הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, יוני 27, 2011

פרשת שבוע: פרשת חוקת הטומאה הוא סימן של חיבה

פרשת חקת תשס”ז גיליון מס' 70
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח דואר
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הטומאה הוא סימן של חיבה
איך אנחנו מחריבים במו ידינו את בית המקדש מידי יום?
מה החשיבות של מצוות עלייה להר הבית?


הפרשה פותחת בדיני פרה אדומה וממשיכה בדיני טומאת מת. התורה מדגישה את איסור כניסה לבית המקדש, עבור אדם טמא מת. איסור זה כל כך חמור שהקב"ה קבע עונש כרת למי שנכנס לבית המקדש בטומאה.
"...ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נידה לא זרק עליו..."(במדבר יט, יג).
בעל ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק: "זאת חקת התורה" שקיים קשר בין התורה ובין טומאת המת. לאחר קבלת התורה, בני ישראל עלו ברוחניות מעל שאר בני האדם. לכן מי שאינו יהודי לא נטמא באוהל שנמצא בו מת. למעשה בזכות קבלת התורה זכינו בדיני טומאה וטהרה, לכן התורה משתמשת במילים "חקת התורה" במקום "חוקת הטהרה". (אור החיים במדבר יט,ב)
לגוי אין דיני טומאה וטהרה, לכן אין לו שייכות להר הבית, המהווה את המקום הקדוש ביותר על כדור הארץ.
אז למה הוואקף שולט בהר הבית? איך אפשר לתת לגויים לחלל את מקום המקדש, יום יום ולשתוק?


יום ראשון, יוני 26, 2011

פרשת שבוע: פרשת חוקת הגויים מנצלים את חולשתנו

פרשת חקת תשס"ט גיליון מס' 168
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
הפרעה החדש?
הגויים מנצלים את חולשתנו


מה מחבר את פרשת פרה אדומה למלחמות בגויים, לכיבוש הארץ?
למה הגויים מנצלים את הרגעים של חולשת עם ישראל כדי לתקוף אותו?

פרשת חקת פותחת בעניין פרה האדומה וממשיכה במלחמות בגויים, היושבים בארץ כנען.

בני ישראל סיימו את תקופת הנדודים של ארבעים שנה במדבר. הם עומדים להיכנס לארץ ישראל כדי לכבוש אותה.
לכן זה הזמן הנכון, לקיים הלכה למעשה את דיני טומאה וטהרה. כאשר בני ישראל היו במדבר, הם חיו במעין בועה הרחוקה מכל דבר חומרי.
הם לא נטמאו ולא התחככו עם אומות העולם. עכשיו, המציאות שונה כי בני ישראל יצטרכו להילחם בגויים ולטהר את הארץ.
לקראת הכניסה לארץ, דיני טומאה וטהרה יהיו חלק מהשגרה של עם ישראל. לכן לפני המלחמות נגד הכנענים, האמורים ותושבי הבשן יש צורך בהזכרת דיני פרה אדומה.
למעשה יש הבדל מהותי בין ישראל ובין אומות העולם.
לאחר הפטירה ויציאת הנשמה, הגוף של ישראל מטמא טומאת אוהל. לעומת זאת הגוי מטמא בטומאת מגע בלבד.
הנשמה משאירה בגוף החומרי, שיריים של קדושה. על השיריים האלה כוחות הטומאה נדבקים ומתרכזים בגופת האדם. לכן, הגופה נקראת אב הטומאה ומטמאה דברים הסובבים אותה, בחלל החדר. (ראה בית גנזי חקת דף תרי).

יום שישי, יוני 24, 2011

פרשת שבוע: פרשת חוקת באר מים חיים כנגד בית המקדש

פרשת חקת תשס”ח גיליון מס' 121
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

באר מים חיים כנגד בית המקדש
למה בני ישראל מתלוננים על חוסר מים?
למה בני ישראל אמרו שירה על באר, לפני כניסתם לארץ?

