פרשת שבוע: וארא -לא נחזור למצרים!

פרשת וארא תשס"ט גיליון מס' 148
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

לא נחזור למצרים!למה כיבוש לבנון ועזה הם קריטיים לקראת הגאולה השלמה? למה אויבינו אינם נותנים לנו מנוחה, בדרום, בצפון ובמרכז?
השבוע כצפוי, ממשלת ישראל נכנעה לאומות העולם ולא הצליחה לנצח את המלחמה נגד הפלשתים.
ראינו תמונות קשות, כאשר ראש ממשלת ישראל מופיע מול המצלמות ביחד עם מנהיגי אירופה. כאשר מצרים רקמה את הסכם הפסקת האש המשפיל את כבוד עם ישראל.
אירועים אלה מחזירים אותנו לאירועי פרשת השבוע. פרשת וארא מתארת את קושי השעבוד והתחלת הגאולה.
בפסוקים הראשונים של הפרשה, הקב"ה מבטיח לגאול את בני ישראל ולהוציא אותם ממצרים. התורה משתמשת בחמש לשונות של גאולה כנגד חמשה שלבים המאפיינים את גאולת עם ישראל: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי...והבאתי" (שמות ו, ו-ח).
בליל הסדר אנחנו שותים ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה המוזכרים לעיל.

פרשת שבוע: וארא עשר המכות רומזות לבית המקדש

פרשת וארא תשס”ח גיליון מס' 98
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר
עשר המכות רומזות לבית המקדש


?למה משה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל לחופשה של שלושה ימים במדבר
?האם יש קשר בין עשר המכות ועבודות בית המקדש

פרשת וארא מתארת את תחילת עשר המכות שנפלו על המצריים, לפני גאולת בני ישראל.
ראוי לציין שמשה רבנו מבקש מפרעה לשחרר את עם ישראל לשלושה ימים כדי להקריב קרבנות להקב"ה. משה רבנו אינו מבקש לשחרר את העם כדי לעלות לארץ ישראל או כדי לצאת מהעבדות הקשה, אלא הוא מבקש שלושה ימי חג. נראה לומר שמטרת הגאולה היא להביא קרבנות לה'. כך כתוב בצורה מפורשת במקומות רבים בפרקים הראשונים של ספר שמות. "...וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַה' אֱלֹקינוּ. " (שמות ג,יח).
מדוע משה רבנו ביקש לשחרר את העם לשלושה ימים בלבד, כדי לזבוח לה'?

הקרבנות הם הגאולהנראה לומר שעם ישראל יוצא בפועל מגלות מצרים ומהשעבוד הפיזי והרוחני, רק לאחר הקרבת קרבנות להקב"ה. פרק זמן של שלושה ימים מהווה התחלה חדשה והתנתקות ממה שהיה לפני כן. למשל, בהר סיני בני ישראל התכוננו במהלך שלושה ימים לקראת קבלת התורה.
פרעה ידע שברגע שעם ישראל יקריב קרבנות להקב"ה ויתבודד במדבר, הוא לא יחזור למצרים.הקרבת הקרבנות מהווה מעין הכרזת עצמאות של עם ישראל וסימן לשחרור מעול הגויים.
אומות העולם עושות הכול כדי למנוע מאיתנו להקריב קרבנות לה'. לכן עיקר הוויכוח בין משה רבנו ופרעה היה סביב הנושא הזה:
לאן הם יקריבו זבחים, במדבר או בארץ מצרים?
"... וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם—בָּאָרֶץ " (שמות ח,כא)
מי יצא למדבר להקריב קרבנות?
"...מִי וָמִי, הַהֹלְכִים: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ" (שמות י,ט-י)
מה הם ייקחו איתם? ומה הרכוש שיישאר במצרים כערובה לחזרתם?
"וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג: גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם" (שמות י,כד).
עד כאן הבאנו דברים ברורים המזכירים את עבודת הקרבנות בלב גאולת מצרים. נראה לומר שגם בעשר המכות ניתן למצוא רמזים, לעבודות שהיו בבית המקדש או למהות בית המקדש.

