הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, ספטמבר 15, 2018

פרשת השבוע: פרשת וילך - מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך  תשע"ט
גיליון מס 343  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                          

מהו המסר המוצפן של משה רבנו?

פרשת וילך מציינת את סיום המנהיגות של משה רבנו ותחילת שלטון של יהושע. 
משה רבנו מכריז מול כל העם שיהושע עומד להחליף אותו ומברך אותו בברכת "חזק ואמץ". 
כמו שכתוב: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ--כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם; וְאַתָּה, תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם (דברים לא,ז).
לאחר מכן התורה מציינת שמשה רבנו סיים לכתוב את כל התורה והוא מוסר אותה למשמרת לכוהנים הנושאים את ארון הברית.
עד כאן הכל נראה הגיוני.
בפסוק הבא באופן מפתיע, משה רבנו מוסר לעם ישראל את מצוות הקהל.
כמו שכתוב: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת.:  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל—בְּאָזְנֵיהֶם  (דברים לא,י-יא).
לפי מנין המצוות של ספר החינוך זאת המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות.
מדוע משה רבנו נזכר דווקא עכשיו למסור את מצוות הקהל לפני מותו?
האם יש קשר בין המצווה הזאת ומסירת המנהיגות ליהושע?
האם משה רבנו התכוון לשלוח מסר מוצפן לדורות? אם כן אז מהו המסר? 
ראשית נעלה 2 נקודות מתוך הפסוק הראשון של מצוות הקהל.
התורה משתמשת במילה "קץ" (מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה) כדי לציין את סוף שנת השמיטה. 
המילה "קץ" חוזרת מספר פעמים בתורה בהקשרים שונים. בימי המבול:  וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (בראשית ו,יג), בזמן יוסף הצדיק כאשר הוא יצא מהכלא כדי לפתור את חלום פרעה: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, (בראישת מא,א) ועוד מקומות נוספים.
ברוב המקומות מדובר במהלכים היסטוריים חשובים שהשפיעו על עם ישראל והעולם כולו.
המילה "קץ", מזכירה את קץ הימים וימות המשיח. התלמוד משתמש בביטוי "קץ הימים" כדי לתאר את ימות המשיח.

יום ראשון, ספטמבר 09, 2018

ראש השנה: על מה הקב"ה דן אותנו?

ראש השנה  תשע"ט

גיליון מס 342  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
                                                        

על מה הקב"ה דן אותנו?

