אחדות בכפייה

פרשת כי תשא תשס”ח גיליון מס' 105
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
אחדות בכפייה
מה הרפואה הכלולה בהרמת מחצית השקל?
למה כופים בכוח רב את מי שאינו רוצה לתרום את מחצית השקל?

השבוע חל "פורים קטן", המכין אותנו לקראת חג פורים בחודש הבא. פרשת כי-תשא פותחת בעניין מחצית השקל, הרומז להמן הרשע ש"קנה" את היהודים מאחשורוש תמורת 10.000 כיכר כסף.
הקב"ה הקדים את הרפואה למכה, כאשר השקלים שבני ישראל הפרישו במדבר, עזרו לבטל את גזרת המן הרשע.
כמו שכתוב במסכת מגילה: " אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו" (מגילה דף יג ע/ב )
למעשה, יש מספר תפקידים למחצית השקל. הראשון לשמש ככלי לספירת עם ישראל ללא גרימת נזקים. השני לכפר על עם ישראל והאחרון לתת תרומה לה' ולבית המקדש.
בחמשת הפסוקים העוסקים בשקלים, חמש פעמים מוזכרת המילה "פקידה", ארבע פעמים מופיעה המילה "כפרה" ושלוש פעמים מופיע הביטוי "תרומת ה'".
מחצית השקל משמש ככלי לספירת בני ישראל, ויחד עם זה הוא מגן עליהם ומעלה אותם לדרגה גבוהה יותר. לכן התורה משתמשת בפועל נשא, במקום הפועל הקשור לעניין הספירה.
כמו שכתוב: "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל" (שמות ל,יב).
הקב"ה מרומם את ישראל בזמן מסירת מחצית השקל.
המלב"ים מביא שלושה טעמים, למה המניין גורם למגפה על ישראל. הטעם הראשון בא מצד עין הרע שיכול לשלוט בדבר שבמניין, כמו שמובא ברש"י: "שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם, כמו שמצינו בימי דוד" (רש"י שמות ל,יב).
הטעם השני נובע מעניין של צניעות, כאשר הברכה שורה רק בדבר הסמוי מן העין.
הטעם השלישי, מציין את חשיבות האחדות בעם ישראל, כאשר כל אחד מרגיש שהוא מחצית בלבד, וצריך את חברו כדי להיות דבר שלם. האחדות מבטלת את הסכנות הקיימות בספירת העם, כאשר בוחנים את ישראל כאל אוסף של יחידים ולא בכללותו, כעם אחד. (עיין פירוש המלב"ים על התורה שמות ל, יא-טז)
נראה לומר שהרמה הגבוהה ביותר של אחדות בעם ישראל מתגלה, כאשר בית המקדש בנוי בהר הבית וכל אחד מישראל שותף בקרבנות הציבור.
הקשר בין בורא העולם ובין עם ישראל גלוי לעיני כל העולם. העם מאוחד מידי יום בהקרבת קרבנות הציבור השונים, ומגיע לשיא בזמן העלייה לרגל לירושלים, בשלושת הרגלים.
ננסה להעמיק את הטעם השלישי, ונבחן את השימוש של כספי מחצית השקל.
הרמב"ם מפרט את השימושים השונים של מחצית השקל, בתקופת בית המקדש.
" תרומת הלשכה, מה ייעשה בה--לוקחין ממנה תמידין של כל יום, והמוספין, וכל קרבנות הציבור ונסכיהם, והמלח שמולחין בו כל הקרבנות; וכן העצים... והקטורת ושכר עושיה, ולחם הפנים ושכר עושי לחם הפנים, והעומר, ושתי הלחם, ופרה אדומה, ושעיר המשתלח ולשון של זהורית ...". (הלכות שקלים פרק ד הל' א ).
כל קרבנות הציבור והעבודות הקשורות אליהם נקנו על ידי השקלים.
כל אחד מישראל מחויב לתרום את מחצית השקל. אם אחד מישראל אינו מסכים לתת את מחצית השקל, בית הדין כופה אותו ומוציא בכוח את התרומה למקדש.
יוצא מכאן שאחדות עם ישראל חיונית למניעת נגפים. בנוסף לכך שיא האחדות מתקיימת בעבודת קרבנות הציבור בבית המקדש.
מצווה על כל יהודי ויהודי בכל מקום הימצאו, לתרום את מחצית השקל לבית המקדש.
זהו המגן של עם ישראל מול עין הרע והפירוד שאומות העולם מנסות להפיל על עם ישראל.
כל מי שמדבר על חלוקת ארץ ישראל או ח"ו ירושלים, משתף פעולה עם אלה הרוצים לדחוק את השכינה מישראל.
ניתן ללמוד מדיני מחצית השקל, שגבייתה נעשתה בכוח רב ובכפייה, למען אחדות ושלמות עם ישראל.
הפתרון היחיד הוא האחדות הכפויה, סביב בניית בית המקדש וחידוש העבודה וקרבנות הציבור בהר הבית.
המיעוט העוסק בבניין בית המקדש וחיזוק הקשר עם הר הבית, צריך לכפות על כולנו את חידוש עבודת הקרבנות, לטובת כלל ישראל.


סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

להתנתק מהערב רב

פרשת כי-תישא פרה תשס”ז גיליון מס'56
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

מאמר מוכן להדפסה

להתנתק מהערב רב

למה משה רבנו לא שיתף את הערב רב בבניית המשכן?
למה בני ישראל התנתקו בצורה חד משמעית מהערב רב ולא ניסו לקרב אותם?

