יש גבול לניסים!

הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים. 
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג). 
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים. 
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.

יחס האבות לבית המקדש: להרגיש בבית, בבית ה'

ספר בראשית תשפ"א

גיליון מס 372  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להרגיש בבית, בבית ה'

בספר בראשית אנחנו מגלים את גדלות האבות שלנו: אברהם, יצחק ויעקב. התורה מביאה את סיפורי חייהם כדי שנלמד מהם.

למעשה, כל מה שהם עשו במהלך חייהם, הם עשו אותו למען הדורות הבאים. (ראה פירוש רמב"ן על התורה בראשית יב, ו). 

נתמקד ביחס האבות להר המוריה וננסה ללמוד מהו היחס הנכון היום בכל מה שנוגע לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי.

התלמוד מפרש פסוק מהנביא ישעיה שאינו ברור: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו (ישעיה ב,ג).

מדוע הנביא מכנה את בית המקדש, בית אלוקי יעקב? מדוע אברהם אבינו ויצחק אבינו אינם מוזכרים אף הם?

רבי אלעזר משיב ואומר שליעקב יש מעלה מיוחדת, כי הוא קרא את מקום המקדש: בית. 

כמו שכתוב: " ואמר ר' א-לעזר מאי דכתיב {ישעי-ה ב-ג} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה א-ל הר ה' א-ל בית א-להי יעקב וגו' א-להי יעקב ולא א-להי אברהם ויצחק א-לא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כב-יד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה א-לא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כח-יט} ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל" ( פסחים דף פח ע/א).

לפי פירוש רש"י בתלמוד, ההבדל בין יעקב אבינו ושאר האבות הוא בעובדה, שבית הוא מקום מיושב, בניגוד לשדה או להר.

בית המקדש צריך להיות מקום שמבקרים בו לעיתים קרובות ומרגישים בו בנוח כמו הבית שלנו.

נראה עכשיו פירושים נוספים של בעל ה"בית גנזי", המהר"ל והרב יעקב משה חרלפ. 

ה"בית גנזי" מפרש שהאבות גרמו להשכנת השכינה בעולם בדרכים שונות, בהתאם לדור שלהם. אברהם אבינו היה בדור שכולו טמא, לכן הוא משך את הקדושה בצורה של הר שמתעלה מעל המדבר, שכולו רע. יצחק אבינו הזמין את השכינה בשדה, המסמל מקום של ערבוב הרע והטוב. השדה הוא מקום ממוצע בין הטוב ובין הרע.

יעקב אבינו הצליח להתקדם עוד שלב, והשכין את השכינה בביתו. השכינה התגלתה במלוא עוצמתה בביתו, ללא הפרעה של כוחות הרע.

כמו שכתוב: "אברהם קראו הר לומר שכל העולם היה קודם כמו מדבר ששולט בו רק כוח הרע והקדושה בהעלם היתה, והוא המשיך בתוך הקליה בחינה של הר שבו משכן הקדושה ואילו יצחק גרם כבר שיש מקום ממוצע ופנוי ביניהם והוא הנקרא שדה ויעקב בנה בית לקדושה ששם שולטת רק הקדושה." ( בית גנזי, תולדות דף תקצד).

המהר"ל מפרש בדרך שונה, כאשר שלושת השמות מסמלים סוגים שונים של חיבור בין עם ישראל ובין הקב"ה.

חגי תשרי: כולנו נכנסים לקודש הקדשים

חגי תשרי תשפ"א

גיליון מס 371  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

כולנו נכנסים לקודש הקדשים

 

פותחים שנה חדשה עם חודש של חגים: ראש השנה, יום הכיפורים וחג סוכות. כל חג שונה מהשני, בתכלית. ראש השנה מכונה יום הדין, יום הכיפורים מכיל עינויים ומכונה יום של כפרה וחג סוכות הינו חג של שמחה ועלייה לרגל לבית המקדש.

בע"ה נביא זווית חדשה על הקשר העמוק המחבר בין שלושת החגים.

המאמר מבוסס על מאמר מתוך ספר של ה"חלבן" על חגי תשרי.

נתחיל עם ראש השנה. המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר. במסכת ראש השנה דנים בהלכות השופר.

אחת ההלכות היא שאין לוקחים את השופר מקרן של פרה, כי הפרה מזכירה את חטא העגל.

כמו שכתוב: "דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור..." (ראש השנה דף כו ע/א).

