הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שישי, מאי 14, 2021

פרשת במדבר יום ירושלים מה מעכב את הגאולה?

פרשיות בהר בחוקותי- יום ירושלים תשפ"א 

גיליון מס 375  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה מעכב את הגאולה?

פרשת בהר עוסקת בשמיטת הארץ. מצוות השמיטה מעידה על הקדושה המיוחדת של ארץ ישראל מול שאר הארצות. זה דומה למצוות שמירת השבת, המיוחדת לעם ישראל. 
כאשר גוי שומר שבת הוא מתחייב במיתה. כמו שכתוב בתלמוד: " ואר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבותו  (בראשית ח,כב) ואמר מר אזהרה שלהן זו היא מיתתן". (סנהדרין דף נח ע/ב).
מאיפה נובעת קדושת הארץ? הרי הקב"ה ברא את כל העולם!
האם הגאולה השלמה מתעכבת בגלל יחס לא נכון לארץ ישראל ולירושלים?
בע"ה נענה לשאלות המהותיות האלה על בסיס מאמר של הרב יעקב משה חרל"פ מתוך ספרו: מעיני הישועה.
יש הבדל מהותי בין ארץ ישראל ובין חו"ל. 
זה הבדל מהותי שלא מאפשר השוואה בין הארצות, כי מדובר במציאות שונה. אי אפשר להשוות תפוח ושעון כי אלה דברים שונים במהותם, אותו הדבר עבור ארץ ישראל מול שאר הארצות.
מקור קדושת הארץ נובע מהר הבית, מקום המקדש. קדושת הר הבית הינה קדושה בעצם, הנמצאת בתוך מהותו כאשר קדושתו איננה תלויה בדבר או במעשה של אדם.
כמו שכתוב: "וכמו שהמקום אשר בחר ה', מקום המקדש, מעלתו מצד עצמו כן כל ארץ ישראל היא בקדושת קדש הקדשים, המקום אשר היה בהעלם ולא יכלו לעבוד עליו עבודה זרה." (מעיני הישועה, שערי ארץ ישראל, פרק לב דף רצ).
למעשה, קדושת הארץ נובעת מקדושת קודש הקדשים. מקום המקדש היה מוסתר עד ימי דוד המלך, כדי שהגויים לא יחללו אותו על ידי עבודה זרה.
יש הוכחה נוספת המעידה שהר הבית הינו תמצית של כל הארץ. 

יום שישי, מרץ 05, 2021

חג פורים: האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים תשפ"א
גיליון מס 374  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

האם פורים רלוונטי לימינו?

פורים הינו חג מיוחד במינו. יש בו מצוות רבות ומגוונות והוא חג אהוב על כולם.
חז"ל הוסיפו לפורים ממד נוסף, ממד של נצחיות, כאשר הוא לא יבוטל גם לאחר הגאולה השלמה.
כמו שכתוב בתלמוד הירושלמי ובמדרש משלי: " ר' יוחנן ורשב"ל. ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל, מה טעמא? (דברים ה) קול גדול ולא יסף. רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל, נאמר כאן קול גדול ולא יסף ונאמר להלן (אסתר ט) וזכרם לא יסוף מזרעם, הלכות (חבקוק ג) הליכות עולם לו." (תלמוד ירושלמי, מגילה דף ז ע/א(.
"אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". אמר רבי אלעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא טז לד): "והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" (מדרש משלי, ט,א).
מדוע נמשיך לחגוג את פורים ולקרוא את המגילה גם לאחר התגלות המשיח?
במה חג זה שונה מחנוכה, פסח או סוכות? מה המסר שיש ללמוד מדברי חז"ל לימינו?
נביא את דבריו העמוקים של הרב חיים כהן זצ"ל (החלבן) מתוך ספרו על פורים.
ראשית, נקדים ונבין את המהות של החגים. הלוח העברי גדוש בחגים הפזורים בכל חודשי השנה. כל חג מקרין אור מיוחד על עם ישראל ומעלה אותו במדרגה רוחנית גבוהה יותר.
כל אחד לפי הרמה שלו מקבל את עוצמת האור של החג. הרושם של האור הזה נשאר על האדם ונותן לו כוח עד החג הבא.
לעתיד לבוא החגים יתבטלו, כי האור שיתגלה בזמן הגאולה יהיה גבוה יותר מאור החגים, ויישאר במשך כל השנה.
נביא משל, כדי להבין: האם קרן אור של פנס יאיר חדר מלא באור השמש?
החגים נמשלים לאור הפנס והחדר המואר לאור העתידי שתשרה בעולם.
אם חג פורים לא יתבטל לעולם, זה סימן שהאור של פורים שונה משאר החגים ובעל עוצמה מיוחדת, המתאים לימי הגאולה העתידית.
לכן הוא שייך לעולם העתידי, והוא פותח לנו חלון לעבר העתיד לבוא.
במה פורים מכניס אור גדול של העתיד?
האור העתידי הינו מעל הדעת של האדם. אי אפשר להבין את זה עם השכל המוגבל שלנו. 