ביום ראש השנה הקב"ה דן את ישראל והעולם כולו. בתלמוד הבבלי כתוב שכולם עוברים לפני הקב"ה אחד, אחד.
כמו שכתוב: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון" (ראש השנה דף יח ע/א).
התלמוד מביא 3 פירושים על הביטוי "בני מרון".
כמו שכתוב: "מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני אמרנא ריש לקיש אמר כמעלות בית מרון  אמר  רב יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד" (ראש השנה דף יח ע/א).
מדוע התלמוד מביא 3 פירושים ואינו מסתפק באחד?
מה מבדיל בין שלושת הפירושים?
נביא את דברי הרב אברהם יצחק הלוי כלאב מתוך ספרו "אבני ברקת".
ראשית הוא מביא את פירוש המהר"ל על דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". (פרקי אבות א,ב).
המהר"ל מפרש שהמשנה רומזת לשלוש בחינות המאפיינות את שלמות האדם.
הראשונה היא שלמות האדם בעצמו בזכות התורה. השנייה היא שלמות האדם כלפי בוראו בעזרת עבודת הקרבנות.
הבחינה השלישית היא היחס כלפי הזולת ועשיית הטוב לכל הסובבים אותו.
כמו שכתוב:" ..מה שהתורה היא משלמת האדם עד שהוא בריאה שלימה מצד עצמו. ואח"כ אמר על העבודה, והעבודה שהיא עבודה בעצם ובראשונה היא העבודה בקרבנות, ואין דבר יותר ראשון מזה, וכל שאר הדברים שהם עשיית המצוות לעשות רצון ה' יתברך נכללים תחת העבודה........וכנגד השלישי שצריך שיהיה האדם שלם וטוב עם זולתו, וזהו על ידי גמילות חסדים..." (מהר"ל דרך חיים, פרק א, משנה ב דף כו).
לפי הרב כלאב ניתן למצוא קשר בין דברי המהר"ל ופירוש הביטוי "בני מרון".
דברי חכמים אמרו "כבני אמרנא", רש"י מפרש שמדובר בפתח קטן המשמש לספירת הכבשים להפרשת המעשר, כאשר כל כבש עשירי מוקדש לה'. זהו רמז לקשר עם הקב"ה.
ריש לקיש אמר שזה מעלות בית מרון, כאשר אי אפשר ללכת יותר מאדם אחד על רוחב השביל. זה רומז על שלמות האדם באופן פרטי כאשר הוא משיג לבדו את מדרגתו הרוחנית.
הפירוש השלישי, חיילות בית דוד, רומז על קשר של האדם כלפי החברה ועל אחדות הדרושה בזמן ניהול מלחמה.
למעשה, האדם נידון בראש השנה בשלושה מישורים: תיקון מידותיו, יחסו כלפי הקב"ה והתנהגותו כלפי החברה.
(ראה ספר של הרב כלאב, אבני ברקת דף רב).
נראה לומר שגם בקרבנות שמקריבים בבית המקדש, ניתן למצוא את 3 הבחינות האלה.

יום רביעי, אוגוסט 22, 2018

פרשת שבוע: פרשת ראה - מי בחר בהר הבית, האדם או הבורא?

פרשת ראה תשע"ח
גיליון מס 341  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מי בחר בהר הבית, האדם או הבורא?

לאורך ספר דברים ישנו ביטוי שחוזר 19 פעמים, מפרשת ראה עד פרשת כי תבא: המקום אשר יבחר ה'.
לפי הפשט מדובר במקום בית המקדש בירושלים: הר הבית.
נביא מספר פסוקים לדוגמא:
 יב,יח כִּי אִם-לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ- (דברים יב,ח)
טז,ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, (דברים טו,ו) 
יז,ח וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ. (דברים יז,ח) 
כו,א וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם (דברים כו,א)
אנחנו יודעים עד כמה התורה חוסכת במילים, באותיות או אפילו בתגים שמעל האותיות.
מה המשמעות של הביטוי הזה?
מדוע הוא כתוב בלשון עתיד "אשר יבחר" כאשר הקב"ה ברא את העולם מאבן השתייה הנמצאת בלב קודש הקודשים  מתחת לארון הברית.
כמו שכתוב בתלמוד ירושלמי: " אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה אבן שתייה שממנה הושתת העולם." (תלמוד ירושלמי דף כז,א פרק ה הלכה ג).
הר הבית נבחר על ידי הקב"ה לפני בריאת העולם, כאשר אדם הראשון הקריב שם קרבן ואחריו נח ובהמשך האבות.
כמו שמובא ברמב"ם בהלכות בית הבחירה: "ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דויד ושלמה המזבח בגורן ארוונה--הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נוח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.  ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא. (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב').

יום ראשון, אוגוסט 12, 2018

פרשת השבוע- פרשת עקב: איך להצליח במבחן העשירות?


פרשת עקב  תשע"ח
גיליון מס 340  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

איך להצליח במבחן העשירות?

