הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שלישי, פברואר 08, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי?


פרשת תצוה התשס"ו

?האם נביא קרבנות בבית המקדש השלישי

מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה
מה השוני בין פרשת תצוה לתרומה? למה הופרדו בנין הכלים מבגדי הכהונה
למה בסוף פרשת תצוה מובא מזבח הקטורת שבתוך ההיכל, מקומו בפרשת תרומה עם המנורה,השולחנות ושאר הכלים?.
בלי להיכנס למחלוקת ,האם פרשת תרומה נאמרה לפני חטא העגל או מיד לאחר מכן;
לכל הדעות פרשת תצוה ניתנה לאחר חטא העגל, כדי לכפר על העבודה זרה.
בספרו "בית גנזי" הרב רפאל משה לוריא ,מסביר שיש הבדל בין בניית המקדש וכליו המופיעים בפרשת תרומה לבין בגדי הכהן והקורבנות של פרשת תצוה.
בגדי הכוהנים והקרבנות באים לכפר על עוונות, בעיקר חטא העגל.כמו שכתוב במדרש רבא " (1) א"ר סימון כשם שהקרבנות מכפרים כך הבגדים מכפרים".
מצוות עשיית המקדש וכליו, באה להכשיר את האדם החומרי מטבעו,לקבל את השכינה ולזכך את החומריות שבו.
מקום המקדש, הר המוריה ,מקודש מימי בריאת העולם, האדם המגיע לשם, זוכה לראות את השכינה בעזרת ביטול המסך המפריד בין האדם והקב"ה.
לכן צוונו לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ולהביא עולת ראייה ,כדי ליצור קשר פיזי של ראייה בעיניים, עם הקדושה שתשפיע עלינו עד הרגל הבא.

לעתיד לבוא, "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' " וכל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה
עכשיו אפשר להבין את ההבדל בין שתי הפרשיות:
פרשת תרומה מתייחסת למצב אידיאלי של מציאות ללא חטאים,לכן מדובר בה רק על המקדש וכליו ,שלא קשורים לכפרת עוונות אלא קירבה לקדושה ולשכינה.
לעומת זאת,פרשת תצוה מדברת לאחר מציאות של חטא העגל הדורש כפרה, לכן מובאים בגדי הכהונה, קרבנות התמיד, פר החטאת של יום הכיפורים ומזבח הזהב ,הבאים לכפר על חטאי בני ישראל.
לעתיד לבוא, (3) "לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כולם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל (2) כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא חוץ מקרבן תודה" כך מפרש הרד"ק בירמיה.
בקרוב,נזכה להביא קרבנות תודה ולא קורבנות חטאת ונקיים את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" במלואו, בזכות בית המקדש השכינה תהיה חלק מאיתנו ומהחיים שלנו.
בהר הבית בלבד ניתן לראות את השכינה ולהרגיש אותה, לכן מצווה על כל יהודי לעלות להר הבית בטהרה ובמקומות המותרים, כדי להשתחרר מהמסכים החומריים של הגלות.
ככל שהיהודים יושפעו מקדושת מקום המקדש, כך נזכה לגאולה שלמה בב"א .


שמואל בן חמו


מקורות

(1) מדרש רבה ויקרא פרשה י פסקה ו
את הבגדים א"ר סימון כשם שהקרבנות *מכפרים* כך *הבגדים* *מכפרים* דתנן *כהן* גדול משמש בשמנה *בגדים* וההדיוט בארבע בכתונת ובמכנסים במצנפת ובאבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ הכתונת לכפר על לבושי כלאים כמה דתימא (בראשית לז) ועשה לו כתונת פסים מכנסים לכפר על גילוי עריות כמה דתימר (שמות כח) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת לכפר על גסות הרוח היך כד"א (שם כט) ושמת המצנפת על ראשו אבנט מאן דאמר על עוקמנין שבלב ומאן דאמר על הגנבים אמר רבי לוי אבנט ל"ב אמה היה בו ועוקמו לפניו ולאחריו למאן דאמר על העוקמנים שבלב ומאן דאמר על הגנבים לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר חשן מכפר על מטי דינין הכמא דתימר (שם כח) ונתת אל חשן המשפט אפוד לכפר על עובדי עבודת כוכבים שנאמר (הושע ג) ואין אפוד ותרפים מעיל

(2) מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ז
(ז) רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא *לעתיד* לבא כל הקרבנות *בטלין* וקרבן *תודה* אינו *בטל* כל התפלות *בטלות* ההודאה אינה *בטלה* הה"ד (ירמיה לג) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות וגו' זו הודאה ומביאין תודה בית ה' זה קרבן תודה וכן דוד אומר (תהלים נו) עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה אין כתיב כאן אלא תודות ההודאה וקרבן תודה:

(3) רד"ק על ירמיה פרק לג פסוק יא
(יא) מביאים תודה - ולא אמר חטאת ואשם לפי שבזמן ההוא לא יהיו בהם רשעים וחוטאים כי כלם ידעו את ה' וכן אמרו רז"ל כל *הקרבנות* *בטלים* *לעתיד* לבוא חוץ מקרבן תודה:

בית גנזי –שמות- תרומה- דפים תת ,ותתכג

יום שני, פברואר 07, 2011

פרשת שבוע: פרשת תצוה הטיפה שתביא את הגאולה!


פרשת תצוה תשס”ח גיליון מס' 104
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הטיפה שתביא את הגאולה!
היכן רמוז בית המקדש השלישי, בתחילת הפרשה?
איך ניתן לבנות בנין שלם מטיפה קטנה של שמן?

