חומש בראשית: חהבין את סוד הבריאה

חומש בראשית תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה   
                  
גיליון מס 407  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סוד הבריאה

חומש בראשית נותן לנו את המפתח להבנת בריאת העולם ומה הכוחות המניעים אותו.

בפרק הראשון של התורה, מופיע 3 פעמים הפועל 'ויבדל'. כמו שכתוב: 

וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א,ד)

וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; (בראשית א,ז)

וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה (בראשית א,יד)

בנוסף לכך הקב"ה מברך את בריאתו 3 פעמים. כאשר הפסוקים החותמים את ימי הבריאה מסבירים לנו מה משמעות הברכה.

כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ  (בראשית ב,ג).

הקב"ה מברך את השבת ומקדש אותו. זאת אומרת שברכת ה' גורמת להשראת קדושה על מקבל הברכה.

ידוע מתוך דברי חז"ל בספר ויקרא, שכל דבר שבקדושה דורש פרישות והיבדלות.

כמו שכתוב: "אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ."  (ויקרא רבה כד, ו).

מכאן אנחנו רואים שהקדושה נמצאת כאשר נבדלים מהטומאה.

נראה לומר, שכאשר הקב"ה מברך את הבהמות, העופות, החיות והאדם, המשמעות היא שיתרחקו מכל דבר של טומאה ושל ערווה.

לכן נראה לומר, שהפועל 'ברך' והפועל 'בדל' בעלי משמעות דומה.

יוצא מכאן שברוב ימי הבריאה, הקב"ה הדגיש את חשיבות הפרישה וההיבדלות.

מה המשמעות של ההיבדלות? מדוע הקב"ה מדגיש בחמישה ימי הבריאה מתוך שישה, את ההיבדלות?

מה הקב"ה רוצה לרמוז לנו? האם ההיבדלות היא מידה יסודית במהות הבריאה?

בע"ה נביא פירושים מתוך בעל ה"בית גנזי", הרב חרל"פ וה"חלבן", המבוססים על פנימיות התורה.

ראשית, נתחיל עם דברי ה"בית גנזי" על התורה.

בתחילת הבריאה, הקדוש ברוך הוא חילק קדושה באופן שווה בכל המישורים: הן במקום פיזי, הן בזמן, הן בבעלי חיים או באדם.

בהמשך, הקב"ה ריכז את הקדושה במקום אחד.

למשל, איך נוצרה קדושת ארץ ישראל?

ראש השנה: בזכות השופר ננצח

ראש השנה תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                  
גיליון מס 406 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל parashathamikdash@gmail.com 

 בזכות השופר ננצח! 

ראש השנה הינו חג הראשון של השנה.

בכל יתר החגים, בית המקדש הינו במרכז ההוויה של החג.

בראש השנה, בניגוד לרגלים וחגים אחרים, אין מצווה לעלות לרגל או לקיים מצוות שנעשות בבית המקדש.

מדוע בראש השנה, אין מצווה לעלות לרגל או לקיים מצווה ייחודית?

יש אירוע חשוב שמזכירים לכל אורך ראש השנה, והוא עקידת יצחק. כתוצאה מהעקידה, לומדים את פרטי מצוות תקיעת שופר.

מה הקשר הפנימי בין עקידת יצחק ובין ראש השנה?

למה אנחנו זוכרים את העקידה דווקא בעזרת שופר? היינו יכולים לשחוט אייל או לקשור את עצמנו עם חבל למשל!

מדוע העקידה התרחשה בהר הבית?

נשתדל לענות לכל השאלות בעזרת דברי חז"ל.

 

ראשית, נבדוק מתי התרחשה העקידה.

ישנן 3 דעות בחז"ל: בראש חודש ניסן, בראש השנה או ביום כיפור.

המדרש רבה מציין את ראש חדש ניסן, כמו שכתוב: " דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלקיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות רבה טו, יא).