בפרשיות הראשונות של חומש דברים אנחנו נמצאים בתקופת מעבר בין שני דורות. הדור שיצא ממצרים סיים את תפקידו, כאשר דור הנכנס לארץ ממשיכים את דרכם.
קיימים הבדלים רבים בין הדורות האלה. נתמקד בנקודה אחת כאשר הקב"ה מבקש מבני ישראל העומדים להיכנס לארץ דבר אחד בלבד: יראת ה'.
כמו שכתוב:
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה ה' אֱלֹקיךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹקֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙.. (דברים י, יב).
בעל ה"שפת אמת" מפרש שדור המדבר מתאפיין על ידי אהבת ה'.
הקב"ה נתן הרבה ייסורים לבני ישראל במשך 40 שנה.
הם עברו את הניסיונות בהצלחה בזכות אהבת ה' החזקה שלהם, כמו שכתוב:
וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲךָ֜ ה' אֱלֹקיךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר (מצותו) [מִצְוֹתָ֖יו] אִם־לֹֽא׃ (דברים ח,ב).
דור המדבר הוכיח את אהבתו להקב"ה, עכשיו דור הנכנס לארץ נדרש לגלות את יראת ה'.
ה"שפת אמת" מסביר את המשמעות של הדורות ביחס לקשר עם הקב"ה.
יש שני סוגים של ניסיונות: ניסיון מתוך עוני או מתוך עושר.
כמו שכתוב בפרקי אבות: "רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני." (מסכת אבות, פרק ד משנה ט).
דור המדבר נמשל למי שקיים את התורה מתוך  עוני. כאשר אין להם ארץ, שלטון עצמאי, קרקעות, צבא, כלכלה ועוד....
הם עמדו בכל הייסורים מתוך אהבת ה'.

יום שישי, יולי 20, 2018

פרשת שבוע: פרשת דברים תשעה באב - להחזיר את הגבירה למקומה!

פרשת דברים- ט' באב תשע"ח

גיליון מס 339  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

להחזיר את הגבירה למקומה!

תקופת בין המצרים הינה תקופה קשה לעם ישראל. למרות זאת, יום תשעה באב הינו גם יום של תקווה וגילוי חיבה מצד הקב"ה.
כתוב בתלמוד בבלי, כאשר הגויים נכנסו להיכל ולקודש הקדשים הם ראו שהכרובים מחובקים זה בזה.
כמו שכתוב: " אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר {איכה א-ח} כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה:" (תלמוד בבלי, יומא דף נד ע/ב).
כאשר הכרובים מחוברים, זהו סימן של קירבה בין ישראל ובין הקב"ה. (ראה מסכת בבא בתרא דף צט ע/א).
קשה להבין שבזמן חורבן בית המקדש, בזמן שפל של עם ישראל, הקב"ה מגלה את חיבתו לישראל?
הפרשיות האחרונות של ספר במדבר שאנחנו קוראים בשלושת השבועות עוסקות בדיני נחלות, מעשה פנחס, ברכות בלעם, קרבנות המועדים, דרישות בנות צלפחד, דיני ירושה, חלוקת הארץ לפי השבטים, דין ערי מקלט, מלחמה וכיבוש עבר הירדן והכנה לכניסה לארץ ישראל.
האם יש קשר בין הנושאים האלה וימי בין המצרים?
נענה לשאלות האלה בעזרת מאמר של בעל ה"בית גנזי" על פרשת פנחס וכך נבין את משמעות ימי בין המצרים.
ראשית נבהיר את מהות הקשר של ישראל עם הקב"ה. בני ישראל נחשבים כבנים כלפי הקב"ה.
הבנים יורשים את אביהם באופן אוטומטי ללא קשר להתנהגותם. כך עם ישראל ביחס להקב"ה. כמו שכתוב: בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקיכֶם (דברים יד,א).
גם כאשר עם ישראל חוטא הוא עדיין נחשב כיורש של ה'.
האהבה של האבא מבטלת את כל החטאים של הבן.
הקרבה שלנו להקב"ה באה מדין ירושה.
הגויים מנסים לאורך כל ההיסטוריה להרחיק אותנו מהקב"ה ואפילו להחליף אותנו.
זה מה שהיה עם ניסיון של בלעם להכשיל את בני ישראל עם בנות מדין. המטרה היתה להעמיד את השפחה- כזבי בת צור במקום הגבירה-אשתו של זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון.
כאשר נשיא שמעון ביקש להתחתן עם נסיכת מדין, למעשה הוא ניסה להכניס את הגויים בתוך עם ישראל כדי שיהיה להם מעמד זהה כלפי ה'.
זהו חילול ה' גדול מאוד, כאשר בני ישראל מוותרים על מעמדם של בנים לטובת הגויים.
כמו שכתוב: "גברת הבית כביכול מגורשת ממקומה ובאה במקומה שפחה כי תירש גבירתה ואין לך עלבון וחרפה גדולה מזו...." (בית גנזי, פנחס דף תתקע).
פנחס הפסיק את החילול ה' ותיקן את החטא. כאשר פנחס הרג את זמרי ביחד עם המדינית הוא הוריד את השפחה הטמאה למעמדה הטבעי והחזיר את הגבירה המסמלת את השכינה למקומה.
כתוצאה ממעשה הגבורה, פנחס זכה בכהונה ובחיי נצח.