פרשת חקת פותחת בעניין פרה אדומה, כדי לטהר את ישראל מטומאות חמורות, כמו טומאת מת, צרעת, זיבה ועוד.
לאחר מכן מרים, אחות משה רבנו נפטרה מן העולם, וכתוצאה מזה באר המים שליווה את בני ישראל במדבר, נעלם ביחד איתה.
בני ישראל מתלוננים למשה רבנו על חוסר המים. בהמשך הפרשה בני ישראל אומרים שירה על באר מיוחדת שהציל את עם ישראל מפני אויביו בסמוך ליציאת מצרים.
למעשה הנושא העיקרי של הפרשה עוסק בבארות מים.
בספר בראשית יצחק אבינו חפר שלוש בארות בארץ פלשתים. הוא קרא אותן בשמות שונים עקב הסכסוך שהתרחש עם הפלשתים של אז. בבאר השלישית הם השלימו. הרמב"ן ורבנו בחיי מפרשים שהבארות רומזות לשלוש בתי המקדש. כאשר בבית המקדש השלישי נזכה לשלום ולשלווה.
מתוך פירוש זה על הבאר השלישית, נראה לומר, שבית המקדש הינו הפתרון היחיד לסכסוך עם אויבינו.
מה משותף לבית המקדש ובאר מים חיים?
רבנו בחיי מסביר שמי הבאר נמשלים לתורה, וכידוע התורה יוצאת מבית המקדש.
הרמב"ן משווה את באר מים חיים לבית המקדש כמו שכתוב: " כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק, ולכן הזכיר באר מים חיים " (רמב"ן בראשית פרק כו פסוק כ ).
בעל השם משמואל מרחיב ואומר שמים החיים נובעים מעומק האדמה ועולים למעלה על פני האדמה מתוך הבאר.
ההתחדשות של המים החיים דומה להקרבת הקרבנות ובנין בית המקדש.
מטרת הקרבת הקרבנות, היא להתקרב אל הקב"ה. אנחנו מנסים להתחבר לשמים ולדברים עליונים על ידי מעשים חומריים.
הדרך שעוברים המים מתוך האדמה עד פני הבאר, דומה לסדר עבודת הקרבנות בבית המקדש.
במדבר בני ישראל לא היו צריכים להתאמץ כדי לשתות מים. הם קיבלו הכל מן המוכן בזכות האבות, מרים ומשה רבנו.
לקראת הכניסה לארץ ישראל הדברים משתנים.
על ישראל לעשות מעשה כדי לקבל מים חיים. אנו צריכים לחפור את הבאר ואז הקב"ה מצליח את דרכנו.
זה למעשה, מה שמתרחש במעמד השירה על הבאר.
לפני כניסתם לארץ ישראל, ראשי בני ישראל בכבודם ובעצמם חופרים את הבאר.
בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם; וּמִמִּדְבָּר, מַתָּנָה. (במדבר כא, יח).
כתוצאה מהחפירה, הקב"ה מגלה להם נס נסתר שקרה לפני כן.
כאשר עצמות וחלקי גופות של שונאי ישראל עולים על פני מים, בזמן שהם נמחצו בתוך ההרים.
בזכות עבודת החפירה בני ישראל גילו את פרטי הניסים.
אז בני ישראל פתחו בשירה אודות הנס שה' עשה להם.
רעיון זה הועלה לפני על ידי הרב מאיר קדוש שליט"א על פי דברי המהר"ל מתוך ספר, נצח ישראל.
נראה לומר שהבארות שנחפרו על ידי שרי ישראל ונדיבים רומזים לבית המקדש השלישי.
בית המקדש השלישי צריך להבנות על ידי מנהיגים הרוחניים של עם ישראל.
כאשר הם יעשו מעשה, כמו חפירה של באר כדי להגיע למים החיים, אז הקב"ה יוציא אותם מן האדמה. המים יפרצו מן הבאר לעבר כל העולם. המים החיים רומזים לשכינה והבאר רומז לבית המקדש.
אז ישראל וכל העולם ישירו שירה לה' והארץ תתמלא בדעת ה' בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

