פרשת השבוע: פרשת וירא - איך זוכים בהר הבית?

פרשת וירא תשע"ו

גיליון מס' 242 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך זוכים בהר הבית?

איך מתנהגים בהר הבית על פי אברהם אבינו?

איך אברהם אבינו זכה במקום המקדש?

בפרשת וירא אברהם אבינו עולה להר הבית כדי לקיים את מצוות ה': להעלות את יצחק בנו לעולה.

ננסה ללמוד מתוך פשט הפסוקים של פרק כ"ב איך מתנהגים בהר המוריה ואיך זוכים בו.

בזכות אברהם אבינו שעמד בניסיון של עקדת יצחק הקב"ה נתן לנו את האפשרות של התשובה ושל קיבוץ גלויות בירושלים.

כך כתב בעל הטורים: " בזכות אברהם שאמר נשתחוה ונשובה זכו ישראל לעשות תשובה והיינו לכו ונשובה נחפשה דרכינו ונשובה השיבנו ה' אליך ונשובה ובזכותם הגליות מתקבצות לכו ונשובה אל עיר ה' ואם לא זכו אומר נתנה ראש ונשובה הכל בזכות אברהם:" (בראשית, בעל הטורים יב,ו).

נראה לומר שיש קשר בין התנהגות אברהם אבינו בזמן העקידה ובין התייחסות עם ישראל לירושלים והר הבית.

בע"ה נעבור פסוק פסוק ונראה את הדברים בפנים.

פסוק ד': ַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם—מֵרָחֹק. אברהם אבינו ראה את מקום המקדש כדי ללמד אותנו שיש חשיבות לראות את העזרה ולעלות לרגל כדי להראות שם. כמו שכתוב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם ( דברים טז,טז).

פסוק ה': וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה.  ישמעאל ואליעזר ליוו את אברהם אבינו עד כה. לקראת העלייה להר המוריה אברהם אבינו נפרד מהם ומשאיר אותם יחד עם החמור. מכאן מוכח שאין מקום לישמעאל ולאומות העולם בהר הבית אלא לזרע ישראל.

וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם  מכאן רואים שיש חשיבות להשתחוות במקום המקדש.

פרשת שבוע- פרשת נח הקרבן שהציל את העולם

פרשת נח תשע"ו

גיליון מס' 240 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                      

הקרבן שהציל את העולם

מדוע נח בנה מזבח מיד עם צאתו מן התיבה?

איך קרבן התמיד משפיע על שלום העולם?

פרשת נח עוסקת בחורבן עולם מושחת ובנין עולם חדש, טוב יותר. כאשר המבול הסתיים וניתן היה לבן אנוש לחיות על כדור הארץ, הקב"ה מצווה את נח לצאת מן התיבה.

הדבר הראשון שנח עושה בצאתו מן התיבה, הוא לבנות מזבח ולהקריב קרבנות לה'. כמו שכתוב:  וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַה'; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ  (בראשית, ח,כ).

נח מקריב את קרבנותיו בהר הבית באותו מזבח שבנו אדם הראשון וקיון והבל. כמו שרבי יונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק: וּבְנָא נחַ מַדְבְּחָא קֳדָם ה' הוּא מַדְבְּחָא דְבָנָא אָדָם בְּעִידָן דְאִיטְרַד מִן גִנְתָא דְעֵדֶן וְאַקְרִיב עֲלוֹי קָרְבָּנָא וְעִלוֹי אַקְרִיבוּ קַיִן וְהֶבֶל יַת קָרְבָּנֵיהוֹן וְכַד נַחְתוּ מוֹי דְטוֹבְעָנָא אִיתְצַד וּבַנְיֵיהּ נחַ (בראשית ח,כ).

מיד לאחר הקרבת הקרבנות הקב"ה עושה ברית עם כל האנושות ומבטיח לא להחריב שוב את העולם. בזכות הקרבנות של נח העולם ניצל ולא יחרב עוד.

במה שונה הקרבן של נח מהקרבנות שהביאו לפניו אדם הראשון וקין והבל? למה קרבנותיהם לא מנעו את המבול?

המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על התורה על חומש בראשית דפים יז-כ.

נקדים ונביא את המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי על סדר בריאת העולם. האם השמים נבראו תחילה או הארץ נבראה תחילה?

בית הלל טוען שהארץ נבראה ראשונה ובית הלל אומר שהשמים נבראו תחילה. בהמשך רבי שמעון בן יוחאי מחבר את שתי הדעות ואומר ששניהם נבראו יחד.

