פרשת שבוע: דברים אב: חודש ההתחלות

פרשת דברים תשס”ח גיליון מס' 126
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אב: חודש ההתחלות
מה מסתתר באותיות המרכיבות את חודש אב?
איך לפעול היום, כדי להשכיח את זכר החורבן?

חודש אב הינו חודש המסמן התחלה חדשה. אנחנו רוצים לסיים תקופה של זכר חורבן בית המקדש, כדי להתחיל תקופה של גאולה.
האותיות המרכיבות את השם- אב, רומזות לתחילת האלף-בית. נראה לומר, שחודש אב מסמל את סוף הגלות ותחילת הגאולה.
על פי דברי חז"ל, המשיח נולד ב-ט' באב, בשיא החורבן. לכן יום הצום נקרא בשם, מועד.
האותיות של חודש אב, רומזות על ה"אבא שלנו" הנמצא בשמים. אבינו שבשמים, דואג לבניו כאשר הם נמצאים בגלות. מצד אחד, הקב"ה מכה אותנו ומחריב את ביתו שבירושלים. ומצד שני הוא מעודד אותנו, כאשר הוא מבשר לנו על לידת המשיח.
גלות עם ישראל מתחילה כאשר בית המקדש נחרב. לעומת זאת השעבוד לגויים, מסתיים כאשר עם ישראל חוזר לשלוט בארץ ישראל ובונה את בית המקדש.
ראינו לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, שיש קשר ישיר בין ריבונות על ארץ ישראל ובין בנין בית המקדש.
כאשר בני ישראל נכנסים לארץ עם יהושע, הם מלווים עם המשכן וכליו. דוד המלך בשיא תקופת מלכותו, הרגיש צורך לבנות בית של קבע להקב"ה. לאחר הרחבת גבולות הארץ, דוד המלך מחפש במרץ רב, את מקום המקדש, את הר המוריה.
בתקופת גלות בבל, העולים לארץ ישראל התחילו לבנות את בית המקדש השני, בסמוך להגעתם לארץ ישראל. בימי מרד החשמונאים נגד הרומאים, הדבר הראשון שהם עשו לאחר הניצחון, היה לחדש את עבודת הקרבנות ובנין בית לה'.
למעשה בית המקדש בנוי בהר הבית, מסמל את ריבונות עם ישראל על כל חלקי הארץ.
לכן אם נרצה לשלוט בארץ ישראל, עלינו ללמוד מאבותינו, ולפעול כמותם. זה הזמן, לחדש את עבודת הקרבנות ולבנות את בית המקדש השלישי.

פרשת שבוע: קרח - הסדר מונע את המרד

פרשת קרח תשס”ח גיליון מס' 120
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-