לאחר מסירת פרטי בנין המשכן וכליו למשה רבנו, הקב"ה מקדש את הכוהנים. בפרשתנו אנחנו מצווים על עשיית בגדי הכהונה ותהליך קידוש הכהן לפני תחילת העבודה.
בין שני הנושאים, יש מספר פסוקים העוסקים בנר התמיד שבמנורת הזהב.
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כז,כ).
לפי דברי חז"ל המילה "כתית" רומזת למספר שנים שהתקיימו בית המקדש הראשון והשני. (עיין בעל הטורים על הפסוק)
"תי" שווה בגימטרייא -410 כנגד מספר השנים שעמד בית המקדש הראשון.
"תכ"- שווה בגימטרייא – 420 כנגד מספר השנים של בית המקדש השני.
רבנו בחיי שואל, מדוע בית המקדש השלישי לא מוזכר באותו הפסוק?
הוא מתרץ ואומר, ששני בתי המקדש הראשוניים, היו קצובים בזמן, אבל בית המקדש השלישי יתקיים לנצח, לכן הוא לא מוזכר בגימטרייא כלשהי. המילה "כתית" באה מלשון כתישה ורמיסה הרומזת לחורבן שני בתי המקדש. בכל זאת רבנו בחיי מצא רמז לבית המקדש השלישי בפסוק הזה.
המילה שבאה לאחר "כתית" היא: "למאור", הרומזת לאור השכינה שנעלמה בבית המקדש השני ותחזור בבית המקדש השלישי. כמו שנאמר בנביא ישעיה: "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד ה', עָלַיִךְ זָרָח " (ישעיה ס,א).
היות ובית המקדש השלשי יעמוד לעד, הוא רמוז בהמשך הפסוק : " להעלות נר תמיד" . כלומר שהוא יעמוד לתמיד כמו נר התמיד.
ננסה להבין את המשמעות של לקיחת "שמן זית זך " להדלקת המנורה, והקשר לבנין בית המקדש השלישי.
רש"י מפרש שמדובר בשמן הראשון היוצא מהזיתים, ללא כתישה וללא שמרים. " היה כותש במכתשת ואינו טוחנן ברחים כדי שלא יהא בו שמרים ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסין לרחים וטוחנן. והשמן השני פסול למנורה..." (רש"י כז,כ).
בעל ה"בית גנזי" מתעמק ומסביר את משמעות "הטיפה הראשונה" של השמן זית.
כמו שבשמן זית יש טיפה ראשונה שלא התקלקלה ונקייה משמרים, כך הקשר בין הקב"ה ובין עם ישראל נשאר לתמיד.
לכן דרוש שמן זית זך למנורת המקדש, שהיא מסמלת את הקשר התמידי עם הקב"ה.
אפילו בימות הגלות והעדר שכינה, הטיפה הראשונה מתקיימת ומחכה לזמן המתאים להתגלות.
כך קרה עם פך השמן שנמצא בדרך נס, בתקופת החשמונאים.
בזכות הפך הקטן של שמן טהור, החשמונאים הצליחו לחדש את עבודת בית המקדש ולחנוך אותו.
(עיין בית גנזי פרשת תצוה דף תתפג-ה).
נראה לומר, שכך יהיה עם בית המקדש השלישי. אנחנו נבנה אותו מ-"טיפה ראשונה" של שמן טהור.
עכשיו ניתן להבין מה הקשר בין נר התמיד ובין הרמזים לבניית שלושת בתי המקדש.
מתוך טיפה קטנה, אבל ראשונה, ניתן לבנות בנין שלם.
בימינו, בנין בית המקדש השלישי נראה רחוק מאוד ולא דבר מציאותי ח"ו.
ראינו שמספיקה טיפה קטנה וטהורה כדי להביא את בנין בית המקדש בשלמותו ותפארתו.
אנחנו זכינו בתשכ"ז (67) בהרבה יותר מטיפה קטנה, קיבלנו את הר הבית כולו, לשליטתנו המלאה.
מה עשינו עם המתנה הזאת במשך ארבעים שנה?
עלינו ללמוד מהחשמונאים שמפך שמן קטן חנכו את בית המקדש.
בע"ה עם ישראל יבין, שמתוך טיפה של אמונה טהורה וזכה, ניתן לחולל מהפיכות שלמות.
בלב כל יהודי בוער האור הקטן והטהור שלא התקלקל מעולם.
בע"ה, בקרוב מאוד האור הקטן הזה יהפוך לאור גדול, ונדליק מחדש את המנורה לתמיד, בהיכל שבבית המקדש.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שני, דצמבר 13, 2010

פרשת שבוע: ויחי מלחמה למען הכלל

פרשת ויחי תשס"ט גיליון מס' 146
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

מלחמה למען הכלל
איזה תכונה של יעקב אבינו מודגשת בפרשת ויחי?
איך מיתת חיילינו יכולה לקרב את בנין בית המקדש?

פרשת ויחי פותחת בפסוק המאפיין את חייו של יעקב אבינו. הוא חי למען הכלל ולא לעצמו בלבד.
ויחי יעקב בארץ מצרים (בראשית מז,כח).
בעל ה"משך חכמה" מפרש שתוספת המילים "ארץ מצרים", באה ללמד אותנו על הגדולה של יעקב אבינו.
הוא חי בשביל כל ארץ מצרים, לכן פסקו שנות הרעב כאשר יעקב אבינו היגיע למצרים. הברכה שהקב"ה בירך אותו, משפיעה על כל הסובבים אותו.
הייחוד של עם ישראל הוא בכך שהוא חי למען קיום העולם. העולם עומד בזכות המצוות שאנחנו מקיימים. עם ישראל משמש כחוט המקשר את העולם כולו להקב"ה.
בית המקדש מהווה את מקום המפגש היחיד עם הקב"ה. לכן כל הדתות לאורך ההיסטוריה ניסו לשלוט על הר הבית, עד עצם היום הזה.
כל יהודי ויהודי, ירש מיעקב אבינו את מידת הכלליות , המתבטאת בדאגה לזולת ומסירות נפש למען כלל ישראל.
בימים אלה של מלחמה נגד תושבי עזה ומנהיגיהם, התכונה הזאת מתגלה לעיני כולם.
בייחוד אצל החיילים הצדיקים, המוכנים למסור את נפשם כדי להגן על תושבי דרום הארץ.
כל חייל המתראיין בתקשורת חוזר על אותם המילים. "אנחנו כאן כדי לשמור על המדינה לטובת עם ישראל".
זו בהחלט תופעה מבורכת של אחדות ואחווה נפלאה.
לדאבוננו, יש קבוצה קטנה וחזקה, היודעת לנצל את התמימות של עם ישראל.
האליטה המשפטית, בעלי ההון והפוליטיקאים המושחתים מובילים אותנו לאסון לאומי.
המלחמה המתנהלת בעזה מתנהלת ללא שום חזון או תועלת ארוכת טווח, לעם ישראל.
האם ננצח את האויב כדי לגרש אותו מארץ ישראל?
האם נחדש את ההתיישבות בכל חלקי רצועת עזה?
האם נטיל עליהם שלטון יהודי או שמא נציע להם שלטון בראשות אויב יותר חכם מהחמאס?
התשובות לשאלות אלה ברורות לכולנו. אז למה עם ישראל שותק ומקבל את התכתיבים של רודפי בצע ללא אמונה בה'.
יעקב אבינו הראה לנו את הדרך הנכונה. עלינו לחיות למען הכלל ולמסור את נפשנו, אם הדבר מתבקש.
יעקב אבינו הצליח להשפיע על המצרים, כאשר המצריים הכירו בגדולתו. כמו שכתוב : ויאמרו אבל כבד זה למצרים (בראשית נ,יא)
המצרים הרגישו שפטירת יעקב אבינו, תשפיע על כל העולם. הצדיק מקרב את העולם להקב"ה, הגורם לקידוש ה' עצום.
לכן חז"ל אומרים שמיתת הצדיקים היא כנגד שרפת בית המקדש. כאשר הצדיק עולה לשמים, הקשר עם הקב"ה נפגע. אותו תהליך קורה בזמן חורבן בית המקדש. החורבן גורם לניתוק קשר פיזי בין ישראל ובין הקב"ה.
בית המקדש מסמל את האחדות בעם, ואת הדבקות בקב"ה.
למעשה, המוות גורם לניתוק בין אנשים קרובים, וזה דומה לחורבן בית המקדש המרחיק את ישראל מהקב"ה. מסיבה זאת אנחנו מצטערים שבעה ימים לאחר קבורת הנפטר.
מובא במדרש רבה, ששבעת ימי האבל הם כנגד שבעת ימי המילואים של חנוכת המשכן.
הכוהנים נשארו שבעה ימים בתוך המשכן כדי להתקדש לעבודת הקרבנות.
" ומנין לאבל שהוא שבעה? ....מהכא (ויקרא ה) ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וכו' מה אתם נמשחים בשמן המשחה שבעה ימים אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים" (בראשית רבה ק,ז).
יש קשר הדוק בין מיתת הצדיקים לבין בית המקדש. אנחנו מתפללים שהחיילים הצדיקים שנפטרו במהלך המלחמה יקרבו את בנין בית המקדש השלישי. כך נבטל את המנהיגות התבוסתנית של היום ונחליף אותה במנהיגות על פי רוח יעקב אבינו למען כלל ישראל בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל וכל חיילינו הפצועים