כמו שכתוב: "בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם ....... א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח) קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (מדרש רבה בראשית א,טו).

בעל ה"בית גנזי" מגלה לנו את המשמעות העמוקה של המחלוקת. התנאים הקדושים חולקים על תכלית העולם.

האם הקב"ה ברא את העולם כדי להטיב עם הבריאות ולהעניק שפע כלכלי ורוחני? או לחילופין העולם נברא כדי שהבריאות יביאו להתגלות הבורא וימליכו אותו על פני הארץ?

בית הלל דוגלים בגישה הראשונה שתכלית העולם הינו להטיב עם הבריאות. בית שמאי סוברים שתכלית העולם להמליך את הקב"ה ולהגביר בקדושה.

סרטון על הפרשה מהר הבית

פרשת השבוע - פרשת בראשית מהו מקור הברכה?

פרשת בראשית תשע"ו

גיליון מס' 239 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

                                                      

מהו מקור הברכה?

מדוע הקב"ה מברך את האדם בפריה וריביה?

למה בית המקדש נמשל לחדר המיטות?

בסימנא טבא נתחיל את ספר בראשית כמו שסיימנו את חומש דברים בסימן של ברכה. ראינו בפרשת זאת הברכה את הקשר ההדוק בין הברכה ובין הקרבת קרבנות במספר מקומות בתורה. בפרשת בראשית הקב"ה מברך בפעם הראשונה את האדם. הוא מברך אותו בברכה של פריה וריביה כדי ליישב את העולם. כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹקים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. (בראשית א,כח).

לכאורה אין קשר או רמז בין ברכה זאת ובין בית המקדש. בע"ה ננסה למצוא את הקשר.

נקדים ונבהיר כמה נקודות בתהליך בריאת העולם.

רש"י מפרש שהקב"ה תכנן את העולם במידת הדין וכאשר הוא ראה שהוא לא יוכל להתקיים הוסיף את מידת הרחמים. "ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין. ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים, ושתפה למדת הדין. היינו דכתיב: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (רש"י בראשית ב, ד).

בעל "השם משמואל" מפרש את דברי רש"י בצורה נפלאה. הרי לא יתכן שהקב"ה טעה ושינה את דעתו לגבי בריאת העולם. מלכתחילה העולם נברא בשילוב מידת הדין ומידת הרחמים. מידת הדין מסמלת את כוחות הצמצום וההסתר.

במידת הדין בלבד העולם היה מתבטל מעצמו בתהליך טבעי. לעומת זאת, מידת הרחמים מסמלת את כוחות ההתגלות וההתפשטות. "...היינו דכל ששת ימי המעשה שהיתה הבריאה נמתחת והולכת על כרחך לומר שהיתה מסתתרת ומצטמצמת והולכת, אך בהגיע יום השבת באה חיות חדשה לעולם להבריאה היפוך ההסתר וההעלם רק התגלות אלקית שהופיעה בתוך הבריאה.." (שם משמואל, בראשית תרע"ב דף יב).

למעשה ה"שם משמואל" מחלק את בריאת העולם לשני חלקים. חלק הראשון הוא ששת ימי הבריאה וחלק השני יום השבת. ימי הבריאה מסמלים את מידת הדין, הצמצום, הגבולות וההסתר. יום השבת מסמל את מידת הרחמים, ההתגלות, העדר גבולות ושפע.

בעל "השם משמואל" מביא את דברי המהר"ל כדי להמחיש את הדברים. כל מי שעוסק בבנין מעמיד גבול בין החלל הפנימי של הבנין ובין השטח החיצוני. למעשה הוא מגביל את שטח המחיה שלו לשטח מצומצם יותר. פעולה זאת מזמינה את מידת הדין ומנוגדת למהות של הברכה. הברכה מתפרצת ומתפשטת ללא גבולות כמו שכתוב בברכת יעקב אבינו בבית אל: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. (בראשית כח,יד). ראוי לציין שברכה זאת ניתנה ליעקב אבינו בהר המוריה.

יום כיפור: האם האכילה חשובה מהתענית?

יום כיפור תשע"ו

גיליון מס' 236 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם האכילה חשובה מהתענית?

למה יש מצווה לאכול ביום התשיעי ?

למה הכהן הגדול נכנס בקודש הקדשים?

יום כיפור הינו יום שכולו מקדש. סדר העבודה של כהן הגדול מהווה האירוע המרכזי של יום כיפור.