פרשת השבוע: פרשת שופטים- שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

פרשת שופטים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה    
               
גיליון מס 540  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  
 

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל מביא ניצחון

בספר דברים מופיעים שתי הפרשיות העיקריות של קריאת שמע.
'שמע ישראל' ו-'ואהבת' בדברים פרק ו, פסוק ד והלאה.
פרשת 'והיה אם שמוע' נמצאת בחומש דברים פרק יא פסוק יג והלאה.
הפרשה הראשונה מסמלת את קבלת עול מלכות שמים והפרשה השנייה את קבלת עול המצוות.
כמו שכתוב במסכת ברכות: " אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. " (ברכות פרק ב, משנה ב).
בפרשת שופטים, לפני היציאה למלחמה, התורה מזכירה שוב את פרשת 'שמע ישראל'.
כמו שכתוב: וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹֽיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּֽירְאוּ וְאַֽל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּֽעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶֽם: (דברים כ,ג).
מדובר בדברי חיזוק ועידוד מפיו של כהן משוח מלחמה, לפני יציאה למלחמה.
רש"י מביא את דברי התלמוד בבלי במסכת סוטה, שאומר שבזכות אמירת קריאת שמע של שחרית וערבית, עם ישראל מנצח את אויביו.
כמו שכתוב: " וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מַאי שְׁנָא ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֲפִילּוּ לֹא קִיַּימְתֶּם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — אִי אַתֶּם נִמְסָרִין בְּיָדָם." (מסכת סוטה, דף מב ע/א).
מדוע דווקא מצוות קריאת שמע הכוללת קבלת עול מלכות שמים ועול המצוות, מצילה את עם ישראל מאויביה?
מה מייחד את מצוות קריאת שמע ביחס לשאר המצוות?
אנחנו נביא מספר תשובות, מתוך הפירוש 'שם משמואל' על פרשת שופטים.
הראשון מציין את כוח ההתחדשות הטמון בקריאת שמע.
 אנחנו מצווים לומר פעמיים ביום, יום יום את אותו הטקסט, ללא הפסקה.
גם אם אנחנו לא תמיד רואים את השפעת קבלת עול מלכות שמים על חיינו, אנחנו ממשיכים לומר: שמע ישראל.
כוח ההתמדה הזה של עם ישראל, והאמונה בבורא עולם מאפשר לו לצפות לשינויים גדולים.
כאשר, כל יום הינו דבר חדש, ללא קשר למה שהיה לפני כן. זה כוח של עם ישראל שמתחיל מחדש בכל יום.
לעומת זאת, הגויים אינם מרגישם כך. הם רואים את עצמם כמושלמים, עשויים, ללא צורך בתיקון כלשהו.
לכן תכונת ההתחדשות התמידית, מיוחדת לעם ישראל לבדו.
 
כמו שכתוב: "...הענין דקריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים ואף שהאדם רואה שכמה פעמים קבל עליו עומ"ש ולא נעשה מזה כלום, אעפי"כ לא יושפל בעיני עצמו, רק להתחזק ולהתחיל מחדש, וזהו כחם של ישראל להתחיל מחדש, וזה אינו בעובדי כוכבים כי הם שלמים בעצמם, ועשו מלשון עשו ונגמר מה שאין כן יעקב מלשון עקב שקטן בעיני עצמו ומתחיל מחדש.." (שם משמואל שנת תר"ע דף קיג).
ישראל נמצא מעל המזלות, לכן הכל ניתן לשינוי, בניגוד לגויים.
לעם ישראל יש כוח השפעה רב, למטה וגם למעלה.  מצוות קריאת שמע מוכיחה שעם ישראל מתחדש בכל יום.
נראה לפרש, כאשר הגויים הצליחו לנצח את עם ישראל בזמן מסוים, הכל עלול להתהפך בזמן אחר.