parashathamikdash@gmail.com

לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ה-סדר מונע את המרד
מדוע חלוקת עבודות המשכן סמוכה למרד של קרח?
למה זר שעובד במקדש מתחייב במיתה בידי שמים?פרשת קרח מציגה לנו תמונה עגומה של חוסר אחדות ומחלוקת, בתוך שבט לוי. שבט לוי הוקדש לשרת את הקב"ה מימי חטא העגל. זהו שבט שלא השתעבד במצרים, אלא לקח על עצמו ללמד תורה לעם ישראל.
קשה להבין את עניין המחלוקת של קרח ועדתו. לאחר סיום המחלוקת התורה מדגישה את בחירת שבט לוי מבין שאר השבטים, כדי שנושא זה לא יעורר מחלוקת בדורות הבאים.
לאחר מכן התורה מחלקת את התפקידים של עבודת המקדש, בין שבט לוי ובין הכוהנים. חלוקת התפקידים נעשתה בין המשפחות השונות כדי למנוע מחלוקות.
יש סדר מופתי, כאשר כל אחד יודע את תפקידו, ואסור לעבור לתפקיד אחר.
הסדר הזה, הוא התשובה למחלוקת קרח ועדתו.
יש שלוש דרגות של עבודה בבית המקדש: הכוהנים, הלויים והישראלים המכונים- זרים.
לכל קבוצה תפקיד מוגדר, כאשר חל איסור להחליף תפקיד ביניהם.
כהן העושה את עבודת הלוי עובר בלא תעשה, כמו שמובא ברמב"ם : " אבל כוהן שעבד עבודת לוי--אינו במיתה, אלא בלא תעשה " (יד החזקה הל' כלי המקדש ג, יד).
לעומת זאת אם הלוי עושה את עבודת הכהן, הוא מתחייב במיתה בידי שמים. " וכן הלויים עצמם מוזהרין, שלא יעשה אחד מלאכת חברו, שלא יסייע המשורר לשוער, ולא השוער למשורר--שנאמר "איש איש על עבודתו, ועל משאו" (במדבר ד,מט).( שם הל' יג).
יותר מכך, הלויים עצמם אינם יכולים להחליף ביניהם את עבודתם. לדוגמא לוי השומר על הר הבית אינו יכול לשיר בזמן הקרבת הקרבנות.
" לויים שעבדו עבודת הכוהנים, או שסייע לוי במלאכה שאינה מלאכתו--חייבין מיתה בידי שמיים, שנאמר "ולא ימותו" (במדבר יח,ג)" (יד החזקה הל' כלי המקדש ג, יד).
לישראל-שאינו משבט לוי, אין אפשרות להשתתף באופן פעיל ברוב עבודות המקדש. אם הוא משמש בתפקיד של הלוי או הכהן, הוא מתחייב במיתה בידי שמים.
" זר שעבד במקדש--עבודתו פסולה, וחייב מיתה בידי שמיים: שנאמר "והזר הקרב, יומת" (במדבר יח,ז)—" (יד החזקה הל' ביאת המקדש ט,א)
יוצא אפוא שלכל אחד מישראל יש תפקיד המיוחד לו בבית המקדש, ואין הוא יכול להחליפו.
למה הקב"ה הקפיד על זה, שרק אדם אחד מתמנה לעשות עבודה מסוימת במקדש?
בעל ה"מנחת חינוך" מתייחס לשאלה הזאת במצוות שפ"ט, המתארת את עניין התעסקות הלויים והכוהנים במצוות השייכות להם בלבד, המופיעה בפרשת קרח. האדם מעצם טבעו אינו אוהב אחריות. כאשר משימה מוטלת על שני אנשים, כל אחד ינסה לברוח מביצוע המשימה, ולהפיל את האחריות על השני.
לעומת זאת כאשר אדם אחד אחראי על משימה אחת הוא יעשה את הכל כדי למלא את תפקידו. זהו כלל בסיסי בניהול אנשים וחלוקת מטלות ביניהם.
היות ועבודות המקדש חשובות ומקודשות הן צריכות להתבצע על ידי אדם אחד בלבד.
"לפי שעבודת שתי כתות אלה היא עבודה יקרה ומקודשת, על כן צריכה המלאכה להשמר מאד מן היאוש מן העצלה והשכחה, ואין ספק כי כל מלאכה המוטלת על שני אנשים או יותר, הפשיעה מצויה בו יותר ממלאכה המוטלת על האחד לבדו, כי הרבה פעמים יסמכו שניהם כל אחד על חברו ותתבטל המלאכה מביניהם, זה דבר ברור לכל אדם"(ספר החינוך מצווה שפ"ט).
נראה לומר שגם בימינו, כל אחד מעביר לשני את האחריות לגבי חידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
לכן עד היום הר הבית שמם!
חלק רואים את הרבנים כאחראים למצב החורבן. כי הם אינם רוצים לצאת מאלפיים שנות גלות, ולפסוק הלכות ברוח הגאולה והשיבה לארץ ישראל.
אחרים מאשימים את השלטון ומוסדותיו המקולקלים, למשל בג"ץ. כאשר השלטון עושה הכל כדי לנתק את הקשר בין הר הבית ובין עם ישראל.
ניתן גם להאשים את המוסלמים ואומות העולם החוששים מבנין בית המקדש בירושלים ומאיימים איומי סרק, על שלום העולם.
למען האמת, האחריות לבנין בית המקדש מוטלת על כל אחד מאיתנו. העבודות עצמן מתחלקות בתוך שבט לוי, אבל מצוות בנין בית המקדש חלה על כל יהודי.
אם כל אחד מאיתנו יראה את עצמו כאחראי לחידוש עבודת הקרבנות, אז דברים יכולים להשתנות. אם כל אחד מעביר את האחריות לשני, אז עבודת המקדש לא תתבצע. זהו למעשה המסר של פרשת קרח.
אם עבודות המקדש מתחלקות בין הרבה אנשים, זה גורם למחלוקת ולאי סדר. ולבסוף העבודה לא מתבצעת כראוי. לעומת זאת, אם העבודה מתחלקת בצורה ברורה, אז אין מקום למחלוקת ועבודות המקדש נעשות מתוך אחדות וקדושה.
בע"ה נלמד מפרשת קרח לקחת אחריות לבנין בית המקדש השלישי ולא נסמוך על האחרים.


