חברון ובית המקדש

פרשת וירא תשס"ט גיליון מס' 138
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

חברון ובית המקדש
למה אברהם אבינו יושב בפתח האהל?
למה ממשלות ישראל מנסות לפנות את יהודי חברון ומתנכלת בהם?

בתחילת פרשת וירא, לראשונה הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו, לאחר ברית המילה. לפי דברי חז"ל, גילוי זה של השכינה שונה מהגילויים שקדמו לברית מילה.
וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום (בראשית יח,א).
מדוע התורה מציינת לאחר גילוי השכינה, שהוא יושב בפתח האהל?
כנראה שיש קשר בין שני הדברים.
בעל ה"בית גנזי" על התורה מפרש את הענין. הקב"ה מתגלה לישראל בשני אופנים. (וירא דפים שסא-ג)
הראשון, בבית המקדש ובעיקר בזמן עלייה לרגל.
השני, ה' מתארח בביתם של צדיקי יסוד עולם.
כאשר הקב"ה מתגלה בבית המקדש לעיני כל, לא כל ישראל ראוי לגילוי השכינה. לכן מביאים קרבן כדי לצמצם כביכול, את עוצמת האור ולא להסתנוור ממנה.
זהו ענין קרבן עולת הראייה, שמביאים בבית המקדש בשלושת הרגלים. מצוות עלייה להר הבית במשך הרגלים, מלווה במצוות קרבן ראייה, כמו שכתוב: (טו) ולא-יראו פני, ריקם.... (יז) שלש פעמים, בשנה--יראה, כל-זכורך, אל-פני, האדן ה'. (שמות כג,טו-יז).
לצדיקים הגדולים, יש מפגש נוסף עם הקב"ה.
השכינה באה לביתם כדי לבקר אותם. במקרה זה, גילוי השכינה שונה מזה של בית המקדש. השכינה מתגלה לצדיק בהתאם לדרגתו, ללא צמצום. זה בוודאי נכון, לגבי אבותינו הקדושים: אברהם יצחק ויעקב.
לכן באותו הפסוק המתאר על גילוי השכינה, מצוין את מקום המפגש: פתח האהל.
המילה "אהל", מזכירה את האהל מועד שהיה במשכן. האהל מועד הינו המקום הכי קדוש במשכן.
למעשה, האהל של אברהם, מהווה מעין בית המקדש.
נראה לומר שיש הבדל בין שרה אמנו לבין יעקב אבינו. התורה מציינת שאברהם אבינו יושב בפתח האהל, ושרה אמנו נמצאת בתוך האהל, כמו שכתוב: ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל (בראשית יח,ט).
לפי דברי חז"ל, שרה אמנו הייתה גדולה יותר בנביאות, מאברהם אבינו.
כאשר אברהם אבינו ושרה אמנו התווכחו בנושא של עתיד ישמעאל, הקב"ה מכריע לטובת שרה אמנו ואומר לאברהם: שמע בקולה (בראשית כא,יב). רש"י מפרש על
הפסוק: " בקול רוח הקודש שבה,למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות".
נראה להוסיף, שבשינוי שמותיהם של שרי-לשרה ואברם- לאברהם, רמוזה הגדולה של שרה.
הגימטרייא של שרי יורדת ב-5 (פחות י=10 יעוד ה=5 ), כאשר הגימטרייא של אברם עולה ב-5 (נוספה אות ה'=5).
השכינה השורה בבית הצדיקים אינה פוסקת אפילו לאחר מותם. מכאן החשיבות של פקודת קברי צדיקים, להעלאת תפילותינו לשמים.
במערת המכפלה שבחברון, יש קדושה מיוחדת כי אבותינו נמצאים שם, כולם במקום אחד.
רבנו בחיי כותב, "קרית ארבע היא חברון היא נקראת חברון על שם שכל הקבור שם נפשו מתחברת למעלה בעיר אלקים עם ארבע מחנות שכינה..." (רבנו בחיי בראשית כג,ב)
לכן תושבי חברון כל כך קשורים לאדמת ארץ ישראל. הם זוכים לחיות בסמיכות לשכינה של מערת המכפלה.
זה אולי מסביר למה מדינת ישראל מתנכלת בתושבי חברון. (ראה הריסת ביתם של משפחת פדרמן ונסיון של פינוי "בית השלום" שנרכש כחוק בימים אלה).
ממשלת ישראל אינה מעוניינת בכל דבר הקשור בשכינה.
לכן, צה"ל הפקיר את שכם וקבר יוסף. מדינת ישראל ממשיכה לאיים בפינוי כל אזור גב ההר (שכם). ברגע אחרון, קבר רחל אמנו ניצל, על פי הסיפור המפורסם של פורוש, בזמן אסון אוסלו.
השיא של בריחה מהשכינה, מתקיים בעיר העתיקה ובהר הבית. כאשר בני ישמעאל מנהלים את הר הבית ואין אפשרות "חוקית" לישראל להתפלל בהר הבית.
בע"ה השכינה תסנוור את כל מתנגדיה ונוכל להשליט ממשל יהודי אמיתי, ברוח של שרה אמנו שבקשה לגרש את ישמעאל למדבר, ללא אוכל ושתייה.
מלכות בית דוד תתחדש ונוכל לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

אתר חדש עם סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

למה ה' מנסה את ישראל?

פרשת וירא תשס”ח גיליון מס' 88
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

?למה ה' מנסה את ישראל

למה אברהם אבינו גירש את הגר וישמעאל?