יום שישי, יולי 13, 2018

פרשת שבוע: פרשת מטות מסעי - מאיפה בא הרצח?

פרשיות מטות מסעי תשע"ח
גיליון מס 338  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

מאיפה בא הרצח?

בסוף ספר במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל התורה מצווה אותנו על ערי מקלט. דין ערי מקלט הינו חדשני ומהפכני שמראה עד כמה השכל האלוקי מתגלה דרך תרי"ג המצוות.
רוצח שהרג בשוגג יהודי אחר חייב לעבור לגור בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול של אותו הדור.
ננסה להבין לעומק את המשמעות של מות הכהן הגדול ושהיית הרוצח בעיר מקלט.
למה הרוצח צריך לגור דווקא עם לווים?
מדוע  הרוצח בשוגג יכול לחזור לביתו לאחר מות הכהן הגדול?
במה מות הכהן הגדול מבטלת את יצר הנקמה של גואל הדם?
ראשית נראה את דברי רש"י המביא 2 פירושים לגבי מות הכהן הגדול.
פירוש הראשון מציין את הניגודיות הקיימת בין הרוצח בשוגג שקיצר חיי אדם מול תפקיד הכהן הגדול שמאריך את חייהם של ישראל.
פירוש השני מכיל ביקורת מסוימת על הכהן הגדול שלא התפלל מספיק כדי למנוע את הרציחות בשוגג בישראל.
כמו שכתוב: "שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול ד"א לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו". (רש"י, במדבר לה,כה).
במה הכהן הגדול מאריך את חיי עם ישראל?
בעל ה"שפת אמת" מפרש שאדם שרצח, אפילו בשוגג נפגע מהשפעת מעשה הרצח.
הכהן הגדול מביא חיים לעולם, לכן הוא יכול לגבור על כוח המוות שנמצא ברוצח הזה.
כמו שכתוב: " כיון שהרג נפש נדבק בו כח המיתה וחלק מלאך הממית בר מינן ונעשה מזיק ויכול להזיק חס ושלום ולגרום מיתה ולכן הושם לו מקום." (שפת אמת, מסעי שנת תרנ"ד דף 200).
נראה להוסיף שהכהן הגדול מביא חיים לישראל בגלל הקרבת קרבנות ציבור ועבודת יום כיפור המכפרים על עוונות ישראל.

יום שישי, יוני 29, 2018

פרשת השבוע: פרשת בלק מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק תשע"ח
גיליון מס 337  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                        

מי ממשיכי דרכו של בלעם?

