הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שני, אוקטובר 13, 2025

חג סוכות: אנחנו עם נבדל!



חג סוכות  תשפ"ו   
גיליון מס' 416  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו עם נבדל!

לחג סוכות יש מצוות רבות. החג מתאפיין ברגש השמחה ובבידול מהגויים.
בע"ה נתמקד בשתי הבחינות של החג, ונתחיל עם השמחה.
ה'שם שמואל' כתב שיש קשר הדוק בין הכפרה של יום כיפור ובין השמחה של חג סוכות.
לאחר שהקב"ה מכפר על עוונותינו, רגש השמחה מתעורר ושולט בנו. זה מתבטא בסמיכות חג הסוכות ליום כיפור.
ביום כיפור אנחנו מתמקדים ברע ובחטאים, במטרה לבטל אותם ושלא יישאר שום רושם.
לעומת זאת, בחג סוכות, לאחר שאנחנו כבר נקיים מכל פסולת, לכן אנחנו יכולים להתחבר לשכינה ולהיכנס לסוכה- צלא דמהימנותא (צל האמונה).
בעל ה'שם משמואל' משווה את הסמיכות של יום כיפור לחג סוכות, לסמיכות של מחית עמלק לבנין בית המקדש.
לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מחית עמלק- המסמל את שיא הרוע והטומאה, הקדימה את בנין המשכן ובית המקדש.
כך היה במדבר לאחר יציאת מצרים. יהושע החליש את עמלק ומיד לאחר מכן בני ישראל בנו את המשכן.
לפני בית ראשון, שאול ודוד המלך נלחמו נגד עמלק. כך היה לפני בנית בית שני, כאשר מרדכי ואסתר השמידו את המן העמלקי וכל תומכיו.
כך יהיה בע"ה בקרוב מאוד, לפני בנין בית שלישי.
כמו שכתוב: "וזהו הענין של סוכות אחר יום הכיפורים. כמו שמצינו קודם בנין בית המקדש היתה תמיד מחית עמלק, כי קודם הקמת המשכן היתה מלחמת עמלק ברפידים, וקודם בית ראשון בימי שאול ודוד, וקודם בית שני בימי מרדכי ואסתר, וקודם הבנין השלישי במהר בימינו תהיה המלחמה בעמלק על ידי משיח בן יוסף כדאיתא במדרשים, כן נמי סוכות הוא דוגמת בית המקדש..." (שם משמואל, יום הכיפורים שנת תרע"ח, דך קכב).
קשה לא להתרגש לאור דברים האלה, כאשר אנחנו בעיצומו של מלחמה נגד העמלקים מחמאס, מחיזבולה, מפת"ח, מאירן ועוד.....
הגאולה קרובה מאוד ובנין בית המקדש השלישי קרוב מתמיד.
בעל ה'שפת אמת' ממשיך וכתב, שהקב"ה ציווה לנו לבנות את המשכן, כעדות למחילה על חטא העגל.
באופן דומה, הסוכה היא עדות על מחיקת העוונות שלנו, לאחר יום כיפור.
הסוכה מהווה מקום להשכנת השכינה ושם ה' נקרא עליה. (ראה שפת אמת, סוכות שנת תרס"ד דף 201).
כמו שכתוב בתלמוד בבלי: " דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לַעֲצֵי סוּכָּה שֶׁאֲסוּרִין כׇּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, וְתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַסּוּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַג הַסּוּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״, מָה חַג לַה׳ — אַף סוּכָּה לַה׳." (מסכת סוכה דף ט ע/א).
נראה להוסיף, ששלמה המלך חנך את בית ראשון בחג סוכות. זה ממחיש עוד יותר את הקשר בין הסוכה ובין בית המקדש.

יום שישי, אוקטובר 03, 2025

יום כיפור: איך לנסוע מעל הזמן?

יום כיפור  תשפ"ו     
                
גיליון מס' 415  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

איך לנסוע מעל הזמן?