?האם הניסיון מסכן את האדם או מקדם אותו
הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בעשרה ניסיונות. חז"ל חולקים ביניהם בנוגע לפירוט הניסיונות. יש ניסיון אחד שמוזכר על ידי כולם: גירוש הגר וישמעאל.
קשה להבין שאברהם אבינו איש החסד ומכניס אורחים, מגרש את אשתו ובנו למדבר. יותר מכך, הוא מזדרז לקיים את מצוות ה' כאשר הוא משכים, על מנת לגרש אותם. כמו שכתוב: " וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים " (בראשית כא,יד). אברהם אבינו שולח אותם למדבר מצוידים במים ובלחם, בלבד.
רבנו בחיי מיישב את הקושי הזה, ומפרש שאברהם אבינו ראה בנבואה, שבניו של ישמעאל ישעבדו את עם ישראל. בני ישמעאל יעשו זאת מתוך שנאה, לכן יש להתנהג כלפיהם, כבר היום, כמו אל אויב ושונא.
"שאין אומה בעולם שיהיו שונאים לישראל כבני ישמעאל, ועל כן התנהג אברהם עמו כמו שראוי להתנהג עם השונא ונתן לו לחם ומים". ( ר' בחיי כא,יד)
אברהם אבינו הדואג מעל הכל, לעם ישראל אינו מהסס לגרש את בנו ישמעאל, מתוך דאגה לצאצאיו.
הלוואי שגם אנחנו נלמד מאברהם אבינו ונתנהג כמוהו כלפי אויבינו, בני ישמעאל. במקום זאת, מדינת ישראל מגרשת יהודים מארצם, מוסרת חבלי ארץ לאויבים, משחררת מחבלים מהכלא ומנהלת משא ומתן להמשך מסירת שטחי ארץ ישראל לגויים.
במהלך מאה השנים האחרונות, עם ישראל עבר ניסיונות קשים. חלקם עברו בהצלחה, וחלקם הסתיימו בכישלון צורב. למעשה עם ישראל עובר ניסיון אחר ניסיון, וזה התחיל מאברהם אבינו.
למה ה' מנסה אותנו?
המהר"ל מפראג בפירושו על מסכת אבות, מבהיר את מטרת הניסיון. " עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו" (מסכת אבות פרק ה משנה ג).
הקב"ה מנסה את הצדיק כדי שצדקתו תצא לאור העולם. צדיק נסתר שאינו מתגלה לציבור, לוקה בחסר. לכן הקב"ה ניסה את אברהם בניסיונות קשים, על מנת שיעמוד בהם בהצלחה וכך מוציא מכוח אל הפועל את מעלותיו. נראה לומר שכך קורה לעם ישראל, כאשר הוא עומד תחת איום תמידי, אפילו כשהוא יושב בארצו.
מתוך הניסיון שה' מביא עלינו, עם ישראל מראה את גדולתו לעולם וכך מקדש שם שמים ברבים.
לאחר הניסיון, אנחנו מרגישים התעלות רוחנית וסיפוק. במהלך מלחמת ששת הימים, עם ישראל תקף ראשון את
חומת בטון מחלקת אל ירושלים
אויביו וניצח. כבשנו חלקים רבים מארץ ישראל ובייחוד את ירושלים והר הבית. אנחנו מתגעגעים לתקופה המיוחדת הזאת. לדאבוננו מתשכ"ז (67 למניינם) קרו הרבה אירועים שליליים: נסיגות מחבלי ארץ ישראל, מלחמות סרק, גירוש יהודים מביתם והתעללות בהם. אולי הקב"ה מנסה אותנו בלבנון כדי שנכבוש את הארץ הנותרת. (עיין מאמר שנכתב בתקופת מלחמת לבנון השנייה, פרשת עקב.
http://otzma1.blogspot.com/2006/08/blog-post_13.html)
קשה לנו להאמין שלא נעמוד בכל ניסיון שמוצע לנו, וכך נעלה מדרגה. לכן לא האמנו שיהודי, יגרש יהודי אחר מביתו.
היום אנחנו חוששים יותר, ויודעים למה מסוגלת מדינת ישראל. לכן כשמדברים על מסירת הר הבית למוסלמים וחלוקת ירושלים, אנחנו צריכים להאמין לממשלת ישראל, ולפעול בהתאם.
הקב"ה מעמיד אותנו בפני ניסיון חדש: מסירת ליבו של עם ישראל למוסלמים. אם נתגבר על הניסיון הזה, נצא מאוחדים ומחוזקים; והלוואי שזה יוביל לבנין בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

העקידה היא דרך חיים לעם ישראל

ראש השנה תשס”ח גיליון מס' 82
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
העקידה היא דרך חיים לעם ישראל
?למה תוקעים בשופר בראש השנה
?מהו המסר האמיתי של עקידת יצחק

אנחנו חוגגים את ראש השנה, מתוך אמונה שנעבור בשלום את יום הדין. מה מקור הביטחון הזה, בכך שהקב"ה ימחול על עוונותינו?
התשובה נמצאת באירוע מרכזי שהתרחש ביום זה ממש, לפני 3700 שנה. הקב"ה ניסה את אברהם אבינו בפעם העשירית, וביקש ממנו להקריב את בנו, יצחק בהר המוריה. אנחנו תוקעים בשופר, בראש השנה כזכר לעקידת יצחק. בזכות מעשה העקידה, הקב"ה מכפר על עוונותינו ופותח דף חדש כביכול.
הרב שמשון רפאל הירש מפרש בצורה נפלאה, את פרשת העקידה ועניין הקרבת האיל. יצחק אבינו מוכן למסור את נפשו כדי לקיים את דבר ה'. מעשה העקידה מלמד אותנו איך למסור את נפשנו לה', באופן תמידי.

למעשה, אנחנו מקריבים קרבנות בבית המקדש, כדי להנציח את מעשה העקידה.
הרש"ר הירש מביא את מדרש "תנא דבי אליהו" האומר שביום העקידה הקב"ה תיקן את קרבן התמיד של הבוקר ושל בין הערביים. קרבן התמיד בא להמשיך ולהנציח את עקידת יצחק אבינו. " קרבן התמיד כמצווה שנצטוותה האומה הישראלית על מנת להמשיך בה את מעשה העקידה של אביה הראשון " (רש"ר הירש בראשית כב, יג-ד).
הקב"ה אינו מסתפק ברצון של אברהם אבינו להקריב את בנו, אלא הוא מצפה ממנו שיעשה מעשה ויקריב קרבן. הקב"ה שולח לאברהם אבינו את האיל- שנברא בששת ימי בראשית, כדי שישמש כדוגמא לדורות הבאים.
אנחנו למדים מהקרבת האיל, במקום המקדש את עדיפות המעשה על פני המחשבה, כאשר העבודה שבלב אינה מספיקה.
לכן עלינו ללכת בעקבות אברהם אבינו ולעשות מעשה. העבודה שבלב אינה מתקבלת במקרה הזה, לכן עלינו לחדש את עבודת התמיד ושאר הקרבנות, ללא דיחוי.
בעל "הכלי יקר" מדייק מלשון הפסוק: ".. כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את-בנך את-יחידך" (בראשית כב,טז).
המילים "הדבר הזה" מכוונות כנגד הקרבת האיל. בזכות קרבן זה, אברהם אבינו וצאצאיו יזכו בכל ההבטחות והברכות המוזכרות בהמשך הפרק.
נראה לומר שלראשונה בתורה, מישהו מקריב קרבן, כתחליף לנפש האדם.
כמו שכתוב " ..וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו " (בראשית כב,יג).
המילים "תחת בנו", מלמדות על הכוונה האמיתית של הקרבן. הקרבן אינו בא כמתנה לה', אלא הוא משמש כתחליף לחיי האדם עצמו. האיל שהתגלה בהר המוריה, בזמן העקידה, לא נמצא שם במקרה; ההיפך הוא הנכון, הוא מחכה 2000 שנה מבריאת העולם ועד זמן העקידה.
בראש השנה אנחנו תוקעים בשופר כדי להזכיר בפני ה' את מעשה העקידה, ובמיוחד את הקרבת האיל.
השופר בא לשים דגש מיוחד על עניין הקרבת האיל בהר המוריה.
האיל בעל תפקיד מרכזי בגאולת עם ישראל. חז"ל אומרים שבקרן ימין של האיל, הקב"ה תקע במעמד הר סיני ובקרן שמאל ה' יתקע בביאת המשיח. "..קרניו של איל, שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר. קרנושל ימין שהוא גדול משמאלו שהוא עתיד לתקוע בו לעתיד לבא שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול" (ילקוט שמעוני בראשית קא).
האיל הזה ושתי קרנותיו מלווים את עם ישראל מאברהם אבינו ועד היום. הוא מסמל את מהות עבודת הקרבנות: מסירות נפש כדי להתקרב להקב"ה.
כשנתקע בשופר בראש השנה עלינו לזכור את המסר של העקידה. לעשות מעשים, ולא דברים שבלב.
יפה להתפלל למען בניין בית המקדש, אבל עדיף לעשות מעשה, כמו חידוש קורבן התמיד.
ביחד נתפלל, שנזכה להמשיך את דרכו של אבותינו, ונאמץ את לקחי העקידה כדרך חיים.


סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

? איך לקיים את תרי"ג המצוות

פרשת כי תצא תשס”ז גיליון מס' 79
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לקיים את תרי"ג המצוות
?למה משה רבנו התחנן להיכנס לארץ ישראל

?האם עיכוב בחידוש עבודת הקרבנות משפיע על שכר שאר המצוות

בפרשת כי-תצא, אנחנו ניצבים מול בעיית שכר המצוות. התורה פירטה את שכר המצוות בשני מקרים בלבד: מצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד אב ואם.
מצווה אחת קלה –קן ציפור, ומצווה שנייה חמורה -כיבוד הורים. עבור קיום שתי המצוות יש שכר זהה, כמו שכתוב: "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כב,ד).
חז"ל אמרו שתרי"ג המצוות הן כנגד חלקי גוף האדם: רמ"ח איברים מול רמ"ח מצוות עשה ושס"ה גידים מול שס"ה מצוות לא תעשה. כל מצווה באה לתקן חלק אחד בגוף האדם. ללא קיום כל המצוות האדם אינו יכול להשיג את השלמות ונחשב לבעל מום. כידוע בעל מום אינו יכול להתקרב לקודש ולשכינה. כל דבר שהוא חסר אינו יכול לשמש בבית המקדש, סמל השלמות בעולם. מסיבה זאת משה רבנו ביקש להיכנס לארץ ישראל על מנת לקיים את המצוות התלויות בארץ, וכך להשיג את השלמות.
" דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם" (סוטה יד/א).
ה"שם משמואל" מקשה על הדרישה של משה רבנו לקיים את המצוות התלויות בארץ. אי אפשר לאדם אחד לקיים את כל תרי"ג המצוות, כי חלקן מיועדות למלך, חלקן מיוחדות לכוהנים ואחרות מתקיימות בצורה אקראית. אם כך, למה משה רבנו השייך לשבט לוי ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ, כאשר לשבט לוי אין נחלה בארץ?
ה"שם משמואל" משיב ואומר שבכל איבר שבאדם, יש בו כוח כללי הכולל בתוכו את שאר האיברים. לדוגמא, עיוור לא יוליד בהכרח ילד עיוור וכך לכל סוגי המומים. יוצא מכאן שבכל חלק של גוף האדם טמון בתוכו, כוחות של כל שאר האיברים. אותו עיקרון נכון לגבי קיום המצוות. אם אנחנו מקיימים את המצוות שבידינו לעשות אותן, אזי כוח הכללי של מצווה אחת משלימה את המצוות שאין באפשרותנו לעשות.

" דמאחר שמקיימים המצוות שיש לאל ידים לקיימן, כוח הכללי שבהן משלים את אברי הנפש שהם לעומת שאר המצוות שאי אפשר לקיימן" (שם משמואל כי-תצא דף קמב).
לכן משה רבנו זכה בשכר המצוות התלויות בארץ, למרות שלא קיים אותן. כי הן כלולות בשאר המצוות, ובתנאי ששאר המצוות נעשו לשם שמים ולא על מנת לקבל שכר.
זו הסיבה שהקב"ה לא גילה לנו את השכר של כל מצווה ומצווה, כדי שנקיים אותם לשמה ובזכות זה נקבל שכר כולל, כנגד כל תרי"ג המצוות.
אם היום אנחנו בוחרים לקיים מצוות מסוימות וחס וחלילה מחליטים להתעלם ממצוות אחרות, זה הופך אותנו לבעלי מומים.
אם בידינו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את המזבח, אזי כל המצוות שאנחנו מקיימים מאבדים מערכם. כי יש איברים שבגופנו שלא ישיגו את השלמות ויהיו חסרים.
קיום המצוות אינו יכול להיות תלוי ברצונות שלנו ובשיקולים זרים.

זהו חוסר אמונה וחילול השם לחשוב שאם לדוגמא, נקריב את קרבן פסח זה יסכן את שלום העולם. זה בדיוק ההיפך, אם לא נביא את קרבן הפסח אז נפגע בערך כל המצוות שאנחנו מקיימים, ואז העולם בסכנה אמיתית.
אם נרצה בכל ליבנו לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות בית לה', אז הקב"ה יחשיב לנו את שכר המצווה הזאת, למרות שלא קיימנו אותה בפועל. כך היה עם משה רבנו, שהתחנן להקב"ה להיכנס לארץ כמו שכתוב בתלמוד: "אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם"(סוטה יד/א).
הלוואי שנזכה לקיים את כל תרי"ג המצוות ללא כוונות זרות או אינטרסים אישיים, וכך נוכל לבנות באחדות ובשלמות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98



הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידי אויבינו

פרשת כי תצא תשס”ו גיליון מס' 29

מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
גירסא להדפסה בפורמט PDF
http://otzma1.com/joomla/images/stories/kitetze5766.pdf

להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידי אויבינו

הפרשה פותחת בענייני מלחמה, וכללי התנהגות כלפי אויבינו על פי התורה. רש"י מבהיר לנו שמדובר במלחמת רשות, כי במלחמת מצווה אין מציאות של לקיחת שבויים, כי כבר נאמר "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, ט"ז).
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹהקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁביו (דברים כא, י )
רש"י מדייק ומשתמש בלשון "מלחמת ארץ ישראל" ולא- מלחמת מצווה- כנראה כדי להזכיר לנו שמטרת מלחמת מצווה צריכה להיות כיבוש שטחי ארץ ישראל; במידה ויעדי המלחמה לא כוללים כיבוש של חלקי ארץ ישראל אז המלחמה מוגדרת כרשות.
"במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחיה כל נשמה": (רש"י כא, י).
האברבנאל אומר שמקור הכוח שהקב"ה מעניק לעם ישראל כדי לנצח במלחמות, נובע מאדמת ארץ ישראל. לכן אם נלחמים כדי לוותר מלכתחילה על השטחים שיכבשו במהלך הלחימה, אז נפסיד ח"ו, כי הכוח לא יימצא בידינו.
"והכח שנתן לך היא הארץ ושאר הדברים העוזרים כולם שנתן לכם ה' יתברך תמיד למען הקים את בריתו.." (אברבנאל דברים ח').
כך דרש רב בית הכנסת "קרית חנה דוד" שבירושלים, את דברי האברבנאל.
תנאי הכרחי נוסף לפני יציאה למלחמה הוא אחדות העם, לכן הפסוק הראשון של הפרשה נאמר בלשון יחיד כדי לרמוז את חשיבות האחדות. "תצא" "בידך ""ושבית".
כך ה"שם משמואל" מפרש את הפסוק. הוא מוסיף ומסביר את סיבת התקיעה בחצוצרות לפני המלחמה, כמו שנאמר: וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: (במדבר י,ט).
כאשר אין אחדות בעם -כל אחד דואג לאינטרסים האישיים שלו ומחשיב את עצמו יותר מכל אחד אחר, אז צריך שיקרה זעזוע שיעורר את העם ויגרום לאחדות המיוחלת.
זה בדיוק תפקידם של החצוצרות, שקולותיהן דומות ליללה וגניחה, כדי להחזיר את מידת השפלות והענווה לאדם, ובזכות ההתעוררות העם יתאחד ויהיה כ"איש אחד בלב אחד".
החיות פוחדות מהאדם כי הוא נברא בצלם אלוקים, אותו יחס קיים בין אומות העולם לבין עם ישראל. הם מפחדים מאיתנו כל עוד אנחנו שומרים על צלם אלוקים שבתוכנו ומאוחדים סביב התורה והמצוות.
אבל אם ח"ו אנחנו לא מאוחדים בצלם אלוקים ומחללים את השם לעיני כל, אז קורה תהליך מעניין, כאשר הגויים לוקחים לעצמם את צלם אלוקים ומטילים עלינו אימה.

כנראה זו הסיבה שהמוסלמים מנהלים נגדנו "מלחמת קודש"- ג'יהאד, ומצליחים לאיים עלינו, ולהמיס את ליבם של ראשי מדינת ישראל.
הקב"ה יעזור לנו לנצח במלחמה- "ונתנו ה' אלקיך בידך" בתנאי שנחזיר את צלם אלוקים שנלקח בשבי על ידי אויבינו- "ושבית שביו".
אנו צריכים להילחם נגד הגויים, במטרה להחזיר את צלם אלוקים השבוי בידיהם.
נראה לומר, ששלושת החיילים השבויים בידי החמאס והחיזבוללה ימ"ש, מהווים אות משמיים, כי אנחנו לא פועלים לפי כללי הלחימה הכתובים בתורה, אלא לפי המוסר המעוות של אומות העולם הרחוק מצלם אלוקים.

בהמשך ננסה לקשר בין שמות השבויים והפקת לקחים מהמלחמה.
איך להתאחד בצלם אלוקים היום ?
ה"שם משמואל" בפרשת שופטים מביא ברייתא מהמדרש רבה, ומפרש בצורה נפלאה איך שלושת המצוות משפיעות על אחדות עם ישראל.
" א"ר יהודה ברבי אלעאי על ג' דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ואלו הן למחות זכרו של עמלק ולמנות להם מלך ולבנות להם בהמ"ק ומינו להם מלך ומיחו זכרו של עמלק ולמה לא בנו להן בהמ"ק שהיו ביניהם דילטורין תדע לך דא"ר שמואל בר נחמן דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין ולמה כן שלא היה ביניהן דילטורין לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.......
ראה כמה קשה כחו של לשון הרע שנצטוו לבנות בהמ"ק ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע לא נבנה בימיהם". (מדרש רבה דברים פרשה ה פסקה ט).
ארץ ישראל מאחדת את כל הגופות של עם ישראל, המלך מאחד את הנפשות ובית המקדש מאחד את הנשמות.
עמלק גורם לפירוד בינינו ולבין הקב"ה, לכן יש מצווה מיוחדת בהשמדתו, כי הוא פתח את הדרך לאומות העולם להילחם בנו.
"הדילטורין"- המלשינים, פוגעים קשות באחדות העם, לכן הלשון הרע דוחה את בנין בית המקדש.
המדרש מראה לנו את הדרך לאחדות המובילה לניצחון במלחמה.
ארץ ישראל לא יכולה להתחלק עם אף אחד כי היא מחזיקה את הצד החומרי של העם. המלכות והשלטון תורמים לאחדות העם בייחוד בזמן מלחמה ותפקידם להשמיד את אויבינו. בית המקדש מבטא את אחדות הרוחנית של העם כאשר הם "כאיש אחד בלב אחד".
האם מדינת ישראל שואפת להגשים את שלושת המצוות האלה ?
האם ראשי השלטון פועלים לאחדות העם או ההיפך מכך ?
עלינו להתאחד ולסלק מאיתנו הגורמים התורמים לפירוד בעם, כדי לחזור:
-לתורת ישראל
-לגבולות ארץ ישראל
-להטיל אימה על אויבינו ולהשמיד את העמלקיים המודרנים.
מצאתי בשמות המשפחה של שלושת השבויים, רמזים לדברים שעלינו לשנות, כדי להחזיר לעם ישראל את צלם אלוקים שאף הוא נמצא בשבי, ומתוך כך להפיק את הלקחים האמיתיים ממלחמת לבנון השנייה.
גלעד שליט- מלשון שלטון ; עלינו להחליף את השלטון או את המשטר הנוכחי בשלטון שמקורו מהתנ"ך: המלכות.
אלדד רגב- רומז לרגבי האדמה הקדושה של ארץ ישראל. אנחנו צריכים לומר, די לנסיגות ולמסירת חלקי ארץ ישראל לגויים, ולנסות לכבוש את החלקים של לבנון, סוריה וארץ פלשתים השייכים לנו על פי תורת ישראל.
אהוד גולדווסר- משמעותו ביידיש: "מי זהב". שם זה מופיע בספר בראשית (לו,לט) ותרגומו בארמית "מצרף דהבא", פירושו: צורף זהב. המדרש הגדול אומר שהוא המציא את אומנות הצורפות של הזהב בעולם. הקשר לבית המקדש ברור, כאשר כמויות עצומות של זהב נאספו כדי לבנות את כלי המקדש. חוכמת ה' הייתה הכרחית כדי לעמוד בדרישות הטכניות הגבוהות של בניין בית המקדש וכליו.
למעשה עלינו להתעורר, ולדרוש את ציון ולהפוך אותם לחלק מחיינו, במקום לדאוג לבתינו בלבד, נדאג גם לבית ה'.
המלחמה בחוטפים צריכה להיות ללא פשרות כמו שכתוב בסוף הפרשה בנוגע לעמלק. התורה מצווה לנו להילחם בעמלק עד השמדתו, לזכור את מעשיו מלפני אלפי שנים, ולא לסלוח לעולם.
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כה, יז).
הפסוק מתחיל בלשון יחיד- "זכור...לך" ומסיים בלשון רבים- "בצאתכם". השימוש בלשון יחיד בא לחדש לנו שעלינו להרגיש שעמלק פוגע בנו אישית בכל רגע ורגע, ולא לזכור את מלחמת עמלק נגד בני ישראל, כמאורע היסטורי רחוק ללא משמעות בהווה.
עמלק תמיד פגע ופוגע בחלשים שבעם ישראל כמו שכתוב:
וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים:
(דברים כה, יח).
עייף-ממלחמות וממאבקים
יגע- מלכבוש את הארץ בשלמותה
ולא ירא אלוקים- לא בוטח בה' באמונה שלמה
הספר החינוך במצווה תר"ד, מדגיש שעל כל אחד ואחד להשתדל ולהשמיד את עמלק, זאת לא מצווה המוטלת על מלך ישראל בלבד אלא על הפרט.
אם מזדמן למישהו לקיים את מצוות מחיית עמלק והוא מתעלם ממנה, הוא עובר על מצוות עשה.
" וזאת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ,ב): שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם, אם יש כח בידם, בכל מקום ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם. ועובר על זה ובא לידו אחד מזרע עמלק ויש סיפק בידו להורגו ולא הרגו - ביטל עשה זה."
(ספר החינוך מצוה תרג)