דביר ז. שלח לי את ההודעה הזאת השבוע:
עפ"י מידע מודיעיני מסווג יש התראות חמורות על פיגוע, וזה לשון ההתראה:
אמר הקב"ה: (ספר במדבר פרק לג')
והוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם... (נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ: וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ:
ופירש רש"י שם: " והורשתם את הארץ - והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה:
והיה אשר תותירו מהם - יהיו לכם לרעה: לשכים בעיניכם - ליתדות המנקרות עיניכם. "
אויבינו הם סרטן בתוכינו- וסרטן כורתים!!!

יום רביעי, יוני 22, 2011

פרשת שבוע: חוקת -פרה אדומה: אישור כניסה למקדש ולחיים לאומיים


פרשת חקת תשס”ו גיליון מס' 20


מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

פרה אדומה: אישור כניסה למקדש ולחיים לאומיים

להעתיק את המאמר

יום ראשון, מאי 29, 2011

כל יום, יום ירושלים


פרשת במדבר ויום ירושלים תשס"ט גיליון מס' 163
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

כל יום: יום ירושלים


לא לפספס את העדות המוקלטת של הרב גורן על נבואות מוטה גור לכיבוש ירושלים ושלבי הכיבוש בפועל: http://www.beithamikdash.tv/audio/ravgoren1967.mp3

למה הגויים רוצים להוציא אותנו מירושלים כדי לשלוט בה?
מדוע אנחנו מזכירים את ירושלים שלוש פעמים ביום?