רגע השיא של יום כיפור, הוא כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים.
הכהן הגדול מתכונן לרגע זה במשך שבעה ימים, כאשר הוא פורש מהעולם וממשפחתו.
התורה מצווה אותנו בצורה פרטנית מתי ואיך נכנסים לקודש הקודשים.
כאשר היא פותחת באזהרה, לא להיכנס בכל זמן אלא ביום ספציפי: ביום כיפור.
כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃ (ויקרא טז,א).
מדוע הכהן הגדול נכנס לקודש הקדשים פעם אחת בשנה בלבד? 
למה הוא אינו נכנס בתאריכים נוספים, במשך השנה?
למה דווקא בתאריך י' בתשרי?
בע"ה נענה לשאלות האלה בצורה מעמיקה בעזרת בעל ה'בית גנזי', ה'חלבן', בעל ה'שפת אמת', פרשנים ומקורות חז"ל.
נביא דברי הקדמה, על עצם הכניסה לקודש הקדשים. מאיזה כוח אנחנו מסוגלים להיכנס לקודש הקודשים, שהינו מקום מעל הטבע שאינו שייך לעולם שלנו.
התשובה נמצאת בסדר הפסוקים של פרשת עבודת יום כיפור בספר ויקרא.
הפרשה מתחילה עם אזכור מות שני בני אהרון-נדב ואביהוא, לפני ה'.
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־ה' וַיָּמֻֽתוּ׃ (ויקרא טז,א).
ה'חלבן'- הרב חיים כהן זצ"ל, מחדש לנו דבר נפלא. 
ללא ההקרבה של נדב ואביהוא, לא היינו יכולים להיכנס לקודש הקודשים ולהישאר בחיים.
בזכות המסירות נפש שלהם, ומתוך רצון של השכנת השכינה בעם ישראל, אנחנו מסוגלים להכיל את אור העצום הנובע מקודש הקודשים.
שני בני אהרון, הכינו לנו את הדרך להשכנת השכינה, גם בתוך גוף גשמי.
כמו שכתוב: "דווקא בזכות נדב ואביהוא, נחקקה ונתייסדה בישראל ההארה העליונה שזכו אליה אחר כך ביום הכיפורים......עצם הכניסה אל הקודש פנימה, ואורו של יום הכיפורים, בא מכוח מסירות הנפש של נדב ואביהוא שביקשו שישכון כבוד בתוך מחנה ישראל, ובלהט הקודש עלו השמיימה והכשירו את ישראל להשתייך בכל מהותם אל הקדושה העליונה." (טללי חיים, אחרי מות דף תלט). 
לאחר שהם הקריבו את עצמם בקודש הקודשים, נוצרה אפשרות של חיבור בין השכינה ובין האדם, בעל גוף גשמי.
כתוצאה, משריפת נדב ואביהוא, הקב"ה מסר לנו את המצוות והקרבנות שצריך לעשות, לפני הכניסה לקודש הקדשים. 
בסיום תהליך ההכנה, הגוף מזדכך ויוכל לקלוט את עוצמת האור השופע מקודש הקודשים.
 
כשבני ישראל היו במדבר, אהרון הכהן יכול היה להיכנס בכל זמן, בתנאי שיקיים את כל המצוות והקרבנות המקדימות את כניסתו לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במדרש רבה: " אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה לֹא כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה סָבוּר, לֹא עֵת לְשָׁעָה, וְלֹא עֵת לְיוֹם, וְלֹא עֵת לְשָׁנָה, וְלֹא עֵת לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא עֵת לְעוֹלָם, אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס יִכָּנֵס, רַק שֶׁיִּכָּנֵס בַּסֵּדֶר הַזֶּה." 
(מדרש רבה אחרי מות פרשה כא).

יום שני, ספטמבר 22, 2025

ראש השנה: חג ההפכים

 ראש השנה  תשפ"ו     
 גיליון מס' 414  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