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום רביעי, ספטמבר 01, 2010

לעילוי נשמת יצחק וטליה אימס ז"ל אוהב המקדש

כולנו בוכים על האבידה של יצחק אימס ואשתו ז"ל

לעילוי נשמת יצחק וטליה אימס ז"ל אוהב המקדש

תמונות של יצחק אימס ז"ל בהר הבית





יצחק אימס ז"ל בראש השנה למלכים בעיר העתיקה



יום רביעי, אוגוסט 11, 2010

פרשת השבוע: פרשת עקב הזוגיות מזמינה את השכינה


פרשת עקב ט"ו באב תש"ע גיליון מס' 201

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הזוגיות מזמינה את השכינה

מדוע לאחר תשעה באב נערכות חתונות רבות בעם ישראל ?

למה התורה וחז"ל משתמשים בדימויים שנלקחים מהקשר בין איש ואישה כדי לתאר את בית המקדש ?

לאחר ימי האבל של תשעת הימים הראשונים של חודש אב, אנחנו נכנסים לתקופה של שמחה גדולה.

חז"ל במסכת תענית מתארים את ט"ו באב כיום מיוחד במינו. זה היה יום שבו, בנות ירושלים בגיל הנישואין יוצאות בריקודים כדי לחפש את החתן המיועד להן.

כמו שכתוב: " רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים..." (מסכת תענית דף כו ע/ב במשנה).

המשנה במסכת תענית מסתיימת בעניין לכאורה שאינו קשור לשמחת הנישואין של ט"ו באב. רבן שמעון בן גמליאל מביא פסוק משיר השירים ומתאר את השמחה שהיתה בזמן מתן תורה ובזמן חנוכת בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

כמו שכתוב: " וכן הוא אומר (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו: " (מסכת תענית דף כו ע/ב במשנה).

נראה לומר שמדובר באותה שמחה בדיוק. כאשר זוג מתחתן ומקים בית יהודי חדש הוא גורם להשכנת השכינה בעם ישראל. באותה מידה השמחה של בנין בית המקדש וקבלת התורה אף היא מביאה את השכינה.

חיי האישות בין איש לאשתו מזמינות את השכינה בעולם הזה.

מעשה חומרי של חיבור הבעל לאשתו הינו מעשה בעל השפעה רוחנית גבוהה מאוד, הדומה לקשר המיוחד הקיים בין ישראל ובין הקב"ה בבית המקדש.

בית המקדש הינו מקום מפגש בין ישראל ובין הקב"ה כאשר מתקיים קשר אינטימי שאינו קיים עם אומות העולם.

מגילת שיר השירים שנכתבה על ידי שלמה המלך מתארת את האהבה בין עם ישראל לבין הקב"ה. בקריאה שטחית, המילים והדימויים נלקחים מחיי הזוגיות בין איש לבין אישתו.

למעשה הקשר הפיזי המתקיים בחדרי המיטות דומה לקשר בין ישראל לבין בורא העולם, ושניהם מגדילים את השכינה בעולם.

במגילת שיר השירים בית המקדש מכונה "מיטה". כמו שכתוב: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל (שיר השירים ג,ז).

רש"י מפרש את המילה מיטה כנגד האוהל מועד והארון בזמן המשכן. "אהל מועד והארון שהיו נושאין במדבר" (רש"י שיר השירים ג,ז).

בעל המדרש תנחומא משווה את המיטה לבית המקדש, כי שניהם מהווים מקום של פריה ורביה ומקור של ברכה לעולם.

כמו שכתוב: "מה ראה שלמה לעסוק במטה שהוא אומר הנה מטתו שלשלמה, אלא אינו עוסק אלא במלך שהשלום שלו, הנה מטתו זה בית המקדש ולמה נמשלה בהמ"ק למטה, מה המטה אינה אלא לפריה ורביה, כך בהמ"ק כל מה שהיה בתוכה היו פרין ורבין" (מדרש תנחומא פרשת נשא סימן ט).

במקום נוסף בתנ"ך בית המקדש וקדש הקדשים מכונים בצורה מפורשת: חדר המיטות.

כאשר עתליה מאיימת להרוג את כל זרע המלוכה, יהושבע מצילה את יואש ומסתירה אותו בבית המקדש, ליד קדש הקדשים.

כמו שכתוב: וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמֻּומָתִים אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת: וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה' מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ (מלכים ב' יא,ב-ג).

רש"י לומד מסמיכות הפסוקים ש"חדר המיטות" הוא בית ה'. " בעליית בית קדשי הקדשים כמה שהוא אומר ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו ' " (רש"י מלכים ב' יא,ב).

אנחנו מוצאים מקור נוסף המתאר כלי מרכזי של בית המקדש במילים המזכירות את חיי הזוגיות. הכרובים הנמצאים על ארון הברית, מעורים זה בזה כאשר ישראל עושה את רצון ה'.

התלמוד משתמש בציור של זכר ונקבה שמתחבקים, כדי לתאר את אהבת ה' כלפי ישראל.

כמו שכתוב: " בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה " (מסכת יומא דף נד ע/א).

באותו המקור, התלמוד מכנה את שני הבדים של ארון הברית שבלטו מעבר לפרוכת של קדש הקדשים, כ-שני דדים של אישה.

כמו שכתוב: " הא כיצד דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה שנא' (שיר השירים א) צרור המור דודי לי בין שדי ילין (מסכת יומא דף נד ע/א)."

ניתן להמשיך להביא מקורות נוספים המשווים את הקשר שבין הקב"ה ובין ישראל לקשר של זכר ונקבה.

איש ואישה שמתחתנים בונים בית. עם ישראל שאוהב את הקב"ה ורוצה לשמח אותו, בונה בית מקדש.

למעשה בית המקדש הוא מקום המגלה את אהבת ה' כלפי ישראל, וכן ההיפך.

לכן המקום הקדוש ביותר בתוך המקדש: קדש הקדשים מכונה חדר המיטות. זה מוכיח עד כמה הקשר האינטימי בין בעל ובין אשתו גורמים לשכינה בעולם, כאשר הקשר מושתת על הקדושה ולפי דיני אישות הכתובים בשולחן ערוך.