פרשת כי-תישא מבליטה את השפעת הערב רב– תערובות אומות של גרים (רש"י שמות יב,לח) על עם ישראל. לפי דברי חז"ל הערב רב גרר את ישראל לעשות את חטא העגל.
נביא מקורות שונים המגלים שעם ישראל השתדל להתרחק מהערב רב ולא להתחבר אליהם.
לפני קבלת התורה במרגלות הר סיני, בני ישראל חנו בנפרד מהערב רב. כך מדייק הרמב"ן מפסוקים: " ויתכן שהבדילו מתוכם כל האספסוף אשר בקרבם, וחנו בני ישראל לבדם לפני ההר, וערב רב אחריהם, כי לישראל יתן התורה" (רמב"ן שמות יט,א).
בעל ה"משך חכמה" מחדש ואומר שעמלק הרג את הנחשלים שהיו בקצה המחנה, כאשר הערב רב חנה מחוץ למחנה ישראל, הוא היה הנפגע העיקרי על ידי עמלק. (משך חכמה במדבר יא,א).
למה בני ישראל שמרו מרחק כה גדול מהערב רב?
ה"משך חכמה" כתב חידוש נפלא כדי להסביר את הארבעים שנה של נדודים במדבר. הקב"ה רצה לעקור מהשורש את העבודה זרה הנמצאת בטבע של הערב רב על מנת לבטל אותה לדורות. אצל ישראל אין שורש של עבודה זרה לכן במהלך ארבעים שנה במקום מבודד, נעקרה העבודה זרה מכל הגרים. (משך חכמה שמות יג,יז).
למעשה משה רבנו הוציא את הערב רב ממצרים על דעת עצמו. המדרש רבה מביא את הויכוח שהתקיים בין משה רבנו ובין הקב"ה לאחר חטא העגל. הקב"ה מכנה את הערב רב- העם של משה, כי הוא לקח אחריות וצירף אותם לעם ישראל נגד רצון ה'.
"אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים ואני הייתי יודע מה הם עתידין לעשות אמרתי לך לאו ועשיתי רצונך והם הם שעשו את העגל שהיו עובדים עבודת כוכבים והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטא" (מדרש רבה מב,ו).
משה רבנו הסיק את המסקנות ממעשה העגל ולא לקח נדבות מהערב רב לבניית המשכן, מאחר והם גררו את עם ישראל לעבודה זרה. כך פרשן של רש"י מביא את דברי הזוהר הקדוש המדייק מתוך לשון הפסוקים (רש"י שמות לא, יח). בפרשת תצוה הקב"ה אומר למשה רבנו לקחת תרומה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ (שמות כה,ב). חז"ל לומדים מהביטוי "כל איש" שהערב רב נכלל במצוות בניית המשכן. משה רבנו התפכח לאחר חטא העגל ושינה את דברי ה' כאשר הוא לא קרא לערב רב לתרום לבניית המשכן; כמו שכתוב קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַידֹוָד (שמות לה,ה). מאתכם- ולא מהערב רב.
הערב רב לא השתתף בשמחת בניית המשכן. בנוסף לכך לפי פירוש החזקוני (במדבר א,ג) הערב רב אינו נכלל בצבא ישראל בעת פקידת יוצאי צבא בתחילת ספר במדבר.
עם ישראל נהג להתנתק מהערב רב מהרגע הראשון, לאחר יציאת ממצרים. הערב רב חנה בקצה המחנה, הערב רב לא השתתף בבניית המשכן ואפילו לא גויס לצבא.
יוצא מכאן שלערב רב אין חלק בכל המצוות הלאומיות של עם ישראל. מעצם טבעו הערב רב מתנגד לתהליך הגאולה ולכל ביטוי של הזהות הלאומית של עם ישראל. השכינה אינה שורה על משפחות הערב רב אלא להיפך.
כך בעלי התוספות לומדים במסכת יבמות: " דקשים גרים לישראל לפי שמתערבין בהם ואין שכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל " (יבמות מז/ב).
בימים קשים אלה של שלטון המתנגד לכל ביטוי של לאומיות ורודף כל גילוי של שכינה, עלינו להחזיר את הנהגת עם ישראל לידי אנשים יראי שמים ובני האבות הקדושים.
איננו יודעים מיהם הצאצאים של הערב רב אבל ניתן להתרשם על פי התנהגותם.
עלינו לבחון את מנהיגי עם ישראל ולענות בכנות לשאלות הבאות:
האם מנהיגי עם ישראל תורמים ופועלים למען בניית בית המקדש ?
האם חיים של יהודי חשובים יותר מזו של גוי? האם הם אוהבי ארץ ישראל ומיישבים אותה?
במידה והתשובות לשאלות אלה שליליות, עלינו ללמוד ממשה רבנו ולהתנתק ממשיכי הדרך של הערב רב ולבנות הנהגה חלופית למען הצלת עם ישראל.

מקורות

-http://mekorot.blogspot.com/2007/03/blog-post.html

מאמר של שנה שעברה
רמזים למגילת אסתר בפרשת כי תשא תשס"ו

יתרו מתקן את החטא

פרשת יתרו תשס”ח גיליון מס' 101
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יתרו מתקן את החטא

?מדוע יתרו מקדים את בני ישראל ומביא קרבן לפני ה', אודות יציאת מצרים
?מה הקשר בין מתן תורה ובין הקרבת קרבנות על המזבח