פרשת בלק מציינת את הקנאה החולנית של אומות העולם נגד ישראל. ראש סדר העדיפויות של בלק ובלעם הוא להזיק לישראל.
במקום לדאוג לעם שלהם ולרווחתם הם פועלים בכל כוחותיהם נגד עם ה'.
אחד הדברים הבולטים שהם עושים, הוא בנין 7 מזבחות כדי להקריב עליהם אילם ופרים. 
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.   (במדבר כג,א).  
רש"י מפרש שהמספר 7 אינו מקרי. אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב בנו 7 מזבחות כאשר לא כתוב במפורש בתורה האם הם הקריבו עליהם קרבנות. במקום אחד בלבד, במעמד עקידת יצחק בהר המוריה כתוב שאברהם העלה עולה במקום יצחק. 
כמו שכתוב: וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ  (בראשית כב,יג).
בלעם הרשע התכוון לבנות 7 מזבחות כנגד כל מזבחות האבות כדי להראות להקב"ה שהוא שווה יותר מהם.
רש"י לומד את זה מתוך תוספת "ה" הידיעה בפסוק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי. 
כמו שכתוב :" שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן אלא את שבעת המזבחות אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות ואני ערכתי כנגד כולן אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו (שם) ויעתק משם ההרה וגו' (שם יג) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה ויצחק בנה אחד (שם כו) ויבן שם מזבח וגו' ויכרו שם עבדי יצחק באר ויעקב בנה שתים אחד בשכם ואחד בבית אל " (רש"י, במדבר כג,ד).
מה המשמעות של בנין מזבח?
מדוע האבות לא הקריבו קרבנות על המזבחות שהם בנו?
למה דווקא הקרבת קרבנות על מזבח מכפר על עוונות האדם?
המאמר מבוסס על פירוש "בית גנזי" על התורה. 
כאשר אדם בונה מזבח הוא מתכוון להראות לבורא העולם שהוא מוכן למסור את נפשו למענו. מעשה הבנין עצמו מעיד על הכוונה האמתית של האדם, כאשר הוא עושה מעשה של ממש.
המחשבה או הכוונה אינם מספיקים,, יש לעשות מעשה כמו זה של בנין מזבח. 
כמו שכתוב: "ומה שנעשה במקדש על ידי קרבן, עשו האבות בלי קרבן להורות בכל פעם שהם מוכנים למסור עצמם לה' יתברך." ( בית גנזי, בלק דף תתיט).
בבית המקדש היו שני סוגים של מזבח: מזבח האדמה ומזבח הזהב.
על מזבח האדמה שהיה בעזרת הכהנים, היו מקריבים את הקרבנות וזורקים עליו את הדם.
לעומת זאת, על מזבח הזהב לא היו מקריבים בהמות אלא קטורת הסמים. הקטורת מסמלת דבר רוחני כאשר אין בה ממש חוץ מהריח.

יום רביעי, יוני 20, 2018

פרשת השבוע: פרשת חוקת מנהיגות ניסית או גשמית, מה עדיף?


פרשת חוקת תשע"ח
גיליון מס 336  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                                                       

מנהיגות ניסית או גשמית, מה עדיף?