לסיכום
מתכון בטוח לניצחון במלחמה הוא אחדות העם בצלם אלוקים. במידה ונתנהג על פי הכללים שמופיעים בפרשה, הקב"ה ינצח את אויבינו. עם ישראל מוכן לסבול כדי לקיים את מצוות השמדת החמאס והחיזבוללה, עם ישראל מתפלל שלוש פעמים ביום- "תשכון בתוך ירושלים.. ובנה אותה בנין עולם" (הכוונה לבית המקדש)- לבניית המקדש, עם ישראל לא מוכן לרחם על אויביו ולהשתמש בקוד אתי נוצרי. דרושה הנהגה שתענה לדרישות אלה, ולא הנהגה מושחתת הפועלת נגד אחדות עם ישראל בארצו הן בדיבורים הן במעשים.

פרשת שבוע פרשת שופטים: אבנים במקום עצים

פרשת שופטים תשס”ח גיליון מס' 129
מאמרים על הפרשה משנים קודמות: פרשת שופטים

מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אבנים במקום עצים
מדוע אסור לנטוע עצים בהר הבית?
מה משותף בין אבנים לבין שופטים?

פרשת שופטים פותחת בדינים הקשורים לתכונות הדיינים. הפסוקים הסמוכים עוסקים בענייני עבודה זרה וקרבנות.
ישנו דין לכאורה, שאינו ברור ודורש הסבר מעמיק. אסור לישראל, לנטוע עץ של עבודה זרה או מכל סוג אחר בהר הבית.
לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל-עֵץ: אֵצֶל, מִזְבַּח ה' אֱלֹקיךָ--אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לָּךְ. (דברים טז,כא)
רש"י מפרש את הפסוק בעזרת ה"ספרי". הקב"ה אוסר לנו לנטוע בהר הבית, כל סוגי העצים; אפילו אם הם לא מוקדשים לעבודה זרה.
מה פשר הדבר, ומה מקור האיסור?
הרי, העצים באים ליפות את מקום בית המקדש.
ראשית, ננסה להבין את מהות האבן, השייכת לעולם הדומם ביחס לעץ, השייך לעולם הצומח.
בעל ה"משך חכמה" מבהיר את הדברים בצורה נפלאה.
האבן אינה משתנה עם הזמן ואינה יכולה להתפתח.
לעומת זאת, העץ יכול להתפתח ולגדול לאחר השקיה וטיפול מצד האדם.
האבן מייצגת עולם שאינו משתנה ואינו מושפע מהסביבה.
כך הקב"ה אינו מושפע ממה שמתרחש סביבו. עולם הזה אינו מוסיף מאומה להקב"ה. הוא אינו מושפע מהפעולות של האדם. כי הקב"ה הינו שלם, ואינו זקוק לכל דבר חיצוני לו.
הקב"ה דומה לעולם הדומם.
העץ, הדורש טיפול מתמשך, כדי לתת את פירותיו, דומה לענין העבודה זרה.
עובדי האלילים מביאים מתנות וקרבנות לפסלים ולעצים, כדי להעצים אותם. כך, האלילים מקבלים כביכול, תוספת כוח, שהוענק להם על ידי פעולות האדם. בתמורה, האלילים יברכו את המשרתים אותם ויחזירו חלק מתוספת הכוח, שהם ניזונו, במהלך הפולחן.
העץ המסמל את העבודה זרה, אינו יכול להימצא בהר הבית.
לכן, המזבח בנוי מאבנים ולא מעץ. בית המקדש עצמו, בנוי בעיקר מאבנים.
"כמו שהמזבח- מקום הקרבנות- הוא דבר שאינו ניזון ואין צריך למים ומזון, כן כל ענין הקרבנות הוא לא לסבת הזנה והתוספת בשלמותו כלל." (משך חכמה דברים טז,כא).
עכשיו, ניתן להאיר אור חדש, על ענין הקרבת הקרבנות. הקב"ה אינו מושפע מהם, אלא הקרבנות באים להשפיע על האדם.
בדרך פלא, שהשכל המוגבל שלנו מתקשה להבין, תהליך הקרבת הקרבן מוסיף שלמות לאדם.
הפעולות הרבות המלוות את שחיטת הקרבן מתקנות את נפש האדם.