יום שישי, פברואר 19, 2021

יש גבול לניסים!

הקב"ה נותן יחס שונה לעם ישראל מול אומות העולם. בזמן בריאת העולם הוא קבע מערכת של חוקי טבע ומערכת של ניסים ושינוי חוקי הטבע לטובת ישראל.
הדברים האלה התגלו עם האבות ברמה הפרטית ועם בני ישראל ברמה הלאומית.
בעל ה"בית גנזי" מציין שיש הבדל בין הניסים שהתרחשו למען אבות ובין אלה לטובת בני ישראל.
השידוד מערכות היה נקודתי ולזמן מוגבל עבור האבות.
למשל, אברהם ניצל מכבשן האש, נס לידת יצחק בגיל 100, הצלה מפרעה ועוד...
לעומת זאת, עבור בני ישראל שידוד המערכות היה מתמשך לאורך שנים. 
למעשה ניתן לראות את השינוי בהנהגת ה' בפסוקים עצמם.
כמו שכתוב: וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב בקל ש-די ושמי הוי'ה לא נודעתי להם. (שמות ו,ג).
הבחינה של קל ש-די באה מלשון שידוד.
במצרים, בחינת שידוד מערכות וניסים גלויים נמשכה ברצף מ-10 המכות עד הכניסה לארץ ללא הפסקה.
זאת בחינת שם הוויה מלשון מהות של ה'.
כמו שכתוב: " ולכן בכלל ישראל מיום התעוררות צאתם ממצרים באה הנהגה קבועה של למעלה מן הסדר, וזה בא תחילה בעשר מכות שהיו בדרך נגוף למצרים ורפוא לישראל ואחר זה ביציאתם מסובבים בענני כבוד וקריעת ים סוף וירידת המן ובארה של מרים במשך 40 שנה שאין זה דברים נפרדים שנעשו להם שדוד מערכות בזה אחר זה אלא היתה זו הוראה על הבחינה של שמי הוי'ה הנהגה קבועה שהיא לנעלה מסדר הטבעי." (בית גנזי וארא דף קלג). 
לאחר שראינו את ההבדל בין הניסים שנעשו לאבות לבין אלה של בני ישראל, נראה התנהגות נוספת בארץ ישראל.
ה"בית גנזי" ממשיך ואומר שבארץ ישראל יש הנהגה אחרת שהיא גילוי הקב"ה בתוך הבריאה והשכנת השכינה בעולם הגשמי.
לכן המן פסקה מיד עם הכניסה לארץ, בני ישראל נלחמו כדי לכבוש את כל חלקי הארץ ועבדו את האדמה כדי להתפרנס כמו שאר העמים. 
השידוד מערכות והניסים היו נסתרים ולא גלויים כמו בגאולת מצרים.

יום שבת, דצמבר 05, 2020

יחס האבות לבית המקדש: להרגיש בבית, בבית ה'

ספר בראשית תשפ"א
גיליון מס 372  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להרגיש בבית, בבית ה'