התלמוד דן בעיקרון הזה שאין קטיגור נעשה סניגור והוא מגיע למסקנה שזה תקף רק בתוך קודש הקודשים.

אם כך, מדוע אסור להשתמש בשופר שמקורו מקרן של פרה כאשר תוקעים בו מחוץ לקודש הקודשים?

התלמוד משיב דבר נפלא, הוא משווה את תקיעת השופר לכניסה לקודש הקודשים. כמו שכתוב: " והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי" (ראש השנה דף כו ע/א).

השופר בא להזכיר את הזכויות של עם ישראל כלפי הקב"ה ולעורר אותנו לתשובה, לכן זה דומה לכניסה לקודש הקדשים.

קשה להבין, איך אפשר להשוות בין הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, פעם אחת בשנה לאחר 7 ימי הכנה, לבין תקיעת שופר בבית כנסת?

פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ

גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.

הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?

משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.

קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.

כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).

בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?

מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.

המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.

תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.

כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).

מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!

מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.

לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.

איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תשפ

גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.

מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?

בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.

ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.

בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.

כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).

לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!

הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.

ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.

אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.

נראה לומר, שטמון כאן רמז.

התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.

כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).

נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.

עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.

עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.

העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.

מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.

ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.

דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.

הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.

נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.

ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.

רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.

הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

סרטון: פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פרשת השבוע: פרשת שמות שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

פרשת שמות תשפ

גיליון מס 367  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

שעבוד מצרים מתחיל בסוף פרשת שמות. למעשה הוא מתחיל הרבה לפני כן עם לידת יצחק.

המצרים העבידו את בני ישראל בפרך לאחר פטירת יוסף הצדיק והשבטים.הגלות התחילה בשלבים ולא בבת אחת.

יעקב אבינו ידע והרגיש את שלבי הגלות והתגברות כוחות הטומאה על בני ישראל.

כתוצאה מזה, יעקב אבינו השביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ כנען, בחברון.

מה ראה יעקב אבינו כדי לבקש להיקבר בחברון ולא במצרים?

מדוע הוא לא רצה להיקבר בגלות עם בניו כדי לצאת יחד איתם בזמן הגאולה?

למה יוסף חלק על אביו וביקש להיקבר במצרים עד הגאולה?

נביא מספר תשובות, ראשית נביא את הפירוש הנפלא של הרב חרל"פ. יעקב אבינו ידע שאם הוא יקבר במצרים, כוחות הקדושה המלווים אותו ישפיעו על טומאת מצרים ויתגברו עליהם.

כתוצאה מזה הגלות תהיה קשה פחות, הן רוחנית, הן פיזית. יוסף הצדיק חלק על אביו ורצה שיעקב אבינו יישאר במצרים כדי לעזור לבני ישראל לקראת הגלות ולהמתיק אותה.

יעקב אבינו רצה שבני ישראל ישכחו מארץ ישראל בגלל קושי הגלות והתגברות הטומאה. כך, הירידה הרוחנית תגרום לכפרה מלאה ותביא לעלייה למדרגות גבוהות מאוד לאחר מכן.

כמו שכתוב: "...שעל ידי התגברות הטומאה ישכחו שהם בארץ לא להם וידמו להאחז במצרים, וכדכתיב "ויאחזו בה" ויצטרכו לעבדום ועינו אותם, כדביארנו בפרשה הקודמת לכך רצה יעקב שיעלוהו לארץ ישראל שעל ידי התמעטות האור במצרים לא יהיו חייבים כל כך על עוונותיהם והשפלתם ותכפר עליהם הגלות." (רב חרל"פ, פרשת ויחי דף שלא).

נראה להוסיף, שיעקב אבינו ידע שהוא מוסיף קדושה מעצם נוכחותו. למשל, בזכותו שנות הרעב התקצרו לאחר הגעתו למצרים.

אם הוא היה נקבר במצרים, המצרים היו מתברכים בברכת השפע של הצדיק. כתוצאה מזה הם היו משעבדים בצורה קשה יותר את בני ישראל. כאשר האדם חי בשפע ובעושר, הוא פחות מחובר לדברים הרוחניים. האדם מנותק מהסובבים אותו ונהיה אכזרי יותר וגשמי יותר.

נראה להוסיף תשובה אחרת, כאשר יעקב אבינו ויוסף מהווים 2 שלבים בגאולת ישראל.