פרשת בלק פרשת שבוע: הבדידות תביא את הגאולה

פרשת בלק תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה                     
גיליון מס 440  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 הבדידות תביא את הגאולה

חומש במדבר, הינו ספר קשה עם מחלוקות רבות בתוך עם ישראל.

בני ישראל מתכוננים להיכנס לארץ ישראל כדי לכבוש אותה.

הכיבוש התחיל כבר בימי משה רבנו עם מלחמת סיחון ועוג, שנכפתה עליהם.

בפרשת בלק אנחנו נפגשים עם סוג חדש של מלחמה, מלחמה ללא צבא וללא דרישות טריטוריאליות, אלא מלחמה רוחנית.

מואב יחד עם מדין מנסים למנוע מבני ישראל להיכנס לארץ ישראל.

רשעים אלה חשבו, שבעזרת כוחות הטומאה שלהם, דרך כוח הדיבור, הם יצליחו לגבור על ישראל ח"ו.

למעשה, הקב"ה הפך את הכל לטובה, הקללה נהפכה לברכה.

נתמקד בברכה אחת חשובה, המאפיינת את עם ישראל.

כמו שכתוב: כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ (במדבר כג,ט).

בלעם הרשע מציין תכונה מרכזית של עם ישראל, הבדידות. עם ישראל הינו עם בודד, שונה, שאינו מתחבר לאומות העולם.

עם ישראל מתחבר לקדושה ולבורא עולם, הוא איננו זקוק לגויים.

'בעל הטורים' על התורה מביא 2 פירושים שונים על המילים לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן.

כמו שכתוב: "עולה לחשבון ת"כ (420) שרמז לימי בית שני. לבדד ישכן – בגימטריא בימי משיח" (בעל הטורים על התורה, במדבר כג,ט).

'בעל הטורים' רומז שני דברים, שעם ישראל צריך להיות 'בדד' בשני אירועים חשובים: בימות המשיח ובזמן בנין בית המקדש.

'בעל הטורים' מתבסס על שני מקורות, אחד מהתלמוד בבלי והשני מהמדרש.

מסכת יומא, מהווה מקור למניין שנות הקיום של שני בתי המקדש. בית המקדש הראשון היה בנוי 410 שנים ובית שני 420 שנים.

כמו שכתוב: "אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים ושנות רשעים תקצרנה זה מקדש שני שעמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים" (יומא דף ט/א).

החיבור בין ברכת בלעם הרשע לבין ימות המשיח, בא מהילקוט שמעוני בצורה של משל ונמשל.

עם ישראל נמשל לבן של מלך שמשתתף במסיבות של אביו-המלך, יחד עם חשובי המלכות-אומות העולם. לאחר שכל המסיבות נגמרו, בא התור של הבן לשמוח עם אביו המלך ביחידות, ללא הפרעה של אנשים זרים.

חג פסח: שואפים למדרגה ה-15

פסח תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 
                    

גיליון מס 340  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שואפים למדרגה ה-15

בהגדה של פסח אנחנו מודים להקב"ה שנתן לנו 15 מעלות של נסים ושל חסד.

המעלה הראשונה היא עבור נס יציאת מצרים, והמעלה האחרונה היא כנגד בנין בית המקדש.

כמו שכתוב: " עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, .... וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל־כָּל־עֲוֹנוֹתֵינוּ." (הגדה של פסח).

המהר"ל מפרש בדרך פלא את משמעות המעלה האחרונה, של בית המקדש.

כל המאמר מבוסס על דבריו מתוך ספר גבורות ה', פרקים עא, עב.

בית המקדש מנוגד לגשמיות והוא כולו רוחניות, למרות שהוא בנוי מעצים, אבנים, כסף וזהב.

בית המקדש נבדל מהטבע לכן הוא פועל על

פי נס ולא לפי חוקי הטבע.

כמו שמובא במסכת אבות, המפרטת את 10 נסים שהתרחשו יום יום בבית המקדש.