ראש השנה: חג ההפכים

בראש השנה אנחנו מזכירים את עקידת יצחק אבינו בהר המוריה. 
מקור תקיעות השופר בא מהאיל שאברהם אבינו הקריב, במקום בנו.
העקידה עצמה התרחשה ביום ראש השנה, כאשר יש דעות אחרות האומרות שזה קרה ביום כיפור.
בתלמוד בבלי רמוז שיום העקידה היה בראש השנה. כמו שכתוב: " וְאִמְרוּ לְפָנַי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. מַלְכִיּוֹת — כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם, זִכְרוֹנוֹת — כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְיכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה, וּבַמֶּה — בְּשׁוֹפָר. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לָמָה תּוֹקְעִין בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, כְּדֵי שֶׁאֶזְכּוֹר לָכֶם עֲקֵידַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנַי." (מסכת ראש השנה טז ע/א).
הקשר בין תקיעות השופר של ראש השנה ובין העקידה, רומז שהעקידה קרתה באותו היום.
המדרש פסיקתא רבתי, אומר את זה בצורה מפורשת, מתוך מילות הפסוק:  וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ה' ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר ה' יֵרָאֶֽה׃ (בראשית כב, יד).
אברהם אבינו ביקש מהקב"ה שיקבע את יום העקידה ליום של מחילת עוונות וסליחה לעם ישראל. בזכות זה שהוא שתק מול דרישת הקב"ה להקריב את בנו היחיד, כך הקב"ה יתעלם מחטאיהם של בניו וידון אותם לזכות.
כמו שכתוב: " כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא השיבותיך כך אתה לא (תשוה) [תשים] להם. ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום [וגו'] (בראשית שם) מהו היום כהיום מפני שר"ה (ראש השנה)  היה אמר לו הקב"ה וכך אני עושה אמר לו אברהם השבע לי מיד בי נשבעתי נאם ה' (שם שם ט"ז) הוי בחדש השביעי אמר רבי ברכיה בירחא דשבועתא." (פסיקתא רבתי פרק מ).
מדוע העקידה הינה חלק מרכזי כל כך בתפילות ראש השנה וגם במצווה העיקרית של תקיעת שופר?
האם אנחנו מוצאים היום אירועים המזכירים את מעמד העקידה?

יום שבת, יולי 12, 2025

פרשת שבוע: פרשת בלק- איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק  תשפ"ה               
גיליון מס' 413  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 
  

איך מנצחים מלחמות?

פרשת בלק עוסקת בנושאים אקטואליים ביותר. מעבר לשם המלחמה נגד איראן "עם כלביא", המופיע בפרשה שלנו.
הפרשה עוסקת בעיקר בנבואות על אחרית הימים וימות המשיח.
אפשר ללמוד מפרשת בלק איך לנהוג בימינו ממש נגד אויבינו, הן בשיטת הלחימה והן במהות המאבק.
ראשית נשאל מספר שאלות, ונביא את דברי חז"ל כהרגלנו, כדי ליישב ולחבר את הכל לימינו.
 
שאלה ראשונה: ממה פחד מואב ביחס לבני ישראל, כאשר הקב"ה ציווה אותם לא להילחם במואב ולא לכבוש את ארצם, כי הם קרובי משפחה של ישראל. הם הצאצאים של לוט, אחיין של אברהם אבינו.
כמו שכתוב: וַיֹּ֨אמֶר ה' אֵלַ֗י אַל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ (דברים ב,ט).
 
שאלה שנייה: מדוע עלינו לחשוש מקללת בלעם, שיקלל!
איזה נזק, הפה של רשע מרושע זה, יכול לגרום לעם ישראל, עם ה'?
 
ראשית, נביא את דברי ה'חלבן'-רבי חיים כהן ז"ל המסביר את מהות המאבק בין מואב ובין ישראל.
לפני כיבוש הארץ, היו 10 אומות בכל הארץ. כאשר, הקב"ה ציווה אותנו לכבוש ולאבד רק 7 מהם.
כמו שכתוב במעמד ברית בין הבתרים: יט אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃ כ וְאֶת־הַֽחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָֽרְפָאִֽים׃ כא וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי (בראשית טו, פסוקים יט-כא).
רש"י מפרש ששלוש האומות הנותרות ייכבשו לעתיד לבוא.
כמו שכתוב: " י׳ אומות יש כאן, ולא ניתן להם אלא ז׳, והשלושה, אדום ומואב ועמון, הם קיני קניזי קדמוני, ועתידין להיות ירושה לעתיד, שנאמר: אדום ומואב משלח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו י״א:י״ד)". (רש"י, בראשית טו,יט).
7 העמים מתנגדים לעם ישראל מתוך פחד שיאבדו את ארצם ואת מולדתם.
המאבק מולם הינו על הקרקע הקדושה של ארץ ישראל, זהו מאבק טריטוריאלי.
לעומת זאת, נגד 3 העמים- אדום, מואב ועמון, מדובר במלחמה מסוג אחר.
זאת מלחמה רוחנית על עצם קיום עם ישראל, המייצג את הקב"ה בעולם הזה.
שלושת העמים האלה, אינם סובלים את נוכחות הקדושה בעולם הזה. הם מעדיפים לחיות בטומאה, בלי צדק ובלי קשר או חיבור עם בורא עולם.
במאבק הגשמי, משה רבנו האיר לנו את הדרך עם ניצחון על סיחון ועוג, שתי המעצמות של אותה תקופה.
יהושע המשיך את דרכו של משה רבנו וכבש את הארץ.
 