הגיליון מוקדש לרפואתו השלמה של אפרים בן גיטל

מקורות

http://mekorot.blogspot.com/2008/06/blog-post_27.html

יום כיפור : השמחה מביאה את הישועה

יום כיפור תשס”ח גיליון מס' 83
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

השמחה מביאה את הישועה
?למה חודש תשרי מבורך בהרבה ימי חג
?האם יש קשר בין ראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות

חודש תשרי מבורך בימים טובים, הקשורים ביניהם. ראש השנה ויום כיפור מהווים הכנה לחג הסוכות-המסמל את השמחה. בעל ה"שפת אמת" מביא את המדרש המפורסם על פסוק מתהילים: " לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים, כז, א) אורי- בראש השנה וישעי- ביום הכיפורים" (ויקרא רבה פכ"א).
בראש השנה הקב"ה מאיר לעם ישראל במקום שהם נמצאים בו, אפילו בחושך. לכן הירח מכוסה בחג הזה והוא אינו מאיר.
לעומת זאת, ביום כיפור הקב"ה מטהר אותנו וזורק עלינו מים עליונים השמורים, מימי בריאת העולם. המים האלה מביאים את הישועה מלמעלה, כנגד המילה "ישעי".
הקב"ה משמש מעין מקווה לכל בעלי תשובה מישראל, כמו שכתוב במסכת יומא: " אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר, (יחזקאל ל"ו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר, (ירמיה י"ז) 'מקוה ישראל ה'', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא פרק ח משנה ט)".

במוצאי יום כיפור אנחנו נקיים וטהורים, לכן אפשר לשמוח ולהתכונן לחג הסוכות. (עיין שפת אמת יום כיפור שנת תרמ"ז-ח).
ניתן להשיג את המעלה של חג הסוכות, רק לאחר ראש השנה ויום כיפור.
ביום כיפור, העשירי בחודש, הירח מתמלא ומגיע לרוב גודלו. אבל הירח מאיר בכל עוצמתו בחמישה עשר לחודש, בחג הסוכות. (רזי שבת ומועד ראש השנה).
חמישה עשר ימים מפרידים בין ראש השנה וחג הסוכות.

אלה חמשה עשר ימים של הכנה לקראת מדרגה העליונה של חג הסוכות, שהוא כדוגמת בית המקדש.
(עיין מאמר על סוכות תשס"ז "סוכה היא דוגמת בית המקדש"

http://otzma1.blogspot.com/2006/10/blog-post.html)
בבית המקדש יש חמש עשרה מעלות המפרידות בין עזרת נשים לעזרת ישראל. המעלות האלה ממוקמות לפני שער ניקנור. דוד המלך כתב חמשה עשר מזמורי תהילים המתחילים בשיר המעלות, כנגד המעלות שבבית המקדש.