פרשת יתרו הינה פרשת מרכזית המתארת את קבלת התורה על הר סיני. לפני ואחרי עשר הדיברות, התורה מזכירה את עניין הקרבנות.
בתחילת הפרשה יתרו מקריב עולה וזבחים, כמו שכתוב: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים.." (שמות יח,יב).
ובסוף הפרשה הקב"ה מצווה אותנו לבנות מזבח אדמה, כמו שנאמר: " מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו ..." (שמות כ,כ).
לכאורה אין קשר בין נושאים אלה.
בזמן גאולת מצרים, בני ישראל נהפכו לעם ישראל וקיימו את ברית האבות. הברית עם הקב"ה, על פי הרמב"ם, מתקיימת בשלושה דברים: מילה, טבילה וקרבן. בני ישראל מלו את עצמם במצרים ולפני קבלת התורה בני ישראל טבלו והקריבו עולות וזבחים.
" בשלושה דברים נכנסו ישראל לברית--במילה, וטבילה, וקרבן. [ב] מילה--הייתה במצריים, כשנאמר "כל ערל, לא יאכל בו" (שמות יב,מח). מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצריים, חוץ משבט לוי; ועל זה נאמר "ובריתך ינצורו" (דברים לג,ט). [ג] וטבילה--הייתה במדבר, קודם מתן תורה: כשנאמר "וקידשתם היום ומחר; וכיבסו, שמלותם" (שמות יט,י). וקרבן--כשנאמר "וישלח, את נערי בני ישראל, ויעלו, עולות" (שמות כד,ה), על ידי כל ישראל הקריבום."
( רמב"ם הלכות איסורי ביאה יג,א).
אותו תהליך נדרש מגוי הרוצה להיכנס תחת כנפי השכינה. הגוי צריך למול את עצמו, לטבול במקווה ולהביא קרבן עולה.
לדאבוננו אין לנו בית המקדש בנוי, לכן הגר יחכה לבניין בית המקדש כדי להביא את קרבנו. למעשה יתרו הוא הראשון-לפי סדר הפרשיות, להביא קרבן לה' סמוך ליציאת מצרים.
נראה לומר שיתרו בהקרבת הקרבנות עולה וזבחים, מאיר לנו את הדרך לקראת קבלת התורה בהר סיני.
בעל ה"משך חכמה" בפירושו על התורה, מביא שני הסברים בנוגע לקרבן של יתרו.
ההסבר הראשון אומר שיתרו הביא זבחי תודה להקב"ה, לכן זקני ישראל ואהרון הכהן הצטרפו אליו ואכלו את הלחמים של קרבן תודה, כמו שכתוב: "... וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹקים. " (שמות יח,יב).
יתרו מודה ל-ה' על כל הניסים שהוא עשה במצרים עבור בני ישראל.
חז"ל במסכת סנהדרין מגנים את ישראל שלא הודו לה' עד עכשיו. כאשר בא יתרו ומביא עולות וזבחים, אז הם הצטרפו אליו. (עיין סנהדרין צד/א).
ההסבר השני בא לאשר את תהליך הגיור של יתרו. כאשר ראינו לעיל,בדברי הרמב"ם שהגר צריך להביא קרבן כדי להשלים את הגיור שלו.
נראה לומר שזו הסיבה שהתורה מביאה את ענייני המזבח בסוף פרשת יתרו, ולא ביחד עם שאר כלי המשכן.
הקב"ה השתמש ביתרו כדי לרמוז לעם ישראל על חשיבות הבאת קרבנות, להשלמת הברית עם הקב"ה.
המסר ברור וחד-משמעי. אם אנחנו חפצים לחדש את הברית עם הקב"ה, עלינו לבנות את המזבח ולהקריב קרבנות לה'.
לכן בסוף הפרשה, מוזכר עניין בניית המזבח.
לאחר אלפיים שנות גלות, יש מקום לחדש את הברית עם הקב"ה בעת חזרתנו לארץ ישראל.
בע"ה עם ישראל יתאושש ובמקום לסגת ולהתגונן, הוא יתעורר מתרדמת הגלות.
ביחד נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יתרו מעורר את עם ישראל

פרשת יתרו תשס”ז גיליון מס' 52
מאת שמואל בן חמו
לחץ כאן להדפסה
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

יתרו מעורר את עם ישראל

למה פרשת עשרת הדברות נקראת על שם יתרו- כהן לעבודה זרה לשעבר?
מה עלינו ללמוד מיתרו כדי לזרז את תהליך הגאולה ?
פרשה זו נכללת בין הפרשיות החשובות ביותר בתורה. בנוסף לעשרת הדיברות, מופיעים עניינים חשובים שכדאי ליישם בימינו. לאור מה שאמרנו לעיל מתעוררת השאלה למה פרשה זו נקראת על שם כהן לעבודה זרה, לשעבר? מה יתרו עשה כדי לזכות בכבוד הזה ?
מובא במסכת סנהדרין שיתרו הינו הראשון שהודה לה' על הניסים שקרו בזמן גאולת מצרים: " ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'" (סנהדרין צד ע/א).
הוא מקדים את משה רבנו ובני ישראל כאשר הוא מברך את ה' לפניהם, לכן חז"ל מגנים אותם.
יתרו לא הסתפק בדיבורים בלבד אלא גם במעשים. הוא הביא עולות וזבחים להקב"ה כמו שנאמר: "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹקים " (שמות יח,יב).
גם הפעם, יתרו מקדים את בני ישראל. בסוף פרשת בשלח (שמות יז,טו) משה רבנו בונה מזבח ומודה לה' על הניצחון על עמלק, אבל הוא אינו מקריב קורבן עבור גאולת מצרים. ראוי לציין שמטרת היציאה ממצרים הייתה לעבוד את ה' במדבר שלושה ימים ולזבוח לה'. על פי סדר הפרשיות, בני ישראל עדיין לא הקריבו קורבנות לה'. נראה לומר שיתרו הבין את חשיבות הקרבת הקורבנות במדבר סמוך לגאולת מצרים.
אהרון והזקנים מכירים בטעותם ומיד לאחר מכן מצטרפים ליתרו ואוכלים ביחד איתו את בשר השלמים, כמו שנאמר בהמשך הפסוק : "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן משֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹקים" (שמות יח,יב).
בזכות מעשיו יתרו זכה לבנים שישבו בסנהדרין, בלשכת הגזית. כמו שמובא במסכת סנהדרין: " ויתרו שברח, זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים" (סנהדרין קו ע/א).
עכשיו ברור יותר למה פרשת מתן תורה נקראת על שם יתרו.
רמז נוסף המדגיש את חשיבותו של קורבן יתרו נמצא בסוף הפרשה, כאשר הקב"ה מצווה אותנו לבנות את מזבח האדמה.
למה הקב"ה מצווה אותנו לבנות את המזבח במעמד הר סיני? למה התורה מקדימה את המזבח לשאר כלי המשכן?
נראה לומר שבגלל העולות והזבחים שהקריב יתרו, ה' מוכיח את ישראל בדרך של רמז. ה' מצביע על הטעות שעשו בני ישראל כאשר הם לא הקריבו קורבנות למרות הניסים שעשה ה' לעיניהם.
יתרו מתבטל להקב"ה בהבאת קורבנות לה'. לאחר שהוא התבטל כלפי הקב"ה ועם ישראל, משה רבנו יכול לקבל את עצתו. יוצא מכאן, שעם ישראל יכול לקבל עצות מאומות העולם בתנאי שהם מתבטלים להקב"ה ולתורתו.