במישור הזה, כבר ניצחנו.
נותרו לכיבוש לעתיד לבוא, את הארצות של מואב, עמון ואדום-עמלק.
כמו שכתוב: "אנו רואים גיוס למאבק רוחני עמוק נגד ישראל. וכל הבאים הם אומות עולם שאין להן ריב עם ישראל על שטח אדמה. את שבעת העממין שהם המאוימים הישירים מעם ישראל איננו רואים כאן, אלא את האומות שאינן צריכות להגן על אדמתן. דווקא הן באות להילחם כאן בישראל.....ישראל בא לבשר לעולם כולו בשורה של צדק ויושר, של תיקון עולם במלכות שד-י. מול קריאה גדולה זו קמים מתנגדים, רשעי אומות העולם אשר חפצים להשאיר את העולם בטומאתו וזוהמתו, בלי צדק, בלי משפט ובלי דבקות אלוקית. " טללי חיים, בלק, דפים של-שלא).
ה'חלבן' ממשיך ומשווה את ישמעאל ועשו ל-10 העמים.

יום שלישי, יוני 03, 2025

חג השבועות- קרבן שתי הלחם מכין לגאולה

 חג שבועות  תשפ"ה 
                  
גיליון מס' 412  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

קרבן שתי הלחם מכין לגאולה

חג שבועות אינו מתאפיין במצוות מעשיות רבות, לעומת הרגלים האחרים: פסח וסוכות.
ישנה מצווה מרכזית אחת שמתקיימת בבית המקדש בלבד: מצוות הנפת שתי הלחם ושני הכבשים.
נעלה מספר שאלות ובהמשך נשתדל לענות לכולן על סמך מקורות חז"ל.
מדוע התורה מצווה אותנו להניף את שתי הלחם יחד עם הכבשים? 
למה הלחמים צריכים להיות חמץ בניגוד לשאר הקרבנות?
מדוע הנפת שתי הלחם כלולה בתוך 10 ניסים שהתקיימו במקדש?
מה מייחד את הקרבן הזה, כאשר מקריבים אותו גם כאשר רוב עם ישראל טמא מת?
האם הקרבן של שתי הלחם יתקיים גם לעתיד לבוא?
 
ראשית נסביר את תהליך הכנת הלחמים והקרבתם על פי דברי הרמב"ם.
ערב יום טוב, היו קוצרים חיטה מהתבואה החדשה שבארץ ישראל.
אסור לעשות את כל העבודות האלה ביום טוב, כאשר אפשר להקדים ולעשות אותן לפני החג.
היו מנפים ב-12 נפות כדי לקבל קמח איכותי ביותר.
הלישה של הבצק והכנת החלות מתבצעת מחוץ לעזרה, כאשר האפייה נעשה בפנים כמו כל המנחות.
ההנפה מתבצעת בחלק המזרחי של המזבח החיצוני, כמו כל ההנפות שהיו עושים במקדש.
מצמידים את שני הכבשים לשני הלחמים ומניפים אותם בארבעה רוחות השמים (מזרח, מערב, צפון דרום) ולמעלה ולמטה.
(ראה רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ח).
בנוסף לכך הלחמים חייבים להיות חמץ ולא מצה, בניגוד לשאר הקרבנות.
כמו שכתוב במשנה: " כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ." (מסכת מנחות, פרק ה משנה א). 
הרב חרל"פ מפרש בצורה נפלאה את עניין החמץ של שתי הלחם.
הוא מסביר שרוב הקרבנות הנעשים מלחם, מורכבים ממצות ולא מחמץ.
למשל, לחם הפנים, מנחת הנזיר, מנחת מאפה תנור ועוד... היו עשויים ממצות בלבד. 
המצה מסמלת את הפשטות והעדר תוספת מצד האדם, שהכל בא מהקב"ה- אתערותא דלעילא (התעוררות מלמעלה).
זה מתאים לתורה שבכתב שאין מקום להוסיף או לשנות אותה.
לעומת זאת, תורה שבעל פה שנתנה בהר סיני בחג השבועות, מתאימה לשינויים מצד האדם. 
החמץ שבקורבן שתי הלחם, בא להביע התעוררות מצד האדם- אתערותא דלתתא (התעוררות מלמטה), התרגשות האדם.

