הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שלישי, אוקטובר 23, 2012

פרשת שבוע: לך לך -אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח


פרשת לך לך תשס”ז גיליון מס' 38
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס: 02-6246461

אברהם מכריז על עצמאות ובונה מזבח
אברהם אבינו בונה שלוש מזבחות בשלושה מקומות שונים. מה המסר המסתתר מאחורי אלון מורה, בין בית אל והעי וחברון ?האם המזבח הוא המפתח לכל צרותינו?
פרשת לך לך מגלה לעולם, את אברהם: האבא של עם ישראל. לאורך הפרשה אברהם בונה שלוש מזבחות במקומות שונים: באלון מורה, בין בית אל ובין העי ובאלוני ממרא שהיא חברון. זה כנראה הפרשה שנבנו הכי הרבה מזבחות על ידי אדם אחד. מה המזבח מסמל ?
האם זהו מסר לאומות העולם, להקב"ה או לבניו ?
האם יש חשיבות בסדר בניית המזבחות ומיקומם הגיאוגרפי?
המדרש רבה אומר שאברהם אבינו בנה שלוש מזבחות כנגד שלושה דברים. (עיין בראשית רבה לט,טז)
הראשון- לבשורת ארץ ישראל כמו שכתוב: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד הַנִּרְאֶה אֵלָיו (בראשית יב,ז).
השני – שלא יפלו בניו בחטא של עכן בתקופת יהושע, כאשר לקח מן החרם של יריחו וגרם לתבוסה הצבא בכיבוש העיר העי כמו שכתוב: וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְדֹוָד (בראשית יב,ח).
השלישי – לקניין הארץ בפועל בהליכה בה, כמו שכתוב: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַידֹוָד (בראשית יג,יז-יח).
עכשיו ננסה להבין את המסר לדורות של כל מזבח ומזבח ובייחוד את חשיבות של מיקומם הגיאוגרפי
.
המזבח הראשון
נבנה באלון מורה, מול הר גריזים והר עיבל- שם בני ישראל קיבלו את התורה מרצונם החופשי ללא כפייה ונשבעו לקיים אותה באמירת "אמן" לאחר כל ברכה או קללה. רבנו בחיי מפרש שאברהם פחד מהכנענים לכן לא בנה מזבח, עד שהקב"ה התגלה אליו באלון מורה, והבטיח לו לרשת את ארץ כנען."ולפי שהיה אברהם מתפחד מהם הרבה בהיותו עובר בארצם, ע"כ לא היה בונה מזבח עד שבא אל מקום שכם ונראה לו ה' ית' ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואז נסתלק פחדו, והוברר לו הענין כי זאת הארץ אשר הבטיחו עליה ובנה מזבח לה' על בשורת הארץ" (ר' בחיי בראשית יב,ו).
לומדים מכאן שמעשה בניית מזבח מוכיח בעלות על הארץ ומשדר לאומות העולם, אמונה איתנה בה' ובהבטחותיו

יום שני, אוקטובר 22, 2012

פרשת שבוע: לך לך - ירושלים, עיר הצדק

פרשת לך לך תשס"ט גיליון מס' 137
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

ירושלים, עיר הצדק
למה אברהם אבינו מגיע לירושלים, לאחר הניצחון?
מה משמעות המילה "צדק", ולמה ירושלים נקראת עיר הצדק?