פרשת שבוע: מטות מסעי למי שייך הר הבית

פרשת מטות-מסעי תשס”ז גיליון מס' 73

מאת שמואל בן חמו

לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

 

מנוי דרך פקס ותרומות: 02-624646

למי שייך הר הבית?

למה ראש שבט בנימין וראש שבט יהודה לא נקראים נשיאים?
מי נוחל את מקום המקדש? ולמה ?

סוף ספר במדבר עוסק בחלוקת הארץ לשבטים, לקראת כניסתם לארץ ישראל. בפרק ל"ד התורה מונה את שמות הנשיאים שינחלו את הארץ. הנשיא הראשון הוא משבט יהודה, השני משמעון והשלישי משבט בנימין.

פסוקים אלה שונים מאלה, המונים את שמות שאר הנשיאים. בשבט יהודה, שמעון ובנימין המילים: "נשיא" ו"בני", אינן מוזכרות, כאשר בשאר השבטים מילים אלה מופיעות.

"ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה: ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד: למטה בנימין אלידר בן כסלון: ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי:" (במדבר לד,יט-כב).

ה"אור החיים" מפרש למה התורה לא הזכירה את התואר נשיא לשלושת השבטים הראשונים. כלב בן יפונה זוכה בכבוד מיוחד בהיותו מקור המלכות. גם משבט בנימין יצא המלך הראשון: שאול בן קיש. אם התורה היתה מכנה את שבט יהודה ובנימין בשם נשיא, היא היתה פוגעת במעמדם. (עיין אור החיים לד,יט).

לעומת זאת, לגבי שבט שמעון, התואר נשיא לא הולם את מי שחטא עם נשות מדין.

ה"בית גנזי" מציין שהוא לא מצא תשובה בנוגע להעדר המילה "בני" לגבי שלושת השבטים. (פרשת מסעי דפים תתת"טו-ז).

מקום המקדש נמצא בגבול שבין שבט יהודה לבין שבט בנימין. כאשר על פי דברי חז"ל, רצועה אחת הייתה בחלקו של יהודה בקרן מזרחית ושאר קרנות המזבח היו בחלקו של בנימין.

שבט יהודה ובנימין נוחלים את הר הבית-עבור כל עם ישראל, השייך להקב"ה.

פרשת שבוע: מסעי והורשתם וגירשתם

פרשת מסעי תשס”ח גיליון מס' 125
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

והורשתם וגירשתם
למה אנחנו לא מצליחים לשמור על כל חלקי ארץ ישראל?
למה ארץ ישראל אינה סובלת נוכחות של גויים ביחד עם עם-ישראל?

בפרשת מסעי, התורה מונה את ארבעים ושתים המסעות שהיו במדבר, לפני כניסת בני ישראל לארץ.
לאחר מכן, הקב"ה מצווה אותנו איך לכבוש את הארץ, ואיך להתנהג כלפי הגויים היושבים בה.
התורה משתמשת בלשון של ציווי כדי להורות לנו, שאין מקום לשיקול דעת בעניין כיבוש ארץ ישראל וגבולותיה.
כמו שנאמר: צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-אַתֶּם בָּאִים, אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן: זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. (במדבר לד,ב).
קיימים מספר תנאים כדי לכבוש את הארץ, ובייחוד אם אנחנו רוצים לשמור עליה ולהוריש אותה לדורות הבאים אחרינו.
התנאי הראשון הוא, לגרש את העמים היושבים בארץ ישראל. כמו שכתוב: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם... (במדבר לג,נב).
התנאי השני מתייחס למצוות יישוב הארץ, בכל חלקי ארץ ישראל.
חז"ל מתרגמים את המילה " וְהוֹרַשְׁתֶּם" במילה וגירשתם.
כך רש"י מפרש בשני מקומות סמוכים.
" והורשתם: וגרשתם. והורשתם את הארץ: והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה" (רש"י לג,נב-נג).
יש הסכמה רחבה בין מפרשי התורה, בנוגע לפירוש המילה-" וְהוֹרַשְׁתֶּם" . (עיין רמב"ן החולק על פירוש רש"י)
רש"י מזהיר אותנו: אם לא נגרש את יושבי הארץ, לא נוכל לחיות חיים שלווים ושקטים בארץ.
מעניין, איך מרגשים תושבי הדרום ותושבי ירושלים בימים אלה!
אין מקום לשני עמים בארץ ישראל.
כך יוצא מדברי המלבי"ם: "....לא שתשבו ביחד עם העובדי כוכבים, וגם מטעם זה המצוה עליכם לאבד כל עבודה זרה.." (מלבי"ם במדבר לג,נג).
אם לא נקיים את ציווי ה', לא נצליח להוריש לילדינו את הארץ שכבשנו.
נראה לומר, שתנאים אלה המחייבים את עם ישראל בזמן כיבוש ארץ ישראל, תקפים לאורך כל הדורות, וכמובן גם היום.
למה אין מקום לשני עמים בארץ ישראל?