התכלית היא להפוך את ההרגשה עצמית של האדם-הנמשלת לחמץ, לדבר גבוה וקדוש ללא נגיעה אישית.
זאת מטרת קרבן שתי הלחם שמקריבים בחג שבועות, להעלות את הרגש של האדם לדבר גבוה של קדושה, הראוי להקרבה ותנופה בתוך העזרה.

יום שישי, אפריל 18, 2025

שביעי של פסח - שירת הים: מדריך הגאולה

פסח- שביעי של פסח  תשפ"ה     
גיליון מס' 411  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

שירת הים: מדריך הגאולה 

גאולת מצרים מהווה ציון דרך להתגלות עם ישראל בעולם, בתור עם ולא כיחידי סגולה.
הקב"ה עשה נסים רבים כדי להוציא את בני ישראל משעבוד מצרים.
שיא הגאולה התרחש במעמד קריעת ים סוף, בזמן אמירת שירת הים.
בע"ה נתמקד במעמד שירת הים, כדי להבין את משמעות יציאת מצרים, כהכנה ודוגמא לגאולה העתידית.
אנחנו אומרים בכל יום את שירת הים בתפילת שחרית. מדוע חז"ל כללו אותה בתפילה?
בבית המקדש הלווים היו אומרים את שירת הים בתפילת מנחה של שבת. (ראה מסכת ראש השנה דף לא ע/א)
מה מחבר את שירת הים לבית המקדש?
מה מסתתר בתוך שירת הים ומה המשמעות לימינו?
בע"ה נביא מקורות חז"ל כדי להבין לעומק את גאולת מצרים בכלל, ומעמד שירת הים בפרט.
שירת האמונה
אם מתבוננים בפסוק הסמוך לשירת הים, נראה שהוא עוסק באמונה.
כמו שכתוב: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. (שמות יד, לא).
בעל ה'שפת אמת' מפרש, שבני ישראל הביאו את האמונה שלמה לעולם, כאשר הם אמרו שירה לה'. תכלית יציאת מצרים הייתה להעיד על גדולתו של הקב"ה בעולם הזה. עד כדי כך, שכיסא ה' לא היה שלם עד שבני ישראל אמרו שירה.
כמו שמובא במדרש רבה: "אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּעוֹלָם אָתָּה, לֹא נִתְיַשֵּׁב כִּסְאֲךָ וְלֹא נוֹדַעְתָּ בְּעוֹלָמְךָ עַד שֶׁאָמְרוּ בָּנֶיךָ שִׁירָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז.." (שמות רבה, כג, א). 
האמונה גרמה להשגת מדרגה רוחנית גבוהה מאוד. 
בזכות האמונה השלמה של בני ישראל, השכינה שרתה עליהם ואז, הם אמרו את השירה, כאיש אחד.
כמו שכתוב במדרש: " הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב)." (מדרש תנחומא בשלח, י).
ה'שם משמואל' מסביר בצורה נפלאה את כוח האמונה.
הוא משווה את ימי חורבן בית המקדש לקריעת ים סוף. בזמן חורבן בית המקדש, הקב"ה עולה לשמים כביכול ומסתתר. זה מאפשר לרשעים לשלוט בעולם ולהחריב את בית המקדש.
לעומת זאת, כאשר עם ישראל מוסר את נפשו לפני קריעת ים סוף ומגלה אמונה ללא גבולות, הקב"ה גם עולה למעלה, אבל הוא לוקח אתו את עם ישראל.
לכן, בני ישראל הגיעו למדרגות רוחניות גבוהות מאוד.
כמו שכתוב:" אבל בקריעת ים סוף נתעלו ישראל עד רום המעלות, אם כן זה שהקב"ה אסתלק לעילא לעילא זה עצמו היה לו לישועה, שהתעלו גם ישראל כנזכר לעיל. וכל זה זכו ישראל מפאת האמונה,....ובשביל שהאמינו וירדו לתוך הים עד חוטמם זכו לעליה רמה ונשאה כזו שהיא למעלה מכל גבול וגדר, על כן ראתה שפחה על הים וכו'.." (שם משמואל בשלח שנת תרע"ג דף קפו).
המהר"ל מוסיף ואומר שהאמונה מביאה את הגאולה. מי שמאמין אינו תלוי באחרים, לכן הוא לא יכול להשתעבד אליהם.
לעומת זאת, האמונה מביאה את הגאולה. כמו שכתוב: "כי האמונה מורה על חוזק מציאות המאמין שמזה הצד יבא האמונה, ולפיכך יש בו הגאולה שלא ישתעבד לזולתו ובחסרון אמונה יש שעבוד." ( מהר"ל, גבורות ה' פרק ט).
אחדות עם ישראל
נראה עכשיו מימד נוסף של שירת הים: אחדות עם ישראל.