מפרשת לך-לך מתחילה ההיסטוריה של עם ישראל.
במהלך הפרשה אנחנו רואים איך אברהם אבינו, עולה לארץ, מפריש מעשר לכהן, בונה מזבח,מקריב קרבנות בהר הבית ונלחם בארבעה מלכים.
למעשה בפרשת לך-לך אנחנו רואים, איך יהודי צריך להתנהג, ובמה הוא שונה מהגוי.
לאחר המלחמה נגד ארבעת המלכים, אברהם אבינו מגיע לירושלים. שם הוא ניפגש עם מלכי-צדק מלך שלם- ירושלים.
לפי התלמוד בבלי ותרגום יונתן בן עוזיאל, מלכי-צדק הוא שם בן נח. שם בן נח, הבין את החשיבות והקדוש של הר הבית. לכן הוא מולך על ירושלים, ומתפקד גם ככהן גדול.
מלכי-צדק מקבל את פניו של אברהם אבינו, עם יין ולחם. רש"י מפרש, שהיין רומז לנסכים שנעשה בקרוב בבית המקדש, והלחם בא כנגד המנחות.
כמו שכתוב: וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן (בראשית יד,יח).
מה משמועות קבלת הפנים של מלכי-צדק כלפי אברהם אבינו ואנשיו? מכל הקרבנות שהיו מביאים בבית המקדש, מה מייחד את הלחם והיין?



יום שישי, אוקטובר 19, 2012

?פרשת שבוע: לך לך איך לשחרר את השבויים


פרשת לך לך תשס”ח גיליון מס' 87
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
?איך לשחרר את השבויים
?למה אברהם אבינו אינו מנהל משא ומתן עם החוטפים של לוט
?מה ניתן ללמוד לימינו, מההתנהגות של אברהם אבינו

פרשת לך לך מגלה לאור העולם את ראשון האבות: אברהם אבינו. אברהם אבינו מתנהג בצורה מופתית, במיוחד במלחמתו נגד ארבעת המלכים. אברהם אבינו רוצה לחנך את הדורות הבאים, איך להילחם באויבי ישראל. לאחר חטיפת לוט, אברהם אבינו מגיב בצורה חריפה עד כדי כך שהוא מוכן למסור את נפשו למען שחרורו.
למעשה המלחמה נגד ארבעת המלכים איננה מלחמה פרטית כדי לשחרר בן משפחה, אלא זו מלחמת חובה לקידוש שם שמים בעולם.
נמרוד המכונה בפרשתנו- אמרפל מלך שנער, מנסה פעם נוספת להמריד את העולם נגד הקב"ה ונציגו: אברהם אבינו.
" אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו" (עירובין נג/א).
על פי המדרש תנחומא, זו הפעם הראשונה מבריאת העולם ועד היום, שמתקיימת מלחמה בין עמים. נמרוד וחבריו יצאו למלחמה נגד חמשת המלכים במטרה להפסיק את המרד ולייצב את שלטונם בארץ כנען.
למלחמה הזאת יש מטרה נוספת, פחות גלויה: להשמיד את אברהם אבינו, וכך לעכב את לידת עם ישראל. הקב"ה העניש את נמרוד ושאר המלכים כאשר הם נפלו בידי אברהם אבינו ושלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו.