כמו שכתוב: " עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא הִסְרִיחַ בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם, וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֵשׁ שֶׁל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְלֹא נָצְחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָׁן, וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם מֵעוֹלָם, וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם:" (אבות, פרק ה, משנה ה).

נסביר בהמשך, מדוע עם ישראל נועד לחיות בעזרת נסים, בניגוד לאומות העולם.

בית המקדש מופיע כמעלה האחרונה, כי הוא התכלית לכל.

בית המקדש מסמל את השלמות של כל הבריאה.

כמו שהלב של האדם נותן חיים בכל רגע לשאר איברי הגוף, כך בית המקדש הוא הלב של העולם, הנותן חיים ושפע לכל הבריאה.

כמו שכתוב: " מכל מקום נתבאר לך כי על ידי בית המקדש הגיעו למעלה עליונה. ובשביל כך היה בית המקדש תכלית המעלה, שעל ידי בית המקדש יושלם הכל. והיה עוד דומה בית המקדש אל הלב שהוא בכל בעלי חיים, שעל ידו מקבלים כל האברים חיותן. וכן בית המקדש הוא נותן חיים לכל העולם." ( מהר"ל, גבורות ה', פרק עא דף שכה).

כל דבר רוחני השייך לקדושה מתפשט ומתרבה ללא גבול.

כתוצאה מזה, התרחש נס ייחודי בבית המקדש הראשון. מובא בתלמוד הבבלי ששלמה המלך נטע עצים מזהב בעזרה. עצים אלה נתנו פירות מזהב כמו כל אילן אחר. מפירות זהב אלה התפרנסו הכהנים.

כמו שכתוב: "אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב (מלכים א י) בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר (תהילים עב) ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה" (יומא לט ע/ב).

נס פירות הזהב קרה רק בזכות עם ישראל, כאשר בית המקדש הוציא לפועל את מלוא קדושתו.

כאשר הגויים שלטו על הר הבית, האילנות הפסיקו ללבלב.

חג פורים: הכול כתוב במגילה!

פורים תשפ"ד  - מלחמת שמחת תורה 

 גיליון מס 402 מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הכול כתוב במגילה!

אנחנו חוגגים מידי שנה את הניצחון בדרך נסית, על המן העמלקי.
מגילת אסתר מספרת לנו על השתלשלות האירועים בצורה נפלאה, כאשר הקב"ה מגלה לנו איך הוא מנהל את העולם ואיך הוא שומר על עם ישראל.
ננסה להבין את המהות של עמלק בסיפור המגילה וגם במהלך ההיסטוריה של עם ישראל.
ראשית, נעלה מספר שאלות.
מדוע עמלק במהותו שונא את ישראל?
למה עלינו להשמיד כליל את עמלק, בשונה מאויבים מאומות אחרות?