השבוע נחגוג את יום שחרור ירושלים. למעשה אנחנו מחוברים לעיר הקודש במשך כל השנה.
בתפילות שאנחנו אומרים מידי יום, אנחנו מזכירים את ירושלים ומתפללים לבניינה.
ירושלים מחברת בין בית המקדש ובין ארץ ישראל. המשנה במסכת כלים מונה עשר קדושות הקיימות בארץ ישראל. ירושלים קדושה יותר מארץ ישראל, והר הבית קדוש יותר מירושלים. הקדושה של ירושלים נמצאת בתווך, בין ארץ ישראל ובין הר בית.
"(ו)עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת.......(ח) לִפְנִים מִן הַחוֹמָה מְקֻדָּשׁ מֵהֶם, שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ" (מסכת כלים פרק א משניות ו-ח).
בתש"ח זכינו, בחסדי ה', בארץ ישראל. בתשכ"ז קיבלנו בדרך נס את יהודה שומרון, עזה ,ירושלים והר הבית. לדאבוננו ממשלת ישראל החזירה את המתנה להקב"ה ומסר את מקום בית המקדש לגויים.
ברוך ה', אנחנו מתקדמים במדרגות הקדושה. בשנים האחרונות ישנה התעוררות בענייני המקדש והר הבית. אלפי יהודים משתתפים מידי חודש ב"סיבוב שערים" ומקיפים את הר הבית בשירה ובריקודים. אלפי יהודים עולים להר הבית בקביעות, לאחר טבילה ומתוך הקפדה להליכה למקומות המותרים.
יש עלייה במספר הרבנים העולים למקום בית המקדש. באגרותיו, הרב קוק מביא את דברי הזוהר, המשווים את ארץ ישראל לירושלים. זאת אומרת, שירושלים כוללת בתוכה את כל ארץ ישראל. (אגרות הראי"ה חלק א עמוד לד-לה).
הקדושה של ירושלים כה גדולה שהיא מכילה בתוכה, גם את הקדושה של שאר חלקי הארץ.
"תא חזי, ירושלים כל ארעא דישראל אתכפל תחותה" (ספר הזוהר חיי שרה, דף קכ"ח ע/ב).
לכן הגויים (כולל נשיא ארצות הברית של היום: חוסיין ברק אובמה), מנסים בכל כוחם לחלק את ירושלים. קשה להם לקבל את שיבת עם ישראל לארצו. המוסלמים מנסים למחוק את העבר שלנו הנמצא טמון באדמת הר הבית.
הנוצרים ניסו בעבר ומנסים עד עצם היום הזה, לשלוט בירושלים. הוותיקן והעומד בראשו, הדגיש בביקורו האחרון את האופי האוניברסאלי של ירושלים. העיר שייכת לכל הדתות. העיקר שהיהודים לא ישלטו בעיר הקודש ח"ו.
בשבוע האחרון, ירושלים נמצאת בראש הכותרות.
שני נציגים הבכירים של אדום: עולם המערבי ועולם הנוצרי, מתערבים בענין ארץ ישראל. הנוצרים תובעים מאיתנו כ-מאה מקומות טמאים הקשורים לנצרות. מצד שני, נשיא ארצות הברית דורש מעם ישראל לחלק את ארצו עם המוסלמים.
הגויים מעריכים את קדושת ארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. במהלך הגלות, אבותינו התפללו לבנין ירושלים, ללא מחשבה שהדבר יתקיים בימיהם. אנחנו זוכים להתפלל לבנין ירושלים מתוך עיר הקודש עצמה. זהו חלום של כל תפוצות ישראל לדורותיהן שהתגשם.
המטרה העיקרית של התפילות היא לגרום לנו לתבוע את ירושלים ואת בית המקדש.
כמו שכתוב במדרש: " כך, כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא שלא תבעו בנין בית המקדש. ...... לפיכך, התקינו חסידים הראשונים שיהו ישראל מתפללין שלש תפלות בכל יום ויום, אנא, השב שכינתך לציון וסדר עבודה לירושלים. ותקנו בונה ירושלים ה', ברכה בפני עצמה, בתפלה, וברכת המזון" (מדרש תהילים מזמור יז).
למעשה אנחנו זוכרים את ירושלים בכל ימי השנה ובכל התפילות. הדור שלנו זכה לקבל את ארץ ישראל וירושלים, עבור כל הדורות הקודמים. התפילה שאנו אומרים בשמונה עשרה התגשמה: "ותחזה עינינו בשובך לציון ברחמים".
למעלה מארבעים שנה, הר הבית שומם ללא בית המקדש. זה הזמן לעבור שלב ולהתקדם לעבר הגאולה השלמה. עלינו לממש את המילים היפות שאנו אומרים מידי יום: "תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דיברת, וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, ובנה אותה בנן עולם במהרה בימינו" (תפילת העמידה)
"ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" (ברכת המזון)
הגויים עושים הכל כדי למנוע את בנין ירושלים והגאולה. עלינו להתנגד לכל מהלך המצמצם את שלטית עם ישראל על ארץ ישראל ובעיקר על ירושלים.
יש לנו הזדמנות פז להודות להקב"ה על המתנה שהוא הפקיד בידינו, בשנת תשכ"ז. נחגוג את יום שחרור ירושלים בכ"ח אייר, ובנוסף בכל יום ויום בזמן תפילותינו. נתכוון למה שיוצא מפינו ובעיקר נעשה למען בנין ירושלים ובית המקדש בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום ראשון, מאי 15, 2011

השמיטה מבטלת את הגלות


פרשיות בהר-בחקותי תשס”ז גיליון מס'64
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
השמיטה מבטלת את הגלות

למה השמיטה מביאה את הגלות על עם ישראל?
מה מסמלים המספרים 7 ו-49 בקיום העולם ?