השיא מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים לאחר שבעה ימים של הכנות מדוקדקות.

ביום כיפור אנחנו חייבים להימנע מחמישה דברים: מלאכה, אכילה ושתייה, נעילת הסנדל, סיכה ורחיצה ותשמיש המיטה. (ראה שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תריא).

כתוצאה מזה אנחנו דומים למלאכים שאינם אוכלים או נהנים מתענוגות עולם הזה.

בניגוד לאיסורים של יום כיפור עצמו בתשיעי לחודש יש מצווה לאכול, כמו שכתוב בתלמוד: " לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי:" (יומא פא ע/ב).

רש"י מפרש שיום התשיעי הינו הכנה ליום העשירי.

 "והכי משמע קרא ועניתם בתשעה כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות".(רש"י שם).

למה מתכוון רש"י כאשר הוא אומר שהאכילה מכינה את האדם לקראת יום כיפור? איך דבר חומרי יכול לעזור ליום שכולו רוחני?

ניעזר בפירוש החלבן בספרו "טללי חיים" כדי לענות לשאלות האלה.

מהתלמוד יוצא שיש חשיבות רבה לאכילה של יום התשיעי. למעשה שני הימים משלימים אחד את השני.

ניתן לדמות את היום התשיעי לגוף האדם ואת יום העשירי לנשמה. כאשר הקב"ה ברא את האדם הוא הכניס את הנשמה לתוך הגוף. זאת מהות האדם ותכלית הבריאה לחבר בצורה מוצלחת את החומר עם הרוח.

תכלית העולם היא להפוך את החומר לדבר גבוה וקדוש.

ביום כיפור אנחנו מפרידים בין שתי הבחינות של האדם. יום התשיעי מוקדש לגוף ולאחר מכן יום כיפור מוקדש לנשמה.

זה עדיין לא המציאות המושלמת של חיבור ממש בין שתי הבחינות המנוגדות.

בחג הסוכות אנחנו מצליחים לחבר ביום אחד את העיניין הרוחני והגשמי. כך מובא בחלבן: " והנה רצון ה' יתברך הוא דווקא בחיבור גוף ונשמה, ולא במחייה של הגוף. וכדי להורותנו שאין זו תכלית מעלתה נצטווינו לאכול בתשיעי, להראות שיש ענין גבוה באכילה, ולא רק בתענית, וכך התשיעי והעשירי משלימים לפרצוף אחד ממש" (טללי חיים, תשרי דף שעב-ג).

חידוש על ראש השנה: ראש השנה: החג המוסתר

ראש השנה  תשע"ו

גיליון מס' 235 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 ראש השנה: החג המוסתר

למה יש מצוות מעשיות מועטות ואין מצוות עלייה לרגל ?

למה החג חל בראש חודש ללא תאריך משלו?

למה עושים סימנים בליל ראש השנה ולא תפילות מפורשות ?

למה הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר דווקא ולא מצווה אחרת?

ננסה ליישב את כל השאלות בבת אחת, בעזרת פירוש ה"שם משמואל" על התורה משנת עטרת דפים ס-סא.

הסימנים שאנחנו נוהגים לאכול בערב ראש השנה באים להתקין גזרות טובות עבורנו.הסימנים מגלים לנו יסוד חשוב איך הקב"ה מנהיג את העולם. כאשר עושים מעשה או סימנים בעולם הזה בסופו של דבר הם מתקיימים בשמים. לכן עושים סימנים בערב ראש השנה כדי להזמין גזרות טובות לשנה החדשה.

ראוי לציין שעושים סימנים בלבד ולא מבקשים את הדבר בצורה מפורשת.

הקב"ה ציווה אותנו לתקוע בשופר המסוגל לגבור על כוחות הטומאה, זה סוד ומתנה שה' נתן לנו.

כמו שמובא בזפר הזוהר: " וההוא סטרא אחרא קיימא קליפה תקיפא, דלא יכיל לאתברא, בר בההוא עיטא דקודשא בריך הוא יהיב לישראל, דכתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כסה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר, וכד מתערי ישראל לתתא בשופר, ההוא קלא דנפיק משופר, בטש באוירא ובקע רקיעין, עד דסלקא לגבי ההוא טנרא תקיפא (נ"א סטרא אחרא) דחפי לסיהרא, אשגח ואשכח אתערותא דרחמי, כדין ההוא." (זהר חלק ב · קפד א).