לסיכום, ראינו איך התורה וחז"ל משווים את בית המקדש לחדר המיטות. בית המקדש מסמל את הקשר המיוחד בין ישראל לבין בורא העולם.

בקשר האינטימי הזה אין מקום לאנשים זרים שאינם יהודים. לכן הגויים על פי ההלכה, אינם מורשים להיכנס להר הבית.

אחרי תשעה באב עלינו לשמוח מהחתונות הרבות שנערכות בישראל וגם מהחתונה שלנו עם הקב"ה בהר הבית.

בע"ה נשוב אל ה' ונבנה בית לכבודו כדי לממש את אהבתנו לבורא עולם בב"א.


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת אריה בן יעקב הכהן גלייך שלימד אותי את השפה ותיקן את שגיאותיי במשך שנים, יהי זכרו ברוך

ולרפואתם השלמה של יוסף בן פתחון ואפרים בן גיטל

יום שני, יולי 12, 2010

פרשת שבוע: פרשת עקב הנחמה התחילה בששת הימים


פרשת ואתחנן עקב הפטרת נחמו תשס"ט גיליון מס' 173
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מוטה גור עם דוד בן גוריון בהר הבית לאחר הניצחון
הנחמה התחילה בששת הימים
למה אנחנו קוראים שבע הפטרות של נחמות לאחר תשעה באב?
איפה מלחמת ששת הימים רמוזה בדברי הנחמה של ישעיהו הנביא?

אחרי תשעה באב אנחנו קוראים במשך שבע שבתות, הפטרות של דברי נחמה, מתוך ישעיהו הנביא.
לאחר תקופת אבל של בין המצרים וצום תשעה באב, חז"ל ראו לנכון לעודד אותנו עם נבואות אופטימיות שיתקיימו בימות המשיח.
נתמקד בהפטרה הראשונה, המתחילה בצמד מילים המפורסם: נחמו נחמו.
ישעיהו הנביא היה חי בתקופת בית המקדש הראשון, וניבא על הגלויות ועל חורבן בתי המקדש.
מפרק מ' ואילך, ישעיהו הנביא מתנבא לעתיד לבוא. כך מובא במדרש: " אמרו ישראל לישעיה, ישעיה רבינו תאמר שלא באת לנחם אלא לאותו הדור שחרב בית המקדש בימיו, אמר להם לכל הדורות באתי לנחם..." (ילקוט שמעוני ישעיה פרק מ' רמז תמה).
בע"ה, ננסה למצוא רמזים, מתוך הפסוקים הראשונים של ההפטרה, על כיבוש ירושלים ושטחים נרחבים של ארץ ישראל, במהלך מלחמת ששת הימים.
ישעיה הנביא פותח את נבואות הנחמה בכפילות המילה- נחמו.
פסוק א':
נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם (ישעיה מ,א).
המדרש מפרש את הכפילות בכך, שהנחמות ,תהיינה כפולות בדומה לחטאים שאף הם היו כפולים ומכופלים.
" חטאו בכפלים דכתיב חטא חטאה ירושלם ולקו בכפלים דכתיב (ישעיה מ') כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה ומתנחמים בכפלים דכתיב (שם) נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם." איכה רבה פרשה א אות נז).
ה"שם משמואל" מפרש את המדרש הנ"ל בצורה נפלאה, בעזרת הטבע האנושי. אדם המצפה לעתיד טוב יותר, מוכן לסבול בהווה, מתוך ידיעה שהסבל לא ימשך לעד. כאשר האדם מסתכל אחורה ומתבונן ברגעים הקשים שעברו עליו, הוא מרגיש שהיה כדאי לסבול כדי להגיע לבסוף, לרגעים של אושר.
ניתן להביא דוגמא אקטואלית, של יזם היי טק שעובד ימים כלילות כדי להגשים חלום. היזם עלול ליפול ולהיכשל בדרך להצלחה. אבל אם ההצלחה הופכת למציאות, כל התלאות שהיו בדרך מתגמדות לאור ההצלחה.
הקב"ה הבטיח לישראל את הגאולה השלימה ואת סיום הגלות. לכן, כל יהודי יודע שיש אור בקצה מנהרת הגלות.
הנחמה שבגאולה, תגמד את הצרות של הגלות.
זאת המשמעות של הנחמה הכפולה.
(ראה שם משמואל ואתחנן שנת תרע"ח דפים נג-נד).
פסוק ב:
דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.
לב ירושלים- הכוונה לכלל ישראל, המתאסף בלב האומה: בירושלים. ירושלים הינה הלב של עם ישראל. (אבן עזרא ישעיה מ,ב).
השם משמואל מוסיף ואומר שהלב של ישראל נסתם במשך הגלות הארוכה, בגלל הסבל הרב של מאות שנים.
לכן, הלב של ישראל אטום לדברי נחמה. הלב אינו מסוגל לראות את הגאולה אפילו כאשר מדובר בניסים גלויים, כמו ניצחון מלחמת ששת הימים.
"וזהו עיקר הציווי לנביאים נחמו נחמו עמי, היינו שיאמרו הנחמות בכח עצום עד שיחדרו ללבות ישראל שיתעוררו ויתקרבו הלום לקראת הדיבור."
(שם משמואל שנת תרע"ז דף נא).
למרות כל הניסים שהתרחשו במהלך המלחמה- כיבוש ירושלים והר הבית, ישנם אנשים המצפים לסימן נוסף מן השמים כדי לקחת אחריות ולקדם את בנין בית המקדש. זהו סימן מובהק של אטימות לב כלפי הגאולה.
איזה סימן גדול יותר ניתן לבקש מהקב"ה?
מדינת ישראל החלה להטיס נשים וילדים לחוץ לארץ, חפרו אלפי קברים מתוך חשש לגורל המדינה הטרייה והשבירה. מהמלחמה הזאת יצאנו מנצחים ומחוזקים, הן כלפי העולם הערבי, הן כלפי אומות העולם.
לכן, ישעיה הנביא אומר, שראשית כל, על ישראל לפתוח את לבו ולקבל את דברי הנחמה המבשרים את הגאולה.
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ- התרגום יונתן מפרש את המילה "צבא" ב- "מעם גלותהא". זאת אומרת, עם שבא מהגלות, חוזר לארץ ישראל. יש מפרשים החולקים על הפירוש הזה.
נראה לומר, שיש כאן רמז לצה"ל-צבא הגנה לישראל, שכבש את ירושלים ומילא את כל רחובותיה, בתשכ"ז.
הצבא מורכב מחיילים הבאים מכל שכבות העם, ומכל הגלויות. לכן, נראה לקשר את הפסוק הזה למלחמת ששת הימים.
כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ – קבלנו מיד ה' נחמה כפולה, כאשר בסיום מלחמת ששת הימים, הכפלנו את השטח הפיזי של מדינת ישראל. זכינו לקבל מתנה גדולה מהקב"ה, כי שילמנו מחיר גבוה על כל חטאינו. הגלות
הארוכה והקשה, כיפרה על החטאים של הדורות הקודמים.
תהליך הגאולה מתעצם, כאשר הסבל והייסורים מתעצמים אף הם.
השואה הנוראה הפילה על ישראל מכה, שקשה להתאושש ממנה. אולי ניתן לומר, שהסבל גרם לזירוז תהליך הגאולה.
תהליך זה קרה גם בגלות מצרים, כאשר אבותינו סבלו כנגד ארבע מאות שנה של עבדות, למרות שבפועל הם היו משועבדים מאתיים ועשר שנים.
רבנו בחיי נותן סימן להתקרבות הגאולה העתידית: הגאולה השלמה תבוא יחד עם התגברות הצרות על ישראל.
" ודע כי עניני הגלות הזה הראשון רמז לעניני גלותנו זה האחרון .......וכן הגואל העתיד יהיה נגלה וחוזר ונכסה שהרי גאולה זו עתידה להיות כדמיון גאולת מצרים בהרבה ענינים וכן אמר הנביא (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות וכאשר יתקרב הקץ תהיינה צרות רבות ומתחזקות והוא סימן הישועה לישראל......" (רבנו בחיי שמות פרק ה פסוק כב).
פסוק ג:
קוֹל קוֹרֵא--בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹקינוּ
יש קול שבא מן השמים, הקורא לאומות העולם לפנות את המקום לעם ישראל. ישראל חוזר לארצו, לציון ולהר הבית.
כך רש"י ואבן עזרא מפרשים את הפסוק: " רוח הקודש קורא במדבר דרך ירושלים" "לשוב גלויותיה לתוכה" (רש"י)
דרך ה': "הטעם אלה שהיו בגלות שישובו להר הקודש וזהו דרך ה' " (אבן עזרא).
האבן עזרא, מקשר בין קיבוץ הגלויות בארץ ישראל ובין חזרה להר הבית. הוא מכנה את העלייה לארץ והשיבה להר הבית: דרך ה'.
יוצא מכאן, שמי שרוצה לחיות בדרך ה', עליו לעלות לארץ ולשוב למקום בית המקדש.
נראה לומר, שהשיבה להר הקודש-הר הבית, כוללת את השליטה המלאה על הר הבית וחידוש עבודת הקרבנות.
על פי העדויות הרבות שהתקבלו מפי הלוחמים שזכו להשתתף במלחמת ששת הימים, ניתן לקשר את משמעות פסוק זה, לניסים שקרו. הערבים ברחו מפני חיילים בודדים, כאשר הם חשבו שהם היו רבים.
במדבר סיני, במקרים מסוימים החיילים המצרים ברחו בלי להילחם. כנראה שהם שמעו את קול קורא מן השמים הדורש מהם לפנות את המקום.
פסוק ד:
כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה
התרגום יונתן מפרש, שהגויים ששלטו על ישראל עד עכשיו, יושפלו וישראל ירים ראש.
כך היה, לאחר מלחמת ששת הימים. הערבים הושפלו על ידי צה"ל, ואומות העולם נתנו כבוד גדול לישראל עבור התעוזה שלהם והניצחון הגדול.
פסוק ה:
וְנִגְלָה, כְּבוֹד ה'; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר
ניצחון הבזק על הערבים היה בלתי צפוי. לכן, כל העולם ראה בזה מעשה ידי ה'.
כולם ראו ניסים גלויים ממש. זה גרם לקידוש השם גדול מאוד, והרים את קרנם של יהודי העולם.
ניתן להמשיך כך, ולפרש את הפסוקים שבהמשך הפרק, ולחבר אותם לתהליך הגאולה המתרחש לנגד עינינו.
יש אנשים הרוצים לראות את הגאולה מהצד, כצופים.
יש יהודים אחרים שחיים בארץ ישראל החווים מקרוב את תהליך הגאולה.
יש קבוצה נוספת, הרוצה לקדם בידיים את הגאולה. אלה האנשים המפריחים את השממה, מיישבים את הארץ בכל חלקיה ועולים על נס את ענייני בית המקדש.
יש לנו מחשבה מיוחדת עבור אנשי גוש קטין הנפלאים, שמימשו את חזון הגאולה, עד שמתנגדי הגאולה גירשו אותם באכזריות.
דברי הנחמה שבהפטרות באים לעודד אותנו כדי לא להתייאש מן הגאולה ח"ו.
הנביא ישעיהו פתח את דברי הנחמה, בפסוקים המזכירים את הקשר הנצחי בין עם ישראל ובין ארץ ישראל וירושלים.
בחסדי שמים, ראינו שבפסוקים הראשונים של הפטרת "נחמו נחמו", יש רמזים על מלחמת שחרור ירושלים.
הנחמה האמיתית נמצאת בירושלים בלבד ובהר הבית בפרט. עלינו לשאוף לבנין בית המקדש כדי להשלים את תהליך הגאולה.
כל עוד בית המקדש אינו בנוי, אסור שתהיה לנו מנוחה. לכן האמריקאים והערבים "מציקים" לעם ישראל היושב בציון, כדי שלא יסתפק בניצחונות העבר.
איך ניתן להסביר בצורה הגיונית את האובססיביות של נשיא ארצות הברית, נגד הבנייה ביהודה ושומרון וירושלים.
אומות העולם מזכירות לנו איך למלא את תפקידנו כראוי: לשמש כמקשר בין הקב"ה ובין הגויים.
כדי למלא את יעודנו בעולם הזה, עלינו לבנות את בית המקדש. כך נקרב את הגאולה השלמה, ונזכה לראות את התגשמות דברי הנחמה של ישעיהו הנביא, בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל
סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום ראשון, אפריל 11, 2010