פרשת בהר דנה בענייני השמיטה ובהשפעתם על קניין ארץ ישראל. הקב"ה מבקש מעם ישראל מסירות נפש עצומה: להפסיק לעבוד לפרנסתם במשך שנה שלמה, על מנת ללמוד תורה.
קשה לדמיין שהיום היינו משביתים את כלכלת המדינה לשנה שלמה.
למעשה, בשנת השמיטה אנחנו מנסים להדמות לכהנים. הכהנים לא קיבלו נחלה בארץ ישראל אלא ארבעים ושמונה ערים. הם מנותקים מהאדמה ומהחומריות. לכן הם נבחרו לעשות את עבודות המקדש. הכהנים אינם צריכים לעבוד לפרנסתם כי הם מקבלים תרומות ומעשרות מעם ישראל. הם מצווים לשמור על טהרתם ולא להיטמא. בשנת השמיטה כל אחד מישראל חייב להרגיש כמו כהן ולהתחבר לקדושה מתוך עזיבת עולם החומריות.
האדם צריך למלא את המצברים הרוחניים שלו כל שש שנים. המספר שש חוזר כמה פעמים באותו עניין.
לאחר שישה ימי עבודה אנחנו שובתים ביום השבת. השמיטה באה לאחר שש שנים והיובל לאחר שבע שמיטות. אפילו העולם שלנו נברא לששת אלפים שנה כאשר באלף השביעי תהיה תקופה חדשה לגמרי.
רבנו בחיי מפרש דרך הרמז את משמעות המספר ארבעים ותשעה, המופיע בפסוק זה:
"וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים--שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָה" (ויקרא כה,ח). המספר ארבעים ותשע רומז לסוף כל ימי העולם הזה. ראוי לציין שהמושג "עולם" בתורה, בדרך כלל משמעותו ארבעים ותשע שנים. המספר ארבעים ותשע רומז לחמישים שערי בינה שנבראו, כאשר משה הגיע לשער המ"ט.
"כי מספר מ"ט בימים ובשנים ובאלפים ובשערי הבינה שנמסרו למשה הכל ענין אחד, ירמוז לזמן עמידת העולם וקיומו, ..... וזהו סוד חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן נמסרו למשה חוץ מאחד, שנאמר (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלהים" (רבנו בחיי ויקרא כה,ח).
רבנו בחיי משווה את מי שכופר במצוות השמיטה לכופר בחידוש העולם ובעולם הבא (עיין ר' בחיי כה,ב).
בפרק ה' שבמסכת אבות, שנקרא השבת בע"ה, המשנה תולה את סיבת הגלות באי-קיום שמיטת הארץ.
" גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה, ועל גלוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל השמטת הארץ" (מסכת אבות פרק ה,משנה ט) .
מה כל כך חמור במצוות השמיטה שמביאה את הגלות?
המהר"ל מפראג בפירושו על מסכת אבות מבאר את הקשר המיוחד הקיים בין אדמת ארץ ישראל והאבות.
במספר מקומות בתורה מוזכר שבזכות שלושת האבות הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל. לעומת זאת בזכות קדושת ארץ ישראל ומעלותן הרבות, האבות זכו למדרגה עליונה. לכן אם ישראל מתנהג כמו אבותיהם אז הוא ראוי לשבת בארץ, בבטחה כי הארץ שייכת לאבות. אם ח"ו עם ישראל מתרחק מדרכי האבות אזי הוא מתחייב בגלות.
המהר"ל מכליל בארץ ישראל את בית המקדש כי הוא חלק בלתי נפרד של ארץ ישראל.
לכן הגלות מלווה בדרך כלל בחורבן בית המקדש, כך הוכח מההיסטוריה שלנו.
"ובודאי כל אשר שייך אל הארץ כמו בית המקדש שהוא תולה בארץ הכל הוא בשביל זכות האבות אשר בזכותם נתנה הארץ, ולפיכך כאשר לא היו נזהרים ישראל בדברים אשר היו מדות האבות, ראוי שיהיה בטל הארץ וכל אשר תלוי בארץ" (מהר"ל נתיבות עולם ב', עין טוב).
חז"ל אומרים ששלושת האבות הם כנגד שלושה בתי המקדש. לכן עלינו לחזור ולפעול בדרכי האבות, שבזכות קדושת הארץ הם הגיעו לשיא הרוחניות.
סיום הגלות יתרחש כאשר נבנה את בית המקדש השלישי וכל מה שמלווה את בניינו: שינוי מבנה המשטר "ממאפיוקרטיה" למלכות, כינון הסנהדרין כסמכות משפטית יחידה במקום הבג"ץ ומחיית זרע עמלק המוכן להתאבד כדי לפגוע בנו.
נגלה אותה המסירות נפש הנחוצה לקיום מצוות השמיטה כדי לחזור ולשלוט בהר הבית ללא התחשבות בגויים ולבנות את בית המקדש השלישי
.

סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

מקורות-
http://mekorot.blogspot.com/2007/05/blog-post_10.html

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שבת, מאי 14, 2011

השמיטה גורמת לאחדות


פרשת בהר תשס”ח גיליון מס' 114
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

השמיטה גורמת לאחדות
מהו התפקיד החברתי של שנת השמיטה עבור עם ישראל?
מדוע הפסוקים בנושא השמיטה כתובים בלשון יחיד ואלה העוסקים ביובל, בלשון רבים?
אנחנו נמצאים באמצע שנת השמיטה. שנת השמיטה מחזקת את האחדות בעם ישראל וגם את הערבות ההדדית בתוכינו. כאשר העם אינו טרוד בענייני הפרנסה ובצע הכסף, אז זה זמן טוב לחזרה לשורשים וללימוד התורה. שנת השמיטה מצמצת את הפערים הכלכליים הקיימים בעם ישראל ומטשטשת אותם.
לכן בשנת השמיטה עלינו לשחרר לחופשי, את העבד עברי.
לאחר שבע שמיטות, אנחנו חוגגים את שנת היובל. לאחר הכרזת שנת היובל, במוצאי יום כיפור הכוהנים תוקעים בשופר וכל העבדים משתחררים והקרקעות חוזרות לבעליהן הקודמים. כך, עם ישראל דואג לחלוקה הוגנת של הנכסים בין כל בתי האב.
קניין של נכסי דלא ניידי הינו מוגבל בזמן, עד שנת היובל.
למרות המסר המשותף של אחדות ושיווין במצוות השמיטה והיובל, יש ביניהם הבדל מהותי.
בעל "השם משמואל" מפרש את עניין השמיטה והיובלות בצורה נפלאה.
ה"שם משמואל" מדייק מהפסוקים העוסקים בעניין השמיטה, שהם נאמרים בלשון יחיד.
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. . ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר (ויקרא כה,ג –ה).
לעומת זאת הפסוקים המתארים את היובל כתובים ברובם, בלשון רבים.
בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם.
י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. (ויקרא כה, ט-י).
לשון יחיד (שורש יחד) מראה על מידת האחדות בעם ישראל, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות השמיטה כאיש אחד בלב אחד.
בשנת השמיטה עלינו לבטל את עצמנו כפרט ולהיות חלק מהכלל.
"כי בכל הכלל אי אפשר שלא יצטרף בין כולם קומה אחת שלימה להיות מעון לשכינה.."
(שם משמואל בהר שנת תר"ע דף שלה).
השייכות לכלל מביאה את השכינה על עם ישראל. לכן מצוות בניית בית המקדש מוטלת על כלל ישראל והאחדות הכרחית. אפילו אם האחדות באה דרך כפייה. כאשר לדוגמא, כופים את מי שאינו רוצה לתת את מחצית השקל, עבור קרבנות הציבור שבבית המקדש.
היובל בא לאחר שבע שמיטות, לכן הוא בדרגה יותר גבוהה. כי במהלך הארבעים ותשע שנים עם ישראל עלה ברוחניות משמיטה לשמיטה. התורה משתמשת בלשון רבים כדי לצוות את מצוות היובל לעם ישראל. התורה פונה לישראל כאוסף של יחידים ולא כקבוצה אחת. בשנת היובל כל אחד חוזר לאחוזתו, כל אדם חוזר לשורש נשמתו.
ה"שם משמואל" משווה את שנת השמיטה לימות המשיח, והיובל לעולם הבא.
נזכה בביאת המשיח רק מתוך אחדות של כלל ישראל. לעם ישראל יש מספיק זכויות כאשר הוא מאוחד ואז הוא ראוי לגאולה שלמה.
מצד שני, עולם הבא- כנגד היובל, הוא מצד הפרט כאשר לכל יהודי יש חלק שונה מחברו, בהתאם למעשיו.
תפקיד שנת השמיטה הוא לאחד את עם ישראל כדי להשכין את השכינה בתוכו.
לכן התורה מדגישה שמצוות השמיטה נתנה בהר סיני. כי בהר סיני העם היה מאוחד ולא היו מחלוקות.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של ימות המשיח. לכן עלינו ללמוד מהאופי הייחודי של השמיטה המאחדת את ישראל.
אחדות הרבנים דרושה לכינון בית הדין הגדול- הסנהדרין. אחדות הצבא דרושה כדי להביס את אויבינו ולכבוש את כל שטחי ארץ ישראל. בשנים האחרונות, אויבינו מפציצים אותנו בדרום הארץ.
אם אנחנו לא מרגישים את הכאב של תושבי שדרות או אשקלון, זה סימן לפירוד, חס ושלום. עלינו לחוש את הכאב והפחד של תושבי הדרום, כי אנחנו גוף אחד. עם ישראל וארץ ישראל דומים לגוף האדם. אם הרגל כואבת אז שאר איברי הגוף אינם יכולים לתפקד. אי אפשר לחתוך את גוש קטיף מבלי לפגוע בשאר חלקי ארץ ישראל (ראה מה שקורה בדרום). אי אפשר לזלזל בתושבי הדרום מבלי להתעלם מאוכלוסיות אחרות. עלינו להתאחד ולכבוש את עזה כדי ליישב אותה מחדש. אסור לנו לעשות מבצע צבאי נקודתי של כניסה ויציאה מעזה, כמו שעשינו בלבנון. עלינו להתאחד בצבא אחד שתגן באמת על ארץ ישראל ותושביה.
אחדות העם על כל פלגיו השונים, תביא לשכינה ותזרז את בנין בית המקדש בב"א.