כך ה' ברא את האדם.
נראה לומר שהדבר נכון גם בנוגע לשאר המצוות. למשל, מצוות הנחת תפילין משפיעה על המחשבות שלנו ומטהרת אותן. ניתן לראות ממש, מבחינה פיזית את השפעת התפילין על האדם. בעזרת מכשירים המודדים את הקרינה היוצאת מהאדם, ניתן לראות את שינוי הצבע של הילת האדם. בזמן הנחת תפילין כשרות, האדם משתנה. כך הקב"ה ברא את העולם.
מטרת הקרבנות היא להשפיע על האדם, מתוך התבטלות לרצון ה'. לכן לכל קרבן יש זמן מדויק ודינים מיוחדים לו. אין לנו את האפשרות להוסיף או לגרוע, ממה שהקב"ה מסר לנו בתורתו הקדושה.
הקרבנות תורמים לשלמות נפש האדם.
כאשר נחדש את עבודת המקדש, נבין את מה שהיה חסר לנו בתקופת הגלות.
דייני ישראל צריכים להתנהג בדומה לאבן. אסור להם לקבל השפעה חיצונית כלשהי. לכן, זהו דבר טבעי שמקום מושבם הינו בלשכת הגזית, ליד המזבח.
הקרבנות והמשפט מהווים דבר אחד. שניהם באים לקרב את עם ישראל להקב"ה.
בע"ה, בזכות התפילות שלנו, נזכה לראות את הסנהדרין בהר הבית, וחידוש עבודת הקרבנות בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

פרשת שבוע פרשת שופטים: ?מי מעכב את בניין בית המקדש

פרשת שפטים תשס”ז גיליון מס' 78
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

?מי מעכב את בניין בית המקדש
?למה מצוות מינוי מלך קודמת את בניין בית המקדש
?איך ה"דילטורין" יכולים לעכב את בניית בית המקדש

לראשונה התורה מדברת על מצוות מינוי מלך. זו אחת המצוות שעם ישראל נצטווה לאחר כניסתו לארץ ישראל, כמו שמובא במסכת סנהדרין: " וכן היה רבי יהודה אומר, שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה " (סנהדרין כ/ב).
שלוש מצוות אלה מהוות התשתית הלאומית של עם ישראל. מינוי המלך מגדיר את אופי השלטון המתאים לעם ישראל. מחיית זכר עמלק משדר לאומות העולם ולאויבינו, איך עם ישראל מתייחס לכל מי שמנסה להפריד בינו ובין הקב"ה. ולבסוף, בניין בית המקדש מעיד על הנהגת העולם על ידי הקב"ה, כאשר בית המקדש הוא נקודת המפגש בין העולם הזה והעולמות העליונים.
הסמכות המשפטית של עם ישראל- הסנהדרין, אף היא יושבת בבית המקדש, בלשכת הגזית.
בעל ה"שם משמואל" מסביר את מהות שלוש המצוות בצורה נפלאה. הוא מזכיר את המדרש רבה המביא את דברי רבי יהודה ממסכת סנהדרין השואל: למה לחכות למינוי מלך כדי לבנות את בית המקדש?
המדרש רבה עונה שזה בגלל הדילטורין: המלשינים לאומות העולם כדי לגרום לפירוד בתוך עם ישראל.
" ...ולמה לא בנו להן בית המקדש? שהיו ביניהם דילטורין, תדע לך דא"ר שמואל בר נחמן דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו והיו יוצאין למלחמה ונוצחין..." (מדרש רבה שפטים ה,י).
למה דווקא הדילטורין הפריעו לבניין בית המקדש? ובמה מינוי מלך פותר את בעיית הדילטורין?
ה"שם משמואל" מסביר שהמצוות המוזכרות במסכת סנהדרין מסמלות דרגות שונות בתהליך איחוד עם ישראל.
ארץ ישראל מאחדת את כל גופות ישראל: זאת האחדות החומרית, שהיא ברמה הנמוכה ביותר.

עם ישראל נמצא באופן פיזי בארץ ישראל. זהו השלב הראשון ולאחר מכן המלך מאחד את הנפשות היושבות בארץ ישראל. המנהיג מאחד את כולם תחתיו ומוביל מדיניות לטובת כלל ישראל.

המלך מייצג ומאחד את כל הרצונות וכוחות הנפש של ישראל.
השלב השלישי הוא בניית בית המקדש המסמל את אחדות הנשמות של עם ישראל. הנשמות הם שכליים, לכן זאת האחדות המושלמת.
אחדות עם ישראל היא המפתח לכל המצוות הלאומיות שבתורה.
לכן ישנם מתנגדים לתהליך האחדות בתוך עם ישראל: עמלק והדילטורין.
עמלק עושה הכול כדי לגרום לפירוד בעם ישראל ולגרום לנתק מהקב"ה ח"ו. לכן הוא תקף אותנו במדבר, סמוך ליציאת מצרים, כאשר אומות העולם חששו מלהתקרב אלינו. נגד כל הסיכויים, עמלק מוכן להתאבד כדי למנוע את האחדות בעם ישראל, ואת האחדות בין ישראל ובין בורא העולם.
התנהגות זהה מאפיינת את הדילטורין, המוכנים לעשות הכול על מנת לגרום לפירוד בעם. זו הסיבה שעצם קיום הדילטורין מעכב את בניית בית המקדש.

לעומת זאת המלך המאחד את עם ישראל, תפקידו למחות את עמלק ולרדוף את הדילטורין כדי להשיג את האחדות של נשמות ישראל ולבנות את בית המקדש.
(עיין שם משמואל שפטים שנת תר"ע, תרע"ה)
גם היום אנחנו סובלים מחוסר אחדות בעם. ברוך השם יש אחדות ברמה הפיזית, כי רוב עם ישראל נמצא בארץ. אבל עלינו להתקדם ולשאוף לאחדות המושלמת: אחדות הנשמות. המשטר הפסידו-דמוקרטי מתפורר לנגד עינינו. מערכת המשפט הישראלית מגלה את פרצופה האמיתי.
זה הזמן לחזור למקורות שלנו ולבחור במשטר המתאים ביותר לעם ישראל: המלכות. המלך ידע לאחד את כל הקבוצות השונות הקיימות בעם. המלך גם ירחיק את הדילטורין של היום, הדואגים לאינטרסים של הגויים לפני אלה של אחיהם היהודיים. כך נגיע לאחדות הנשמות ונוכל לבנות עכשיו את בית המקדש השלשי בב"א.


סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

פרשת שבוע פרשת שופטים: דרושים שופטים הגונים להצלת מדינת ישראל

פרשת שופטים תשס”ו גיליון מס' 28

מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

דרושים שופטים הגונים להצלת מדינת ישראל

http://otzma1.com/joomla/images/stories/shoftim5766.pdf

פרשת שבוע: פרשת עקב עזה תתישב שנית וירושלים תגיע עד דמשק

פרשת עקב תשס”ו גיליון מס' 26
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com

http://otzma1.com/joomla/images/stories/ekev5766.pdf

נכתב בתחילת מלחמת לבנון השנייה בקיץ תשס"ו

"עזה תתיישב שנית"
וירושלים תגיע עד דמשק

שלוש פעמים בלבד מופיעה בתורה המילה "לבנון", בפרשת דברים, ואתחנן ועקב. (דברים: א, ז; ג,כ"ה ;י"א, כ"ד)
ראוי לציין שדווקא בימים של מלחמה בצפון ארץ ישראל, המילה לבנון מוזכרת בשלוש הפרשיות האחרונות.
נראה שזה אינו מקרי, כאשר יד ה' מכוונת הכול כדי לקרב את הגאולה השלמה, הרמוזה לאורך כל חומש דברים.
"כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם" (דברים י"א ,כ"ד)
הרמב"ן אומר שניתן להכיל קדושת הארץ בשתי דרכים, הראשונה- בהליכה רגלית בכל מקום שנרצה בכך, והשנייה- בכיבוש גבולות הארץ על פי התורה.
"הנה הם שתי הבטחות, שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם, והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל, ומן המדבר והלבנון ועד הים האחרון יהיה גבולכם, שאתם חייבים לכבשו ולאבד משם העמים......בין בארץ הנזכרת בין בכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו"
לבנון כלולה בגבולות הארץ לכן על פי הרמב"ן, אנחנו מצווים לאבד את כל תושביה הנלחמים נגדנו.
"והיה עקב תשמעון", בעל הטורים אומר שהמילה עקב באה לרמוז לנו שזמן קבלת השכר עבור קיום המצוות יהיה בימות המשיח בסוף כל הדורות: בעקבתא דמשיחא.
הקב"ה שולח את חיילינו הגיבורים והקדושים לדרוך בארץ הלבנון ולכבוש אותה.
ואני הקטן אומר: זה לא מיקרי שכל כמה שנים צה"ל נכנס ללבנון; על פי נבואות זכריה ויחזקאל, לעתיד לבוא נכבוש בצפון- את לבנון וחלק מסוריה , ובדרום- את ארץ פלשתים.
כֹּה אָמַר אֲדֹ-נָי ה' גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים (יחזקאל מ"ז, י"ג)
מַשָּׂא דְבַר ה’ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַה’ עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה מְאֹד (זכריה ט,א-ב)
שני חבלי ארץ ישראל אלה -לבנון, סוריה וחבל עזה- לא נכבשו בשלמותם בעבר, בתקופת יהושע או בזמן דוד המלך.
המלבים אומר שתמיד ערי פלשתים היו בעלי בריתה של צור ושכנותיה ויקבלו את עונשם באותו עת, כמו שכתוב ביואל(ד,ד) וְגַם מָה אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת הַגְּמוּל אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי קַל מְהֵרָה אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם.
גם היום זה נכון כאשר החמאס והפלשתינאים עושים יד אחת עם החיזבאללה וסוריה כדי להרוג כמה שיותר יהודים.
הנביא זכריה פותח את נבואתו לאחרית הימים בפסוק סתום: מַשָּׂא דְבַר ה’ בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ כִּי לַה’ עֵין אָדָם וְכֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל (זכריה ט,א).
על כך דרשו חז"ל (ילקוט שמעוני תקע"ה): "דרש ר' יהודה: 'חדרך' – זה משיח שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית: יהודה עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעיד אני על עצמי שמים וארץ שאני מדמשק, ובו מקום ששמו חדרך. ומה אני מקיים "ודמשק מנוחתו" – אין 'מנוחה' אלא ירושלים שנאמר "זאת מנוחתי עדי עד" (תהילים קל"ב) ועתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק".
זאת אומרת שבית המקדש יגיע עד דמשק. נראה לומר ששכינת בית המקדש תשפיע עד דמשק, וכל עוד דמשק לא תהיה תחת שלטון עם ישראל, השכינה במקדש לא תהיה שלמה.
היום אנחנו רואים שאויבינו הקשים ביותר נמצאים דווקא בחלקי ארץ ישראל שעדיין לא נכבשו.
והרד"ק שם מוסיף וכותב בעקבות המדרש, על המשך הפסוק:" 'כי לה' עין אדם': כי באותם ימים יהיה עין כל אדם לה' ולא לאלילים. ולפיכך תהיה ארץ חדרך ודמשק ושאר המקומות הקרובים לארץ ישראל כמו צור וצידון וחמת מצפון וערי פלשתים מדרום, נכללות בערי יהודה ויהיו באמונת ישראל", כמו שנאמר בהמשך נבואת זכריה על ערי פלשתים (ט', ו) "והכרתי גאון פלשתים. והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לא-לוהינו".(רד"ק זכריה ט,א)
הנביא זכריה ממשיך ומתאר לנו את השתלשלות האירועים, על פי פשט הפסוקים שבפרק ט'.
הִנֵּה אֲדֹ-נָי יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל:
תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד וְעֶקְרוֹן כִּי הוֹבִישׁ מֶבָּטָהּ וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב: (זכריה ט,ד-ה).
רש"י מפרש ש-"ים יעלה עליה ויטבענה", בלשון של היום, צונאמי ענק ישטוף את חופי לבנון באזור צור וצידון. (עיין פרק כז ביחזקאל).
אפילו מצוין שם שחיילי פרס יעזרו לאויבינו שבלבנון להילחם בנו. פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ: (יחזקאל כז, י)
רק עכשיו מפרסמים, שחיילים אירנים נלחמים לצד חזבוללה ונהרגו על ידי חיילינו.
תושבי ארץ פלשתים יראו את הנס הגלוי שקרה בלבנון, וירעדו מפחד וייכנעו לישראל.
"וכשתראה אשקלון כי צור נחרבה ביד הא-ל תירא ותכנע לפני ישראל וכן עזה וכן עקרון" (רד"ק על פסוק ה').
הנביא מוסיף ואומר שחבל עזה יתרוקן מתושביה ואנחנו ניישב אותו שוב. "ואשקלון לא תשב".
המלב"ים מאיר באור נפלא את יישוב ארץ פלשתים לעתיד לבוא, ונותן תקווה ממשית לכל תושבי גוש קטיף שגורשו מביתם בשנה שעברה.
"ואבד מלך מעזה- שעזה תתישב שנית רק לא יהיה להם עוד מלך ואשקלון לא תשב כלל." (מלבי"ם ,זכריה,ט,א)
קשה לא להתפעל ולהתרגש לאור נבואות זכריה ויחזקאל, המתממשות מול עינינו בימים אלה.