חג השבועות - קורבן שני הלחמים: מעשה קטן מביא לקרבה גדולה

פרשת נשא- חג שבועות תשס”ח גיליון מס' 117
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461

מעשה קטן מביא לקרבה גדולה
למה מצוות חג השבועות הינה תנופת שני לחמים בבית המקדש?
למה הקב"ה אוהב את מעשה האדם כדי להתקרב אליו?
המצווה העיקרית בחג השבועות הינה קרבן שני הלחם. קרבן זה עשוי משני לחמים שנעשו מחיטה שגדל בארץ ישראל. כמו שכתוב: " מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה: בִּכּוּרִים, לַה' " (ויקרא כג,יז).
בעל "השפת אמת" מפרש את עניין שני הלחם בצורה נפלאה. אנחנו מקריבים לה' שני לחמים, אחד שבא מן הארץ והשני שבא מן השמים.
לחם אחד נוצר כתוצאת מעבודת האדם. כאשר האדם זורע, קוצר, טוחן וכו' , ולבסוף אופה את הלחם. לחם כזה שייך לאדם.
לחם שני שבא מהשמים הוא כנגד המן, שאכלו בני ישראל במדבר במהלך ארבעים שנות הנדודים.
בחג השבועות אנחנו מחברים את הלחם מהשמים עם הלחם שנוצר על ידי האדם.
לפי חז"ל מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן שירד מהשמים. לחם העשוי מחיטה שגדל בארץ ישראל נמצא במדרגה יותר גבוהה מלחם מהשמים. הרי ארץ ישראל שייכת להקב"ה לכן כל מה שצומח עליה שייך אף הוא להקב"ה.
כמו שכתוב בסוף חומש ויקרא: "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי" (ויקרא כה,כג-ד).
בחג השבועות אנחנו זוכים לחבר את שני הלחמים ביחד. כך אנחנו מקדשים את מעשה ידי אדם לדרגה של מעשה ידי ה', כביכול.

חג פורים: מיהו היום מרדכי היהודי

מיהו , היום "מרדכי היהודי "? י

מרדכי היהודי מהווה דוגמא של מרד ללא פשרות ,נגד שלטון מושחת מהיסוד, ומסכן את חייו ועם ישראל כדי למנוע חילול השם.
בזכות "הנוער הנפלא" הגזרה בוטלה , הוא זוכה בשלטון,וגורם לסיום גלות בבל במטרה לבנות את בית שני.