פרשת שמיני- האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?- פרשת שבוע


פרשת שמיני תש"ע גיליון מס' 195

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?

למה בסוף פרשת חנוכת המשכן אנחנו מצווים על מאכלות האסורות?

איך החזיר הנמשל לאדום ישתתף בבנין בית המקדש השלישי?

בפרשת שמיני הקב"ה מקדש את עם ישראל ומבדיל אותו מן הגויים. משה רבנו מצווה את בני ישראל לא לאכול כל בהמה או חיה, אלא את אלה בעלי שני סימני טהרה: מעלה גרה ומפריס פרסה.

המדרש תנחומא מפרש בצורה נפלאה, את המהות של המצוות הנוגעות בבהמות אסורות, דרך משל של הרופא והחולה.

" משל למה הדבר דומה. לרופא שהלך לבקר שני חולים, ראה אחד מהם שהיה בסכנה, אמר לבני ביתו, תנו לו כל מאכל שהוא מבקש. ראה האחד שעתיד לחיות. אמר להם, כך וכך מאכל יאכל וכך וכך לא יאכל. אמרו לרופא, מה זה. לזה אתה אומר יאכל כל מאכל שהוא מבקש, ולאחר אמרת לא יאכל כך וכך. אמר להם הרופא, לזה שהוא לחיים, אמרתי לו זה אכול וזה לא תאכל. אבל אותו שהוא למיתה, אמרתי להם, כל מה שהוא מבקש תנו לו, שאינו לחיים. וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים השקצים והרמשים. אבל ישראל שהם לחיים, אמר להם, והייתם (לי) קדושים כי קדוש אני, אל תשקצו את נפשותיכם, את זה תאכלו, ואת זה לא תאכלו, לא תטמאו בהם ונטמאתם בם. למה. שהם לחיים, שנאמר, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הוי, עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים. " (מדרש תנחומא פרשת שמיני סימן ו').