הבחינה של יוסף-המכונה משיח בן יוסף והבחינה של יעקב אבינו-המוכנה משיח בן דוד, כאשר יוסף  מקדים את יעקב אבינו.

משיח בן יוסף מכין את התשתית הגשמית עבור משיח בן דוד, לכן הם לא יכולים להיקבר באותו מקום.

יוסף מכין את השלבים העתידיים של הגאולה.

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.

הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.

זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).

במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.

כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).

למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.

כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).

החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

פרשת השבוע- פרשת תולדות: סוד הבארות של האבות

פרשת הבארות תש"פ

גיליון מס 365  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 סוד הבארות של האבות

בספר בראשית נושא הבאר מוזכר מספרים פעמים. התורה מביאה בהרחבה סיפור משונה בנושא חפירת 3 הבארות של אברהם אבינו.

בפרק כ"ו, התורה מתארת מאבק בין יצחק אבינו והרועים שלו מול הפלישתים.

נעלה מספר שאלות לגבי פשט הפסוקים. מדוע התורה מאריכה בחפירות הבארות על יד יצחק אבינו?

למה הפרשה מתחילה בלשון יחיד, ממשיכה בלשון רבים עבור שתי הבארות הראשונות ומסיימת בשלון יחיד עם הבאר השלישית?

נביא כאן את הפסוקים:  יח וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, ......  יט וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.......  כא וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.  כב וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; (בראשית כו,יח-כב).

הבארות מוזכרות בתורה פעמים רבות, מה המשמעות של הבאר?

ראשית ננסה להבין את המהות של יצחק אבינו ביחס לאביו-אברהם אבינו, ואחר כך נראה איך זה קשור לבארות.

יצחק אבינו מייצג את מידת הדין והגבורה. לעומת זאת אברהם אבינו מייצג את מידת החסד.

קשה להבין, איך מידת החסד-אברהם אבינו הולידה את מידת הגבורה-יצחק אבינו?

הרב חיים כהן זצ"ל בספרו טללי חיים מפרש, שמידת החסד היא נתינה אינסופית שקשה להכיל אותה וליהנות ממנה ללא הכנה מתאימה.

כדי ליהנות משפע גדול, יש צורך בצמצום והעמדת גבולות. ה"חלבן" מביא דוגמא של ילד השייך למשפחה עשירה מאוד, שלא יתרשם וישמח לקבל מתנות יקרות במיוחד.

לעומת זאת, ילד ממשפחה ענייה, יתרגש וישמח ממתנה קטנה כמו בגד חדש או אפילו חטיף.

מכאן, ניתן להבין איך מידת הגבורה של יצחק אבינו עוזרת לקבל וליהנות ממידת החסד של אברהם אבינו. 

כמו שכתוב: "והיינו, שבלי כוח הצמצום והגבול, אי אפשר להשפיע כלל וכלל, שכן אין המקבלים יכולים לעמוד ברוב טובה וברכה. ונמצא שיציאת מידת הגבורה מתוך החסד היא פעולה שכולה חסד ואהבה." (טללי חיים, תולדות דף שנח).

לאחר שהבנו את האופי של יצחק אבינו, נביא את דברי הרמב"ן על התורה המגלה לנו מדוע התורה האריכה בספור הבארות שאינו מחמיא כל כך ליצחק אבינו.

זהו פירוש מפורסם, כאשר כל אחת מהבארות רומזת לבית מקדש. שמות הבארות רומזים לסיבת החורבן של 2 בתי המקדש הראשוניים. כאשר הבאר השלישית מסמנת את בית המקדש השלישי שלא יחרב. (ראה רמב"ן על התורה, בראשית כו,כ).

השאלה שנשאלת היא, מדוע הרמב"ן משווה את הבאר לבית המקדש?

הבאר מסמלת את הצמצום, העוזרת לקבל את השפע הנמצא במאגרי מים התת קרקעיים, האין סופיים. התפקיד של יצחק אבינו, הוא להוציא החוצה את השפע הגנוז במקומות של מטה כדי להכין אותנו לקבל את השפע שבא מלמעלה.

נראה לומר, שהבארות שחפר יצחק נמשלות לבתי המקדש בגלל תפקיד הצמצום של בית המקדש ועבודת הקרבנות, כדי שנוכל לקבל את אור השכינה העלול לסנוור אותנו.

בית המקדש העשוי מאבנים, זהב, כסף וחומרים יקרים נוספים מאפשר לנו לקלוט את אור ה' ולהתחבר אליו.