"חרב פתחו רשעים וגו' אלו ארבעה מלכים אמרפל וחביריו שעדיין לא היתה מלחמה בעולם באו אלו ופתחו בחרב ועשו מלחמה אמר להם הקב"ה אתם פתחתם בחרב להפיל עני ואביון חרבם תבא בלבם עמד אברהם והרגם" (תנחומא לך לך ז).
אברהם אבינו יצא להילחם בארבעת המלכים, כי הוא הבין שחטיפת לוט אינה העיקר, אלא מדובר בקריאת תיגר נגד הקב"ה.
אברהם אבינו נלחם נגד ארבע מדינות, עם שלוש מאות ושבע עשרה חיילים. אברהם אבינו מוכן למסור את נפשו, כדי להפסיק את החילול השם.
למעשה, מטרת המלחמה הייתה להרוג את אברהם, כמו שכתוב במדרש: " ויהי בימי אמרפל (בראשית יד) מה צער היה שם? עשו מלחמה להרוג לאברהם אבינו" (מדרש תנחומא שמיני,ט).
אברהם אבינו מלמד את צאצאיו, איך להתייחס לאויבים המחללים את שם שמים.
אברהם אבינו אינו מנהל משא ומתן להשגת שלום עם אויבים, החוטפים יהודים. הוא יוצא למלחמת חורמה נגד החוטפים, למרות שכוחו הצבאי מוגבל מאוד. אברהם אבינו מוסר את נפשו כדי להגן על הכבוד של הקב"ה ולמען השכנת השכינה בעולם. למעשה ארבעת המלכים רצו להרחיק את השכינה מהעולם הזה. ב"ה אברהם אבינו ניצח את כולם והוריד את השכינה מהרקיע השביעי לשישי.
כמו שכתוב:" עמדו אמרפל וחבריו נסתלקה מן הששי לשביעי עמד אברהם וסגל מעשים טובים נמשכה השכינה מן שביעי לששי" (מדרש תנחומא פקודי פרק ו).
מלשון הפסוק המתאר את הניצחון, ניתן לראות ששחרור לוט לא היה במרכז המלחמה, כי שמו הוזכר כאירוע שולי לאחר לקיחת השלל. כמו שכתוב:"וישב את כל הרכוש וגם את לוט" (יד,טז).
מיד לאחר הניצחון שלא על דרך הטבע, אברהם אבינו בא להודות לה' בירושלים- הנקראת שלם מלשון שלמות. כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון" (בראשית יד,יח).
רש"י מפרש שהלחם והיין הם רמז למנחות ולנסכים, שעם ישראל יקריב בעתיד בבית המקדש.
נראה לומר, שלאחר ניצחון על אויבינו המנסים לדחוק את השכינה מהעולם, נזכה להקריב קרבנות בבית המקדש.
אברהם אבינו הראה לנו את הדרך, איך להתנהג עם אויבים המתגרים בהקב"ה ומחללים את שמו. המוסלמים מנהלים נגדנו מלחמת קודש (ג'יאד), החוטפים קוראים את עצמם חיילי ה' (חיזבוללה), למה אין אנחנו קוראים את המציאות כפי שהיא באמת?
מספיק להתבזות בשיחות סרק ומשאי ומתנים משפילים. עלינו לפקוח את עינינו ולהתנהג כמו אברהם אבינו ולהילחם בעוז ובגבורה נגד מחללי שם שמים. אין מקום למשא ומתן כאשר יש חילול השם
.
בע"ה בקרוב נביס את כל אויבינו בקרוב, נחזיר את השכינה בציון ונבנה את בית המקדש השלישי בב"א.