בספר בראשית אנחנו מגלים את גדלות האבות שלנו: אברהם, יצחק ויעקב. התורה מביאה את סיפורי חייהם כדי שנלמד מהם.
למעשה, כל מה שהם עשו במהלך חייהם, הם עשו אותו למען הדורות הבאים. (ראה פירוש רמב"ן על התורה בראשית יב, ו). 
נתמקד ביחס האבות להר המוריה וננסה ללמוד מהו היחס הנכון היום בכל מה שנוגע לחידוש עבודת הקרבנות ובנין בית המקדש השלישי.
התלמוד מפרש פסוק מהנביא ישעיה שאינו ברור: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו (ישעיה ב,ג).
מדוע הנביא מכנה את בית המקדש, בית אלוקי יעקב? מדוע אברהם אבינו ויצחק אבינו אינם מוזכרים אף הם?
רבי אלעזר משיב ואומר שליעקב יש מעלה מיוחדת, כי הוא קרא את מקום המקדש: בית. 
כמו שכתוב: " ואמר ר' א-לעזר מאי דכתיב {ישעי-ה ב-ג} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה א-ל הר ה' א-ל בית א-להי יעקב וגו' א-להי יעקב ולא א-להי אברהם ויצחק א-לא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כב-יד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה א-לא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כח-יט} ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל" ( פסחים דף פח ע/א).
לפי פירוש רש"י בתלמוד, ההבדל בין יעקב אבינו ושאר האבות הוא בעובדה, שבית הוא מקום מיושב, בניגוד לשדה או להר.
בית המקדש צריך להיות מקום שמבקרים בו לעיתים קרובות ומרגישים בו בנוח כמו הבית שלנו.
נראה עכשיו פירושים נוספים של בעל ה"בית גנזי", המהר"ל והרב יעקב משה חרלפ. 
ה"בית גנזי" מפרש שהאבות גרמו להשכנת השכינה בעולם בדרכים שונות, בהתאם לדור שלהם. אברהם אבינו היה בדור שכולו טמא, לכן הוא משך את הקדושה בצורה של הר שמתעלה מעל המדבר, שכולו רע. יצחק אבינו הזמין את השכינה בשדה, המסמל מקום של ערבוב הרע והטוב. השדה הוא מקום ממוצע בין הטוב ובין הרע.
יעקב אבינו הצליח להתקדם עוד שלב, והשכין את השכינה בביתו. השכינה התגלתה במלוא עוצמתה בביתו, ללא הפרעה של כוחות הרע.
כמו שכתוב: "אברהם קראו הר לומר שכל העולם היה קודם כמו מדבר ששולט בו רק כוח הרע והקדושה בהעלם היתה, והוא המשיך בתוך הקליה בחינה של הר שבו משכן הקדושה ואילו יצחק גרם כבר שיש מקום ממוצע ופנוי ביניהם והוא הנקרא שדה ויעקב בנה בית לקדושה ששם שולטת רק הקדושה." ( בית גנזי, תולדות דף תקצד).
המהר"ל מפרש בדרך שונה, כאשר שלושת השמות מסמלים סוגים שונים של חיבור בין עם ישראל ובין הקב"ה.

יום שישי, אוקטובר 09, 2020

חגי תשרי: כולנו נכנסים לקודש הקדשים


חגי תשרי תשפ"א
גיליון מס 371  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

כולנו נכנסים לקודש הקדשים

 
פותחים שנה חדשה עם חודש של חגים: ראש השנה, יום הכיפורים וחג סוכות. כל חג שונה מהשני, בתכלית. ראש השנה מכונה יום הדין, יום הכיפורים מכיל עינויים ומכונה יום של כפרה וחג סוכות הינו חג של שמחה ועלייה לרגל לבית המקדש.
בע"ה נביא זווית חדשה על הקשר העמוק המחבר בין שלושת החגים.
המאמר מבוסס על מאמר מתוך ספר של ה"חלבן" על חגי תשרי.
נתחיל עם ראש השנה. המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר. במסכת ראש השנה דנים בהלכות השופר.
אחת ההלכות היא שאין לוקחים את השופר מקרן של פרה, כי הפרה מזכירה את חטא העגל.
כמו שכתוב: "דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור..." (ראש השנה דף כו ע/א).
התלמוד דן בעיקרון הזה שאין קטיגור נעשה סניגור והוא מגיע למסקנה שזה תקף רק בתוך קודש הקודשים.
אם כך, מדוע אסור להשתמש בשופר שמקורו מקרן של פרה כאשר תוקעים בו מחוץ לקודש הקודשים?
התלמוד משיב דבר נפלא, הוא משווה את תקיעת השופר לכניסה לקודש הקודשים. כמו שכתוב: " והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי" (ראש השנה דף כו ע/א).
השופר בא להזכיר את הזכויות של עם ישראל כלפי הקב"ה ולעורר אותנו לתשובה, לכן זה דומה לכניסה לקודש הקדשים.
קשה להבין, איך אפשר להשוות בין הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, פעם אחת בשנה לאחר 7 ימי הכנה, לבין תקיעת שופר בבית כנסת?