עלינו לשנות את המדיניות של ממשלות ישראל הדוגלות בכניעה לתרבות המערבית מתוך ניסיון להידמות אליהם בכל מחיר. אנחנו לא מדינת כל אזרחיה ולא עם ככל העמים. עצמאות עם ישראל בארצו מתבטאת בבניית מזבח בהר הבית. אוי לנו אם ניתן לגויים- כדוגמת יתרו, להראות לנו את הדרך הנכונה ולהקריב קורבנות לה'.
אנחנו למדים מפרשת יתרו שעלינו לחדש את עבודת הקורבנות כדי להודות לה' על כל הניסים שהוא עושה לנו מידי יום למעלה ממאה שנה: הוא גירש את הנאצים משערי ארץ ישראל, החזיר אותנו לארץ ישראל, נתן לנו את הר הבית, ניצח את אויבינו....

פרשת שבוע: ויחי איך לצאת עכשיו, מהגלות?

פרשת ויחי תשס”ח גיליון מס' 96
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לקריאת מאמרים נוספים : www.otzma1.blogspot.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
איך לצאת עכשיו, מהגלות?
?למה שעבוד מצרים התחיל לאחר מות יעקב אבינו
?איך יעקב אבינו הצליח לחיות במצרים ללא השפעת הגלות
פרשת ויחי כתובה בספר התורה ללא מרווח, כמקובל בשאר הפרשיות. לכן פרשת ויחי נקראת פרשה סתומה. חז"ל פירשו בדרכים שונות את חוסר המרווח שבין סיום פרשת ויגש ובין תחילת פרשת ויחי.
רש"י מביא את דברי המדרש רבה: " לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם ד"א שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו" (רש"י בראשית מז,כח ובראשית רבה צו,א).
שני הפירושים קשורים ביניהם, כאשר הגלות והשעבוד לא יכלו להתחיל כל עוד יעקב אבינו בחיים. לעומת זאת יעקב ניסה בכל כוחו ביחד עם בניו, לבטל את גלות מצרים לפני תחילת השעבוד בפועל, ויחד עם זאת לדחות את שאר הגלויות.
עיין מאמר שפורסם בתשס"ז: יעקב ניסה לשים קץ לגלויות http://otzma1.blogspot.com/2007/01/blog-post.html .
יוצא אפוא שיעקב אבינו בעצמיותו דחה את תחילת הגלות.
בעל ה"שפת אמת" מסביר שגלות הנפש קודמת לגלות הגוף, כי הגוף הולך אחרי הנפש. יעקב אבינו מסמל את החיות של עם ישראל שאינה פוסקת לרגע, אפילו במקומות טמאים כמו מצרים. יעקב אבינו לא הרגיש את גלות מצרים כמו שנאמר: " ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה.." (בראשית מז,כח).
יעקב אבינו המשיך את חיי הקדושה שלו, ובזכותו פסק הרעב במצרים. לכן התורה מדגישה שיעקב חי 17 שנים במצרים.
יוסף הצדיק היה ממשיך דרכו של יעקב אבינו, לכן אף הוא לא הרגיש בנפשו את הגלות.
"ויוסף שהיה במדרגת יעקב והיה דבוק בגאולה ידע והבין כי הכל לטובה כי שורש הגלות הוא הגאולה" (שפת אמת בראשית שנת תרל"ה).
הגלות היא הסתר פנים של הקב"ה, לכן מי שרואה את שורש הגלות- שהוא הגאולה, אינו סובל מהגלות כי הכל לטובה.
עכשיו אפשר להבין למה הגלות והשעבוד למצרים לא יכלו להתחיל בתקופת יעקב אבינו או יוסף הצדיק.
למרות שגופם היה במצרים, נפשם דבקה בגאולה ולא נתנו לשעבוד להשתלט על בני ישראל.
יעקב אבינו ויוסף שימשו דוגמא לבני ישראל ובזכותם השעבוד הנפשי נדחה. לאחר מותם בני ישראל שקעו בעומק הגלות ונסתמו עיניהם וליבם של ישראל.
היום ברוך השם, גופנו נמצא בארץ ישראל, לכן הגלות הגופנית הסתיימה. מצד שני, הגלות הנפשית או הרוחנית עדיין יושבת חזק בתוכנו. לפי דברי ה"שפת אמת" שהבאנו לעיל, הדבר מובן כאשר הנפש שולטת על הגוף בענייני הגלות. כדי לבטל את הגלות הנפשית עלינו לפעול כמו יעקב אבינו ויוסף הצדיק.
יעקב אבינו קרא להר המוריה- בית ה' לכן בית המקדש נקרא על שמו ולא על שאר האבות. (עיין פסחים פח ע/א).
הגימטרייא של יוסף שווה לזאת של: ציון 156=. חז"ל אמרו שכל מה שאירע ליוסף קרה לציון. כאשר יוסף פוגש את בנימין הוא בוכה על צוואריו כי הוא רואה בנבואה את החורבן העתידי של שני בתי המקדש שעמדו בחלק של בנימין. (עיין מאמר: יוסף הצדיק- החשמונאי הראשון )
למעשה יעקב אבינו ויוסף היו עסוקים בענייני הגאולה ובית המקדש כדי לא לשקוע בגלות מצרים.
זהו הסוד כדי להינצל מהגלות הנפשית. עלינו להבין את המסר הברור למען ביטול הגלות וליישם אותו עכשיו.
אם נרצה לצאת מהגלות הנפשית שאנו שרויים בה, עלינו לחיות חיים של גאולה ושל בטחון בה'.
אין לנו מה לחשוש מפני הגויים, להיפך!
עלינו לחשוש מהקב"ה ולקדם את תהליך הגאולה בכל מאודנו, ולבנות ביחד את בית המקדש השלישי בהר הבית בב"א.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

פרשת שבוע: ויחי יעקב ניסה לשים קץ לגלויות

פרשת ויחי תשס”ז גיליון מס' 47
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
גירסא להדפסה כאן PDF

יעקב ניסה לשים קץ לגלויות

למה יעקב ביקש לגלות את הקץ לבניו בתחילת שעבוד מצרים?
איך לצאת היום מהגלות וללכת בעקיבותם של יעקב ויוסף?
יעקב אבינו מרגיש שהוא עומד להיפטר מעולם הזה לכן הוא אוסף את ילדיו כדי להיפרד מהם ולברך אותם. באופן מפתיע, יעקב מנסה לגלות את מה שיתרחש באחרית הימים.
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (בראשית מט,א).
התלמוד מתאר לנו מצב מביש עבור יעקב, כאשר השכינה מסתלקת ממנו והוא אינו יכול לגלות לבניו את קץ הימים.