בפרשת חוקת משה רבנו ואהרון הכהן נענשים בחומרה רבה כאשר הם לא יזכו להיכנס לארץ ישראל.
זהו עונש קשה ביותר עבור שני מנהיגים שלחמו נגד פרעה ומתנגדי הגאולה במצרים. במשך 40 שנה הם הנהיגו את בני ישראל במדבר והתמודדו עם תלונות, מרד ומצבים קשים ביותר.
קשה להבין את חומרת העונש כאשר הם הכו בסלע במקום לדבר אליו.
האם יש קשר בין המעשה שלהם ובין העונש?
במה שונה ההכאה בסלע מהדיבור אליו?
האם היה מקום לסלוח למשה רבנו ואהרון על טעותם לאור כל מה שהם עשו לבני ישראל עד כה?
נביא את דברי הרב חיים כהן "החלבן" על פרשת חוקת.
ראשית נבין את ההבדל בין דור המדבר ובין דור הנכנס לארץ.
דור המדבר יצא ממצרים וראה במו עיניו את כל הנסים שהקב"ה עשה עבורם. זהו דור שראה את ה' בצורה המוחשית ביותר בקריעת ים סוף כמו שכתוב במדרש:
"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל..." (מכילתא בשלח ג.)
הם קיבלו את התורה מהשמים, הם אכלו את המן המכונה לחם מהשמים.
דור המדבר קיבל את כל צרכיו ובקשותיו באופן מיידי מאת ה'.
ניתן להשוות את דור המדבר לתינוק המקבל את כל צרכיו מאמו.
לעומת זאת, דור הנכנס לארץ שונה לחלוטין. הם יצטרכו לעשות מעשים כדי לספק את צרכיהם.
הם ילחמו נגד שבעת העמים כדי לכבוש את הארץ.
הם ידאגו לפרנסתם ויזרעו בשדות כדי לאכול. הם יבנו בתים ויקימו יישובים כדי לגור בהם.
למעשה זהו דור בוגר יותר מזה שיצא ממצרים. לכן היחס והנהגה צריכים להיות שונים.
בארץ ישראל לא יהיו נסים גלויים כמו במדבר.
בארץ ישראל על כל אחד מישראל לעשות מעשה ולאחר מכן הקב"ה יכול לעזור בעזרת נסים.
בנקודה הזאת  משה רבנו טעה. כאשר הוא היכה בסלע הוא פעל בצורה לא נכונה עבור הדור נכנס לארץ.
ההכאה מתאימה לתינוק כדי לחנך אותו ולתת לו פתרון מיידי כמו נס מהשמים.
הדיבור מראה על שיתוף פעולה והסכמה של אדם בוגר ואחראי.
דור המדבר הוא כולו נשמה ומלא רוחניות.

יום ראשון, יוני 10, 2018

פרשת שבוע: פרשת שלח לך - איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך תשע"ח
גיליון מס 335  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com                    

איך לממש את ירושת הארץ?

פרשת שלח לך עוסקת בסירוב בני ישראל להיכנס לארץ ישראל. ננסה להבין את הייחודיות של ארץ ישראל ביחס לשאר הארצות מתוך ספר "ממעיני הישועה" של הרב יעקב משה חרל"פ. 
בנוסף לכך נפרש את ההבדל בין נחלה, ירושה וישיבה בארץ ישראל ומה היא המשמעות המעשית לימינו?
ארץ ישראל היא המקום המיועד מבריאת העולם לקיום מצוות התורה. לאחר קבלת התורה, ארץ ישראל היא המקום הטבעי ביותר לחיות בו.
לעם ישראל יש קשר מיוחד עם ארצו המבטא את הרגש הלאומי בצורה אמתית. (ראה ספר "ממעיני הישועה", סגולת ישראל פרק ב' הרגש הלאומי בישראל דף שכא).
נראה לומר שהלאומיות של אומות העולם לגבי ארצם מתחילה להתמוסס עם הגלובליזציה של העולם וביטול הגבולות בין המדינות.
לעומת זאת הלאומיות של עם ישראל הולכת ומתחזקת כאשר הרצון לחזור לארץ האבות מתגבר בכל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא נמצא בו.
הגלות היא דבר קשה מאוד לעם ישראל. הניתוק מהארץ משפיע בצורה רוחנית ומשכיחה את ה' ואת תורתו.
יעקב אבינו חזה את סכנת הגלות ודאג לבניו לפני היציאה לגלות הפרטית שלו לחרן. 
לפי סדר העולם התורה שייכת לארץ ישראל בלבד. לאור סכנת השכחה השולטת בחו"ל יעקב ביקש מהקב"ה שישרה קצת שכינה גם מחוץ לגבולות הארץ.
הקב"ה ענה בחיוב לתפילתו וקיפל את כל הארץ תחתיו, בהר הבית.
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו' מאי רבותיה אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו" (חולין דף צא/ב).
הרב חרל"פ מפרש שכאשר הארץ הצטמצמה תחת גופו של יעקב אבינו, כל קדושת הארץ אף היא התרכזה בד' אמותיו.

