש קשה עם עשו, מאבק עם המלאך, חטיפת דינה על ידי שכם ומות רחל אמנו.

כמוו שכתוב: " ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך ...... הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר," (מדרש תנחומא וישלח סימן ח).

למרות הצרות, יעקב אבינו לא הבין שהן באו בגלל הנדר. לכן הקב"ה אומר לו בצורה מפורשת ללכת לבית-אל ולבנות שם מזבח, כמו שכתוב:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ  (בראשית לה,א).

הפרשה הזאת מעלה 5 שאלות שבע"ה ננסה ליישב בדרך חדשה.

איך יתכן שאיש צדיק כמו יעקב אבינו יאחר בקיום הנדר שלו ויצטרך לקבל תזכורות כואבות מהקב"ה?

מדוע הוא קיים את נדרו בשני חלקים? ראשית הוא בנה מזבח ומאוחר יותר הקים מצבה?

מהו ההבדל בין בנית מזבח לבין הקמת מצבה?

מדוע פרשת פטירת רחל אמנו סמוכה להקמת המצבה בהר הבית?

למה התורה אינה מתארת את האבלות של יעקב אבינו על אובדן אשתו האוהבה, בדומה לאברהם אבינו שבכה על שרה או יעקב אבינו שהתאבל על יוסף?

ראשית עלינו להבין את מהות נדרו. יעקב אבינו נדר לבנות את בית המקדש ממש, כך יוצא לפי פשט הפסוק: וְהָאֶבֶן  הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כב).

כדי לבנות בית אלוקים יעקב אבינו חשב שיש לחכות את השלמת השבטים. נראה לומר שיעקב אבינו חיכה להשלמת שתים עשרה השבטים כדי לקיים את נדרו.

בנין בית המקדש אינו דבר השייך לפרט אלא לכלל ישראל.

ראוי לציין שהר המוריה נמצא ברובו בנחלה של בנימין, לכן היה מקום לחשוב שמן הראוי לחכות ללידת בנימין בארץ ישראל כדי לבנות את בית ה'.

לאחר שהקב"ה מצווה אותו לקיים את נדרו אין יותר מקום לספקות.

ראוי לציין שהקב"ה מבקש מיעקב אבינו לקיים את נדרו בשני שלבים, ראשית לבנות מזבח ומאוחר יותר להקים מצבה.

כמו שכתוב: ב: קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ......ט: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ.  י: וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.......יד: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; (בראשית לה, ב-יד).

לאחר בנין המזבח הקב"ה מברך את יעקב אבינו ומשנה את שמו לישראל.

פרשת שבוע: פרשת ויצא הבן מתקן את מעשה אמו

פרשת ויצא תשע"ז   

  

גיליון מס' 286 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

הבן מתקן את מעשה אמו

 יעקב אבינו יוצא לכיוון חרן כדי למצוא את בת זוגתו. בפרשה הקודמת התורה מתארת לנו עד כמה בנות כנען אינן ראויות לעם ישראל.

הן רבקה אמנו, הן יצחק אבינו מתלוננים על נשות עשו ועל התנהגותן הרעה. בין פרשת בריחת יעקב לחרן לבין מפגש עם רחל אמנו נמצאת פרשה של תפילת יעקב בהר המוריה וחלום הסולם.

לכאורה פרשה זאת אינה קשורה לנושא המרכזי שהוא הזיווג של יעקב אבינו עם בנות לבן.

ננסה להבין את הרמזים המסתתרים בפרשיות האלה.

נתחיל עם התגובה של רבקה אמנו כלפי נשות עשו הבאות מבני חת. כמו שכתוב: וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל-יִצְחָק, קַצְתִּי בְחַיַּי, מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה, מִבְּנוֹת הָאָרֶץ--לָמָּה לִּי, חַיִּים. (בראשית כז,מו). רבקה מתבטאה בצורה קשה ביותר נגד בנות חת.

נראה לומר שמתוך דברי רבקה אמנו ניתן להבין שהן מסכנות את חיי עם ישראל, כאשר היא אומרת: לָמָּה לִּי, חַיִּים.

ראוי לציין שהמילה " קַצְתִּי " כתובה בספר תורה עם "ק" קטנה. בעל הטורים מפרש שרבקה אמנו ראתה דרך נבואה שבית המקדש יחרב, כאשר האות "ק" רומזת לגובהו של ההיכל שהינו "ק" אמה (בגימטריה ק= 100).

כמו שכתוב: " קו''ף קטנה שראתה שעתיד ליחרב הבית שגבהו ק' אמה וקו''ף של ודרור קן לה גדולה שבקש דוד על ההיכל שגבהו ק' אמה שלא יחרב:" (בעל הטורים כז,מו).