"דאמר רבי שמעון בן לקיש ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה" (פסחים נו ע/א).
מה הביא את יעקב לרצות לגלות את הקץ ? ואיזו מטרה הוא רצה להשיג ?
רבנו בחיי אומר שיעקב הינו השלישי שבאבות כנגד הגלות האחרונה והארוכה של היום. כל ברכות השבטים מנבאות את העתיד ובעיקר את ימות המשיח (ר' בחיי בראשית מז,כח).
יעקב הוא הראשון, שכינה את הר המוריה בשם- "בית", לכן בית המקדש נקרא על שמו. (עיין פרשת תולדות תשס"ז ופסחים פח ע/א). "בית" מסמל מקום של קביעות , מקום שלא ייחרב לעולם כמו בית המקדש השלשי. אברהם ויצחק קראו את הר המוריה בשם "הר" ו"שדה", שאינם מהווים מקומות של קביעות עבור האדם. לכן אברהם ויצחק הם כנגד בית המקדש הראשון והשני שייחרבו. לעומת זאת, יעקב הוא כנגד בית המקדש השלישי אשר יעמוד לעד (בית גנזי ויגש תתתסב).
יעקב אבינו, דרך גילוי הקץ ניסה לבטל את כל הגלויות, וגם את שעבוד מצרים.

יוסף הצדיק ניסה אף הוא לבטל את גלות מצרים, בזמן התגלותו לאחיו. מיד לאחר גילוי זהותו לאחיו, יוסף מתחבק עם בנימין וכל אחד בוכה על הצוואר של השני כמו שכתוב:"וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו" (בראשית מה,יד).
רש"י מפרש לנו, שיוסף בכה על חורבן שני בתי המקדש הנמצאים בנחלת שבט בנימין, ובנימין בכה על חורבן משכן שילה- שהיה בנחלתו של יוסף. למה בנימין ויוסף בכו על חורבן המשכן ושני בתי המקדש, דווקא באמצע מפגש מרגש לאחר שבע עשרה שנות פרידה ?
ה"בית גנזי" מסביר, שיוסף הצדיק ניסה להשיג את מטרת הגלות ביחד עם אחיו על מנת להביא לביטולה המוחלטת. אומנם הם ידעו שהקב"ה גזר על עם ישראל ארבעה גלויות אבל יוסף חשב שעל ידי יחוד שלם של כל השבטים במצרים הם ימשכו אורות עליונים שיגרמו לתיקון של כל הגלויות.
יוסף ניסה לצמצם את ארבעת הגלויות בשעבוד מצרים, כדי שלא נצטרך לעבור גלויות נוספות לאחר גאולת מצרים.
עכשיו ניתן להבין למה יוסף בכה על חורבן בית המקדש ובנימין על משכן שילה. הם הבינו שהיחוד שהם הצליחו לחולל במצרים ואת השכינה שהם הביאו לשם, לא יצליחו לבטל את ארבעת הגלויות. לכן יוסף ובנימין בוכים מפני הגלויות העתידיות, כאשר סמל הגלות והשעבוד לאומות העולם הוא חורבנם של בית המקדש והמשכן.
מה שקרה ליוסף ולבנימין קרה גם ליעקב אבינו- כאשר לא נתנו לו לגלות לבניו את הקץ, שאף הוא ניסה לדלג על שאר הגלויות ולהסתפק בשעבוד מצרים בלבד.
יוצא מכאן שסיום הגלות והשעבוד לגויים יקרה, רק כאשר עם ישראל יתעורר משינתו בת אלפיים שנה ויבנה בידיו את בית המקדש השלישי.
אנחנו זכינו לחיות בגלות הרביעית והאחרונה, ועלינו מוטלת האחריות והתקוות של כל אלה שסבלו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל בגלות. עם חזרתנו לארץ ישראל התחלנו לראות את האור בקצה המנהרה של גלות אדום. אסור לתת למנהיגי מדינת ישראל לייצר תלות מסוג חדש בגויים ולחשוב כל הזמן "מה יגיד העולם!".
עלינו ללמוד מיעקב, יוסף והשבטים, שלאחר איחודם ניסו לדחוק את הקץ כדי לבטל את הגלויות.
עלינו להתאחד ולייסד את הסנהדרין שיורכב מכל גדולי ישראל ולהתחיל עכשיו לבנות את המזבח כדי לחדש את עבודת הקורבנות ללא דיחוי.

הקרבנות מכינים לשכינה

מנורת הזהב במשכנה החדש מול הר הבית

פרשת ויגש תשס”ח גיליון מס' 95
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הקרבנות מכינים לשכינה

?על מה התפללו האבות בבאר-שבע
?למה יעקב אבינו מקריב קרבנות שלמים בבאר-שבע, לפני הירידה לגלות מצרים
יעקב אבינו ומשפחתו המונה שבעים נפש, יורדים לגלות מצרים. לקראת היציאה מן הארץ יעקב אבינו רוצה לשאול את הקב"ה, האם הוא רשאי לעזוב את ארץ ישראל. רוח הקודש אינו שורה עליו, מיום מכירת יוסף על ידי אחיו.
יעקב אבינו מגיע לבאר-שבע ומקריב זבחים לה', כמו שכתוב: " וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק " (בראשית מו,א).
יעקב אבינו בוחר דווקא בבאר-שבע, כי אבותיו התפללו שם והקריבו קרבנות במקום הזה.
הרד"ק מפרש שיעקב אבינו הקריב קרבנות כדי שתשרה עליו רוח הנבואה. לכן מיד אחרי כן ה' מתגלה אליו במהלך הלילה כמו שכתוב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה" (בראשית מו,ב)
הרמב"ן שואל למה יעקב אבינו הקריב זבחים- שהם קורבן שלמים, ולא עולות כמו אבותיו?
הוא ממשיך ומקשה: למה התורה במעמד הקרבת הזבחים מזכירה את יצחק אבינו- " לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק ", ואינה מזכירה את אלוהי אברהם?
יעקב ראה דרך נבואה שעם ישראל בדרך לגלות מצרים.
יעקב אבינו מתמלא בפחד מפני הגלות הארוכה; בייחוד אם הקב"ה ינהג במידת הדין המסמלת את יצחק אבינו.
לכן הוא מביא זבחים רבים כדי להמתיק את מידת הדין ולהשליט את מידת הרחמים לאורך גלות מצרים.
יעקב אבינו מקריב קרבן שלמים דווקא, ולא קרבן עולה, כדי לרמוז על שלום העולם, כמו שכתב הרמב"ן: "שלמים שמטילין שלום בעולם" (רמב"ן מו,א).
קרבן שלמים מטיל שלום בעולם כי כל השותפים בהקרבתו מקבלים חלק של הקרבן: הכוהנים, ישראל והקב"ה.