כאשר אנחנו נזהרים ממה שאנחנו מכניסים לפינו אנחנו מתקדשים ומתקרבים להקב"ה.

מסיבה זאת בעל ה"שם משמואל" מסביר למה נסמכה הפרשה העוסקת באכילת הקרבנות על ידי הכהנים לפרשת המאכלות האסורות.

הכהנים מקבלים מתנות מכל אחד מישראל, בכל פעם ששוחטים בהמה. השוק והחזה של הבהמה נמסרים לכהן מיד לאחר השחיטה ונקראים: מתנות כהונה.

חלק גדול מהקרבנות הקרבים בבית המקדש, נאכלים על ידי הכהנים ומשפחותיהם.

ישנם תנאים מיוחדים המחייבים את הכהנים לאכול את הקרבנות בטהרה, במקומות קדושים בתוך הר הבית או בתוך ירושלים.

למעשה כאשר הכהן מכניס לגופו בשר של קרבנות או מתנות הכהונה, גופו מתקדש וכך מכניס את עצמו תחת כנפי השכינה.

תהליך דומה מתרחש עבור ישראל, כאשר הוא שומר על הלכות הכשרות והבהמות הטרפות והאסורות.

המאכלים המותרים מרחיקים אותנו מהשפעת הגויים ומקרבים אותנו להקב"ה והשכינה.

" ....דכמו שהנכנס לקדושה נכנס על ידי מאכל של מצווה, כך כתוב חס ושלום להיפוך. אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו אתם של נבוכדנצר וחבריו." (שם משמואל פרשת שמיני, שנת תרע"ד דף קעג).

אכילת בהמות מותרות מקרבת אותנו להקב"ה ויחד עם זאת דוחה את השפעת הגויים ומבטלת את השעבוד של אומות העולם על ישראל.

עכשיו ניתן להבין את דברי חז"ל המשווים את ארבעת המלכויות המשעבדות את ישראל לחיות טמאות המוזכרות בפרשת שמיני.

התורה מביאה ארבע דוגמאות של בהמות טמאות, כנגד ארבע מלכויות השולטות בעולם: הגמל כנגד בבל, הארנבת כנגד יוון, השפן כנגד מדי, והחזיר כנגד אדום.

כמו שכתוב: ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם (ויקרא יא, פסוקים ד-ז).

התורה מחדשת לנו שלארבע בהמות האלה בלבד יש סימן אחד של טהרה. בכל הבריאה לא נמצא בעל חי המעלה גרה או מפריס פרסה, בנוסף לארבע הנ"ל.

כמו שכתוב במדרש רבה: " ד"א ואת הגמל זו בבל כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת הארנבת זו יון כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת השפן זו מדי כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת החזיר זו אדום והוא גרה לא יגר שאינה גוררת מלכות אחריה " (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

החזיר מסמל את מלכות אדום שהחלה עם האימפריה הרומית ונמשכת עד היום.

למה דווקא החזיר נמשל למלכות אדום?

חז"ל עונים לשאלה הזאת בהמשך המדרש: " ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה הדא הוא דכתיב (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה." (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

רבנו בחיי מפרש מדרש זה ומקשר את אדום לבנין בית המקדש השלישי. המילה "חזיר" כוללת בתוכה את השורש "חזר"- חזרה. העולם של עשו-אדום, צריך להחזיר לעם ישראל דבר שהם לקחו מהם.

הרומאים בהנהגת טיטוס ובשליחות אביו-הקיסר אספסיינוס החריבו את בית המקדש השני. לכן עליהם לפצות את עם ישראל ולהחזיר לו את בית המקדש. אדום עתיד לבנות את בית המקדש השלישי.

כך יוצא מדברי רבנו בחיי בפירושו על התורה:" ...אבל הבית השלישי עתידה אמה זו (אדום) לבנותו, זהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה לישנה, לפי שהוא החריבו" (רבנו בחיי ויקרא יא פסוקים ד-ז ).

יש מדרשים נוספים המסבירים שהקב"ה יחזיר את המקדש לישראל ולא הגויים, כאשר אדום יחזור ממעשיו הרעים ויתמוך בישראל ויתמוך בו בכל כוחותיו. (ראה רבנו בחיי שם).

ניתן ללמוד מדברי חז"ל, שלעולם המערבי-המייצג היום את מלכות אדום, יש חלק חשוב בבנין בית המקדש השלישי.

נראה לומר שדיני הכשרות באים להבדיל אותנו מהגויים כדי לבטל את שלטונם על ישראל. יחד עם זאת, המאכלים הטהורים באים להזכיר את אכילת הקרבנות של הכהנים בתקופת המקדש.

בתלמוד, השולחן שאנו אוכלים עליו נמשל למזבח. כמו שכתוב: " רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו" (מסכת חגיגה דף כז/א).

כאשר אנחנו אוכלים לפי כללי הכשרות אנחנו כאילו אוכלים משולחנו של הקב"ה.

הבהמות המותרות משפיעות על האדם ברמת הפרט ומקרבות אותו לשכינה. בנוסף לכך, המאכלים המותרים משפיעים ברמת הכלל ומחזקים את עצמאות עם ישראל מול הגויים.

טהרת הגוף מנצחת את שלטון אדום ומקרבת את בנין בית המקדש השלישי. תפקידנו לבטל את השפעת עולם המערבי על עם ישראל.

התשובה נמצאת בפרשת שמיני, כאשר בתחילת הפרשה בני ישראל חונכים את המשכן ומזמנים את השכינה בעולם הזה.

בהמשך הפרשה הקב"ה מזהיר אותנו לא לאכול בהמות טמאות הפועלים נגד השכנת השכינה בעולם.

בע"ה אנחנו נקפיד על המאכלים המותרים והקב"ה יעזור לנו לנטרל את השפעת החזיר-הנמשל לעולם המערבי, וכך נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל ולעילוי נשמת סבתי שנפטרה בכ"ח ניסן תשס"ז

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום חמישי, יוני 11, 2009

להודות לה' על השררה


פרשת בהעלותך תשס"ט גיליון מס' 165
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
להודות לה' על השררה

מדוע שבט לוי נבחר לשרת במשכן? במה הוא שונה משאר השבטים?
מה מסמלת המנורה ביחס לגויים?