סרט וידאו על המאמר
http://www.youtube.com/profile?user=mikeben98


הגיליון מוקדש לעילוי נשמת סבתי:
פתחון בת סעדה ז"ל

יום חמישי, אוקטובר 11, 2012

פרשת שבוע: בראשית- מלחמת האחים, למען הר הבית

פרשת בראשית תשס”ז גיליון מס' 36
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
עלון מוכן להדפסהhttp://otzma1.com/joomla/images/stories/bereshit5767.pdf
מלחמת האחים, למען הר הבית
פרשת בראשית, היא פרשה קשה להבנה למרות שלכאורה הכל ברור לפי פשט הדברים. בפרשת בראשית מתחיל הקשר בין האדם ולבין הקב"ה דרך הקרבת קורבנות בהר הבית. אדם הראשון הקריב קורבן לאחר בריאתו, וקין והבל הביאו מנחה לה' מפרי עמלם. ננסה להבין את הפסוקים המתארים את לידת בני אדם הראשון והבאת המנחות לה', ולבסוף הריגת הבל על ידי קין. (בראשית ד, פסוקים א-יב)
למה הקב"ה לא קיבל את מנחתו של קין, ולמה שעה לזאת של הבל ?
למה התורה מדגישה את המקצועות של קין והבל ?
על מה קין והבל רבו, הרי כל העולם היה שלהם?
למה התורה לא מסבירה את מקור השם : הבל, בשונה לזה של קין שמוסבר במפורש?
המלבי"ם מפרש בצורה נפלאה את פרשת הקורבנות של קין והבל. בתקופת הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור לה' כדי לשרת אותו, זה היה נכון גם אצל הגויים. גם היום לבכור יש מעמד מיוחד במשפחה, ועל סמך זה הוא יורש פי שניים משאר אחיו בנכסי אביו. הבכורה מקנה קדושה מיוחדת לאדם, לכן הקב"ה בחר מלכתחילה בבכורות כדי לעבוד בבית המקדש, ובגלל חטא העגל הם איבדו את הפריבילגיה הזאת. עכשיו מובן למה התורה מפרשת את משמעות השם של קין ומתעלמת משמו של הבל. קין הוא העיקר והבל -כשמו כן הוא, טפל לאחיו הבכור. עבודת האדמה הייתה מקצוע מכובד ושמור לבכור, לעומת זאת, רועי הצאן לא היו נחשבים לאנשים חשובים, כמו שמוזכר בשיחה שבין יוסף ובין אחיו, לפני פגישתם עם פרעה:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:" (בראשית מו,לד).
קין הביא מנחה לה' מיוזמתו, מזה אנחנו לומדים שטבע האדם הוא, להכיר תודה לבורא עולם מתוך כניעה ורצון להודות לו על כל הטובות שהוא עושה לנו.


יום רביעי, אוקטובר 10, 2012

פרשת שבוע: בראשית - אדם הראשון לא רצה גן עדן


חג בראשית תשס"ט גיליון מס' 135
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל- parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

אדם הראשון לא רצה גן עדן
מדוע אדם הראשון סירב להיכנס לגן עדן?
האם ניתן לקיים את תרי"ג המצוות ללא בית המקדש?


פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם בכלל, וביצירת האדם בפרט.
אנחנו נתמקד במיקום הפיזי של אדם הראשון בזמן בריאתו, לפני החטא. לאחר מכן, ננסה להבין, לאן הקב"ה לוקח אותו לאחר החטא. מאמר זה מבוסס על דרשה של הרב מנחם שוראקי, שנמסר בבית כנסת "קרית חנה דוד" בשבת בראשית.
איפה היה אדם הראשון לפני שהוא עבר על דבר ה' וחטא?
התורה מתארת מציאות תמוהה, כאשר הקב"ה מכניס את האדם בתוך הגן עדן, נגד רצונו.
כמו שכתוב: " ויקח ה' אלקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב,טו)
הפועל "קח" מצביע על פעולה לא רצויה, מצד האדם.
זאת אומרת, שהקב"ה אילץ את אדם הראשון לבא לגן עדן.
רש"י מביא את המדרש רבה, המפרש שהקב"ה פיתה את אדם הראשון בדיבורים או מתוך כפייה.
" רבי יהודה ורבי נחמיה רי"א עילה אותו היך מה דאת אמר (שם יד) ולקחום עמים והביאום וגו' רבי נחמיה אמר פיתה אותו" (מדרש רבה בראשית טז,ד).
למה אדם הראשון אינו שש להיכנס לגן עדן?
לפי התרגום של יונתן בן עוזיאל על הפסוק, אדם הראשון נמצא בהר המוריה, מרגע בריאתו.
האדם נוצר מעפר הנמצא מתחת למקום המזבח, בהר הבית. (ראה מדרש רבה בראשית יד,ח). לכן, אדם מתנגד לעזוב את הר הבית כדי להיכנס לגן עדן. הר הבית הינו המקום הקדוש ביותר בעולם, והקרוב ביותר להקב"ה.
מי מסוגל לעזוב מקום של שכינה, בשביל דבר לא נודע, אפילו אם זה הגן עדן.