מה גרם להמן הרשע לרצות לפגוע בעם ישראל?
המאמר מתבסס על ספר טללי חיים של ה"חלבן" זצ"ל בנושא פורים. 
כאשר המן הרשע, מבקש מאחשוורוש לפגוע בעם ישראל, הוא טוען שהם מפוזרים ופרודים זה מזה.
כמו שכתוב: וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם⁠־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל⁠־עָ֗ם וְאֶת⁠־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין⁠־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃ (אסתר,ג,ח)
הפעלים 'מפוזר' ו'מפורד' מדגשים שעם ישראל לא היה מאוחד. כל אחד פעל לפי יצרו ולפי רצונו.
למעשה, התלמוד מפרש את הפסוק הזה, שעם ישראל התרחק מהתורה והמצוות.
כמו שכתוב: " יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד, אָמַר רָבָא: לֵיכָּא דְּיָדַע לִישָּׁנָא בִּישָׁא כְּהָמָן. אֲמַר לֵיהּ: תָּא נִיכַלִּינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מֵאֱלקַיְהוּ דְּלָא לֶיעְבֵּיד בִּי כְּדַעֲבַד בְּקַמָּאֵי. אֲמַר לֵיהּ: [״יֶשְׁנוֹ״ —] יָשְׁנוּ מִן הַמִּצְוֹת." (מגילה, יג ע/ב).
כשעם ישראל מתרחק מהמצוות, הוא אינו מהווה גוף אחד.
לעומת זאת, לפני מתן תורה בהר סיני, בני ישראל היו מאוחדים בלב אחד כאיש אחד, כמו שרש"י מביא את דברי המכילתא ( ראה שמות יט, ב).
בזכות האחדות והאחווה הם קיבלו את התורה.
המן הרשע, הבין את חשיבות האחדות של עם ישראל, למען עצם קיומו.
כאשר הוא ראה את התנהגות עם ישראל במשתה של אחשוורוש, הוא הבין שהם מנותקים מהתורה ומהמצוות.
כתוצאה מחוסר האחדות בעם ישראל, הוא נחלש. עמלק זיהה את נקודת התורפה של ישראל. כתוצאה מזה, הוא הרגיש שהוא יכול לגבור על ישראל ח"ו.
מרדכי ואסתר הבינו היטיב את המציאות העגומה של חוסר האחדות, לכן הם ביקשו מכל יהודי שושן להתאחד בתפילה ותענית.
כמו שכתוב: לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃  (אסתר ד,טז).
 
ה'חלבן' מסביר שעם ישראל בפנימיות שלו, תמיד מואחד ומחובר. לכולנו נשמה אחת גדולה.
הפירוד והמחלוקת קיימים בצורה חיצונית בלבד. 

שעות פתיחה הר הבית

 שעות פתיחה של הר הבית בירושלים

מיום ראשון עד יום חמישי: מ 7-00 בבוקר  עד 11-00

ובצהריים: מ 13-30 עד 14-30 בשעון קיץ

בשעון חורף: מ 12-30 עד 13-30

בע"ה בית המקדש יבנה ונעלה במשך כל היום, כולל שבתות וחגים

פרשת השבוע: פרשת תצוה- תרומה למשכן מאחדת את העם

פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד   

                    

גיליון מס 140  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 תרומה למשכן מאחדת את העם

אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.

כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב). 

מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?

מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?

נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.

כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.

הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.

זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.

למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.

זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.

הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל. 

כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).

הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.

הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).

כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.

תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.

העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.

חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.

פרשת השבוע: פרשת בא- ברוח ה', ננצח!

ספר שמות- גאולת מצרים- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד               
        
גיליון מס 400  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 ברוח ה', ננצח!

חומש שמות הוא ספר הגאולה של עם ישראל. התורה מתארת את השעבוד הקשה ולאחר מכן את כל שלבי הגאולה: מקריעת ים סוף, קבלת התורה ועד בנין המשכן.

מה הדבר ההכרחי שגרם לגאולת מצרים? איך התחיל תהליך הגאולה?

ישנם שני פסוקים בתחילת פרשת וארא שיסבירו הכל.

כאשר משה רבנו פנה לראשונה לבני ישראל הם לא היו מסוגלים לשמוע את דבריו, המבשרים על סיום השעבוד.

כמו שכתוב:וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃    (שמות ו,ט).

משה רבנו טוען כלפי הקב"ה, אם בני ישראל לא שמעו אותי בגלל קושי השעבוד, איך פרעה ירצה לשמוע אותי?

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא⁠־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (שמות ו,יב).

רש"י מפרש את הפסוק מתוך קל וחומר.

המפרשים מקשים על רש"י, כאשר אפשר להבין מדוע בני ישראל לא שמעו את משה בגלל לחץ העבדות, אבל פרעה אינו שרוי תחת לחץ השעבוד, אלא ההיפך!

בעל ה'בית גנזי' מתרץ בצורה נפלאה וגם שופך אור חדש על אירועים נוספים שקרו לעם ישראל.