יש בכוח קול השופר לשבור את כוחות הטומאה בעולם ולהגיע ישירות להקב"ה.

כוחות הטומאה יכולים לשלוט רק בדבר שהוא גלוי. למשל מקום מוסתר כמו בית הסתרים אינו מקבל טומאה. רש"י אומר את זה במפורש בפרשת בחוקותי: " ורדו בכם שנאיכם. שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם, שבשעה שאמות העולם עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי, שנאמר (שופטים ו ג. ד) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ, אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם, וכן הוא אומר (מיכה ג ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו' " (רש"י ויקרא כו,יז).

אומות העולם והמכשפים שלהם יודעים להשפיע על הירח כדי להזיק לישראל. לכן בקידוש הלבנה אנחנו מתפללים לה' שלא יקבל את הכישופים שלהם. כמו שכתוב בנוסח התפילה: " בָּרוּךְ יוצְרֵךְ בָּרוּךְ עושךְ בָּרוּךְ קונֵךְ בָּרוּךְ בּורְאֵךְ: כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַקְּדִים ירקד ג' פעמים כְּנֶגְדֵּךְ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִגַּע בַּךְ כַּךְ אִם יְרַקְּדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדֵּנוּ לְהַזִּיקֵנוּ, לֹא יוּכְלוּ לִגַע בָּנוּ וְלֹא יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְלֹא יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רוֹשֶׁם תִּפּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדל זְרועֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן: כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרועֲךָ בִּגְדל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפּל: ".

פרשת שבוע: פרשת כי תבוא סוד הביכורים

פרשת כי תבוא תשע"ה

גיליון מס' 234 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

סוד הביכורים

מדוע מצוות הבאת הביכורים כה חשובה?

האם יש תחליף לביכורים כאשר אין בית מקדש?

בתחילת פרשת כי תבוא הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא מביא דבר נפלא על חשיבות התפילה והביכורים. משה רבנו היה מוטרד מחורבן בית המקדש העתידי והפסקת הקרבת הביכורים. לכן הוא התקין שלוש תפילות ביום כתחליף להקרבת הביכורים. כמו שכתוב: " אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. " (מדרש תנחומא כי תבוא סימן א).

מדוע משה רבנו התייחס דווקא להפסקת הביכורים לאחר החורבן ולא שאר הקרבנות?

למה דווקא התקנת התפילות באה כתחליף לביכורים?

כדי לענות על השאלות האלה ניעזר בספרי ובפירוש המלבי"ם כדי להבין את מהות הביכורים.

מצוות הבאת הביכורים חלה לאחר כיבוש הארץ וניתנה בסמוך לפסוק המתאר את ירושת הארץ ויישובה.

כמו שכתוב:   וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה  (דברים כו,א-ב).

ה"ספרי" מפרש שבזכות קיום מצוות הביכורים אנחנו מצליחים ליישב את הארץ ולשמור עליה.

" והיה כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ......וירשתה וישבתה בה  ,בשכר שתירש, תשב." (ספרי כו,א).

מכאן אנחנו רואים שיש קשר הדוק בין ארץ ישראל ובין מצוות הביכורים. המלבי"ם מוסיף ואומר שהביכורים באים לדחות את הטענות של אומות העולם בנוגע לזכותנו על הארץ. לכן בזמן הבאת הביכורים אנחנו מחוייבים לקרוא פסוקים המזכירים את הבטחת הארץ לאבותינו.

וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.(דברים כו,ג) .

"  לכן בא מצות ביכורים, לפרסם כי הארץ נשבע ה' לאברהם לתת לנו. ובא מצות הקריאה בעת הבאת הביכורים, להסיר טענת האומות שאומרים שלסטים אנחנו." (תורה אור -מלבי"ם דברים כו, ד).

בנוסף לארץ ישראל  מצוות הביכורים מכילה גם בחינה של בנין בית המקדש.

יש מצווה להביא את הביכורים לעזרה ולהניף אותם מול ההיכל. מצווה זאת אינה מתקיימת על ידי שליח אלא על ידי בעל השדה עצמו.

ה"ספרי" לומד מפשט הפסוק, שבזכות הבאת הביכורים לבית המקדש אנחנו זוכים לארץ ישראל ובנין בית המקדש. התכלית של ישיבתנו בארץ ישראל מתקיים כאשר אנחנו בונים את בית המקדש ומביאים את הביכורים.

פרשת השבוע: פרשת כי תצא האם יש דבר כזה עמלק?