יום שישי, יוני 19, 2020

פרשת השבוע: פרשת קרח : קורח מסיט נגד המשכן

פרשת קורח תשפ
גיליון מס 370  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

קורח מסיט נגד המשכן

מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו גרמה נזק גדול לעם ישראל. רש"י מביא את המדרש רבה כדי להסביר את השתלשלות האירועים.
הכל התחיל בשאלה הלכתית בנושא הציצית. קורח שאל את משה רבנו האם בגד שהוא כולו עשוי מתכלת, חייב בציצית?
משה רבנו ענה ללא היסוס, שחייב בחוטי הציצית.
קורח הגיב בצורה חריפה והסיט נגד משה רבנו שממציא כביכול, מצוות על דעת עצמו.
כמו שכתוב: " וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ." (במדבר רבה יח,ג).
בעל ה"בית גנזי" מעלה שאלה: נניח שהבגד התכלת יכול לפטור את חוט התכלת, מה לגבי 7 חוטים הלבנים? מדוע שהם יהיו פטורים?
מכאן ה"בית גנזי" לומד שאין מדובר במחלוקת הלכתית בדיני ציצית או מזוזה. מדובר במחלוקת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות.
המאמר מבוסס על דברי הרב משה לוריא זצ"ל  מתוך פירושו על התורה.
תכלית הבריאה הינה להכין מקום להשכנת השכינה בעולם הזה, לכבוד הקב"ה. במילים אחרות, לבנות בית לכבוד הקב"ה.
כמו שכתוב במדרש: " לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג). " (מדרש תנחומא, תרומה סימן ט).
מתוך פשט המדרש, ניתן ללמוד שהקב"ה עוזב לגמרי את השמים ואינו שוכן שם יותר. זהו חידוש עצום!
מטרת הבריאה הינה לגלות את השכינה בעולם הזה, דרך מעשים ומצוות התורה.
לעומת זאת, קורח חשב אחרת. הוא טען שמטרת הבריאה היא לדבוק בהקב"ה  בעולם הבא. בעולם הזה עלינו לקיים את המצוות כדי לקבל שכר בעולם הבא. העולם הזה איננו התכלית של הבריאה ובוודאי אינו בית עיקרי של ה', המכונה דירה בתחתונים.
איך הדברים מתחברים לציצית ולתכלת?

יום ראשון, אפריל 12, 2020

פסח - פסח בצל הקורונה, מה המסר?


פסח תשפ
גיליון מס 369  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

פסח בצל הקורונה, מה המסר?