למעשה, בני ישראל צריכים לקבל את דברי משה, כדי שפרעה אף הוא יוכל לשמוע את דבר ה'.

זה מצויין בצורה מפורשת בתשובה של הקב"ה למשה רבנו בפסוק הסמוך, כמו שכתוב:

 וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם (שמות ו,יג).

הקב"ה מצווה את בני ישראל ולאחר מכן את פרעה, לצאת מהשעבוד.

פרעה אינו יכול לשחרר את בני ישראל אם הם לא חפצים בכך.

רק אחרי שעם ישראל שמע את דברי הגאולה מפי משה רבנו-הגואל, פרעה- מלך מצרים, יכול גם לשמוע.

למעשה, הקב"ה פתח את השורש בשמים כדי להתניע את תהליך הגאולה.

התפילה והרצון להיגאל מצד בני ישראל, בונים את הצינור להורדת השפע מלמעלה למטה.

זאת מהות התפילה שאנחנו מתפללים מידי יום: להוריד אלינו את השפע שקיים ללא הגבלה בשמים.

כך הקב"ה ברא את העולם: האדם צריך לבקש את השפע כדי שהוא ירד וישפיע עליו.

כאשר מאמינים שהקב"ה רוצה לתת לנו את השפע, נשאר לנו רק להוריד אותו אלינו ולבנות את הכלים לקבלתו.

האם השפע יכול לחול גם על מי שאינו זכאי לכך?

הביטחון בה' גורם לבנית הכלים והמימוש בפועל, ללא קשר לזכויות של עם ישראל או של האדם הפרטי.

כמו שכתוב: " אלא שזה סדר הנהגת הבריאה שהאדם בהכרח לו לבנות השלמת הבנין שהשפע יבוא אליו ומדויל ידו משתלם לו,....ולכן כשיש לאדם הבטחון בזה שמצד הקב"ה והשפעתו אין עיכוב רק תלוי בבנינו הרי אמונה זו עצמה בונה את הכלים שהאור ירד אליו...." (בית גנזי, וארא דף קעט).

אחרי הגילוי הנפלא הזה, ניתן להבין 3 אירועים שונים, על בסיס מה שהבאנו.

במעמד הסנה, האש לא אכלה את השיח. האש לא התפשטה ולא כלתה את העץ, כי שורש השפע של הגאולה עדיין לא קיים.

לעומת זאת, במעמד קריעת ים סוף, צינור השפע של הגאולה שריר וקיים. לכן, אין מקום לתפילה לה' מצד משה רבנו שיעשה נס.

התפילה מיותרת, כי השפע מחכה לנו כבר. לכן, מה שדרוש לעשות זה להיכנס לים עד הצוואר, כדי לגלות את הביטחון ב-ה'.

גם במלחמה בעמלק, הידיים של משה רבנו היוו את החיבור בין השפע המחכה לרדת ולנצח את אויבי ישראל. כאשר הוא הרים את ידיו כלפי השמים, הוא נתן  אמונה לבני ישראל שהם יכולים לנצח את עמלק.

כמו שכתוב:" וכאמור במשה רבנו במלחמת עמלק וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות יז,יב), כי בכח האמונה שהפיח בישראל שינצחו את עמלק בזה נצחוהו." (בית גנזי, וארא דף קעט). 

מה מקור השפע הזה שבא מהשמיים וגרם לגאולת מצרים?

פרשת שבוע: פרשת וישלח - אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד 
                      

גיליון מס 399  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח עוסקת במפגש בין שני אחים, יעקב אבינו ועשו הרשע.

למעשה המפגש הזה מבליט את ההבדל התהומי הקיים בין עשו ובין יעקב אבינו. כאשר כל אחד מייצג עם אחר, יעקב אבינו את ישראל ועשו את אדום ועמלק.

הרב יעקב משה חרל"פ בספרו על פורים, מפרש את המפגש הזה בצורה נפלאה.

אם נתבונן בשיחה שניהלו, יעקב אבינו עם עשו, נבחין בהבדלים המהותיים של שני העמים.

עשו הרשע פותח ואומר: "יש לי רב", ויעקב אבינו עונה לו: "יש לי כל".

כמו שכתוב: ט וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ.... יא קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹקים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ (בראשית לג, ט ו יא).

מה ההבדל בין הביטוי 'רב' ל-'כל'?

הרב חרל"פ מסביר לנו שתכלית הגאולה היא לשאוף למידת השלימות. למעשה, השלימות היא 'הכל'.

הגאולה השלימה, צריכה להיות בכל תחומי החיים ובכל דבר, הן בתחום הרוחני, הן תחום הגשמי.

כל עוד יש אחיזה של הרע בעולם, אפילו בדבר מועט או מקום של העדר שמחה ודיכאון, לא נשיג את השלימות.

עמלק הטיל ארס במדרגה של שמחה כוללת והשלימות. זה קרה ביציאת מצרים, כאשר כל העם היה מאוחד בלב אחד לקראת קבלת התורה, אז הגיע עמלק וקלקל את השמחה.

לכן כאשר עם ישראל מתקרב למדרגה של 'כל', עמלק מופיע כדי להזיק ולהפריע.

כמו שכתוב: "...שבכל זמן שהולכת הדכאות ומתרחבים החיים, ישראל בסכנה עצומה שנמשכים אחרי ההבל והחיים התועים, וכל זה מגירי דעמלק ימ"ש הם.

....לכן באה פרשת זכור לחנכנו בחיים מלאים עוז וגבורה לעבוד את ה' מכל כל, ובכל זה לא יתערב שטן בתוכם..." (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים מאמר כז, דף צט).

נראה להוסיף מקור מתוך התלמוד בבלי, שאומר ששלושת האבות זכו לטעם של עולם הבא, בעולם הזה.

כאשר התלמוד מביא את המילה 'כל' המופיעה אצל שלושת האבות, כדי לרמוז לעולם הבא. 

כמו שכתוב:" תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בַּכֹּל״. יִצְחָק – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִכֹּל״. יַעֲקֹב – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כֹּל״. (בבא בתרא טז ע/ב ו יז ע/א).

עכשיו נחזור לשיחה של יעקב אבינו עם עשו הרשע.

עשו אינו שואף להגיע למדרגה של 'כל', בניגוד ליעקב אבינו. עשו מסתפק ב'רב', בדבר חלקי שאינו שלם.

לעומת זאת, יעקב אבינו מכוון לשלימות ול-'כל'.

פרשת עמלק באה להזכיר לנו את השאיפה לחיים מלאים בעוז וגבורה ועבודת ה', ללא שום כתם או שארית של טומאה כמו עמלק.

נראה לומר, שעמלק מסתפק בניצחון חלקי על ישראל, כמו הטבח של שבת שמחת תורה תשפ"ד.

ישראל אינו יכול להסתפק בהשמדה חלקית של עמלק, כמו ששאול המלך עשה ונענש על כך.

עם ישראל צריך לשאוף למדרגה של האבות, של השלימות, בכל, מכל, כל.

לכן החמאס-העמלקים, מנסים בכל כוחם לעצור את הלחימה, לא על מנת להציל את עצמם אלא כדי למנוע מישראל להגיע לשלמות ול'כל'.

כל הסימנים האלה, מעידים על כך שאנחנו קרובים מאוד לגאולה השלמה.

זה תלוי בהתנהגות שלנו, האם נשאף להשלים את המשימה ולהגיע למדרגת 'כל' או שנסתפק במדרגת 'רב', כמו עשו הרשע, חס ושלום.

הרב חרל"פ מוסיף ומסביר לנו את שורש של שנאת ישראל מצד אומות העולם בכלל, ועמלק בפרט. (ראה מאמר כו)