יום שלישי, אוקטובר 09, 2012

פרשת שבוע: בראשית - חגי ישראל כנגד בריאת העולם


שמיני עצרת-בראשית תשס”ח גיליון מס' 85
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
חגי ישראל כנגד בריאת העולם
?האם יש קשר בין סדר בריאת העולם וסדר החגים
?איך אפשר לשמוח בחגים ללא בית מקדש ב
נוי

בחג שמיני עצרת אנחנו מציינים את סיום התורה וגם את קריאתה מחדש. למעשה אנחנו שמחים להתחיל מחדש את חמישה חומשי התורה. התורה מקפידה מאוד על הסדר שבין הפרשיות, כאשר חז"ל מפרשים את סמיכות הפרשיות בהרחבה.
ננסה לקשר בין סדר המועדים והחגים של השנה לבין סדר ימי בריאת עולם.
יום הראשון כנגד ראש השנה
ביום הראשון הקב"ה ברא את האור. ראש השנה הינו החג היחיד שנקבע בראש חודש, כאשר הירח מכוסה ואינו מאיר בשמים. כמו שכתוב :" תקעו בחדש שופר בכסה, ליום חגנו" (תהילים פ"א). במקום הירח, הקב"ה מאיר לישראל בראש השנה, כמו שחז"ל דרשו: " לדוד ה' אורי וישעי …" אורי- בראש השנה. (ויקרא רבה פרק כ"א).
יום השני כנגד יום הכיפורים
ביום השני הקב"ה הבדיל בין המים העליונים והתחתונים, כמו שכתוב: "..וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ..." (בראשית א,ז). ביום הכיפורים הקב"ה מטהר אותנו בעזרת מים עליונים, ומשמש כמקווה לעם ישראל. כך מובא במסכת יומא: "... מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל" (משנה יומא פרק ח משנה ט).
יום השלישי כנגד חג הסוכות
ביום השלישי הקב"ה ברא את היבשה וכל הגידולים הצומחים עליה. זה מזכיר לנו את המצוות העיקריות של חג הסוכות: ארבעת המינים והסכך שבסוכה. הלולב והאתרוג באים מעצי פרי, וההדס והערבה צומחים על האדמה. עבור הסכך, ניתן להשתמש בכל דבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה. (עיין מסכת סוכה פרק א משנה ד).
יום הרביעי כנגד חנוכה

יום ראשון, ספטמבר 09, 2012

ראש השנה: תפוח בדבש רומז למקדש

ראש השנה תש"ע גיליון מס' 178
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461
תפוח בדבש רומז למקדש
מה הסיבה הפנימית לאכילת התפוח בדבש?
מדוע עם ישראל נחשב כעם של אנשי מעשה?

בליל ראש השנה אנחנו נוהגים לאכול מאכלים הרומזים לדברים טובים לישראל ולקללות עבור אויבינו.
לכל קהילה וקהילה, מנהגים שונים בעניין המאכלים. אמנם, יש דבר אחד המשותף לכולם והוא: התפוח בדבש.
ננסה להבין את משמעות התפוח על פי מקורות חז"ל.
בעל ה"בן איש חי" כותב בהלכות ראש השנה על מקור המנהג של אכילת התפוח בדבש.
התפוח רומז למושג: חקל תפוחין קדישין.
"וכתבו האחרונים ז"ל הטעם שמביאין תפוח רמז לחקל תפוחין קדישין בסוד ראה ריח בני כריח שדה, ונ"ל בס"ד טעם לתפוח בליל ר"ה כי התפוח יש בו שלשה הנאות טעם ומראה וריח, והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי שהוא בני חיי מזוני לכל השנה כולה" (בן איש חי שנה א, פרשת נצבים דף קי"א)
כדי להבין את המושג הזה אנחנו צריכים לחזור אחורה בזמן, במעמד מסירת הברכות מיצחק אבינו ליעקב אבינו. כאשר יעקב אבינו נכנס לחדר אביו, כדי לקבל את הברכות- במקום עשו, יצחק אבינו מריח את בגדיו.
כך כתוב בתורה: וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק-לוֹ, וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.(בראשית כז,כז).




יום שבת, ספטמבר 08, 2012

פרשת שבוע: נצבים- במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?