מאת שמואל בן חמו

האם ישראלי אחד היה נשאר בארץ ,אם הנשיא בוש היה מזמין כל הישראלים,להתארח באמריקה למשך שבוע ,בחינם

לקראת פורים אנחנו שואלים את עצמנו, מה ניתן ללמוד מהתנהגות מרדכי היהודי לגבי היום.
מרדכי היה מראשי קהילת שושן, בירת העולם דאז, מקור התרבות ומודל לחיקוי לכל שאר האימפריה של אחשורוש. היהודים התחילו להתבולל ושכחו את חורבן בית ראשון,והגלות התחילה להיות מתוקה מתמיד.
המלך ,הזמין את היהודים לשמוח אתו,לא לפגישה חטופה של כמה דקות, אלא 7 ימים תמימים ,כולל שבת כמובן. אי אפשר לדחות הזמנה של המלך, מה יגידו הגויים ?, וזה עלול לפגוע בפרנסה ובעסקים ח"ו.
היהודים טענו : "נשפיע מבפנים, נתנחל בלבבות ומתוך אהבה ,נכיר להם את היהדות" ,בין 2 כוסות יין נסך. היהודים השפילו את עצמם עד כדי כך שהם נכחו בעת הצגת כלי המקדש, ושתקו.
האם ישראלי אחד היה נשאר בארץ ,אם הנשיא בוש היה מזמין כל הישראלים,להתארח באמריקה למשך שבוע ,בחינם !!.
מול סחף כזה של חילול ה', ותאוות "כרצון איש ואיש", קשה להילחם. מה האלטרנטיבה ?
לשבת בבית מדרש של מרדכי וללמוד הלכות קמיצה ודיני קורבנות! נו באמת ! עדיף "לקבל ג'ובים" ,לטפח קשרים עסקיים ולקבל אישורי בנייה,( לא לבית המקדש חס וחלילה), אלא לארמון בשושן הבירה.
איש אחד בלבד, מתקומם ומוכיח את העם ,לכן נוסף על שמו תואר לא מכובד לכאורה: "יהודי".

מרדכי היהודי "לא יכרע ולא ישתחווה", הוא גם יודע שכל המהפכות והגאולות התחילו מיחידי סגולה.

פרשת שבוע: חיי שרה - שרה אמנו הקימה בית לה'

פרשת חיי שרה תשס”ז גיליון 40
מאת שמואל בן חמו
לשלוח דואר לקבלת מאמרים הבאים

parashathamikdash@gmail.com
מנוי דרך פקס: 02-6246461
דף מוכן להדפסה

http://otzma1.com/joomla/images/stories/chayeisarah5767.pdf
שרה אמנו הקימה בית לה'

במה גדולה שרה אמנו משאר האבות והאמהות, שזכתה בפרשה על שמה? ולמה דווקא לאחר פטירתה ?

רש"י מפרש בפרשת וירא- על הפסוק שמתאר את הוויכוח בנושא גירוש ישמעאל, ששרה הייתה נביאה הרבה יותר גדולה מאברהם עד כדי כך שהוא היה טפל לה. הקב"ה בכבודו ובעצמו מתערב בוויכוח שבין אברהם ובין שרה בנוגע לגירוש ישמעאל, וה' אומר לאברהם לשמוע בקולה. לשרה יש שם נוסף-יסכה, שם זה לפי חז"ל מבטא את השכינה שבתוכה ופירושו שסוכה ברוח הקודש, ומוקפת תמיד על ידי השכינה. רוח הקודש ששוכן בתוך שרה אמנו מתגלה בצורה גלויה באוהל שלה. חז"ל אומרים שכאשר שרה הייתה בחיים, ארבעה ניסים התרחשו באוהלה: ענן היה קשור בפתח האוהל, הדלתות היו פתוחות לרווחה, הייתה ברכה בעיסה והיה נר דולק מליל שבת עד ליל שבת.
נראה לומר שכל נס ונס, רומז לעבודה שנעשתה במשכן ובבית המקדש לאחר מכן.