יום חמישי, יוני 07, 2018

פרשת שבוע: פרשת בהעלותך : הפיצוי של בני ישראל


פרשת בהעלתך תשע"ח
גיליון מס 334  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הפיצוי של בני ישראל

פרשת בהעלתך ממשיכה לעסוק בחנוכת המשכן לאחר הקרבת קרבנות של 12 הנשיאים. ראשית, עם הדלקת המנורה; שנית' עם טהרת הלוויים לקראת עבודת המשכן.
בהמשך, הקב"ה מצווה את בני ישראל להקריב קרבן פסח במועדו ולאחר מכן דין פסח שני.
מדוע הקב"ה ציווה את בני ישראל להקריב את קרבן פסח, הרי הם התחייבו כבר במצרים לדורות?
האם יש קשר בין קרבן פסח ובין חנוכת המשכן?
מדוע אלה שהיו טמאים בזמן פסח ראשון התלוננו בקשו הזדמנות שנייה?
המאמר מבוסס על פירוש ה"בית גנזי" על הפרשה.
ראשית נביא את דברי ה"שפתי כהן" (מקובל גדול מצפת ותלמיד של רבי יוסף קארו) שמפרש על בסיס דברי הזוהר את ענין קרבן פסח.
בני ישראל חשבו שאין מקום להביא קרבן פסח במדבר אלא במצרים ובעתיד בארץ ישראל.
בני ישראל היו מאוכזבים כמו שבט לוי שלא היו שותפים בהבאת קרבנות ומתנות לכבוד חנוכת המשכן כמו הנשיאים.
כאשר הקב"ה ציווה אותם להקריב קרבן פסח הם שמחו שמחה גדולה.
כמו שכתוב: " עם כן עם מה שאמר בזוהר ובא סיוע לדברנו שהיו חושבים ישראל שאין חייבין ישראל אלא פסח מצרים לבד והיו עגומי נפש ודואגים על שלא הקריבו לחנוכת המזבח והיו בהם שלא היו יכולין להקריב, להביא קערת כסף מזרק כסף כף זהב כשצווה להם לעשות הפסח ביום י"ד אחר קרבן הנשיאים שמחו שמחה גדולה שקרבן פסח הוא נקרא עולה...." (שפתי כהן, בהעלתך דף קכג).
עלינו להבין במה הקרבן פסח מתחבר לחנוכת המשכן, כאשר עלינו להביא קרבן פסח בכל שנה.
ה"בית גנזי" מפרש שקרבן פסח אינו בא לכפר על חטא כלשהו כמו שאר הקרבנות. קרבן פסח בא לקרב אותנו להקב"ה ללא שום תכלית.
לכן קרבן פסח מסוגל לפייס את בני ישראל כדי שירגישו שותפות בחנוכת המשכן.
ניתן לראות אסמכתא לדברים האלה כאשר האנשים שהיו טמאים ב-י"ד ניסן מבקשים לעשות את הפסח, הם מכנים את הקרבן: קָרְבַּן ה'.
כצו שכתוב: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר ט,ז).
מכאן ניתן לראות רמז שהקרבן הוא מיוחד ומיועד להקב"ה.
אנשים הטמאים הרגישו שהם אינם שותפים לחנוכת המשכן, לכן פנו למשה רבנו שייתן להם פתרון.
ה"בית גנזי" ממשיך ומעמיק במהות קרבן הפסח שמשתווה לקרבן הנשיאים.  
כאשר הקריבו קרבן פסח במצרים, בני ישראל שמו את הדם על המשקוף  של ביתם במקום המזבח, והיה איסור לאכול אותו מחוץ לביתם.

בנוסף לכך זהו קרבן ללא מתנות כהונה שכולו נאכל על ידי ישראל. זה נראה שבני ישראל נחשבים לכהנים עבור הקרבן פסח.

sharethis