פרשת נצבים-וילך תשס”ו גיליון מס' 31
מאת שמואל בן חמו
לשלוח EMAIL לקבלת מאמרים הבאים:
parashathamikdash@gmail.com
גירסא מוכנה להדפסה
http://otzma1.com/joomla/images/stories/nitzavimvayelech5766.pdf
במה שונה התשובה בארץ ישראל ביחס לגלות ?
שבת האחרונה של השנה מוקדשת לחשבון נפש אישי ולאומי. הפרשה עוסקת בהרחבה בקיבוץ גלויות שלעתיד לבוא ותשובה לה'. ננסה להבין בעזרת המלבי"ם את מהות התשובה האידיאלית שמטרתה לרצות לקיים את כל מצוות התורה, כולל המצוות התלויות בארץ ובבית המקדש.
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה
(דברים ל,א)
פרק ל' עוסק בנושא התשובה, והוא נכתב לעתיד לבוא כמו שהרמב"ן מפרש:
"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה כבר הזכרתי (ויקרא כו טז) כי הפרשה הזאת עתידה, כי כל עניניה לא היו ולא נבראו, אבל הם עתידין להיות:"
אנחנו מרגישים שיש כוח בליבנו המרחיק אותנו מהחיים הרוחניים ופועל נגד תכלית הבריאה. הכוח הזה מכונה עורלת הלב, כי כל דבר מיותר נקרא עורלה, כמו העורלה שחותכים בזמן ברית המילה או פירות עורלה האסורים באכילה.
נראה לומר שעורלת הלב מרחיקה מאיתנו כל מחשבה על חידוש עבודת המקדש ועלייה להר הבית, מתוך שאיפה להרחיק אותנו מכל דבר של קדושה, קל וחומר משורש הקדושה של העולם. הקב"ה מבטיח לנו שלעתיד לבוא, הוא יסיר מאיתנו את המחסום הזה שהפך עם אורך שנות הגלות לטבע שני, כמו שכתוב:
וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (דברים ל,ו)
לאחר "מילת הלב",ההשתוקקות לתכלית הבריאה-הרוחניות, תהפוך לטבע האדם בדומה לטבע של בעלי החיים.


יום שישי, ספטמבר 07, 2012

ראש השנה: שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים

ראש השנה תשס"ט פרשת נצבים גיליון מס' 132
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com

מנוי דרך פקס, תרומות והקדשות: 02-6246461

שנת גאולה לישראל ויום נקם בגויים
איך להתייחס למשבר הכלכלי של היום על פי נבואות ישעיה?
מדוע בזמן הגאולה, אדום (עולם המערבי-נוצרי) צריך להיחרב?

לקראת שנה חדשה, יש לכל אחד מאתנו תקוות חדשות.
פרשת נצבים חלה תמיד לפני ראש השנה. הפרשה עוסקת בענייני תשובה ובבחירה בין הברכות לבין הקללות.
כמובן, שרצוי לבחור בחיים ולדבוק בהקב"ה, ולא לרוץ אחרי עולם חומרני, שהוא זמני.
ההפטרה שאנו קוראים, נלקחה מספר ישעיה. הנביא מבשר את הגאולה לעם ישראל ולעולם כולו. זאת ההפטרה האחרונה, מתוך שבע הפטרות של נחמות. מתשעה באב ועד ערב ראש השנה, אנחנו קוראים דברי נחמה מתוך ספרי הנביאים.
הנחמות באות לחזק אותנו, לאחר חורבן בית המקדש.
לכן רובן עוסקות בענייני הגאולה, בנין ירושלים וחידוש עבודת הקרבנות בהר הבית.
בימים אלה, אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה, כאשר ביום אחד, מתפוצץ משבר פיננסי עולמי. מעצמה כמו ארצות הברית, נמצאת במצב קריטי, וגוררת אחריה את כל העולם המערבי.
עיתוי המשבר הזה אינו מקרי. נראה לומר, שפרקים ס"א עד ס"ג מספר ישעיה, רומזים למה שאנחנו חווים עכשיו.
פסוקים אחדים, לפני הפטרת נצבים, עוסקים בבשורת הגאולה לעם ישראל, על כל גווניו.
הנביא משתמש בארבעה לשונות שונים, כדי לבשר את הגאולה לעם ישראל.
נראה לומר, שארבעת הלשנות, הם כנגד ארבע קבוצות הקיימות בתוך העם. סדר הפניות, קשור למידת האמונה בגאולה השלמה.
רוּחַ אֲדֹנָי ה', עָלָי--יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים, שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי-לֵב, לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר, וְלַאֲסוּרִים פְּקַח-קוֹחַ (ישעיה סא,א).
ראשית, הנביא מבשר את הגאולה לאלה שמאמינים בתהליך הגאולה ומצפים לביאת המשיח.

לקבוצה הראשונה המכונה- בעלי מידת הענווה, ישעיה הנביא פונה בלשון של בשורה. כמו שכתוב: יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים,


יום חמישי, ספטמבר 06, 2012

פרשת שבוע: נצבים וילך -הפרט יכול להושיע את הכלל


פרשת נצבים-וילך תשס”ז גיליון מס' 81
מאת שמואל בן חמו
לקבלת מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL ל-
parashathamikdash@gmail.com
לחץ כאן להדפסת המאמר
מנוי דרך פקס ותרומות: 02-6246461
הפרט יכול להושיע את הכלל
?איפה שוכנת השכינה לאחר סיום הגלות
?האם הר הבית מקום ראוי לבניית בית המקדש


אנחנו נמצאים ערב ראש השנה, ופרשתנו עוסקת בענייני תשובה אל ה'. פרשת נצבים נאמרה ביום מותו של משה רבנו (עיין רש"י כט,ט). כל העם ניצב מול הקב"ה כדי לכרות אתו ברית. זהו מעין מעמד הר סיני, לפני הכניסה לארץ ישראל. הפסוק הראשון של הפרשה מתחיל בלשון רבים ומסתיים בלשון יחיד.
" אתם נצבים היום כלכם לפני ידוה אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל " (דברים כט,ט).
רבנו בחיי בפירושו על התורה, מביא את דברי חז"ל הלומדים מפסוק זה את הערבות ההדדית השוכנת בעם ישראל.
" דקדקו רבותינו ז"ל מכאן שכל ישראל נתפסין בעון איש אחד" (ר' בחיי דברים כט,ט). זאת אומרת שהפרט יכול להשפיע על הכלל ולהפיל עונש על כל העם. כך היה במעשה עכן בתחילת כיבוש הארץ, שמעל בחרם וגרם לעונש על כל העם. זה לשון הפסוק " כל איש ישראל ", המלמד אותנו שאיש אחד שחטא, יכול להכשיל את כל העם, כי כל ישראל ערבים זה לזה.
אם בדברים שליליים, אדם בודד משפיע על הכלל, אז כל שכן, שאדם אחד יכול להושיע את ישראל.
מרדכי היהודי או מתיתיהו הכהן, מהווים דוגמאות מצוינות לכוח הרב הגלום בתוך כל אחד מישראל. פרנסי הציבור אמורים להנהיג את עם ישראל. אבל אם הם אינם ממלאים את תפקידם, אז כל איש מישראל רשאי ואולי חייב להחליף אותם.
בימינו המצוות הלאומיות הקשורות לעם ישראל, אינם בראש סדר העדיפויות של מנהיגינו.
יש הוכחה ברורה הממחישה את הטענה הנ"ל. למעלה משבעה ימים, המוסלמים מבצעים חפירות בהר הבית, במקום הטופוגרפי של עזרת הכוהנים.
האם מנהיג אחד, ביקש להפסיק את חילול מקום המקדש?
האם איש ציבור אחד דרש להפסיק את החפירות?


sharethis