חומש בראשית: איך לנצח את הגויים?

חומש בראשית תש"פ

גיליון מס 364  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנצח את הגויים?

התחלנו מחדש את קריאת התורה עם ספר בראשית. 

גדול הפרשנים על התורה, רש"י פתח את פירושו על התורה עם דברים נפלאים וקצת סתומים.

הוא שואל מדוע הקב"ה בחר להתחיל את התורה עם בריאת העולם ולא עם המצווה הראשונה שנצטווו בני ישראל במצרים?

רש"י הביא את דברי רבי יצחק שאומר שהקב"ה רצה להבהיר לאומות העולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל בלבד. המדרש מביא פסוק מתהילים: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קיא,ו).

בעל ה"בית גנזי" מעלה  2 שאלות על דברי רש"י.

מדוע כתוב בתהילים הִגִּיד לְעַמּוֹ-עם ישראל, היה צריך להיות כתוב, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד להם כנגד אומות העולם?

למה לחשוש שאומות העולם יערערו על כיבוש הארץ על ידי יהושע ודוד המלך, הרי מקובל על כולם שהכובש אדמה דרך מלחמה הופך לבעלים שלה!

ה"בית גנזי" עונה, שלמעשה הגויים אינם טוענים שארץ ישראל שייכת להם כי הם מסכימים שכיבוש דרך מלחמה תקף.

הם מתנגדים לעובדה, שהקב"ה בזמן בריאת העולם בחר בארץ ישראל כמקום קדוש להשראת שכינתו. הגויים אינם מקבלים שעם ישראל ישב בארמונו של המלך והם ישבו על ארץ כבושה שקיבלו דרך מלחמה.

כמו שכתוב: "...אבל כלל ישראל יושבים בדרך של תשבו כעין תדורו שהיא ישיבה של מטרונה בבית המלך וארץ ישראל שייכת לכלל ישראל לא מצד הקנין ממוני שיש להם אלא מצד עצם הארץ ומהותה שהיא שייכת להם. ועל בחינה זאת חולקים אומות העולם ואומרים ליסטים אתם אין לכם חלק בארץ ישראל רק כמו כל האומות על ידי כבוש מלחמה ואין שום שייכות לכם עם עצם ארץ ישראל." (בית גנזי, בראשית דף קלז). 

עכשיו ניתן להבין מדוע כתוב בתהילים:  כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ כי רק עם ישראל יכול להאמין שארץ ישראל שייכת לו בעצם, בגלל רצון בורא העולם.

הגויים אינם יכולים להבין זאת, לכן הקב"ה גילה את הסוד הזה לעם ישראל בלבד.

נמשיך להתעמק ונביא מאמר נוסף של ה"בית גנזי" שמבוסס על זוהר חדש (ראה בית גנזי, בראשית דף נא-נב).  

בתחילת הבריאה, הקדושה הייתה מפוזרת בכל העולם כמו המים שכיסו את כל הארץ. ביום השלישי הקב"ה הפריד בין המים והארץ ושם אותם במקום אחד, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד (בראשית א,ט).

זהו סוד הצמצום, כאשר הקדושה התרכזה בארץ ישראל, בירושלים ובריכוז גבוה יותר בבית המקדש.

כמו שכתוב: " וְאָמַר דָוִד, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְעָשִׂיתָ אֶת הַמַּיִם, וְהַמַּיִם הָיוּ מְכַסִּין אֶת הָעוֹלָם מֵהָרִבּוּי שֶׁבָּהֶם, וְעָשִׂיתָ לָהֶם שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ בְּצִמְצוּם כֻּלָּם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁשְּׁכִינָתְךָ שֶׁהִיא מְלֵאָה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁתְּצַמְצֵם אוֹתָהּ בְּבֵיתְךָ, שֶׁיּוֹתֵר רָאוּי הוּא לִהְיוֹת שָׁם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ, וְלֹא לִזְמַן מוּעָט, אֶלָּא לְאוֹרֶךְ יָמִים." (זוהר חדש דף טז ע/ב).

השכינה אינה נמצאת באופן קבוע בארץ ישראל. עוצמת גילוי השכינה משתנה בהתאם למצב הרוחני של עם ישראל.

כאשר עם ישראל בגלות, השכינה אף היא נפגעת ומתפזרת בכל העולם. כאשר הוא חוזר לארצו, השכינה שוב מצטמצמת בארץ ישראל.

שיא גילוי השכינה נמצא כאשר בית המקדש בנוי בירושלים.