יום שישי, מרץ 07, 2025

פורים פרשת תצוה- אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

פרשת תצוה - פורים תשפ"ה                      
גיליון מס' 410 (392)  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

אנחנו נמצאים בתוך מגילה חדשה

בכל שנה פרשת תצוה ובנין המשכן חלה בימי פורים.
מה משותף לחג פורים ובנין המשכן?
חג פורים שונה מכל חגי ישראל, הוא לא יתבטל לעולם, אפילו בימות המשיח.
כמו שמובא במדרש משלי: " טבחה טבחה מסכה יינה" (משלי ט ב)- אמר רבי אבהו: זו אסתר המלכה, שבשעה שהגיע צער לישראל בימי מרדכי, מה עשתה? התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע, ושיכרה אותו יין ביותר, והיה הרשע סבור בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא היה יודע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששיכרה אותו יין, קנתה לה אומתה לעולם. "אף ערכה שולחנה" - שערכה לה שולחן בעולם הזה ובעולם הבא, ואי זה - זה שם טוב שקנתה לה בעולם הזה ובעולם הבא, שכל המועדים עתידים בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר (אסתר ט כח): "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים". (מדרש משלי על פרק ט, פסוק ב).
מדוע נמשיך לקיים את חג פורים לנצח בניגוד לשאר החגים?
נביא את דבריהם הנפלאים של הרב חרל"פ וה'חלבן' כדי להבין את המהות של חג פורים.
פרשת תצוה עוסקת בעיקר בכוהנים: בגדי כהונה וקידושם לקראת עבודת המקדש.
כמו שכתוב: וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃ (שמות כח,א).
הזוהר הקדוש מפרש את המילה 'אליך', כנגד השכינה, המובילה את תהליך בחירת אהרון הכהן ובניו כמובדלים מישראל.
(ראה זוהר תצוה, דף קע''ט ע'/ב).
זאת אומרת, שהקב"ה בכבודו ובעצמו בחר בכוהנים, מתוך 12 השבטים.
בחירת הכוהנים באה מהשכינה עצמה. זה דבר גדול יותר משאר המצוות הכתובות בתורה שהתגלו דרך משה רבנו.
ההתגלות הזאת, התרחשה כתוצאה מחטא העגל, כאשר שבט לוי היה היחיד שלא חטא.
לאחר שבני ישראל חטאו, הקב"ה גילה את רצונו של הפרשת הכוהנים מתוך בני ישראל.
הרב חרל"פ לומד מכאן, שכל דבר שמתגלה על ידי ישראל חביב להקב"ה, אפילו אם זה קרה מתוך קלקול, כמו חטא העגל.
הרב חרל"פ ממשיך ואומר, שגם בפורים קרה אותו תהליך.
המן- העמלקי, גזר גזרה קשה על עם ישראל, לאחר שהם חטאו בחטא עבודה זרה והשתתפות במשתה ההשפלה של עם ישראל. 
כאשר אחשוורוש הציג את כלי המקדש וזלזל בהם לעיני כולם.
המגילה וכל הנסים המופיעים בה, התגלו לעם ישראל דרך הנבואה.
פורים לא יתבטל כי אור המגילה התגלה על ידי ישראל, דרך השתחוויה לצלם ואכילה ממשתה אחשוורוש. 
ימי פורים לא יתבטלו כי המקור שלהם נובע ממעשה של עם ישראל.
השכינה יכולה להתגלות מתוך הקלקולים של עם ישראל, כמו במגילת אסתר או בבחירת הכוהנים.
כאשר עם ישראל עושה מעשה, הדבר הופך לחביב ויקר להקב"ה, לכן זה לא יכול להתבטל.
כתוצאה מזה, בחירת הכוהנים וקריאת המגילה לא יתבטלו לעולם, בניגוד לשאר החגים, שכן יהיו בטלים.
כמו שכתוב: "ורצה הקב"ה שהאור הנשגב הזה יתגלה על ידי ישראל, יכול להיות שאם היו ישראל זוכים היה מתגלה האור שלא על ידי קלקולים כמו הנאה מסעודת אותו רשע, או השתחוויה לצלם, אבל גם אם נתגלה אור המגילה על ידי קלקולים עדיין חביבה היא לפני יתברך שמו, עד שאם כל המועדים יהיו בטלים- וכפי שפרשו על ידי גזרות- ימי הפורים אינם בטלים". (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים, דף סב מאמר טו).
מכאן, אנחנו מבינים את הקשר בין פרשת תצוה ובין פורים החלים באותן הזמן.