פרשת בהעלתך פותחת בשני נושאים, שלכאורה אינם קשורים ביניהם: הדלקת מנורת הזהב ובחירת שבט לוי.
נראה לומר שהמשותף בין שניהם הוא: עצמאות וביטול שעבוד לגויים.
הנרות של מנורת הזהב מסמלות את השליטה של עם ישראל על הגויים. משה רבנו הדליק שבעה נרות במשכן, כנגד שבעה עמים שנעקרו בזמן כיבוש ארץ ישראל.
לעומת זאת, שלמה המלך הדליק שבעים נרות בבית המקדש הראשון, כי הוא שלט על שבעים אומות.
שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות זהב, במקום מנורה אחת שהייתה במשכן.
כך מובא במדרש ילקוט שמעוני: " למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות " (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח פרק ח).
כמו המנורה, שבט לוי מסמל את העצמאות ביחס לגויים. מראשית דרכו, לוי בן יעקב אבינו מגן על כבוד אחותו-דינה, והורג אנשי שכם. לוי אינו מפחד מתושבי שכם, הוא לא נכנע לגויים. במצרים, שבט לוי לא השתעבד לפרעה, כמו שאר השבטים.
כך כתוב בפירוש רש"י: "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם. אבל מלאכת שעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי, ותדע שהרי משה ואהרון יוצאים ובאים שלא ברשות." (שמות ה,ד "לכו לסבילותיכם").
משה רבנו ואהרן הכהן הובילו את המאבק נגד פרעה, כדי להוציא את עם ישראל ממצרים.
שבט לוי אינו נכנע לגויים, לכן הוא השבט הכי מתאים לשרת את הקב"ה במשכן, ומאוחר יותר בבית המקדש. עכשיו ניתן להבין את סמיכות פרשת המנורה לפרשת הלויים.
כאשר המשותף בין שתי הפרשיות, הוא בכך שהן משבחות את עצמאות ישראל מול אומות העולם.
שבט לוי לא נבחר לשמש במשכן באקראי. הוא נבחר וזכה בשררה בזכות מעשיו לאורך זמן.
מדרשי חז"ל, מגלים לנו מדוע הקב"ה בחר באבות הקדושים.
הקב"ה בחן את האבות. לאחר שהם עברו בהצלחה את המבחנים, הוא נתן להם את השררה ואת הברכה.
אברהם אבינו התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. יצחק אבינו התקשה ליישב את ארץ ישראל ולעבד את אדמתה. יעקב אבינו גלה לבית לבן, כדי לברוח מאחיו, עשו. החיים של יעקב אבינו לא היו שלווים במיוחד.
המדרש משבח את התנהגותה של שבט לוי בזמן שעבוד במצרים. למרות קושי השעבוד, הם שמרו על מצוות מילה, למדו תורה ולא עבדו עבודה זרה. מאוחר יותר במעמד הר סיני, הם לא חטאו עם הערב רב ולא השתחוו לעגל הזהב. הם מסרו את נפשם, כאשר הם הרגו אלפי אנשים שחטאו.
"קח אותם לשמי לשררה, ואין הקב"ה מעלה את האדם לשררה עד שבודק ובוחן אותו תחלה שנאמר ה' צדיק יבחן, וכיון שהוא עומד בנסיון [הוא מעלה אותו לשררה, וכן אתה מוצא באאע"ה........ וכן יצחק ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו', וכן יעקב נסהו בכל אותן הצרות וברכו......, וכן יוסף נסהו (באדונתו) [בכל אותן הצרות] ונעשה מלך. ואף שבטו של לוי נתנו נפשם על קדוש שמו של הקב"ה שלא תבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים מאסו את התורה ואת המילה והיו עובדים עבודת ........ ולא עוד אלא כשעשו ישראל אותו מעשה לא נשתתפו ....... וכיון שראה הקב"ה שעמדו בנסיונן................מיד אמר הקב"ה והיו לי הלוים:" (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח סוף פרק ח).
נראה לומר, שהדור שלנו נבחר על ידי הקב"ה לראות את ימות המשיח ולקחת חלק פעיל בתהליך הגאולה.
במהלך מאה וחמישים שנים אחרונות עם ישראל עבר מבחנים קשים ביותר. זה התחיל עם פוגרומים אכזריים במזרח אירופה והמשיך עם קשיי הקיום בארץ ישראל. לאחר מכן, עברנו את השואה ואיבדנו חלק גדול של אחינו. הקמת מדינת ישראל לא הביאה אותנו אל המנוחה ואל הנחלה. מלחמת העצמאות והמלחמות הרבות שבאו אחריה הקשו עלינו מאוד. במלחמת ששת הימם חל מפנה. עם ישראל ציפה לתבוסה מול האויב הערבי. הקב"ה התגלה, ובזכות הניסים הרבים שבמהלך המלחמה קיבלנו את ירושלים, הר הבית וחלקי ארץ ישראל נוספים.
הקב"ה בחן אותנו במשך אלפיים שנות הגלות. בשנים האחרונות המבחנים היו קשים יותר, וברוך ה' עמדנו בהם וזכינו בשררה: קיבלנו את ירושלים והר הבית.
השררה הזאת אינה שייכת רק לנו, אלא לכל הדורות שקדמו לנו.
לכן אין לנו שום אפשרות לוותר על השררה שניתנה לנו, ולתת לגויים את מה שהקב"ה זיכה אותנו.
עלינו לממש את השררה ולהודות לה' על כך. עלינו לבנות בית להקב"ה ולקיים את עבודת הקרבנות. זה המסר של מנורת הזהב: לא להיכנע לגויים.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום שני, יוני 01, 2009

מהו סמל החירות של ישראל?


פרשת בהעלותך תשס”ח גיליון מס' 118
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מהו סמל החירות של ישראל?

למה שלמה המלך בנה עשר מנורות בבית המקדש הראשון?
מה המעלה המיוחדת של המנורה שהצליחה לנחם את אהרון הכהן לאחר שלא הביא קרבן בזמן חנוכת המשכן?

לאחר חנוכת המשכן על ידי נשיאי שתים עשרה השבטים, הקב"ה מצווה לאהרון הכהן להדליק את מנורת הזהב.
רש"י מתקשה להבין את הקשר בין פרשת חנוכת המשכן ובין מצוות הדלקת המנורה. רש"י מביא את המדרש המפורסם המתאר את הדלקת המנורה כפיצוי גדול יותר, מהשתתפותו בחנוכת המשכן.
" לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות:" (רש"י במדבר ח,ב).
פרשנים רבים מתקשים להבין את המדרש הזה. מצוות מנורת הזהב ניתנה בפרשת תרומה ביחד עם שאר כלי המשכן. במה אהרון יכול להתנחם בהדלקת המנורה? הרי שום דבר התחדש לאחר חנוכת המשכן.
אילו לא נחלשה דעתו של אהרון, האם לא היינו מדליקים את המנורה!
ננסה להבין מה מייחד את המנורה ביחס לשאר הכלים שהיו בבית המקדש.
רבנו בחיי כותב בפירושו על התורה, שהמנורה כוללת בתוכה קדושה מיוחדת. הרי הקב"ה שברא את השמש ואת הירח אינו צריך את האור של המורה.
אלא הקב"ה רוצה שהאדם יעשה מעשה כדי להתקרב אליו.
האור היוצא מנרות המנורה מעיד על השכינה השורה בישראל, כלפי הגויים.
זה הסימן שישראל נבחר על ידי הקב"ה. המנורה כל כך קדושה שבזמן חורבן בית המקדש היא נגנזה במקום לא ידוע.
" אמרו ישראל הקב"ה ברא חמה ולבנה שמאירים את העולם כולו והוא חפץ שנדליק לפניו נרות. כשחרב בהמ"ק נגנזה המנורה בשביל כח קדושתה" (ר' בחיי במדבר ח,ב).
יש מימד נוסף למנורת הזהב כאשר היא מסמלת את השליטה שלנו על הגויים.
משה רבנו נלחם בשבעת העמים וניצח אותם. לעומת זאת, שלמה המלך שלט על שבעים אומות העולם. משה רבנו בנה מנורה אחת של שבע נרות כנגד שבעת העמים. כאשר שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות כנגד שבעים אומות העולם שמשל עליהם (עיין ילקוט שמעוני בהעלותך).
נרות המנורה מסמלות את שלטון ישראל על הגויים.