השותפות בזבחים (קרבן שלמים) מביאה שלום לעולם.
יצחק אבינו אף הוא בנה מזבח בבאר-שבע. יצחק אבינו בנה מזבח לאחר המאבק נגד הפלשתים בנוגע לשלוש הבארות. שלוש פעמים הוא חפר בארות ופעמיים הפלשתים מילאו אותן בעפר. הבאר השלישית לא נסתמה על ידיהם ונכרת ברית עם אבימלך מלך פלשתים. הרמב"ן מפרש שם (בראשית כו,כו) ששלוש הבארות הן כנגד שלושת בתי המקדש, לכן באר השלשית התקיימה ולא נסתמה על ידי הפלשתים, כמו בית המקדש השליש שלא ייחרב לעולם.
יצחק אבינו מפחד מהפלשתים, לכן הקב"ה מתגלה אליו כדי לחזק אותו לקראת המפגש עם אבימלך מלך פלשתים. למעשה יצחק אבינו הכין את התשתית לבניית שלושת בתי המקדש.
אברהם אבינו אף הוא היה בבאר-שבע ולפי דברי חז"ל לא התנהג כנדרש כלפי אבימלך מלך פלשתים.
הוא פחד ממנו והביא לו שבעה כבשות.
חז"ל אומרים שכנגד שבעת הכבשות האלה קרו אסונות כבדים על עם ישראל. בין היתר, הכבשות האלה גרמו לשבעה חורבנות של בתי המקדש והמשכנים. " אתה נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו מחריבין ז' משכנות מבניך. אלו הן אוהל מועד, וגלגל, ונוב, וגבעון, ושילה, ובית העולמים תרין." (מדרש שמואל פרשה יב).
השם באר-שבע מוצא את מקורו בשבעה הכבשות שאברהם נתן לאבימלך, מלך פלשתים והשבועה שהייתה ביניהם.

לסיכום: בבאר-שבע התפללו שלושת האבות. עלינו ללמוד מהתנהגות יצחק אבינו שעמד על שלו מול אבימלך ולא פחד ממנו.
מיעקב אבינו אנחנו לומדים איך לשמור על השכינה אפילו בעומק הגלות. כאשר בעזרת הקרבת קרבנות לה' ניתן להזמין את השכינה.
היום אם אנחנו רוצים שהשכינה תשרה בציון עלינו לקרוא לה דרך חידוש עבודת הקרבנות. זו ההתמודדות הנכונה מול אומות העולם והפלשתים בפרט.

סרט וידאו על המאמר

Ceremony for the new place of the Golden Menorah

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

מיהו משיח בן יוסף?

פרשת ויגש תשס”ז גיליון מס' 46
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

גירסא להדפסה PDF

מיהו משיח בן יוסף
מהו תפקידו ההיסטורי של משיח בן יוסף ?
האם מדינת ישראל יכולה להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית?

יעקב אבינו ומשפחתו יורדים למצרים על פי הזמנת יוסף. יוסף הצדיק הקדים את אביו וירד למצרים כדי להקל על קשיי הגלות הצפויים.
בעל ה"שפת אמת" כותב שיעקב התקשה מאוד לעזוב את ארץ ישראל, לכן הקב"ה שלח את יוסף לפניו. מהותו של יוסף הצדיק היא ביכולת שלו לגלות את חלקי הקדושה המוסתרים בתוך העולם הזה. לכן הוא היגיע למצרים שהוא המקום הטמא ביותר, על מנת להוציא משם את הניצוצות של קדושה הנמצאים בכל דבר שנברא מפי ה', אפילו במקומות הכי טמאים.
"שיוסף הוא בחינת המקשר עניני עולם הזה בכח הפנימיות שיש שם מהשם יתברך ושיתבטלו כל החצויות והקליה להפנימיות" (שפת אמת ויגש, תרל"א).
יוסף הצדיק, בזכות פעולותיו ביטל את השפעת מצרים על ישראל וכך הכשיר את הקרקע לבואו של יעקב אבינו למצרים. לפני ירידת בני ישראל למצרים התקיים מאבק איתנים בין יהודה ובין יוסף.
עימות זה מזכיר לנו את התגלות משיח בן יוסף לפני משיח בן דוד.
המשיח בן יוסף – המסמל את תהליך הגאולה בדרך הטבע, מכין את בואו של משיח בן דוד- שיתגלה בצורה ניסית.
לכן המשיח בן יוסף מתגלה לפני המשיח בן דוד. שמעתי מפי הרב אליהו זייני שליט"א מחיפה, שהציונות החילונית עצמה, מוגדרת כמשיח בן יוסף לאחר שהיא בנתה את התשתית הפיזית של מדינת ישראל. עכשיו היגיע הזמן לבנות את התשתית הרוחנית ולקרב את משיח בן דוד.
משנת תשכ"ז הציונות סיימה את דרכה ועלינו למלא את החלל הריק שנוצר, ברוחניות. זה אולי מסביר שמימי מלחמת ששת הימים ועד היום, ראשי מדינת ישראל לא התברכו בשום הצלחה בכל המהלכים המדיניים או הצבאיים שהם ביצעו.
כנראה שהם סיימו את שליחותם ההיסטורית, בדומה ליוסף שסיים את תפקידו ההיסטורי כאשר יעקב היגיע למצרים. נראה לומר שזאת הסיבה שמאמצע פרשת ויגש, התורה לא מתמקדת ביוסף כדמות מרכזית, אלא ביעקב אבינו.
שלב המעבר הוא שלב קשה וכרוך בהרבה "ויתורים כואבים", כמו המאבק שבין יוסף ובין יהודה. בסופו של דבר יהודה-המשיח בן דוד מתגבר על יוסף- המשיח בן יוסף, לאחר שהוא נקלע למצב בלתי אפשרי בנוגע לאחיו הקטן, בנימין- כנגד עם ישראל.
יהודה מתפרץ במלוא עוצמתו כאשר הוא לא מצליח לשחרר את בנימין מידיו של יוסף, המשנה למלך מצרים.
נראה לומר שימות המשיח, אף הם יהיו ימים קשים; וכשנגיע למבוי סתום אז הבחינה של יהודה-המסמלת את המלכות והזהות הלאומית של עם ישראל, תתפרץ ותבטל את השעבוד לאומות העולם.
זאת עובדה שעם ישראל מתרומם ומכריז על עצמאותו כאשר הוא נדחק לפינה ואין לו ברירה אחרת אלא למרוד ולהילחם. ראינו זאת בשעבוד מצרים, בתקופת השופטים, בימי החשמונאים, בתקופת מרדכי היהודי, ולאחר השואה.
היום אנחנו על פרשת דרכים בין שני המשיחים.
האם תהליך הגאולה ימשיך בדרך הטבע ? או שמא יתגלה המשיח ויעשה ניסים ונפלאות?
אויבינו מבפנים ומבחוץ לוחצים עלינו מכל הכיוונים. הפלשתינאים ממררים לנו את חיינו ומבריחים אותנו מנחלת אבותינו. האוליגרכיה השלטת במדינת ישראל עושה הכול כדי לשמור מרחק כמה שיותר גדול בין תורת ישראל ובין חוקי המדינה. האוליגרכיה הזאת סיימה את תפקידה ונאחזת בשארית כוחה בשלטון המושחת והמשחית.
בע"ה בקרוב תחזור מלכות בית דוד ותכניס רוחניות ותוכן יהודי במדינת ישראל וכך נבנה ביחד את בית המקדש השלישי בב"א.