הענן מזכיר את הענן שכיסה את האוהל מועד במשכן, ששכן מזמן הקמת המשכן, לתמיד. אותו ענן סימן לבני ישראל כשהם היו במדבר, לצאת ממקום שהם חונים בו למחנה חדש. "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ" (במדבר ט, טו-טז).
הדלתות הפתוחות מזכירות לנו את מה שקרה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך. חז"ל אומרים ששלמה ביקש להכניס את ארון הברית לקודש הקודשים, והשערים דבקו זה בזה. שלמה התפלל עשרים וארבעה רננות ולא נענה. כשהוא אמר " ה' אלקים אל תשב פני משיחך" והתפלל בשם דוד המלך, הדלתות נפתחו בזכות אביו.(מסכת שבת דף ל /א).
הברכה שבעיסה באה כנגד הנס הגדול של לחם הפנים שבבית המקדש, כאשר הוא נשאר טרי וחם למשך שבעה ימים. הנס היה גלוי לעיני כולם, ובתקופת שלוש הרגלים היו מגביהים את לחם הפנים כדי להראות לעולי הרגל את הנס הגדול. (יומא כא ע/ב).

הנר שדלק באוהל של שרה מיום שיש עד יום שישי, מזכיר לנו את הנר המערבי שדלק במנורת שבמקדש. חז"ל אומרים שהנר המערבי מעיד כלפי העולם שהשכינה שורה על ישראל (מנחות דף פו/ב), לכן לקראת החורבן הנר המערבי לא דלק.

הנר המערבי נקרא בתורה: נר תמיד, כמו שכתוב: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (שמות כז,כ).
נראה לומר שהמשותף בין כל הניסים שהתגלו באוהל שרה אמנו הוא, שהם ניסים גלויים המעידים על השכינה השורה בעם ישראל. בנוסף לכך התואר "תמיד", מוצמד אליהם בתורה: נר תמיד, לחם התמיד והענן שתמיד נמצא מעל המשכן.
מכאן אנחנו למדים ששרה בנתה מעין משכן ובית לה', הרבה לפני משה רבנו.

הניסים שהיו באוהלה הוכיחו לעולם שהשכינה שוכנת בישראל בדיוק כמו בזמן בית המקדש, כאשר הוא היה בנוי.
שרה אמנו הייתה מעין משכן חי, שמתוכו מתגלה רוח הקודש לעולם.
נראה לומר שזו הסיבה שנסמכו, פרשת העקידה, לפטירת שרה ולנשואי יצחק עם רבקה. יצחק רצה להתקרב להקב"ה עד כדי מסירות נפשו כעולה תמימה. שרה לאחר מותה משאירה חלל גדול, כי השכינה נעלמה ביחד איתה לעולם האמת. רבקה מתגלה כממשיכת דרכה של שרה כאשר השכינה חוזרת לאוהל שרה בעת כניסתה. בין העקידה והמפגש עם רבקה עברו שלוש שנים; רבנו בחיי מביא מדרש האומר שיצחק נשאר כל הזמן הזה בהר המוריה כדי להישאר עם השכינה. לכן כאשר רבקה באה לקראתו, הוא מתפלל בשדה-שהוא הר הבית. יצחק נשאר במקום המקדש עד שיימצא מישהו ראוי להחליף את אימו, ששימשה מעין בית מקדש ומקום של גילוי השכינה בעולם.
שרה אמנו נקראת "עגלה תמימה" בבראשית רבה (נח,ה) כי במהלך כל חייה היא התמסרה להעביר לדורות את חשיבות בניית בית לה'. כתוצאה מזה פרשה אחת נקראת על שמה-ולא על שם שאר האבות והאמהות, כי היא הראשונה שעשתה בית לה'. המסר עבר כי רבקה ראויה להמשיך את דרכה.
גם אנחנו צריכים ללמוד משרה אמנו את חשיבות בניית בית לה' כדי להשכין שכינה בישראל, ולגרש את אויבינו המבקשים את רעתנו, כפי שהיא עשתה עם ישמעאל בלי היסוס והרהורי חרטה.