פרשת כי תצא תשע"ה

גיליון מס' 233 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                              האם יש דבר כזה עמלק?

מדוע המלך צריך להילחם בעמלק?

איך ניתן לזהות את עמלק היום?

בסוף פרשת כי תצא נמצאת פרשת מחיית עמלק. ננסה להבין את המשמעות של מחיית עמלק לאורך כל הדורות על בסיס פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה של הרב משה לוריא זצ"ל.

ראשית נדון בזמן הנכון להשמדת עמלק. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים על בסיס התלמוד בבלי (סנהדרין כ ע/ב), שמלך ישראל צריך לקיים את מצוות מחיית עמלק ולאחר מכן לבנות את בית המקדש.

"שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" (דברים יב,ה ) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" (ראה שמואל א טו,א-ג).  והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו.  ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." (שמואל ב ז,א-ב)." (רמב"ם הלכות מלכים פרק א, הלכות א ו-ב).

המלך הוא בחינת הכתר מצד הקדושה, לכן הוא מסוגל להכניע את עמלק שגם הוא בחינת הכתר אבל מצד הטומאה.

שלוש פעמים בהיסטוריה של עם ישראל התקיימו הדברים לפי הסדר הבא: מינוי מלך, מלחמה בעמלק ובנין בית לה'.

במדבר, משה רבנו הנהיג את העם במעמד של מלך ולאחר מלחמה בעמלק בנה את המשכן. בהמשך, שאול לאחר שנמנה למלך נכשל במלחמתו נגד עמלק לכן לא בנה את בית המקדש. יותר מאוחר, לאחר שדוד המלך נלחם בעמלק התאפשר לבנו-שלמה לבנות את בית המקדש הראשון. גם בית שני לא נבנה רק לאחר הכנעת המן שהיה מזרע עמלק.

למעשה עמלק לא הוכנע לגמרי לכן נחרבו שני בתי המקדש. בזמן הגאולה השלמה אנחנו מצפים שמלך המשיח יכרות לגמרי את גזע עמלק מן העולם וזה יגרום לבית המקדש השלישי להתקיים לעולם.

יש קשר בין עמלק ובין חורבן בית המקדש או מניעת בנייתו.

כמו שמובא במדרש תנחומא: " רבי יהושע בן לוי בשם רבי אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר: תמחה את זכר עמלק. וכתוב אחד אומר: כי מחה אמחה (שם יז יד).
כיצד יתקיימו שני כתובים אלו? עד שלא פשט ידו בכסא, תמחה כשפשט ידו בכסא, מחה אמחה
אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' (ירמ' ג יז). לפיכך מחה אמחה. ונאמר,כי יד על כס יה מלחמה לה' (שמ' יז טז). "

(מדרש תנחומא כי תצא, יא).

פרשת שופטים- פרשת שבוע מהו שלטון ישראל אמיתי?

פרשת שופטים תשע"ה

גיליון מס' 232 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מהו שלטון ישראל אמיתי?

למה הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך ככל הגויים?

איך לזרז את הגאולה?

פרשת שופטים עוסקת בסדרי השלטון של עם ישראל. המאמר מבוסס על פירוש "טללי חיים" של הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת שופטים דפים: תטו-תצג.

קיימות ארבע בחינות של הנהגה בתוך עם ישראל וכולן מופיעות בפרשת שופטים: המלכות, הסהנדרין, הכהונה והנבואה.

מרכזי השלטון האלה פועלים בתחומים שונים ואינם מתנגשים ומזרימים חיים בעם ישראל.

ניתן לראות את עם ישראל כאדם כללי ולדמות את העם לחלקים השונים המרכיבים את האדם. האדם בנוי מארבעה חלקים: הנפש, הרוח, הנשמה והחיה. כל בחינה של הנהגת העם מקבילה לחלק בגוף האדם.

המלכות העוסקת בחיים החומריים של עם ישראל מקבילה לנפש.

הסנהדרין שמכוון את חיי עם ישראל על פי התורה בא כנגד הרוח.

הכהונה האחראית על עבודת המקדש ומחברת את ישראל לשכינה באה כנגד הנשמה.

ולבסוף הדרגה הגבוהה ביותר, הנבואה המביאה את דבר ה' לעם ישראל כנגד החיה.

מי מנהיג את ישראל? המלך, הכהן הגדול או נשיא הסנהדרין?

עם כל כך הרבה מנהיגים זה עלול לגרום לבלבול גדול ואי-יציבות שלטונית.