הקורבן שהציל חיים

פרשת וירא תשס”ז גיליון מס' 39
מאת שמואל בן חמו

לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים: parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
גליון מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/vayera5767.pdf

הקרבן שהציל חיים !

אברהם אבינו בונה מזבח רביעי בהר המוריה ולראשונה מקריב קורבן עולה.

למה הקב"ה מנע את מות יצחק ?
איך לתקן את מעשי סדום שבימינו ?

עקידת יצחק שבסוף פרשת וירא, מציינת נקודת שיא בחייו של אברהם אבינו ומהווה את הניסיון העשירי והאחרון. אברהם אבינו מגיע לשלמות רוחנית כאשר הוא בונה מזבח רביעי בהר הבית, ולראשונה מקריב קורבן עולה כמו שנאמר:
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים. (בראשית כב,ט). וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ (בראשית כב,יג).
ראינו בפרשת לך-לך ששלוש המזבחות שאברהם בנה מהווים הכנה למזבח הרביעי שבהר הבית, לכן הוא נקרא "הַמִּזְבֵּחַ" ב-'ה' הידיעה. באותו מקום ובאותו מזבח הקריבו קורבנות לפניו: אדם הראשון, קין, הבל ונח.
למה במזבחות הקודמים שאברהם בנה לא נאמר במפורש האם הוא הקריב קורבנות ?
ולמה כאשר קין והבל ונח בנו מזבח כתוב במפורש שהם הקריבו קורבנות ?
ה"בית גנזי" מביא פירוש נפלא בשם ר' דוד הכוכבי: אברהם אבינו בנה את המזבחות כדי לפרסם לכולם שיש מלך שמנהיג את העולם, לכן הוא בנה מזבח שהוא בחינת מלכות. אבל הוא עדיין לא הקריב קורבנות כי הוא היה ערל. לאחר שהוא קיים את מצוות ברית המילה, הוא יכול להקריב קורבן. במעמד עקידת יצחק, אברהם אבינו היגיע לשלמות וקיים את תכלית הבריאה כאשר הוא התבטל לה' עד כדי מסירת נפש בנו, ולבסוף הקריב איל תחת יצחק. נראה לומר שאברהם השיג את השלמות הרוחנית דרך הקרבת קורבן עולה, במקום המקדש. לעומת זה, אדם הראשון,קין והבל ונח הביאו קורבנות כדי להודות לה' על זה שברא אותם או שהציל אותם מהמבול. זה ההבדל המהותי שבין ישראל לבין הגוי המקריב קורבן לה'. ישראל מקריב קורבן לה' כדי לדבוק בשכינה ולהביע רצון אמיתי למסור את נפשו לבורא עולם, ובמקום זה הוא שוחט בהמה תחתיו- בדומה ליצחק שכמעט נשחט על המזבח. למעשה האייל שהקריב אברהם כתחליף ליצחק הציל את חייו, ואולי את עם ישראל כולו.
נראה לומר שעקידת יצחק באה ללמד אותנו את הדרך היחידה כדי למסור את נפשנו לה' ולהתקרב אליו: להקריב קורבנות על המזבח שבהר הבית.
בפרשתנו אנחנו רואים התנהגות הפוכה מצד אנשי סדום ועמורה, המוכנים למות למען ערכים הנוגדים את רצון ה'.
מה החטא שגרם להרס סדום ועמורה?
"השב שמעתתא" מסביר שמינוי דיינים מושחתים וחקיקת חוקים מרושעים גרמו לגזרת הכליה על סדום ועמורה. מציאות של השחתה מוסרית חמורה לא ניתנת לתיקון, לכן אבדו מן העולם. בסדום הייתה השחתה מוחלטת כאשר טובת הפרט והנהנתנות השתלטו על דרך חייהם, ללא אפשרות לחזור בתשובה.