פרשת שבוע: חיי שרה יצחק אבינו: איש שכולו מקדש

פרשת חיי שרה תשס”ח גיליון מס' 89
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
יצחק אבינו: איש שכולו מקדש
?למה אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה בכסף מלא
?למה יצחק מכונה: קודש הקודשים

התורה מביאה פרטים רבים על עסקת הקנייה של מערת המכפלה, על ידי אברהם אבינו. יוצא מלשון הפסוקים שחשוב מאוד לאברהם אבינו לקנות בכסף מלא מקום קבורה, לשרה אמנו.
תהליך דומה מובא בספר שמואל ב' (פרק כד), כאשר דוד המלך קונה בכסף מלא את הגורן של ארוונה היבוסי, כדי לבנות עליו את בית המקדש.
כך דרכם של צדיקים שאינם רוצים לקבל מתנות: "ושונא מתנות יחיה" (משלי טו,כז).
הן לאברהם אבינו, הן לדוד המלך, הגויים הציעו להם לקחת את המקום ללא תמורה. אבותינו דאגו לדורות הבאים, ורצו להבטיח את הבעלות המלאה של עם ישראל, על המקומות הקדושים האלה. לא במקרה שלושת המקומות שתהליך הקנייה מפורט בתנ"ך, הינם המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל: הר הבית, מערת המכפלה והר גריזים והר עיבל. רבנו בחיי לומד מזה, שיש מעלה מיוחדת בקניית ארץ ישראל, יותר מאשר בכיבוש על ידי מלחמה. (עיין ר' בחיי בראשית כג,כ).
נראה לומר שחלקי ארץ ישראל הנקנים בכסף מהגויים קדושים יותר, כי בעקבות המכירה אין לגוי שום תביעה או זיקה לאדמה שהייתה בבעלותו. הגוי התנתק לגמרי מהאדמה שנמכרה לישראל, לכן הקדושה יכולה לשרות במלוא כוחה. לעומת זאת כאשר הגויים מובסים במלחמה נגד ישראל ונוטשים את אדמות הקודש, הם אינם מתנתקים לגמרי מארץ ישראל ומקווים לשוב אליה. אומות העולם טוענות שהן היו לפנינו בארץ ישראל, ותובעים את זכויותיהם, כביכול. לכן קדושת ארץ ישראל נפגעת ופוחתת כאשר הגויים מנסים להשתייך לארץ ישראל, ואנחנו לא דוחים על הסף את התביעות הלא לגיטימיות שלהם.
עלינו לסלק כל זיקה של אומות העולם על ארץ ישראל, כדי לחזק את הקדושה.
אי אפשר לנהל משא ומתן על נסיגה משטחי ארץ ישראל ולטעון על קדושתה! זהו דבר והיפוכו.

פרשת שבוע: חיי שרה נמשיך בדרכי שרה אמנו

פרשת חיי שרה תשס"ט גיליון מס' 139
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

נמשיך בדרכי שרה אמנו
מדוע לשרה אמנו יש פרשה על שמה?
מה ניתן ללמוד משרה אמנו לגבי חיים הלאומיים של עם ישראל?

בפרשת חיי שרה, זאת הפעם הראשונה, שהתורה מזכירה קניית קרקע בארץ ישראל על ידי יהודי.
אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה שבחברון כדי לקבור את אשתו שרה אמנו.
שרה אמנו, הייתה קשורה מאוד לארץ ישראל, לכן אברהם אבינו קנה במחיר מופקר את מקום קבורה.
שרה אמנו מהווה דוגמא לעם ישראל בכל העניינים הלאומיים, הנוגעים לכלל ישראל.
ראינו בפרשת וירא, איך ראוי להתייחס לאויבים המנסים להשפיע עלינו לרעה.
כאשר שרה אמנו רואה שישמעאל, אינו מתנהג בהתאם לחינוך שהוא קיבל. היא לא מהססת לרגע, ודורשת בתוקף לגרש את ישמעאל ולהרחיק אותו מיצחק אבינו.