למעשה כל אחד מנהיג בתחומו ולא מתנגש עם האחרים.  

לדוגמא, המלך אחראי על הנושאים הקשורים לביטחון, לכלכלה, לרווחה, לתשתיות וכד'.

לעומת זאת הסנהדרין מכוון את המלך כדי שיפעל בדרכי התורה גם בהחלטות שלכאורה אינן קשורות באופן ישיר להלכה.

הכהן הגדול נמצא בלב עבודות הקרבנות ומהווה מקור של רוחניות לכל עם ישראל כדי לחזק את דבקות העם בהקב"ה.

כל אחד מראשי העם הינו יחיד והינו הלב של חלק מהאדם הכללי הנקרא עם ישראל.  מערכת השילטון של עם ישראל מורכבת מארבעה רבדים כאשר כל אחד הינו הלב של הרובד שלו.

עכשיו נתמקד בפסוקים העוסקים במינוי המלך.

אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ  (דברים יז,יד-טו).

לפי פשט הפסוק הדרישה של המלך באה מצד העם כדי להידמות לאומות העולם. בהמשך הקב"ה מצווה אותנו למנות מלך שייבחר על ידו. לכאורה יש כאן סתירה. האם שורש המצווה בא מבקשת עם ישראל או ציווי אלוקי?

ניתן ליישב את הקושי על פי הדברים שהבאנו למעלה. בחינת המלך הינה גשמית ועוסקת בניהול היום יומי של חיי העם. על פניו, גם באומות העולם הבחינה של מלכות קיימת.

פרשת שבוע: פרשת ראה למה בנו את המשכן בשילה?

פרשת ראה תשע"ה

גיליון מס' 231 מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

למה בנו את המשכן בשילה?

למה משכן שילה נבנה בחלק של יוסף?

במה משכן שילה עדיף על בית המקדש בירושלים?

תחילת פרשת ראה עוסקת בכניסה לארץ והיחס הנכון לעבודה זרה והקרבת קרבנות לה'. ראשית יש לאבד כל דבר של עבודה זרה ולהקריב קרבנות רק במקום המיועד לכך בהר הבית.

כמו שכתוב: אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם (דברים יב,ב).  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה (דברים יב,ה).

בפסוק ט' התורה רומזת על משכן שילה, כמו שכתוב: כִּי לֹא-בָאתֶם, עַד-עָתָּה--אֶל-הַמְּנוּחָה, וְאֶל-הַנַּחֲלָה (דברים יב,ט). רש"י מביא את דברי התלמוד: "מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים" (זבחים דף קיט ע/א).

נתמקד בפסוק זה וננסה להבין את המשמעות של משכן שילה המוגדר כזמני, שהתקיים 369 שנים.

מדוע  אין ציווי אלוקי או נבואה המכוונת את בני ישראל לבנות את המשכן במקום קבוע בשילה?

למה בחרו בשילה הנמצאת בנחלה של בני יוסף ולא בירושלים? מדוע למשכן שילה היה דין שונה ביחס לבית המקדש בנוגע לאכילת קדשים קלים?

הקמת משכן שילה מופיעה בספר יהושע באמצע חלוקת הארץ לשבטים. הקמת המשכן מופיעה בפסוק אחד בלבד, סמוך לחלוקת הארץ לשבט יהודה ולבני יוסף: אפרים ומנשה.

כמו שכתוב: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם. (יהושע יח,א).

ראוי לציין שבפסוק המתאר את הקמת המשכן בשילה מוזכרים נושאים מרכזיים כמו אחדות העם וכיבוש הארץ. הפסוק מתתחיל באחדות: וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ממשיך בהקמת המשכן וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד ומסיים בכיבוש הארץ ללא מאמץ: וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם.

נראה לומר, שאחדות העם צריכה להקדים את בנין המשכן או בית המקדש ולאחר מכן הקב"ה עוזר לכבוש את הארץ ביתר קלות.

נראה לומר שלאחר שמשכן שילה נבנה מתוך אחדות וללא ציווי אלוקי הוא עמד תקופה ארוכה מאוד של 369 שנים. עלינו ללמוד מבאי הארץ, ולבנות מזבח בהר הבית כדי לחדש את עבודת הקרבנות, לאחר שהקב"ה כבר נתן לנו את מדינת ישראל וירושלים.

המלבי"ם מפרש למה יהודה ויוסף קיבלו את נחלתם לפני כולם, לפני הקמת משכן שילה. משבטים אלה עתיד לצאת שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.