הרמב"ן מתרץ את הקושיא על המדרש שהבאנו בתחילת המאמר. המדרש רומז על חנוכת בית המקדש על ידי החשמונאים. כאשר הם חנכו את בית המקדש בהדלקת המנורה, העשויה מעץ. זכר לנס פך השמן, עם ישראל מדליק חנוכייה מידי שנה. אהרון התנחם בכך, שצאצאיו חנכו לבדם את בית המקדש.
" לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו" (רמב"ן במדבר ח,ב).
מנורת הזהב מסמלת את החירות והעצמאות של עם ישראל בארצו. זה בהחלט יכול לנחם את אהרון הכהן שלא השתתף עם הנשיאים בזמן חנוכת המשכן.

מן השמים, מייסדי מדינת ישראל בחרו במנורה כסמל המייצג את המדינה.
עלינו ליישם את משמעות המנורה ולהדליק אותה פיזית בהר הבית, ובאותה הזדמנות להראות לגויים את השליטה של ישראל בעולם.
אם אומות העולם שולטות עלינו, זה נוגד את משמעות המנורה. חילול השם גדול קורה לנגד עינינו כאשר מי שמתיימר לייצג את עם ישראל מתרפס מול הגויים ומציע להם חלקי ארץ ישראל, השייכים להקב"ה.
הגיע הזמן לקדש את שם שמים ברבים, בפרהסיא. בע"ה סמל המדינה-המנורה תאיר את דרכם של מנהיגי עם ישראל ויפעלו לחנוכת בית המקדש בב"א.
http://mekorot.blogspot.com/2008/06/blog-post_13.html

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום ראשון, מאי 31, 2009

למה לא בונים את בית המקדש?


פרשת בהעלותך תשס”ז גיליון מס' 67
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה לא בונים את בית המקדש?

האם יש איסור לבנות את בית המקדש השלישי?
האם המזבח ירד מהשמים ביחד עם בית המקדש, לפי שיטת רש"י?

רש"י מפרש בתחילת הפרשה, למה נסמכה פרשת חנוכת המשכן לפרשת המנורה. שבט לוי לא הביא קרבן לה' ביחד עם כל נשיאי השבטים. אהרן הכהן הצטער על כך, לכן הקב"ה ניחם אותו, כביכול ונתן לאהרון את מצוות הדלקת המנורה. "אמר לו הקב"ה חיי גדולה משלהם שאת מדליק ומטיב את הנרות" (במדבר ח,א רש"י).
מאחר שאנחנו עוסקים בחנוכת המשכן, זה הזמן הנכון לדון בשאלת בניין בית המקדש השלישי; האם הוא יבנה בידי אדם או ירד מהשמים?
קיימות שלוש שיטות שונות. אין בכוונתי למצות את כל השיטות אלא נתאר אותן כדי לעודד את הציבור לעיין במקורות חז"ל הרבים.
רש"י ותוספות טוענים שבית המקדש ירד מוכן ומשוכלל מהשמים. הרמב"ם כתב שבית המקדש יבנה בידי אדם, אבל לא על ידי כל אדם, אלא מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי.
לעומת זאת, בתלמוד ירושלמי נאמר בצורה מפורשת שבית שלישי יבנה בידי אדם.
בית המקדש ירד מן השמים: במסכת סוכה הגמרא עוסקת בהנפת קרבן העומר שבמוצאי חג הפסח. רש"י מתקשה למצוא מקרה המתיישב עם פשט הגמרא. לכן הוא מפרש שבית המקדש ירד מוכן מן השמים: " אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך" ( רש"י מסכת סוכה דף מא/א).
בית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח: הרמב"ם בשני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים כותב כך: "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל" (הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הל' א).
שני הפרקים האחרונים של ה"יד החזקה" אינם פסקי הלכה אלא דברי אגדה על מנת לתת לעם ישראל כוח כדי לשרוד את הגלות הארוכה.
בית המקדש יבנה על ידי עם ישראל : התלמוד ירושלמי עוסק יותר בעניינים לאומיים מאשר התלמוד בבלי. במסכת מגילה מובא, שעם ישראל יתעורר מתרדמת הגלות, יעלה לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש השלישי. "חנינה לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום" (ירושלמי מסכת מגילה דף טו/ב).
יש מקור היסטורי נוסף המובא במדרש רבה, המעיד שבתקופת רבי יהושע בן חנניה, עם ישראל התחיל לבנות את בית המקדש השלישי באישור הגויים. " בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם אזלין אלין כותאי "(מדרש רבה בראשית פרשה סד פסקה י).
רואים מכאן שרבי יהושע בן חנניה, ניסה לבנות את בית המקדש ללא מלך, נביא או משיח.
אתם בוודאי יודעים לאיזה שיטה ליבי נוטה, אבל עלינו לשאול את הרבנים שאלות אמיתיות ולדרוש תשובות כנות. להלן מספר נקודות למחשבה.
לפי שלוש השיטות ניתן לבנות מזבח עכשיו, כי המזבח מוגדר ככלי שרת של בית המקדש ולא שייך לבניין המקדש עצמו. דוד המלך שלא זכה לבנות את בית המקדש, בנה לפני כן את המזבח בהר הבית.
מכאן אנחנו למדים שבניין המקדש והמזבח מהווים שני דברים שונים.
לפי שיטת רש"י אין איסור (ח"ו) לבנות את בית המקדש השלישי בידי אדם, אלא הוא חושב שהמקדש ירד מהשמים בזמן הגאולה העתידית.
היות ויש מצוות עשה לבנות בית לה', למה להימנע מקיים מצוות עשה מהתורה?
נתחיל בבניית בית המקדש השלישי ונראה מי צודק: רש"י, הרמב"ם או התנאים.
עלינו להתחיל בשלב ראשון, לבנות את המזבח ולחדש את עבודת הקרבנות. עתיד הר הבית בידיים שלנו.
אם לא נגלה רצון עז לבנות את בית המקדש, ולא נצא מתרדמת הגלות תהליך הגאולה יואט, ח"ו ונמשיך לסבול הן בדרום והן בצפון.

סרט וידאו על המאמר
פתחון בת סעדה ז"ל

sharethis