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל
ויצחק בן יעקב ז"ל

יום ראשון, אפריל 10, 2011

פרשת שבוע: האם משה רבנו הצליח את שליחותו


פרשת תזריע החודש ויקרא תשע"א גיליון מס' 212

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח



מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האם משה רבנו הצליח את שליחותו ?

מה השליחות העיקרית של משה רבנו לאחר יציאת מצרים ?
במה הקרבת הקרבנות כל כך חשובה ביחס לשאר המצוות ?



חומש ויקרא נקרא "תורת כוהנים" כי הוא עוסק רובו ככולו בענייני הקרבנות ודיני טומאה וטהרה.

למעשה כל יהודי מנסה במשך החיים שלו לטהר את עצמו כדי להתקרב להקב"ה.

אנחנו שואפים לזכך את הגוף שלנו-הנוטה מעצם טבעו לחומריות, כדי לעלות במדרגות הקדושה.

בעזרת תרי"ג המצוות הקב"ה עוזר לנו להשיג את יעודנו בעולם הזה. למצוות הקשורות לקרבנות ולטומאה וטהרה תפקיד מרכזי בהשגת תכלית הבריאה.

לכן על פי מדרש תנחומא, התפקיד העיקרי של משה רבנו הוא ללמד את ישראל ולהטמיע בתוכם את חשיבות הקרבנות ודיני טומאה וטהרה.

מרוב ענוותנותו משה רבנו ביקש מהקב"ה להשתחרר מהנהגת בני ישראל, לאחר שהוא סיים את שליחותו.

לאחר יציאת מצרים, קריעת ים סוף והקמת המשכן, משה רבנו מבקש לסיים את תפקידו כמנהיג עם ישראל.

הקב"ה עונה לו : עכשיו יש לך תפקיד חשוב מכל מה שעשית עד עכשיו, להנחיל לבני ישראל ולדורות את ענייני הטומאה והטהרה והקרבת קרבנות.

sharethis