מלחמת רומי בפרס
באותו הקשר כתוב בגמרא שבימות המשיח, תהיה מלחמה בין פרס ורומי. יש מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לבין רב, בנוגע לזהות המנצח במלחמה בין שתי האומות.
הראשון אומר ש"עתידה רומי שתיפול בידי פרס", והשני אומר ש"עתידה פרס שתיפול בידי רומי".
די ברור שהיום, פרס- הוא אירן, ורומי– מייצג את העולם המערבי בראשות ארה"ב.
מסקנת הגמרא, כנראה, נוטה לכוון של רב, ורואה ניצחון לטובת רומי, למרות זכויות של פרס שבנו את בית המקדש השני, ומנגד רומי, שהחריבו אותו.
הגמרא מביאה שתי סיבות לניצחון רומי: הראשונה- "גזרת מלך היא" והשנייה שפרס אף הוא, החריב בתי כנסת.
אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי עתידה רומי שתפול ביד פרס שנאמר לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ (על) [אל] אדום ומחשבותיו אשר חשב (על) [אל] יושבי תימן אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם...... עתידה פרס שתפול ביד רומי חדא דסתרי בי כנישתא ועוד גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין דאמר רב יהודה אמר רב אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל: (יומא דף י ע"א)
אמנם, איך יהיו הדברים ומתי יהיו לא נדע. אך אני מאמין כי נגיע אל המנוחה והנחלה בירושלים 'מקדש מלך עיר מלוכה', רק כאשר תגיע מלכותה עד לבנון, דמשק וחבל עזה ולאחר שיוסרו הדמים והשיקוצים מפיהם של הרשעים הארורים כמו החמאס והחיזאללה.
לכן עלינו לעמוד על דעתנו ולהילחם נגד האויב האמיתי המחלל שם שמים בפרהסיא, ולא רק נגד שליחו בלבנון.
בסופו של דבר בע"ה, לאחר כיבוש ה"ארץ הנשארת" לא נסוג ממנה , אלא ניישב אותה; רק כך נקדש שם שמים מול אומות העולם ונגרום לנחת רוח להקב"ה.
ולבסוף נעמוד בדרישות הקב"ה, כמו שכתוב בפרשת עקב:
"אֶרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא,יב)

הר הבית כמקום תפילה

פרשת ואתחנן תשס”ח גיליון מס' 127
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

הר הבית כמקום תפילה
מהיכן התפילות עולות לשמים?
מדוע אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום?

בתחילת פרשת ואתחנן, משה רבנו מתפלל מעומק לבו, ומבקש שני דברים, מהקב"ה. הוא מבקש להיכנס לארץ ישראל. אם הוא לא יורשה להיכנס לארץ, משה רבנו מבקש לראות אותה בעיניו.
יש חשיבות מיוחדת לראיית הארץ, כי התורה מדגישה את המקומות שמשה רבנו מתאווה לראות.
משה רבנו נמשך לירושלים ולבית המקדש, כמו שכתוב בפסוק: אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן (דברים ג,כה).
ההר הטוב הזה- רומז לירושלים והר ציון. (עיין רש"י ומסכת ברכות דף לב ע/א)
והלבנון- מתאר את בית המקדש, שמלבין את החטאים של ישראל. (עיין רש"י וספרי).
דרך הראייה, משה רבנו רוצה להרגיש את השכינה, השוכנת בהר הבית, מימי בריאת העולם.
לכן יש לנו מצווה לעלות לרגל לבית המקדש, שלוש פעמים בשנה, כדי לראות את השכינה ולהיראות בעזרה (חצר הפנימית של בית המקדש).
מקום בית המקדש הינו מקור השכינה. ממנו השכינה מתפשטת בשאר חלקי ארץ ישראל, ובכל העולם.
לכן, הר הבית הינו מקום מיוחד כדי להתפלל לה'. על פי דברי חז"ל, התפילות מכל העולם מגיעות לקודש הקדשים, ומשם הן עולות לשמים. כמו שאמר יעקב אבינו בזמן תיקון תפילת ערבית:
וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. (בראשית כח,יז).
יעקב אבינו כינה את מקום המקדש: שער השמים. זהו שער, המחבר בין העולם שלנו לבין השמים. (עיין רש"י שם).
למעשה, שלוש התפילות שאנו מתפללים מידי יום הותקנו על ידי האבות, בהר הבית.
אברהם אבינו, תיקן את תפילת שחרית, בזמן עקידת יצחק, בהר המוריה.
יצחק אבינו תיקן את תפילת מנחה כאשר הוא נפגש לראשונה, עם רבקה אימנו, בהר המוריה.
ולבסוף, יעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית, כאשר הוא חלם על הסולם ועל המלאכים העולים ויורדים בו.
יש קשר הדוק בין התפילות לבין הקרבנות

. התפילות באות כנגד הקרבנות, כאשר בית המקדש חרב.
כך מובא במסכת ברכות, שהאבות תיקנו את התפילות ולאחר מכן חז"ל שייכו אותן כנגד הקרבנות.
תפילת שחרית באה כנגד קרבן התמיד של הבוקר שהיו מביאים בבית המקדש. תפילת מנחה באה כנגד קרבן התמיד של הצהריים.
תפילת ערבית באה כנגד שאריות הקרבנות, הנשרפות במשך כל הלילה. (עיין ברכות כו ע/ב).
כאשר אנחנו מתפללים את תפילת העמידה (שמונה עשרה), עלינו לפנות לכיוון בית המקדש.
ברוך השם, הדור שלנו זכה לקבל במתנה מהקב"ה, את הר הבית.
כמו שראינו, אין תחליף, לתפילה העולה ממקום המקדש אל ה'.
תפילות אלה מתקבלות ללא מתווכים ומסכים היכולים לעכב אותן.
אל לנו להיכנע למדינת ישראל, האוסרת ליהודים להתפלל בגלוי, על הר הבית.
עלינו לדרוש ממדינת ישראל לאפשר לכל יהודי להתפלל לבורא עולם, על הר הבית.
הדבר תלוי בנו! כאשר רבבות יהודים יעלו בטהרה להר הבית, הממשלה לא תוכל לעמוד נגד רצון הציבור.
ב"ה, רבנים רבים וחשובים, מעודדים את תלמידיהם לעלות להר הבית, כן ירבו.
משה רבנו התחנן להקב"ה להיכנס לארץ, והוא נענה בשלילה.
הקב"ה נתן לנו את הזכות הזאת, ולא נשתמש בה?

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל