הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, יולי 12, 2010

פרשת שבוע: פרשת עקב הנחמה התחילה בששת הימים


פרשת ואתחנן עקב הפטרת נחמו תשס"ט גיליון מס' 173
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מוטה גור עם דוד בן גוריון בהר הבית לאחר הניצחון
הנחמה התחילה בששת הימים
למה אנחנו קוראים שבע הפטרות של נחמות לאחר תשעה באב?
איפה מלחמת ששת הימים רמוזה בדברי הנחמה של ישעיהו הנביא?

אחרי תשעה באב אנחנו קוראים במשך שבע שבתות, הפטרות של דברי נחמה, מתוך ישעיהו הנביא.
לאחר תקופת אבל של בין המצרים וצום תשעה באב, חז"ל ראו לנכון לעודד אותנו עם נבואות אופטימיות שיתקיימו בימות המשיח.
נתמקד בהפטרה הראשונה, המתחילה בצמד מילים המפורסם: נחמו נחמו.
ישעיהו הנביא היה חי בתקופת בית המקדש הראשון, וניבא על הגלויות ועל חורבן בתי המקדש.
מפרק מ' ואילך, ישעיהו הנביא מתנבא לעתיד לבוא. כך מובא במדרש: " אמרו ישראל לישעיה, ישעיה רבינו תאמר שלא באת לנחם אלא לאותו הדור שחרב בית המקדש בימיו, אמר להם לכל הדורות באתי לנחם..." (ילקוט שמעוני ישעיה פרק מ' רמז תמה).
בע"ה, ננסה למצוא רמזים, מתוך הפסוקים הראשונים של ההפטרה, על כיבוש ירושלים ושטחים נרחבים של ארץ ישראל, במהלך מלחמת ששת הימים.
ישעיה הנביא פותח את נבואות הנחמה בכפילות המילה- נחמו.
פסוק א':
נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם (ישעיה מ,א).
המדרש מפרש את הכפילות בכך, שהנחמות ,תהיינה כפולות בדומה לחטאים שאף הם היו כפולים ומכופלים.
" חטאו בכפלים דכתיב חטא חטאה ירושלם ולקו בכפלים דכתיב (ישעיה מ') כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה ומתנחמים בכפלים דכתיב (שם) נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם." איכה רבה פרשה א אות נז).
ה"שם משמואל" מפרש את המדרש הנ"ל בצורה נפלאה, בעזרת הטבע האנושי. אדם המצפה לעתיד טוב יותר, מוכן לסבול בהווה, מתוך ידיעה שהסבל לא ימשך לעד. כאשר האדם מסתכל אחורה ומתבונן ברגעים הקשים שעברו עליו, הוא מרגיש שהיה כדאי לסבול כדי להגיע לבסוף, לרגעים של אושר.
ניתן להביא דוגמא אקטואלית, של יזם היי טק שעובד ימים כלילות כדי להגשים חלום. היזם עלול ליפול ולהיכשל בדרך להצלחה. אבל אם ההצלחה הופכת למציאות, כל התלאות שהיו בדרך מתגמדות לאור ההצלחה.
הקב"ה הבטיח לישראל את הגאולה השלימה ואת סיום הגלות. לכן, כל יהודי יודע שיש אור בקצה מנהרת הגלות.
הנחמה שבגאולה, תגמד את הצרות של הגלות.
זאת המשמעות של הנחמה הכפולה.
(ראה שם משמואל ואתחנן שנת תרע"ח דפים נג-נד).
פסוק ב:
דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ: כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ.
לב ירושלים- הכוונה לכלל ישראל, המתאסף בלב האומה: בירושלים. ירושלים הינה הלב של עם ישראל. (אבן עזרא ישעיה מ,ב).
השם משמואל מוסיף ואומר שהלב של ישראל נסתם במשך הגלות הארוכה, בגלל הסבל הרב של מאות שנים.
לכן, הלב של ישראל אטום לדברי נחמה. הלב אינו מסוגל לראות את הגאולה אפילו כאשר מדובר בניסים גלויים, כמו ניצחון מלחמת ששת הימים.
"וזהו עיקר הציווי לנביאים נחמו נחמו עמי, היינו שיאמרו הנחמות בכח עצום עד שיחדרו ללבות ישראל שיתעוררו ויתקרבו הלום לקראת הדיבור."
(שם משמואל שנת תרע"ז דף נא).
למרות כל הניסים שהתרחשו במהלך המלחמה- כיבוש ירושלים והר הבית, ישנם אנשים המצפים לסימן נוסף מן השמים כדי לקחת אחריות ולקדם את בנין בית המקדש. זהו סימן מובהק של אטימות לב כלפי הגאולה.
איזה סימן גדול יותר ניתן לבקש מהקב"ה?
מדינת ישראל החלה להטיס נשים וילדים לחוץ לארץ, חפרו אלפי קברים מתוך חשש לגורל המדינה הטרייה והשבירה. מהמלחמה הזאת יצאנו מנצחים ומחוזקים, הן כלפי העולם הערבי, הן כלפי אומות העולם.
לכן, ישעיה הנביא אומר, שראשית כל, על ישראל לפתוח את לבו ולקבל את דברי הנחמה המבשרים את הגאולה.
כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ- התרגום יונתן מפרש את המילה "צבא" ב- "מעם גלותהא". זאת אומרת, עם שבא מהגלות, חוזר לארץ ישראל. יש מפרשים החולקים על הפירוש הזה.
נראה לומר, שיש כאן רמז לצה"ל-צבא הגנה לישראל, שכבש את ירושלים ומילא את כל רחובותיה, בתשכ"ז.
הצבא מורכב מחיילים הבאים מכל שכבות העם, ומכל הגלויות. לכן, נראה לקשר את הפסוק הזה למלחמת ששת הימים.
כִּי לָקְחָה מִיַּד ה', כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ – קבלנו מיד ה' נחמה כפולה, כאשר בסיום מלחמת ששת הימים, הכפלנו את השטח הפיזי של מדינת ישראל. זכינו לקבל מתנה גדולה מהקב"ה, כי שילמנו מחיר גבוה על כל חטאינו. הגלות
הארוכה והקשה, כיפרה על החטאים של הדורות הקודמים.
תהליך הגאולה מתעצם, כאשר הסבל והייסורים מתעצמים אף הם.
השואה הנוראה הפילה על ישראל מכה, שקשה להתאושש ממנה. אולי ניתן לומר, שהסבל גרם לזירוז תהליך הגאולה.
תהליך זה קרה גם בגלות מצרים, כאשר אבותינו סבלו כנגד ארבע מאות שנה של עבדות, למרות שבפועל הם היו משועבדים מאתיים ועשר שנים.
רבנו בחיי נותן סימן להתקרבות הגאולה העתידית: הגאולה השלמה תבוא יחד עם התגברות הצרות על ישראל.
" ודע כי עניני הגלות הזה הראשון רמז לעניני גלותנו זה האחרון .......וכן הגואל העתיד יהיה נגלה וחוזר ונכסה שהרי גאולה זו עתידה להיות כדמיון גאולת מצרים בהרבה ענינים וכן אמר הנביא (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות וכאשר יתקרב הקץ תהיינה צרות רבות ומתחזקות והוא סימן הישועה לישראל......" (רבנו בחיי שמות פרק ה פסוק כב).
פסוק ג:
קוֹל קוֹרֵא--בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹקינוּ
יש קול שבא מן השמים, הקורא לאומות העולם לפנות את המקום לעם ישראל. ישראל חוזר לארצו, לציון ולהר הבית.
כך רש"י ואבן עזרא מפרשים את הפסוק: " רוח הקודש קורא במדבר דרך ירושלים" "לשוב גלויותיה לתוכה" (רש"י)
דרך ה': "הטעם אלה שהיו בגלות שישובו להר הקודש וזהו דרך ה' " (אבן עזרא).
האבן עזרא, מקשר בין קיבוץ הגלויות בארץ ישראל ובין חזרה להר הבית. הוא מכנה את העלייה לארץ והשיבה להר הבית: דרך ה'.
יוצא מכאן, שמי שרוצה לחיות בדרך ה', עליו לעלות לארץ ולשוב למקום בית המקדש.
נראה לומר, שהשיבה להר הקודש-הר הבית, כוללת את השליטה המלאה על הר הבית וחידוש עבודת הקרבנות.
על פי העדויות הרבות שהתקבלו מפי הלוחמים שזכו להשתתף במלחמת ששת הימים, ניתן לקשר את משמעות פסוק זה, לניסים שקרו. הערבים ברחו מפני חיילים בודדים, כאשר הם חשבו שהם היו רבים.
במדבר סיני, במקרים מסוימים החיילים המצרים ברחו בלי להילחם. כנראה שהם שמעו את קול קורא מן השמים הדורש מהם לפנות את המקום.
פסוק ד:
כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה
התרגום יונתן מפרש, שהגויים ששלטו על ישראל עד עכשיו, יושפלו וישראל ירים ראש.
כך היה, לאחר מלחמת ששת הימים. הערבים הושפלו על ידי צה"ל, ואומות העולם נתנו כבוד גדול לישראל עבור התעוזה שלהם והניצחון הגדול.
פסוק ה:
וְנִגְלָה, כְּבוֹד ה'; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר
ניצחון הבזק על הערבים היה בלתי צפוי. לכן, כל העולם ראה בזה מעשה ידי ה'.
כולם ראו ניסים גלויים ממש. זה גרם לקידוש השם גדול מאוד, והרים את קרנם של יהודי העולם.
ניתן להמשיך כך, ולפרש את הפסוקים שבהמשך הפרק, ולחבר אותם לתהליך הגאולה המתרחש לנגד עינינו.
יש אנשים הרוצים לראות את הגאולה מהצד, כצופים.
יש יהודים אחרים שחיים בארץ ישראל החווים מקרוב את תהליך הגאולה.
יש קבוצה נוספת, הרוצה לקדם בידיים את הגאולה. אלה האנשים המפריחים את השממה, מיישבים את הארץ בכל חלקיה ועולים על נס את ענייני בית המקדש.
יש לנו מחשבה מיוחדת עבור אנשי גוש קטין הנפלאים, שמימשו את חזון הגאולה, עד שמתנגדי הגאולה גירשו אותם באכזריות.
דברי הנחמה שבהפטרות באים לעודד אותנו כדי לא להתייאש מן הגאולה ח"ו.
הנביא ישעיהו פתח את דברי הנחמה, בפסוקים המזכירים את הקשר הנצחי בין עם ישראל ובין ארץ ישראל וירושלים.
בחסדי שמים, ראינו שבפסוקים הראשונים של הפטרת "נחמו נחמו", יש רמזים על מלחמת שחרור ירושלים.
הנחמה האמיתית נמצאת בירושלים בלבד ובהר הבית בפרט. עלינו לשאוף לבנין בית המקדש כדי להשלים את תהליך הגאולה.
כל עוד בית המקדש אינו בנוי, אסור שתהיה לנו מנוחה. לכן האמריקאים והערבים "מציקים" לעם ישראל היושב בציון, כדי שלא יסתפק בניצחונות העבר.
איך ניתן להסביר בצורה הגיונית את האובססיביות של נשיא ארצות הברית, נגד הבנייה ביהודה ושומרון וירושלים.
אומות העולם מזכירות לנו איך למלא את תפקידנו כראוי: לשמש כמקשר בין הקב"ה ובין הגויים.
כדי למלא את יעודנו בעולם הזה, עלינו לבנות את בית המקדש. כך נקרב את הגאולה השלמה, ונזכה לראות את התגשמות דברי הנחמה של ישעיהו הנביא, בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל
סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום ראשון, אפריל 11, 2010

פרשת שמיני- האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?- פרשת שבוע


פרשת שמיני תש"ע גיליון מס' 195

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

לקריאת מאמרים נוספים : www.OTZMA1.BLOGSPOT.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

האם החזיר יבנה לנו את בית המקדש?

למה בסוף פרשת חנוכת המשכן אנחנו מצווים על מאכלות האסורות?

איך החזיר הנמשל לאדום ישתתף בבנין בית המקדש השלישי?

בפרשת שמיני הקב"ה מקדש את עם ישראל ומבדיל אותו מן הגויים. משה רבנו מצווה את בני ישראל לא לאכול כל בהמה או חיה, אלא את אלה בעלי שני סימני טהרה: מעלה גרה ומפריס פרסה.

המדרש תנחומא מפרש בצורה נפלאה, את המהות של המצוות הנוגעות בבהמות אסורות, דרך משל של הרופא והחולה.

" משל למה הדבר דומה. לרופא שהלך לבקר שני חולים, ראה אחד מהם שהיה בסכנה, אמר לבני ביתו, תנו לו כל מאכל שהוא מבקש. ראה האחד שעתיד לחיות. אמר להם, כך וכך מאכל יאכל וכך וכך לא יאכל. אמרו לרופא, מה זה. לזה אתה אומר יאכל כל מאכל שהוא מבקש, ולאחר אמרת לא יאכל כך וכך. אמר להם הרופא, לזה שהוא לחיים, אמרתי לו זה אכול וזה לא תאכל. אבל אותו שהוא למיתה, אמרתי להם, כל מה שהוא מבקש תנו לו, שאינו לחיים. וכך הקדוש ברוך הוא התיר לגוים השקצים והרמשים. אבל ישראל שהם לחיים, אמר להם, והייתם (לי) קדושים כי קדוש אני, אל תשקצו את נפשותיכם, את זה תאכלו, ואת זה לא תאכלו, לא תטמאו בהם ונטמאתם בם. למה. שהם לחיים, שנאמר, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הוי, עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גוים. " (מדרש תנחומא פרשת שמיני סימן ו').

כאשר אנחנו נזהרים ממה שאנחנו מכניסים לפינו אנחנו מתקדשים ומתקרבים להקב"ה.

מסיבה זאת בעל ה"שם משמואל" מסביר למה נסמכה הפרשה העוסקת באכילת הקרבנות על ידי הכהנים לפרשת המאכלות האסורות.

הכהנים מקבלים מתנות מכל אחד מישראל, בכל פעם ששוחטים בהמה. השוק והחזה של הבהמה נמסרים לכהן מיד לאחר השחיטה ונקראים: מתנות כהונה.

חלק גדול מהקרבנות הקרבים בבית המקדש, נאכלים על ידי הכהנים ומשפחותיהם.

ישנם תנאים מיוחדים המחייבים את הכהנים לאכול את הקרבנות בטהרה, במקומות קדושים בתוך הר הבית או בתוך ירושלים.

למעשה כאשר הכהן מכניס לגופו בשר של קרבנות או מתנות הכהונה, גופו מתקדש וכך מכניס את עצמו תחת כנפי השכינה.

תהליך דומה מתרחש עבור ישראל, כאשר הוא שומר על הלכות הכשרות והבהמות הטרפות והאסורות.

המאכלים המותרים מרחיקים אותנו מהשפעת הגויים ומקרבים אותנו להקב"ה והשכינה.

" ....דכמו שהנכנס לקדושה נכנס על ידי מאכל של מצווה, כך כתוב חס ושלום להיפוך. אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי ואם לאו אתם של נבוכדנצר וחבריו." (שם משמואל פרשת שמיני, שנת תרע"ד דף קעג).

אכילת בהמות מותרות מקרבת אותנו להקב"ה ויחד עם זאת דוחה את השפעת הגויים ומבטלת את השעבוד של אומות העולם על ישראל.

עכשיו ניתן להבין את דברי חז"ל המשווים את ארבעת המלכויות המשעבדות את ישראל לחיות טמאות המוזכרות בפרשת שמיני.

התורה מביאה ארבע דוגמאות של בהמות טמאות, כנגד ארבע מלכויות השולטות בעולם: הגמל כנגד בבל, הארנבת כנגד יוון, השפן כנגד מדי, והחזיר כנגד אדום.

כמו שכתוב: ד אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה: אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא הוּא, לָכֶם. ה וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא הוּא, לָכֶם. ו וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה; טְמֵאָה הִוא, לָכֶם. ז וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם (ויקרא יא, פסוקים ד-ז).

התורה מחדשת לנו שלארבע בהמות האלה בלבד יש סימן אחד של טהרה. בכל הבריאה לא נמצא בעל חי המעלה גרה או מפריס פרסה, בנוסף לארבע הנ"ל.

כמו שכתוב במדרש רבה: " ד"א ואת הגמל זו בבל כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת הארנבת זו יון כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת השפן זו מדי כי מעלה גרה שגררה מלכות אחריה ואת החזיר זו אדום והוא גרה לא יגר שאינה גוררת מלכות אחריה " (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

החזיר מסמל את מלכות אדום שהחלה עם האימפריה הרומית ונמשכת עד היום.

למה דווקא החזיר נמשל למלכות אדום?

חז"ל עונים לשאלה הזאת בהמשך המדרש: " ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה הדא הוא דכתיב (עובדיה א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה." (מדרש רבה ויקרא סוף פרשה י"ג).

רבנו בחיי מפרש מדרש זה ומקשר את אדום לבנין בית המקדש השלישי. המילה "חזיר" כוללת בתוכה את השורש "חזר"- חזרה. העולם של עשו-אדום, צריך להחזיר לעם ישראל דבר שהם לקחו מהם.

הרומאים בהנהגת טיטוס ובשליחות אביו-הקיסר אספסיינוס החריבו את בית המקדש השני. לכן עליהם לפצות את עם ישראל ולהחזיר לו את בית המקדש. אדום עתיד לבנות את בית המקדש השלישי.

כך יוצא מדברי רבנו בחיי בפירושו על התורה:" ...אבל הבית השלישי עתידה אמה זו (אדום) לבנותו, זהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה לישנה, לפי שהוא החריבו" (רבנו בחיי ויקרא יא פסוקים ד-ז ).

יש מדרשים נוספים המסבירים שהקב"ה יחזיר את המקדש לישראל ולא הגויים, כאשר אדום יחזור ממעשיו הרעים ויתמוך בישראל ויתמוך בו בכל כוחותיו. (ראה רבנו בחיי שם).

ניתן ללמוד מדברי חז"ל, שלעולם המערבי-המייצג היום את מלכות אדום, יש חלק חשוב בבנין בית המקדש השלישי.

נראה לומר שדיני הכשרות באים להבדיל אותנו מהגויים כדי לבטל את שלטונם על ישראל. יחד עם זאת, המאכלים הטהורים באים להזכיר את אכילת הקרבנות של הכהנים בתקופת המקדש.

בתלמוד, השולחן שאנו אוכלים עליו נמשל למזבח. כמו שכתוב: " רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם עכשיו שלחנו של אדם מכפר עליו" (מסכת חגיגה דף כז/א).

כאשר אנחנו אוכלים לפי כללי הכשרות אנחנו כאילו אוכלים משולחנו של הקב"ה.

הבהמות המותרות משפיעות על האדם ברמת הפרט ומקרבות אותו לשכינה. בנוסף לכך, המאכלים המותרים משפיעים ברמת הכלל ומחזקים את עצמאות עם ישראל מול הגויים.

טהרת הגוף מנצחת את שלטון אדום ומקרבת את בנין בית המקדש השלישי. תפקידנו לבטל את השפעת עולם המערבי על עם ישראל.

התשובה נמצאת בפרשת שמיני, כאשר בתחילת הפרשה בני ישראל חונכים את המשכן ומזמנים את השכינה בעולם הזה.

בהמשך הפרשה הקב"ה מזהיר אותנו לא לאכול בהמות טמאות הפועלים נגד השכנת השכינה בעולם.

בע"ה אנחנו נקפיד על המאכלים המותרים והקב"ה יעזור לנו לנטרל את השפעת החזיר-הנמשל לעולם המערבי, וכך נצליח לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.


הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של אפרים בן גיטל ולעילוי נשמת סבתי שנפטרה בכ"ח ניסן תשס"ז

סרטים של המחבר על בית המקדש WWW.BEITHAMIKDASH.TV

יום חמישי, יוני 11, 2009

להודות לה' על השררה


פרשת בהעלותך תשס"ט גיליון מס' 165
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
להודות לה' על השררה

מדוע שבט לוי נבחר לשרת במשכן? במה הוא שונה משאר השבטים?
מה מסמלת המנורה ביחס לגויים?


פרשת בהעלתך פותחת בשני נושאים, שלכאורה אינם קשורים ביניהם: הדלקת מנורת הזהב ובחירת שבט לוי.
נראה לומר שהמשותף בין שניהם הוא: עצמאות וביטול שעבוד לגויים.
הנרות של מנורת הזהב מסמלות את השליטה של עם ישראל על הגויים. משה רבנו הדליק שבעה נרות במשכן, כנגד שבעה עמים שנעקרו בזמן כיבוש ארץ ישראל.
לעומת זאת, שלמה המלך הדליק שבעים נרות בבית המקדש הראשון, כי הוא שלט על שבעים אומות.
שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות זהב, במקום מנורה אחת שהייתה במשכן.
כך מובא במדרש ילקוט שמעוני: " למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות " (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח פרק ח).
כמו המנורה, שבט לוי מסמל את העצמאות ביחס לגויים. מראשית דרכו, לוי בן יעקב אבינו מגן על כבוד אחותו-דינה, והורג אנשי שכם. לוי אינו מפחד מתושבי שכם, הוא לא נכנע לגויים. במצרים, שבט לוי לא השתעבד לפרעה, כמו שאר השבטים.
כך כתוב בפירוש רש"י: "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם. אבל מלאכת שעבוד מצרים לא הייתה על שבטו של לוי, ותדע שהרי משה ואהרון יוצאים ובאים שלא ברשות." (שמות ה,ד "לכו לסבילותיכם").
משה רבנו ואהרן הכהן הובילו את המאבק נגד פרעה, כדי להוציא את עם ישראל ממצרים.
שבט לוי אינו נכנע לגויים, לכן הוא השבט הכי מתאים לשרת את הקב"ה במשכן, ומאוחר יותר בבית המקדש. עכשיו ניתן להבין את סמיכות פרשת המנורה לפרשת הלויים.
כאשר המשותף בין שתי הפרשיות, הוא בכך שהן משבחות את עצמאות ישראל מול אומות העולם.
שבט לוי לא נבחר לשמש במשכן באקראי. הוא נבחר וזכה בשררה בזכות מעשיו לאורך זמן.
מדרשי חז"ל, מגלים לנו מדוע הקב"ה בחר באבות הקדושים.
הקב"ה בחן את האבות. לאחר שהם עברו בהצלחה את המבחנים, הוא נתן להם את השררה ואת הברכה.
אברהם אבינו התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. יצחק אבינו התקשה ליישב את ארץ ישראל ולעבד את אדמתה. יעקב אבינו גלה לבית לבן, כדי לברוח מאחיו, עשו. החיים של יעקב אבינו לא היו שלווים במיוחד.
המדרש משבח את התנהגותה של שבט לוי בזמן שעבוד במצרים. למרות קושי השעבוד, הם שמרו על מצוות מילה, למדו תורה ולא עבדו עבודה זרה. מאוחר יותר במעמד הר סיני, הם לא חטאו עם הערב רב ולא השתחוו לעגל הזהב. הם מסרו את נפשם, כאשר הם הרגו אלפי אנשים שחטאו.
"קח אותם לשמי לשררה, ואין הקב"ה מעלה את האדם לשררה עד שבודק ובוחן אותו תחלה שנאמר ה' צדיק יבחן, וכיון שהוא עומד בנסיון [הוא מעלה אותו לשררה, וכן אתה מוצא באאע"ה........ וכן יצחק ויזרע יצחק בארץ ההיא וגו', וכן יעקב נסהו בכל אותן הצרות וברכו......, וכן יוסף נסהו (באדונתו) [בכל אותן הצרות] ונעשה מלך. ואף שבטו של לוי נתנו נפשם על קדוש שמו של הקב"ה שלא תבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים מאסו את התורה ואת המילה והיו עובדים עבודת ........ ולא עוד אלא כשעשו ישראל אותו מעשה לא נשתתפו ....... וכיון שראה הקב"ה שעמדו בנסיונן................מיד אמר הקב"ה והיו לי הלוים:" (ילקוט שמעוני בהעלתך רמז תשיח סוף פרק ח).
נראה לומר, שהדור שלנו נבחר על ידי הקב"ה לראות את ימות המשיח ולקחת חלק פעיל בתהליך הגאולה.
במהלך מאה וחמישים שנים אחרונות עם ישראל עבר מבחנים קשים ביותר. זה התחיל עם פוגרומים אכזריים במזרח אירופה והמשיך עם קשיי הקיום בארץ ישראל. לאחר מכן, עברנו את השואה ואיבדנו חלק גדול של אחינו. הקמת מדינת ישראל לא הביאה אותנו אל המנוחה ואל הנחלה. מלחמת העצמאות והמלחמות הרבות שבאו אחריה הקשו עלינו מאוד. במלחמת ששת הימם חל מפנה. עם ישראל ציפה לתבוסה מול האויב הערבי. הקב"ה התגלה, ובזכות הניסים הרבים שבמהלך המלחמה קיבלנו את ירושלים, הר הבית וחלקי ארץ ישראל נוספים.
הקב"ה בחן אותנו במשך אלפיים שנות הגלות. בשנים האחרונות המבחנים היו קשים יותר, וברוך ה' עמדנו בהם וזכינו בשררה: קיבלנו את ירושלים והר הבית.
השררה הזאת אינה שייכת רק לנו, אלא לכל הדורות שקדמו לנו.
לכן אין לנו שום אפשרות לוותר על השררה שניתנה לנו, ולתת לגויים את מה שהקב"ה זיכה אותנו.
עלינו לממש את השררה ולהודות לה' על כך. עלינו לבנות בית להקב"ה ולקיים את עבודת הקרבנות. זה המסר של מנורת הזהב: לא להיכנע לגויים.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום שני, יוני 01, 2009

מהו סמל החירות של ישראל?


פרשת בהעלותך תשס”ח גיליון מס' 118
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מהו סמל החירות של ישראל?

למה שלמה המלך בנה עשר מנורות בבית המקדש הראשון?
מה המעלה המיוחדת של המנורה שהצליחה לנחם את אהרון הכהן לאחר שלא הביא קרבן בזמן חנוכת המשכן?

לאחר חנוכת המשכן על ידי נשיאי שתים עשרה השבטים, הקב"ה מצווה לאהרון הכהן להדליק את מנורת הזהב.
רש"י מתקשה להבין את הקשר בין פרשת חנוכת המשכן ובין מצוות הדלקת המנורה. רש"י מביא את המדרש המפורסם המתאר את הדלקת המנורה כפיצוי גדול יותר, מהשתתפותו בחנוכת המשכן.
" לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות:" (רש"י במדבר ח,ב).
פרשנים רבים מתקשים להבין את המדרש הזה. מצוות מנורת הזהב ניתנה בפרשת תרומה ביחד עם שאר כלי המשכן. במה אהרון יכול להתנחם בהדלקת המנורה? הרי שום דבר התחדש לאחר חנוכת המשכן.
אילו לא נחלשה דעתו של אהרון, האם לא היינו מדליקים את המנורה!
ננסה להבין מה מייחד את המנורה ביחס לשאר הכלים שהיו בבית המקדש.
רבנו בחיי כותב בפירושו על התורה, שהמנורה כוללת בתוכה קדושה מיוחדת. הרי הקב"ה שברא את השמש ואת הירח אינו צריך את האור של המורה.
אלא הקב"ה רוצה שהאדם יעשה מעשה כדי להתקרב אליו.
האור היוצא מנרות המנורה מעיד על השכינה השורה בישראל, כלפי הגויים.
זה הסימן שישראל נבחר על ידי הקב"ה. המנורה כל כך קדושה שבזמן חורבן בית המקדש היא נגנזה במקום לא ידוע.
" אמרו ישראל הקב"ה ברא חמה ולבנה שמאירים את העולם כולו והוא חפץ שנדליק לפניו נרות. כשחרב בהמ"ק נגנזה המנורה בשביל כח קדושתה" (ר' בחיי במדבר ח,ב).
יש מימד נוסף למנורת הזהב כאשר היא מסמלת את השליטה שלנו על הגויים.
משה רבנו נלחם בשבעת העמים וניצח אותם. לעומת זאת, שלמה המלך שלט על שבעים אומות העולם. משה רבנו בנה מנורה אחת של שבע נרות כנגד שבעת העמים. כאשר שלמה המלך העמיד בהיכל עשר מנורות כנגד שבעים אומות העולם שמשל עליהם (עיין ילקוט שמעוני בהעלותך).
נרות המנורה מסמלות את שלטון ישראל על הגויים.



הרמב"ן מתרץ את הקושיא על המדרש שהבאנו בתחילת המאמר. המדרש רומז על חנוכת בית המקדש על ידי החשמונאים. כאשר הם חנכו את בית המקדש בהדלקת המנורה, העשויה מעץ. זכר לנס פך השמן, עם ישראל מדליק חנוכייה מידי שנה. אהרון התנחם בכך, שצאצאיו חנכו לבדם את בית המקדש.
" לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו" (רמב"ן במדבר ח,ב).
מנורת הזהב מסמלת את החירות והעצמאות של עם ישראל בארצו. זה בהחלט יכול לנחם את אהרון הכהן שלא השתתף עם הנשיאים בזמן חנוכת המשכן.

מן השמים, מייסדי מדינת ישראל בחרו במנורה כסמל המייצג את המדינה.
עלינו ליישם את משמעות המנורה ולהדליק אותה פיזית בהר הבית, ובאותה הזדמנות להראות לגויים את השליטה של ישראל בעולם.
אם אומות העולם שולטות עלינו, זה נוגד את משמעות המנורה. חילול השם גדול קורה לנגד עינינו כאשר מי שמתיימר לייצג את עם ישראל מתרפס מול הגויים ומציע להם חלקי ארץ ישראל, השייכים להקב"ה.
הגיע הזמן לקדש את שם שמים ברבים, בפרהסיא. בע"ה סמל המדינה-המנורה תאיר את דרכם של מנהיגי עם ישראל ויפעלו לחנוכת בית המקדש בב"א.
http://mekorot.blogspot.com/2008/06/blog-post_13.html

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

יום ראשון, מאי 31, 2009

למה לא בונים את בית המקדש?


פרשת בהעלותך תשס”ז גיליון מס' 67
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
למה לא בונים את בית המקדש?

האם יש איסור לבנות את בית המקדש השלישי?
האם המזבח ירד מהשמים ביחד עם בית המקדש, לפי שיטת רש"י?

רש"י מפרש בתחילת הפרשה, למה נסמכה פרשת חנוכת המשכן לפרשת המנורה. שבט לוי לא הביא קרבן לה' ביחד עם כל נשיאי השבטים. אהרן הכהן הצטער על כך, לכן הקב"ה ניחם אותו, כביכול ונתן לאהרון את מצוות הדלקת המנורה. "אמר לו הקב"ה חיי גדולה משלהם שאת מדליק ומטיב את הנרות" (במדבר ח,א רש"י).
מאחר שאנחנו עוסקים בחנוכת המשכן, זה הזמן הנכון לדון בשאלת בניין בית המקדש השלישי; האם הוא יבנה בידי אדם או ירד מהשמים?
קיימות שלוש שיטות שונות. אין בכוונתי למצות את כל השיטות אלא נתאר אותן כדי לעודד את הציבור לעיין במקורות חז"ל הרבים.
רש"י ותוספות טוענים שבית המקדש ירד מוכן ומשוכלל מהשמים. הרמב"ם כתב שבית המקדש יבנה בידי אדם, אבל לא על ידי כל אדם, אלא מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי.
לעומת זאת, בתלמוד ירושלמי נאמר בצורה מפורשת שבית שלישי יבנה בידי אדם.
בית המקדש ירד מן השמים: במסכת סוכה הגמרא עוסקת בהנפת קרבן העומר שבמוצאי חג הפסח. רש"י מתקשה למצוא מקרה המתיישב עם פשט הגמרא. לכן הוא מפרש שבית המקדש ירד מוכן מן השמים: " אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים, שנאמר (שמות טו) מקדש ה' כוננו ידיך" ( רש"י מסכת סוכה דף מא/א).
בית המקדש יבנה על ידי מלך המשיח: הרמב"ם בשני הפרקים האחרונים של הלכות מלכים כותב כך: "המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל" (הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הל' א).
שני הפרקים האחרונים של ה"יד החזקה" אינם פסקי הלכה אלא דברי אגדה על מנת לתת לעם ישראל כוח כדי לשרוד את הגלות הארוכה.
בית המקדש יבנה על ידי עם ישראל : התלמוד ירושלמי עוסק יותר בעניינים לאומיים מאשר התלמוד בבלי. במסכת מגילה מובא, שעם ישראל יתעורר מתרדמת הגלות, יעלה לארץ ישראל ויבנה את בית המקדש השלישי. "חנינה לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום" (ירושלמי מסכת מגילה דף טו/ב).
יש מקור היסטורי נוסף המובא במדרש רבה, המעיד שבתקופת רבי יהושע בן חנניה, עם ישראל התחיל לבנות את בית המקדש השלישי באישור הגויים. " בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם אזלין אלין כותאי "(מדרש רבה בראשית פרשה סד פסקה י).
רואים מכאן שרבי יהושע בן חנניה, ניסה לבנות את בית המקדש ללא מלך, נביא או משיח.
אתם בוודאי יודעים לאיזה שיטה ליבי נוטה, אבל עלינו לשאול את הרבנים שאלות אמיתיות ולדרוש תשובות כנות. להלן מספר נקודות למחשבה.
לפי שלוש השיטות ניתן לבנות מזבח עכשיו, כי המזבח מוגדר ככלי שרת של בית המקדש ולא שייך לבניין המקדש עצמו. דוד המלך שלא זכה לבנות את בית המקדש, בנה לפני כן את המזבח בהר הבית.
מכאן אנחנו למדים שבניין המקדש והמזבח מהווים שני דברים שונים.
לפי שיטת רש"י אין איסור (ח"ו) לבנות את בית המקדש השלישי בידי אדם, אלא הוא חושב שהמקדש ירד מהשמים בזמן הגאולה העתידית.
היות ויש מצוות עשה לבנות בית לה', למה להימנע מקיים מצוות עשה מהתורה?
נתחיל בבניית בית המקדש השלישי ונראה מי צודק: רש"י, הרמב"ם או התנאים.
עלינו להתחיל בשלב ראשון, לבנות את המזבח ולחדש את עבודת הקרבנות. עתיד הר הבית בידיים שלנו.
אם לא נגלה רצון עז לבנות את בית המקדש, ולא נצא מתרדמת הגלות תהליך הגאולה יואט, ח"ו ונמשיך לסבול הן בדרום והן בצפון.

סרט וידאו על המאמר
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שישי, אפריל 03, 2009

מי רוצה לשמוע את קול השכינה?


פרשת ויקרא תשס"ט גיליון מס' 156
נכתב בתשס"ו ועודכן בתשס"ט
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
מי רוצה לשמוע את קול השכינה?
איזה קול יוצאת מהר הבית?
למה ספר העוסק בקרבנות קיבל את השם: ויקרא?


ספר ויקרא בא אחרי ספר שמות המתאר את שעבוד מצרים, הגאולה ובניית המשכן.
הרמב"ן מפרש שספר ויקרא מורה לנו איך לשמור את השכינה בתוכנו ולא להרחיק אותה.
"צוהו בקרבנות ובשמירת המשכן שיהיו הקרבנות כפרה להן ולא יגרמו העונות לסלוק השכינה .." (רמב"ן ויקרא א,א).
בנוסף לדיני הקרבנות, ספר ויקרא מכיל מצוות שלכאורה אינם קשורות לנושא המרכזי של החומש: גילוי עריות, טומאת זב וצרעת, הלכות כשרות ודיני שנת השמיטה.
הפרקים הראשונים מלמדים אותנו את כל סוגי הקרבנות ודיני הקרבתם.
הקרבנות מאפשרים לנו להתקרב להקב"ה, ולכפר על עוונותינו כדי לשמר את גילויי השכינה שבמשכן.
לעומת זאת, חטאים כמו גילוי עריות או מאכלים אסורים, מרחיקים את השכינה.
הקרבנות פועלים בצורה חיובית כדי לקרב את השכינה. לעומת זאת, המצוות שבספר ויקרא שומרות על קדושת האדם. אם ח"ו נכשלים בקיום מצוות אלה, זה מרחיק את הקדושה ומאריך את גלות השכינה.
ה"אבן עזרא" על התורה מפרש למה הפרשה מתחילה דווקא בקרבן עולה.
בקרבן עולת התמיד טמון סוד המחזיק את השכינה בבית המקדש.
" וטעם להזכיר הקרבנות קודם המצוות כי השכינה תשוב אל מקומה אם לא ישמרו תורת העולה וכן היה..." (אבן עזרא ויקרא א,א).
היסטוריה של עם ישראל הוכיחה שהפסקת הקרבת קרבן התמיד סימלה את החורבן והסתלקות השכינה.
מצד שני, חידוש קרבן התמיד בתקופת החשמונאים, סימל את החזרת השכינה בקרב עם ישראל.
הסוד של קרבן התמיד ניתן למימוש גם בימינו.
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד" (ויקרא א,א).
קול יוצא מקודש הקדשים, מבין הכרובים וקורא למשה רבנו. משה רבנו הינו היחיד שזוכה לשמוע אותו.
הקול שקרא למשה רבנו מאוהל מועד, לא פסק עד עצם היום הזה.
מי שזוכה לעלות להר הבית בטהרה לאחר הכנות רוחניות מתאימות, יכול לשמוע את קול השכינה. הקול קורא לנו לחדש את עבודת הקרבנות ובייחוד את קרבן התמיד.
אולי אין אנחנו שומעים את הקול דרך אוזנינו, אבל הנשמה שלנו בוודאי שומעת את קולות הבכי של השכינה.
חומש "ויקרא" נקרא על שם הקול הזה, הקורא לכל יהודי להתעורר ולחדש את עבודת קרבן התמיד.
זה אולי מסביר למה מדינת ישראל כל כך מקשה על היהודים לעלות להר הבית ולהתפלל.
השלטון מפחד שיותר ויותר יהודים ישמעו את הקול הזה, וירצו לקיים את מצוות קרבן התמיד.
לכן משטרת ישראל, סגרה את הר הבית מפני יהודים, ביום שני האחרון, דווקא בשבת פרשת ויקרא. המשטרה חששה שהערבים יגיעו בהמוניהם, כדי להגן על הר הבית.
ומה הייתה תגובתנו? דממה...
היינו צריכים להעלות רבבות יהודים להר הבית, נגד רבבות מוסלמים, ולהראות להקב"ה את המסירות נפש שלנו למען בית ה'.
איזה חילול ה' שהיהודים אינם מוכנים להתגייס למבצע "פנים אל פנים" עם השכינה, הם מעדיפים להתגייס לטובת ליברמן או נתניהו.
אני כולי תפילה, שהיהודים יתעוררו ויתחילו לדאוג לבית ה', לפני ביתם הפרטי.

כך נוכל להציל את ארץ ישראל מכל אויבינו ,ולשמור על שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל
וגם לעילוי נשמת של מלכה בת הרב שמואל ורייזה

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV


בשורה משמחת לקוראים היקרים.
בשעה טובה יצאה לאור חוברת מהודרת על חומש ויקרא וחג פסח.
החוברת כוללת שלוש שנים של מאמרים על פרשת השבוע ובית המקדש.
כל מי שיכול לעזור בהפצתה מוזמן לפנות אלי.

יום חמישי, מרץ 26, 2009

סדר החומשים כמפת דרכים לעם ישראל


פרשת ויקרא תשס”ז גיליון מס' 58
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסה
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
סדר החומשים כמפת דרכים לעם ישראל
האם הגיע הזמן לבנות את בית המקדש?
האם הקרבת הקורבנות קודמת לכיבוש הארץ?


אנחנו מתחילים השבת את החומש השלישי: ספר ויקרא. סדר חמישה חומשי התורה איננו מקרי, הוא בא ללמד אותנו על סדרי עדיפויות שעם ישראל צריך ללכת על פיו.
ספר בראשית עוסק בחיי אבותינו הקדושים כאשר הם אינם עדיין קרויים עם. לאחר ששלושת האבות בנו את התשתית הרוחנית לעם ישראל, הם יכולים לרדת לגלות במצרים.
בספר שמות, שבעים הנפש שירדו למצרים מתרבים ונהיים לעם גדול. נס קריעת ים סוף החדיר בלבבות של בני ישראל את האמונה בה' ובמשה עבדו.
בספר שמות עם ישראל מתעלה בדרגות הקדושה, כך שבסוף ספר שמות כתוב: "כִּי עֲנַן יְדֹוָד עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם (שמות מ',לח) . השכינה שורה בישראל בצורה גלויה לאחר חטא העגל.
פסוק זה מהווה מעין מבוא לקראת חומש ויקרא, כאשר מטרת הקרבן היא, להתקרב לה' ולבטל את רצון האדם לרצון הבורא.
ספר ויקרא דן בעיקר בהקרבת קרבנות לה'. עם ישראל לאחר לידתו מרגיש צורך להתקרב להקב"ה, לכן הוא מתלהב לבנות את המשכן ותורם ביד רחבה. בעזרת עבודת הקרבנות אנחנו מצליחים להתקרב לה'.
למה בני ישראל לא חיכו להיכנס לארץ ישראל כדי לבנות את המשכן? הרי הם רואים את השכינה בכל רגע, עם המן, ענני הכבוד, בארות המים ועוד...
הקב"ה מבהיר לנו שעלינו לבנות לו בית, בכל מקום ובכל תנאי אפילו באמצע המדבר. עם ישראל מתקיים בזכות הקשר המיוחד עם הקב"ה שנוצר דרך בית המקדש.
נראה לומר שזו הסיבה שספר ויקרא בא לפני ספר במדבר, העוסק בכניסה לארץ ישראל.
הכניסה לארץ תלויה בבניית המשכן ועבודת הקרבנות.
ספר במדבר עוסק בהכנות לקראת הכניסה לארץ. ה"ספורנו" בהקדמתו על פירוש התורה מבהיר שסדר המחנה והדגלים נועד להקל בכיבוש הארץ ללא צורך בכלי נשק. חטא המרגלים שיבש את הכל ונשארנו ארבעים שנה במדבר.
לאחר הכניסה לארץ ספר דברים שם דגש מיוחד על כיבוש הארץ וה"מצוות הלאומיות" של עם ישראל.
לאחר שיחידי סגולה הפכו לעם, עליהם לבנות בית לה' ולגלות רצון להיכנס לארץ ישראל. ובהמשך עליהם להילחם באויביהם ולמנות מלך ירא שמים.
ה"ספורנו" מפרש שספר דברים מהווה מעין מדריך איך לשמור על ארץ ישראל ושלטון יהודי עצמאי. לדוגמא כריתת ברית עם ה' במעמד הר גריזים והר עיבל, או מחיית עמלק.
למעשה קיום תרי"ג המצוות משמש כתנאי לשמירה על השלטון בארץ ישראל.
בהיסטוריה של העם היהודי כל פעם שהוא ניסה לשנות את הסדר הטבעי שראינו כאן אז הוא נענש.
למשל בשעה שכורש אפשר לנו לחזור לארץ ישראל, בודדים הביעו רצון לעלות לארץ ולבנות את בית המקדש השני. כתוצאה מזה נגזרה עלינו את גזרת המן הרשע.

סדר החומשים רומז על הסדר הנכון להנהגת עם ישראל.
הדבר הראשון שעם ישראל עשה לאחר לידתו כעם, הוא הקריב את הקרבן פסח ובהמשך בנה את המשכן. לאחר בניית בית לה' עם ישראל התכונן להיכנס לארץ ישראל . על מנת לשמור על נחלת אבותיהם הם צריכים להילחם באויביהם על פי התורה ולהעמיד מלך ירא שמים. הנהגה הכפופה לעול המצוות יכולה לכבוש ולשמור את ארץ ישראל.
המסר נכון גם לימינו כאשר עלינו לבנות בית לה' לפני יישוב הארץ כמו שאומר הרב צבי הירש קלישר בספרו דרישת ציון. מטרת החזרה לציון צריכה להיות, חידוש עבודת הקורבנות ובייחוד קורבן פסח.
השנה הסנהדרין הגיש בקשה לשלטונות כדי לאפשר לעם ישראל להקריב קרבן פסח. כל מי שרוצה להירשם לחבורת המקריבים מתבקש לשלם 7 ₪ -כזית קרבן פסח.

יום שלישי, מרץ 24, 2009

מי רוצה לשמוע את קול השכינה


פרשת ויקרא התשס"ו

מי רוצה לשמוע את קול השכינה
מאת שמואל בן חמו

ספר ויקרא בא אחרי ספר שמות , ספר של שעבוד וגאולה ובניית המשכן.
הרמב"ן מסביר ,שספר ויקרא מורה לנו איך לשמור את השכינה בקרבנו ולא להרחיק אותה.
בנוסף לקורבנות ,ספר ויקרא כולל מצוות ,שלכאורה לא קשורות לנושא המרכזי של החומש: גילוי עריות,טומאת זב וצרעת, דיני הכשרות, הלכות שביעית.
הפרקים הראשונים מלמדים אותנו את סוגי הקורבנות ודיני הקרבתם ובהמשך מצוות שונות.
הקורבנות מאפשרות לנו, להתקרב אל הקב"ה, ולכפר על עוונותינו כדי לשמור על גילויי השכינה במשכן.
לעומת זאת, גילוי עריות ודיני מאכלים אסורים, מרחיקים את השכינה.
הקורבנות פועלים בצורה חיובית ;כאשר המצוות השומרות את קדושת האדם,פועלות בצורה שלילית, ומרחיקות את השכינה ומאריכות את הגלות.
האבן עזרא, מפרש ,למה התורה מתחילה דווקא בקורבן עולה .
הוא אומר שבקורבן התמיד טמון סוד, המחזיק את השכינה בבית המקדש. בהיסטוריה הוכח שהפסקת הקרבת קורבן התמיד סימלה את החורבן והסתלקות השכינה.
מצד שני,חידוש קורבן התמיד ללא דיחוי ,בתקופת החשמונאים, סימל את החזרת השכינה בקרב עם ישראל.
הסוד של קורבן התמיד, ניתן למימוש גם בימינו.
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד".
קול יוצא מקודש הקודשים, מבין הכרובים וקורא למשה , ורק משה רבינו זוכה לשמוע אותו.
הקול שקרא למשה מאוהל מועד, לא נפסק גם היום.
מי שזוכה לעלות להר הבית בטהרה, ולאחר הכנות רוחניות מתאימות, יכול לשמוע את הקול הזה, הקורא לנו לחדש את עבודת הקרבנות ובייחוד קורבן התמיד.
אולי אנחנו לא שומעים את הקול באוזנינו, אבל הנשמה שלנו בוודאי שומעת את קולות הבכי של השכינה.
חומש "ויקרא", נקרא על שם הקול הזה, הקורא לכל יהודי להתעורר ולחדש את עבודת התמיד.
זה אולי מסביר למה , מדינת ישראל כל כך מקשה על היהודים לעלות להר הבית ולהתפלל?
כי הם מפחדים שיותר ויותר יהודים ישמעו את הקול הזה,וירצו לקיים את מצוות קורבן התמיד.
זו הסיבה שמשטרת ישראל, סגרה את הר הבית ביום שני האחרון, דווקא בפרשת ויקרא, מפני יהודים , מתוך פחד שהערבים יגיעו בהמוניהם, כדי להגן על הר הבית.
ומה הייתה תגובתנו? דממה...
במקום להביא גם אנחנו רבבות יהודים מול רבבות ערבים ולהראות את מסירות נפש שלנו למען בית ה'.
איזה חילול ה' שהיהודים לא מוכנים להתגייס למבצע "פנים אל פנים" עם השכינה, הם מעדיפים להתגייס לטובת ליברמן או נתניהו.
אני כולי תפילה, שלאחר ניצחון השמאל ,היהודים יתעוררו , ויתחילו לדאוג לבית של ה' ,לפני הבית שלהם
.
רק כך נוכל להציל את ארץ ישראל מכל אויבינו ,ולשמור על שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל.

יום ראשון, מרץ 22, 2009

ללא מקדש אין תכלית למצוות

גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
פרשת ויקרא- זכור תשס”ח גיליון מס' 108
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
גמרא עם דם של אחד הנרצחים בפיגוע של מרכז הרב
ללא מקדש אין תכלית למצוות

מהו תכלית המצוות?
למה מצוות המשכן שקולה כנגד כל התורה כולה?
סיימנו את הפרשיות העוסקות בבניית המשכן. עכשיו אנחנו מתחילים חומש חדש, העוסק ברובו בעבודות המשכן עצמן ותורת הקרבנות.
התורה מאריכה בעניין המשכן, בחצי ספר שמות וכל ספר ויקרא. הקב"ה מחבב את ישראל לכן הוא חוזר על בנין המשכן חמש פעמים.
בספר שמות עסקנו בעניין עשיית המשכן ובנייתו. בספר ויקרא נעסוק בעבודת המשכן. יש הבדל מהותי בין העבודה ובין העשייה.
העשייה היא הכנה לעבודת הקרבנות. כאשר העבודה באה מלשון עבדות, המבטא את הביטול של ישראל להקב"ה. עיקר עבודת המקדש מתבצעת בפועל בעזרת קרבנות. המילה קרבן באה מלשון קירבה. תהליך הקרבת הקרבן מקרב את עם ישראל לה'.
בעל ה"בית גנזי" בפרשת פקודי מפרש את דברי האר"י ז"ל, האומר שמצוות עשיית המשכן שקולה ככל התורה כולה.
למה דווקא מצווה זו, שקולה כנגד כל שאר המצוות?
והאם ניתן לתת משקל למצוות?
תכלית המצוות היא לקרב אותנו להקב"ה, כדי להידבק בו. כמו שאמרו חז"ל: הקב"ה רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
ריבוי המצוות בא כדי לתת לנו יותר אפשרויות לקיים אותן, וכך להידבק בהקב"ה.
עיקר המצוות הוא שהאדם יקיים אותן ויתעלה מעל החומריות שבו ויהיה דבוק בה'.
מצוות המשכן ובית המקדש מגלה את רצון הקב"ה לשכון בתוך עם ישראל ולהתקרב אליו כמו שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
מי שמקיים מצווה זאת, כאילו קיים את כל התורה, כי הוא מקיים את תכלית כל המצוות.
לעומת זה, אם עם ישראל אינו מקיים את מצוות בנין בית המקדש ועבודת הקרבנות, כאילו כופר בתכלית המצוות.
" מי שאינו מקיים מצווה זו (בניית המשכן) יש פגם בכל המצוות שהוא מקיים וכאילו לא קיים המצוות לפי תכליתם" (בית גנזי פקודי, דפים תתתלח-לט).
עכשיו אנחנו מבינים למה מצוות בנית בית המקדש ועבודת הקרבנות שקולות כנגד כל התורה כולה.
לכן התורה מאריכה במצווה זאת. למעשה לא מדובר במצווה אחת, אלא בשליש מתרי"ג המצוות. כשליש מבין תרי"ג המצוות, קשור לעבודת המקדש: בניית בית
המקדש וכליו, עבודת הקרבנות, הקטורת, הבאת הביכורים וכו'.
כאשר אנחנו נכנסים לתוך ספר ויקרא, עניין חידוש עבודת הקרבנות עולה על הפרק מידי שבוע.
איך נוכל להמשיך לקיים את המצוות, ללא בית מקדש בנוי בהר הבית?
איך אפשר להתפלל מידי יום על החזרת השכינה לציון, ולא לעשות מעשה!
פרשת זכור מזכירה לנו מידי שנה להרוג את עמלק.
מצוות מחיית עמלק, מקרבת אותנו להקב"ה, כאשר הייעוד של עמלק הוא לשבש את הקרבה המיוחדת הקיימת בין ישראל ובין הקב"ה.
היום יש סוג חדש של עמלקי: עמלקי ישראלי. אנחנו, יצרנו את הייצור המסוכן הזה, במו ידינו.
הרצח המתועב שקרה בשבוע שעבר בישיבת מרכז הרב, בא להזכיר לנו איפה נמצא העמלקי של היום.
אסור לנו לעצום עיניים ולהסתיר את האמת.
מצוות מחיית עמלק, ובניית בית המקדש הן מצוות הקשורות זו בזו.
בע"ה לקראת חג הפורים וחודש ניסן, שהוא חודש הגאולה, נזכה לקיים את מצוות קרבן הפסח ומחיית עמלק המתגורר בתוכנו.

סרט וידאו על המאמר


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום שבת, פברואר 21, 2009

כולנו כהנים גדולים


פרשת יתרו תשס"ט גיליון מס' 151
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

כולנו כהנים גדולים
מדוע הקב"ה מברך אותנו לפני מתן תורה?
מה התכלית של התפילות בזמן בית המקדש השני, וגם בימינו?

בפרשת יתרו, משה רבנו נפגש עם חותנו ומשפחתו. לאחר מכן, בני ישראל מגיעים להר סיני והקב"ה מברך את ישראל.
ישנם שלושה פסוקים נפלאים הכוללים בתוכם את הייחודיות הקיימת בעם ישראל.
ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות יט, ד-ו).
נתמקד בפסוק האחרון המכנה את ישראל: עם של כהנים ואומה קדושה.
התנא רבי יונתן בן עוזיאל מתרגם את המילים "ממלכת כהנים" כפשוטן: "מלכין קטירי כלילא וכהנין משמשין".
זאת אומרת שנהפוך לאחר קבלת התורה, לאומה של כהנים ומלכים המשמשים את הקב"ה בבית המקדש.
הקב"ה הטביע בכל אחד מישראל את המוכנות לשרת בבית המקדש במקום הכהנים.
ה"בעל הטורים" מוסיף ומפרש שהיינו אומה של כהנים גדולים, לולי חטא העגל. על פי הנבואות של ישעיה, עם ישראל יחזור לרמתו הרוחנית של מעמד הר סיני ויזכה שוב להיות עם של כהנים גדולים.
"אלו זכו ישראל היו כולם כהנים גדולים ולעתיד לבא תחזיר להם שנאמר:ואתם כהני ה' תקראו (ישעיה סא,ו) "(בעל הטורים שמות יט,ו).
בעל "הבית גנזי" על התורה מפרש שלאחר חטא העגל, הבחינה של "ממלכת כהנים וגוי קדוש" הפסיקה להיות בכל אחד מישראל. לעומת זאת הבחינה הזאת נמצאת בצדיקים הגדולים ואיתני עולם. צדיקים אלה זוכים לגילוי השכינה וכל מעשיהם מהווים מעין עבודת בית המקדש. (ראה פרשת יתרו דפים תקצב-ד).
היסוד הזה נמצא בתפילות שבאות כנגד הקרבנות.
חז"ל תיקנו שלוש תפילות ביום, כנגד זמני הקרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש. (ראה רמב"ם הלכות תפילה פרק א).
כל התפילות נקבעו כדי לזכור ולדרוש את בית המקדש, לכן נוסח התפילות מזכיר אין ספור פעמים את ענין המקדש.
אם כך, למה התפילות תוקנו על ידי אנשי כנסת הגדולה כאשר בית המקדש השני היה קיים?
בעל ה"הבית גנזי" עונה לשאלה הזאת, בצורה נפלאה. בבית המקדש השני השכינה לא שרתה במלוא תפארתה. היו חסרים חמשה דברים ביחס לבית המקדש הראשון: ארון הברית, כפורת, כרובים, אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים (ראה תלמוד בבלי מסכת יומא כא ע/ב).
התפילות של כל אחד מישראל באות להוסיף כביכול, על השכינה השורה בבית המקדש.
התפילה של כל יהודי ויהודי דומה לכהן המקריב קרבן בבית המקדש. לכן, אנחנו מצווים להתפלל מתוך כובד ראש ולפנות לכיוון הר הבית.
כל דיני התפילה באים להזכיר לנו את גודל המעמד, כאשר אנחנו עומדים לפני ה' וכאילו מקריבים קרבן בבית המקדש.
הקב"ה זיכה אותנו בדבר נפלא, כאשר אנחנו יכולים להתקרב אליו ולגעת בשכינה, שלוש פעמים ביום. התפילות מנוסחות כך, שהן מזכירות לנו את הצער על גלות השכינה.
לעומת זאת, הקב"ה מחשיב לנו את התפילה כמו הקרבת קרבנות.
אנחנו חיים בתקופה של הגאולה, לכן אנחנו חשים ביתר שאת את הקרבה לשכינה.
האנשים העולים להר הבית באופן תדיר ומתפללים שם על חידוש עבודת המקדש, מרגישים עוד יותר את השכינה.
אני מזמין את כל אחד לעלות בטהרה להר הבית ולהתפלל לגילוי מלא של השכינה וכך נזכה לבנות את בית המקדש השלישי בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

סרטים של המחבר על בית המקדש
WWW.BEITHAMIKDASH.TV

sharethis