פסח תש"פ ייזכר לדורות כ-"פסח קורונה". אינני נביא או בן נביא, אבל כאנשים מאמינים בה', עלינו לשאול שאלות ולחפש תשובות.
מדוע בתי הכנסת והישיבות נסגרו? מדוע לא ערכנו סדר משפחתי כמידי שנה? מדוע העסקים בתחומים רבים קורסים? מדוע אין פתרון רפואי לווירוס, תרופה או חיסון? מדוע אנחנו סגורים בבתינו? האם פרשיות המשכן והקרבנות שאנחנו קוראים מתחילת התפרצות הווירוס, קשורות לקורונה? מדוע חודש האביב הוא חודש הגאולה וגם תקופת התפרצות הקורונה?
בע"ה ננסה לענות לשאלות האלה מתוך מקורות חז"ל.
ראשית נביא את דברי ה"שם משמואל", שכתב על טבע עם ישראל בזמן גזירת המן.
בעקבות חורבן בית המקדש, נסתם הלב של ישראל. כאשר באה צרה, אז עם ישראל מבין את מה שחסר לו ומתפללים לה'.
כמו שכתוב: "...דבחורבן הבית נסתמה לבן של ישראל, וכן בכל פעם בכל צרה שלא תבא נטמטם הלב ואינו מרגיש כ"כ החסרון שחסר לו, וכשמרגיש הוא התחלת הישועה, וכן הי' בימי המן שנטמטם הלב וזה התעורר מרדכי ויזעק זעקה וגו', ופתח לבן לידע החסרון..." (שם משמואל פורים שנת תרע"א דף קסו).
לאחר 70 שנה של גלות בבל וחורבן בית ראשון, נסתם ליבם של ישראל. על אחת כמה וכמה, לאחר גלות קשה של 2000 שנה!
הלב שלנו מכוסה בקליפה עבה מאוד וחסינה להרבה גזרות.
ננסה בע"ה לפתוח את הלב ולהבין את מהות גזרת הקורונה על ישראל ועל העולם כולו.
אחד הדברים הקשים, הוא סגירת מקומות של תפילה ולימוד תורה.
נראה לומר, שטמון כאן רמז.
התלמוד בבלי מכנה את בתי הכנסת ובתי המדרש של בבל: "מקדש מעט", מעין בית מקדש קטן.
כמו שכתוב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א, ט"ז)- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. (מגילה כ"ט ע"א).
נראה לומר, שהקב"ה רוצה לכוון אותנו לעבר "מקדש הרבה"- בית המקדש, ולא להסתפק במקדש מעט.
עלינו להתעורר ולהתפלל מעומק הלב, לבנין בית המקדש השלישי.
עלינו לעשות את זה עכשיו, לפני שאומות העולם ידחפו אותנו לעשות זאת. כמו שהיה עם יונה הנביא שהתבקש על ידי הגויים להתפלל להצלת האנייה.
העולם של היום הוא כמו הספינה של יונה. הגויים מצפים מעם ישראל להתפלל לה', כדי שישמע אותנו ויבטל את המגפה.
מהו המקום הכי קרוב לה' לאמירת תפילה?  הר הבית כמובן.
ראוי לציין, שראש חודש ניסן היה יום חנוכת המשכן. בנוסף לכך, אנחנו קוראים מידי שבת, פרשיות העוסקות בבנין המשכן וסדר עבודת הקרבנות.
דווקא בתקופה הזאת, בתי הכנסת נסגרים. יותר מכך, אנחנו נזהרים לא לגעת אחד בשני ולהישאר בבית, כדי לא להפיץ את הנגיף.
הרי זה מזכיר לנו את דיני טומאה וטהרה המופיעים בחומש ויקרא.
נראה לומר, שאנחנו שומרים נגיעה כהכנה לדיני טומאה וטהרה במקדש, בעזרת אפר פרה אדומה.
ממשיכים להתקדם לעבר התשובות.
רבנו בחיי בתחילת ספר בראשית מתאר את המציאות האידאלית של החיים שהייתה לפני חטא אדם הראשון.
הקב"ה בירך את העולם בפרנסה, בשפע, בבריאות ובחיים ארוכים ללא דאגות.

יום שישי, ינואר 17, 2020

פרשת השבוע: פרשת שמות שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה


פרשת שמות תשפ
גיליון מס 367  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

שלבי הגלות רומזים לתהליך הגאולה

שעבוד מצרים מתחיל בסוף פרשת שמות. למעשה הוא מתחיל הרבה לפני כן עם לידת יצחק.
המצרים העבידו את בני ישראל בפרך לאחר פטירת יוסף הצדיק והשבטים.הגלות התחילה בשלבים ולא בבת אחת.
יעקב אבינו ידע והרגיש את שלבי הגלות והתגברות כוחות הטומאה על בני ישראל.
כתוצאה מזה, יעקב אבינו השביע את יוסף שיביא אותו לקבורה בארץ כנען, בחברון.
מה ראה יעקב אבינו כדי לבקש להיקבר בחברון ולא במצרים?
מדוע הוא לא רצה להיקבר בגלות עם בניו כדי לצאת יחד איתם בזמן הגאולה?
למה יוסף חלק על אביו וביקש להיקבר במצרים עד הגאולה?
נביא מספר תשובות, ראשית נביא את הפירוש הנפלא של הרב חרל"פ. יעקב אבינו ידע שאם הוא יקבר במצרים, כוחות הקדושה המלווים אותו ישפיעו על טומאת מצרים ויתגברו עליהם.
כתוצאה מזה הגלות תהיה קשה פחות, הן רוחנית, הן פיזית. יוסף הצדיק חלק על אביו ורצה שיעקב אבינו יישאר במצרים כדי לעזור לבני ישראל לקראת הגלות ולהמתיק אותה.
יעקב אבינו רצה שבני ישראל ישכחו מארץ ישראל בגלל קושי הגלות והתגברות הטומאה. כך, הירידה הרוחנית תגרום לכפרה מלאה ותביא לעלייה למדרגות גבוהות מאוד לאחר מכן.
כמו שכתוב: "...שעל ידי התגברות הטומאה ישכחו שהם בארץ לא להם וידמו להאחז במצרים, וכדכתיב "ויאחזו בה" ויצטרכו לעבדום ועינו אותם, כדביארנו בפרשה הקודמת לכך רצה יעקב שיעלוהו לארץ ישראל שעל ידי התמעטות האור במצרים לא יהיו חייבים כל כך על עוונותיהם והשפלתם ותכפר עליהם הגלות." (רב חרל"פ, פרשת ויחי דף שלא).
נראה להוסיף, שיעקב אבינו ידע שהוא מוסיף קדושה מעצם נוכחותו. למשל, בזכותו שנות הרעב התקצרו לאחר הגעתו למצרים.
אם הוא היה נקבר במצרים, המצרים היו מתברכים בברכת השפע של הצדיק. כתוצאה מזה הם היו משעבדים בצורה קשה יותר את בני ישראל. כאשר האדם חי בשפע ובעושר, הוא פחות מחובר לדברים הרוחניים. האדם מנותק מהסובבים אותו ונהיה אכזרי יותר וגשמי יותר.
נראה להוסיף תשובה אחרת, כאשר יעקב אבינו ויוסף מהווים 2 שלבים בגאולת ישראל.
הבחינה של יוסף-המכונה משיח בן יוסף והבחינה של יעקב אבינו-המוכנה משיח בן דוד, כאשר יוסף  מקדים את יעקב אבינו.
משיח בן יוסף מכין את התשתית הגשמית עבור משיח בן דוד, לכן הם לא יכולים להיקבר באותו מקום.
יוסף מכין את השלבים העתידיים של הגאולה.

יום שישי, דצמבר 27, 2019

חג חנוכה: לא לפספס את רכבת הגאולה

חנוכה תש"פ

גיליון מס 366  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

לא לפספס את רכבת הגאולה

ימי חנוכה הם ימים מיוחדים לעם ישראל, מסיום בנית המשכן במדבר, דרך ניצחון החשמונאים ועד עצם היום הזה.
הרב יעקב משה חרל"פ מציין שחנוכה מסמנת נקודת התחלה עבור האדם המשפיעה עליו במשך כל השנה.
זה מתבטא בהלכות הדלקת החנוכייה, כאשר העיקר הוא מעשה ההדלקה. אם הנר נכבה אין צורך בהדלקתה מחדש, כי העיקר הוא ההדלקה. כמו שכתוב בתלמוד: "ועוד מדקא מברכינן אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה" (שבת כג ע/א).
במעשה ההדלקה אנחנו פותחים פתח של קדושה ומגלים רצון להתחבר לאור ולשכינה. כתוצאה מזה, הקב"ה פותח לנו את כל שערי הקדושה לאורך כל השנה.
כמו שכתוב במדרש רבה על הפסוק משיר השירים: פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה,ב) "רבי יסא אמר: אמר הקב"ה לישראל: בני! פתחו לי פתח אחד של תשובה, כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו." (שיר השירים רבה פרשה ה,ב).
למעשה, קרה אותו תהליך עם החשמונאים כאשר הם התחילו במעשים נקודתיים של התעוררות ומרד נגד תרבות יון, והקב"ה עזר להם לנצח בגדול דרך ניסים גדולים.
כמו שכתוב: "מדליקין נר חנוכה והשלהבת עולה מאליה בכל ימות השנה.....ההדלקה היא ה'פתח של מחט', מה שאנו צריכים לפתוח, ושוב נפתח כפחו של אולם..." (מי מרום, חנוכה מאמר י).
החשמונאים הרגישו שהם נמצאים בתקופה מיוחדת שלא מנוהלת על ידי הטבע.  לאחר שהם ראו הצלחה בלתי רגילה בכל הפעולות שלהם נגד המתייוונים והיוונים כאחד, הם הבינו שיש מקום לסמוך על הנס.

sharethis