המכות והמקדש
מכת דם הפכה את המים לדם, רומזת לניסוך דם קרבנות על המזבח או ניסוכי המים שהיו בבית המקדש.
הצפרדעים מסרו את נפשם על קידוש השם כאשר הם נכנסו לתוך התנורים החמים ונשרפו למוות, כדי למלא את פקודת ה'. דרושה מסירות נפש עצומה כדי לבנות את בית המקדש, מבלי להתחשב באלה המעכבים את בנייתו.
הערוב- חיות הטורפות, רומזות לבהמות הטמאות שאינם קרבות על גבי המזבח. בנוסף לכך, מכה זו הבליטה את ההבדל הקיים בין עם ישראל והמצריים, כאשר הקב"ה הקים גדר וירטואלית בין בתי ישראל ובין בתי המצריים.
עבור מכת שחין, משה רבנו לקח חופן של פיח הכבשן וזרק אותו על מצרים. החופן מזכיר את חופן הקטורת הדקה שכהן הגדול היה לוקח לעבודת יום הכיפורים.
מכת חושך גרמה לאפילה גמורה בארץ מצרים, כנגד הטומאה החזקה שבמצרים. לעומת זאת, תפקיד בית המקדש להאיר את העולם ולגלות את אור השכינה.
ולבסוף מכת בכורות הממיתה את כל בכורות מצרים, רומזת לעבודות המקדש שהיו אמורות להתבצע על ידי הבכורות. בכורי ישראל איבדו את הזכות לשרת בבית המקדש בעקבות חטא העגל.

למעשה כל תהליך גאולת מצרים רומז בצורה גלויה או נסתרת, לבית המקדש ועבודת הקרבנות.על פי חז"ל גלות מצרים כוללת בתוכה את כל הגלויות העתידיות וגם את הגאולות. גאולת מצרים מהווה מודל לחיקוי עבור כל הדורות.

? מה עושים היוםאם אנו חפצים בגאולה השלמה עלינו ללמוד מגאולת מצרים ולקבוע כמטרה, לחדש את עבודת המקדש בהר הבית. אין דרך אחרת להכריז לעולם על עצמאותנו.
כל עוד לא נשלוט על הר הבית ולא נבנה מזבח לחידוש העבודה, לא נוכל לחיות בשלווה ובשלום.

תפקיד אומות העולם בדומה לפרעה, הוא למנוע מעם ישראל להקריב זבחים להקב"ה. תפקיד מנהיג ישראל בדומה למשה לרבנו, הוא להביא לביטול השעבוד לגויים וחידוש עבודת הקרבנות.
סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98

הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

להכות את הגויים

פרשת שמות תשס"ט גיליון מס' 147
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להכות את הגויים
למה האבות נכשלו בחינוך ישמעאל ועשו?
איך לנהל מלחמה נגד בני ישמעאל על פי חז"ל?
השבוע אנחנו מתחילים לקרוא חומש שמות. הספר הזה מתאר את הלידה של עם ישראל, במצרים.
ספר בראשית עסק ביחידים- האבות הקדושים, ספר שמות מתייחס לבני ישראל כ-כלל. עם ישראל נולד בגלות מצרים ומתוך שעבוד כבד מאוד.
הקב"ה מהרגע הראשון מגלה לנו את אהבתו. הוא בוחן אותנו באמצעות השעבוד.
אם בני ישראל יעמדו במבחן שעבוד מצרים ויחזקו את אמונתם בה', הם יזכו לקבל את התורה, לבנות את המשכן ולכבוש את ארץ ישראל.
אומנם, מדובר במבחן קשה אבל בסופו, בני ישראל יצאו נשכרים.
המדרש תנחומא והמדרש רבה, פותחים את ספר שמות באופן מפתיע, בענייני חינוך ילדים. חז"ל מביאים את הפסוק המפורסם מספר משלי: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר. (משלי יג,כד).
בהמשך הם מביאים דוגמאות מהתנ"ך המוכיחות את האמת והחכמה הנמצאים בדברי שלמה המלך.
נתייחס לשתי דוגמאות הראשונות של המדרש, וננסה לקשר אותן למלחמה המתרחשת בדרום הארץ בימים אלה.
ראשית, המדרש מביא את סיפור הכישלון של ישמעאל. אברהם אבינו אהב מאוד את ישמעאל, בגלל זה הוא חס עליו ולא הכה אותו. בסופו של דבר, אברהם אבינו שנא את ישמעאל שנאה גדולה, וגירש אותו למדבר ללא כלום. "...ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף יוצא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיה לו געגועין על אברהם אביו ולא רידהו ויצא לתרבות רעה ושנאו אברהם והוציאו מביתו ריקם,.."(מדרש תנחומא שמות סימן א').
אחרי ישמעאל, המדרש מביא את הדוגמא של עשו, כאשר יצחק אבינו מרוב אהבתו אליו לא חינך אותו כראוי: " כיוצא בו ויאהב יצחק את עשו (שם כה) לפיכך יצא לתרבות רעה על שלא רדהו" (מדרש תנחומא שם).
קשה להבין איך אבותינו הקדושים כשלו בחינוך ילדיהם בצורה כל כך בוטה.
נראה לומר, שהמקור לכישלון החינוכי נבע מהבנת המהות של ישמעאל ושל עשו.
אם רוצים להעביר מסרים חינוכיים לעשו או לישמעאל כדאי להשתמש בכוח הזרוע.

כל ניסיון אחר לא יצלח כי זה נוגד את הטבע שלהם. ישמעאל הוא פרא אדם המבסס את שלטונו על פחד ועל שימוש בכוח.
כמו שכתוב: וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן. (בראשית טז,יב). השלטון של עשו אף הוא מבוסס על כוח צבאי, כמו שכתוב: וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז,מ).
על פי דברי הנביאים, באחרית הימים העמים יתקרבו לה' ויקבלו את הסגולה של עם ישראל.
איך אומות העולם יחזרו בתשובה?
האם נשתמש במילים יפות או בדרכי נועם?
התשובה היא לא! הדרך היחידה היא דרך שימוש בכוח פיזי וגילוי עוצמה.
אבותינו הקדושים אברהם ויצחק, כשלו בענין הזה. עלינו ללמוד מניסיונם ולהכות את הגויים הנלחמים בנו בארץ ישראל ומחוצה לה.מסיבה זאת המדרש פותח את ספר שמות, עם עצות חינוכיות. ספר שמות הינו הספר של הגאולה. כאשר גאולת מצרים רומזת לגאולה האחרונה. העצות החינוכיות אינן מופנות בלעדית אל האבות ביחס לילדיהם. אלא העצות תקפות גם לגבי העמים והיחס שלהם לישראל.
לכן המדרש מביא את הדוגמאות של ישמעאל ועשו, בתחילת ספר שמות.
גם בימים של מלחמה בדרום, העצות האלה נכונות. מצד אחד אנחנו מפעילים כוח צבאי נחוש נגד תושבי עזה, ומצד שני מעבירים להם סיוע.
זה לא יכול להצליח, הרי ישמעאל ועשו מבינים את שפת הכוחניות בלבד. הערבים עושים הכל כדי שנפתח במלחמת חורמה נגדם, וכך נקדש את שם ה'. הם פוגעים בנו בכל מקום בארץ, משליחים טילים בתוך בתינו ועוד. הם מתחננים לעם ישראל: " בואו לכבוש את הארץ שלכם, את לבנון ואת חבל פלשתים."
ואנחנו עוצמים את עינינו ואוטמים את אוזנינו לקריאות הברורות האלה.
עלינו להרוס שכונות שלמות המסתירות חיילי חמס, עלינו להפגיז בתי חולים המשמים מקלט למחבלים.
מול עשו ועולם המערבי, עלינו לגלות נחישות ולא להיות מושפעים מהלחץ שהם מפעילים עלינו.
בדרך כלל, מטרת המלחמה היא לכבוש את שטח האויב ולהכניע אותו באופן מוחלט. כך אנחנו צריכים לפעול, למען שלום העולם וקידום תהליך הגאולה.
כך העמים יראו את האמונה של עם ישראל וזה יגרום לקידוש ה' עצום.
הגילוי הכי גדול של עצמאות ושל ביטול הגלות הוא בחידוש עבודת הקרבנות ובניית בית המקדש.
לדאבוננו, בניית בית המקדש נראה דבר רחוק לחלק מעם ישראל. לכן, עלינו לעמוד על כך ולהציג את בניית בית המקדש כעובדה מוגמרת.
כך נוכל לקדש את שם שמים ברבים ונוכיח להקב"ה את גודל האמונה שלנו.

זה בוודאי, לא יקרה עם הפוליטיקאים של היום, לכן עם ישראל הבריא, צריך לקחת את השלטון לידיו. ברוך ה', עם ישראל ברובו הגדול, מראה את גודל מסירות הנפש הטמון בתוכו. החיילים, תושבי הדרום מגלים התנהגות למופת. לצערנו הפוליטיקאים יקלקלו את כל ההישגים של הצבא.
בע"ה העם יתאושש ויכה את אויביו ללא פחד ומתוך ביטחון מוחלט בהקב"ה.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל וכל חיילינו הפצועים

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

די לסבל !

פרשת שמות תשס”ז גיליון מס' 48
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
לחץ כאן להדפסה

די לסבל !

למה בני ישראל חיכו למות פרעה כדי לבכות?
למה הבכי והסבל של עם ישראל, תמיד קדמו את הגאולה?
מה קרה ב-1942 וב-1967 המזכיר את מציאות בני ישראל במצרים ?בספר שמות, המצריים מתחילים לשעבד את עם ישראל.
בני ישראל סובלים, עד כדי כך שאין להם זמן או רצון, לזעוק אל ה' על מנת שיגאל אותם. הם סמכו על השלטון המצרי, והטילו את האשמה לסבלם, על פרעה בלבד.

כאשר מת פרעה והוחלף על ידי שליט חדש, בני ישראל חשבו שהוא יבטל את הגזרות של קודמו, כמקובל בזמן החלפת שלטון.

למרבה הצער המלך החדש המשיך במדיניות הדיכוי נגד בני ישראל. בני ישראל הגיבו בבכי כדי להביע את כאבם לאור העתיד הקשה הצפוי להם. כך דורשים "בעלי התוספות" בפירושם על התורה את הפסוק: " וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" (שמות ב,כג).
כשפרעה רצח תינוקות וטבל בדמם, בני ישראל הבינו שהמצב נואש. ה"אור החיים" מדייק מלשון הפסוק שבני ישראל לא זעקו לה' ולא התפללו לגאולה, אלא נאנחו בגלל העבודה הקשה והסבל הפיזי; אף על פי כן הקב"ה קיבל את תפילתם וגאל אותם. זאת לא פעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שבנקודת שיא השפל הקב"ה מתערב וגואל אותם.

בהיסטוריה הלא רחוקה שלנו ראינו פעמיים ניסים גלויים מתרחשים כאשר עם ישראל היה בסכנה קיומית אמיתית.
ב-,1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה הנאצים ימ"ש עמדו לכבוש את מצרים וארץ ישראל. זוהי לדעתי השנה הכי קשה לעם ישראל, כאשר כמה חודשים לפני כן, הנאצים ימ"ש בחרו במדיניות של השמדה שיטתית של "שונאי ישראל" הנקראת בשם: "הפתרון הסופי".
בזכות רבי יעקב אבוחצירא זצ"ל הנאצים ברחו מפני האנגלים. (עיין מאמר של יוסף הכהן לכבוד יום פטירתו ב-כ' טבת תר"מ: "הצדיק שניצח את הנאצים")
כדאי לעיין בספרי ההיסטוריה המתארים את הקרב באל-עלמיין כדי לראות את יד ה' ולהיווכח בניסים הגלויים שהתרחשו במהלך הקרב הזה.
ערב מלחמת ששת הימים הייתה תקופה קשה מאוד לעם ישראל. מתוך ייאוש, נפוצה הבדיחה הקוראת לאחרון שעוזב את הארץ לכבות את האור. התחילו לפנות את הנשים והילדים לחו"ל וחששו מהגרוע מכל.
ברוך ה' בניסי ניסים הקב"ה ניצח את אויבינו וקיבלנו על מגש של כסף את חלקי ארץ ישראל ההיסטוריים, בצפון ובדרום וכמובן את הר הבית.
גם היום אנחנו נמצאים בתקופה קשה. השלטון אומנם בידי מדינת ישראל אבל 20 יהודים מורחקים מביתם לתקופה ארוכה ללא משפט, 10.000 יהודים גורשו מביתם ובוכים, 100.000מתנחלים במתח בנוגע לעתיד ביתם ופרנסתם, 1.000.000 תושבי הצפון מודאגים לקראת המלחמה הבאה נגד החיזבולה, ואחרון חביב, תושבי הדרום החיים בחרדה תמידית ושנשכחו על ידי ממשלת ישראל.
אנחנו מצפים לשינוי דרסטי בשיטת הממשל, כמו בני ישראל במצרים לאחר מות פרעה.
נעבור בע"ה ממשטר "כאילו דמוקרטי" למשטר מלכותי. אבל יש תנאי למעבר הזה:
עלינו לזעוק אל ה' ולדרוש את בניית בית המקדש בכל ליבנו ולא מתוך הרגל של 2000 שנות גלות, ללא כוונה אמיתית.

הגאולה בפתח, חבל לחכות למצב בלתי נסבל כדי לבכות ולקוות ש-ה' ישמע את הבכי שלנו. נפעל עכשיו לקדם את הגאולה וביאת המשיח.

סבלנו מספיק בשואה ובשנים הראשונות של הקמת מדינת ישראל, עד כאן !!
די לסבל אסור לנו לדחות את הגאולה שבפתח.

הסנה הבוער רומז לגאולה

פרשת שמות תשס”ח גיליון מס' 97
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הסנה הבוער רומז לגאולה

?מה הקשר בין עם ישראל בגלות ובין הסנה הבוער
?למה הקב"ה זירז את תהליך הגאולה במצרים

ספר שמות מתאר את תחילת השעבוד על ידי המצריים. באותה פרשה אנחנו רואים את קושי הגלות ויחד עם זה מתחיל תהליך הגאולה. הקב"ה תמיד מכין את גאולת עם ישראל לפני צרות הגלות. כך היה למשל, עם מינוי אסתר המלכה לפני גזרות המן הרשע יש"ו. גם אנחנו זכינו לראות את פריצת הציונות והעלייה לארץ ישראל, לפני השואה הנוראה.
הטבע של עם ישראל הוא הגאולה ויציאה מתחת עול הגויים. הטבע של ישראל לחיות בארצו תחת מלך ירא שמים ובית מקדש בנוי.
למעשה, כאשר הקב"ה מתגלה למשה רבנו במעמד הסנה הבוער הוא מבטיח לו את שלושת הדברים: עלייה לארץ ישראל, יציאה משעבוד מצרים ועבודת ה' בהר סיני והר הבית.
-עלייה לארץ: "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מהארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה.." (שמות ג,ח).
-ביטול שעבוד הגויים ומינוי מלך: " ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג,י).
-רמז עבודת המקדש בהר הבית: "...בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג,יב).
המילים "ההר הזה" מכוונים להר סיני לפי פירוש רש"י, נראה לומר שזהו גם רמז להר הבית ועבודת הקרבנות בבית המקדש.
האם קיים קשר בין הסנה הנמצא על הר סיני והר הבית?בעל ה"בית גנזי" עורך השוואה בין קדושת מקום הסנה הבוער לבין מקום המקדש (עיין דף ע"א-ג ספר שמות).
למה קדושת מקום הסנה לא נשמרה לדורות?
האם הסנה הבוער שאינו אוכל רומז לגאולת מצרים ובכלל את כל גלויות ישראל?
"הבית גנזי" כותב שיש שני סוגים של קדושה: האחת הקיימת מבריאת העולם שאינה בטלה לעולם, והשנייה הנובעת מהתאספות של כוחות הקדושה שהינה זמנית ויכולה להתבטל.
בהר הבית, במקום המקדש קיימות שני סוגי השכינה. כאשר בית המקדש בנוי אז מתווספת לשכינה העצמית שבהר המוריה את התאספות כוחות הקדושה הבאים מכל העולם.
לעומת זאת, בהר סיני שכנה קדושה הנובעת מהתאספות נקודתית של קדושה, לקראת מתן תורה לבני ישראל.
קדושה מסוג זה הייתה זמנית ונעלמה לאחר מתן תורה. אומנם לקדושה הזמנית הזאת יש מעלה מיוחדת: שהיא פורצת בכוח גדול ובצורה גלויה לכל. לכן קבלת התורה בהר סיני הייתה מלווה בקולות וברקים וניסים גלויים רבים.
אותו תהליך קרה עם הסנה כאשר הוא בער כתוצאה מהתאספות כוחות הקדושה, ואינו נשרף כי לאחר הסתלקות השכינה הוא חזור למעמדו הקודם, ללא קדושה עצמית. הלהבה שבערה רומזת להתפרצות של גאולת מצרים, שהתרחשה טרם זמנה (210 שנים במקום 400 שנה שהובטחו לאברהם אבינו).
יוצא מכאן, שגם בזמן גלותם של ישראל, השכינה יורדת על ישראל אלא שהיא אינה גלויה.כאשר השכינה מגיעה לרמה מספקת אז היא מתפרצת בצורה גלויה ומזרזת את תהליך הגאולה.
אנחנו זוכים לחיות בתקופה של "אתחלתא דגאולה", וראינו בעבר הלא רחוק התפרצויות של אש הגאולה. בשנת תש"ח הוקמה מדינת ישראל ובשנת תשכ"ז כבשנו את ירושלים והר הבית.
לדאבוננו, אנחנו לא הבנו את גודל השעה והרמזים הגלויים שהקב"ה שלח לנו. עלינו לפעול באופן מיידי להגברת השכינה בארץ ישראל.
הקדושה העצמית של ארץ ישראל, ירושלים והר הבית לא השתנתה מימי בריאת העולם.

אבל עלינו להוסיף את הקדושה השנייה הנובעת מהתאספות כוחות הקדושה מכל העולם. פעולות אלה יזרזו את הגאולה: עליית יהודי העולם לארץ, כיבוש כל חלקי ארץ ישראל , העמדת מלכות הפועלת לפי התורה וכמובן בניין בית המקדש השלישי.

סרט וידאו על המאמר

http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

חג חנוכה: העשייה מקדימה את השכינה

פרשת מקץ חנוכה תשס"ט גיליון מס' 144
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

העשייה מקדימה את השכינה
מה עשו החשמונאים כדי לנצח במלחמה נגד היוונים?
מדוע ירושלים של מטה עדיפה על ירושלים של מעלה?

בחג החנוכה ישנו דגש מיוחד על מעשה ידי האדם. אנחנו חוגגים את ניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים. בנוסף אנחנו מנציחים את חידוש הדלקת המנורה בחצר בית המקדש, וחנוכת המזבח. לאחר הדלקת המנורה, עם ישראל טיהר את בית המקדש והכשיר את כליו.
כמו שכתוב בתפילת "על הנסים": " ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך"
החשמונאים פעלו בשני מישורים שונים. הראשון בעניינים גשמיים, לכאורה בניהול המלחמה. השני עוסק בדברים רוחניים, בדרגת קדושה הגבוהה ביותר.
כדי לנצח במלחמה, החשמונאים עברו מעיר לעיר כדי לשכנע את עם ישראל להתגייס למען קידוש שם שמים בעולם. הסיסמא שהתנוססה על דגלי המרד הייתה: מי לה' אלי.
מטרת המלחמה הייתה, להשכין את השכינה בארץ ובעולם.
כדי לנהל מלחמה נגד אומות העולם, עלינו לפעול לפי הכללים שלהם. דרושים חיילים מצוידים בכלי נשק ובאסטרטגיה מנצחת.
בקיצור, עם ישראל צריך לצאת מבתי המדרשות ולהפסיק את עבודות השדה כדי להשתתף במלחמה.
לאחר הניצחון על היוונים, המשימה לא הושלמה. החשמונאים הזדרזו לטהר את בית המקדש ולחנוך אותו.
גם הפעם, הם פינו, בנו, ניקו את שרידי בית המקדש. אומנם הם בנו בית להקב"ה, אבל למעשה הם עסקו בעבודות בניה.
מכאן אנחנו למדים על חשיבות מעשה האדם, שמזמן את השכינה בתוך בנין אבנים.
הקב"ה מבקש מאיתנו מעשים, כדי להוכיח את האמונה שלנו, כמו שכתוב: " ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח).

חג חנוכה: החנוכייה מבטלת את הגלות

פרשת מקץ-חנוכה תשס”ח גיליון מס' 94

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

לחץ כאן להדפסת המאמר

החנוכייה מבטלת את הגלות

למה מדליקים נרות בחג החנוכה , זכר למנורת הזהב?

למה נרות חנוכה מבטלות את הגלות ?

אנחנו מדליקים מידי שנה חנוכייה, זכר למנורת המקדש שדלקה דרך נס שמונה ימים. במאמר של תשס"ז ראינו שבמשך שמונה ימים החשמונאים טיהרו את בית המקדש ובנו את כליו, כנגד זה אנחנו מדליקים נרות שמונה ימים.

במידה והם היו מסיימים את המזבח וכליו בארבעה עשרה ימים למשל, אז היינו חוגגים ארבעה עשרה ימים את חג החנוכה; כך כתוב ממגילת תענית.

(עיין מאמר: חנוכה חג לאומי או חג דתי ? http://otzma1.blogspot.com/2006/12/blog-post_21.html ).

הנרות והמקדש

בעל ה"שם משמואל" מציין שמצוות הדלקת נרות היא העבודה היחידה שהייתה במקדש וממשיכים לקיים אותה עד היום למרות חורבן בית המקדש.

מצוות הדלקת מנורת הזהב בבית המקדש שונה משאר עבודות המקדש. מצווה זו ניתנה לאהרון כפיצוי ונחמה על זה ששבט לוי לא הביא קרבן ביחד עם שאר השבטים, בזמן חנוכת המשכן.

הקרבנות תלויים בקיום בית המקדש אבל המנורה דולקת לעולם. (עיין מדרש רבה בהעלותך טו,ג).

הרמב"ן בפרשת בהעלותך מקשה על המדרש רבה ואינו מבין למה הדלקת המנורה היא "לעולם"; כאשר בית המקדש חרב גם הדלקת המנורה פסקה. הרמב"ן מחדש חידוש נפלא ואומר שחז"ל מתכוונים להדלקת נרות חנוכה שלא פסקו לעולם אפילו לאחר החורבן (רמב"ן במדבר ח,ב).

איך האור דוחה את החושך

חג חנוכה: להדליק את סמל המדינה

פרשת וישב חנוכה תשס"ט גיליון מס' 143
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

להדליק את סמל המדינה
למה היהודים לא זכו בחיים שלווים בתקופת היוונים?
איך להביא שלום אמיתי בארץ ישראל, כדוגמת החשמונאים?

יעקב אבינו מבקש לשבת ולנוח מכל האירועים הקשים שעברו עליו עד כה, עם לבן, עשו, שכם וכו'. הוא חוזר לארץ כנען כדי להתקרב להקב"ה ולגדל את ילדיו בשלווה.
כמו שכתוב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן (בראשית לז,א).
חז"ל אומרים שאין מנוחה לצדיקים בעולם הזה, אלא בעולם הבא. לכן לאחר פסוק זה, מתחיל הסיפור של יוסף ואחיו. "אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים בשלווה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג " ( בראשית רבה פד,ג).
נראה לומר, שכל מה שקורה ליחידים כמו האבות, קורה גם לעם ישראל כ-עם.

עם ישראל אינו יכול לשבת בארצו, בשלווה.

פרשת שבוע: וישב וחנוכה: יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון

פרשת וישב-חנוכה תשס”ז גיליון מס' 44
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס:6246461-02

לגירסא לחלוקה לחץ כאן
יוסף הצדיק: החשמונאי הראשון
האם יוסף הצדיק היה מקור השראה לחשמונאים ?
האם ניתן לנצח את הגלות ללא צ-יון ?
יוסף הצדיק נמכר כעבד במצרים, לשר הטבחים פוטיפר. אשתו של פוטיפר מנסה להכשיל את יוסף בעבירה של גילוי עריות. יוסף, מרוב צדקותו עומד בניסיון העריות ואינו חוטא.
בתקופת החשמונאים, היוונים פעלו באותה דרך כדי לנסות להשמיד את עם ישראל ח"ו. רבים מבני ישראל התייוונו והתחתנו עם נשים נוכריות. החשמונאים בראשות מתתיהו המשיכו את דרכו של יוסף הצדיק. הם השתמשו בכוח הצדקות של יוסף -שגילה נגד אשת פוטיפר, כדי להילחם במתייוונים וביוונים כאחד ולטהר את בית המקדש. היוונים טימאו את בית המקדש בגלל העריות.
רמז לכך ניתן ללמוד מתוך דברי "בעל הטורים", כאשר שכם בן חמור טימא את דינה. "בעל הטורים" מפרש את המילה "טימא" כמעשה של גילוי עריות. באותו אופן ניתן לפרש שחטא העריות טימא את ההיכל ואת המקדש בפסוקים האלה:
"טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים" (תהילים עט)
"טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא" (יחזקאל כג,לח).

פרשת שבוע: וישב - אין מנוחה לעם ישראל

פרשת וישב תשס”ח גיליון מס' 93
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
אין מנוחה לעם ישראל
?במה חטא יעקב אבינו כשביקש לשבת בשלווה
?האם עם ישראל יכול לשאוף לחיים שקטים בארץ ישראל
המילים הראשונות של הפרשה מתארות תמונה אידיאלית, כאשר יעקב אבינו חוזר לארץ מולדתו. כמו שכתוב: " וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען " (בראשית לז,א).
רש"י מביא את דברי הביקורת של המדרש רבה על התנהגות יעקב אבינו שחיפש שלווה בעולם הזה. בעקבות זה קרה האסון של מכירת יוסף על ידי אחיו.
" ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף." (עיין רש"י ומדרש רבה פד,ו).
הקב"ה מבטיח לצדיקים מנוחה ושלווה לעולם הבא, לכן בעולם הזה אין להם זכות לנוח. בעל ה"שם משמואל" שואל על המדרש הזה; הרי יעקב אבינו לא ביקש לנוח כדי ליהנות מתענוגי עולם הזה, אלא ביקש לעבוד את ה' וללמוד תורה ללא טרדה ומתוך שקט נפשי. אם כך במה הוא שגה?
התשובה נמצאת בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה, כאשר הוא מתאר את ימו המשיח. בתקופת מלך המשיח עם ישראל יוכל ללמוד תורה ולעסוק במצוות ללא הפרעה מצד אומות העולם, כאשר השלווה הזאת תביא את ישראל לעולם הבא.
" ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח, כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להן לישראל לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה, כדי שיזכו לחיי העולם הבא. " (רמב"ם הלכות תשובה ט, ח).
האדם בא לעולם כדי לתקן אותו ולהעלות את החומר למעלה גבוהה יותר, ובסוף להפוך אותו לדבר רוחני.
לכן אין לנו רשות לנוח בעולם הזה, כי העבודה מרובה