יום שבת, פברואר 01, 2025

פרשת שבוע- גאולת מצרים: להבין את סוד השפע והגאולה

 גאולת מצרים תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה                   

גיליון מס 409  מאת שמואל בן חמו

לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 להבין את סוד השפע והגאולה

חומש שמות עוסק בגאולת מצרים, שהיא הגאולה הראשונה של עם ישראל.
התורה מפרטת בפרטי פרטים את כל השלבים, מתחילת השעבוד ולידת משה רבנו עד קבלת התורה בהר סיני.

כאשר מתבוננים בפסוקים עולות מספר שאלות.

שאלה ראשונה: לאחר שבני ישראל לא שמעו את דבריו, משה רבנו הסיק שגם פרעה לא ישמע אותו, לכן אין טעם לפנות אליו.

כמו שכתוב: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו,יב).

מדוע משה רבנו חשב כך? הרי בני ישראל היו משועבדים ולא יכלו לחשוב על גאולה. לעומת זאת, פרעה אדם חופשי ושולט על כל מצרים, בוודאי שהיה יכול לשמוע את דברי ה'.

שאלה שנייה: רואים בתחילת פרשת שמות, שהקב"ה נזכר בהבטחתו, לגאול את ישראל, לאחר שבני ישראל התפללו אליו מרוב סבלם וקושי השעבוד.

כמו שכתוב: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה. כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹקים, אֶת-נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב. (שמות ב,כג –כד).

מדוע הקב"ה עיכב את הגאולה עד שבני ישראל התפללו?

בע"ה ניישב את השאלות האלה, מתוך גילוי דברים נפלאים מפנימיות התורה, המובאות על ידי בעל ה'בית גנזי'.

כהרגלנו, ננסה להבין את משמעות הדברים לימים שלנו בדרך לגאולה השלימה.

ננסה להבין עם השכל המצומצם שלנו, איך הקב"ה מנהל את העולם ומוריד את השפע לעולם הזה.

הקב"ה רוצה לתת שפע לעולם ללא גבול. רצון ה' נובע מקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל.

השורש של עם ישראל והטבע שלו הוא חיבור לתורה, אפילו אם הוא אינו מקיים את המצוות בפועל.

מצדו של הקב"ה, הוא מוכן להוריד את השפע בכל רגע.

השאלה איך נוצר הגשר עם מקבל השפע בעולם הזה?

יום שבת, דצמבר 14, 2024

חומש בראשית: מה היו אומרים אבותינו לראש הממשלה?

כיבוש האבות תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה 
גיליון מס 840  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

מה היו אומרים אבותינו לראש הממשלה?

ספר בראשית מגלה את התנהגות אבות עם ישראל, כדי שדורות הבאים ילמדו מהם וינהלו את חייהם על פיהם.
אנחנו גם נמצאים בחודש כסלו המציין את סיום בניית המשכן במדבר, וגם את נס חנוכה שהוביל לחידוש העבודה בבית המקדש השני.
נעלה מספר שאלות על סתירות או תמיהות בהתנהגות האימהות והאבות.
מדוע אברהם אבינו ירד למצרים בעקבות הרעב, כאשר יצחק אבינו לא קיבל רשות לצאת, מאת ה', מאותה סיבה?
למה התורה מתארת בפרטי פרטים את חפירת הבארות בארץ פלישתים על ידי יצחק אבינו?
האם יש קשר בין עקידת יצחק ופטירת שרה אמנו?
מדוע לפי חז"ל, בני ישראל המתינו עד חודש ניסן, כדי לחנוך את המשכן?
בע"ה נביא דברים נפלאים מאת הרב חרל"פ השופכים אור חדש על כל חומש בראשית (מי מרום, בראשית מאמר לו).
ראשית נקדים כמו דברים על הכוחות המניעים את העולם.
כאשר הקב"ה מתגלה לעולם, זה חייב להיות בדרך צמצום. אם הגילוי אינו דרך צמצום, אז אור האין סוף עלול להרוס את הבריאה.
מכאן אנחנו מבינים את המהות של התורה שבכתב, המכילה פרטים רבים ומספרים, כנגד הצמצום.
התורה שבכתה היא ההתגלות של הקב"ה בעולם, לכן היא נראית מצומצמת.
לעומת זאת, עם ישראל צריך לגלות את אור האין סוף הטמון בתוכו. ההתגלות הזאת, יכולה להתרחש דרך התורה שבעל פה.
כאשר כל דוד מחדש חידושים, המהווים חלק בלתי נפרד של התורה שבעל פה.
מכאן ננסה להבין את התנהגותם של אברהם אבינו ושרה אמנו.
שרה אמנו פעלה כדי לגלות את החלק האין סופי הטמון בנשמה של יצחק אבינו. כאשר היא ראתה שישמעאל חוטא ומנסה להשפיע על יצחק אבינו ולטמא אותו, היא דרשה מאברהם אבינו לגרש אותו.
כמו שכתוב:  וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.  (בראשית כא,י).
שרה אמנו ראתה שעתיד לצאת מיצחק אבינו, עשו הרשע בעקבות התנהגות ישמעאל, לכן היא ביקשה להרחיק את ישמעאל מיצחק אבינו.
מעשה הגירוש היה קשה לאברהם אבינו, כי מהותו הינה "אב המון גויים", כדי לקרב את אומות העולם להקב"ה. הוא הבליט יותר את מידת הצמצום ופחות את מידת האין סוף.
למרות מאמציה, שרה אמנו לא הצליחה להיבדל מישמעאל בזמן, זה הביא ללידת עשו.
הכישלון הזה גרם למותה, בסמוך למעמד העקידה.

יום שבת, נובמבר 16, 2024

חומש בראשית: להבין את סוד הבריאה

חומש בראשית תשפ"ה  - מלחמת שמחת תורה   
                  
גיליון מס 407  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סוד הבריאה


חומש בראשית נותן לנו את המפתח להבנת בריאת העולם ומה הכוחות המניעים אותו.
בפרק הראשון של התורה, מופיע 3 פעמים הפועל 'ויבדל'. כמו שכתוב: 
וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ (בראשית א,ד)
וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; (בראשית א,ז)
וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה (בראשית א,יד)
בנוסף לכך הקב"ה מברך את בריאתו 3 פעמים. כאשר הפסוקים החותמים את ימי הבריאה מסבירים לנו מה משמעות הברכה.
כמו שכתוב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ  (בראשית ב,ג).
הקב"ה מברך את השבת ומקדש אותו. זאת אומרת שברכת ה' גורמת להשראת קדושה על מקבל הברכה.
ידוע מתוך דברי חז"ל בספר ויקרא, שכל דבר שבקדושה דורש פרישות והיבדלות.
כמו שכתוב: "אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, מִפְּנֵי מָה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עֲרָיוֹת לְפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה, וְאַתְיָה כַּהֲדָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, דְּאָמַר כָּל מִי שֶׁהוּא גּוֹדֵר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה נִקְרָא קָדוֹשׁ."  (ויקרא רבה כד, ו).
מכאן אנחנו רואים שהקדושה נמצאת כאשר נבדלים מהטומאה.
נראה לומר, שכאשר הקב"ה מברך את הבהמות, העופות, החיות והאדם, המשמעות היא שיתרחקו מכל דבר של טומאה ושל ערווה.
לכן נראה לומר, שהפועל 'ברך' והפועל 'בדל' בעלי משמעות דומה.
יוצא מכאן שברוב ימי הבריאה, הקב"ה הדגיש את חשיבות הפרישה וההיבדלות.
מה המשמעות של ההיבדלות? מדוע הקב"ה מדגיש בחמישה ימי הבריאה מתוך שישה, את ההיבדלות?
מה הקב"ה רוצה לרמוז לנו? האם ההיבדלות היא מידה יסודית במהות הבריאה?
בע"ה נביא פירושים מתוך בעל ה"בית גנזי", הרב חרל"פ וה"חלבן", המבוססים על פנימיות התורה.
ראשית, נתחיל עם דברי ה"בית גנזי" על התורה.
בתחילת הבריאה, הקדוש ברוך הוא חילק קדושה באופן שווה בכל המישורים: הן במקום פיזי, הן בזמן, הן בבעלי חיים או באדם.
בהמשך, הקב"ה ריכז את הקדושה במקום אחד.
למשל, איך נוצרה קדושת ארץ ישראל?

sharethis