המדרש רבה מביא ש-לוט ביקש רחמים על אנשי סדום וכמעט הצליח לבטל את הגזרה; אבל מרגע שהם ביקשו לשכב משכב זכר עם המלאכים לא היה טעם להמשיך להתפלל על הצלת סדום ועמורה.
"כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שבאו ואמרו לו (שם יט) איה האנשים ונדעה אותם בתשמיש מיד ויאמרו האנשים אל לוט עוד מי לך פה עד כאן היה לך פתחון פה ללמד עליהם סניגוריא אלא חתן בניך ובנותיך כי משחיתים אנחנו" (מדרש רבה ויקרא כג,ט).
המדרש מוסיף ואומר: "מצינו שעל הכל הקב"ה מאריך רוחו חוץ מן הזנות בלבד".
הזנות והמשכב זכר המוצגים כסמלים של הדמוקרטיה הישראלית יגרמו לקריסתה בדומה לסדום. מערכת המשפט, השלטון והתקשורת מגוננים על חופש הביטוי של אנשי סדום, ובמקביל מוצאים צווים מנהליים נגד 20 מיישבי ארץ ישראל ומרחיקים אותם מביתם ללא כל סיבה. לאחר הרס סדום ועמורה התורה מביאה את סיפור לידת מואב שממנו ייוולדו רות המואבייה ודוד המלך. ההרס מבשר תמיד את הגאולה, נקווה שכך יהיה גם הפעם.
המשטר צועד לקראת התרסקות והרס עצמי בלתי נמנע. עלינו להתכונן לשלב הבא שלאחר מדינת סדום ועמורה, לקראת ממלכת ישראל ויהודה המאוחדת בהנהגת מלך מבית דוד, בב"א.

פרשת שבוע: פרשת עקב איך לכבוש את הר הבית ?

פרשת עקב תשס”ז גיליון מס' 76
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לכבוש את הר הבית
?מה שכרם של העולים להר הבית בטהרה
?האם בארץ ישראל מותר להשכיר בית לגוי
פסוק הראשון של הפרשה מתחיל במילה שאינה מובנת: "עקב". רש"י מפרש שהמילה "עקב" רומזת לנו, שאין הבדל בין המצוות, ועלינו להקפיד על המצוות הקלות כמו החמורות. " את המצוות הקלות שאדם דש בעקביו" (רש"י ז,יב). התורה מזהירה אותנו, כדי שלא נזלזל במצוות הקלות. רבנו בחיי מביא את דברי חז"ל המזהירים אותנו מפני עונש חמור, למי שמזלזל בהן. כמו שנאמר בתהילים " עון עקבי יסובני" (תהילים מ"ט). המצוות הקלות שהאדם לא שמר בעולם הזה, יעידו נגדו בעולם הבא.
רבנו בחיי לומד דבר נוסף מהפסוק " עון עקבי יסובני".
יש מצוות שההליכה היא חלק בלתי נפרד ממנה; למשל הליכה לבית הכנסת, ביקור חולה או ליווי המת. מצוות אלה מקנות שכר גדול למי שמקיים אותן.
" הא למדת שהאדם נוטל שכר על פסיעותיו כפי הדרך שהוא הולך בה, זהו 'והיה עקב תשמעון' " (ר' בחיי ז,יב)
יש מצווה נוספת המתקיימת בהליכה: מצוות עלייה להר הבית. מצוות עלייה לרגל כל כך חשובה שבזמן שבית המקדש היה קיים, תושבי צפון ארץ ישראל היו הולכים עד שבועיים.
היום ברוך ה', יש לנו אפשרות לעלות למקום המקדש ללא קשיים.
מצווה נוספת מופיעה בפרשתנו, ומזכירה אף היא את המציאות העגומה השורה בהר הבית.
"ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו.." (דברים ז,כו). התלמוד במסכת עבודה זרה מסיק מפסוק זה, שבארץ ישראל אסור להשכיר דירה לגוי, שמא הוא יכניס לתוכה דברי עבודה זרה.
" אין משכירין בתי דירה לעובדי כוכבים בארץ ישראל מפני שמכניסין לתוכה עבודת כוכבים" (ע"ז כא ע/א).
הרמב"ן כתב שמומלץ לא להשכיר בית לגוי, אפילו בארצות של הישמעאלים.
אם אסור לנו להשכיר בית לגוי, אז קל וחומר שאסור לתת לו את מקום בית המקדש, בחינם.
איך יתכן שמפתחות הר הבית נמסרו ללא תמורה למוסלמים בשעת שחרור ירושלים?
הקב"ה רוצה להרחיק אותנו מהעבודה זרה, כדי שנוכל להתקרב לשכינה. לכן יש מצוות רבות המרחיקות אותנו מהגויים.
הקדושה השורה בארץ ישראל אינה יכולה לסבול כל טומאה. ארץ ישראל התברכה בעשר קדושות, כמו שכתוב במסכת כלים: " עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁמְּבִיאִים מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וְהַבִּכּוּרִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּלהָאֲרָצוֹת:" (מסכת כלים א,ו).
כל עשר הקדושות מתקשרות לדיני טומאה וטהרה ועבודת המקדש. כדי להשרות את הקדושה בארץ ישראל, עלינו לכבוש אותה.
בסוף הפרשה התורה מורה לנו איך לכבוש את הארץ ולשמור אותה מפני אומות העולם.
" כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:" (דברים יא,כד).
עלינו לכבוש את הארץ בהליכה. אברהם אבינו בפרשת לך-לך הכין לנו את הקרקע, ובעצמו התהלך בכל ארץ ישראל כדי להקל על הכיבוש העתידי. " קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:" (בראשית יג,יז).
למעשה, ההליכה בארץ ישראל היא כיבושה, בתנאי שכל העם שותף למהלך. כתוצאה מכיבוש של רבים, הגויים לא יוכלו להתנגד ויפחדו מאיתנו, כמו שכתוב:" לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:" (דברים יא, כה).
אם נרצה לכבוש את הר הבית, עלינו להתהלך בו במקומות המותרים.
העלייה להר הבית אינה מיועדת ליחידי סגולה, אלא לכל עם ישראל. כי רק כיבוש של רבים בעל משמעות. כשאומות העולם יראו את הנחישות שלנו לבנות את בית המקדש ואת האחדות שבנו, הם לא יוכלו להתנגד ויתמלאו בפחד בב"א.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל